כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הפטיטיס C - טיפול במטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית - Hepatitis C - treatment in chronic kidney disease patients"
| (16 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=HCV EM picture 2.png |
| − | |כיתוב תמונה= | + | |כיתוב תמונה=וירוס ההפטיטיס C |
|שם עברי= הפטיטיס C - טיפול במטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית | |שם עברי= הפטיטיס C - טיפול במטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית | ||
|שם לועזי= Hepatitis C - treatment in chronic kidney disease patients | |שם לועזי= Hepatitis C - treatment in chronic kidney disease patients | ||
| שורה 10: | שורה 8: | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך= ד"ר הלנה קצמן | + | |יוצר הערך= ד"ר הלנה קצמן |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | {{הרחבה|הפטיטיס C}} | + | {{הרחבה|ערכים=[[הפטיטיס C]], [[פגיעה כלייתית]]}} |
| − | השכיחות המוערכת של הפטיטיס C בישראל היא בין 0.7 | + | == אפידמיולוגיה == |
| + | השכיחות המוערכת של הפטיטיס C{{כ}} (Hepatitis C) בישראל היא בין 0.7 ל-1 אחוז מהאוכלוסייה הכללית. | ||
| − | + | == אטיולוגיה == | |
| − | + | הימצאות של HCV {{כ}}(Hepatitis C Virus) מחמירה באופן משמעותי את הפרוגנוזה (Prognosis) של חולי [[CKD]] (מחלת כליה כרונית), תורמת להידרדרות התפקוד הכלייתי ומפחיתה את הסיכויים להשתלת כליה מוצלחת{{הערה|שם=הערה4|Fabrizi F, et al., J Viral Hepat. 2014 May;21(5):314-24}}. ריפוי של הפטיטיס C{{כ}} (Sustained Viral Response -{{כ}}SVR) מוריד תחלואה ומעלה את שרידות המטופלים. | |
| − | + | == קליניקה == | |
| + | בין נגיף ה-HCV{{כ}} למחלת כליה כרונית (CKD) קיים קשר כפול: מחד גיסא, הפטיטיס C גורם לפגיעה כלייתית דרך תופעות חוץ כבדיות, כגון: [[קריוגלובולינים - Cryoglobulins|קריוגלובולינמיה]] {{כ}}(Cryoglobulinemia) ו-{{כ}}[[Membrano proliferative glomerulonephritis|Membrano-proliferative glomerulonephritis]] ודרך עלייה בשכיחות של [[תנגודת לאינסולין - Insulin resistance|תנגודת לאינסולין]] ו[[סוכרת]]{{הערה|שם=הערה1|Tsui JI eat al., Arch Intern Med. 2007;167(12):1271-6.}}{{הערה|שם=הערה2|[http://www.cdc.gov/diabetes/pubs/pdf/kidney_factsheet.pdf Centers for Disease Control and Prevention (CDC). Factsheet 2014] (accessed August 2015)}}; מאידך גיסא, למטופלים עם CKD קיים סיכון מוגבר של עד 15 אחוזים להידבקות ב-HCV{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|Aguirre Valadez J, et al. Ther Clin Risk Manag 2015; 11:329–338}}, עם עלייה בשכיחות של HCV במטופלי [[המודיאליזה]] (Hemodialysis) בישראל. | ||
| + | == אבחנה == | ||
==הטיפול התרופתי== | ==הטיפול התרופתי== | ||
| + | [[t:הטיפול_בהפטיטיס_C_במטופלים_עם_אי-ספיקת_כליות_כרונית|טיפול ב-HCV במטופל עם CKD]] היה קשה עד בלתי אפשרי בשל תופעות לוואי חמורות ביותר של טיפולים מבוססי Peg Interferon+ [[t:Ribavirin|Ribavirin]] בחולים עם [[פגיעה כלייתית]]. | ||
| − | + | גם בעידן של התרופות החדשות להפטיטיס C, הטיפול בחולי CKD מהווה אתגר טיפולי. אי ספיקת כליות חמורה [(CCT (Creatinine Clearance Test מתחת ל-30] מהווה התוויית נגד לטיפול בתכשירים מבוססי [[Sofosbuvir]], כגון: [[Harvoni]] ו-[[Sovaldi]], בשל פינוי כלייתי של מטבוליטים (Metabolits) של התרופה{{הערה|שם=הערה5|EASL Recommendations on Treatment of Hepatitis C. J Hepatol 2015.}}. | |
| − | + | מבין התרופות אשר נכנסו לסל התרופות עבור טיפול בהפטיטיס C, רק שני תכשירים נמצאו מתאימים לשימוש במטופלים עם CKD. | |
| − | + | Dasabuvir{{כ}} ([[Exviera]]) - לא עוברים פינוי כלייתי ולכן, על פי מחקרים פרמקוקינטיים (Pharmacokinetics), אינם דורשים התאמת מינון במטופלים עם פגיעה כלייתית בכל דרגות הקושי. במחקר RUBY-1{{כ}}{{הערה|שם=הערה6|Pockros P, et al. Hepatology 2015; 62(suppl):716–717A.}}, טופלו 20 חולים עם אי ספיקת כליות קשה [(GFR (Glomerular Filtration Rate פחות מ-30] בפרוטוקולים ללא Ribavirin {{כ}}(7 חולים) ועם Ribavirin{{כ}} (13 חולים). הטיפול נסבל היטב, לא גרם לתופעות לוואי מיוחדות והביא לריפוי מלא ({{כ}}SVR) ב-90 אחוזים מהחולים. | |
| − | [[ | + | התכשיר [[Zepatir]], אשר משלב שתי תרופות: [[Gazoprevir]] ו-[[Elbasvir]], הראה תוצאות מצוינות במחקר C-Surfer{{כ}}{{הערה|שם=הערה7|Roth D, et al. Lancet 2015; 386 (10003):1537-45}}. מתוך 116 מטופלים עם אי ספיקת כליות קשה, כולל מטופלי המודיאליזה אשר טופלו ב-Zepatir, הגיעו 115 מתוכם להבראה מלאה (SVR של 99 אחוזים) עם פרופיל בטיחותי גבוה. |
| − | + | == פרוגנוזה == | |
| + | מטופלים עם CKD נמצאים בעדיפות גבוהה לטיפול בהפטיטיס C, בשל עלייה משמעותית בתחלואה והתמותה באוכלוסייה זו. תרופות אנטי-ויראליות (Anti- viral) מסוגלות להביא להכחדה של הפטיטיס C גם בחולים עם אי ספיקת כליות קשה, בדרך בטוחה ויעילה. | ||
| − | + | == דגלים אדומים == | |
| + | ==הערות שוליים== | ||
| + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | ||
| − | |||
| − | |||
{{ייחוס|ד"ר הלנה קצמן מנהלת שירות לטיפול במושתלי כבד, בית החולים איכילוב, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי}} | {{ייחוס|ד"ר הלנה קצמן מנהלת שירות לטיפול במושתלי כבד, בית החולים איכילוב, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי}} | ||
| + | |||
<center>'''פורסם בכתב העת "Gastrology and liver disease", מאי 2016'''</center> | <center>'''פורסם בכתב העת "Gastrology and liver disease", מאי 2016'''</center> | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:זיהומיות]] | ||
| + | [[קטגוריה:נפרולוגיה ויתר לחץ דם]] | ||
| + | [[קטגוריה:פנימית]] | ||
| + | [[קטגוריה:תרופות]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:31, 5 באוקטובר 2021
| הפטיטיס C - טיפול במטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית | ||
|---|---|---|
| Hepatitis C - treatment in chronic kidney disease patients | ||
| ||
וירוס ההפטיטיס C
| ||
| שמות נוספים | הטיפול בהפטיטיס C במטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית | |
| יוצר הערך | ד"ר הלנה קצמן | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – הפטיטיס C, פגיעה כלייתית
אפידמיולוגיה
השכיחות המוערכת של הפטיטיס C (Hepatitis C) בישראל היא בין 0.7 ל-1 אחוז מהאוכלוסייה הכללית.
אטיולוגיה
הימצאות של HCV (Hepatitis C Virus) מחמירה באופן משמעותי את הפרוגנוזה (Prognosis) של חולי CKD (מחלת כליה כרונית), תורמת להידרדרות התפקוד הכלייתי ומפחיתה את הסיכויים להשתלת כליה מוצלחת[1]. ריפוי של הפטיטיס C (Sustained Viral Response -SVR) מוריד תחלואה ומעלה את שרידות המטופלים.
קליניקה
בין נגיף ה-HCV למחלת כליה כרונית (CKD) קיים קשר כפול: מחד גיסא, הפטיטיס C גורם לפגיעה כלייתית דרך תופעות חוץ כבדיות, כגון: קריוגלובולינמיה (Cryoglobulinemia) ו-Membrano-proliferative glomerulonephritis ודרך עלייה בשכיחות של תנגודת לאינסולין וסוכרת[2][3]; מאידך גיסא, למטופלים עם CKD קיים סיכון מוגבר של עד 15 אחוזים להידבקות ב-HCV[4], עם עלייה בשכיחות של HCV במטופלי המודיאליזה (Hemodialysis) בישראל.
אבחנה
הטיפול התרופתי
טיפול ב-HCV במטופל עם CKD היה קשה עד בלתי אפשרי בשל תופעות לוואי חמורות ביותר של טיפולים מבוססי Peg Interferon+ Ribavirin בחולים עם פגיעה כלייתית.
גם בעידן של התרופות החדשות להפטיטיס C, הטיפול בחולי CKD מהווה אתגר טיפולי. אי ספיקת כליות חמורה [(CCT (Creatinine Clearance Test מתחת ל-30] מהווה התוויית נגד לטיפול בתכשירים מבוססי Sofosbuvir, כגון: Harvoni ו-Sovaldi, בשל פינוי כלייתי של מטבוליטים (Metabolits) של התרופה[5].
מבין התרופות אשר נכנסו לסל התרופות עבור טיפול בהפטיטיס C, רק שני תכשירים נמצאו מתאימים לשימוש במטופלים עם CKD.
Dasabuvir (Exviera) - לא עוברים פינוי כלייתי ולכן, על פי מחקרים פרמקוקינטיים (Pharmacokinetics), אינם דורשים התאמת מינון במטופלים עם פגיעה כלייתית בכל דרגות הקושי. במחקר RUBY-1[6], טופלו 20 חולים עם אי ספיקת כליות קשה [(GFR (Glomerular Filtration Rate פחות מ-30] בפרוטוקולים ללא Ribavirin (7 חולים) ועם Ribavirin (13 חולים). הטיפול נסבל היטב, לא גרם לתופעות לוואי מיוחדות והביא לריפוי מלא (SVR) ב-90 אחוזים מהחולים.
התכשיר Zepatir, אשר משלב שתי תרופות: Gazoprevir ו-Elbasvir, הראה תוצאות מצוינות במחקר C-Surfer[7]. מתוך 116 מטופלים עם אי ספיקת כליות קשה, כולל מטופלי המודיאליזה אשר טופלו ב-Zepatir, הגיעו 115 מתוכם להבראה מלאה (SVR של 99 אחוזים) עם פרופיל בטיחותי גבוה.
פרוגנוזה
מטופלים עם CKD נמצאים בעדיפות גבוהה לטיפול בהפטיטיס C, בשל עלייה משמעותית בתחלואה והתמותה באוכלוסייה זו. תרופות אנטי-ויראליות (Anti- viral) מסוגלות להביא להכחדה של הפטיטיס C גם בחולים עם אי ספיקת כליות קשה, בדרך בטוחה ויעילה.
דגלים אדומים
הערות שוליים
- ↑ Fabrizi F, et al., J Viral Hepat. 2014 May;21(5):314-24
- ↑ Tsui JI eat al., Arch Intern Med. 2007;167(12):1271-6.
- ↑ Centers for Disease Control and Prevention (CDC). Factsheet 2014 (accessed August 2015)
- ↑ Aguirre Valadez J, et al. Ther Clin Risk Manag 2015; 11:329–338
- ↑ EASL Recommendations on Treatment of Hepatitis C. J Hepatol 2015.
- ↑ Pockros P, et al. Hepatology 2015; 62(suppl):716–717A.
- ↑ Roth D, et al. Lancet 2015; 386 (10003):1537-45
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר הלנה קצמן מנהלת שירות לטיפול במושתלי כבד, בית החולים איכילוב, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי