|
|
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{מחלה
| + | #הפניה [[מיקרואלבומין בשתן - Microalbuminuria]] |
| − | |תמונה=
| |
| − | |כיתוב תמונה=
| |
| − | |שם עברי=מיקרואלבומין
| |
| − | |שם לועזי=
| |
| − | |שמות נוספים=
| |
| − | |ICD-10=
| |
| − | |ICD-9=
| |
| − | |MeSH=
| |
| − | |יוצר הערך=פרופ' איתמר רז וד"ר חוליו וינשטיין
| |
| − | |אחראי הערך=
| |
| − | }}
| |
| − | | |
| − | ה'''מיקרואלבומינוריה''' מוכרת כסמן להתפתחות נפרופתיה סוכרתית, אולם ממחקרים עדכניים מסתבר שהיא סמן משמעותי גם למחלה קרדיו-וסקולרית בחולי סוכרת מסוג 2. הימצאות המיקרואלבומינוריה קשןרה לעלייה של פי 2 בתמותה הקרדיו-וסקולרית.
| |
| − | | |
| − | מיקרואלבומינוריה נקבעת כהפרשת אלבומין בכמות שמעל 30 מ"ג ומתחת ל-300 מ"ג לפי אחת השיטות הבאות:
| |
| − | # באיסוף שתן במשך 24 שעות. | |
| − | # באיסוף של 8 שעות בלילה
| |
| − | # במדגם של השתן הראשון של הבוקר.
| |
| − | | |
| − | אם לוקחים מדגם שתן, מודדים את ריכוז האלבומין והקראטינין, ומיקרואלבומינוריה מוגדרת כ-30 עד 300 מ"ג אלבומין לכל גרם של קראטנין. את כמות האלבומין בשתן בודקים לפחות פעם בשנה. בשלב מוקדם של מיקרואלבומינוריה הטיפול צריך לכלול: טיפול ביתר לחץ דם, הגבלת כמות החלבון בדיאטה, טיפול בהיפרליפידמיה.
| |
| − | | |
| − | אצל חולים עם נורמואלבומינוריה, איזון נמרץ של הסוכרת מונע הופעת מיקרואלבומינוריה.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | {{ייחוס|פרופ' איתמר רז וד"ר חוליו וינשטיין}}
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]] | |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק