כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "חום - Fever"
(אדויל) |
מ (added Category:פנימית using HotCat) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה=Clinical thermometer 38.7.JPG | |תמונה=Clinical thermometer 38.7.JPG | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
|ICD-9={{ICD9|780.6}} | |ICD-9={{ICD9|780.6}} | ||
|MeSH=D005334 | |MeSH=D005334 | ||
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך=דוקטור ליאור גל |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|חום}} | {{הרחבה|חום}} | ||
| − | |||
==רקע כללי== | ==רקע כללי== | ||
| − | חום הוא | + | [[חום]] הוא עלייה זמנית בטמפרטורת הגוף בתגובה למצב רפואי. זהו תסמין שיכול להיות תוצאה של מגוון רב של מחלות. הוא לרוב מלווה בתחושת [[עייפות]] ו[[צמרמורת]]. |
| − | מרבית המקרים הם תוצאה של [[זיהום]] או [[דלקת]]. עם זאת ייתכנו גורמים רבים אחרים ובכללם: תרופות, ממאירות, חשיפה לחום, פגיעות במערכת העצבים או מחלות של המערכת האנדוקרינית (המערכת האחראית לוויסות | + | מרבית המקרים הם תוצאה של [[זיהום]] או [[דלקת]]. עם זאת, ייתכנו גורמים רבים אחרים ובכללם: [[תרופות]], [[ממאירות]], חשיפה לחום, פגיעות במערכת העצבים או מחלות של המערכת האנדוקרינית (המערכת האחראית לוויסות ה[[הורמונים]] בגוף). לרוב יופיע החום יחד עם תסמינים אחרים המכוונים למקור המחלה. |
==חום מעל הנורמה== | ==חום מעל הנורמה== | ||
| − | טמפרטורת הגוף התקינה משתנה מאדם לאדם ובזמנים שונים ביום. עבור מרבית האנשים טמפרטורת הבסיס היא 37. | + | טמפרטורת הגוף התקינה משתנה מאדם לאדם ובזמנים שונים ביום. עבור מרבית האנשים טמפרטורת הבסיס היא 37 מעלות צלזיוס. |
| − | הגדרה של חום בילדים נקבעת | + | הגדרה של חום בילדים נקבעת בהתאם למיקום המדידה: |
*38 – רקטלית | *38 – רקטלית | ||
*37.5 – בפה | *37.5 – בפה | ||
*37 – מתחת לבית השחי | *37 – מתחת לבית השחי | ||
| − | הגדרה של חום במבוגרים היא מעל 37. | + | הגדרה של חום במבוגרים היא מעל 37.5-37.2 מעלות, בתלות בזמן ביום. חום נמוך נע בין 37.7 ל-38.3, ואילו חום גבוה בין 39.5 ל-40 מעלות. חום גבוה המהווה סכנה מוגדר כחום בין 40 ל-41.5 מעלות ([[היפרפירקסיה]]). נזק מוחי כתוצאה מחום לרוב לא יתרחש בחום נמוך מ-42 מעלות. |
| − | |||
| − | חום נמוך נע בין 37.7 ל-38.3, ואילו חום גבוה 39.5-40 מעלות. | ||
| − | |||
| − | חום גבוה המהווה סכנה מוגדר כחום בין 40 ל-41.5 מעלות (היפרפירקסיה). נזק מוחי כתוצאה מחום לרוב לא יתרחש בחום נמוך מ-42 מעלות. | ||
חום גוף תקין יכול להשתנות במהלך היום ולרוב מגיע לשיאו בערב. גורמים אחרים שעלולים להשפיע על חום הגוף: | חום גוף תקין יכול להשתנות במהלך היום ולרוב מגיע לשיאו בערב. גורמים אחרים שעלולים להשפיע על חום הגוף: | ||
| − | *מחזור האישה – בחלקו השני של המחזור, טמפרטורת הגוף יכולה לעלות במעלה אחת ואף יותר | + | *מחזור האישה – בחלקו השני של המחזור, טמפרטורת הגוף יכולה לעלות במעלה אחת ואף יותר |
| − | *פעילות גופנית | + | *[[פעילות גופנית - Physical activity|פעילות גופנית]] |
*רגשות עזים | *רגשות עזים | ||
*אכילה | *אכילה | ||
| שורה 42: | שורה 36: | ||
*טמפרטורות חדר גבוהות ולחות גבוהה | *טמפרטורות חדר גבוהות ולחות גבוהה | ||
| − | חום מהווה חלק חשוב במערכת ההגנה של הגוף כנגד זיהומים. מרבית החיידקים והנגיפים הגורמים לזיהומים בבני אדם משגשגים בטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס. | + | חום מהווה חלק חשוב במערכת ההגנה של הגוף כנגד זיהומים. מרבית החיידקים והנגיפים הגורמים לזיהומים בבני אדם משגשגים בטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס. תינוקות וילדים רבים מפתחים חום גבוה בזיהומים נגיפיים קלים. כך, אף שהחום מהווה סימן שהגוף מתמודד עם הזיהום, החום פועל לטובת הגוף. חום לא מטופל הנגרם כתוצאה מזיהום לרוב לא יעלה על 40.5 מעלות, אלא אם הילד לבוש יתר על המידה או מצוי בסביבה חמה מאוד. |
| − | |||
| − | תינוקות וילדים רבים מפתחים חום גבוה בזיהומים נגיפיים קלים. כך, אף שהחום | ||
| − | |||
| − | חום לא מטופל הנגרם כתוצאה מזיהום לרוב לא יעלה על 40.5 מעלות, אלא אם הילד לבוש יתר על המידה או מצוי בסביבה חמה מאוד. | ||
| − | פרכוסי חום מתחרשים בילדים מסוימים. עם זאת מרבית פרכוסי החום מסתיימים במהירות, אינם גורמים לנזק קבוע ואינם מצביעים על נוכחות של מחלת פרכוסים. | + | [[פרכוסי חום - Febrile seizures|פרכוסי חום]] מתחרשים בילדים מסוימים. עם זאת מרבית פרכוסי החום מסתיימים במהירות, אינם גורמים לנזק קבוע ואינם מצביעים על נוכחות של מחלת [[פרכוסים]]. |
הגדרות נוספות המשמשות לתיאור של חום כוללות: | הגדרות נוספות המשמשות לתיאור של חום כוללות: | ||
*חום מאורך - 10–14 יום | *חום מאורך - 10–14 יום | ||
| − | *חום קבוע/מתמשך - לרוב מדובר בחום נמוך ללא שינוי משמעותי (עד מעלה | + | *חום קבוע/מתמשך - לרוב מדובר בחום נמוך ללא שינוי משמעותי (עלייה של עד מעלה אחת במשך 24 שעות) |
| − | *חום כרוני - מעל 3–4 ימים, יש המגדירים חום כרוני כחום המופיע לסירוגין במהלך חודשים | + | *חום כרוני - מעל 3–4 ימים, יש המגדירים חום כרוני כחום המופיע לסירוגין במהלך תקופה של חודשים ואף שנים |
| − | *חום | + | *חום Intermittent (מופיע לסירוגין) - חום המשתנה בין תקין לגבוה במהלך יום אחד או חום המופיע ונעלם לסירוגין במהלך מספר ימים |
*חום חוזר - חום המופיע ונעלם במחזוריות קבועה | *חום חוזר - חום המופיע ונעלם במחזוריות קבועה | ||
| − | == עליית חום== | + | ==עליית חום== |
| − | טמפרטורת הגוף נשלטת על ידי אזור במוח המכונה | + | טמפרטורת הגוף נשלטת על ידי אזור במוח המכונה היפותלמוס, המתפקד כווסת חום. הוא שומר על הטמפרטורה בטווח התקין באמצעות טכניקות חימום דוגמת [[רעד]], הגברת המטבוליזם וטכניקות צינון דוגמת [[הזעה]] והרחבה של כלי דם סמוכים לעור. |
| − | חום מופיע כאשר מערכת החיסון של הגוף מופעלת על ידי חומרים המכונים | + | חום מופיע כאשר [[מערכת החיסון - Immune system|מערכת החיסון]] של הגוף מופעלת על ידי חומרים המכונים [[פירוגנים]]. מקורם של חומרים אלו הוא לרוב מחוץ לגוף והם מגרים ייצור נוסף של פירוגנים תוך גופניים. הפירוגנים מאותתים למוח להעלות את נקודת הבסיס של חום הגוף. בתגובה נוצר רעד וכיווץ של כלי דם והחולה חש צורך להתכסות על מנת להגיע לטמפרטורה החדשה הגבוהה יותר מן הבסיס. |
| − | פירוגנים חוץ גופניים יכולים להיות: נגיפים, חיידקים, פטריות, תרופות, רעלנים | + | פירוגנים חוץ גופניים יכולים להיות: נגיפים, חיידקים, פטריות, תרופות, רעלנים. |
==אמצעי מדידה== | ==אמצעי מדידה== | ||
| − | + | טמפרטורת הגוף לרוב נמדדת באמצעות מכשירים המוחדרים לרקטום, לפה, מתחת בית השחי, לעור או לאוזן. מכשירים מסוימים ([[לרינגוסקופיה|לרינגוסקופ]], [[ברונכוסקופיה|ברונכוסקופ]]) יכולים להכיל חיישנים המודדים ומתעדים את טמפרטורת הגוף באופן המשכי. הדרך הנפוצה ביותר למדידת טמפרטורת הגוף הייתה (ועודנה במדינות רבות) מד חום על בסיס כספית. בשל שבירוּת הזכוכית, וכתוצאה מכך האפשרות לזיהום על ידי הכספית, התפתחו מדי חום דיגיטליים עם קצה הניתן להחלפה המשמש למדידת חום באזורים שונים בגוף. הצורה השכיחה ביותר למדידת חום במבוגרים היא מדידה דרך הפה, אף כי מדידה רקטלית היא מדויקת יותר מאחר שהיא פחות נתונה להשפעות מגורמים חיצוניים. הטמפרטורה הרקטלית תמיד תהיה גבוהה מן הטמפרטורה בפה ב-0.6 מעלות. | |
==גורמים== | ==גורמים== | ||
===נגיפים=== | ===נגיפים=== | ||
| − | מחלות הנגרמות על ידי נגיפים הן בין הגורמים הנפוצים ביותר לחום במבוגרים. תסמינים דוגמת נזלת, כאב גרון, שיעול, צרידות | + | מחלות הנגרמות על ידי נגיפים הן בין הגורמים הנפוצים ביותר לחום במבוגרים. תסמינים דוגמת [[נזלת]], [[כאב גרון – Sore throat|כאב גרון]], [[שיעול]], [[צרידות]] ו[[כאבי שרירים - Muscle pain|כאבי שרירים]] יכולים ללוות מחלות ממקור נגיפי. נגיפים עלולים גם לגרום ל[[שלשולים]], [[הקאות]] או [[כאבי בטן]]. מרבית הזיהומים הנגיפיים יחלפו עם הזמן, כאשר טיפול ב[[אנטיביוטיקה]] אינו יעיל בהם. הטיפול כולל תכשירים להקלה על התסמינים הזמינים כתרופות מדף. |
| − | |||
| − | מרבית הזיהומים | ||
===חיידקים=== | ===חיידקים=== | ||
| − | מחלות ממקור חיידקי הגורמות לחום יכולות לפגוע כמעט בכל מערכת בגוף (מערכת הנשימה, מערכת העיכול, מערכת העצבים וכן הלאה) וניתן לטפל בהן על ידי אנטיביוטיקה. | + | מחלות ממקור חיידקי הגורמות לחום יכולות לפגוע כמעט בכל מערכת בגוף (מערכת הנשימה, [[מערכת העיכול]], מערכת העצבים וכן הלאה) וניתן לטפל בהן על ידי אנטיביוטיקה. |
| − | ===פטריות === | + | ===פטריות=== |
| − | זיהום פטרייתי יכול להשפיע כמעט על כל מערכת בגוף ולרוב מזוהה בבדיקה גופנית. לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות ובמקרים נדירים ייתכן ויהיה צורך | + | זיהום פטרייתי יכול להשפיע כמעט על כל מערכת בגוף ולרוב מזוהה בבדיקה גופנית. לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות ובמקרים נדירים ייתכן ויהיה צורך ב[[ביופסיה]] (נטילת דגימה של רקמה) על מנת לאבחן את הגורם המזהם. זיהומים אלו ניתנים לטיפול על ידי תרופות אנטי-פטרייתיות. |
===חום מטיילים=== | ===חום מטיילים=== | ||
| − | אנשים המטיילים, בעיקר במדינות עולם שלישי, עלולים לפתח חום לאחר חשיפה למזונות חדשים, רעלנים, חרקים או חיסונים למניעת מחלות. | + | אנשים המטיילים, בעיקר במדינות עולם שלישי, עלולים לפתח חום לאחר חשיפה למזונות חדשים, רעלנים, חרקים או [[חיסונים - Immunizations|חיסונים]] למניעת מחלות. צריכה של מים מזוהמים, ירקות לא מבושלים ומוצרי חלב לא מפוסטרים בעת טיול עשויים לגרום לחום נמוך ושלשול מטיילים. במקרים אלו קיימים תכשירים שונים להקלת התסמינים ולעיתים יש צורך בטיפול אנטיביוטי. התסמינים אמורים לחלוף בתוך 3 עד 6 ימים. חום מעל 38.3 או נוכחות דם בצואה מצריכים פנייה לרופא. |
| − | + | עקיצות חרקים הן דרך נפוצה להפצת זיהומים בארצות מסוימות. [[מלריה]] היא זיהום חמור המועבר על ידי עקיצת יתוש. מחלה זו גורמת לחום המופיע ונעלם לסירוגין כל מספר ימים. | |
| − | + | [[מחלת ליים]] היא מחלה נוספת המועברת על ידי חרקים כאשר במקרה זה מדובר על קרציה. מחלה זו נפוצה בארצות הברית. כל זיהום שהתפתח לאחר עקיצת חרק הוא סיבה לפנייה לטיפול רפואי. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | [[מחלת ליים]] היא מחלה נוספת המועברת על ידי חרקים כאשר במקרה זה מדובר על קרציה. מחלה זו נפוצה בארצות הברית. כל זיהום שהתפתח לאחר עקיצת חרק הוא סיבה | ||
===מחלות אוטואימוניות=== | ===מחלות אוטואימוניות=== | ||
| − | [[מחלות אוטואימוניות]] הן קבוצת מחלות שמקורן בפעילות | + | [[מחלות אוטואימוניות]] הן קבוצת מחלות שמקורן בפעילות שגויה של מערכת החיסון כנגד רקמות בריאות של הגוף. מחלות אלו כוללות - [[דלקת מפרקים - Arthritis|דלקת מפרקים]] או רקמות חיבור דוגמת [[דלקת מפרקים שגרונית]] ו[[זאבת]]; [[מחלת קרוהן]] ו[[קוליטיס כיבית]]; ו[[וסקוליטיס]] (דלקת בכלי דם). |
===תרופות=== | ===תרופות=== | ||
חום המופיע לאחר התחלת נטילה של תרופה חדשה, ללא מקור אחר, ייתכן ומקורו בתרופה. | חום המופיע לאחר התחלת נטילה של תרופה חדשה, ללא מקור אחר, ייתכן ומקורו בתרופה. | ||
| − | החום יכול להופיע בכל עת לאחר התחלת התרופה ויחלוף לאחר הפסקתה. תרופות מסוימות אשר קושרו עם חום כוללות: אנטיביוטיקות מסוימות, | + | החום יכול להופיע בכל עת לאחר התחלת התרופה ויחלוף לאחר הפסקתה. תרופות מסוימות אשר קושרו עם חום כוללות: אנטיביוטיקות מסוימות, [[Isoniazid]] (תרופה ל[[שחפת]]), [[Quinidine]] (תרופה למלריה), [[t:Methyldopa - C02AB|Methyldopa]] (תרופה ל[[מחלת פרקינסון|פרקינסון]]). |
| − | חום המופיע | + | חום המופיע מיד לאחר נטילת התרופה יכול להיות [[תגובה אלרגית]] לתרופה או לחומרים המשמרים הנמצאים בה. |
===קריש דם=== | ===קריש דם=== | ||
| − | לעיתים יכול להתפתח קריש דם ברגל ולגרום לנפיחות וכאב בשוק. חלקים מקריש זה יכולים להתפרק ולנוע בדם ולהגיע לריאות. תופעה זו עלולה לגרום | + | לעיתים יכול להתפתח [[קריש דם בוורידים|קריש דם]] ברגל ולגרום לנפיחות וכאב בשוק. חלקים מקריש זה יכולים להתפרק ולנוע בדם ולהגיע לריאות. תופעה זו עלולה לגרום ל[[כאבים בחזה]] ו[[קוצר נשימה]]. בשני המקרים ייתכן חום על רקע דלקת בכלי הדם הנוצרת סביב הקריש. חולה המפתח תסמינים אלו צריך לפנות לסיוע רפואי. |
===ממאירות=== | ===ממאירות=== | ||
| שורה 107: | שורה 91: | ||
גורם נוסף לחום בחולים אלו הוא זיהומים שונים, המתפתחים עקב המערכת החיסונית המוחלשת. | גורם נוסף לחום בחולים אלו הוא זיהומים שונים, המתפתחים עקב המערכת החיסונית המוחלשת. | ||
| − | לעיתים התסמין הראשון של מחלה ממאירה יכול להיות חום. עובדה זו | + | לעיתים התסמין הראשון של מחלה ממאירה יכול להיות חום. עובדה זו נכונה בייחוד ב[[לימפומה מסוג הודג'קינס|מחלת הודג'קינס]], [[לימפומה שאינה הודג'קין - Non-hodgkin lymphoma|לימפומה מסוג לא-הודג'קינס]] ו[[לוקמיה]]. |
===גורמים סביבתיים=== | ===גורמים סביבתיים=== | ||
| − | לעיתים, חום גוף גבוה יכול להתפתח כתוצאה מחימום יתר. מצב זה מכונה [[היפרתרמיה]] | + | לעיתים, חום גוף גבוה יכול להתפתח כתוצאה מחימום יתר. מצב זה מכונה [[היפרתרמיה]] ולרוב נגרם עקב פעילות גופנית מאומצת או חשיפה לחום או לחות משמעותיים. חולים הסובלים מהיפרתרמיה עלולים להיות מבולבלים, עייפים ואף לשקוע בתרדמת. הם עלולים לפתח טמפרטורות גבוהות ביותר ולעיתים אינם מסוגלים להזיע. היפרתרמיה מטופלת באופן שונה מיתר הגורמים לחום, כמדבור במצב חירום רפואי, ויש לקרר את החולה באופן מיידי. |
===חיסון=== | ===חיסון=== | ||
ילדים עלולים לפתח חום נמוך במשך 1–2 ימים לאחר חיסון. | ילדים עלולים לפתח חום נמוך במשך 1–2 ימים לאחר חיסון. | ||
| − | ===בקיעת שיניים === | + | ===בקיעת שיניים=== |
| − | בקיעת שיניים עלולה להוביל לעליית חום קלה, לא מעל 37.7 מעלות צלזיוס. | + | בקיעת שיניים עלולה להוביל לעליית חום קלה, אך לא מעל 37.7 מעלות צלזיוס. |
===חום ממקור לא ידוע=== | ===חום ממקור לא ידוע=== | ||
