כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "טיפול בהליקובקטר פילורי בילדים ומתבגרים - הנחיה קלינית - Treatment of H Pylori in children and adolescence"
(←11) |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{הנחיה קלינית | {{הנחיה קלינית | ||
|שם ההנחיה=קווים מנחים לטיפול בהליקובקטר פילורי בילדים ומתבגרים, תקציר - המלצות האיגוד האירופאי והצפון אמריקאי לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, פורסם ב-J Pediatr Gastroenterol Nutr 2017:64:991-1003 | |שם ההנחיה=קווים מנחים לטיפול בהליקובקטר פילורי בילדים ומתבגרים, תקציר - המלצות האיגוד האירופאי והצפון אמריקאי לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, פורסם ב-J Pediatr Gastroenterol Nutr 2017:64:991-1003 | ||
| שורה 6: | שורה 4: | ||
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
|הוועדה המקצועית=[[האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים]] | |הוועדה המקצועית=[[האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים]] | ||
| − | |עריכה= | + | |עריכה= ד"ר מיכל קורי, ד"ר נעם זביט, ד"ר חני טאף - אוליבסטון |
| − | |תחום= | + | |תחום=[[:קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה|גסטרואנטרולוגיה]] |
|קישור= | |קישור= | ||
|תאריך פרסום=ינואר 2018 | |תאריך פרסום=ינואר 2018 | ||
| − | }} | + | }} |
{{הרחבה|הליקובקטר פילורי}} | {{הרחבה|הליקובקטר פילורי}} | ||
| − | זיהום בהליקובקטר פילורי ( | + | זיהום בהליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) נרכש בילדות ומהווה גורם סיכון חשוב להתפתחות [[מחלה פפטית]] ו[[סרטן קיבה]]. בניגוד למבוגרים, נדיר שילדים ומתבגרים יפתחו סיבוכים ארוכי טווח של הדבקה זו, ואף ייתכן שלזיהום בהליקובקטר פילורי בשנות הילדות המוקדמת ישנם יתרונות אימוניים. |
| − | הצורך בעדכון הקווים המנחים לטיפול | + | הצורך בעדכון הקווים המנחים לטיפול בהליקובקטר פילורי נבע מירידה ביעילות של טיפולי הארדיקציה (Eradication) בילדים במקביל לעלייה בשכיחות של זנים העמידים לטיפול. למרות שזיהום בהליקובקטר פילורי תמיד גורם לדלקת מיקרוסקופית (Microscopic) בקיבה, למרבית הילדים אין תסמינים או תלונות. עבודות מחקר בילדים אינן תומכות בכך שהליקובקטר פילורי גורם לכאבי בטן פונקציונאליים (Functional). אי לכך ההחלטה לבדוק ולטפל בהליקובקטר פילורי תעשה רק כאשר יש יתרון מובהק לבירור ולטיפול. מטרת הטיפול היא ארדיקציה של החיידק במעל ל-90 אחוזים מהטיפולים ועל ידי כך למנוע טיפול אנטיביוטי חוזר או בירור מיותר. פרוטוקול הטיפול שהומלץ בעבר, לווה באחוז גבוה של כישלון טיפולי ואינו מומלץ יותר. |
| − | ההנחיות המוצגות מתבססות על הנחיות של האיגוד האירופאי והאיגוד הצפון אמריקאי למחלות דרכי עיכול כבד ותזונה בילדים ומתייחסות לילדים עד גיל 18 בארצות מפותחות. ההנחיות שונות מהנחיות המקובלות עבור מבוגרים מתוך התחשבות בשיקולי סיכון לעומת תועלת, התלויים בגיל המטופל ובהתייחסות לסוגי אנטיביוטיקה שאינם מאושרים לשימוש בילדים. הקווים המנחים אינם מהווים גישה טיפולית בלעדית. ייתכן צורך בשינויים מתוך שיקולים רפואיים המתחשבים בנתונים אישיים או אזוריים. | + | ההנחיות המוצגות מתבססות על הנחיות של האיגוד האירופאי והאיגוד הצפון אמריקאי למחלות דרכי עיכול כבד ותזונה בילדים ומתייחסות לילדים עד גיל 18 בארצות מפותחות. ההנחיות שונות מהנחיות המקובלות עבור מבוגרים מתוך התחשבות בשיקולי סיכון לעומת תועלת, התלויים בגיל המטופל ובהתייחסות לסוגי [[אנטיביוטיקה]] (Antibiotics) שאינם מאושרים לשימוש בילדים. הקווים המנחים אינם מהווים גישה טיפולית בלעדית. ייתכן צורך בשינויים מתוך שיקולים רפואיים המתחשבים בנתונים אישיים או אזוריים. |
מוצגות לפניכם כל 16 ההמלצות. מתוכן סומנו ההמלצות המיועדות לרופאי ילדים ורופאי משפחה המטפלים בילדים. | מוצגות לפניכם כל 16 ההמלצות. מתוכן סומנו ההמלצות המיועדות לרופאי ילדים ורופאי משפחה המטפלים בילדים. | ||
| − | ;אלגוריתם לבחירת טיפול ארדיקציה להליקובקטר פילורי בילדים המתבטט על עמידות לאנטיביוטיקה | + | ;אלגוריתם (Algorithm) לבחירת טיפול ארדיקציה להליקובקטר פילורי בילדים המתבטט על עמידות לאנטיביוטיקה: |
| + | |||
| + | [[קובץ:Hp1.png|מרכז|500 פיקסלים]]AMO=[[Amoxicillin]] | ||
| + | |||
| + | CLA=[[Clarithromycin]] | ||
| + | PPl=[[Proton Pump Inhibitor]] | ||
| − | [[ | + | MET=[[Metronidazole]] |
==קביעת הגורם לתלונות== | ==קביעת הגורם לתלונות== | ||
| − | המטרה העיקרית בבירור קליני של תלונות גסטרואינטסטינליות היא לקבוע את הגורם לתלונות ולא רק את נוכחות הליקובקטר פילורי. | + | המטרה העיקרית בבירור קליני של תלונות גסטרואינטסטינליות (Gastrointestinal) היא לקבוע את הגורם לתלונות ולא רק את נוכחות הליקובקטר פילורי. |
| − | + | בהיעדר כיב או ארוזיות (Erosions) (מחלה פפטית) בקיבה או בתריסריון, ארדיקציה של הליקובקטר אינה צפויה לגרום לשיפור בסימפטומים (Symptoms) בילדים. אם יש חשד למחלה אורגנית (Organic) כגורם לכאבי הבטן מומלץ לבצע אנדוסקופיה (Endoscopy) של מערכת העיכול העליונה ולא להסתפק בבדיקות לא פולשניות לאיתור נוכחות החיידק. | |
==בירור קליני== | ==בירור קליני== | ||
| − | *בזמן גסטרוסקופיה מומלץ כי יילקחו ביופסיות קיבה למבחן אוראז ותרבית להליקובקטר רק כאשר מתוכנן מתן טיפול | + | *בזמן [[גסטרוסקופיה]] (Gastroscopy) מומלץ כי יילקחו ביופסיות (Biopsies) קיבה למבחן אוראז (Urease) ותרבית להליקובקטר רק כאשר מתוכנן מתן טיפול להליקובקטר פילורי |
| − | *במקרים בהם זיהום | + | *במקרים בהם זיהום בהליקובקטר פילורי הוא ממצא מיקרי במהלך אנדוסקופיה, ניתן לשקול טיפול תרופתי לאחר דיון עם הילד והוריו על יתרונות וחסרונות הקשורים בטיפול |
| − | *אסטרטגיה של | + | *אסטרטגיה של "בדוק וטפל" (Test and treat) אינה גישה טיפולית מומלצת בקרב ילדים |
| − | מטרת הבירור הקליני היא לאתר את הסיבה לסימפטומים של הילד. כיוון שידוע | + | מטרת הבירור הקליני היא לאתר את הסיבה לסימפטומים של הילד. כיוון שידוע שהליקובקטר פילורי אינו גורם לסימפטומים בהיעדר מחלה פפטית, לא מומלץ לבצע בדיקות בלתי פולשניות לאיתור נשאות לחיידק ובוודאי לא לטפל על סמך בדיקות אלו. |
==כיב== | ==כיב== | ||
| − | כאשר בזמן גסטרוסקופיה נמצא כיב בקיבה או בתריסריון יש לבצע בדיקה להליקובקטר פילורי. | + | כאשר בזמן גסטרוסקופיה נמצא כיב בקיבה או בתריסריון יש לבצע בדיקה להליקובקטר פילורי. אם זוהה הליקובקטר פילורי מומלץ לטפל ולאחר מכן לוודא ארדיקציה. |
==כאבי בטן== | ==כאבי בטן== | ||
| − | מומלץ לא לבצע בדיקה לאבחון הליקובקטר | + | מומלץ לא לבצע בדיקה לאבחון הליקובקטר פילורי בילדים עם כאבי בטן פונקציונליים. |
| − | ילדים עם כאבי בטן חוזרים, ללא | + | ילדים עם כאבי בטן חוזרים, ללא סימפטומים חריגים או סימני אזהרה, קרוב לוודאי סובלים מכאבי בטן פונקציונליים שאינם קשורים בנוכחות הליקובקטר פילורי, לא מומלץ לבצע בדיקות לא פולשניות לאיתור הליקובקטר פילורי תוצאה חיובית עלולה לגחם למתח מיותר אצל הילד והוריו, ואף להוביל לביצוע אנדוסקופיה מיותרת לפי המלצות Rome IV. |
| − | + | אם מופיעים סימני אזהרה, יש לשקול אנדוסקופיה. | |
| − | סימני האזהרה כוללים: כאבים בבטן ימנית עליונה או תחתונה, דיספאגיה, אודינופאגיה, הקאות | + | סימני האזהרה כוללים: [[כאבי בטן|כאבים בבטן]] ימנית עליונה או תחתונה, [[דיספאגיה]] (Dysphagia), [[אודינופאגיה]] (Odynophagia), [[הקאות]] חוזרות, [[דימום ממערכת העיכול]], [[ירידה במשקל]], שבירת [[קומה נמוכה - Short stature#אטיולוגיה|עקומת גדילה]], [[התבגרות מינית מאוחרת|עיכוב בהתבגרות מינית]], [[חום]] לא מוסבר, רקע משפחתי של [[מחלת מעי דלקתית]], [[צליאק]] (Celiac) או מחלה פפטית. |
==אנמיה== | ==אנמיה== | ||
| − | *בדיקה לזיהוי הליקובקטר פילורי איננה חלק משלבי הבירור הראשוני של אנמיה מחסר ברזל בילדים | + | *בדיקה לזיהוי הליקובקטר פילורי איננה חלק משלבי הבירור הראשוני של [[אנמיה מחסר ברזל]] בילדים |
| − | *בילדים עם אנמיה של חסר ברזל שאינם מגיבים לטיפול פומי ולאחר שנשללו סיבות אחרות לחסר ברזל, ניתן לשקול בדיקה להליקובקטר פילורי בזמן אנדוסקופיה | + | *בילדים עם אנמיה של חסר ברזל שאינם מגיבים לטיפול פומי ולאחר שנשללו סיבות אחרות לחסר [[ברזל]], ניתן לשקול בדיקה להליקובקטר פילורי בזמן אנדוסקופיה |
| − | יש לטפל בילדים עם אנמיה של חסר ברזל על פי הקווים המנחים לטיפול | + | יש לטפל בילדים עם אנמיה של חסר ברזל על פי הקווים המנחים לטיפול ב[[אנמיה]], ובהתאם להיסטוריה הרפואית ולגיל הילד. בדיקות לא חודרניות להליקובקטר פילורי אינן מומלצות כחלק מהבירור הראשוני של אנמיה מחסר ברזל בילדים. אם יש התוויה לביצוע גסטרוסקופיה עקב אנמיה של חסר ברזל שאינה מגיבה לטיפול פומי הולם, יש לשקול נטילת ביופסיות לאבחון הליקובקטר פילורי ואם זוהה הליקובקטר פילורי והוחלט על מתן טיפול ארדיקציה, יש לתת במקביל אליו טיפול בברזל. |
==תרומבוציטופניה אימונית כרונית== | ==תרומבוציטופניה אימונית כרונית== | ||
| − | בילדים עם תרומבוציטופניה אימונית כרונית- Chronic Immune | + | בילדים עם תרומבוציטופניה אימונית כרונית- Chronic Immune Thrombocytopenic Purpura {{כ}}(Chronic [[ITP]]) ניתן לשקול ביצוע בדיקות לא חודרניות להליקובקטר פילורי. |
| − | בילדים עם תרומבוציטופניה אימונית כרונית מומלץ לבדוק נוכחות | + | בילדים עם תרומבוציטופניה אימונית כרונית מומלץ לבדוק נוכחות הליקובקטר פילורי בשיטות לא חודרניות. אם הבדיקה חיובית יש לשקול בהתאם למספר התרומבוציטים את הצורך בביצוע גסטרוסקופיה וביופסיות, לפני החלטה על טיפול. |
==בירור קומה נמוכה== | ==בירור קומה נמוכה== | ||
| שורה 64: | שורה 67: | ||
==טיפולים במקביל== | ==טיפולים במקביל== | ||
