האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6834 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6834 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "מגיפת COVID-19 - האיגוד הישראלי לרפואה גריאטרית - נייר עמדה - COVID-19 pandemia – israel association for geriatric medicine"

מתוך ויקירפואה
 
(19 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{ערך בבדיקה}}
 
 
{{נייר עמדה
 
{{נייר עמדה
 
|שם נייר העמדה=Infections – the case of older persons
 
|שם נייר העמדה=Infections – the case of older persons
−
|תחום=
+
|תחום=[[:קטגוריה:גריאטריה|גריאטריה]]
−
|תמונה=
+
|תמונה=Shutterstock 1625951248.jpg
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|האיגוד המפרסם=האיגוד ישראלי לרפואה גריאטרית  
 
|האיגוד המפרסם=האיגוד ישראלי לרפואה גריאטרית  
שורה 9: שורה 8:
 
|קישור=
 
|קישור=
 
|תאריך פרסום=16 במרץ 2020
 
|תאריך פרסום=16 במרץ 2020
−
|יוצר הערך=A. Mark Clarfield, Tzvi Dwolatzky, Shay Brill, Yan Press, Shimon Glick {{ש}}תרגום: ד"ר אורית קרני-רחקוביץ'  
+
|יוצר הערך=פרופ' מרק קלרפילד, פרופ' צבי דוולצקי, ד"ר שי בריל, פרופ' יאן פרס, פרופ' שמעון גליק{{ש}}תרגום ועריכה: ד"ר אורית קרני-רחקוביץ'  
 
}}
 
}}
 +
{{הרחבה|קורונה}}
 +
ישראל נמצאת במהלכה של פנדמיה (Pandemic) עולמית מתפתחת כתוצאה מהפתשטות מהירה של [[נגיף קורונה החדש|נגיף ה-SARS-Cov-2{{כ}} (Severe Acute Respiratory Syndrome CoronaVIrus 2)]]{{כ}} {{הערה|שם=הערה1|https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus2019}}.
 +
משבר זה יאתגר אות כולנו, הן בקהילה, בבתי האבות ובבתי החולים. האתגר העיקרי הוא הסיבוכים הנשימתיים של הזיהום הנגיפי המצריך בהרבה מקרים תמיכה נשימתית.
 +
האוכלוסיה המבוגרת ובעיקר בעלת מחלות רקע, היא בסיכון הגבוה ביותר לפתח סיבוכים של זיהום בנגיף. 
 +
 
==רקע==
 
==רקע==
 
בתקופה זו, שיש צורך בביצוע החלטות קשות מול חוסר איזון מוחץ בין צרכים למשאבים ובניסיון להביא בחשבון צדק דיסטריבוטיבי (Distributive). מצב קשה זה, מתגלה כעת במדינות אחרות, אך יכול להתרחש גם בישראל. במצב זה, חיוני שמערכת הבריאות תהייה מוכנה עם תוכנית ריאלית המביאה בחשבון את אזרחיה הקשישים של ישראל המהווים את החולים הקשים של הפנדמיה, ובתקוה שלא נצטרך ליישם תכנית זו.  
 
בתקופה זו, שיש צורך בביצוע החלטות קשות מול חוסר איזון מוחץ בין צרכים למשאבים ובניסיון להביא בחשבון צדק דיסטריבוטיבי (Distributive). מצב קשה זה, מתגלה כעת במדינות אחרות, אך יכול להתרחש גם בישראל. במצב זה, חיוני שמערכת הבריאות תהייה מוכנה עם תוכנית ריאלית המביאה בחשבון את אזרחיה הקשישים של ישראל המהווים את החולים הקשים של הפנדמיה, ובתקוה שלא נצטרך ליישם תכנית זו.  
−
+
 
−
==שיטת מיון אפשרית – מוצעת==
+
רבות נכתב על צורך אפשרי בשיטת מיון בהקשר משאבי טיפול נמרץ לב ומנשמים במקרה של חוסר בהיצע בישראל, דבר הנצפה כבר במדינות אחרות בעולם.
−
השיטה המוצעת כאן ניתנת לשקילה בעת מצב משברי כאשר מספר המקרים החדשים במערכת הבריאות עלולים להציף אותה. במצב כזה עדיף להשתמש בשיטה (מודל) ידועה מראש, מאשר לבצע החלטות המבוססות על מצבי דחק.  
+
 
−
# יכולת תפקודית. הערכת היכולת התפקודית עומדת בבסיס ההערכה הגריאטרית המקיפה, הנמצאת בקשר ישיר לפרוגנוזה והסבירות להחלמה מ-COVID-19. ההערכה של היכולת התפקודית יכולה להתבצע תוך שימוש כלים שונים, לדוגמה: Functional Independence Measure (FIM) (ref 6) (or a shortened modified version) הנמצא בשימוש נרחב בישראל, או על ידי הערכה פשוטה יותר של הפעילויות הבסיסיות היומיומיות basic activities of daily living (BADL: eating, dressing, bathing, transferring, toileting, mobility)
+
נייר עמדה זה, מבקש לעזור לאלו האמונים על קבלת ההחלטות במערכת הבריאות בעזרת קווי הנחיה קליניים, במידה והמצב בישראל יחמיר.
−
#  מחלות רקע. למחלות רקע ישנה השפעה ברורה על הפרוגנוזה. בזמן כתיבת מסמך זה, כל חולי COVID-19 שנפטרו בישראל, סבלו ממחלות רקע משמעותיות. ברור כי אדם הסובל ממחלה סופנית (כמו שאת הריאות מפושטת) או מחלת אלצהיימר בשלבה הסופני, יפיק תועלת פחותה ממיטת טיפול נמרץ שגם כך קשה להשיגה או מהנשמה פולשנית. מחלות רקע נמדדות תוך שימוש ב- Charlson index. כלי זה מכיל 19 מצבים הממוספרים בסולם בין 1 ל-6 עם ניקוד סופי בסך של בין 0 ל-37. כלי זה הדגים קשר ישיר עם הישרדות לשנה (ref 7). על אף שייתכן כי לא יהיה מספיק זמן לבצע הערכה פורמאלית, יש לקחת בחשבון כי ככל שישנן יותר מחלות רקע הפרוגנוזה תהיה טובה פחות מאשר לאלו עם פחות מחלות רקע
+
 
−
#  גיל. על אף שגיל כרונולוגי לבדו אינו מספיק כקריטריון בודד, לא ניתן להתעלם ממנו בעיקר לנוכח הקשר המובהק סטטיסטית לתוחלת חיים. במקרים מסויימים, אנשים מבוגרים יכולים להרויח מטיפול ביחידות טיפול נמרץ יותר מאשר צעירים יותר, תלוי, כמובן בגורמים נוספים [ref 8]. שימוש בגיל כרונולוגי כגורם מנבא הוא לגיטימי, אך רק בשילוב עם גורמי סיכון נוספים, אפשר לחשב את הגיל הביולוגי ואת סיכויי ההחלמה
+
== שיטת מיון אפשרית – מוצעת ==
−
+
השיטה המוצעת כאן ניתנת לשקילה בעת מצב משברי כאשר מספר המקרים החדשים במערכת הבריאות עלולים להציף אותה. במצב כזה עדיף להשתמש בשיטה (מודל, Model) ידועה מראש, מאשר לבצע החלטות המבוססות על מצבי דחק.  
 +
 
 +
=== יכולת תפקודית ===
 +
הערכת היכולת התפקודית עומדת בבסיס ההערכה הגריאטרית המקיפה, הנמצאת בקשר ישיר לפרוגנוזה (Prognosis) והסבירות להחלמה מ-COVID-19. ההערכה של היכולת התפקודית יכולה להתבצע תוך שימוש כלים שונים, לדוגמה: Functional Independence Measure{{כ}} (FIM){{כ}} {{הערה|שם=הערה2| Linacre JM, Heinemann JW, Wright BD, Granger CV, Hamilton BB. The structure and stability of the functional independence measure. Arch Phys Med Rehabil. 1994. 75: 127-132}} או הגרסה המקוצרת הנמצאת בשימוש נרחב בישראל, או על ידי הערכה פשוטה יותר של הפעילויות הבסיסיות היומיומיות [Basic Activities of Daily Living, BADL{{כ}}, אכילה, לבוש, רחצה, מעברים, היגיינה אישית, ניידות.
 +
 
 +
=== מחלות רקע ===
 +
<nowiki>למחלות רקע ישנה השפעה ברורה על הפרוגנוזה. בזמן כתיבת מסמך זה, כל חולי COVID-19 שנפטרו בישראל, סבלו ממחלות רקע משמעותיות. ברור כי אדם הסובל ממחלה סופנית (כמו שאת הריאות מפושטת) או מחלת אלצהיימר בשלבה הסופני, יפיק תועלת פחותה ממיטת טיפול נמרץ שגם כך קשה להשיגה או מהנשמה פולשנית. מחלות רקע נמדדות תוך שימוש ב- Charlson index. כלי זה מכיל 19 מצבים הממוספרים בסולם בין 1 ל-6 עם ניקוד סופי בסך של בין 0 ל-37. כלי זה הדגים קשר ישיר עם הישרדות לשנה {{הערה|שם=הערה3|Hall WH, Ramachandran R,  Narayan S et al. An electronic application for rapidly calculating Charlson comorbidity score. BMC Cancer 2004:4, 94}}. על אף שייתכן כי לא יהיה מספיק זמן לבצע הערכה פורמאלית, יש לקחת בחשבון כי ככל שישנן יותר מחלות רקע הפרוגנוזה תהיה טובה פחות מאשר לאלו עם פחות מחלות רקע.
 +
 
 +
=== גיל ===
 +
על אף שגיל כרונולוגי (Chronologic) לבדו אינו מספיק כקריטריון בודד, לא ניתן להתעלם ממנו בעיקר לנוכח הקשר המובהק סטטיסטית (Statistic) לתוחלת חיים. במקרים מסויימים, אנשים מבוגרים יכולים להרויח מטיפול ביחידות טיפול נמרץ יותר מאשר צעירים יותר, תלוי, כמובן בגורמים נוספים {{הערה|שם=הערה4| Sprung C et al  The Eldicus prospective, observational study of triage decision making in European intensive care units. Part II: Intensive care benefit for the elderly Edicus study  2012 (DOI: 10:1097/CCM.0b013e318232d6b0}}. שימוש בגיל כרונולוגי כגורם מנבא הוא לגיטימי, אך רק בשילוב עם גורמי סיכון נוספים, אפשר לחשב את הגיל הביולוגי (Biologic) ואת סיכויי ההחלמה.
 +
 
 
==בנית שיטת מיון==
 
==בנית שיטת מיון==
−
שלושת הקריטריונים המפורטים מעלה (מצב תפקודי, מחלות רקע וגיל ביולוגי) תלויים האחד בשני במידה מסויימת. לעומת זאת, מטופל צעיר עם מחלות רקע מרובות ומצב תפקודי ירוד ירוויח פחות מטיפול ביחידה לטיפול נמרץ או הנשמה מאשר איש מבוגר יותר במצב גופני טוב יותר. על אף שלא מדובר בשיטה מושלמת, שימוש בשלושת הקריטריונים יוכל לעזור בקבלת החלטות קשות. עבודה אחת (ref 9) שהתמודדה עם הקשיים הללו סיפקה רשימה של התוויות נגד רפואיות וכירורגיות לטיפול במסגרת טיפול נמרץ ואשר יכולה לסייע גם כקווי מנחה (טבלה 2).  
+
שלושת הקריטריונים (Criteria) המפורטים מעלה (מצב תפקודי, מחלות רקע וגיל ביולוגי) תלויים האחד בשני במידה מסויימת. לעומת זאת, מטופל צעיר עם מחלות רקע מרובות ומצב תפקודי ירוד ירוויח פחות מטיפול ביחידה לטיפול נמרץ או הנשמה מאשר איש מבוגר יותר במצב גופני טוב יותר. על אף שלא מדובר בשיטה מושלמת, שימוש בשלושת הקריטריונים יוכל לעזור בקבלת החלטות קשות. עבודה אחת {{הערה|שם=הערה5| Christian MD et al. "Critical care triage" (chapter 7) in Intensive Care Medicine 2010  DOI 10.1007/s00134-0101765-0 }}. שהתמודדה עם הקשיים הללו סיפקה רשימה של התוויות נגד רפואיות וכירורגיות לטיפול במסגרת טיפול נמרץ ואשר יכולה לסייע גם כקווי מנחה (טבלה 1, Table 1).  
−
+
 
−
טבלה 2 מהמסמך
+
[[קובץ:Care-MCE-1.png|ממוזער|600 פיקסלים|מרכז|Table 1 Exclusion criteria from admission to critical care during a MCE]]
−
+
 
 
==תכנון שיטת מיון==
 
==תכנון שיטת מיון==
−
בהינתן הכתוב למעלה, קבוצת עבודה אחת השתמשה בהליך על שם Delphi המגדיר עקרונות הקשורים לטיפול בטיפול נמרץ בבית החולים (ref 9) אשר הקבוצות הקליניות יכולות להשתמש לצורך קבלת החלטות.  
+
בהינתן הכתוב למעלה, קבוצת עבודה אחת השתמשה בהליך על שם Delphi המגדיר עקרונות הקשורים לטיפול בטיפול נמרץ בבית החולים {{הערה|שם=הערה5}} אשר הקבוצות הקליניות יכולות להשתמש לצורך קבלת החלטות.  
 
