כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קרחת אזורית - Alopecia areata"
מתוך ויקירפואה
(←טיפול) |
|||
| (86 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | ==אלופציה אראטה== | + | {{מחלה |
| − | + | |תמונה=Allopecia_areata.JPG | |
| − | + | |כיתוב תמונה=אזור בקרקפת הסובל מקרחת אזורית | |
| − | + | |שם עברי= קרחת אזורית | |
| + | |שם לועזי= Alopecia areata | ||
| + | |שמות נוספים=AA, אלופציה אראטה, Alopecia Celsi, Vitiligo capitis, Jonston's alopecia | ||
| + | |ICD-10={{ICD10|L|63||l|60}} | ||
| + | |ICD-9={{ICD9|704.01}} | ||
| + | |MeSH=D000506 | ||
| + | |יוצר הערך= [[משתמש:הדס זמיר|ד"ר הדס זמיר]] | ||
| + | |אחראי הערך= | ||
| + | }} | ||
| + | {{הרחבה|התקרחות}} | ||
| + | '''Alopecia''' פירושה איבוד שיער/התקרחות. התקרחויות אלו מחולקות לשתי קבוצות – התקרחויות מצטלקות והתקרחויות שאינן מצטלקות. '''קרחת איזורית (Alopecia areata)''' היא אחת הצורות השכיחות של התקרחות שאינה מצטלקת, ולרוב מופיעה בקרקפת או באיזור הזקן, אך יכולה להופיע גם בכל איזור בגוף עם שיער. | ||
| − | == | + | ההתקרחות יכולה להיות קלה (מערבת שטח אחד קטן או מספר שטחים קטנים) ואף לחלוף לבד, או במקרים קשים יותר להיות עקשנית לטיפול או להתקדם למחלה קשה יותר הכוללת איבוד כל שיער הקרקפת (Alopecia totalis) ואיבוד כל שיער הגוף (Alopecia universalis), כולל שיער הגבות, ריסים, בית השחי והמפשעה. |
| − | שכיחות לאורך החיים ( | + | |
| + | Alopecia, מכל סוג, אינה מסוכנת ומהווה בעיקרה בעיה אסתטית (Aesthetic) היכולה להביא לתסכול רב אצל המטופל. | ||
| + | |||
| + | ==אפידמיולוגיה== | ||
| + | שכיחות לאורך החיים (Lifetime prevalence) מוערכת בכ-2 אחוזים מכלל האוכלוסיה. | ||
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
| − | + | הסיבה המדוייקת למחלה אינה ידועה, אולם הסברה הרווחת היא שמדובר בהפרעה Autoimmune המתווכת על ידי תאי T {{כ}}(T cell–mediated) שבה תאים של מערכת החיסון "תוקפים" את זקיקי השיער ומובילים לנשירת השיער. כמו כן, משערים שיש קשר גנטי בכ-10-{{כ}}20 אחוזים מהמקרים {{הערה|שם=הערה1|Blaumeiser B et al. Familial aggregation of alopecia areata. J Am Acad Dermatol. 2006 Apr;54(4):627-32. Epub 2006 Jan 23.}}, וכן קשר לגורמים סביבתיים. | |
==קליניקה== | ==קליניקה== | ||
| − | ההתקרחות יכולה להופיע בכל גיל ובכל מקום בגוף עם שיער, אך לרוב נראה זאת באיזור הקרקפת או הזקן. ההסתמנות הקלאסית היא שטח עגול, | + | ההתקרחות יכולה להופיע בכל גיל ובכל מקום בגוף עם שיער, אך לרוב נראה זאת באיזור הקרקפת או הזקן. ההסתמנות הקלאסית היא שטח עגול, מתוחם ומחוסר שיער, בעל מרקם עור תקין (ולא צלקתי). לעיתים יש מספר שטחים כאלו, ולעיתים השטחים אף מתמזגים. לרוב הממצא הנזכר לעיל הוא אתסמיני. |
| − | + | ||
| + | יש מקרים נדירים יותר של איבוד כל שיער הקרקפת (Alopecia totalis) או איבוד כל שיער הגוף (Alopecia universalis). לכן, בזמן הבדיקה הגופנית יש לשים לב אם יש או אין מעורבות איזורים נוספים (גבות, ריסים, בתי שחי וכדומה). כמו כן, מומלץ לבדוק האם ישנם שינויים אופיניים בציפורניים, מכיוון שממצא זה עלול להוות גורם ניבוי רע. | ||
| + | |||
| + | ישנם גם מקרים המערבים רק את איזור הזקן - Alopecia Barbae. | ||
| + | |||
| + | ==אבחנה== | ||
| + | לרוב האבחנה היא קלינית ולא מצריכה ביופסית עור (Skin [[biopsy]]) או בדיקות נוספת לשלילת מחלות אחרות. אולם, במקרים בהם ישנה התלבטות ועולה אבחנה מבדלת [סוגי אלופציות אחרות, תלישת שיער כפייתית ([[טריכוטילומניה-Trichotillomania|Trichotillomania]]), [[פטרת]] ועוד] ניתן להיעזר בביופסית עור. | ||