| − | מומלץ להמתין לפחות שבועיים לאחר הפסקת Proton Pump Inhibitors | + | מומלץ להמתין לפחות שבועיים לאחר הפסקת Proton Pump Inhibitors) PPI), וחודש לאחר הפסקת אנטיביוטיקה לפני ביצוע בדיקה לאבחון הליקובקטר פילורי. |
| − | יש לתשאל את ההורים לגבי שימוש בתרופות בארבעת השבועות הקודמים לביצוע | + | יש לתשאל את ההורים לגבי שימוש בתרופות בארבעת השבועות הקודמים לביצוע גסטרוסקופיה. הזמנים המומלצים מתייחסים לבדיקות חודרניות ובלתי חודרניות, הן לאבחון הראשוני והן לביקורת לאחר טיפול. אם לא ניתן להפסיק טיפול מדכא חומציות בשבועיים שלפני הבדיקה, מומלץ להחליף לתרופה חוסמת H2{{כ}} ([[H2 blockers]]{{כ}}, Histamine 2 blockers) ולהפסיקה יומיים לפני הבדיקה על מנת לשפר את רגישות הבדיקה. אנטיביוטיקה עלולה לדכא את שגשוג החיידקים וכתוצאה מכך עלולה לגרום לתוצאה שלילית שגויה (False negative). |
==זיהום== | ==זיהום== | ||
*אבחנה של זיהום בהליקובקטר פילורי תתבסס על: | *אבחנה של זיהום בהליקובקטר פילורי תתבסס על: | ||
:*תרבית חיובית או | :*תרבית חיובית או | ||
| − | :*היסטופתולוגיה מתאימה ( | + | :*היסטופתולוגיה (Histopathology) מתאימה [{{כ}}גסטריטיס ([[Gastritis]]) חיובית להליקובקטר פילורי] |
| − | : | + | :ובנוסף, לפחות בדיקה נוספת חיובית הנלקחת בביופסיה. |
| − | + | *מומלץ כי לצורך אבחנה של זיהום בהליקובקטר פילורי יילקחו לפחות 6 ביופסיות בזמן ביצוע גסטרוסקופיה | |
| − | *מומלץ כי לצורך אבחנה של זיהום | ||
==בדיקת נוגדנים== | ==בדיקת נוגדנים== | ||
| − | מומלץ שלא להשתמש בבדיקת נוגדנים ( | + | מומלץ שלא להשתמש בבדיקת נוגדנים {[[IgG]]{{כ}} (Immunoglobulin G),{{כ}} [[אימונוגלובולין - Immunoglobulin - A|IgA]]{{כ}} (Immunoglobulin A)} לאבחון הליקובקטר פילורי בסרום (Serum), בדם מלא, בשתן או ברוק. |
==רגישות החיידק לאנטיביוטיקה== | ==רגישות החיידק לאנטיביוטיקה== | ||
מומלץ לבדוק את רגישות החיידק לאנטיביוטיקה ולבחור בטיפול בהתאם לרגישויות. | מומלץ לבדוק את רגישות החיידק לאנטיביוטיקה ולבחור בטיפול בהתאם לרגישויות. | ||
| − | עמידות חיידקי | + | עמידות חיידקי הליקובקטר פילורי לאנטיביוטיקה משתנה בין אזורים גאוגרפיים והיא גורם עיקרי להצלחת הטיפול. כישלון טיפולי מעלה את העמידות לאנטיביוטיקה של זני הליקובקטר פילורי ולכן חשוב לכוון את הטיפול האנטיביוטי בהתאם לרגישות החיידק, כפי שנקבעה בתרבית מרירית קיבה. |
| + | |||
| + | ==עמידות ראשונית== | ||
| + | מומלץ להעריך ברמה לאומית/ארצית את יעילות הטיפול בתרופות מהקו-הדאשון כנגד הליקובקטר פילורי. | ||
| + | |||
| + | כיוון שלא ניתן לבצע בדיקות לרגישות אנטיביוטיקה להליקובקטר פילורי בכל המרכזים הרפואיים, אנו מציעים לעקוב ברמה לאומית/אזורית אחר שיעורי הצלחת טיפולי הארדיקציה בקרב ילדים ומתבגרים. | ||
| + | |||
| + | ;עבודות מישראל - עמידות ראשונית של הליקובקטר פילורי | ||
| + | {| class="wikitable" | ||
| + | |- | ||
| + | ! חוקר עיתון ושנת פרסום !! מספר ביופסיות !! אחוזי עמידות ל-Clarithromycin!! אחוזי עמידות ל-Metronidazole | ||
| + | |- | ||
| + | | 2005 Faber, JPGN || 105 || 15||31.4 | ||
| + | |- | ||
| + | |2010 Zevit ,Scan J Gast|| 53 ||25 || 19 | ||
| + | |- | ||
| + | | 2014 Perez, J Antibiot Tokyo||76|| 24.4 ||24.4 | ||
| + | |- | ||
| + | |2017 Kori, IMAJ|| 95 ||9.5|| 32.6 | ||
| + | |} | ||
| + | |||
| + | עבודות אלו תומכות בהמלצות ESPGHAN{{כ}} (European Society for Paediatric Gastroenterology Hepatology and Nutrition)/{{כ}}NASPGHAN{{כ}} (North American Society for Pediatric Gastroenterology, Hepatology and Nutrition) להימנע מפרוטוקול ראשוני הכולל Clarithromycin, פרט לעבודה של Kori המראה עמידות נמוכה ל-Clarithromycin, המאפשרת לשקול טיפול ראשוני בתרופה זו במקרים בהם לא נבדקו עמידויות לאנטיביוטיקה. | ||
| + | |||
| + | ==נטילת הטיפול== | ||
| + | מומלץ שהרופא יסביר לחולה ולמשפחתו את חשיבות ההקפדה על נטילת הטיפול כנגד הליקובקטר פילורי במלואו, על מנת לשפר את הסיכוי לארדיקציה מוצלחת. | ||
| + | |||
| + | חוסר הקפדה על נטילת הטיפול היא אחת הסיבות העיקריות לכישלון טיפולי. שיעור גבוה של ארדיקציה והעלמות החיידק נמצאה רק בקרב ילדים שהשלימו לפתות 90 אחוזים מהטיפול שהומלץ. אי לכך, יש להדגיש ולהסביר בפירוט את דרך ומשך מתן הטיפול, תופעות לוואי אפשריות וחשיבות ההקפדה על טיפול מלא בכדי להצליח. עלוני מידע למטופלים המכילים פירוט של מהלך טיפול יכולים לתרום להיענות מלאה לטיפול. | ||
| − | |||
| − | |||
==טיפול קו ראשון== | ==טיפול קו ראשון== | ||
| − | ;טבלה 1 - המלצות לטיפול קו ראשון בהליקובטר פילורי | + | ;טבלה 1 - המלצות לטיפול קו ראשון בהליקובטר פילורי |
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
| שורה 98: | שורה 124: | ||
| רגיש ל-CLA ו-MET||PPI - AMO - CLA למשך 14 יום במינון סטנדרטי או טיפול עוקב | | רגיש ל-CLA ו-MET||PPI - AMO - CLA למשך 14 יום במינון סטנדרטי או טיפול עוקב | ||
|- | |- | ||
| − | | עמיד ל-CLA | + | | עמיד ל-CLA רגיש ל-MET|| PPI - AMO - MET למשך 14 יום או טיפול משולב [[Bismuth]] |
|- | |- | ||
| − | | עמיד ל-MET רגיש ל-CLA|| PPI - AMO - CLA למשך 14 יום או טיפול | + | | עמיד ל-MET רגיש ל-CLA|| PPI - AMO - CLA למשך 14 יום או טיפול משולב Bismuth |
|- | |- | ||
| − | |עמיד ל-CLA ול-MET||PPI-AMO-MET למשך 14 יום עם מינון גבוה של | + | |עמיד ל-CLA ול-MET||PPI-AMO-MET למשך 14 יום עם מינון גבוה של [[Moxypen]]{{כ}} (Amoxicillin) או טיפול משולב Bismuth |
|- | |- | ||
! colspan="2" |רגישות לא ידועה | ! colspan="2" |רגישות לא ידועה | ||
|- | |- | ||
| − | | {{רווח קשיח}} ||מינון גבוה (טבלה 3) PPI - AMO - MET | + | | {{רווח קשיח}} ||מינון גבוה (טבלה 3) PPI - AMO - MET ל-14 יום או טיפול משולב Bismuth |
|} | |} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
;הערות כלליות לטבלאות ולטיפול | ;הערות כלליות לטבלאות ולטיפול | ||
| − | |||
*טיפול עוקב - Sequential therapy, הכולל 10 ימי טיפול. במשך 5 ימים ראשונים - PPI ,AMO, ב-5 ימים הבאים PPI ,CLA ,MET. החיסרון בטיפול זה הוא חשיפה לשלושה סוגי אנטיביוטיקה. | *טיפול עוקב - Sequential therapy, הכולל 10 ימי טיפול. במשך 5 ימים ראשונים - PPI ,AMO, ב-5 ימים הבאים PPI ,CLA ,MET. החיסרון בטיפול זה הוא חשיפה לשלושה סוגי אנטיביוטיקה. | ||
| − | :אין לתת טיפול עוקב | + | :אין לתת טיפול עוקב אם קיימת עמידות לאחת האנטיביוטיות או במקרים בהם הרגישות לא ידועה |
| − | *עמידות כפולה ל-CLA + MET - ניתן להתגבר על העמידות ל-MET | + | *עמידות כפולה ל-CLA + MET - ניתן להתגבר על העמידות ל-MET על ידי מתן של טיפול למשך 14 יום הכולל PPI, AMO, MET עם מינון גבוה של מוקסיפן. (טבלה 2 ב). מעל גיל 8 ניתן לשקול [[Tetracycline]] או [[Levofloxacin]] (דורש 29 ג) למשך 14 יום. טיפול זה אפשרי גם למתבגרים עם רגישות ל-[[Penicillin]] |
| − | * | + | *Bismuth - המופיע בטבלאות מתייחס ל-Bismuth Subsalicylate אשר אינו קיים בארץ בצורה זו. התכשיר הקיים בישראל הוא Bismuth Subcitrate - בצורת דה-נול או קל-בטן. אין עבודות על יעילות תרופה זו |
*'''PPI''' | *'''PPI''' | ||
:*מינון גבוה יותר של PPI, משפר את הצלחת הטיפול המבוסס על AMO, CLA. ילדים צעירים זקוקים למינון גבוה יותר של PPI ביחס למשקל גוף בהשוואה למתבגרים ולמבוגרים, בכדי לגרום לדיכוי חומצה יעיל | :*מינון גבוה יותר של PPI, משפר את הצלחת הטיפול המבוסס על AMO, CLA. ילדים צעירים זקוקים למינון גבוה יותר של PPI ביחס למשקל גוף בהשוואה למתבגרים ולמבוגרים, בכדי לגרום לדיכוי חומצה יעיל | ||
| − | :* | + | :*Esomeprazole{{כ}} ([[Nexium]]) עובר פירוק איטי יותר באנשים בעלי פולימורפיזם גנטי (Genetic polymorphism) המכתיב מטבוליזם מהיר של CYP2C19 ואי לכך בעל עדיפות. טיפול זה מאושר בישראל לילדים מעל גיל 12. מתחת לגיל זה דרוש 29-ג |
| − | :*מינוני ה - PPI המופיעים בטבלאות מתייחסים | + | :*מינוני ה-PPI המופיעים בטבלאות מתייחסים ל-Esmoprazole ול-[[Omeprazole]]. אם משתמשים ב-PPI אחרים יש להתאים את המינון |
| − | :* | + | :*Esomeprazole{{כ}} ניתן לנטילה לפני או אחרי ארוחה לפי נוחות המטופל |
| − | :תרופות PPI אחרות יש ליטול כ-15 דקות לפני הארוחה. | + | :תרופות PPI אחרות יש ליטול כ-15 דקות לפני הארוחה. Esomeprazole{{כ}} מתפזר במים וניתן לנטילה בצורה נוזלית. |
:מינון PPI ואנטיביוטיקה יתבסס על משקל גוף לפי טבלה 2 | :מינון PPI ואנטיביוטיקה יתבסס על משקל גוף לפי טבלה 2 | ||
| − | ;טבלה 2 א - מינון סטנדרטי | + | ;טבלה 2 א - מינון סטנדרטי |
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! התרופה !!טווח משקל ( | + | ! התרופה !!טווח משקל (מיליגרם) !! מינון בוקר (מיליגרם) !!מינון ערב (מיליגרם) |
|- | |- | ||
| PPI || 24-15 || 20|| 20 | | PPI || 24-15 || 20|| 20 | ||
| שורה 143: | שורה 160: | ||
| {{רווח קשיח}} || מעל 35 ||40 || 40 | | {{רווח קשיח}} || מעל 35 ||40 || 40 | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |Moxypen||24-15||500||500 |
|- | |- | ||
| {{רווח קשיח}} ||34-25||750||750 | | {{רווח קשיח}} ||34-25||750||750 | ||
| שורה 162: | שורה 179: | ||
|} | |} | ||
| − | ;טבלה 2 ב - | + | ;טבלה 2 ב - מינון גבוה של Amoxicillin |
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! טווח משקל ( | + | ! טווח משקל (קילוגרם) !! מינון בוקר (מיליגרם) !! מינון ערב (מיליגרם) |
|- | |- | ||
| 24-15 || 750 || 750 | | 24-15 || 750 || 750 | ||
| שורה 176: | שורה 193: | ||
==בדיקת תוצאות הטיפול== | ==בדיקת תוצאות הטיפול== | ||
| − | מומלץ לבדוק את תוצאות הטיפול כנגד | + | מומלץ לבדוק את תוצאות הטיפול כנגד הליקובקטר פילורי לפחות 4 שבועות לאתר השלמת הטיפול, באמצעות אתת השיטות הבאות: |
*מבחן נשיפה C13 או | *מבחן נשיפה C13 או | ||
| − | *אנטיגן בצואה בשיטה מונוקלונלית | + | *אנטיגן (Antigen) בצואה בשיטה מונוקלונלית (Monoclonal) |
היעלמות התלונות אינה מדד להצלחת הטיפול בשל כך מומלץ לבדוק את העלמות החיידק בעזרת מבחן אמין לפחות 4 שבועות לאחר סיום הטיפול אינדיקציות לביצוע אנדוסקופיה וביופסיה חוזרת לצורך וידוא ארדיקציה של החיידק, הן נדירות, למעט במצבים של מחלה פפטית מורכבת. | היעלמות התלונות אינה מדד להצלחת הטיפול בשל כך מומלץ לבדוק את העלמות החיידק בעזרת מבחן אמין לפחות 4 שבועות לאחר סיום הטיפול אינדיקציות לביצוע אנדוסקופיה וביופסיה חוזרת לצורך וידוא ארדיקציה של החיידק, הן נדירות, למעט במצבים של מחלה פפטית מורכבת. | ||
| − | מבחן נשיפה מסוג UBT- C13 - פחות אמין בילדים מתחת לגיל 6 שנים ולעיתים מתקבלת תשובה חיובית כוזבת, עקב נפח פיזור נמוך יותר וקצב יצירת פחמן דו חמצני שונה. | + | מבחן נשיפה מסוג UBT- C13{{כ}} ([[Urease Breath Test]]) - פחות אמין בילדים מתחת לגיל 6 שנים ולעיתים מתקבלת תשובה חיובית כוזבת, עקב נפח פיזור נמוך יותר וקצב יצירת פחמן דו-חמצני שונה. |
| − | תשובות חיוביות כוזבות ייתכנו גם עקב בעיות טכניות -סירוב לבלוע את הסובסטרט או חיידקים בחלל הפה המייצרים אוראז. | + | תשובות חיוביות כוזבות ייתכנו גם עקב בעיות טכניות -סירוב לבלוע את הסובסטרט או חיידקים בחלל הפה המייצרים אוראז (Urease). |
| − | בדיקות לזיהוי אנטיגן להליקובקטר בצואה המבוצעות | + | בדיקות לזיהוי אנטיגן להליקובקטר בצואה המבוצעות בקופת חולים בשיטה מונוקלונלית דו שלבית, הן אמינות במידה שווה לבדיקות נשיפה ואינן תלויות גיל. |
==טיפול חוזר== | ==טיפול חוזר== | ||
| − | במקרים בהם הטיפול לארדיקציה של | + | במקרים בהם הטיפול לארדיקציה של הליקובקטר פילורי נכשל, טיפול חוזר יותאם על פי רגישות החיידק, גיל הילד המטופל וזמינות התרופות האנטיביוטיות השונות. |
בהשוואה למבוגרים, קיימות פחות אופציות תרופתיות לטיפול קו שני בילדים. הגבלה זו מדגישה את החשיבות בבחירה מושכלת של הטיפול הראשוני, כדי למקסם את הסיכוי להצלחה. | בהשוואה למבוגרים, קיימות פחות אופציות תרופתיות לטיפול קו שני בילדים. הגבלה זו מדגישה את החשיבות בבחירה מושכלת של הטיפול הראשוני, כדי למקסם את הסיכוי להצלחה. | ||
==לסיכום== | ==לסיכום== | ||
| − | ילדים עם כאבי בטן חוזרים, ללא סימני אזהרה, קרוב לוודאי סובלים מכאבי בטן פונקציונליים שאינם קשורים בנוכחות | + | ילדים עם כאבי בטן חוזרים, ללא סימני אזהרה, קרוב לוודאי סובלים מכאבי בטן פונקציונליים שאינם קשורים בנוכחות הליקובקטר פילורי. |
| − | לא מומלץ לבצע בדיקות לא פולשניות לאיתור | + | לא מומלץ לבצע בדיקות לא פולשניות לאיתור הליקובקטר פילורי גם כאשר הכאב ממוקם לאפיגסטריום (Epigastrium), במרבית המקרים מדובר בדיספסיה פונקציונלית (Functional Dyspepsia). אם אין סימני אזהרה ניתן לתת טיפול קצר בחוסמי H2 או PPI במידה של חוסר תגובה מומלץ להפנות לגסטרואנטרולוג ילדים להמשך בירור.{{הערה|Gastroenterology 2016; 150:1456 -1468}} |
הקווים המנחים החדשים מתמקדים במתן טיפול לילדים אך ורק כאשר ישנה אינדיקציה ברורה, על סמך בדיקה אנדוסקופית. מומלץ שבמידת האפשר, הטיפול האנטיביוטי ייקבע על סמך רגישות החיידק ויינתן במינון גבוה. יש להדגיש את החשיבות בהקפדה על הטיפול במלואו. | הקווים המנחים החדשים מתמקדים במתן טיפול לילדים אך ורק כאשר ישנה אינדיקציה ברורה, על סמך בדיקה אנדוסקופית. מומלץ שבמידת האפשר, הטיפול האנטיביוטי ייקבע על סמך רגישות החיידק ויינתן במינון גבוה. יש להדגיש את החשיבות בהקפדה על הטיפול במלואו. | ||
| שורה 202: | שורה 219: | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:הנחיות קליניות]] | ||
| + | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:ילדים]] | ||
| + | [[קטגוריה:זיהומיות]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:22, 8 במאי 2018
 | ||
|---|---|---|
| קווים מנחים לטיפול בהליקובקטר פילורי בילדים ומתבגרים, תקציר - המלצות האיגוד האירופאי והצפון אמריקאי לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, פורסם ב-J Pediatr Gastroenterol Nutr 2017:64:991-1003 | ||
| ||
| הוועדה המקצועית | האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים | |
| עריכה | ד"ר מיכל קורי, ד"ר נעם זביט, ד"ר חני טאף - אוליבסטון | |
| תחום | גסטרואנטרולוגיה | |
| תאריך פרסום | ינואר 2018 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הליקובקטר פילורי
זיהום בהליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) נרכש בילדות ומהווה גורם סיכון חשוב להתפתחות מחלה פפטית וסרטן קיבה. בניגוד למבוגרים, נדיר שילדים ומתבגרים יפתחו סיבוכים ארוכי טווח של הדבקה זו, ואף ייתכן שלזיהום בהליקובקטר פילורי בשנות הילדות המוקדמת ישנם יתרונות אימוניים.
הצורך בעדכון הקווים המנחים לטיפול בהליקובקטר פילורי נבע מירידה ביעילות של טיפולי הארדיקציה (Eradication) בילדים במקביל לעלייה בשכיחות של זנים העמידים לטיפול. למרות שזיהום בהליקובקטר פילורי תמיד גורם לדלקת מיקרוסקופית (Microscopic) בקיבה, למרבית הילדים אין תסמינים או תלונות. עבודות מחקר בילדים אינן תומכות בכך שהליקובקטר פילורי גורם לכאבי בטן פונקציונאליים (Functional). אי לכך ההחלטה לבדוק ולטפל בהליקובקטר פילורי תעשה רק כאשר יש יתרון מובהק לבירור ולטיפול. מטרת הטיפול היא ארדיקציה של החיידק במעל ל-90 אחוזים מהטיפולים ועל ידי כך למנוע טיפול אנטיביוטי חוזר או בירור מיותר. פרוטוקול הטיפול שהומלץ בעבר, לווה באחוז גבוה של כישלון טיפולי ואינו מומלץ יותר.
ההנחיות המוצגות מתבססות על הנחיות של האיגוד האירופאי והאיגוד הצפון אמריקאי למחלות דרכי עיכול כבד ותזונה בילדים ומתייחסות לילדים עד גיל 18 בארצות מפותחות. ההנחיות שונות מהנחיות המקובלות עבור מבוגרים מתוך התחשבות בשיקולי סיכון לעומת תועלת, התלויים בגיל המטופל ובהתייחסות לסוגי אנטיביוטיקה (Antibiotics) שאינם מאושרים לשימוש בילדים. הקווים המנחים אינם מהווים גישה טיפולית בלעדית. ייתכן צורך בשינויים מתוך שיקולים רפואיים המתחשבים בנתונים אישיים או אזוריים.
מוצגות לפניכם כל 16 ההמלצות. מתוכן סומנו ההמלצות המיועדות לרופאי ילדים ורופאי משפחה המטפלים בילדים.
- אלגוריתם (Algorithm) לבחירת טיפול ארדיקציה להליקובקטר פילורי בילדים המתבטט על עמידות לאנטיביוטיקה
AMO=Amoxicillin
CLA=Clarithromycin
MET=Metronidazole
קביעת הגורם לתלונות
המטרה העיקרית בבירור קליני של תלונות גסטרואינטסטינליות (Gastrointestinal) היא לקבוע את הגורם לתלונות ולא רק את נוכחות הליקובקטר פילורי.
בהיעדר כיב או ארוזיות (Erosions) (מחלה פפטית) בקיבה או בתריסריון, ארדיקציה של הליקובקטר אינה צפויה לגרום לשיפור בסימפטומים (Symptoms) בילדים. אם יש חשד למחלה אורגנית (Organic) כגורם לכאבי הבטן מומלץ לבצע אנדוסקופיה (Endoscopy) של מערכת העיכול העליונה ולא להסתפק בבדיקות לא פולשניות לאיתור נוכחות החיידק.
בירור קליני
- בזמן גסטרוסקופיה (Gastroscopy) מומלץ כי יילקחו ביופסיות (Biopsies) קיבה למבחן אוראז (Urease) ותרבית להליקובקטר רק כאשר מתוכנן מתן טיפול להליקובקטר פילורי
- במקרים בהם זיהום בהליקובקטר פילורי הוא ממצא מיקרי במהלך אנדוסקופיה, ניתן לשקול טיפול תרופתי לאחר דיון עם הילד והוריו על יתרונות וחסרונות הקשורים בטיפול
- אסטרטגיה של "בדוק וטפל" (Test and treat) אינה גישה טיפולית מומלצת בקרב ילדים
מטרת הבירור הקליני היא לאתר את הסיבה לסימפטומים של הילד. כיוון שידוע שהליקובקטר פילורי אינו גורם לסימפטומים בהיעדר מחלה פפטית, לא מומלץ לבצע בדיקות בלתי פולשניות לאיתור נשאות לחיידק ובוודאי לא לטפל על סמך בדיקות אלו.
כיב
כאשר בזמן גסטרוסקופיה נמצא כיב בקיבה או בתריסריון יש לבצע בדיקה להליקובקטר פילורי. אם זוהה הליקובקטר פילורי מומלץ לטפל ולאחר מכן לוודא ארדיקציה.
כאבי בטן
מומלץ לא לבצע בדיקה לאבחון הליקובקטר פילורי בילדים עם כאבי בטן פונקציונליים.
ילדים עם כאבי בטן חוזרים, ללא סימפטומים חריגים או סימני אזהרה, קרוב לוודאי סובלים מכאבי בטן פונקציונליים שאינם קשורים בנוכחות הליקובקטר פילורי, לא מומלץ לבצע בדיקות לא פולשניות לאיתור הליקובקטר פילורי תוצאה חיובית עלולה לגחם למתח מיותר אצל הילד והוריו, ואף להוביל לביצוע אנדוסקופיה מיותרת לפי המלצות Rome IV.
אם מופיעים סימני אזהרה, יש לשקול אנדוסקופיה.
סימני האזהרה כוללים: כאבים בבטן ימנית עליונה או תחתונה, דיספאגיה (Dysphagia), אודינופאגיה (Odynophagia), הקאות חוזרות, דימום ממערכת העיכול, ירידה במשקל, שבירת עקומת גדילה, עיכוב בהתבגרות מינית, חום לא מוסבר, רקע משפחתי של מחלת מעי דלקתית, צליאק (Celiac) או מחלה פפטית.
אנמיה
- בדיקה לזיהוי הליקובקטר פילורי איננה חלק משלבי הבירור הראשוני של אנמיה מחסר ברזל בילדים
- בילדים עם אנמיה של חסר ברזל שאינם מגיבים לטיפול פומי ולאחר שנשללו סיבות אחרות לחסר ברזל, ניתן לשקול בדיקה להליקובקטר פילורי בזמן אנדוסקופיה
יש לטפל בילדים עם אנמיה של חסר ברזל על פי הקווים המנחים לטיפול באנמיה, ובהתאם להיסטוריה הרפואית ולגיל הילד. בדיקות לא חודרניות להליקובקטר פילורי אינן מומלצות כחלק מהבירור הראשוני של אנמיה מחסר ברזל בילדים. אם יש התוויה לביצוע גסטרוסקופיה עקב אנמיה של חסר ברזל שאינה מגיבה לטיפול פומי הולם, יש לשקול נטילת ביופסיות לאבחון הליקובקטר פילורי ואם זוהה הליקובקטר פילורי והוחלט על מתן טיפול ארדיקציה, יש לתת במקביל אליו טיפול בברזל.
תרומבוציטופניה אימונית כרונית
בילדים עם תרומבוציטופניה אימונית כרונית- Chronic Immune Thrombocytopenic Purpura (Chronic ITP) ניתן לשקול ביצוע בדיקות לא חודרניות להליקובקטר פילורי.
בילדים עם תרומבוציטופניה אימונית כרונית מומלץ לבדוק נוכחות הליקובקטר פילורי בשיטות לא חודרניות. אם הבדיקה חיובית יש לשקול בהתאם למספר התרומבוציטים את הצורך בביצוע גסטרוסקופיה וביופסיות, לפני החלטה על טיפול.
בירור קומה נמוכה
לא מומלץ לבצע בדיקה להליקובקטר פילורי במסגרת בירור קומה נמוכה בילדים.
טיפולים במקביל
מומלץ להמתין לפחות שבועיים לאחר הפסקת Proton Pump Inhibitors) PPI), וחודש לאחר הפסקת אנטיביוטיקה לפני ביצוע בדיקה לאבחון הליקובקטר פילורי.
יש לתשאל את ההורים לגבי שימוש בתרופות בארבעת השבועות הקודמים לביצוע גסטרוסקופיה. הזמנים המומלצים מתייחסים לבדיקות חודרניות ובלתי חודרניות, הן לאבחון הראשוני והן לביקורת לאחר טיפול. אם לא ניתן להפסיק טיפול מדכא חומציות בשבועיים שלפני הבדיקה, מומלץ להחליף לתרופה חוסמת H2 (H2 blockers, Histamine 2 blockers) ולהפסיקה יומיים לפני הבדיקה על מנת לשפר את רגישות הבדיקה. אנטיביוטיקה עלולה לדכא את שגשוג החיידקים וכתוצאה מכך עלולה לגרום לתוצאה שלילית שגויה (False negative).
זיהום
- אבחנה של זיהום בהליקובקטר פילורי תתבסס על:
- תרבית חיובית או
- היסטופתולוגיה (Histopathology) מתאימה [גסטריטיס (Gastritis) חיובית להליקובקטר פילורי]
- ובנוסף, לפחות בדיקה נוספת חיובית הנלקחת בביופסיה.
- מומלץ כי לצורך אבחנה של זיהום בהליקובקטר פילורי יילקחו לפחות 6 ביופסיות בזמן ביצוע גסטרוסקופיה
בדיקת נוגדנים
מומלץ שלא להשתמש בבדיקת נוגדנים {IgG (Immunoglobulin G), IgA (Immunoglobulin A)} לאבחון הליקובקטר פילורי בסרום (Serum), בדם מלא, בשתן או ברוק.
רגישות החיידק לאנטיביוטיקה
מומלץ לבדוק את רגישות החיידק לאנטיביוטיקה ולבחור בטיפול בהתאם לרגישויות.
עמידות חיידקי הליקובקטר פילורי לאנטיביוטיקה משתנה בין אזורים גאוגרפיים והיא גורם עיקרי להצלחת הטיפול. כישלון טיפולי מעלה את העמידות לאנטיביוטיקה של זני הליקובקטר פילורי ולכן חשוב לכוון את הטיפול האנטיביוטי בהתאם לרגישות החיידק, כפי שנקבעה בתרבית מרירית קיבה.
עמידות ראשונית
מומלץ להעריך ברמה לאומית/ארצית את יעילות הטיפול בתרופות מהקו-הדאשון כנגד הליקובקטר פילורי.
כיוון שלא ניתן לבצע בדיקות לרגישות אנטיביוטיקה להליקובקטר פילורי בכל המרכזים הרפואיים, אנו מציעים לעקוב ברמה לאומית/אזורית אחר שיעורי הצלחת טיפולי הארדיקציה בקרב ילדים ומתבגרים.
- עבודות מישראל - עמידות ראשונית של הליקובקטר פילורי
| חוקר עיתון ושנת פרסום | מספר ביופסיות | אחוזי עמידות ל-Clarithromycin | אחוזי עמידות ל-Metronidazole |
|---|---|---|---|
| 2005 Faber, JPGN | 105 | 15 | 31.4 |
| 2010 Zevit ,Scan J Gast | 53 | 25 | 19 |
| 2014 Perez, J Antibiot Tokyo | 76 | 24.4 | 24.4 |
| 2017 Kori, IMAJ | 95 | 9.5 | 32.6 |
עבודות אלו תומכות בהמלצות ESPGHAN (European Society for Paediatric Gastroenterology Hepatology and Nutrition)/NASPGHAN (North American Society for Pediatric Gastroenterology, Hepatology and Nutrition) להימנע מפרוטוקול ראשוני הכולל Clarithromycin, פרט לעבודה של Kori המראה עמידות נמוכה ל-Clarithromycin, המאפשרת לשקול טיפול ראשוני בתרופה זו במקרים בהם לא נבדקו עמידויות לאנטיביוטיקה.
נטילת הטיפול
מומלץ שהרופא יסביר לחולה ולמשפחתו את חשיבות ההקפדה על נטילת הטיפול כנגד הליקובקטר פילורי במלואו, על מנת לשפר את הסיכוי לארדיקציה מוצלחת.
חוסר הקפדה על נטילת הטיפול היא אחת הסיבות העיקריות לכישלון טיפולי. שיעור גבוה של ארדיקציה והעלמות החיידק נמצאה רק בקרב ילדים שהשלימו לפתות 90 אחוזים מהטיפול שהומלץ. אי לכך, יש להדגיש ולהסביר בפירוט את דרך ומשך מתן הטיפול, תופעות לוואי אפשריות וחשיבות ההקפדה על טיפול מלא בכדי להצליח. עלוני מידע למטופלים המכילים פירוט של מהלך טיפול יכולים לתרום להיענות מלאה לטיפול.
טיפול קו ראשון
- טבלה 1 - המלצות לטיפול קו ראשון בהליקובטר פילורי
| רגישות ה. פלור׳ | המלצות טיפוליות |
|---|---|
| רגישות ידועה | |
| רגיש ל-CLA ו-MET | PPI - AMO - CLA למשך 14 יום במינון סטנדרטי או טיפול עוקב |
| עמיד ל-CLA רגיש ל-MET | PPI - AMO - MET למשך 14 יום או טיפול משולב Bismuth |
| עמיד ל-MET רגיש ל-CLA | PPI - AMO - CLA למשך 14 יום או טיפול משולב Bismuth |
| עמיד ל-CLA ול-MET | PPI-AMO-MET למשך 14 יום עם מינון גבוה של Moxypen (Amoxicillin) או טיפול משולב Bismuth |
| רגישות לא ידועה | |
| מינון גבוה (טבלה 3) PPI - AMO - MET ל-14 יום או טיפול משולב Bismuth | |
- הערות כלליות לטבלאות ולטיפול
- טיפול עוקב - Sequential therapy, הכולל 10 ימי טיפול. במשך 5 ימים ראשונים - PPI ,AMO, ב-5 ימים הבאים PPI ,CLA ,MET. החיסרון בטיפול זה הוא חשיפה לשלושה סוגי אנטיביוטיקה.
- אין לתת טיפול עוקב אם קיימת עמידות לאחת האנטיביוטיות או במקרים בהם הרגישות לא ידועה
- עמידות כפולה ל-CLA + MET - ניתן להתגבר על העמידות ל-MET על ידי מתן של טיפול למשך 14 יום הכולל PPI, AMO, MET עם מינון גבוה של מוקסיפן. (טבלה 2 ב). מעל גיל 8 ניתן לשקול Tetracycline או Levofloxacin (דורש 29 ג) למשך 14 יום. טיפול זה אפשרי גם למתבגרים עם רגישות ל-Penicillin
- Bismuth - המופיע בטבלאות מתייחס ל-Bismuth Subsalicylate אשר אינו קיים בארץ בצורה זו. התכשיר הקיים בישראל הוא Bismuth Subcitrate - בצורת דה-נול או קל-בטן. אין עבודות על יעילות תרופה זו
- PPI
- מינון גבוה יותר של PPI, משפר את הצלחת הטיפול המבוסס על AMO, CLA. ילדים צעירים זקוקים למינון גבוה יותר של PPI ביחס למשקל גוף בהשוואה למתבגרים ולמבוגרים, בכדי לגרום לדיכוי חומצה יעיל
- Esomeprazole (Nexium) עובר פירוק איטי יותר באנשים בעלי פולימורפיזם גנטי (Genetic polymorphism) המכתיב מטבוליזם מהיר של CYP2C19 ואי לכך בעל עדיפות. טיפול זה מאושר בישראל לילדים מעל גיל 12. מתחת לגיל זה דרוש 29-ג
- מינוני ה-PPI המופיעים בטבלאות מתייחסים ל-Esmoprazole ול-Omeprazole. אם משתמשים ב-PPI אחרים יש להתאים את המינון
- Esomeprazole ניתן לנטילה לפני או אחרי ארוחה לפי נוחות המטופל
- תרופות PPI אחרות יש ליטול כ-15 דקות לפני הארוחה. Esomeprazole מתפזר במים וניתן לנטילה בצורה נוזלית.
- מינון PPI ואנטיביוטיקה יתבסס על משקל גוף לפי טבלה 2
- טבלה 2 א - מינון סטנדרטי
| התרופה | טווח משקל (מיליגרם) | מינון בוקר (מיליגרם) | מינון ערב (מיליגרם) |
|---|---|---|---|
| PPI | 24-15 | 20 | 20 |
| 34-25 | 30 | 30 | |
| מעל 35 | 40 | 40 | |
| Moxypen | 24-15 | 500 | 500 |
| 34-25 | 750 | 750 | |
| מעל 35 | 1000 | 1000 | |
| CLA | 24-15 | 250 | 250 |
| 34-25 | 500 | 250 | |
| מעל 35 | 500 | 500 | |
| MET | 24-15 | 250 | 250 |
| 34-25 | 500 | 250 | |
| מעל 35 | 500 | 500 |
- טבלה 2 ב - מינון גבוה של Amoxicillin
| טווח משקל (קילוגרם) | מינון בוקר (מיליגרם) | מינון ערב (מיליגרם) |
|---|---|---|
| 24-15 | 750 | 750 |
| 34-25 | 1000 | 1000 |
| מעל 35 | 1500 | 1500 |
בדיקת תוצאות הטיפול
מומלץ לבדוק את תוצאות הטיפול כנגד הליקובקטר פילורי לפחות 4 שבועות לאתר השלמת הטיפול, באמצעות אתת השיטות הבאות:
- מבחן נשיפה C13 או
- אנטיגן (Antigen) בצואה בשיטה מונוקלונלית (Monoclonal)
היעלמות התלונות אינה מדד להצלחת הטיפול בשל כך מומלץ לבדוק את העלמות החיידק בעזרת מבחן אמין לפחות 4 שבועות לאחר סיום הטיפול אינדיקציות לביצוע אנדוסקופיה וביופסיה חוזרת לצורך וידוא ארדיקציה של החיידק, הן נדירות, למעט במצבים של מחלה פפטית מורכבת.
מבחן נשיפה מסוג UBT- C13 (Urease Breath Test) - פחות אמין בילדים מתחת לגיל 6 שנים ולעיתים מתקבלת תשובה חיובית כוזבת, עקב נפח פיזור נמוך יותר וקצב יצירת פחמן דו-חמצני שונה.
תשובות חיוביות כוזבות ייתכנו גם עקב בעיות טכניות -סירוב לבלוע את הסובסטרט או חיידקים בחלל הפה המייצרים אוראז (Urease).
בדיקות לזיהוי אנטיגן להליקובקטר בצואה המבוצעות בקופת חולים בשיטה מונוקלונלית דו שלבית, הן אמינות במידה שווה לבדיקות נשיפה ואינן תלויות גיל.
טיפול חוזר
במקרים בהם הטיפול לארדיקציה של הליקובקטר פילורי נכשל, טיפול חוזר יותאם על פי רגישות החיידק, גיל הילד המטופל וזמינות התרופות האנטיביוטיות השונות.
בהשוואה למבוגרים, קיימות פחות אופציות תרופתיות לטיפול קו שני בילדים. הגבלה זו מדגישה את החשיבות בבחירה מושכלת של הטיפול הראשוני, כדי למקסם את הסיכוי להצלחה.
לסיכום
ילדים עם כאבי בטן חוזרים, ללא סימני אזהרה, קרוב לוודאי סובלים מכאבי בטן פונקציונליים שאינם קשורים בנוכחות הליקובקטר פילורי.
לא מומלץ לבצע בדיקות לא פולשניות לאיתור הליקובקטר פילורי גם כאשר הכאב ממוקם לאפיגסטריום (Epigastrium), במרבית המקרים מדובר בדיספסיה פונקציונלית (Functional Dyspepsia). אם אין סימני אזהרה ניתן לתת טיפול קצר בחוסמי H2 או PPI במידה של חוסר תגובה מומלץ להפנות לגסטרואנטרולוג ילדים להמשך בירור.[1]
הקווים המנחים החדשים מתמקדים במתן טיפול לילדים אך ורק כאשר ישנה אינדיקציה ברורה, על סמך בדיקה אנדוסקופית. מומלץ שבמידת האפשר, הטיפול האנטיביוטי ייקבע על סמך רגישות החיידק ויינתן במינון גבוה. יש להדגיש את החשיבות בהקפדה על הטיפול במלואו.
ביבליוגרפיה
- ↑ Gastroenterology 2016; 150:1456 -1468