    
 
    
 
==כלי ישראלי==
 
==כלי ישראלי==
שורה 39: שורה 53:
 
| רמת התפקוד||עצמאי{{ש}} 0||מתנייד אבל זקוק לעזרה בחלק מהתפקודים הבסיסיים ADL {{ש}}1||מרותק לכיסא/מיטה {{ש}}2
 
| רמת התפקוד||עצמאי{{ש}} 0||מתנייד אבל זקוק לעזרה בחלק מהתפקודים הבסיסיים ADL {{ש}}1||מרותק לכיסא/מיטה {{ש}}2
 
|-
 
|-
−
|אשפוז כרוני|| ||מאושפז במחלקה סיעודית/סיעודית מורכבת{{ש}} 2
+
|אשפוז כרוני|| || ||מאושפז במחלקה סיעודית/סיעודית מורכבת{{ש}} 2
 
|-
 
|-
 
|גמלת סיעוד||דירוג 2-1 עד 10 שעות{{ש}}0||דירוג 4-3 מ-10 עד 20 שעות {{ש}}1||דירוג 6-5 מעל 20 שעות{{ש}}2
 
|גמלת סיעוד||דירוג 2-1 עד 10 שעות{{ש}}0||דירוג 4-3 מ-10 עד 20 שעות {{ש}}1||דירוג 6-5 מעל 20 שעות{{ש}}2
 
|-
 
|-
−
|תחלואה רפואית||פחות מ-4 מחלות{{ש}}0||4 או יותר מחלות {{ש}}1||תחלואה קשה כדוגמה: אי ספיקת לב אי ספיקת כליתית{{ש}}2
+
|תחלואה רפואית||פחות מ-4 מחלות{{ש}}0||4 או יותר מחלות {{ש}}1||תחלואה קשה כדוגמה: [[אי ספיקת לב]] [[אי ספיקה כלייתית]]{{ש}}2
 
|-
 
|-
−
| || ||מחלה ממארת פעילה{{ש}}2
+
| || || ||[[סרטן|מחלה ממארת]] פעילה{{ש}}2
 
|-
 
|-
−
| || || דמנציה קשה ו/או מאושפז במחלקה לתשושי נפש{{ש}}2
+
| || || ||[[דמנציה]] (Dementia) קשה ו/או מאושפז במחלקה לתשושי נפש{{ש}}2
 
|-
 
|-
 
|גיל||מתחת לגיל 65{{ש}}0||גיל 65 עד 85{{ש}}1||מעל 85{{ש}}2
 
|גיל||מתחת לגיל 65{{ש}}0||גיל 65 עד 85{{ש}}1||מעל 85{{ש}}2
 +
|}
 +
 +
{| class="wikitable"
 +
|-
 +
! סך הכל ניקוד
 +
|-
 +
| ___
 
|}
 
|}
  
שורה 59: שורה 80:
  
 
;נספח לנייר עמדה:
 
;נספח לנייר עמדה:
 +
 
Ad hoc Working Group: ICU/ventilator triage for Covid 19 infections - the case of older persons
 
Ad hoc Working Group: ICU/ventilator triage for Covid 19 infections - the case of older persons
 +
 +
==ביבליוקרפיה==
 +
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 +
 +
[[קטגוריה:ניירות עמדה - איגודים מדעיים]]
 +
[[קטגוריה:גריאטריה]]
 +
[[קטגוריה:מנהל רפואי]]
 +
[[קטגוריה:פנימית]]

גרסה אחרונה מ־09:15, 19 באפריל 2020

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
Infections – the case of older persons
תחום גריאטריה
Shutterstock 1625951248.jpg
האיגוד המפרסם האיגוד ישראלי לרפואה גריאטרית
תאריך פרסום 16 במרץ 2020
יוצר הערך פרופ' מרק קלרפילד, פרופ' צבי דוולצקי, ד"ר שי בריל, פרופ' יאן פרס, פרופ' שמעון גליק
תרגום ועריכה: ד"ר אורית קרני-רחקוביץ'
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – קורונה

ישראל נמצאת במהלכה של פנדמיה (Pandemic) עולמית מתפתחת כתוצאה מהפתשטות מהירה של נגיף ה-SARS-Cov-2‏ (Severe Acute Respiratory Syndrome CoronaVIrus 2)‏ [1]. משבר זה יאתגר אות כולנו, הן בקהילה, בבתי האבות ובבתי החולים. האתגר העיקרי הוא הסיבוכים הנשימתיים של הזיהום הנגיפי המצריך בהרבה מקרים תמיכה נשימתית. האוכלוסיה המבוגרת ובעיקר בעלת מחלות רקע, היא בסיכון הגבוה ביותר לפתח סיבוכים של זיהום בנגיף.

רקע

בתקופה זו, שיש צורך בביצוע החלטות קשות מול חוסר איזון מוחץ בין צרכים למשאבים ובניסיון להביא בחשבון צדק דיסטריבוטיבי (Distributive). מצב קשה זה, מתגלה כעת במדינות אחרות, אך יכול להתרחש גם בישראל. במצב זה, חיוני שמערכת הבריאות תהייה מוכנה עם תוכנית ריאלית המביאה בחשבון את אזרחיה הקשישים של ישראל המהווים את החולים הקשים של הפנדמיה, ובתקוה שלא נצטרך ליישם תכנית זו.

רבות נכתב על צורך אפשרי בשיטת מיון בהקשר משאבי טיפול נמרץ לב ומנשמים במקרה של חוסר בהיצע בישראל, דבר הנצפה כבר במדינות אחרות בעולם.

נייר עמדה זה, מבקש לעזור לאלו האמונים על קבלת ההחלטות במערכת הבריאות בעזרת קווי הנחיה קליניים, במידה והמצב בישראל יחמיר.

שיטת מיון אפשרית – מוצעת

השיטה המוצעת כאן ניתנת לשקילה בעת מצב משברי כאשר מספר המקרים החדשים במערכת הבריאות עלולים להציף אותה. במצב כזה עדיף להשתמש בשיטה (מודל, Model) ידועה מראש, מאשר לבצע החלטות המבוססות על מצבי דחק.

יכולת תפקודית

הערכת היכולת התפקודית עומדת בבסיס ההערכה הגריאטרית המקיפה, הנמצאת בקשר ישיר לפרוגנוזה (Prognosis) והסבירות להחלמה מ-COVID-19. ההערכה של היכולת התפקודית יכולה להתבצע תוך שימוש כלים שונים, לדוגמה: Functional Independence Measure‏ (FIM)‏ [2] או הגרסה המקוצרת הנמצאת בשימוש נרחב בישראל, או על ידי הערכה פשוטה יותר של הפעילויות הבסיסיות היומיומיות [Basic Activities of Daily Living, BADL‏, אכילה, לבוש, רחצה, מעברים, היגיינה אישית, ניידות.

מחלות רקע

<nowiki>למחלות רקע ישנה השפעה ברורה על הפרוגנוזה. בזמן כתיבת מסמך זה, כל חולי COVID-19 שנפטרו בישראל, סבלו ממחלות רקע משמעותיות. ברור כי אדם הסובל ממחלה סופנית (כמו שאת הריאות מפושטת) או מחלת אלצהיימר בשלבה הסופני, יפיק תועלת פחותה ממיטת טיפול נמרץ שגם כך קשה להשיגה או מהנשמה פולשנית. מחלות רקע נמדדות תוך שימוש ב- Charlson index. כלי זה מכיל 19 מצבים הממוספרים בסולם בין 1 ל-6 עם ניקוד סופי בסך של בין 0 ל-37. כלי זה הדגים קשר ישיר עם הישרדות לשנה [3]. על אף שייתכן כי לא יהיה מספיק זמן לבצע הערכה פורמאלית, יש לקחת בחשבון כי ככל שישנן יותר מחלות רקע הפרוגנוזה תהיה טובה פחות מאשר לאלו עם פחות מחלות רקע.

גיל

על אף שגיל כרונולוגי (Chronologic) לבדו אינו מספיק כקריטריון בודד, לא ניתן להתעלם ממנו בעיקר לנוכח הקשר המובהק סטטיסטית (Statistic) לתוחלת חיים. במקרים מסויימים, אנשים מבוגרים יכולים להרויח מטיפול ביחידות טיפול נמרץ יותר מאשר צעירים יותר, תלוי, כמובן בגורמים נוספים [4]. שימוש בגיל כרונולוגי כגורם מנבא הוא לגיטימי, אך רק בשילוב עם גורמי סיכון נוספים, אפשר לחשב את הגיל הביולוגי (Biologic) ואת סיכויי ההחלמה.

בנית שיטת מיון

שלושת הקריטריונים (Criteria) המפורטים מעלה (מצב תפקודי, מחלות רקע וגיל ביולוגי) תלויים האחד בשני במידה מסויימת. לעומת זאת, מטופל צעיר עם מחלות רקע מרובות ומצב תפקודי ירוד ירוויח פחות מטיפול ביחידה לטיפול נמרץ או הנשמה מאשר איש מבוגר יותר במצב גופני טוב יותר. על אף שלא מדובר בשיטה מושלמת, שימוש בשלושת הקריטריונים יוכל לעזור בקבלת החלטות קשות. עבודה אחת [5]. שהתמודדה עם הקשיים הללו סיפקה רשימה של התוויות נגד רפואיות וכירורגיות לטיפול במסגרת טיפול נמרץ ואשר יכולה לסייע גם כקווי מנחה (טבלה 1, Table 1).

Table 1 Exclusion criteria from admission to critical care during a MCE

תכנון שיטת מיון

בהינתן הכתוב למעלה, קבוצת עבודה אחת השתמשה בהליך על שם Delphi המגדיר עקרונות הקשורים לטיפול בטיפול נמרץ בבית החולים [5] אשר הקבוצות הקליניות יכולות להשתמש לצורך קבלת החלטות.

כלי ישראלי

אנו ממליצים על שימוש בכלי פשוט אשר יוכל לתת לקלינאים [בכל מקום לאורך הטיפול בחולה (בית, מוסד אשפוז ממושך, מלר"ד וכדומה)] את היכולת לבצע החלטה שקולה. כלי זה מבוסס על דעת מומחים, מכיל את הטרמינולוגיה והתפיסה הגריאטרית כמו גם את המבנה, המשאבים והערכים של המערכת הרפואית הישראלית. הכלי הזה נעשה תוך איזון זהיר בין צרכי החברה לזכויות המטופל הפרטני.

כלי עזר לתהליך קבלת החלטות רפואיות - בשעת חירום בלבד
נתון רמה א רמה ב רמה ג
רמת התפקוד עצמאי
0		 מתנייד אבל זקוק לעזרה בחלק מהתפקודים הבסיסיים ADL
1		 מרותק לכיסא/מיטה
2
אשפוז כרוני מאושפז במחלקה סיעודית/סיעודית מורכבת
2
גמלת סיעוד דירוג 2-1 עד 10 שעות
0		 דירוג 4-3 מ-10 עד 20 שעות
1		 דירוג 6-5 מעל 20 שעות
2
תחלואה רפואית פחות מ-4 מחלות
0		 4 או יותר מחלות
1		 תחלואה קשה כדוגמה: אי ספיקת לב אי ספיקה כלייתית
2
מחלה ממארת פעילה
2
דמנציה (Dementia) קשה ו/או מאושפז במחלקה לתשושי נפש
2
גיל מתחת לגיל 65
0		 גיל 65 עד 85
1		 מעל 85
2
סך הכל ניקוד
___
הערות
  • כלי זה מיועד לשימוש בשעת חירום בלבד
  • הכלי לא עבר תהליך של וולידציה (אימות) אולם מבוסס על נתונים מהספרות המקצועית
  • כלי זה מיועד לעזור לצוות הרפואי ככלי עזר בתהליך קבלת החלטות
  • במקרה של חסר בציוד רפואי חיוני הסף לקביעת התאמה לטיפול יקבע על ידי גורמים רשמיים ברמה מקומית/ארצית
נספח לנייר עמדה

Ad hoc Working Group: ICU/ventilator triage for Covid 19 infections - the case of older persons

ביבליוקרפיה

  1. ↑ https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus2019
  2. ↑ Linacre JM, Heinemann JW, Wright BD, Granger CV, Hamilton BB. The structure and stability of the functional independence measure. Arch Phys Med Rehabil. 1994. 75: 127-132
  3. ↑ Hall WH, Ramachandran R, Narayan S et al. An electronic application for rapidly calculating Charlson comorbidity score. BMC Cancer 2004:4, 94
  4. ↑ Sprung C et al The Eldicus prospective, observational study of triage decision making in European intensive care units. Part II: Intensive care benefit for the elderly Edicus study 2012 (DOI: 10:1097/CCM.0b013e318232d6b0
  5. ↑ 5.0 5.1 Christian MD et al. "Critical care triage" (chapter 7) in Intensive Care Medicine 2010 DOI 10.1007/s00134-0101765-0