הבדלים בין גרסאות בדף "עודף משקל במתבגרים - תפיסת ההורים והשפעתה - Overweight in adolescents - parents' perception and its influence"
(10 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מחלה | {{מחלה | ||
− | |תמונה= | + | |תמונה=Variation in body fat 12577.JPG |
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
− | |שם עברי= עודף משקל במתבגרים - תפיסת ההורים והשפעתה | + | |שם עברי= עודף משקל במתבגרים - תפיסת ההורים והשפעתה |
− | |שם לועזי= Overweight in adolescents - parents' perception and its influence | + | |שם לועזי= Overweight in adolescents - parents' perception and its influence |
|שמות נוספים= | |שמות נוספים= | ||
|ICD-10= | |ICD-10= | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
− | |יוצר הערך= ד"ר | + | |יוצר הערך= ד"ר רז הגואל |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
− | {{הרחבה| | + | {{הרחבה|עודף משקל במתבגרים}} |
− | [[ | + | עודף משקל והשמנה נמצאים במגמת עלייה בקרב בני נוער ברחבי העולם ולתפיסה ההורית של [[עודף משקל]] יש לרוב השפעה ניכרת על עודף משקל ו[[השמנה]] בקרב בני נוער. כך למשל, הורים רבים מתקשים לזהות עודף משקל אצל בני הנוער שלהם, ולעיתים קרובות תופסים זאת כשלב זמני או כתוצאה מקפיצות גדילה, ולכן לא מייחסים לכך חשיבות. מעבר לכך, פחד מסטיגמה על בני הנוער שלהם ועל עצמם גורמת להורים רבים להדחיק את הבעיה, להתכחש לה ולהימנע מטיפול גלוי. |
− | + | מנגד, תפיסת ההורים לגבי עודף משקל עשויה להיות גם שלילית באשר למשקלו של המתבגר. התפיסה של ההורים מושפעת ככל אדם גם מנורמות תרבותיות וסטנדרטים חברתיים של יופי ואלה מועברים אל המתבגרים אם בדרך מילולית ואם בדרך לא מודעת. בנוסף, תיאורים מטעים של דימוי גוף בתקשורת יכולים לתרום לציפיות ותפיסות משקל לא מציאותיות בקרב הורים ובני נוער כאחד. | |
− | + | ==אפידמיולוגיה== | |
+ | לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO{{כ}}, World Health Organization), מספר המתבגרים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר (בני 5 עד 19 שנים) גדל מ-25 אחוזים מאוכלוסיית העולם בשנת 1990 ל-43 אחוזים בשנת 2022{{הערה|שם=הערה1|[https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/obesity-and-overweight WHO. Obesity and overweight. 1 March 2024]}}. בארצות הברית, המרכז לבקרת מחלות ומניעה (CDC{{כ}}, Centers for Disease Control and Prevention) מדווחים שכ-20 אחוזים מהמתבגרים בגילאי 2–19 סובלים מהשמנת יתר{{הערה|שם=הערה2|[https://www.cdc.gov/obesity/php/data-research/childhood-obesity-facts.html CDC. Childhood Obesity Facts]}}. | ||
− | == | + | ==ההשפעה של תפיסת ההורים== |
+ | לתפיסה של הורים לגבי עודף משקל אצל בני נוער יש השפעה עמוקה על אופן ניהול המשקל והתזונה אצל המתבגרים והיחס שלהם כלפי עצמם. עמדות חיוביות של הורים, המדגישות בריאות על פני מראה, יכולות לטפח סביבה תומכת המקדמת הרגלים בריאים ודימוי גוף חיובי. לעומת זאת, תפיסות שליליות עלולות להוביל להערכה עצמית נמוכה, התנהגויות לא בריאות של שליטה במשקל, עד כדי התפתחות הפרעות אכילה ומערכות יחסים מתוחות בין הורים לילדים. התערבויות שתכליתן הדרכת הורים, שיפור התקשורת וייעוץ משפחתי יכולות לסייע בהפחתת ההשפעות השליליות ולתמוך בבני נוער בפיתוח מערכת יחסים בריאה עם גופם. | ||
− | + | בנוסף, רמת המודעות של הורים לגבי הסיכונים הבריאותיים הקשורים לעודף משקל והשמנה יכולה להשפיע על תפיסתם. ככל שההורים מודעים לסכנות הבריאות שקשורות בעודף משקל, כך גדל הסיכוי שיהיו פרואקטיביים יותר בטיפול בבעיות הקשורות למשקל ולתמוך בשינוי אורח החיים אצל ילדיהם. | |
− | + | ==אתגרים ביחסי הורים ומתבגרים עם עודף משקל== | |
+ | ישנם מספר אתגרים בקשר בין הילדים עם עודף משקל להוריהם שיכולים להשפיע לרעה: | ||
+ | *קושי בתקשורת - העלאת נושא המשקל עם בני נוער יכולה להיות מאתגרת, מכיוון שהיא עלולה להוביל לסכסוכים או להתנגדות | ||
+ | *קושי כלכלי – הורים רבים תופסים בטעות תזונה בריאה כמזון יקר יותר, בהשוואה למזון מהיר, נגיש וזמין שפעמים רבות גם זול יותר. חוסר גישה לאפשרויות מזון בריא במחירים סבירים, עלול לעכב את מאמצי ההורים להתמודד עם עודף משקל אצל בני נוער | ||
+ | *מגבלות זמן – ניהול משקל מצריך פניות רגשית ונפשית והורים עם לוחות זמנים עמוסים עלולים לתעדף במקום נמוך מדי את הטיפול בעודף משקל אצל המתבגרים שלהם | ||
− | + | ==אבחון == | |
+ | אבחון תפיסת הורים לגבי עודף משקל אצל ילדיהם כרוך לרוב בשילוב של התבוננות, תקשורת והערכה. תשאול של ההורים ותצפית על היחסים המשפחתיים מאפשרים לבחון את האינטראקציות בין הורים וילדים, ולציין הערות או התנהגויות המעידות על תפיסה של עודף משקל. בנוסף, ניתן להשתמש בכלים או שאלונים סטנדרטיים כדי להעריך את עמדותיהם ואמונותיהם של ההורים לגבי משקל. | ||
− | + | ==דגלים אדומים == | |
− | + | ליחסי הורה-ילד תפקיד מכריע בעיצוב יחסו של הילד לגופו ומשקלו. כשמדובר בעודף משקל, דגלים אדומים מסוימים במערכת היחסים הזו יכולים להצביע על בעיות פוטנציאליות שיש לטפל בהן. | |
− | + | *הערות שליליות - הורים שמשמיעים הערות גנאי או ביקורתיות לגבי המשקל, מבנה הגוף או הרגלי האכילה של ילדם, יכולים להשפיע באופן משמעותי על ההערכה העצמית ודימוי הגוף שלהם | |
− | + | *לחץ ל[[דיאטה]] - התמקדות מוגזמת בדיאטה או ירידה במשקל מההורים עלולה להוביל ליחס לא בריא לאוכל ודימוי גוף אצל ילדים | |
− | * | + | *העדר תמיכה - אי מתן תמיכה רגשית או הדרכה לגבי אכילה בריאה ופעילות גופנית עלולה להשאיר ילדים בתחושת בדידות ולדחוף אותם אף יותר לתסכול ולעיתים אכילה רגשית |
− | * | + | *ציפיות יתר - הגדרת ציפיות לא מציאותיות למשקל או לדימוי גוף עלולה ליצור לחץ ולחץ מופרזים על ילדים, ולהוביל לתוצאות שליליות |
− | * | ||
− | |||
− | == | + | ==התערבות ביחסי הורים ומתבגרים בנושא == |
− | + | ישנן מספר דרכים בהן ניתן להשפיע ולקדם יחסים תקינים בין הורים ומתבגרים בנושא של עודף משקל: | |
− | + | *חינוך ומודעות - מתן הדרכה להורים לגבי ניהול משקל בריא והשפעת המילים והפעולות שלהם על ילדיהם, יכול לעזור להם לקבל החלטות מושכלות יותר | |
− | + | *מיומנויות תקשורת – הנחיית הורים לגבי מיומנויות תקשורת יעילות, כגון שימוש בחיזוקים חיוביים ומשוב בונה, יכולים לשפר את מערכת היחסים בין הורה לילד ולתמוך בהתנהגויות בריאות | |
− | + | *ייעוץ משפחתי - ייעוץ משפחתי יכול לעזור לטפל בבעיות הבסיסיות במערכת היחסים בין הורה לילד ולשפר את התקשורת והתמיכה | |
− | + | *קבוצות תמיכה - הצטרפות לקבוצות תמיכה להורים לילדים עם עודף משקל יכולה לספק תמיכה רגשית וטיפים מעשיים לניהול בעיות הקשורות למשקל, הן אצל ההורה והן אצל המתבגר/ת | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
+ | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | ||
+ | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
+ | *[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6052955/ Robinson E, Sutin AR. Parents' Perceptions of Their Children as Overweight and Children's Weight Concerns and Weight Gain. Psychol Sci. 2017 Mar;28(3):320-329.] | ||
+ | *[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3232733/ Hearst MO, Sherwood NE, Klein EG, Pasch KE, Lytle LA. Parental perceptions of their adolescent's weight status: the ECHO study. Am J Health Behav. 2011 Mar-Apr;35(2):248-55.] | ||
+ | </div> | ||
+ | {{ייחוס|ד"ר רז הגואל}} | ||
− | + | [[קטגוריה:בריאות הציבור]] | |
− | + | [[קטגוריה:ילדים]] | |
− | + | [[קטגוריה:משפחה]] | |
− | + | [[קטגוריה:תזונה]] | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | [[קטגוריה: ילדים]] | ||
− | [[קטגוריה: משפחה]] | ||
− | [[קטגוריה: תזונה | ||
− |
גרסה אחרונה מ־17:15, 10 ביולי 2024
עודף משקל במתבגרים - תפיסת ההורים והשפעתה | ||
---|---|---|
Overweight in adolescents - parents' perception and its influence | ||
יוצר הערך | ד"ר רז הגואל | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – עודף משקל במתבגרים
עודף משקל והשמנה נמצאים במגמת עלייה בקרב בני נוער ברחבי העולם ולתפיסה ההורית של עודף משקל יש לרוב השפעה ניכרת על עודף משקל והשמנה בקרב בני נוער. כך למשל, הורים רבים מתקשים לזהות עודף משקל אצל בני הנוער שלהם, ולעיתים קרובות תופסים זאת כשלב זמני או כתוצאה מקפיצות גדילה, ולכן לא מייחסים לכך חשיבות. מעבר לכך, פחד מסטיגמה על בני הנוער שלהם ועל עצמם גורמת להורים רבים להדחיק את הבעיה, להתכחש לה ולהימנע מטיפול גלוי.
מנגד, תפיסת ההורים לגבי עודף משקל עשויה להיות גם שלילית באשר למשקלו של המתבגר. התפיסה של ההורים מושפעת ככל אדם גם מנורמות תרבותיות וסטנדרטים חברתיים של יופי ואלה מועברים אל המתבגרים אם בדרך מילולית ואם בדרך לא מודעת. בנוסף, תיאורים מטעים של דימוי גוף בתקשורת יכולים לתרום לציפיות ותפיסות משקל לא מציאותיות בקרב הורים ובני נוער כאחד.
אפידמיולוגיה
לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO, World Health Organization), מספר המתבגרים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר (בני 5 עד 19 שנים) גדל מ-25 אחוזים מאוכלוסיית העולם בשנת 1990 ל-43 אחוזים בשנת 2022[1]. בארצות הברית, המרכז לבקרת מחלות ומניעה (CDC, Centers for Disease Control and Prevention) מדווחים שכ-20 אחוזים מהמתבגרים בגילאי 2–19 סובלים מהשמנת יתר[2].
ההשפעה של תפיסת ההורים
לתפיסה של הורים לגבי עודף משקל אצל בני נוער יש השפעה עמוקה על אופן ניהול המשקל והתזונה אצל המתבגרים והיחס שלהם כלפי עצמם. עמדות חיוביות של הורים, המדגישות בריאות על פני מראה, יכולות לטפח סביבה תומכת המקדמת הרגלים בריאים ודימוי גוף חיובי. לעומת זאת, תפיסות שליליות עלולות להוביל להערכה עצמית נמוכה, התנהגויות לא בריאות של שליטה במשקל, עד כדי התפתחות הפרעות אכילה ומערכות יחסים מתוחות בין הורים לילדים. התערבויות שתכליתן הדרכת הורים, שיפור התקשורת וייעוץ משפחתי יכולות לסייע בהפחתת ההשפעות השליליות ולתמוך בבני נוער בפיתוח מערכת יחסים בריאה עם גופם.
בנוסף, רמת המודעות של הורים לגבי הסיכונים הבריאותיים הקשורים לעודף משקל והשמנה יכולה להשפיע על תפיסתם. ככל שההורים מודעים לסכנות הבריאות שקשורות בעודף משקל, כך גדל הסיכוי שיהיו פרואקטיביים יותר בטיפול בבעיות הקשורות למשקל ולתמוך בשינוי אורח החיים אצל ילדיהם.
אתגרים ביחסי הורים ומתבגרים עם עודף משקל
ישנם מספר אתגרים בקשר בין הילדים עם עודף משקל להוריהם שיכולים להשפיע לרעה:
- קושי בתקשורת - העלאת נושא המשקל עם בני נוער יכולה להיות מאתגרת, מכיוון שהיא עלולה להוביל לסכסוכים או להתנגדות
- קושי כלכלי – הורים רבים תופסים בטעות תזונה בריאה כמזון יקר יותר, בהשוואה למזון מהיר, נגיש וזמין שפעמים רבות גם זול יותר. חוסר גישה לאפשרויות מזון בריא במחירים סבירים, עלול לעכב את מאמצי ההורים להתמודד עם עודף משקל אצל בני נוער
- מגבלות זמן – ניהול משקל מצריך פניות רגשית ונפשית והורים עם לוחות זמנים עמוסים עלולים לתעדף במקום נמוך מדי את הטיפול בעודף משקל אצל המתבגרים שלהם
אבחון
אבחון תפיסת הורים לגבי עודף משקל אצל ילדיהם כרוך לרוב בשילוב של התבוננות, תקשורת והערכה. תשאול של ההורים ותצפית על היחסים המשפחתיים מאפשרים לבחון את האינטראקציות בין הורים וילדים, ולציין הערות או התנהגויות המעידות על תפיסה של עודף משקל. בנוסף, ניתן להשתמש בכלים או שאלונים סטנדרטיים כדי להעריך את עמדותיהם ואמונותיהם של ההורים לגבי משקל.
דגלים אדומים
ליחסי הורה-ילד תפקיד מכריע בעיצוב יחסו של הילד לגופו ומשקלו. כשמדובר בעודף משקל, דגלים אדומים מסוימים במערכת היחסים הזו יכולים להצביע על בעיות פוטנציאליות שיש לטפל בהן.
- הערות שליליות - הורים שמשמיעים הערות גנאי או ביקורתיות לגבי המשקל, מבנה הגוף או הרגלי האכילה של ילדם, יכולים להשפיע באופן משמעותי על ההערכה העצמית ודימוי הגוף שלהם
- לחץ לדיאטה - התמקדות מוגזמת בדיאטה או ירידה במשקל מההורים עלולה להוביל ליחס לא בריא לאוכל ודימוי גוף אצל ילדים
- העדר תמיכה - אי מתן תמיכה רגשית או הדרכה לגבי אכילה בריאה ופעילות גופנית עלולה להשאיר ילדים בתחושת בדידות ולדחוף אותם אף יותר לתסכול ולעיתים אכילה רגשית
- ציפיות יתר - הגדרת ציפיות לא מציאותיות למשקל או לדימוי גוף עלולה ליצור לחץ ולחץ מופרזים על ילדים, ולהוביל לתוצאות שליליות
התערבות ביחסי הורים ומתבגרים בנושא
ישנן מספר דרכים בהן ניתן להשפיע ולקדם יחסים תקינים בין הורים ומתבגרים בנושא של עודף משקל:
- חינוך ומודעות - מתן הדרכה להורים לגבי ניהול משקל בריא והשפעת המילים והפעולות שלהם על ילדיהם, יכול לעזור להם לקבל החלטות מושכלות יותר
- מיומנויות תקשורת – הנחיית הורים לגבי מיומנויות תקשורת יעילות, כגון שימוש בחיזוקים חיוביים ומשוב בונה, יכולים לשפר את מערכת היחסים בין הורה לילד ולתמוך בהתנהגויות בריאות
- ייעוץ משפחתי - ייעוץ משפחתי יכול לעזור לטפל בבעיות הבסיסיות במערכת היחסים בין הורה לילד ולשפר את התקשורת והתמיכה
- קבוצות תמיכה - הצטרפות לקבוצות תמיכה להורים לילדים עם עודף משקל יכולה לספק תמיכה רגשית וטיפים מעשיים לניהול בעיות הקשורות למשקל, הן אצל ההורה והן אצל המתבגר/ת
ביבליוגרפיה
- Robinson E, Sutin AR. Parents' Perceptions of Their Children as Overweight and Children's Weight Concerns and Weight Gain. Psychol Sci. 2017 Mar;28(3):320-329.
- Hearst MO, Sherwood NE, Klein EG, Pasch KE, Lytle LA. Parental perceptions of their adolescent's weight status: the ECHO study. Am J Health Behav. 2011 Mar-Apr;35(2):248-55.
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רז הגואל