הבדלים בין גרסאות בדף "עכברת בישראל"
(←טיפול) |
|||
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 9: | שורה 9: | ||
|ICD-9={{ICD9|100}} | |ICD-9={{ICD9|100}} | ||
|MeSH= D007922 | |MeSH= D007922 | ||
− | |יוצר הערך=ד"ר לוי-מנדלוביץ | + | |יוצר הערך=ד"ר שרינה לוי-מנדלוביץ |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
שורה 49: | שורה 49: | ||
==דגלים אדומים== | ==דגלים אדומים== | ||
− | + | *שינוי במצב הכרה מנבא מחלה קשה וכן יכול להיות משני להפרעות מלחים, דלקת קרום המוח ואף שבץ מוחי | |
− | + | *ירידה בלחץ הדם יכולה להחשיד למעורבות לבבית | |
− | + | *ירידה בתפוקת השתן יכולה להיות סממן לאי ספיקת כליות שמחייבת אפשרות של דיאליזה | |
− | ביבליוגרפיה | + | ==ביבליוגרפיה== |
− | + | <div class="mw-content-ltr"> | |
+ | *Bierque E, Thibeaux R, Girault D, Soupé-Gilbert M-E, Goarant C (2020) A systematic review of Leptospira in water and soil environments. PLoS ONE 15(1): e0227055. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0227055 | ||
− | + | *Bahuaud O, Pastuszka A, Le Brun C, Ehrmann S, Lanotte P. Seven Years Leptospirosis Follow-Up in a Critical Care Unit of a French Metropolitan Hospital; Role of Real Time PCR for a Quick and Acute Diagnosis. J Clin Med. 2020 Sep 18;9(9):E3011. doi: 10.3390/jcm9093011. PMID: 32961996. | |
− | + | *Haake DA, Levett PN. Leptospirosis in humans. Curr Top Microbiol Immunol. 2015;387:65-97. doi:10.1007/978-3-662-45059-8_5 | |
− | + | *Abela-Ridder B, Sikkema R, Hartskeerl RA. Estimating the burden of human leptospirosis. Int J Antimicrob Agents. 2010;36(Suppl 1):S5–S7. | |
− | + | *Ahmed A, Grobusch MP, Klatser PR, Hartskeerl RA. Molecular approaches in the detection and characterization of Leptospira. J Bacteriol Parasitol. 2012;3:1000133 | |
− | + | *Brown PD, Gravekamp C, Carrington DG, Van de Kemp H, Hartskeerl RA, Edwards CN, Everard COR, Terpstra WJ, Levett PN. Evaluation of the polymerase chain reaction for early diagnosis of leptospirosis. J Med Microbiol. 1995;43:110–114 | |
− | + | *Katz AR, Ansdell VE, Effler PV, Middleton CR, Sasaki DM. Assessment of the clinical presentation and treatment of 353 cases of laboratory-confirmed leptospirosis in hawaii, 1974–1998. Clin Infect Dis. 2001;33:1834–1841 | |
− | + | *Zaki SA, Shanbag P. Clinical manifestations of dengue and leptospirosis in children in Mumbai: an observational study. Infection. 2010;38:285–291 | |
+ | </div> | ||
+ | |||
+ | {{ייחוס|ד"ר שרינה לוי-מנדלוביץ - מומחית בהימטו-אונקולוגית ילדים, מומחית ברפואת ילדים}} | ||
[[קטגוריה:זיהומיות]] | [[קטגוריה:זיהומיות]] | ||
[[קטגוריה:פנימית]] | [[קטגוריה:פנימית]] |
גרסה אחרונה מ־08:12, 28 באוקטובר 2020
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
עכברת | ||
---|---|---|
Leptospirosis | ||
שמות נוספים | מחלת וייל, לפטוספירוזיס | |
ICD-10 | Chapter A 27. | |
ICD-9 | 100 | |
MeSH | D007922 | |
יוצר הערך | ד"ר שרינה לוי-מנדלוביץ | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – עכברת
עכברת (Leptospirosis) היא מחלה זואונוטית חיידקית שיכולה להיות קטלנית, הנגרמת על ידי הפתוגן לפטוספירה ממחלקת ה-Spirochaetes. זיהום נגרם ממגע ישיר או בלתי ישיר בחשיפה לחיה הנושאת את הפתוגן בדרכי השתן ומפרישה אותו בשתן. לפטוספירוזיס יכולה להוביל לפגיעה רב מערכתית קשה ותמותה. במדינת ישראל הייתה התפרצות בחודש אוקטובר 2020 של חולים שנחשפו בנחלים בצפון.
אפידימיולוגיה
כמיליון מקרים של לפטוספירוזיס מאובחנים בשנה עם כ-60,000 מקרי תמותה בעיקר באזורים טרופיים. במדינת ישראל בחודש אוקטובר 2020 אובחנו כ-50 מקרים של עכברת ומהחקירות האפידמיולוגיות שבוצעו עולה שהחשיפה הייתה בנחלים בצפון הארץ: שניר (חצבני), ירדן, ג'ילבון, חרמון (בניאס), כזיב, זאכי, זוויתן, עמוד התחתון, בצת, תבור ועמיקם. בחודש אוגוסט בשנת 2018 הייתה גם התפרצות של עכברת אצל עשרות מטיילים בנחלי רמת הגולן מה שהוביל לסגירת מספר נחלים. באוגוסט 2018 אף יצאה המלצה של ה-CDC לא להיכנס למקורות מים בנחלי רמת הגולן בחודש אוגוסט-ספטמבר בשנת 2018. דבר זה הוביל לפגיעה נוספת בתיירות באזור הצפון בקיץ 2018. הסברה הייתה שההדבקה הייתה משנית דרך עדרי בקר שעברו במים בשילוב עם ירידה בכמות המים בנחלים.
מאגר ההדבקה הוא בעיקר אנשים ומכרסמים קטנים. לפטוספירה מתיישבת בדרכי השתן וגורמת להפרשה ממושכת של החיידק בשתן מצב שיכול להמשיך תקופה ארוכה ללא סימנים אך להוות מקור להדבקה. הדבקה מתרחשת ממגע ישיר עם חיה נגועה או דרך רקמות ממברנליות או נגעים עוריים שהיו במגע עם מים או קרקע שמזוהמת עם שתן של חיות נגועות. לאחר החדירה יש פיזור המטוגני בגוף לכלל האיברים.
קליניקה
תקופת דגירה מחשיפה ועד הופעת סימנים נעה משלושה ימים ועד חודש (ממוצע 7–12 יום). הקליניקה במחלת העכברת מגוונת.
הביטוי הקליני של לפטוספירוזיס הוא דו-שלבי: השלב החריף נמשך כשבוע ולרוב מלווה בחום, ואחריו השלב החיסוני, המאופיין בייצור נוגדנים והפרשה של לפטספיריות בשתן. מרבית הסיבוכים של לפטוספירוזיס קשורים לפיזור הלפטוספירות ברקמות בשלב החיסוני ומתרחשים במהלך השבוע השני למחלה.
בשלב הראשון שנמשך כשבוע, החולים מתייצגים עם חום וסימנים לא ספציפיים כגון צמרמורות, כאבי שרירים וכאב ראש, הקאות, שלשולים. השלב הזה דומה למחלות וירליות רבות וקיים קושי רב לאבחן בשלב זה אלא אם יש רמת חשד גבוהה לחשיפה. לעיתים החום יורד ועולה שוב בשלב השני.
בשלב השני שמתפתח לאחר כשבוע, קיימת פגיעה רב מערכתית, זהו השלב בו הלפטוספירות מתפשטות ברקמות וגורמת לפגיעה באיברים השונים. מחלת וייל (Weil's disease) היא ביטוי קשה של מחלת העכברת עם צהבת ואי ספיקת כליות. אודם בלחמיות (לא דלקתי) שכיח מאוד. מעורבות מערכת הנשימה (שיעול, קוצר נשימה) ומערכת העיכול (שלשולים, הקאות, כאבי בטן, כולוציסטיטיס (cholocystitis) ופנקריאטיטיס (Pancreatitis) שכיחים אף הם. דווחו מקרים של דלקת קרום הלב, דלקת קרום המוח, TTP ( thrombotic thrombocytopenia purpura) ושבץ מוחי.
ספירת טסיות נמוכה (thrombocytopenia) נפוצה בספירת הדם אך אירועי דמם ממערכת העיכול או ממקור ריאתי נדירים. איברים נוספים שלעיתים יכולים להיות מעורבים ולהוביל לאי ספיקה מערכתית כוללים מוח, ריאות, כבד וכליות. פריחה אינה שכיחה במחלה זו ומעלה אפשרות של אבחנה מבדלת אחרת. דווחו מספר מקרים נדירים עם תסמינים כרוניים, אך הסיבוך השכיח ביותר הכרוני הוא UVEITIS.