מצב רפואי המוגדר כחום מעל 38.3 במספר מדידות בזמנים שונים, במשך יותר מ-3 שבועות, ללא הצלחה לאתר את מקור החום בבדיקות רפואיות שונות. | מצב רפואי המוגדר כחום מעל 38.3 במספר מדידות בזמנים שונים, במשך יותר מ-3 שבועות, ללא הצלחה לאתר את מקור החום בבדיקות רפואיות שונות. | ||
| − | מרבית המקרים של חום ממקור לא ידוע הם זיהומים ולאחר מכן מחלות ממאירות. באופן פחות נפוץ מדובר במחלות רקמת חיבור או גורמים אחרים (זיהומים טפיליים, התפתחות מורסה ועוד). | + | מרבית המקרים של חום ממקור לא ידוע (FUO{{כ}} - Fever of Unknown Origin) הם זיהומים ולאחר מכן מחלות ממאירות. באופן פחות נפוץ מדובר במחלות רקמת חיבור או גורמים אחרים (זיהומים טפיליים, התפתחות [[מורסה]] ועוד). |
| − | כ-5 | + | כ-5 עד 15 אחוזים ממקרים אלו אינם מגיעים לפיענוח על אף הערכות של מומחים ובדיקות רבות. |
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | בירור של חום נעשה בהתאם לתסמינים המלווים אותו. הוא לרוב יכלול הצלבת מידע לגבי ההיסטוריה הרפואית של החולה, ההיסטוריה של המחלה | + | בירור של חום נעשה בהתאם לתסמינים המלווים אותו. הוא לרוב יכלול הצלבת מידע לגבי ההיסטוריה הרפואית של החולה, ההיסטוריה של המחלה הנוכחית, בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה והדמיה שונות. |
| − | מבחינת היסטוריית המחלה הנוכחית, לרוב | + | מבחינת היסטוריית המחלה הנוכחית, לרוב יישאל החולה לגבי משך החום, תבנית הופעתו (קבוע, מופיע ונעלם), הטמפרטורה המרבית ותסמינים מלווים (תסמינים דמויי [[שפעת - Influenza|שפעת]], כאבי בטן, כאבים במתן שתן ועוד). |
בדיקות מעבדה נלקחות בהתאם לתסמינים המלווים של כל חולה ויכולות לכלול: | בדיקות מעבדה נלקחות בהתאם לתסמינים המלווים של כל חולה ויכולות לכלול: | ||
| − | *[[ספירת דם]] – יכולה להדגים | + | *[[ספירת דם]] – יכולה להדגים עלייה או ירידה בכדוריות הלבנות המהוות חלק מן המערכת החיסונית |
*תרביות (דם, שתן, צואה, כיח) – בדיקות המאפשרות זיהוי של הגורם המזהם ובדיקת רגישותו לתרופות שונות | *תרביות (דם, שתן, צואה, כיח) – בדיקות המאפשרות זיהוי של הגורם המזהם ובדיקת רגישותו לתרופות שונות | ||
| − | *בדיקת שתן – מאפשרת זיהוי של הפרעות שונות בשתן המרמזות על זיהום במערכת השתן | + | *[[בדיקת שתן]] – מאפשרת זיהוי של הפרעות שונות בשתן המרמזות על זיהום במערכת השתן |
| − | *דיקור | + | *[[דיקור מותני]] – בדיקה הנערכת באמצעות החדרת מחט למעטפת חוט השדרה ושאיבת נוזל. ניתוח של נוזל זה מאפשר אבחנה של זיהום במערכת העצבים המרכזית |
| − | *בדיקת תפקודי תריס – הפרעה בתפקוד בלוטת התריס יכולה להשפיע על חום הגוף | + | *[[הורמוני בלוטת התריס|בדיקת תפקודי תריס]] – הפרעה בתפקוד בלוטת התריס יכולה להשפיע על חום הגוף. בדיקת ההורמונים המיוצרים על ידה מאפשרת אבחנה של ההפרעה |
;הדמיה: | ;הדמיה: | ||
| − | צילומי רנטגן ובדיקות CT – בדיקות הנעשות בהתאם לתסמינים הנלווים, לבדיקה הגופנית ולבדיקות המעבדה. | + | צילומי [[רנטגן]] ובדיקות [[CT]]{{כ}} (Computed Tomography) – בדיקות הנעשות בהתאם לתסמינים הנלווים, לבדיקה הגופנית ולבדיקות המעבדה. |
| − | ==טיפול == | + | ==טיפול== |
| − | כאשר מדובר על חום נמוך, אין צורך בסיוע רפואי. שתייה מרובה ומנוחה מומלצים. | + | כאשר מדובר על חום נמוך, אין צורך בסיוע רפואי. שתייה מרובה ומנוחה מומלצים. בניסיון להפחית חום: |
| − | |||
*אין לכסות חולה עם צמרמורות | *אין לכסות חולה עם צמרמורות | ||
| − | *יש להסיר בגדים עודפים ושמיכות. טמפרטורת החדר צריכה להיות נוחה, לא חמה ולא קרה מדי | + | *יש להסיר בגדים עודפים ושמיכות. טמפרטורת החדר צריכה להיות נוחה, לא חמה ולא קרה מדי |
*אמבטיה במים פושרים או מטלית לחה יכולים לעזור לקרר מעט את החולה. פעולות אלו יעילות בייחוד בשילוב עם תרופות להורדת חום | *אמבטיה במים פושרים או מטלית לחה יכולים לעזור לקרר מעט את החולה. פעולות אלו יעילות בייחוד בשילוב עם תרופות להורדת חום | ||
*אין לעשות אמבטיות קרות, קרח או אלכוהול. הללו מקררים את העור אך גורמים לרעד המעלה את טמפרטורת הגוף | *אין לעשות אמבטיות קרות, קרח או אלכוהול. הללו מקררים את העור אך גורמים לרעד המעלה את טמפרטורת הגוף | ||
===טיפול תרופתי=== | ===טיפול תרופתי=== | ||
| − | *[[ | + | *[[Acetominophen]]{{כ}} ([[Acamol]]) ו[[Ibuprofen]]{{כ}} ([[Advil]], [[Nurofen]]) מסייעים בהורדת החום בילדים ומבוגרים, על ידי מניעת עליית החום באמצעות השפעה על ההיפותלמוס |
| − | :* | + | :*Acetominophen נלקח כל 4–6 שעות |
| − | ::תופעות לוואי: נדירות, תיתכן תגובה אלרגית. במינונים גבוהים מאוד תהיה פגיעה כבדית. התרופה אינה מומלצת לחולי כבד | + | ::תופעות לוואי: נדירות, תיתכן תגובה אלרגית. במינונים גבוהים מאוד תהיה [[פגיעה כבדית]]. התרופה אינה מומלצת לחולי כבד ו[[אלכוהוליסטים]] |
| − | :* | + | :*Ibuprofen נלקח כל 6–8 שעות |
| − | ::תופעות לוואי: בחילות, הקאות, עצירות שלשול, כאבי בטן, צרבת | + | ::תופעות לוואי: [[בחילות]], הקאות, [[עצירות - Constipation|עצירות]], שלשול, כאבי בטן, [[צרבת]] |
| − | ::אין לתת איבופרופן לילדים מתחת לגיל 6 חודשים, לנשים | + | ::אין לתת איבופרופן לילדים מתחת לגיל 6 חודשים, לנשים ב[[היריון|הריון]] ולחולי כליות וחולים עם [[כיב קיבה]] |
| − | *אספירין | + | *[[אספירין]] היא תרופה יעילה ביותר לשימוש במבוגרים. אין לתת אספירין לילדים מאחר שהיא עלולה להוביל ל-[[Reye's syndrome]] שיכולה להוות סכנה לחיים. גם במתן למבוגרים יש לנקוט בזהירות מאחר שמינונים גבוהים עלולים להיות רעילים |
כאשר נותנים תרופה לילדים יש לדעת את משקל הילד ולהתאים את המינון להוראות התרופה. | כאשר נותנים תרופה לילדים יש לדעת את משקל הילד ולהתאים את המינון להוראות התרופה. | ||
| שורה 161: | שורה 144: | ||
===תזונה בעת חום=== | ===תזונה בעת חום=== | ||
*חולה עם חום נזקק לשתייה מרובה. נוזלים יכולים להינתן בצורת מים, קרטיבים או מרק | *חולה עם חום נזקק לשתייה מרובה. נוזלים יכולים להינתן בצורת מים, קרטיבים או מרק | ||
| − | *אין לתת יותר מדי מיצי פירות | + | *אין לתת יותר מדי מיצי פירות לילדים צעירים |
| − | *יש להימנע ממשקאות אנרגיה | + | *יש להימנע ממשקאות אנרגיה לילדים |
*אין להכריח חולה לאכול | *אין להכריח חולה לאכול | ||
===מכת חום=== | ===מכת חום=== | ||
| − | הטיפול | + | הטיפול ב[[מכת חום]] שונה מן הטיפול ביתר הגורמים לחום. במקרים אלו עיקר הטיפול הוא קירור החולה באופן מיידי ואין מקום לתרופות להורדת חום. אם החולה מבולבל או חסר הכרה, מדובר על מצב חירום רפואי. הקירור מתבצע באמצעות העברה למקום מוצל/קריר, הפשטת החולה, קירור באמצעות מטליות לחות, ומאוורר. |
| − | + | ===פנייה לסיוע רפואי=== | |
| + | חום יכול להיות תוצאה של גורמים רבים. מרבית המקרים מקורם בזיהום ממקור נגיפי שיחלוף ללא טיפול. במקרים מסוימים מדובר על מצבים חמורים יותר ויש לפנות לסיוע רפואי. | ||
| − | + | מומלץ לפנות לרופא המטפל במקרים הבאים: | |
| − | |||
| − | |||
| − | מומלץ לפנות לרופא המטפל | ||
*חום של 39.4 ומעלה | *חום של 39.4 ומעלה | ||
*החום נמשך מעל שבוע | *החום נמשך מעל שבוע | ||
| שורה 180: | שורה 161: | ||
בנוסף יש לפנות לרופא המטפל או למוקד חירום אם מופיעים התסמינים הבאים: | בנוסף יש לפנות לרופא המטפל או למוקד חירום אם מופיעים התסמינים הבאים: | ||
*בלבול או שינה יתרה | *בלבול או שינה יתרה | ||
| − | *קשיון עורף | + | *[[קשיון עורף]] |
| − | *כאב ראש חמור | + | *[[כאב ראש]] חמור |
*כאב גרון, בייחוד עם קושי בבליעה וריור | *כאב גרון, בייחוד עם קושי בבליעה וריור | ||
| − | *פריחה | + | *[[פריחה]] |
*כאבי חזה | *כאבי חזה | ||
*קוצר נשימה (קושי לנשום) | *קוצר נשימה (קושי לנשום) | ||
| שורה 193: | שורה 174: | ||
*אזור חם, אדום או נפוח ברגל | *אזור חם, אדום או נפוח ברגל | ||
| − | חולים עם מחלות חמורות דוגמת סרטן או איידס עלולים שלא לפתח תסמינים מזהירים אלו כלל. על כן, חולים אלו מקבלים הנחיה לפנות לסיוע רפואי גם בהופעת תסמינים קלים עם חום. | + | חולים עם מחלות חמורות דוגמת [[סרטן]] או [[איידס]] עלולים שלא לפתח תסמינים מזהירים אלו כלל. על כן, חולים אלו מקבלים הנחיה לפנות לסיוע רפואי גם בהופעת תסמינים קלים עם חום. |
| − | ===ילדים === | + | ===ילדים=== |
המחלה לרוב אינה חמורה אם הילד: | המחלה לרוב אינה חמורה אם הילד: | ||
*מגלה עניין ומשחק | *מגלה עניין ומשחק | ||
*אוכל ושותה היטב | *אוכל ושותה היטב | ||
*ערני ומחייך | *ערני ומחייך | ||
| − | *בעל | + | *בעל גוון עור תקין |
*נראה טוב והטמפרטורות יורדות | *נראה טוב והטמפרטורות יורדות | ||
| − | יש לנקוט צעדים להורדת החום אם הילד אינו נינוח, מקיא, נראה מיובש או אינו ישן היטב. | + | יש לנקוט צעדים להורדת החום אם הילד אינו נינוח, מקיא, נראה מיובש או אינו ישן היטב. המטרה היא הפחתה של החום ולא ירידה לטמפרטורות בטווח התקין. |
| − | |||
| − | המטרה היא הפחתה של החום ולא ירידה לטמפרטורות | ||
[[קטגוריה:משפחה]] | [[קטגוריה:משפחה]] | ||
[[קטגוריה:ילדים]] | [[קטגוריה:ילדים]] | ||
| + | [[קטגוריה:פנימית]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:12, 19 באפריל 2023
| חום | ||
|---|---|---|
| Fever | ||
| ||
| ICD-10 | Chapter R 50. | |
| ICD-9 | 780.6 | |
| MeSH | D005334 | |
| יוצר הערך | דוקטור ליאור גל | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חום
רקע כללי
חום הוא עלייה זמנית בטמפרטורת הגוף בתגובה למצב רפואי. זהו תסמין שיכול להיות תוצאה של מגוון רב של מחלות. הוא לרוב מלווה בתחושת עייפות וצמרמורת.
מרבית המקרים הם תוצאה של זיהום או דלקת. עם זאת, ייתכנו גורמים רבים אחרים ובכללם: תרופות, ממאירות, חשיפה לחום, פגיעות במערכת העצבים או מחלות של המערכת האנדוקרינית (המערכת האחראית לוויסות ההורמונים בגוף). לרוב יופיע החום יחד עם תסמינים אחרים המכוונים למקור המחלה.
חום מעל הנורמה
טמפרטורת הגוף התקינה משתנה מאדם לאדם ובזמנים שונים ביום. עבור מרבית האנשים טמפרטורת הבסיס היא 37 מעלות צלזיוס.
הגדרה של חום בילדים נקבעת בהתאם למיקום המדידה:
- 38 – רקטלית
- 37.5 – בפה
- 37 – מתחת לבית השחי
הגדרה של חום במבוגרים היא מעל 37.5-37.2 מעלות, בתלות בזמן ביום. חום נמוך נע בין 37.7 ל-38.3, ואילו חום גבוה בין 39.5 ל-40 מעלות. חום גבוה המהווה סכנה מוגדר כחום בין 40 ל-41.5 מעלות (היפרפירקסיה). נזק מוחי כתוצאה מחום לרוב לא יתרחש בחום נמוך מ-42 מעלות.
חום גוף תקין יכול להשתנות במהלך היום ולרוב מגיע לשיאו בערב. גורמים אחרים שעלולים להשפיע על חום הגוף:
- מחזור האישה – בחלקו השני של המחזור, טמפרטורת הגוף יכולה לעלות במעלה אחת ואף יותר
- פעילות גופנית
- רגשות עזים
- אכילה
- בגדים עבים
- תרופות
- טמפרטורות חדר גבוהות ולחות גבוהה
חום מהווה חלק חשוב במערכת ההגנה של הגוף כנגד זיהומים. מרבית החיידקים והנגיפים הגורמים לזיהומים בבני אדם משגשגים בטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס. תינוקות וילדים רבים מפתחים חום גבוה בזיהומים נגיפיים קלים. כך, אף שהחום מהווה סימן שהגוף מתמודד עם הזיהום, החום פועל לטובת הגוף. חום לא מטופל הנגרם כתוצאה מזיהום לרוב לא יעלה על 40.5 מעלות, אלא אם הילד לבוש יתר על המידה או מצוי בסביבה חמה מאוד.
פרכוסי חום מתחרשים בילדים מסוימים. עם זאת מרבית פרכוסי החום מסתיימים במהירות, אינם גורמים לנזק קבוע ואינם מצביעים על נוכחות של מחלת פרכוסים.
הגדרות נוספות המשמשות לתיאור של חום כוללות:
- חום מאורך - 10–14 יום
- חום קבוע/מתמשך - לרוב מדובר בחום נמוך ללא שינוי משמעותי (עלייה של עד מעלה אחת במשך 24 שעות)
- חום כרוני - מעל 3–4 ימים, יש המגדירים חום כרוני כחום המופיע לסירוגין במהלך תקופה של חודשים ואף שנים
- חום Intermittent (מופיע לסירוגין) - חום המשתנה בין תקין לגבוה במהלך יום אחד או חום המופיע ונעלם לסירוגין במהלך מספר ימים
- חום חוזר - חום המופיע ונעלם במחזוריות קבועה
עליית חום
טמפרטורת הגוף נשלטת על ידי אזור במוח המכונה היפותלמוס, המתפקד כווסת חום. הוא שומר על הטמפרטורה בטווח התקין באמצעות טכניקות חימום דוגמת רעד, הגברת המטבוליזם וטכניקות צינון דוגמת הזעה והרחבה של כלי דם סמוכים לעור.
חום מופיע כאשר מערכת החיסון של הגוף מופעלת על ידי חומרים המכונים פירוגנים. מקורם של חומרים אלו הוא לרוב מחוץ לגוף והם מגרים ייצור נוסף של פירוגנים תוך גופניים. הפירוגנים מאותתים למוח להעלות את נקודת הבסיס של חום הגוף. בתגובה נוצר רעד וכיווץ של כלי דם והחולה חש צורך להתכסות על מנת להגיע לטמפרטורה החדשה הגבוהה יותר מן הבסיס.
פירוגנים חוץ גופניים יכולים להיות: נגיפים, חיידקים, פטריות, תרופות, רעלנים.
אמצעי מדידה
טמפרטורת הגוף לרוב נמדדת באמצעות מכשירים המוחדרים לרקטום, לפה, מתחת בית השחי, לעור או לאוזן. מכשירים מסוימים (לרינגוסקופ, ברונכוסקופ) יכולים להכיל חיישנים המודדים ומתעדים את טמפרטורת הגוף באופן המשכי. הדרך הנפוצה ביותר למדידת טמפרטורת הגוף הייתה (ועודנה במדינות רבות) מד חום על בסיס כספית. בשל שבירוּת הזכוכית, וכתוצאה מכך האפשרות לזיהום על ידי הכספית, התפתחו מדי חום דיגיטליים עם קצה הניתן להחלפה המשמש למדידת חום באזורים שונים בגוף. הצורה השכיחה ביותר למדידת חום במבוגרים היא מדידה דרך הפה, אף כי מדידה רקטלית היא מדויקת יותר מאחר שהיא פחות נתונה להשפעות מגורמים חיצוניים. הטמפרטורה הרקטלית תמיד תהיה גבוהה מן הטמפרטורה בפה ב-0.6 מעלות.
גורמים
נגיפים
מחלות הנגרמות על ידי נגיפים הן בין הגורמים הנפוצים ביותר לחום במבוגרים. תסמינים דוגמת נזלת, כאב גרון, שיעול, צרידות וכאבי שרירים יכולים ללוות מחלות ממקור נגיפי. נגיפים עלולים גם לגרום לשלשולים, הקאות או כאבי בטן. מרבית הזיהומים הנגיפיים יחלפו עם הזמן, כאשר טיפול באנטיביוטיקה אינו יעיל בהם. הטיפול כולל תכשירים להקלה על התסמינים הזמינים כתרופות מדף.
חיידקים
מחלות ממקור חיידקי הגורמות לחום יכולות לפגוע כמעט בכל מערכת בגוף (מערכת הנשימה, מערכת העיכול, מערכת העצבים וכן הלאה) וניתן לטפל בהן על ידי אנטיביוטיקה.
פטריות
זיהום פטרייתי יכול להשפיע כמעט על כל מערכת בגוף ולרוב מזוהה בבדיקה גופנית. לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות ובמקרים נדירים ייתכן ויהיה צורך בביופסיה (נטילת דגימה של רקמה) על מנת לאבחן את הגורם המזהם. זיהומים אלו ניתנים לטיפול על ידי תרופות אנטי-פטרייתיות.
חום מטיילים
אנשים המטיילים, בעיקר במדינות עולם שלישי, עלולים לפתח חום לאחר חשיפה למזונות חדשים, רעלנים, חרקים או חיסונים למניעת מחלות. צריכה של מים מזוהמים, ירקות לא מבושלים ומוצרי חלב לא מפוסטרים בעת טיול עשויים לגרום לחום נמוך ושלשול מטיילים. במקרים אלו קיימים תכשירים שונים להקלת התסמינים ולעיתים יש צורך בטיפול אנטיביוטי. התסמינים אמורים לחלוף בתוך 3 עד 6 ימים. חום מעל 38.3 או נוכחות דם בצואה מצריכים פנייה לרופא.
עקיצות חרקים הן דרך נפוצה להפצת זיהומים בארצות מסוימות. מלריה היא זיהום חמור המועבר על ידי עקיצת יתוש. מחלה זו גורמת לחום המופיע ונעלם לסירוגין כל מספר ימים.
מחלת ליים היא מחלה נוספת המועברת על ידי חרקים כאשר במקרה זה מדובר על קרציה. מחלה זו נפוצה בארצות הברית. כל זיהום שהתפתח לאחר עקיצת חרק הוא סיבה לפנייה לטיפול רפואי.
מחלות אוטואימוניות
מחלות אוטואימוניות הן קבוצת מחלות שמקורן בפעילות שגויה של מערכת החיסון כנגד רקמות בריאות של הגוף. מחלות אלו כוללות - דלקת מפרקים או רקמות חיבור דוגמת דלקת מפרקים שגרונית וזאבת; מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית; ווסקוליטיס (דלקת בכלי דם).
תרופות
חום המופיע לאחר התחלת נטילה של תרופה חדשה, ללא מקור אחר, ייתכן ומקורו בתרופה. החום יכול להופיע בכל עת לאחר התחלת התרופה ויחלוף לאחר הפסקתה. תרופות מסוימות אשר קושרו עם חום כוללות: אנטיביוטיקות מסוימות, Isoniazid (תרופה לשחפת), Quinidine (תרופה למלריה), Methyldopa (תרופה לפרקינסון).
חום המופיע מיד לאחר נטילת התרופה יכול להיות תגובה אלרגית לתרופה או לחומרים המשמרים הנמצאים בה.
קריש דם
לעיתים יכול להתפתח קריש דם ברגל ולגרום לנפיחות וכאב בשוק. חלקים מקריש זה יכולים להתפרק ולנוע בדם ולהגיע לריאות. תופעה זו עלולה לגרום לכאבים בחזה וקוצר נשימה. בשני המקרים ייתכן חום על רקע דלקת בכלי הדם הנוצרת סביב הקריש. חולה המפתח תסמינים אלו צריך לפנות לסיוע רפואי.
ממאירות
מחלות ממאירות (סרטניות) יכולות לגרום לחום במספר דרכים. לעיתים הגידול עצמו מייצר חומרים פירוגניים. במקרים אחרים יכול להתפתח זיהום בחלק מן הגידול ולגרום לעליית חום. גידול או גרורות במוח באזור ההיפותלמוס (האחראי על ויסות הטמפרטורה בגוף) יכול לגרום לעליית חום. בנוסף תרופות שונות לטיפול במחלה הממאירה עלולות אף הן לגרום לעליית חום.
גורם נוסף לחום בחולים אלו הוא זיהומים שונים, המתפתחים עקב המערכת החיסונית המוחלשת.
לעיתים התסמין הראשון של מחלה ממאירה יכול להיות חום. עובדה זו נכונה בייחוד במחלת הודג'קינס, לימפומה מסוג לא-הודג'קינס ולוקמיה.
גורמים סביבתיים
לעיתים, חום גוף גבוה יכול להתפתח כתוצאה מחימום יתר. מצב זה מכונה היפרתרמיה ולרוב נגרם עקב פעילות גופנית מאומצת או חשיפה לחום או לחות משמעותיים. חולים הסובלים מהיפרתרמיה עלולים להיות מבולבלים, עייפים ואף לשקוע בתרדמת. הם עלולים לפתח טמפרטורות גבוהות ביותר ולעיתים אינם מסוגלים להזיע. היפרתרמיה מטופלת באופן שונה מיתר הגורמים לחום, כמדבור במצב חירום רפואי, ויש לקרר את החולה באופן מיידי.
חיסון
ילדים עלולים לפתח חום נמוך במשך 1–2 ימים לאחר חיסון.
בקיעת שיניים
בקיעת שיניים עלולה להוביל לעליית חום קלה, אך לא מעל 37.7 מעלות צלזיוס.
חום ממקור לא ידוע
מצב רפואי המוגדר כחום מעל 38.3 במספר מדידות בזמנים שונים, במשך יותר מ-3 שבועות, ללא הצלחה לאתר את מקור החום בבדיקות רפואיות שונות.
מרבית המקרים של חום ממקור לא ידוע (FUO - Fever of Unknown Origin) הם זיהומים ולאחר מכן מחלות ממאירות. באופן פחות נפוץ מדובר במחלות רקמת חיבור או גורמים אחרים (זיהומים טפיליים, התפתחות מורסה ועוד). כ-5 עד 15 אחוזים ממקרים אלו אינם מגיעים לפיענוח על אף הערכות של מומחים ובדיקות רבות.
אבחנה
בירור של חום נעשה בהתאם לתסמינים המלווים אותו. הוא לרוב יכלול הצלבת מידע לגבי ההיסטוריה הרפואית של החולה, ההיסטוריה של המחלה הנוכחית, בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה והדמיה שונות.
מבחינת היסטוריית המחלה הנוכחית, לרוב יישאל החולה לגבי משך החום, תבנית הופעתו (קבוע, מופיע ונעלם), הטמפרטורה המרבית ותסמינים מלווים (תסמינים דמויי שפעת, כאבי בטן, כאבים במתן שתן ועוד).
בדיקות מעבדה נלקחות בהתאם לתסמינים המלווים של כל חולה ויכולות לכלול:
- ספירת דם – יכולה להדגים עלייה או ירידה בכדוריות הלבנות המהוות חלק מן המערכת החיסונית
- תרביות (דם, שתן, צואה, כיח) – בדיקות המאפשרות זיהוי של הגורם המזהם ובדיקת רגישותו לתרופות שונות
- בדיקת שתן – מאפשרת זיהוי של הפרעות שונות בשתן המרמזות על זיהום במערכת השתן
- דיקור מותני – בדיקה הנערכת באמצעות החדרת מחט למעטפת חוט השדרה ושאיבת נוזל. ניתוח של נוזל זה מאפשר אבחנה של זיהום במערכת העצבים המרכזית
- בדיקת תפקודי תריס – הפרעה בתפקוד בלוטת התריס יכולה להשפיע על חום הגוף. בדיקת ההורמונים המיוצרים על ידה מאפשרת אבחנה של ההפרעה
- הדמיה
צילומי רנטגן ובדיקות CT (Computed Tomography) – בדיקות הנעשות בהתאם לתסמינים הנלווים, לבדיקה הגופנית ולבדיקות המעבדה.
טיפול
כאשר מדובר על חום נמוך, אין צורך בסיוע רפואי. שתייה מרובה ומנוחה מומלצים. בניסיון להפחית חום:
- אין לכסות חולה עם צמרמורות
- יש להסיר בגדים עודפים ושמיכות. טמפרטורת החדר צריכה להיות נוחה, לא חמה ולא קרה מדי
- אמבטיה במים פושרים או מטלית לחה יכולים לעזור לקרר מעט את החולה. פעולות אלו יעילות בייחוד בשילוב עם תרופות להורדת חום
- אין לעשות אמבטיות קרות, קרח או אלכוהול. הללו מקררים את העור אך גורמים לרעד המעלה את טמפרטורת הגוף
טיפול תרופתי
- Acetominophen (Acamol) וIbuprofen (Advil, Nurofen) מסייעים בהורדת החום בילדים ומבוגרים, על ידי מניעת עליית החום באמצעות השפעה על ההיפותלמוס
- Acetominophen נלקח כל 4–6 שעות
- תופעות לוואי: נדירות, תיתכן תגובה אלרגית. במינונים גבוהים מאוד תהיה פגיעה כבדית. התרופה אינה מומלצת לחולי כבד ואלכוהוליסטים
- Ibuprofen נלקח כל 6–8 שעות
- אספירין היא תרופה יעילה ביותר לשימוש במבוגרים. אין לתת אספירין לילדים מאחר שהיא עלולה להוביל ל-Reye's syndrome שיכולה להוות סכנה לחיים. גם במתן למבוגרים יש לנקוט בזהירות מאחר שמינונים גבוהים עלולים להיות רעילים
כאשר נותנים תרופה לילדים יש לדעת את משקל הילד ולהתאים את המינון להוראות התרופה. בילדים מתחת לגיל 3 חודשים יש להיוועץ ברופא המטפל לפני מתן תרופות.
תזונה בעת חום
- חולה עם חום נזקק לשתייה מרובה. נוזלים יכולים להינתן בצורת מים, קרטיבים או מרק
- אין לתת יותר מדי מיצי פירות לילדים צעירים
- יש להימנע ממשקאות אנרגיה לילדים
- אין להכריח חולה לאכול
מכת חום
הטיפול במכת חום שונה מן הטיפול ביתר הגורמים לחום. במקרים אלו עיקר הטיפול הוא קירור החולה באופן מיידי ואין מקום לתרופות להורדת חום. אם החולה מבולבל או חסר הכרה, מדובר על מצב חירום רפואי. הקירור מתבצע באמצעות העברה למקום מוצל/קריר, הפשטת החולה, קירור באמצעות מטליות לחות, ומאוורר.
פנייה לסיוע רפואי
חום יכול להיות תוצאה של גורמים רבים. מרבית המקרים מקורם בזיהום ממקור נגיפי שיחלוף ללא טיפול. במקרים מסוימים מדובר על מצבים חמורים יותר ויש לפנות לסיוע רפואי.
מומלץ לפנות לרופא המטפל במקרים הבאים:
- חום של 39.4 ומעלה
- החום נמשך מעל שבוע
- קיימת החמרה בתסמינים
בנוסף יש לפנות לרופא המטפל או למוקד חירום אם מופיעים התסמינים הבאים:
- בלבול או שינה יתרה
- קשיון עורף
- כאב ראש חמור
- כאב גרון, בייחוד עם קושי בבליעה וריור
- פריחה
- כאבי חזה
- קוצר נשימה (קושי לנשום)
- הקאות מרובות
- כאבי בטן משמעותיים
- דם בצואה
- כאב בעת מתן שתן
- נפיחות ברגל
- אזור חם, אדום או נפוח ברגל
חולים עם מחלות חמורות דוגמת סרטן או איידס עלולים שלא לפתח תסמינים מזהירים אלו כלל. על כן, חולים אלו מקבלים הנחיה לפנות לסיוע רפואי גם בהופעת תסמינים קלים עם חום.
ילדים
המחלה לרוב אינה חמורה אם הילד:
- מגלה עניין ומשחק
- אוכל ושותה היטב
- ערני ומחייך
- בעל גוון עור תקין
- נראה טוב והטמפרטורות יורדות
יש לנקוט צעדים להורדת החום אם הילד אינו נינוח, מקיא, נראה מיובש או אינו ישן היטב. המטרה היא הפחתה של החום ולא ירידה לטמפרטורות בטווח התקין.