| + | |||
| + | ==טיפול== | ||
| + | בחירת הטיפול היא בהתאם לדרגת חומרת המחלה ובהתאם למטופל (גיל, מצב בריאותי, היענות לטיפול). הצלחת הטיפול מתבטאת בראש ובראשונה בעצירת תהליך ההתקרחות, ולאחר מכן מצפים לצמיחה מחודשת של שיער (עם או ללא Pigment). מכיוון שישנם אחוזים גבוהים של Spontaneous remission, במיוחד במקרים קלים הנמשכים פחות משנה, יש הטוענים שבמקרים אלו טיפול אינו הכרחי{{הערה|שם=הערה6| MacDonald Hull SP et al. Guidelines for the management of alopecia areata. Br J Dermatol. 2003 Oct;149(4):692-9.}}. קווי הטיפול ב-Alopecia Barbae דומים לקווי הטיפול ב-Alopecia באיזור הקרקפת, אם כי צריך לזכור שבאיזור הזקן יש למטופל אפשרות להתגלח, ובכך "להסתיר" את האיזור המחוסר שיער. | ||
| + | |||
| + | ====טיפולים מקומיים==== | ||
| + | *'''סטרואידים מקומיים (Topical steroids)''' – טיפול ב[[סטרואידים]] מקומיים נחשב לקו הראשון במחלה בדרגה קלה. משך הטיפול נקבע על ידי רופא העור המטפל ובהתאם לתוצאות הטיפול. ניתן לבצע מריחה מקומית יומיומית או הזרקה תת עורית אחת ל-6-4 שבועות. לרוב רואים תוצאות טובות, אולם ישנם דיווחים על חזרת המחלה בעד כשני שליש מהמטופלים. טיפולים אלו נחשבים לבטוחים יחסית, ועם שימוש נכון גורמים למעט תופעות לוואי, ביניהן Atrophy של העור, אדמומיות ו-[[אבחנה וטיפול בזיהומי עור חיידקיים שכיחים בילדים - הנחיה קלינית#Folliculitis|Folliculitis]] {{הערה|שם=הערה7|Tosti A et al. Clobetasol propionate 0.05% under occlusion in the treatment of alopecia totalis/universalis. J Am Acad Dermatol. 2003 Jul;49(1):96-8.}}, {{הערה|שם=הערה8| Pascher F et al. Assay of 0.2 percent fluocinolone acetonide cream for alopecia areata and totalis. Efficacy and side effects including histologic study of the ensuing localized acneform response. Dermatologica. 1970;141(3):193-202.}}. ישנם דיווחים על הגברת הסיכון ל[[ירוד]] (Cataract) ו[[לחץ תוך עיני מוגבר]] (Glaucoma) בהזרקת סטרואיד באיזור הגבות{{הערה|שם=הערה9|Carnahan MC et al. Ocular complications of topical, peri-ocular, and systemic corticosteroids. Curr Opin Ophthalmol. 2000 Dec;11(6):478-83.}} | ||
| + | *'''טיפולים מקומיים נוספים''' (ניתן כטיפול יחיד או בשילוב עם טיפול אחר) - | ||
| + | ** '''[[Minoxidil]]''' - מאושר על ידי ה-FDA {{כ}}(Food and Drug Administration) לטיפול ב-[[Androgenic alopecia]] של גברים ונשים, אך הטיפול הנזכר לעיל יכול גם להועיל ל-areata {{כ}}Alopecia (במנגנון של עידוד גדילת השיער, בניגוד לסטרואידים העובדים במנגנון של הפחתת הדלקת). מחקר כפול סמיות, מבוקר Placebo, על 30 מטופלים, בדק יעילות של Minoxidil 3% {{כ}}(3 אחוזים) פעמיים ביום כטיפול יחיד, ומצא של-27 אחוזים מהמטופלים הייתה תגובה מלאה ול-63 אחוזים הייתה תגובה חלקית{{הערה|שם=הערה10|Price VH et al. Double-blind, placebo-controlled evaluation of topical minoxidil in extensive alopecia areata. J Am Acad Dermatol. 1987 Mar;16(3 Pt 2):730-6.}} | ||
| + | ** '''[[Dithranol]]''' - נגזרת מלאכותית של זפת למריחה מקומית באיזור ההתקרחות. החומר יוצר גירוי (Irritation) וכתגובה לכך יש, ככל הנראה, שינוי של התגובה החיסונית המקומית. יש להקפיד על פרוטוקול הטיפול כפי שניתן על ידי הרופא המטפל. הטיפול בטוח בילדים ובמבוגרים{{הערה|שם=הערה11|Fiedler-Weiss VC et al. Evaluation of anthralin in the treatment of alopecia areata. Arch Dermatol. 1987 Nov;123(11):1491-3.}} | ||
