כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "התעללות בילדים - Child abuse"
מתוך ויקירפואה
(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} בארה"ב כ 4% מהילדים סובלים מהתעללות או הזנחה. 1400 ילדים מתים מדי שנה מהתעללות, 45% מהם מתחת ג...) |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{מחלה |
| + | |תמונה=Duimzuiger1905.jpg | ||
| + | |כיתוב תמונה= | ||
| + | |שם עברי=התעללות בילדים | ||
| + | |שם לועזי=Child abuse | ||
| + | |שמות נוספים= | ||
| + | |ICD-10= | ||
| + | |ICD-9= | ||
| + | |MeSH= | ||
| + | |יוצר הערך= | ||
| + | |אחראי הערך= | ||
| + | }} | ||
| + | {{הרחבה|היבטים רפואיים של אלימות}} | ||
| + | התעללות בילדים (CA- {{כ}}Child Abuse) מוגדרת כפעולה או חוסר פעולה של מטפל האחראי לשלום הילד (הורה או כל מטפל אחר) שהביאה למוות, לפגיעה גופנית או נפשית, להתעללות או ניצול מיני או לסיכון ממשי של בריאות הילד. קיימות 4 קטגוריות של התעללות בילדים: הזנחה, התעללות נפשית, התעללות גופנית והתעללות מינית. הזנחה (Neglect)- מוגדרת ככישלון של המטפל לספק לילד את הצרכים הגופניים, הנפשיים, החינוכיים והרפואיים הבסיסיים. | ||
| − | בארה"ב כ 4% מהילדים סובלים מהתעללות או הזנחה. 1400 ילדים מתים מדי שנה מהתעללות, 45% מהם מתחת גיל שנה | + | ==אפידמיולוגיה== |
| − | לילד שעבר התעללות יש כ 50% סיכון להיות נתון להתעללות חוזרת | + | בארה"ב כ 4% מהילדים סובלים מהתעללות או הזנחה. 1400 ילדים מתים מדי שנה מהתעללות, 45% מהם מתחת גיל שנה. לילד שעבר התעללות יש כ 50% סיכון להיות נתון להתעללות חוזרת. |
| − | התעללות פיזית | + | התעללות פיזית מהווה 23% מסך מקרי ההתעללות, מינית - 9%, הזנחה - 60%, התעללות נפשית - 4%, אחר- 5%. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==אטיולוגיה== | |
| − | + | == קליניקה == | |
| − | התעללות נפשית | + | ===מצבים המעלים חשד להתעללות בילדים=== |
| − | ילד שאינו מפותח לגילו | + | ;התעללות נפשית |
| − | ילד המכונס בעצמו או נראה מפוחד | + | *ילד שאינו מפותח לגילו |
| − | ילד בעל נטיות לאלימות וכעס | + | *ילד המכונס בעצמו או נראה מפוחד |
| − | ילד המפגין רתיעה מאחד ההורים או המטפלים | + | *ילד בעל נטיות לאלימות וכעס |
| − | הורה או מלווה המתנהג באופן מאיים או משפיל כלפי הילד | + | *ילד המפגין רתיעה מאחד ההורים או המטפלים |
| − | + | *הורה או מלווה המתנהג באופן מאיים או משפיל כלפי הילד | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ;התעללות גופנית | |
| − | + | *כאשר הסבר המטפל לגבי מנגנון הפגיעה אינו מסביר את הממצאים או כאשר הוא מפחית בהערכת הממצאים | |
| − | + | *פניה מאוחרת לעזרה רפואית | |
| − | + | *פיזור או מיקום חריג של הפגיעות: | |
| − | יש | + | *פגיעות בפנים ("פנסים", אף או לסת שבורה, שפה נפוחה) |
| − | + | *חבורות בצוואר | |
| + | *[[חבלות]] באזורים פנימיים של גפיים | ||
| + | *שברים באספקט האחורי של הצלעות | ||
| + | *שברים במטפיזות (Metaphysis) או שברים מורכבים בגולגולת בפעוטות | ||
| + | *שברים בעצמות ארוכות בילד מתחת גיל שנתיים | ||
| + | *שברים בעצם השכם (Scapula), בעצם החזה (Sternum) או בזיזים השדרתיים (Spinous processes) | ||
| + | *שבר ספיראליים (בעצם הירך למשל) | ||
| + | *קרע בפרנולום בפעוט | ||
| + | *כאשר קיימת פציעה המתאימה לנשיכה או למכה בגודל של כף יד של מבוגר | ||
| + | *[[כוויות|כוויה]] עם גבולות חדים, בצורת כפפות/גרביים ושל סיגריה | ||
| + | *דימומים ברשתית | ||
| + | *[[דמם סאב-דוראלי]] בפעוט | ||
| + | *המצאות התנהגויות המפורטות תחת התעללות נפשית ובנוסף- התדרדרות בלימודים, התנהגות מינית שאינה מותאמת לגיל | ||
| + | *כאשר יש מספר פגיעות בדרגות שונות של החלמה | ||
| + | *כאשר תבנית הפגיעות אינה מתאימה לחבלה תמימה | ||
| + | *כאשר אחד ההורים או המטפלים מתנהגים באופן חריג: חשדנות , תוקפנות, אי-סובלנות או אלימות מילולית או פיזית כלפי הילד | ||
| − | + | ;הזנחה | |
| − | + | *ילד שאינו מקבל טיפול רפואי הולם | |
| − | + | *מחלות או פצעים שלא טופלו כראוי | |
| − | + | *[[תת תזונה]] או [[הפרעה בשגשוג]] (FTT- {{כ}}Failure To Thrive) ללא סיבה אורגאנית נראית לעיין | |
| + | *מצב הגייני ירוד או בגדים שאינם תואמים את עונת השנה | ||
| + | *[[עיכוב התפתחותי]] | ||
| − | + | ==אבחנה== | |
| − | + | ;דגשים לאנמנזה | |
| − | + | *יש לשאול לעומק על מנגנון החבלה | |
| − | + | *יש לשאול על התפתחות גופנית (כולל משקל) וקוגניטיבית | |
| − | + | *יש לקבל מידע על [[תזונה]], [[חיסונים]] ומעקב רפואי | |
| − | + | *יש לשאול על מסגרת בה נמצא הילד והאם גורמים נוספים מלבד ההורים מטפלים בו | |
| − | + | *יש לשאול האם היו אשפוזים בעבר? | |
| − | |||
| − | + | ;דגשים לבדיקה גופנית | |
| − | + | *יש לבצע בדיקה גופנית יסודית כאשר הילד עם לבוש מינימלי (חיתול או תחתונים) | |
| − | יש | + | *יש לחפש סימני [[חבלה]] טריים או ישנים- צלקות, כוויות ישנות, עיוותים (דפורמציות) או קאלוסים (Callus) על פני משטחים גרמיים |
| − | + | *יש לחפש סימנים של הזנחה והיגיינה ירודה: [[פריחת חיתול]] ניכרת, [[פצעים]] שאינם מטופלים כראוי וכדומה | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | ;בדיקות עזר | |
| − | + | *בילד מתחת לגיל שנתיים עם חשד להתעללות יש לבצע [[בדיקת קרקעית העין]] (בדיקת פונדוס) | |
| + | *בילד מתחת לגיל 3 עם חשד להתעללות יש לבצע [[סקירת שלד]] (צילומי עמוד שדרה, גפיים וגולגולת) | ||
| + | *מעל גיל 3 שנים יש לבצע צילומי שלד על פי ממצאים קליניים | ||
| + | *בחשד לפגיעת ראש או כאשר קיימים דימומים רשתיים יש לבצע בדיקת [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT) של המוח ללא חומר ניגוד | ||
| + | *בדיקות אפשריות על פי מנגנון ומיקום החבלה: [[ספירת הדם]], [[אנזימי כבד]] ו[[עמילאז]], [[בדיקת שתן כללית]] ובדיקת [[שתן לרעלים]] (טוקסיקולוגיה) | ||
| + | *במידה וקיימים שטפי דם מרובים יש מקום ללקיחת [[ספירת דם]] ו[[תפקודי קרישה]] | ||
| + | *בדיקות נוספות ע"פ ממצאים - טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של הבטן (בחבלת בטן משמעותית), [[מיפוי עצמות]] (לאיתור שברים ישנים שאינם נראים בצילום) | ||
| − | + | == טיפול == | |
| − | McDonald KC. Child abuse: approach and management. American Family Physician 2007;75:221-8 | + | ===חובת דיווח על חשד להתעללות=== |
| − | חוזר המנהל הכללי מספר 25/03 (19.11.03). איתור, זיהוי וטיפול בקטינים נפגעי התעללות והזנחה. ירושלים: משרד הבריאות | + | חוק העונשין מחייב דווח, בהקדם האפשרי, לפקיד סעד או למשטרה בכל מקרה בו קיים חשד סביר להתעללות מסוג כלשהוא בקטין ע"י האחראי עליו. אין המטפל נדרש לבסס את החשד לעומקו. האחריות לביסוס החשד ולחקירה היא של המשטרה, פקיד הסעד או חוקר ילדים. |
| + | |||
| + | כאשר מדובר בקטין עד גיל 14, תזמן המשטרה, לאחר התייעצות עם פקיד הסעד, חוקר ילדים לביצוע החקירה. | ||
| + | |||
| + | מומלץ לדווח למשטרה כאשר הקטין נמצא בסיכון מיידי או כשיש צורך בחקירה מיידית, למשל: במצב של חבלה חמורה, כאשר ההורה מתנהג באלימות במלר"ד (מרכז לרפואה דחופה) או שאינו משתף פעולה, כאשר יש חשש ממשי לשלומו המיידי של הילד, כאשר יש חשש שאחד המעורבים יעזוב את הארץ וכאשר יש חשש להידרדרות במצב הרפואי של הקטין שתמנע ממנו מתן עדות. | ||
| + | |||
| + | חלק מהסימנים יכולים להיות תוצאה של תאונה או פגיעה בלתי מכוונת. יש לברר בעדינות עם הילד ועם המלווה אותו מה מקור הפגיעה ולבחון האם ההסבר הניתן מתאים לסימני הפגיעה. לצורך קיום חובת הדיווח די בחשד סביר ואין צורך בידיעה ודאית כי הקטין הוא קורבן להתעללות. | ||
| + | |||
| + | יש לבקש מהקבלה הרפואית טופס פניות קודמות למיון. יש לתעד באופן מלא את מקום הפגיעה, הגודל, הצורה והצבע. אם ניתן כדאי לצלם את הפגיעה. בכל חשד יש למלא טופס "הודעה על חשד לפגיעה בקטין" ולצרפו לתיק הרפואי. כאשר עולה חשד יש להתייעץ עם העובדת הסוציאלית הכוננית ולתאם את הגעתה. יש להשהות, במידת הצורך, את הקטין בבי"ח עד לסיום הבירור. | ||
| + | |||
| + | יש להודיע למלווה, בעדינות, על הצורך לברר אפשרות של התעללות. אין זה נכון לנקוט בלשון מאשימה אלא להדגיש שצוות המלר"ד (מרכז לרפואה דחופה) מחוייב ע"פ חוק ולטובת הילד, לברר באופן מלא את הסוגיה. | ||
| + | |||
| + | הפניית הקטין לאשפוז/השהיה/בדיקות נוספות תעשה בלווי איש צוות על מנת להבטיח שהילד הגיע ליעדו. | ||
| + | |||
| + | בכל מקרה בו נמסר דווח לפקיד הסעד או למשטרה יש לפעול ע"פ הנחיותיהם ביחס להמשך הטיפול בקטין. | ||
| + | בבית החולים פועלת ועדה לטיפול בהתעללות בילדים - ניתן (ואף רצוי) להתייעץ עם חברי הועדה במקרים בעייתיים. | ||
| + | |||
| + | ===התוויות לאשפוז ושחרור=== | ||
| + | |||
| + | * ככלל יש לנהוג ע"פ הוראות פקיד הסעד או המשטרה או חוקר הילדים. יש לזכור שהתעללות בילדים הנה מחלה מסכנת חיים - במקרה בו קיים חשד להתעללות ולא התקבל מענה מספק מרשויות הרווחה יש לאשפז את הילד להשגחה. | ||
| + | * יש לאשפז ילד הזקוק לטיפול או השגחה רפואית, בהתאם לפציעתו. | ||
| + | * כאשר קיים ספק לגבי שלומו של הילד יש לאשפז כדי שהמשך הבירור/חקירה יבוצע כאשר הילד תחת השגחה של גורם חיצוני. | ||
| + | * בחשד להזנחה משמעותית או ממושכת נכון לאשפז כדי לנסות ולעורר את מודעות ההורים ולאפשר לשרותי הרווחה להתארגן לצורך המשך ההתערבות האמבולאטורית. | ||
| + | |||
| + | == פרוגנוזה == | ||
| + | |||
| + | == דגלים אדומים == | ||
| + | |||
| + | == ביבליוגרפיה == | ||
| + | |||
| + | <blockquote> | ||
| + | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| + | *Behrman RE, Kleigman RM, Jenson HB. Nelson Textbook of Pediatrics: 17th edition. Philadelphia, Pennsylvania: Saunders 2004;121-31 | ||
| + | *Fleisher GR, Ludwig S, Henretig FM. Textbook of Pediatric Emergency Medicine: 5th ed. Philadelphia, Pennsylvania: Lippincott Williams & Wilkins 2006;1761-99 | ||
| + | *McDonald KC. Child abuse: approach and management. American Family Physician 2007;75:221-8 | ||
| + | </div> | ||
| + | </blockquote> | ||
| + | *חוזר המנהל הכללי מספר 25/03 (19.11.03). איתור, זיהוי וטיפול בקטינים נפגעי התעללות והזנחה. ירושלים: משרד הבריאות | ||
| + | |||
| + | == קישורים חיצוניים == | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה: ילדים]] | ||
| + | [[קטגוריה: משפחה]] | ||
| + | [[קטגוריה: פסיכיאטריה]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:51, 13 באפריל 2021
| התעללות בילדים | ||
|---|---|---|
| Child abuse | ||
| ||
| יוצר הערך | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – היבטים רפואיים של אלימות
התעללות בילדים (CA- Child Abuse) מוגדרת כפעולה או חוסר פעולה של מטפל האחראי לשלום הילד (הורה או כל מטפל אחר) שהביאה למוות, לפגיעה גופנית או נפשית, להתעללות או ניצול מיני או לסיכון ממשי של בריאות הילד. קיימות 4 קטגוריות של התעללות בילדים: הזנחה, התעללות נפשית, התעללות גופנית והתעללות מינית. הזנחה (Neglect)- מוגדרת ככישלון של המטפל לספק לילד את הצרכים הגופניים, הנפשיים, החינוכיים והרפואיים הבסיסיים.
אפידמיולוגיה
בארה"ב כ 4% מהילדים סובלים מהתעללות או הזנחה. 1400 ילדים מתים מדי שנה מהתעללות, 45% מהם מתחת גיל שנה. לילד שעבר התעללות יש כ 50% סיכון להיות נתון להתעללות חוזרת. התעללות פיזית מהווה 23% מסך מקרי ההתעללות, מינית - 9%, הזנחה - 60%, התעללות נפשית - 4%, אחר- 5%.
אטיולוגיה
קליניקה
מצבים המעלים חשד להתעללות בילדים
- התעללות נפשית
- ילד שאינו מפותח לגילו
- ילד המכונס בעצמו או נראה מפוחד
- ילד בעל נטיות לאלימות וכעס
- ילד המפגין רתיעה מאחד ההורים או המטפלים
- הורה או מלווה המתנהג באופן מאיים או משפיל כלפי הילד
- התעללות גופנית
- כאשר הסבר המטפל לגבי מנגנון הפגיעה אינו מסביר את הממצאים או כאשר הוא מפחית בהערכת הממצאים
- פניה מאוחרת לעזרה רפואית
- פיזור או מיקום חריג של הפגיעות:
- פגיעות בפנים ("פנסים", אף או לסת שבורה, שפה נפוחה)
- חבורות בצוואר
- חבלות באזורים פנימיים של גפיים
- שברים באספקט האחורי של הצלעות
- שברים במטפיזות (Metaphysis) או שברים מורכבים בגולגולת בפעוטות
- שברים בעצמות ארוכות בילד מתחת גיל שנתיים
- שברים בעצם השכם (Scapula), בעצם החזה (Sternum) או בזיזים השדרתיים (Spinous processes)
- שבר ספיראליים (בעצם הירך למשל)
- קרע בפרנולום בפעוט
- כאשר קיימת פציעה המתאימה לנשיכה או למכה בגודל של כף יד של מבוגר
- כוויה עם גבולות חדים, בצורת כפפות/גרביים ושל סיגריה
- דימומים ברשתית
- דמם סאב-דוראלי בפעוט
- המצאות התנהגויות המפורטות תחת התעללות נפשית ובנוסף- התדרדרות בלימודים, התנהגות מינית שאינה מותאמת לגיל
- כאשר יש מספר פגיעות בדרגות שונות של החלמה
- כאשר תבנית הפגיעות אינה מתאימה לחבלה תמימה
- כאשר אחד ההורים או המטפלים מתנהגים באופן חריג: חשדנות , תוקפנות, אי-סובלנות או אלימות מילולית או פיזית כלפי הילד
- הזנחה
- ילד שאינו מקבל טיפול רפואי הולם
- מחלות או פצעים שלא טופלו כראוי
- תת תזונה או הפרעה בשגשוג (FTT- Failure To Thrive) ללא סיבה אורגאנית נראית לעיין
- מצב הגייני ירוד או בגדים שאינם תואמים את עונת השנה
- עיכוב התפתחותי
אבחנה
- דגשים לאנמנזה
- יש לשאול לעומק על מנגנון החבלה
- יש לשאול על התפתחות גופנית (כולל משקל) וקוגניטיבית
- יש לקבל מידע על תזונה, חיסונים ומעקב רפואי
- יש לשאול על מסגרת בה נמצא הילד והאם גורמים נוספים מלבד ההורים מטפלים בו
- יש לשאול האם היו אשפוזים בעבר?
- דגשים לבדיקה גופנית
- יש לבצע בדיקה גופנית יסודית כאשר הילד עם לבוש מינימלי (חיתול או תחתונים)
- יש לחפש סימני חבלה טריים או ישנים- צלקות, כוויות ישנות, עיוותים (דפורמציות) או קאלוסים (Callus) על פני משטחים גרמיים
- יש לחפש סימנים של הזנחה והיגיינה ירודה: פריחת חיתול ניכרת, פצעים שאינם מטופלים כראוי וכדומה
- בדיקות עזר
- בילד מתחת לגיל שנתיים עם חשד להתעללות יש לבצע בדיקת קרקעית העין (בדיקת פונדוס)
- בילד מתחת לגיל 3 עם חשד להתעללות יש לבצע סקירת שלד (צילומי עמוד שדרה, גפיים וגולגולת)
- מעל גיל 3 שנים יש לבצע צילומי שלד על פי ממצאים קליניים
- בחשד לפגיעת ראש או כאשר קיימים דימומים רשתיים יש לבצע בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של המוח ללא חומר ניגוד
- בדיקות אפשריות על פי מנגנון ומיקום החבלה: ספירת הדם, אנזימי כבד ועמילאז, בדיקת שתן כללית ובדיקת שתן לרעלים (טוקסיקולוגיה)
- במידה וקיימים שטפי דם מרובים יש מקום ללקיחת ספירת דם ותפקודי קרישה
- בדיקות נוספות ע"פ ממצאים - טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של הבטן (בחבלת בטן משמעותית), מיפוי עצמות (לאיתור שברים ישנים שאינם נראים בצילום)
טיפול
חובת דיווח על חשד להתעללות
חוק העונשין מחייב דווח, בהקדם האפשרי, לפקיד סעד או למשטרה בכל מקרה בו קיים חשד סביר להתעללות מסוג כלשהוא בקטין ע"י האחראי עליו. אין המטפל נדרש לבסס את החשד לעומקו. האחריות לביסוס החשד ולחקירה היא של המשטרה, פקיד הסעד או חוקר ילדים.
כאשר מדובר בקטין עד גיל 14, תזמן המשטרה, לאחר התייעצות עם פקיד הסעד, חוקר ילדים לביצוע החקירה.
מומלץ לדווח למשטרה כאשר הקטין נמצא בסיכון מיידי או כשיש צורך בחקירה מיידית, למשל: במצב של חבלה חמורה, כאשר ההורה מתנהג באלימות במלר"ד (מרכז לרפואה דחופה) או שאינו משתף פעולה, כאשר יש חשש ממשי לשלומו המיידי של הילד, כאשר יש חשש שאחד המעורבים יעזוב את הארץ וכאשר יש חשש להידרדרות במצב הרפואי של הקטין שתמנע ממנו מתן עדות.
חלק מהסימנים יכולים להיות תוצאה של תאונה או פגיעה בלתי מכוונת. יש לברר בעדינות עם הילד ועם המלווה אותו מה מקור הפגיעה ולבחון האם ההסבר הניתן מתאים לסימני הפגיעה. לצורך קיום חובת הדיווח די בחשד סביר ואין צורך בידיעה ודאית כי הקטין הוא קורבן להתעללות.
יש לבקש מהקבלה הרפואית טופס פניות קודמות למיון. יש לתעד באופן מלא את מקום הפגיעה, הגודל, הצורה והצבע. אם ניתן כדאי לצלם את הפגיעה. בכל חשד יש למלא טופס "הודעה על חשד לפגיעה בקטין" ולצרפו לתיק הרפואי. כאשר עולה חשד יש להתייעץ עם העובדת הסוציאלית הכוננית ולתאם את הגעתה. יש להשהות, במידת הצורך, את הקטין בבי"ח עד לסיום הבירור.
יש להודיע למלווה, בעדינות, על הצורך לברר אפשרות של התעללות. אין זה נכון לנקוט בלשון מאשימה אלא להדגיש שצוות המלר"ד (מרכז לרפואה דחופה) מחוייב ע"פ חוק ולטובת הילד, לברר באופן מלא את הסוגיה.
הפניית הקטין לאשפוז/השהיה/בדיקות נוספות תעשה בלווי איש צוות על מנת להבטיח שהילד הגיע ליעדו.
בכל מקרה בו נמסר דווח לפקיד הסעד או למשטרה יש לפעול ע"פ הנחיותיהם ביחס להמשך הטיפול בקטין. בבית החולים פועלת ועדה לטיפול בהתעללות בילדים - ניתן (ואף רצוי) להתייעץ עם חברי הועדה במקרים בעייתיים.
התוויות לאשפוז ושחרור
- ככלל יש לנהוג ע"פ הוראות פקיד הסעד או המשטרה או חוקר הילדים. יש לזכור שהתעללות בילדים הנה מחלה מסכנת חיים - במקרה בו קיים חשד להתעללות ולא התקבל מענה מספק מרשויות הרווחה יש לאשפז את הילד להשגחה.
- יש לאשפז ילד הזקוק לטיפול או השגחה רפואית, בהתאם לפציעתו.
- כאשר קיים ספק לגבי שלומו של הילד יש לאשפז כדי שהמשך הבירור/חקירה יבוצע כאשר הילד תחת השגחה של גורם חיצוני.
- בחשד להזנחה משמעותית או ממושכת נכון לאשפז כדי לנסות ולעורר את מודעות ההורים ולאפשר לשרותי הרווחה להתארגן לצורך המשך ההתערבות האמבולאטורית.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- Behrman RE, Kleigman RM, Jenson HB. Nelson Textbook of Pediatrics: 17th edition. Philadelphia, Pennsylvania: Saunders 2004;121-31
- Fleisher GR, Ludwig S, Henretig FM. Textbook of Pediatric Emergency Medicine: 5th ed. Philadelphia, Pennsylvania: Lippincott Williams & Wilkins 2006;1761-99
- McDonald KC. Child abuse: approach and management. American Family Physician 2007;75:221-8
- חוזר המנהל הכללי מספר 25/03 (19.11.03). איתור, זיהוי וטיפול בקטינים נפגעי התעללות והזנחה. ירושלים: משרד הבריאות