הבדלים בין גרסאות בדף "זיהומי הרפס בילדים לאחר ברית מילה"

גרסה אחרונה מ־08:50, 15 בפברואר 2021

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – נגיף הרפס סימפלקס

מדי שנה מטופלים במחלקות הילדים השונות בארץ, יילודים (Newborns) עם תמונה קלינית החשודה לזיהום בנגיף ההרפס (HSV, ‏Herpes Simplex Virus). במקרים מסוימים עולה חשד של הדבקה בעקבות מציצה פומית על ידי המוהל בזמן ביצוע ברית המילה. מטרת מסמך זה היא להגדיר מתי יש לחשוד בזיהום כזה ומהן הפעולות שיש לבצע אם עולה חשד כזה.

רקע

זיהום של יילוד בנגיף ההרפס יכול להתבטא באחת מהצורות הבאות:

SEM‏ (Skin, Eye, Mouth) - זיהום בעור, עיניים, פה
זיהום במערכת העצבים המרכזית (CNS, ‏ Central Nervous System), עם או ללא מעורבות ה-SEM
זיהום כללי עם מעורבות של מספר מערכות בגוף

תמותה ותחלואה משמעותית קיימות בצורות 2 ו-3, אך גם בצורה 1 ייתכנו בעיות התפתחות בהמשך וכן חזרות של הזיהום העורי במשך החיים[1].

תוארו בספרות מספר מקרים של הדבקת יילודים בנגיף ההרפס בעקבות מציצה שביצע המוהל בזמן ברית המילה [2],[3],[4]. בכל המקרים היה מדובר בנגיף מסוג 1-HSV ובכל המקרים הופיעה אצל התינוק פריחה שלפוחיתית (Vesicular rash), שהחלה באזור איברי המין. בחלק מהמקרים הנגיף בודד רק מנגעים עוריים ובחלקם גם מנוזל השדרה (CSF, ‏Cerebro-Spinal Fluid). בחלק מהמקרים נגרם ליילודים נזק התפתחותי בהמשך החיים ולחלקם היו אירועים חוזרים של הרפס עורי.

הגדרת מקרה חשוד

פריחה עם מרכיב שלפוחיתי אופייני, שהופיעה ביילוד עד 14 יום לאחר ברית המילה אשר בוצעה בה מציצה ישירה (ללא שפופרת) על ידי המוהל, החלה באזור איברי המין (פין, שק האשכים, פנים הירכיים), עם או ללא סימנים נוספים (חום, פרכוסים וכדומה).

הנחיות

יש לבצע ניקור מותני (LP, ‏Lumbar Puncture) ולשלוח דגימה מנוזל השדרה ומנגע עורי לבדיקת PCR‏ (Polymerase Chain Reaction) לזיהוי של 1-HSV ו-2-HSV
בנוסף לבדיקת PCR, יש לשלוח דגימה מנוזל השדרה ומנגע עורי למעבדה המרכזית לנגיפים בתל השומר, לצורך בידוד הנגיפים 1-HSV ו-2-HSV בתרבית
מייד לאחר לקיחת הדגימות יש להתחיל טיפול ב-Aciclovir תוך ורידי (IV, ‏ Intravenous), במינון של 60 מ"ג (מיליגרם)/ק"ג (קילוגרם) ליום, מחולק ל-3 מנות
אם ה-PCR של נוזל השדרה חיובי ל-HSV, או שה-PCR של הנגע העורי חיובי ל-HSV וקיים חשד קליני לזיהום המערב את מערכת העצבים המרכזית (ריבוי תאים בנוזל השדרה, פרכוסים וכדומה), יש לטפל ב-Aciclovir תוך ורידי במשך 21 יום. אם קיימת מעורבות עורית בלבד, יש לטפל ב-Aciclovir תוך ורידי במשך 14 יום
לאחר סיום הטיפול התוך ורידי, יש לשקול טיפול מונע ב-Aciclovir פומי (PO,‏ Per Os), במינון של 900 מ"ג/מ"ר (מטר רבוע) שטח פני הגוף (Square meter of body-surface area) ליום (בחלוקה ל-3 מנות), למשך חצי שנה, על מנת למזער את מידת החסר העצבי (Neurological deficit) ולמנוע התלקחויות עוריות חוזרות[5]
אם אחת הדגימות חיובית, יש לשלוח את ההורים והמטפלים הישירים של הילד (אם יש) לסרולוגיה (Serology test) ל-1-HSV ו-2-HSV. בנוסף, יש לשאוף לשלוח דגימת רוק של המוהל לתרבית (Viral culture) במעבדה המרכזית לנגיפים בתל השומר
לצורך איתור המוהל, ניתן להיעזר במידע מהמשפחה ואם צריך ניתן לפנות למר ניל פרלמן, בהנהלת משרד הבריאות - מינהל רפואה (רח' רבקה 29, ירושלים)
אם נמצא נגיף HSV באחת הדגימות, יש לשלוח דיווח ללשכת הבריאות האזורית של משרד הבריאות עם פרטי המקרה והעתק לד"ר מיכאל דור, ראש האגף לרפואה כללית, משרד הבריאות

המלצות למוהלים למניעת הדבקת יילודים בנגיף ההרפס בזמן ביצוע ברית מילה

ישנם מקרים ידועים בישראל ומחוץ לה של הדבקת יילודים בנגיף ההרפס בעקבות ביצוע מציצה על ידי המוהל בזמן ברית המילה. בחלק מהמקרים נגרם נזק התפתחותי קשה לילדים וחלקם סבלו מאירועים חוזרים של הרפס עורי.

מטרת מסמך זה היא להנחות את המוהלים כיצד ניתן למנוע תחלואה בנגיף ההרפס בעקבות ברית מילה.

רקע

בכל אדם שנדבק בעבר בנגיף ההרפס (רוב האוכלוסייה המבוגרת בישראל), נשאר הנגיף "רדום" בגופו ומדי פעם "מתעורר" ומופרש ברוק. באדם בריא, ההפרשה יכולה להתבטא בפצעים בשפתיים, אך לעיתים ישנה הפרשה של הנגיף ברוק ללא כל סימנים חיצוניים ולא ניתן לדעת מתי הנגיף מופרש ומתי לא.

במקרים בהם המוהל מפריש את הנגיף בעת ביצוע ברית המילה, בין אם יש לו פצעים ובין אם לא, הוא עלול להדביק את היילוד בנגיף ההרפס אם יבצע מציצה ישירה, ללא שפופרת.

הנחיות

מומלץ תמיד להשתמש בשפופרת לצורך ביצוע המציצה, על מנת להגן הן על התינוק והן על המוהל ממחלות מידבקות בכלל והרפס בפרט
אם למוהל יש פצע בשפתיים שנגרם על ידי נגיף ההרפס, או שנבדק ונמצא שהוא מפריש את הנגיף, אסור לו לבצע מציצה ישירה בעזרת הפה והוא חייב להשתמש בשפופרת לצורך ביצוע המציצה
אם המוהל מעדיף בכל זאת לבצע מציצה ישירה בעזרת הפה, עליו להסביר להורים את שתי החלופות ולקבל את רשותם לכך
אם עולה חשד להדבקה בהרפס על ידי המוהל בעת ביצוע מציצה ישירה בברית המילה, יתבקש המוהל לעשות בדיקת דם ובדיקת רוק, על מנת לבדוק אם הוא האדם שהעביר של הנגיף לתינוק

ביבליוגרפיה

Whitley RJ. Natural history and pathogenesis of neonatal herpes simplex virus infections. Ann N Y Acad Sci. 1988;549:103-17.

Rubin LG, Lanzkowsky P. Cutaneous neonatal herpes simplex infection associated with ritual circumcision. Pediatr Infect Dis J. 2000 ;19:266-8.

Distel R, Hofer V, Bogger-Goren S, Shalit I, Garty BZ. Primary genital herpes simplex infection associated with Jewish ritual circumcision. Isr Med Assoc J. 2003 ;5:893-4.

Gesundheit B, Grisaru-Soen G, Greenberg D, Levtzion-Korach O, Malkin D, Petric M, Koren G, Tendler MD, Ben-Zeev B, Vardi A, Dagan R, Engelhard D. Neonatal genital herpes simplex virus type 1 infection after Jewish ritual circumcision: modern medicine and religious tradition. Pediatrics. 2004; 114:e259-63.

Kimberlin DW, Whitley RJ, Wan W, et al. Oral acyclovir suppression and neurodevelopment after neonatal herpes. N Engl J Med. 2011 6;365:1284-92.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מחלה
-|תמונה=
+|תמונה=Herpes(PHIL 1573 lores).jpg
 |כיתוב תמונה=
 |שם עברי=ברור וטיפול בילוד המגיע עם חשד לזיהום הרפטי לאחר ביצוע ברית עם מציצה ישירה
-|שם לועזי=
+|שם לועזי={{רווח קשיח}}
 |שמות נוספים=
-|ICD-10=
+|ICD-10={{ICD10|A|60||a|50}}, {{ICD10|B|00||b|00}}, {{ICD10|G|05|1|g|00}}, {{ICD10|P|35|2|p|35}}
-|ICD-9=
+|ICD-9={{ICD9|054.0}}, {{ICD9|054.1}}, {{ICD9|054.2}}, {{ICD9|054.3}}, {{ICD9|771.2}}
-|MeSH=
+|MeSH=D006561
-|יוצר הערך=
+|יוצר הערך=משרד הבריאות
 |אחראי הערך=
 }}
-מידי שנה מטופלים במחלקות הילדים השונות בארץ, ילודים (Newborns) עם תמונה קלינית חשודה לזיהום בנגיף ה[[הרפס]]. במקרים מסוימים עולה חשד של הדבקה בעקבות מציצה פומית על ידי המוהל בזמן ביצוע ברית המילה. מטרת מסמך זה הינה להגדיר מתי יש לחשוד בזיהום כזה ומהן הפעולות שיש לבצע במידה ועולה חשד כזה.
+{{הרחבה|נגיף הרפס סימפלקס}}
+מדי שנה מטופלים במחלקות הילדים השונות בארץ, יילודים (Newborns) עם תמונה קלינית החשודה לזיהום בנגיף ה[[הרפס]] (HSV, {{כ}}Herpes Simplex Virus). במקרים מסוימים עולה חשד של הדבקה בעקבות מציצה פומית על ידי המוהל בזמן ביצוע ברית המילה. מטרת מסמך זה היא להגדיר מתי יש לחשוד בזיהום כזה ומהן הפעולות שיש לבצע אם עולה חשד כזה.
 ==רקע==
+זיהום של יילוד בנגיף ההרפס יכול להתבטא באחת מהצורות הבאות:
+# SEM{{כ}} (Skin, Eye, Mouth) - זיהום בעור, עיניים, פה
+# זיהום במערכת העצבים המרכזית (CNS, {{כ}} Central Nervous System), עם או ללא מעורבות ה-SEM
+# זיהום כללי עם מעורבות של מספר מערכות בגוף
-זיהום של ילוד בנגיף ההרפס (Herpes Simplex Virus - HSV) יכול להתבטא באחת מהצורות הבאות:
+תמותה ותחלואה משמעותית קיימות בצורות 2 ו-3, אך גם בצורה 1 ייתכנו בעיות התפתחות בהמשך וכן חזרות של הזיהום העורי במשך החיים[1].
-# skin, eye, mouth - SEM - זיהום בעור, עיניים, פה
-# זיהום במערכת העצבים המרכזית, עם או בלי מעורבות כמו ב-1
-# זיהום סיסטמי עם מעורבות מספר מערכות בגוף
-תמותה ותחלואה משמעותית קיימות בצורות 2 ו-3, אך גם בצורה 1 ייתכנו בעיות התפתחות בהמשך וכן חזרות של הזיהום העורי במשך החיים1.
+תוארו בספרות מספר מקרים של הדבקת יילודים בנגיף ההרפס בעקבות מציצה שביצע המוהל בזמן ברית המילה [2],[3],[4]. בכל המקרים היה מדובר בנגיף מסוג 1-HSV ובכל המקרים הופיעה אצל התינוק פריחה שלפוחיתית (Vesicular rash), שהחלה באזור איברי המין. בחלק מהמקרים הנגיף בודד רק מנגעים עוריים ובחלקם גם מנוזל השדרה (CSF, {{כ}}Cerebro-Spinal Fluid). בחלק מהמקרים נגרם ליילודים נזק התפתחותי בהמשך החיים ולחלקם היו אירועים חוזרים של הרפס עורי.
-תוארו בספרות מספר מקרים של הדבקת ילודים בנגיף בעקבות ביצוע מציצה על ידי המוהל בזמן ברית המילה2־3׳4. בכל המקרים היה מדובר בהדבקה בנגיף מסוג 1-HSV, ובכל המקרים הופיעה פריחה שלפוחיתית אצל התינוק שהחלה באזור הגניטליה. בחלק מהמקרים הנגיף בודד רק מנגעים עוריים ובחלקם גם מנוזל שדרה. בחלק מהמקרים היה נזק התפתחותי לילדים ולחלקם היו אירועים חוזרים של הרפס עורי.
 ==הגדרת מקרה חשוד==
+פריחה עם מרכיב שלפוחיתי אופייני, שהופיעה ביילוד עד 14 יום לאחר ברית המילה אשר בוצעה בה מציצה ישירה (ללא שפופרת) על ידי המוהל, החלה באזור איברי המין (פין, שק האשכים, פנים הירכיים), עם או ללא סימנים נוספים ([[חום]], [[פרכוסים]] וכדומה).
-ילוד עם הופעת פריחה עם מרכיב שלפוחיתי אופייני שהחלה עד 14 יום לאחר ביצוע ברית מילה עם מציצה ישירה(ללא שפופרת), שהחלה באזור הגניטליה (פניס, שק האשכים, פנים הירכיים), עם או ללא סימנים נוספים (כגון חום, פרכוסים וכו').
 ;הנחיות
-# יש לבצע ניקור מתני, ולשלוח PCR ל- 1-HSV ול- 2-HSV מנגע עורי ומדגימת נוזל שדרה.
+# יש לבצע ניקור מותני (LP, {{כ}}Lumbar Puncture) ולשלוח דגימה מנוזל השדרה ומנגע עורי לבדיקת [[PCR]]{{כ}} (Polymerase Chain Reaction) לזיהוי של 1-HSV ו-2-HSV
-# יש לשלוח בנוסף לאמור בסעיף 1 גם תרבית ל- 1-HSV ול־ 2-HSV מנגע עורי ומדגימת נוזל שדרה למעבדה המרכזית לנגיפים בתל השומר.
+# בנוסף לבדיקת PCR, יש לשלוח דגימה מנוזל השדרה ומנגע עורי למעבדה המרכזית לנגיפים בתל השומר, לצורך בידוד הנגיפים 1-HSV ו-2-HSV בתרבית
-# מייד לאחר לקיחת הדגימות יש להתחיל טיפול ב-IV acyclovir 60 mg per kilogram per day , ב-3 מנות מחולקות.
+# מייד לאחר לקיחת הדגימות יש להתחיל טיפול ב-[[Aciclovir]] תוך ורידי (IV, {{כ}} Intravenous), במינון של 60 מ"ג (מיליגרם)/ק"ג (קילוגרם) ליום, מחולק ל-3 מנות
-# אם HSV^ PCR חיובי ^CSF, או שהוא חיובי בנגע עורי ויש חשד קליני לזיהום המערב את מערכת העצבים המרכזית(ריבוי תאים CSFo, פרכוסים וכוי) יש לטפל 21 יום IV. במידה ויש רק מעורבות עורית - יש לטפל 14 יום IV.
+# אם ה-PCR של נוזל השדרה חיובי ל-HSV, או שה-PCR של הנגע העורי חיובי ל-HSV וקיים חשד קליני לזיהום המערב את מערכת העצבים המרכזית (ריבוי תאים בנוזל השדרה, [[פרכוסים]] וכדומה), יש לטפל ב-Aciclovir תוך ורידי במשך 21 יום. אם קיימת מעורבות עורית בלבד, יש לטפל ב-Aciclovir תוך ורידי במשך 14 יום