| + | ** '''(SADBE)''' {{כ}}'''DPCP) or Squaric Acid Dibutylester)'''{{כ}} '''Diphencyprone''' (אין בישראל) – חומרים מקומיים היוצרים במקום המריחה דלקת עור ממגע ([[Contact dermatitis|Allergic contact dermatitis]]) ובהתאם לכך שינוי בתגובה החיסונית המקומית, האמורה בסופו של דבר להפחית את הדלקת התוקפת את זקיקי השיער והמובילה לנשירת השיער. יעילות טיפולים אלו מוערכת בכ-60 אחוזים. סיבוכים של הטיפול כוללים: הופעת דלקת עור קשה, שלפוחיות, הגדלת בלוטות לימפה, Hyperpygmentation, Hypopygmentation, [[חרלת|חרלת (Urticaria)]] ופריחות אחרות{{הערה|שם=הערה12|Valsecchi R et al. Squaric acid dibutylester treatment of alopecia areata. Clin Exp Dermatol. 1985 May;10(3):233-8.}}, {{הערה|שם=הערה13| Rokhsar CK et al. Efficacy of topical sensitizers in the treatment of alopecia areata. J Am Acad Dermatol. 1998 Nov;39(5 Pt 1):751-61.}} | ||
| − | == | + | ====טיפולים סיסטמיים==== |
| − | לרוב | + | *'''סטרואידים סיסטמים''' '''(Systemic steroids)''' - נחשבים כטיפול במחלה קשה, אולם יעילות הטיפול פוחתת ככל שדרגת חומרת המחלה גבוהה יותר. מתן סיסטמי של הסטרואידים יכול להיות פומי (ישנם פרוטוקולים שונים) או תוך ורידי כטיפול פעימה (Pulse therapy) ב-[[Methylprednisolone]] במשך 3 ימים (לרוב דורש אישפוז). טיפול הפעימה הוצע במטרה להפחית את תופעות הלוואי כתוצאה משימוש בסטרואידים פומיים{{הערה|שם=הערה14| Burton JL et al. Large doses of glucocorticoid in the treatment of alopecia areata. Acta Derm Venereol. 1975;55(6):493-6.}}. |
| + | :הטיפול מתאים הן למבוגרים והן לילדים (תוך התאמת המינון למשקל). מחקר שבדק את יעילות טיפול הפעימה מצא יעילות גבוהה (עד כ-88 אחוזים מגיבים במקרים של נשירת שיער המערבת פחות מ-50 אחוזים שטח ראש ושהחלה עד חצי שנה לפני מתן הטיפול), אולם במקרים של Alopecia המערבת 100 אחוזים משיער הקרקפת, יעילות הטיפול ירדה לכ-21 אחוזים{{כ}}{{הערה|שם=הערה15| Nakajima T et al. Pulse corticosteroid therapy for alopecia areata: study of 139 patients. Dermatology. 2007;215(4):320-4.}}. | ||
| + | :תופעות לוואי של הטיפול, כבכל טיפול סטרואידלי, כוללות [[עליה במשקל]], [[יתר לחץ דם]], הפרעות אלקטרוליטריות (Electrolyte imbalances), [[סוכרת]], [[הפרעות שינה]], שינויים במצב הרוח ועוד | ||
| + | *'''טיפולים מדכאי חיסון''' (agents {{כ}}Immunosuppressive) כדוגמת [[Methotrexate|Methotrexate]],{{כ}} [[Sulfasalazine]], ו-[[Cyclosporine]] {{כ}}{{הערה|שם=הערה16| Messenger AG et al. British Association of Dermatologists' guidelines for the management of alopecia areata 2012. Br J Dermatol. 2012 May;166(5):916-26. doi: 10.1111/j.1365-2133.2012.10955.x}}, {{הערה|שם=הערה17| Ohlmeier MC et al. Topical immunotherapy with diphenylcyclopropenone of patients with alopecia areata--a large retrospective study on 142 patients with a self-controlled design. J Eur Acad Dermatol Venereol. 2012 Apr;26(4):503-7. doi: 10.1111/j.1468-3083.2011.04114.x. Epub 2011 May 14.}} | ||
| + | |||
| + | * '''הזרקת פלזמה עשירה בטסיות (Platelet-rich plasma injections)''' - מחקר שבדק יעילות הטיפול בהזרקת פלזמה עשירה בטסיות מצא כי מדובר בטיפול בטוח ויעיל, אולם דרושים מחקרים נוספים על מנת לבסס טיפול זה ב-areata {{כ}}Alopecia {{הערה|שם=הערה18| Trink A et al. A randomized, double-blind, placebo- and active-controlled, half-head study to evaluate the effects of platelet-rich plasma on alopecia areata. Br J Dermatol. 2013 Sep;169(3):690-4. doi: 10.1111/bjd.12397.}} | ||
==פרוגנוזה== | ==פרוגנוזה== | ||
| − | ברוב המקרים מדובר | + | ברוב המקרים מדובר בפרוגנוזה טובה - מחלה קלה המערבת שטח קטן והקיימת פחות משנה. מחלקה קלה אף יכולה לחלוף ללא טיפול וללא השארת סימן. |
| − | + | ||
| + | גורמים פרוגנוסטיים (Prognostic factors) הנחשבים למנבאים פרוגנוזה לא טובה{{הערה|שם=הערה2|Tosti A et al. Alopecia areata: a long term follow-up study of 191 patients. J Am Acad Dermatol. 2006 Sep;55(3):438-41. Epub 2006 Jun 27.}}, {{הערה|שם=הערה3|Tan E at al. The pattern and profile of alopecia areata in Singapore--a study of 219 Asians. Int J Dermatol. 2002 Nov;41(11):748-53.}}, {{הערה|שם=הערה4|De Waard-van der Spek FB et al. Juvenile versus maturity-onset alopecia areata--a comparative retrospective clinical study. Clin Exp Dermatol. 1989 Nov;14(6):429-33.}}, {{הערה|שם=הערה5|Barahmani N et al. History of atopy or autoimmunity increases risk of alopecia areata. J Am Acad Dermatol. 2009 Oct;61(4):581-91. doi: 10.1016/j.jaad.2009.04.031. Epub 2009 Jul 16.}}: | ||
| + | *גיל הופעה צעיר | ||
| + | * היסטוריה משפחתית של Alopecia areata | ||
| + | * מחלה נוגדת חיסון (Autoimmune) נלווית | ||
| + | * שינויים בציפורניים | ||
| + | * איבוד שיער נרחב (Alopecia totalis and universalis) | ||
| + | * תת סוג של Alopecia areata המערב את השיער בהיקף הקרקפת, מהחלק ה-Occipital ועד לחלק ה-Frontal{{כ}} (Ophiasis) | ||
| + | |||
| + | ====מחלות נלוות==== | ||
| + | מטופלים הסובלים מ-Alopecia areata הם לרוב במצב בריאותי טוב. מספר מחקרים מצאו שכיחות מוגברת של מחלות נלוות במטופלים הסובלים מ-Alopecia areata, ובעיקר מחלות אטופיות (Atopic), מחלות אוטואימוניות (Autoimmune) והפרעות פסכיאטריות{{הערה|שם=הערה19|Huang KP et al. Autoimmune, atopic, and mental health comorbid conditions associated with alopecia areata in the United States. JAMA Dermatol. 2013 Jul;149(7):789-94. doi: 10.1001/jamadermatol.2013.3049.}}. | ||
| − | + | ייתכן שיש קשר לגיל הופעת ה-Alopecia ושכיחות המחלה הנלוות. כך למשל מחקר גדול על 4,334 חולים ב-Taiwan מצא שכיחות יתר של הפרעה ב[[בלוטת התריס]] כאשר Alopecia areata הופיעה לראשונה אחרי גיל 60, שכיחות יתר של [[דלקת עור אטופית – Atopic dermatitis|דלקת עור אטופית (Atopic dermatitis)]] ושל [[זאבת אדמנתית מערכתית - Systemic lupus erythematosus|זאבת אדמנתית מערכתית (Systemic Lupus Erythmatosus)]] כאשר ה-Alopecia הופיעה לפני גיל 10, ושכיחות יתר של [[Psoriasis]] ו[[דלקת מפרקים שגרונתית - Rheumatoid arthritis|דלקת מפרקים שיגרונית (Rheumatoid Arthritis)]] כאשר ה-Alopecia הופיעה בגילים 20-11{{כ}}{{הערה|שם=הערה20| Chu SY et al. Comorbidity profiles among patients with alopecia areata: the importance of onset age, a nationwide population-based study. J Am Acad Dermatol. 2011 Nov;65(5):949-56. doi: 10.1016/j.jaad.2010.08.032. Epub 2011 May 25.}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | ====בדיקות נוספות==== | |
| + | אין הנחיות ברורות ואחידות לגבי בדיקות סקר המומלצות למטופלים הסובלים מ-Alopecia areata. ישנם מקומות המבצעים למטופלים אלו בדיקות דם הכוללות: [[ספירת דם - Complete blood count|ספירת דם]], פרופיל [[ברזל - Iron|ברזל]], [[הורמון ממריץ בלוטת התריס - Thyroid stimulating hormone|הורמון בלוטת התריס]] ורמת [[ויטמין D]]. | ||
| − | + | == בישראל == | |
| − | + | בישראל קיימים מטופלים רבים בגילים שונים. עמותת "בראש מורם" מסייעת לחולי אלופציה אראטה (וכן טוטליס ואוניברסליס) ולבני משפחתם בהתמודדות עם המחלה והשלכותיה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | [https://headsup.org.il אתר העמותה] | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | דוא"ל: info@headsup.org.il | |
| − | + | פייסבוק:{{ש}} | |
| + | {{פייסבוק}} [https://www.facebook.com/groups/alopecia.community.il/ בראש מורם -קהילת אלופציה אראטה קבוצה סגורה לחולים ובני משפחתם]{{ש}} | ||
| + | {{פייסבוק}} [https://www.facebook.com/headsup.org עמותת בראש מורם – אלופציה אראטה לייק לדף (פתוח לכל אחד)] | ||
| − | + | טלפון / ווטסאפ: 058-5652177 | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | העמותה מסייעת לחולים ולבני משפחתם בדרכים הבאות: | |
| − | + | *מידע באתר של העמותה על המחלה ודרכי ההתמודדות איתה, כולל ברמה הרגשית-נפשית-חברתית, ובאמצעים קוסמטיים. {{ש}}גם רופאים יוכלו למצוא מידע מקצועי בדף מידע נוסף | |
| + | *שיתוף מידע מניסיונם של חברי העמותה ואוזן קשבת ממי שחווה את אותן חוויות באופן אישי. חברי העמותה מחליפים מידע וחוויות בקבוצות סגורות ברשתות החברתיות | ||
| + | *מידע על זכויות החולה ועל החזר על רכישת פאה מסל הבריאות | ||
| + | *פעילות במישור הציבורי לקידום זכויות החולים | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| + | |||
| + | <blockquote> | ||
| + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | ||
| + | </blockquote> | ||
| + | |||
| + | {{ייחוס|[[משתמש:הדס זמיר|ד"ר הדס זמיר]] - רופאת עור}} | ||
[[קטגוריה:עור ומין]] | [[קטגוריה:עור ומין]] | ||
| + | [[קטגוריה:אלרגיה ואימונולוגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:24, 19 באוקטובר 2024
| קרחת אזורית | ||
|---|---|---|
| Alopecia areata | ||
| ||
אזור בקרקפת הסובל מקרחת אזורית
| ||
| שמות נוספים | AA, אלופציה אראטה, Alopecia Celsi, Vitiligo capitis, Jonston's alopecia | |
| ICD-10 | Chapter L 63. | |
| ICD-9 | 704.01 | |
| MeSH | D000506 | |
| יוצר הערך | ד"ר הדס זמיר | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – התקרחות
Alopecia פירושה איבוד שיער/התקרחות. התקרחויות אלו מחולקות לשתי קבוצות – התקרחויות מצטלקות והתקרחויות שאינן מצטלקות. קרחת איזורית (Alopecia areata) היא אחת הצורות השכיחות של התקרחות שאינה מצטלקת, ולרוב מופיעה בקרקפת או באיזור הזקן, אך יכולה להופיע גם בכל איזור בגוף עם שיער.
ההתקרחות יכולה להיות קלה (מערבת שטח אחד קטן או מספר שטחים קטנים) ואף לחלוף לבד, או במקרים קשים יותר להיות עקשנית לטיפול או להתקדם למחלה קשה יותר הכוללת איבוד כל שיער הקרקפת (Alopecia totalis) ואיבוד כל שיער הגוף (Alopecia universalis), כולל שיער הגבות, ריסים, בית השחי והמפשעה.
Alopecia, מכל סוג, אינה מסוכנת ומהווה בעיקרה בעיה אסתטית (Aesthetic) היכולה להביא לתסכול רב אצל המטופל.
אפידמיולוגיה
שכיחות לאורך החיים (Lifetime prevalence) מוערכת בכ-2 אחוזים מכלל האוכלוסיה.
אטיולוגיה
הסיבה המדוייקת למחלה אינה ידועה, אולם הסברה הרווחת היא שמדובר בהפרעה Autoimmune המתווכת על ידי תאי T (T cell–mediated) שבה תאים של מערכת החיסון "תוקפים" את זקיקי השיער ומובילים לנשירת השיער. כמו כן, משערים שיש קשר גנטי בכ-10-20 אחוזים מהמקרים [1], וכן קשר לגורמים סביבתיים.
קליניקה
ההתקרחות יכולה להופיע בכל גיל ובכל מקום בגוף עם שיער, אך לרוב נראה זאת באיזור הקרקפת או הזקן. ההסתמנות הקלאסית היא שטח עגול, מתוחם ומחוסר שיער, בעל מרקם עור תקין (ולא צלקתי). לעיתים יש מספר שטחים כאלו, ולעיתים השטחים אף מתמזגים. לרוב הממצא הנזכר לעיל הוא אתסמיני.
יש מקרים נדירים יותר של איבוד כל שיער הקרקפת (Alopecia totalis) או איבוד כל שיער הגוף (Alopecia universalis). לכן, בזמן הבדיקה הגופנית יש לשים לב אם יש או אין מעורבות איזורים נוספים (גבות, ריסים, בתי שחי וכדומה). כמו כן, מומלץ לבדוק האם ישנם שינויים אופיניים בציפורניים, מכיוון שממצא זה עלול להוות גורם ניבוי רע.
ישנם גם מקרים המערבים רק את איזור הזקן - Alopecia Barbae.
אבחנה
לרוב האבחנה היא קלינית ולא מצריכה ביופסית עור (Skin biopsy) או בדיקות נוספת לשלילת מחלות אחרות. אולם, במקרים בהם ישנה התלבטות ועולה אבחנה מבדלת [סוגי אלופציות אחרות, תלישת שיער כפייתית (Trichotillomania), פטרת ועוד] ניתן להיעזר בביופסית עור.
טיפול
בחירת הטיפול היא בהתאם לדרגת חומרת המחלה ובהתאם למטופל (גיל, מצב בריאותי, היענות לטיפול). הצלחת הטיפול מתבטאת בראש ובראשונה בעצירת תהליך ההתקרחות, ולאחר מכן מצפים לצמיחה מחודשת של שיער (עם או ללא Pigment). מכיוון שישנם אחוזים גבוהים של Spontaneous remission, במיוחד במקרים קלים הנמשכים פחות משנה, יש הטוענים שבמקרים אלו טיפול אינו הכרחי[2]. קווי הטיפול ב-Alopecia Barbae דומים לקווי הטיפול ב-Alopecia באיזור הקרקפת, אם כי צריך לזכור שבאיזור הזקן יש למטופל אפשרות להתגלח, ובכך "להסתיר" את האיזור המחוסר שיער.
טיפולים מקומיים
- סטרואידים מקומיים (Topical steroids) – טיפול בסטרואידים מקומיים נחשב לקו הראשון במחלה בדרגה קלה. משך הטיפול נקבע על ידי רופא העור המטפל ובהתאם לתוצאות הטיפול. ניתן לבצע מריחה מקומית יומיומית או הזרקה תת עורית אחת ל-6-4 שבועות. לרוב רואים תוצאות טובות, אולם ישנם דיווחים על חזרת המחלה בעד כשני שליש מהמטופלים. טיפולים אלו נחשבים לבטוחים יחסית, ועם שימוש נכון גורמים למעט תופעות לוואי, ביניהן Atrophy של העור, אדמומיות ו-Folliculitis [3], [4]. ישנם דיווחים על הגברת הסיכון לירוד (Cataract) ולחץ תוך עיני מוגבר (Glaucoma) בהזרקת סטרואיד באיזור הגבות[5]
- טיפולים מקומיים נוספים (ניתן כטיפול יחיד או בשילוב עם טיפול אחר) -
- Minoxidil - מאושר על ידי ה-FDA (Food and Drug Administration) לטיפול ב-Androgenic alopecia של גברים ונשים, אך הטיפול הנזכר לעיל יכול גם להועיל ל-areata Alopecia (במנגנון של עידוד גדילת השיער, בניגוד לסטרואידים העובדים במנגנון של הפחתת הדלקת). מחקר כפול סמיות, מבוקר Placebo, על 30 מטופלים, בדק יעילות של Minoxidil 3% (3 אחוזים) פעמיים ביום כטיפול יחיד, ומצא של-27 אחוזים מהמטופלים הייתה תגובה מלאה ול-63 אחוזים הייתה תגובה חלקית[6]
- Dithranol - נגזרת מלאכותית של זפת למריחה מקומית באיזור ההתקרחות. החומר יוצר גירוי (Irritation) וכתגובה לכך יש, ככל הנראה, שינוי של התגובה החיסונית המקומית. יש להקפיד על פרוטוקול הטיפול כפי שניתן על ידי הרופא המטפל. הטיפול בטוח בילדים ובמבוגרים[7]
- (SADBE) DPCP) or Squaric Acid Dibutylester) Diphencyprone (אין בישראל) – חומרים מקומיים היוצרים במקום המריחה דלקת עור ממגע (Allergic contact dermatitis) ובהתאם לכך שינוי בתגובה החיסונית המקומית, האמורה בסופו של דבר להפחית את הדלקת התוקפת את זקיקי השיער והמובילה לנשירת השיער. יעילות טיפולים אלו מוערכת בכ-60 אחוזים. סיבוכים של הטיפול כוללים: הופעת דלקת עור קשה, שלפוחיות, הגדלת בלוטות לימפה, Hyperpygmentation, Hypopygmentation, חרלת (Urticaria) ופריחות אחרות[8], [9]
טיפולים סיסטמיים
- סטרואידים סיסטמים (Systemic steroids) - נחשבים כטיפול במחלה קשה, אולם יעילות הטיפול פוחתת ככל שדרגת חומרת המחלה גבוהה יותר. מתן סיסטמי של הסטרואידים יכול להיות פומי (ישנם פרוטוקולים שונים) או תוך ורידי כטיפול פעימה (Pulse therapy) ב-Methylprednisolone במשך 3 ימים (לרוב דורש אישפוז). טיפול הפעימה הוצע במטרה להפחית את תופעות הלוואי כתוצאה משימוש בסטרואידים פומיים[10].
- הטיפול מתאים הן למבוגרים והן לילדים (תוך התאמת המינון למשקל). מחקר שבדק את יעילות טיפול הפעימה מצא יעילות גבוהה (עד כ-88 אחוזים מגיבים במקרים של נשירת שיער המערבת פחות מ-50 אחוזים שטח ראש ושהחלה עד חצי שנה לפני מתן הטיפול), אולם במקרים של Alopecia המערבת 100 אחוזים משיער הקרקפת, יעילות הטיפול ירדה לכ-21 אחוזים[11].
- תופעות לוואי של הטיפול, כבכל טיפול סטרואידלי, כוללות עליה במשקל, יתר לחץ דם, הפרעות אלקטרוליטריות (Electrolyte imbalances), סוכרת, הפרעות שינה, שינויים במצב הרוח ועוד
- טיפולים מדכאי חיסון (agents Immunosuppressive) כדוגמת Methotrexate, Sulfasalazine, ו-Cyclosporine [12], [13]
- הזרקת פלזמה עשירה בטסיות (Platelet-rich plasma injections) - מחקר שבדק יעילות הטיפול בהזרקת פלזמה עשירה בטסיות מצא כי מדובר בטיפול בטוח ויעיל, אולם דרושים מחקרים נוספים על מנת לבסס טיפול זה ב-areata Alopecia [14]
פרוגנוזה
ברוב המקרים מדובר בפרוגנוזה טובה - מחלה קלה המערבת שטח קטן והקיימת פחות משנה. מחלקה קלה אף יכולה לחלוף ללא טיפול וללא השארת סימן.
גורמים פרוגנוסטיים (Prognostic factors) הנחשבים למנבאים פרוגנוזה לא טובה[15], [16], [17], [18]:
- גיל הופעה צעיר
- היסטוריה משפחתית של Alopecia areata
- מחלה נוגדת חיסון (Autoimmune) נלווית
- שינויים בציפורניים
- איבוד שיער נרחב (Alopecia totalis and universalis)
- תת סוג של Alopecia areata המערב את השיער בהיקף הקרקפת, מהחלק ה-Occipital ועד לחלק ה-Frontal (Ophiasis)
מחלות נלוות
מטופלים הסובלים מ-Alopecia areata הם לרוב במצב בריאותי טוב. מספר מחקרים מצאו שכיחות מוגברת של מחלות נלוות במטופלים הסובלים מ-Alopecia areata, ובעיקר מחלות אטופיות (Atopic), מחלות אוטואימוניות (Autoimmune) והפרעות פסכיאטריות[19].
ייתכן שיש קשר לגיל הופעת ה-Alopecia ושכיחות המחלה הנלוות. כך למשל מחקר גדול על 4,334 חולים ב-Taiwan מצא שכיחות יתר של הפרעה בבלוטת התריס כאשר Alopecia areata הופיעה לראשונה אחרי גיל 60, שכיחות יתר של דלקת עור אטופית (Atopic dermatitis) ושל זאבת אדמנתית מערכתית (Systemic Lupus Erythmatosus) כאשר ה-Alopecia הופיעה לפני גיל 10, ושכיחות יתר של Psoriasis ודלקת מפרקים שיגרונית (Rheumatoid Arthritis) כאשר ה-Alopecia הופיעה בגילים 20-11[20].
בדיקות נוספות
אין הנחיות ברורות ואחידות לגבי בדיקות סקר המומלצות למטופלים הסובלים מ-Alopecia areata. ישנם מקומות המבצעים למטופלים אלו בדיקות דם הכוללות: ספירת דם, פרופיל ברזל, הורמון בלוטת התריס ורמת ויטמין D.
בישראל
בישראל קיימים מטופלים רבים בגילים שונים. עמותת "בראש מורם" מסייעת לחולי אלופציה אראטה (וכן טוטליס ואוניברסליס) ולבני משפחתם בהתמודדות עם המחלה והשלכותיה.
דוא"ל: info@headsup.org.il
פייסבוק:
בראש מורם -קהילת אלופציה אראטה קבוצה סגורה לחולים ובני משפחתם
עמותת בראש מורם – אלופציה אראטה לייק לדף (פתוח לכל אחד)
טלפון / ווטסאפ: 058-5652177
העמותה מסייעת לחולים ולבני משפחתם בדרכים הבאות:
- מידע באתר של העמותה על המחלה ודרכי ההתמודדות איתה, כולל ברמה הרגשית-נפשית-חברתית, ובאמצעים קוסמטיים.
גם רופאים יוכלו למצוא מידע מקצועי בדף מידע נוסף - שיתוף מידע מניסיונם של חברי העמותה ואוזן קשבת ממי שחווה את אותן חוויות באופן אישי. חברי העמותה מחליפים מידע וחוויות בקבוצות סגורות ברשתות החברתיות
- מידע על זכויות החולה ועל החזר על רכישת פאה מסל הבריאות
- פעילות במישור הציבורי לקידום זכויות החולים
ביבליוגרפיה
- ↑ Blaumeiser B et al. Familial aggregation of alopecia areata. J Am Acad Dermatol. 2006 Apr;54(4):627-32. Epub 2006 Jan 23.
- ↑ MacDonald Hull SP et al. Guidelines for the management of alopecia areata. Br J Dermatol. 2003 Oct;149(4):692-9.
- ↑ Tosti A et al. Clobetasol propionate 0.05% under occlusion in the treatment of alopecia totalis/universalis. J Am Acad Dermatol. 2003 Jul;49(1):96-8.
- ↑ Pascher F et al. Assay of 0.2 percent fluocinolone acetonide cream for alopecia areata and totalis. Efficacy and side effects including histologic study of the ensuing localized acneform response. Dermatologica. 1970;141(3):193-202.
- ↑ Carnahan MC et al. Ocular complications of topical, peri-ocular, and systemic corticosteroids. Curr Opin Ophthalmol. 2000 Dec;11(6):478-83.
- ↑ Price VH et al. Double-blind, placebo-controlled evaluation of topical minoxidil in extensive alopecia areata. J Am Acad Dermatol. 1987 Mar;16(3 Pt 2):730-6.
- ↑ Fiedler-Weiss VC et al. Evaluation of anthralin in the treatment of alopecia areata. Arch Dermatol. 1987 Nov;123(11):1491-3.
- ↑ Valsecchi R et al. Squaric acid dibutylester treatment of alopecia areata. Clin Exp Dermatol. 1985 May;10(3):233-8.
- ↑ Rokhsar CK et al. Efficacy of topical sensitizers in the treatment of alopecia areata. J Am Acad Dermatol. 1998 Nov;39(5 Pt 1):751-61.
- ↑ Burton JL et al. Large doses of glucocorticoid in the treatment of alopecia areata. Acta Derm Venereol. 1975;55(6):493-6.
- ↑ Nakajima T et al. Pulse corticosteroid therapy for alopecia areata: study of 139 patients. Dermatology. 2007;215(4):320-4.
- ↑ Messenger AG et al. British Association of Dermatologists' guidelines for the management of alopecia areata 2012. Br J Dermatol. 2012 May;166(5):916-26. doi: 10.1111/j.1365-2133.2012.10955.x
- ↑ Ohlmeier MC et al. Topical immunotherapy with diphenylcyclopropenone of patients with alopecia areata--a large retrospective study on 142 patients with a self-controlled design. J Eur Acad Dermatol Venereol. 2012 Apr;26(4):503-7. doi: 10.1111/j.1468-3083.2011.04114.x. Epub 2011 May 14.
- ↑ Trink A et al. A randomized, double-blind, placebo- and active-controlled, half-head study to evaluate the effects of platelet-rich plasma on alopecia areata. Br J Dermatol. 2013 Sep;169(3):690-4. doi: 10.1111/bjd.12397.
- ↑ Tosti A et al. Alopecia areata: a long term follow-up study of 191 patients. J Am Acad Dermatol. 2006 Sep;55(3):438-41. Epub 2006 Jun 27.
- ↑ Tan E at al. The pattern and profile of alopecia areata in Singapore--a study of 219 Asians. Int J Dermatol. 2002 Nov;41(11):748-53.
- ↑ De Waard-van der Spek FB et al. Juvenile versus maturity-onset alopecia areata--a comparative retrospective clinical study. Clin Exp Dermatol. 1989 Nov;14(6):429-33.
- ↑ Barahmani N et al. History of atopy or autoimmunity increases risk of alopecia areata. J Am Acad Dermatol. 2009 Oct;61(4):581-91. doi: 10.1016/j.jaad.2009.04.031. Epub 2009 Jul 16.
- ↑ Huang KP et al. Autoimmune, atopic, and mental health comorbid conditions associated with alopecia areata in the United States. JAMA Dermatol. 2013 Jul;149(7):789-94. doi: 10.1001/jamadermatol.2013.3049.
- ↑ Chu SY et al. Comorbidity profiles among patients with alopecia areata: the importance of onset age, a nationwide population-based study. J Am Acad Dermatol. 2011 Nov;65(5):949-56. doi: 10.1016/j.jaad.2010.08.032. Epub 2011 May 25.