טיפול באוסטאוארטריטיס - הנחיה קלינית/נספח 1

ערך מורחב – טיפול באוסטאוארתריטיס - הנחיה קלינית

הנחיות כלליות לתרגול

תרגול גופני סדיר עשוי לשפר ליקוי תפקודי שנובע מהעדר תנועה וכן להפחית כאב, עייפות ולשפר את מצב הרוח. מטרות ההנחיות לתרגול גופני למטופל הסובל מאוסטיאוארטריטיס הינן:

1. להפחית מוגבלות (שיפור טווח תנועה, חיזוק שרירי, הפחתת כאב).
2. לשמר/לשפר תפקוד מוטורי (locomotion, יציבות, מיומנויות).
3. להכין את המטופל לאורח חיים פעיל באופן סדיר.

עבודות בספרות מצביעות כי תרגול גופני הנעשה באופן מבוקר עשוי לשפר גמישות, כח שרירי ותפקוד מבלי לגרום לכאב או להתלקחות תסמינים. בנוסף, תרגול סדיר עשוי להעלות את סף הסבילות לכאב. תרגול סדיר של טווח התנועות ותרגול בנשיאת משקל עשוי להגן על רקמת הסחוס והעצם. תרגול גופני כמו שחייה, רכיבה על אופניים ותרגול גופני בנשיאת משקל כמו הליכה, הינו בטוח לביצוע למרבית המטופלים.

המלצות כלליות לתרגול באוסטאוארטריטיס

תכנית התרגול תותאם למטופל לאחר הערכה כוללת שלו, שתעשה ע"י איש מקצוע בעל הכשרה מתאימה — פיזיותרפיסט מוסמך.

• על התרגול להיות אישי ("תפור") ומותאם לצרכי המטופל.
• תרגול ארוך טווח (< 12 מפגשים) יעיל יותר מתרגול קצר טווח.
• תרגול בקבוצה/אישי בהשגחה עדיף על תרגול עצמאי בבית.
• שילוב של תרגול כללי וספציפי הוא הרצוי.
• יש לשלב תרגילי כוח, גמישות ותפקוד וכן תרגול ארובי (שהשפעתו היא יותר לטווח ארוך).
• החיזוק יתייחס לכלל קבוצות השרירים בגפה, תוך צמצום כוחות דחיסה.
• התמדה מנבאת תוצאות לטווח ארוך של תרגול.
• יש לאמץ אסטרטגיות להגברת ההיענות ולשיפור התמדה בתרגול.

תכנית תרגול אירובי

הרציונל לתרגול אירובי באוסטאוארטריטיס:

• שמירה על סיבולת לב ריאה וכושר גופני, שיורדים עקב המנעות המטופלים מפעילות בגלל כאב.
• מסייע להורדה/שמירה של משקל הגוף (להפחתת העומס על המפרק).
• לתרגול אירובי תרומה לחיזוק שרירים והגברת התמיכה השרירית במפרק.
• תרגול אירובי הינו לפחות בחלקו תרגול פונקציונאלי, שהינו היעיל ביותר לשיפור פעילות שרירית, ובעל חשיבות בהפחתת הפחד מביצוע פעילות.
• תרגול אירובי מגביר הפרשת אופיאטים ויוצר אפקט של הפחתת כאב.

הנחיות

• על התרגול להיות מסוג Low impact ללא כוחות גזירה משמעותיים.
• יכול לכלול: הליכה בחוץ או על מסילה, אופניים, שחיה, הליכה במים וכד'.
• התדירות המומלצת: 3 פעמים בשבוע, למשך 30-20 דקות לפחות, בקצב לב של 50-85% מקצב הלב המירבי. יש להתחיל בפרקי זמן קצרים ועומסים נמוכים ולהעלות בהדרגה את דרגת המאמץ.

טיפול ותרגול לשמירת טווח תנועה והגמשה

הרציונל

• כוח שריר מושפע מאורכו ולכן שמירת אורך השריר חיונית לשמירה/פיתוח כוח.
• אורך רקמות תקין סביב המפרק מאפשר חלוקת לחצים אופטימלית בתוכו וסביבו, ומונע העמסת יתר ופגיעה.
• הפחתה בטווח התנועה במפרק עשויה לגרום ליקויים והגבלות תפקודיות. לטווח תנועה מופחת קשר עם לקות מוגברת.

הנחיות

• תרגילי גמישות וטווח תנועה צריכים להתבצע בתדירות יום יומית.
• טווחי התנועה השכיחים להפגע הם: יישור, הרחקה וסיבוב הירך, ישור וכיפוף הברך ויישור הקרסול, ועל כן יש לשים עליהם דגש.

חיזוק שרירים

הרציונל

שרירים חזקים ופעילות שרירית קואורדינטיבית ומתוזמנת מאפשרים:

• טווח תנועה תקין.
• יציבות דינמית לאורך כל טווח התנועה.
• חלוקת עומסים יעילה במשטח המפרקי.
• תפקוד תקין ויציבה תקינה.
• עומסים ביומכניים דינמיים הנוצרים מפעילות השריר במנחים נוגדי גרביטציה הם מתווכים חשובים במטבוליזם של סחוס.
• ליקויים בתפקוד השרירי הינם גורם שמאיץ את התהליך הניווני ואף תורמים להיווצרותו.
• תרגילי חיזוק ושיפור קואורדינציה מפחיתים כאב ומשפרים תפקוד ואיכות חיים [16].

הנחיות

• לצורך שיפור מתמיד יש צורך בתכנית התערבות ארוכת טווח.
• תרגילי חיזוק יכללו תרגילי כוח ותרגילי סבולת.
• יש לשאוף לתרגול במנחים תפקודיים.
• דגש בתרגילי החיזוק יושם על: מיישרי ומרחיקי הירך, מיישרי הברך ושריר התאומים.
• יש לשלב תרגילים לשיווי משקל ויציבות דינמית באמצעות תרגילי זריזות, שימוש במשטחים נעים ותרגול תוך ערעור מבוקר של שיווי המשקל/הפרעות פתאומיות (פרטורבציה).
• תרגול חיזוק יכלול לפחות 10 חזרות של כיווץ מקסימלי. תרגול לסיבולת יכלול מספר רב של חזרות בעצמה תת מירבית וכנגד התנגדות נמוכה.
• יש לכלול הפסקות למנוחה בין התרגילים.
• יש להמנע מתרגול בתוך כאב.

התרגול העצמי

• פרט להורדת הכאב ושיפור התפקוד הזמני בתקופות השיא בכאב, שמאפשרים תרגולי הפיזיותרפיה, מטרה חשובה אחרת הינה לתת למטופל כלים כיצד לנהוג ולטפל עצמונית במחלה הכרונית שנמשכת לאורך שנים רבות. לביצוע תרגול עצמי יש חשיבות מכרעת על מהלך המחלה לאורך השנים.
• חשוב להדגיש, כי פעילות מתונה לא תגרום לשחיקה מוגברת אלא דווקא חוסר פעילות ידלדל את השרירים ויגביר את חוסר היציבות של המפרק הפגוע.
• הפעילות המועדפת היא פעילות הכרוכה בטווח מלא של המפרק ופחות בעומס אנכי מוגבר, כמו ברכיבת אופניים ושחייה.