כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - מערכות טיפול - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - treatment systems"
מתוך ויקירפואה
מ (added Category:רפואה דחופה using HotCat) |
|||
| (20 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{פרק |
| − | | | + | |ספר=החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף |
| − | + | |מספר הפרק=6 | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
}} | }} | ||
| − | + | {{הרחבה|החייאה}} | |
| − | + | [[קובץ:CPR training-04.jpg|שמאל|250px]] | |
| + | להישרדות לאחר דום לב נדרשת מערכת של אנשים, הכשרה, ציוד וארגונים. הנכונות של עוברי אורח, בעלי נכסים שמחזיקים דפיברילטורים חיצוניים אוטומטיים (AED{{כ}} - Automated External Defibrillator), עובדי מוקד של שירותי רפואה דחופה, וצוותים רפואיים המוכשרים לביצוע BLS{{כ}} (Basic Life Support) ו-ALS{{כ}} (Advanced Life Support) שעובדים בתוך מערכות של שירותי רפואה דחופה תורמים כולם להחייאה מוצלחת לאחר OHCA{{כ}} (Out-of-Hospital Cardiac Arrest). בתוך בתי חולים, עבודתם של הרופאים, האחיות, המטפלים הנשימתיים, הרוקחים ובעלי המקצוע האחרים תומכים בתוצאות של החייאות. | ||
| − | + | החייאה מוצלחת תלויה גם בתרומתם של יצרני ציוד, חברות תרופות, מדריכי החייאה, מפתחי הנחיות ועוד רבים נוספים. הישרדות ארוכת טווח דורשת את תמיכתם של בני המשפחה ומטפלים מקצועיים, ובכלל זה גם מומחים בשיקום והחלמה קוגניטיבית, פיזית ופסיכולוגית. מחויבות חוצת מערכות לשיפור האיכות בכל רמת טיפול היא חיונית להשגת תוצאות מוצלחות. | |
| − | * | + | ==סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים== |
| − | + | *ההתאוששות ממשיכה הרבה אחרי האשפוז הראשוני ומהווה מרכיב קריטי בשרשרת ההישרדות של ההחייאה | |
| − | * | + | *מאמצים לתמוך ביכולת ובנכונות של הציבור הרחב לבצע החייאת לב-ריאה ולהשתמש ב-AED משפר את תוצאות ההחייאה בקהילות |
| − | + | *שיטות חדשניות לשימוש בטכנולוגיות של טלפונים ניידים כדי להזעיק עוברי אורח שעברו הכשרה בנושא החייאה, לאירועים בהם נדרשת החייאת לב-ריאה, מבטיחות וראויות למחקר | |
| − | * | + | *עובדי מוקד של מערכות חירום יכולים להורות לעוברי אורח לבצע החייאה באמצעות הידיים בלבד במבוגרים ובילדים. המסגרת לא-לא-סע (No-No-Go) אפקטיבית |
| − | + | *מערכות להתרעה מוקדמת וצוותי תגובה מהירה יכולים למנוע דם לב הן בבתי חולים פדיאטרים והן בבתי חולים למבוגרים, אך הספרות מגוונת מדי כדי שניתן יהיה להבין איזה מהמרכיבים של מערכות אילו קשורות לתועלת | |
| − | * | + | *עזרים קוגניטיביים עשויים לסייע לאנשים מהשורה ללא הכשרה לבצע החייאה, אך במסגרת סימולציות, השימוש בעזרים אילו מעכב את תחילת ההחייאה. נדרשים מחקרים ופיתוח נוסף לפני שניתן יהיה להמליץ בפה מלא על מערכות אלו |
| − | + | *באופן מפתיע, מעט מאוד ידוע על ההשפעה של עזרים קוגניטיביים על ביצועים של צוותי שירותי רפואה דחופה או צוותי החייאה המבוססים בבתי חולים | |
| − | + | *על אף שמרכזים המתמחים בדום לב מציעים פרוטוקולים וטכנולוגיה שאינה זמינה בכל בתי החולים, הספרות הקיימת לגבי ההשפעה שלהם על התוצאות של החייאות היא מעורבת | |
| − | + | *משוב מהצוות חשוב. פרוטוקולים מובנים לביצוע תחקירים משפרים את הביצועים של צוותי ההחייאה בהחייאה העוקבת | |
| − | * | + | *משוב חוצה מערכת חשוב. הטמעה של איסוף נתונים מובנה וסקירתם משפר את תהליכי ההחייאה ואת ההישרדות הן בתוך בית החולים והן מחוצה לו |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==המלצות עיקריות חדשות ומעודכנות== |
| + | ===שימוש במכשירים ניידים כדי להזעיק עזרה מיומנת=== | ||
| + | *חדש (2020): סביר שמערכות לשיגור צוותי חירום ישתמשו בטכנולוגיות של טלפונים ניידים כדי להזעיק עוברי אורח בעלי נכונות לבצע החייאה לאירועים קרובים, אשר ייתכן שדרוש בהם החייאה או שימוש ב-AED | ||
| + | *סיבה: על אף ההכרה בחשיבות התפקיד של מגיבים ראשונים שהם עוברי אורח בשיפור התוצאות של אירועי OHCA, ברוב הקהילות יש שיעור נמוך של ביצוע החייאה ושימוש ב-AED על-ידי עוברי אורח. בחינה שיטתית שנערכה על-ידי ILCOR{{כ}} (International Liaison Committee on Resuscitation) מצאה שהודעה למבצעי החייאה, שהם אנשים מהשורה, באמצעות אפליקציה של טלפון חכם או באמצעות הודעת טקסט, קשור לזמני תגובה קצרים יותר של עוברי אורח, שיעור גבוה יותר של החייאות שמבוצעת על-ידי עוברי אורח, זמן קצר יותר עד לביצוע דפיברילציה, ושיעור גבוה יותר של הישרדות עד לשחרור מבית החולים עבור אנשים שחוו OHCA. ההבדלים בתוצאות הקליניות נראו רק בנתונים התצפיתיים. השימוש בטכנולוגיה של טלפונים ניידים טרם נחקר בסביבה צפון אמריקאית, אך התועלת הנראית במדינות אחרות הופך את הנושא לבעל עדיפות גבוהה במחקר עתידי, ובכלל זה גם ההשפעה של התראות אלו על התוצאות של דום לב בהקשרים מגוונים הקשורים לחולים, לקהילה ולמיקום הגאוגרפי | ||
| − | == | + | ===מאגרי מידע לשיפור ביצועי המערכת=== |
| − | * | + | *2020 (חדש): סביר שארגונים המטפלים בחולי דום לב יאספו נתונים על תהליכי הטיפול והתוצאות. סיבה: תעשיות רבות, לרבות תעשיית הבריאות, אוספות ומבצעות הערכה של נתוני ביצועים כדי למדוד את האיכות ולזהות הזדמנויות לשיפור. ניתן לעשות זאת ברמה המקומית, האזורית או הלאומית באמצעות השתתפות במאגרי נתונים שאוספים מידע על תהליכי טיפול (כמו נתוני ביצועים של החייאת לב-ריאה, זמני דפיברילציה, עמידה בהנחיות) ותוצאות הטיפול (כמו חזרה לדופק עצמוני, הישרדות) הקשורות לדום לב |
| + | שלוש יוזמות מסוג זה הן: Get With The Guidelines - Resuscitation registry של ה-AHA (למקרי IHCA{{כ}} - In-Hospital Cardiac Arrest), ה-Cardiac Arrest Registry to Enhance Survival -™ (למקרי OHCA) וה-Resuscitation Outcomes Consortium Cardiac Epistry (למקרי OHCA) וקיימים גם מאגרי נתונים אזוריים רבים. בחינה שיטתית שנערכה ב-2020 על ידי ILCOR מצאה שרוב המחקרים להערכת ההשפעה של מאגרי נתונים, עם או בלי דיווח לציבור, מראים שיפור בהישרדות מדום לב בארגונים וקהילות שמשתתפים במאגרי נתונים בנושא דום לב. | ||
[[קטגוריה:קרדיולוגיה]] | [[קטגוריה:קרדיולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:הנחיות קליניות]] | [[קטגוריה:הנחיות קליניות]] | ||
| + | [[קטגוריה:פנימית]] | ||
| + | [[קטגוריה:רפואה דחופה]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:54, 25 באוקטובר 2024
החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף
מאת American Heart Association
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – החייאה
להישרדות לאחר דום לב נדרשת מערכת של אנשים, הכשרה, ציוד וארגונים. הנכונות של עוברי אורח, בעלי נכסים שמחזיקים דפיברילטורים חיצוניים אוטומטיים (AED - Automated External Defibrillator), עובדי מוקד של שירותי רפואה דחופה, וצוותים רפואיים המוכשרים לביצוע BLS (Basic Life Support) ו-ALS (Advanced Life Support) שעובדים בתוך מערכות של שירותי רפואה דחופה תורמים כולם להחייאה מוצלחת לאחר OHCA (Out-of-Hospital Cardiac Arrest). בתוך בתי חולים, עבודתם של הרופאים, האחיות, המטפלים הנשימתיים, הרוקחים ובעלי המקצוע האחרים תומכים בתוצאות של החייאות.
החייאה מוצלחת תלויה גם בתרומתם של יצרני ציוד, חברות תרופות, מדריכי החייאה, מפתחי הנחיות ועוד רבים נוספים. הישרדות ארוכת טווח דורשת את תמיכתם של בני המשפחה ומטפלים מקצועיים, ובכלל זה גם מומחים בשיקום והחלמה קוגניטיבית, פיזית ופסיכולוגית. מחויבות חוצת מערכות לשיפור האיכות בכל רמת טיפול היא חיונית להשגת תוצאות מוצלחות.
סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים
- ההתאוששות ממשיכה הרבה אחרי האשפוז הראשוני ומהווה מרכיב קריטי בשרשרת ההישרדות של ההחייאה
- מאמצים לתמוך ביכולת ובנכונות של הציבור הרחב לבצע החייאת לב-ריאה ולהשתמש ב-AED משפר את תוצאות ההחייאה בקהילות
- שיטות חדשניות לשימוש בטכנולוגיות של טלפונים ניידים כדי להזעיק עוברי אורח שעברו הכשרה בנושא החייאה, לאירועים בהם נדרשת החייאת לב-ריאה, מבטיחות וראויות למחקר
- עובדי מוקד של מערכות חירום יכולים להורות לעוברי אורח לבצע החייאה באמצעות הידיים בלבד במבוגרים ובילדים. המסגרת לא-לא-סע (No-No-Go) אפקטיבית
- מערכות להתרעה מוקדמת וצוותי תגובה מהירה יכולים למנוע דם לב הן בבתי חולים פדיאטרים והן בבתי חולים למבוגרים, אך הספרות מגוונת מדי כדי שניתן יהיה להבין איזה מהמרכיבים של מערכות אילו קשורות לתועלת
- עזרים קוגניטיביים עשויים לסייע לאנשים מהשורה ללא הכשרה לבצע החייאה, אך במסגרת סימולציות, השימוש בעזרים אילו מעכב את תחילת ההחייאה. נדרשים מחקרים ופיתוח נוסף לפני שניתן יהיה להמליץ בפה מלא על מערכות אלו
- באופן מפתיע, מעט מאוד ידוע על ההשפעה של עזרים קוגניטיביים על ביצועים של צוותי שירותי רפואה דחופה או צוותי החייאה המבוססים בבתי חולים
- על אף שמרכזים המתמחים בדום לב מציעים פרוטוקולים וטכנולוגיה שאינה זמינה בכל בתי החולים, הספרות הקיימת לגבי ההשפעה שלהם על התוצאות של החייאות היא מעורבת
- משוב מהצוות חשוב. פרוטוקולים מובנים לביצוע תחקירים משפרים את הביצועים של צוותי ההחייאה בהחייאה העוקבת
- משוב חוצה מערכת חשוב. הטמעה של איסוף נתונים מובנה וסקירתם משפר את תהליכי ההחייאה ואת ההישרדות הן בתוך בית החולים והן מחוצה לו
המלצות עיקריות חדשות ומעודכנות
שימוש במכשירים ניידים כדי להזעיק עזרה מיומנת
- חדש (2020): סביר שמערכות לשיגור צוותי חירום ישתמשו בטכנולוגיות של טלפונים ניידים כדי להזעיק עוברי אורח בעלי נכונות לבצע החייאה לאירועים קרובים, אשר ייתכן שדרוש בהם החייאה או שימוש ב-AED
- סיבה: על אף ההכרה בחשיבות התפקיד של מגיבים ראשונים שהם עוברי אורח בשיפור התוצאות של אירועי OHCA, ברוב הקהילות יש שיעור נמוך של ביצוע החייאה ושימוש ב-AED על-ידי עוברי אורח. בחינה שיטתית שנערכה על-ידי ILCOR (International Liaison Committee on Resuscitation) מצאה שהודעה למבצעי החייאה, שהם אנשים מהשורה, באמצעות אפליקציה של טלפון חכם או באמצעות הודעת טקסט, קשור לזמני תגובה קצרים יותר של עוברי אורח, שיעור גבוה יותר של החייאות שמבוצעת על-ידי עוברי אורח, זמן קצר יותר עד לביצוע דפיברילציה, ושיעור גבוה יותר של הישרדות עד לשחרור מבית החולים עבור אנשים שחוו OHCA. ההבדלים בתוצאות הקליניות נראו רק בנתונים התצפיתיים. השימוש בטכנולוגיה של טלפונים ניידים טרם נחקר בסביבה צפון אמריקאית, אך התועלת הנראית במדינות אחרות הופך את הנושא לבעל עדיפות גבוהה במחקר עתידי, ובכלל זה גם ההשפעה של התראות אלו על התוצאות של דום לב בהקשרים מגוונים הקשורים לחולים, לקהילה ולמיקום הגאוגרפי
מאגרי מידע לשיפור ביצועי המערכת
- 2020 (חדש): סביר שארגונים המטפלים בחולי דום לב יאספו נתונים על תהליכי הטיפול והתוצאות. סיבה: תעשיות רבות, לרבות תעשיית הבריאות, אוספות ומבצעות הערכה של נתוני ביצועים כדי למדוד את האיכות ולזהות הזדמנויות לשיפור. ניתן לעשות זאת ברמה המקומית, האזורית או הלאומית באמצעות השתתפות במאגרי נתונים שאוספים מידע על תהליכי טיפול (כמו נתוני ביצועים של החייאת לב-ריאה, זמני דפיברילציה, עמידה בהנחיות) ותוצאות הטיפול (כמו חזרה לדופק עצמוני, הישרדות) הקשורות לדום לב
שלוש יוזמות מסוג זה הן: Get With The Guidelines - Resuscitation registry של ה-AHA (למקרי IHCA - In-Hospital Cardiac Arrest), ה-Cardiac Arrest Registry to Enhance Survival -™ (למקרי OHCA) וה-Resuscitation Outcomes Consortium Cardiac Epistry (למקרי OHCA) וקיימים גם מאגרי נתונים אזוריים רבים. בחינה שיטתית שנערכה ב-2020 על ידי ILCOR מצאה שרוב המחקרים להערכת ההשפעה של מאגרי נתונים, עם או בלי דיווח לציבור, מראים שיפור בהישרדות מדום לב בארגונים וקהילות שמשתתפים במאגרי נתונים בנושא דום לב.