כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קרעים בוושט - היבטים כירורגיים"
מתוך ויקירפואה
(←טיפול) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
}} | }} | ||
קרעים חבלתיים בוושט נדירים בחבלות קהות, אולם שכיחים בחבלות חודרות. התסמינים הקליניים כוללים: | קרעים חבלתיים בוושט נדירים בחבלות קהות, אולם שכיחים בחבלות חודרות. התסמינים הקליניים כוללים: | ||
| − | #חום | + | #[[חום - Fever|חום]] |
| − | #כאבים בבית החזה | + | #[[כאבים בחזה|כאבים בבית החזה]] |
| − | #דיספנאה | + | #[[דיספנאה]] |
| − | #טכיקרדיה | + | #[[טכיקרדיה]] |
| − | #דיספגיה | + | #[[דיספגיה]] |
| − | #צרידות | + | #[[צרידות]] |
| + | {{רווח קשיח}} | ||
סימנים נוספים נדירים יותר הם: | סימנים נוספים נדירים יותר הם: | ||
| − | #נפחת תת-עורית | + | #[[אמפיזמה תת-עורית|נפחת תת-עורית]] |
#סימן על-שם Homann, שבו ניתן לשמוע חיכוך (crepitus) בזמן הפסקת הנשימה, על רקע קולות הלב | #סימן על-שם Homann, שבו ניתן לשמוע חיכוך (crepitus) בזמן הפסקת הנשימה, על רקע קולות הלב | ||
| − | #הקאה דמית | + | #[[הקאה]] דמית |
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | #במעבדה ניתן למצוא לויקוציטוזיס במרבית החולים | + | #במעבדה ניתן למצוא [[לויקוציטוזיס]] במרבית החולים |
| − | #בצילום חזה ניתן למצוא פנוימוטורקס, פנוימומדיאסטינום, תפליט פלאורלי | + | #בצילום חזה ניתן למצוא [[Pneumothorax|פנוימוטורקס]], [[Pneumomediastinum|פנוימומדיאסטינום]], [[תפליט פלאורלי]] ו[[Hemopneumothorax|המופנוימוטורקס]], במיוחד מצד שמאל |
| − | #צילומים בעזרת חומר ניגוד אבחנתיים ב-70% מהחולים | + | #צילומים בעזרת חומר ניגוד אבחנתיים ב-70% מהחולים |
| − | #ב-CT חזה נמצא את אותם הממצאים שתוארו, אולם בנוסף נוכל להדגים גם את הדלף | + | #ב-[[CT]] חזה נמצא את אותם הממצאים שתוארו, אולם בנוסף נוכל להדגים גם את הדלף |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | הטיפול כולל: טיפול במצב ההמודינמי של החולה, טיפול בחבלות נלוות בחזה, החדרת צנתר דרך הוושט לקיבה וריקון הקיבה, ומתן טיפול אנטיביוטי רחב טווח. | + | הטיפול כולל: טיפול במצב ההמודינמי של החולה, טיפול בחבלות נלוות בחזה, החדרת צנתר דרך הוושט לקיבה וריקון הקיבה, ומתן טיפול [[אנטיביוטיקה|אנטיביוטי]] רחב טווח. |
| − | אם האבחנה מתבצעת תוך 24 שעות, יש לנתח את החולה ולסגור את הנקב בוושט ולנקז את המיצר בעזרת נקזים. לאחר הניתוח יש להמשיך בטיפול אנטיביוטי רחב טווח. אם האבחנה מתבצעת מאוחר יותר, התפרים בוושט אינם מחזיקים, ולכן יש להגן על התפרים בעזרת מתלה של צדר, מתלה מהפריקרד, מתלה משריר הסרעפת, משרירי הצוואר - בנקבים גבוהים, או מהשרירים האינטרקוסטלים. אפשר גם | + | אם האבחנה מתבצעת תוך 24 שעות, יש לנתח את החולה ולסגור את הנקב בוושט ולנקז את המיצר בעזרת נקזים. לאחר הניתוח יש להמשיך בטיפול אנטיביוטי רחב