-# לאחר סיום הטיפול התוך ורידי, יש לשקול טיפול מונע פומי ב-PO acyclovir 900 mg per square meter of body-surface area per day , ב-3 מנות מחולקות. למשך חצי שנה על מנת למזער את מידת החסר הנוירולוגי ולמנוע התלקחויות עוריות חוזרות5.
+# לאחר סיום הטיפול התוך ורידי, יש לשקול טיפול מונע ב-Aciclovir פומי (PO,{{כ}} Per Os), במינון של 900 מ"ג/מ"ר (מטר רבוע) שטח פני הגוף (Square meter of body-surface area) ליום (בחלוקה ל-3 מנות), למשך חצי שנה, על מנת למזער את מידת החסר העצבי (Neurological deficit) ולמנוע התלקחויות עוריות חוזרות[5]
-# במידה ואחת הדגימות חיובית, יש לשלוח סרולוגיה להורים ולמטפלים הישירים של הילד, במידה ויש, ל-1-HSV ול- 2-HSV. בנוסף, יש לשאוף לשלוח דגימת רוק של המוהל לתרבית ויראלית במעבדה המרכזית לנגיפים בתל השומר.
+# אם אחת הדגימות חיובית, יש לשלוח את ההורים והמטפלים הישירים של הילד (אם יש) לסרולוגיה (Serology test) ל-1-HSV ו-2-HSV. בנוסף, יש לשאוף לשלוח דגימת רוק של המוהל לתרבית (Viral culture) במעבדה המרכזית לנגיפים בתל השומר
-# לצורך איתור המוהל ניתן להיעזר במידה מהמשפחה ואם צריך ניתן לפנות למר ניל פרלמן, בהנהלת משרד הבריאות - מינהל רפואה (רח' רבקה 29, ירושלים).
+# לצורך איתור המוהל, ניתן להיעזר במידע מהמשפחה ואם צריך ניתן לפנות למר ניל פרלמן, בהנהלת משרד הבריאות - מינהל רפואה (רח' רבקה 29, ירושלים)
-# אם נמצא נגיף HSV באחת הדגימות, יש לשלוח דיווח ללשכת הבריאות האזורית של משרד הבריאות עם פרטי המקרה והעתק לד"ר מיכאל דור, ראש האגף לרפואה כללית, משרד הבריאות.
+# אם נמצא נגיף HSV באחת הדגימות, יש לשלוח דיווח ללשכת הבריאות האזורית של משרד הבריאות עם פרטי המקרה והעתק לד"ר מיכאל דור, ראש האגף לרפואה כללית, משרד הבריאות
-==המלצות למוהלים למניעת הדבקת ילודים גנגיח ההדפס בזמן ביצוע ברית מילה==
-ישנם מקרים ידועים בארץ ובעולם של הדבקת ילודים בנגיף ההרפס בעקבות ביצוע מציצה על ידי המוהל בזמן ברית המילה. בחלק מהמקרים היה נזק התפתחותי קשה לילדים, ולחלקם היו אירועים חוזרים של הרפס עורי.
+==המלצות למוהלים למניעת הדבקת יילודים בנגיף ההרפס בזמן ביצוע ברית מילה==
+ישנם מקרים ידועים בישראל ומחוץ לה של הדבקת יילודים בנגיף ההרפס בעקבות ביצוע מציצה על ידי המוהל בזמן ברית המילה. בחלק מהמקרים נגרם נזק התפתחותי קשה לילדים וחלקם סבלו מאירועים חוזרים של הרפס עורי.
-מטרת מסמך זה הינה להנחות את המוהלים כיצד ניתן למנוע תחלואה בנגיף ההרפס בעקבות ברית מילה.
+מטרת מסמך זה היא להנחות את המוהלים כיצד ניתן למנוע תחלואה בנגיף ההרפס בעקבות ברית מילה.
 ===רקע===
+בכל אדם שנדבק בעבר בנגיף ההרפס (רוב האוכלוסייה המבוגרת בישראל), נשאר הנגיף "רדום" בגופו ומדי פעם "מתעורר" ומופרש ברוק. באדם בריא, ההפרשה יכולה להתבטא בפצעים בשפתיים, אך לעיתים ישנה הפרשה של הנגיף ברוק ללא כל סימנים חיצוניים ולא ניתן לדעת מתי הנגיף מופרש ומתי לא.
-בכל אדם שנדבק בעבר בנגיף ההרפס (רוב האוכלוסייה המבוגרת בישראל), הנגיף נשאר בגופו "רדום" ומידי פעם "מתעורר" ומופרש ברוק. ההפרשה יכולה להתבטא באדם בריא בפצעים בשפתיים, אך לעיתים ישנה הפרשה של הנגיף ברוק ללא כל סימנים חיצוניים, ולא ניתן לדעת מתי הנגיף מופרש ומתי לא.
+במקרים בהם המוהל מפריש את הנגיף בעת ביצוע ברית המילה, בין אם יש לו פצעים ובין אם לא, הוא עלול להדביק את היילוד בנגיף ההרפס אם יבצע מציצה ישירה, ללא שפופרת.
-בעת ביצוע ברית מילה, במידה שהמוהל מפריש את הנגיף, בין אם יש לו פצעים ובין אם לא, אם מתבצעת מציצה ישירה ללא שפופרת הוא יכול להדביק את הילוד בנגיף ההרפס.
-;הנחיות
+===הנחיות===
-# מומלץ תמיד להשתמש בשפופרת לצורך ביצוע המציצה על מנת להגן הן על התינוק והן על המוהל ממחלות מדבקות בכלל והרפם בפרט.
+# מומלץ תמיד להשתמש בשפופרת לצורך ביצוע המציצה, על מנת להגן הן על התינוק והן על המוהל ממחלות מידבקות בכלל והרפס בפרט
-# במידה שלמוהל יש פצע מנגיף ההרפס בשפתיים, או שהמוהל עשה בדיקה ונמצא שהוא מפריש את הנגיף - אסור לו לבצע מציצה ישירה בפה, והוא חייב להשתמש בשפופרת לצורך ביצוע המציצה.
+# אם למוהל יש פצע בשפתיים שנגרם על ידי נגיף ההרפס, או שנבדק ונמצא שהוא מפריש את הנגיף, אסור לו לבצע מציצה ישירה בעזרת הפה והוא חייב להשתמש בשפופרת לצורך ביצוע המציצה
-# אם בכל זאת המוהל מעדיף לבצע מציצה בפה, עליו להסביר להורים את 2 החלופות ולקבל את רשותם לכך.
+# אם המוהל מעדיף בכל זאת לבצע מציצה ישירה בעזרת הפה, עליו להסביר להורים את שתי החלופות ולקבל את רשותם לכך
-# במידה ועולה חשד להדבקה בהרפס על ידי המוהל בעת ביצוע מציצה ישירה בברית, המוהל יתבקש לעשות בדיקת דם ובדיקת רוק על מנת לבדוק אם הוא המעביר של הנגיף לתינוק.
+# אם עולה חשד להדבקה בהרפס על ידי המוהל בעת ביצוע מציצה ישירה בברית המילה, יתבקש המוהל לעשות [[בדיקת דם]] ובדיקת רוק, על מנת לבדוק אם הוא האדם שהעביר של הנגיף לתינוק
 ==ביבליוגרפיה==
 <blockquote>
 <div style="text-align: left; direction: ltr">
 # Whitley RJ. Natural history and pathogenesis of neonatal herpes simplex virus infections. Ann N Y Acad Sci. 1988;549:103-17.
 # Rubin LG, Lanzkowsky P. Cutaneous neonatal herpes simplex infection associated with ritual circumcision. Pediatr Infect Dis J. 2000 ;19:266-8.

ברור וטיפול בילוד המגיע עם חשד לזיהום הרפטי לאחר ביצוע ברית עם מציצה ישירה



ICD-10	Chapter A 60., Chapter B 00., Chapter G 05.1, Chapter P 35.2
ICD-9	054.0 , 054.1 , 054.2 , 054.3 , 771.2
MeSH	D006561
יוצר הערך	משרד הבריאות