אבחנה
אבחנה מוקדמת של לפטוספירוזיס מתבססת על קיום חשד קליני גבוה ולקיחת אנמנזה המחשידה לחשיפה. בעבר האבחנה נעשתה על ידי תרבית חיידקית וזיהוי החיידק במיקרוסקופ אך לאור הקושי לגדל את החיידק בתרבית הזיהוי הישיר של החיידק הוחלף באבחנה סרולוגית או מולקולרית. הבדיקה האבחנתית המקובלת היא זיהוי נוגדני אנטי-לפטוספירה על ידי Microscopic Agglutination Test (MAT) אך לא קיימת בכל המרכזים הרפואיים בעולם. אפשרויות אבחנה נוספות כוללות אבחנה מולקולרית (PCR) מנוזל CSF, דם או שתן שהן פשוטות יותר לביצוע.
טיפול
רוב המקרי לפטוספירה הם קלים ומבריאים עצמונית. זיהוי מוקדם והתחלת טיפול אנטיביוטי יכולה למנוע התדרדרות ומחלה קשה.
חולים מאושפזים לרוב יטופלו עם פניצילין תוך וריד (1.5 מיליון יחידות כל 6 שעות) או Ampicillin (0.5–1 גרם כל 6 שעות או Ceftriaxone (1 גרם כל 24 שעות). חולים עם מחלה קלה ואבחנה מוקדמת יכולים לקבל Doxycycline 100 מ"ג פומית פעמיים ביום או Azithromycin 500 מ"ג פעם ביום. לילדים אפשרויות הטיפול כוללות Azithromycin או Amoxicillin.
בנוסף לטיפול אנטיביוטי הטיפול התומך כולל הידרציה מספקת כדי למנוע החמרה של אי ספיקת הכליות וכן איזון מלחים. חלק מהחולים יזדקקו לדיאליזה ותמיכה נשימתית עם נפחים קטנים.
פרוגנוזה
רוב החולים עם טיפול מתאים יחלימו. מצב הכרה לא תקין הוא מנבא למחלה קשה ותמותה גבוהה.
חולים עם אי ספיקת כליות שיזדקקו לדיאליזה לרוב יחלימו אך לחלקם יישאר נזק כלייתי. 30% מהחולים לאחר החלמה ימשיכו לסבול עם סימפטומים של עייפות, חולשה וכאבי ראש שיכולים להמשיך לתקופה של עד כשנתיים לאחר המחלה החריפה.
דגלים אדומים
- שינוי במצב הכרה מנבא מחלה קשה וכן יכול להיות משני להפרעות מלחים, דלקת קרום המוח ואף שבץ מוחי
- ירידה בלחץ הדם יכולה להחשיד למעורבות לבבית
- ירידה בתפוקת השתן יכולה להיות סממן לאי ספיקת כליות שמחייבת אפשרות של דיאליזה
ביבליוגרפיה
- Bierque E, Thibeaux R, Girault D, Soupé-Gilbert M-E, Goarant C (2020) A systematic review of Leptospira in water and soil environments. PLoS ONE 15(1): e0227055. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0227055
- Bahuaud O, Pastuszka A, Le Brun C, Ehrmann S, Lanotte P. Seven Years Leptospirosis Follow-Up in a Critical Care Unit of a French Metropolitan Hospital; Role of Real Time PCR for a Quick and Acute Diagnosis. J Clin Med. 2020 Sep 18;9(9):E3011. doi: 10.3390/jcm9093011. PMID: 32961996.
- Haake DA, Levett PN. Leptospirosis in humans. Curr Top Microbiol Immunol. 2015;387:65-97. doi:10.1007/978-3-662-45059-8_5
- Abela-Ridder B, Sikkema R, Hartskeerl RA. Estimating the burden of human leptospirosis. Int J Antimicrob Agents. 2010;36(Suppl 1):S5–S7.
- Ahmed A, Grobusch MP, Klatser PR, Hartskeerl RA. Molecular approaches in the detection and characterization of Leptospira. J Bacteriol Parasitol. 2012;3:1000133
- Brown PD, Gravekamp C, Carrington DG, Van de Kemp H, Hartskeerl RA, Edwards CN, Everard COR, Terpstra WJ, Levett PN. Evaluation of the polymerase chain reaction for early diagnosis of leptospirosis. J Med Microbiol. 1995;43:110–114
- Katz AR, Ansdell VE, Effler PV, Middleton CR, Sasaki DM. Assessment of the clinical presentation and treatment of 353 cases of laboratory-confirmed leptospirosis in hawaii, 1974–1998. Clin Infect Dis. 2001;33:1834–1841
- Zaki SA, Shanbag P. Clinical manifestations of dengue and leptospirosis in children in Mumbai: an observational study. Infection. 2010;38:285–291
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר שרינה לוי-מנדלוביץ - מומחית בהימטו-אונקולוגית ילדים, מומחית ברפואת ילדים