טווח. אם האבחנה מתבצעת מאוחר יותר, התפרים בוושט אינם מחזיקים, ולכן יש להגן על התפרים בעזרת מתלה של צדר, מתלה מהפריקרד, מתלה משריר הסרעפת, משרירי הצוואר - בנקבים גבוהים, או מהשרירים האינטרקוסטלים. אפשר גם להיעזר ב-Serosal patch מהקיבה או מהמעי הדק. בנוסף יש לנקז את בית החזה ולטפל באנטיביוטיקה רחבת טווח (ראו פרק על הוושט). התמותה הגבוהה בחולים אלה נובעת מ[[זיהומים]] של המיצר ומ[[Empyema|אמפימות]]. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | |||
* לנושא הקודם [[חבלות באבי העורקים]] | * לנושא הקודם [[חבלות באבי העורקים]] | ||
* לנושא הבא: [[קרעים של ה-Thoracic duct]] | * לנושא הבא: [[קרעים של ה-Thoracic duct]] | ||
| − | |||
| − | |||
* [[חבלות|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[חבלות|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | * [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | ||
* לפרק הקודם: [[כירורגיה של המערכת הוורידית]] | * לפרק הקודם: [[כירורגיה של המערכת הוורידית]] | ||
* לפרק הבא: [[הלם]] | * לפרק הבא: [[הלם]] | ||
| − | |||
{{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:49, 7 באפריל 2024
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | חבלות | |
קרעים חבלתיים בוושט נדירים בחבלות קהות, אולם שכיחים בחבלות חודרות. התסמינים הקליניים כוללים:
סימנים נוספים נדירים יותר הם:
- נפחת תת-עורית
- סימן על-שם Homann, שבו ניתן לשמוע חיכוך (crepitus) בזמן הפסקת הנשימה, על רקע קולות הלב
- הקאה דמית
אבחנה
- במעבדה ניתן למצוא לויקוציטוזיס במרבית החולים
- בצילום חזה ניתן למצוא פנוימוטורקס, פנוימומדיאסטינום, תפליט פלאורלי והמופנוימוטורקס, במיוחד מצד שמאל
- צילומים בעזרת חומר ניגוד אבחנתיים ב-70% מהחולים
- ב-CT חזה נמצא את אותם הממצאים שתוארו, אולם בנוסף נוכל להדגים גם את הדלף
טיפול
הטיפול כולל: טיפול במצב ההמודינמי של החולה, טיפול בחבלות נלוות בחזה, החדרת צנתר דרך הוושט לקיבה וריקון הקיבה, ומתן טיפול אנטיביוטי רחב טווח.
אם האבחנה מתבצעת תוך 24 שעות, יש לנתח את החולה ולסגור את הנקב בוושט ולנקז את המיצר בעזרת נקזים. לאחר הניתוח יש להמשיך בטיפול אנטיביוטי רחב טווח. אם האבחנה מתבצעת מאוחר יותר, התפרים בוושט אינם מחזיקים, ולכן יש להגן על התפרים בעזרת מתלה של צדר, מתלה מהפריקרד, מתלה משריר הסרעפת, משרירי הצוואר - בנקבים גבוהים, או מהשרירים האינטרקוסטלים. אפשר גם להיעזר ב-Serosal patch מהקיבה או מהמעי הדק. בנוסף יש לנקז את בית החזה ולטפל באנטיביוטיקה רחבת טווח (ראו פרק על הוושט). התמותה הגבוהה בחולים אלה נובעת מזיהומים של המיצר ומאמפימות.
ראו גם
- לנושא הקודם חבלות באבי העורקים
- לנושא הבא: קרעים של ה-Thoracic duct
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של המערכת הוורידית
- לפרק הבא: הלם
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא