הבדלים בין גרסאות בדף "החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - מבוא - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - introduction"

גרסה אחרונה מ־02:50, 25 באוקטובר 2024

החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף
מאת American Heart Association

תוכן עניינים > פרק #1: החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - מבוא - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - introduction

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – החייאה

מבוא

דגשים אלו מסכמים את הסוגיות העיקריות והשינויים העיקריים בהנחיות להחייאת לב-ריאה (CPR‏ - Cardiopulmonary Resuscitation) וטיפול קרדיווסקולרי דחוף (ECC‏ - Extracorporeal Circulation) של (AHA‏) American Heart Association 2020. ההנחיות לשנת 2020 מהוות עדכון מקיף של הנחיות ה-AHA בנושאי מדעי הוראת החייאת מבוגרים, ילדים, תינוקות, יילודים ומערכות טיפול. הנחיות אלו פותחו עבור מבצעי החייאה ועבור מדריכי AHA ומטרתן להתמקד במדע ההחייאה ובהמלצות הכי משמעותיות או השנויות במחלוקת, או באלו שיגרמו לשינויים בביצוע החייאה או בהעברת הכשרה להחייאה, וכדי להסביר את הרציונל שעומד מאחורי ההמלצות.

מכיוון שפרסום זה הוא סיכום, הוא אינו מפנה למחקרים תומכים שפורסמו ולא רשומים בו דרגות המלצות (COR - Class Of Recommendation) או רמות של ראיות (LOE - Level Of Evidence). למידע מפורט יותר ולהפניות, יש לעיין בהנחיות ה-AHA לשנת 2020 בנושא החייאת לב-ריאה (CPR) וטיפול קרדיווסקולרי דחוף (ECC - Emergency Cardiovascular Care), לרבות תקציר המנהלים^[1] שפורסם בכתב העת Circulation באוקטובר 2020, והסיכום המפורט של מדעי ההחייאה שפורסם ב-International Consensus on CPR and ECC Science With Treatment Recommendations לשנת 2020, אשר פותח על-ידי ועדת הקשר הבינלאומי בנושא החייאה (ILCOR - International Liaison Committee on Resuscitation) ופורסם בו זמנית בכתבי העת Circulation‏^[2] ו-Resuscitations באוקטובר 2020. השיטות ששימשו את ILCOR בהערכת הראיות^[3] ואת ה-AHA בתרגום הערכות אלה להנחיות בנושא החייאה^[4] פורסמו בהרחבה.

ההנחיות לשנת 2020 עושות שימוש בגרסה העדכנית ביותר של הגדרות ה-AHA ל-COR ול-LOE (איור 1). בסך הכל, ישנן 491 המלצות ספציפיות לגבי סעד חיים למבוגרים, ילדים, תינוקות ויילודים מדעי ההוראה בנושא החייאה ומערכות טיפול. מתוך המלצות אלו, 161 הן המלצות בדרגה 1 ו-293 הן המלצות בדרגה 2 (איור 2). בנוסף, 37 המלצות הן בדרגה 3, ובכלל זה 19 ללא ראיות לתועלת ו-18 עם ראיות לנזק.

איור 1 - הטמעה של דרגת ההמלצה ורמת הראיות לאסטרטגיות קליניות, התערבויות, טיפולים או בדיקות אבחנתיות בטיפול בחולה (עודכן במאי 2019)^[5]

דרגת ההמלצה (COR) ורמת הראיות (LOE) נקבעים באופן עצמאי (ניתן לזווג כל COR לכל LOE).

המלצה עם רמת ראיות C אינה מלמדת על כך שההמלצה חלשה. רבות מהשאלות הקליניות החשובות בהן עוסקות ההנחיות אינן ניתנות לבדיקה בניסויים קליניים. אף על פי שניסויים אקראיים מבוקרים אינם זמינים, תיתכן הסכמה קלינית ברורה ביותר לכך שבדיקה מסוימת או טיפול מסוים מועילים או יעילים.

†	כשמדובר בהמלצות השוואת -יעילות (1 COR ו-LOE A ;2a ו-B בלבד), מחקרים התומכים בשימוש בפעלים משווים צריכים לכלול השוואות ישירות של הטיפולים או האסטרטגיות הנבדקות
‡	שיטת הערכת האיכות עודנה מתפתחת, כולל יישום של כלי דירוג ראיות מתוקננים הנמצאים בשימוש רחב ועדיף שיהיו מתוקפים; ועבור סקירות שיטתיות, הכללה של ועדה לבחינת ראיות (Evidence Review Committee)

COR‏ (Class Of Recommendation) = דרגת ההמלצה
EO‏ (Expert Opinion) = דעת מומחה
LD‏ (Limited Data) = נתונים מוגבלים
LOE‏ (Level Of Evidence) = רמת הראיות
NR‏ (Non-Random) = לא אקראי
R‏ (Random) = אקראי

איור 2 - התפלגות דרגת ההמלצות ורמת הראיות באחוזים מתוך 491 ההמלצות בהנחיות ה-AHA בנושא החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף 2020^[6]

אודות ההמלצות

העובדה שרק 6 מתוך 491 מהמלצות אלה (1.2 אחוזים) מבוססות על ראיות ברמה A (לפחות מחקר קליני אקראי אחד ברמה גבוהה (RCT - Randomized Control Trial), אשר נתמך על-ידי מחקר נוסף ברמה גבוהה או על-ידי מחקר רישום (מעידים על האתגרים המתמשכים בביצוע מחקרים ברמה גבוהה בנושא החייאה. נדרש מאמץ מתואם ברמה הלאומית והבינלאומית למימון המחקר בנושא החייאה ולתמיכה בו.

הן תהליך הערכת הראיות של ILCOR והן תהליך פיתוח ההנחיות של ה-AHA מושפעים מקווי מדיניות קפדניים בנושא גילוי נאות, שנועדו להבטיח שקיפות מלאה בכל הנוגע ליחסים עם התעשייה ולניגודי עניינים אחרים, ולהגן על תהליכים אילו מהשפעות בלתי הולמות. צוות ה-AHA דאג לקבלת הצהרות גילוי ניגודי עניינים מצד כל המשתתפים. כל יושבי הראש של הקבוצות לכתיבת ההנחיות ולפחות 50 אחוזים מחברי קבוצות אלה נדרשים להיות חופשיים מכל ניגוד עניינים, וכל הקשרים הרלוונטיים נחשפים בפרסומי ה-Consensus on Science With Treatment Recommendations ובפרסומי ההנחיות בהתאמה.

ביבליוגרפיה

↑ Merchant RM, Topjian AA, Panchal AR, et al. Part 1: executive summary: 2020 American Heart Association Guidelines Update for .Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care. Circulation. 2020;142)suppl 2(:In press
↑ International Liaison Committee on Resuscitation. 2020 International Consensus on Cardiopulmonary Resuscitation and .Emergency Cardiovascular Care Science With Treatment Recommendations. Circulation. 2020;142)suppl 1(:In press
↑ Morley P, Atkins D, Finn JM, et al. 2 Evidence-evaluation process and management of potential conflicts of interest: 2020 International Consensus on Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care Science With Treatment .Recommendations. Circulation. 2020;142)suppl 1):In press
↑ Magid DJ, Aziz K, Cheng A, et al. Part 2: evidence evaluation and guidelines development: 2020 American Heart Association Guidelines Update for Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care. Circulation. 2020;142)suppl 2(:In .press
↑ יש לציין את התוצא או התוצאה של ההתערבות (תוצא קליני משופר או דיוק גבוה יותר באבחנה או מידע פרוגנוסטי תוספתי).
↑ התוצאות הן האחוז מתוך 491 ההמלצות לסעד חיים בסיסי ומתקדם למבוגרים, סעד חיים בסיסי ומתקדם לילדים ותינוקות, לסעד חיים ליילודים, מדעי הוראת החייאה ומערכות טיפולי

למידע נוסף על תוכניות קורסים מצילי חיים של American Heart Association, ניתן ליצור איתנו קשר ב: international.heart.org

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-1] Merchant RM, Topjian AA, Panchal AR, et al. Part 1: executive summary: 2020 American Heart Association Guidelines Update for .Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care. Circulation. 2020;142)suppl 2(:In press

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-2] International Liaison Committee on Resuscitation. 2020 International Consensus on Cardiopulmonary Resuscitation and .Emergency Cardiovascular Care Science With Treatment Recommendations. Circulation. 2020;142)suppl 1(:In press

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.944-3] Morley P, Atkins D, Finn JM, et al. 2 Evidence-evaluation process and management of potential conflicts of interest: 2020 International Consensus on Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care Science With Treatment .Recommendations. Circulation. 2020;142)suppl 1):In press

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.945-4] Magid DJ, Aziz K, Cheng A, et al. Part 2: evidence evaluation and guidelines development: 2020 American Heart Association Guidelines Update for Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care. Circulation. 2020;142)suppl 2(:In .press

[5] יש לציין את התוצא או התוצאה של ההתערבות (תוצא קליני משופר או דיוק גבוה יותר באבחנה או מידע פרוגנוסטי תוספתי).

[6] התוצאות הן האחוז מתוך 491 ההמלצות לסעד חיים בסיסי ומתקדם למבוגרים, סעד חיים בסיסי ומתקדם לילדים ותינוקות, לסעד חיים ליילודים, מדעי הוראת החייאה ומערכות טיפולי

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 |מספר הפרק=1
 }}
+{{הרחבה|החייאה}}
+[[קובץ:CPR training-04.jpg|שמאל|250px]]
 ==מבוא==
-פרסום זה של "דגשים בהנחיות" מסכם את הסוגיות העיקריות והשינויים העיקריים בעדכון הנחיות American Heart Association{{כ}} (AHA) לשנת 2015 לגבי החייאת לב-ריאה (Cardio-Pulmonary Resuscitation ,CPR) וטיפול קרדיווסקולרי דחוף (Emergency Cardiovascular Care ,ECC). הוא פותח עבור מבצעי החייאה ועבור מדריכי AHA כדי להתמקד במדע ההחייאה ובהמלצות להנחיות שהן המשמעותיות או השנויות ביותר במחלוקת או אלה שיגרמו לשינויים בביצוע החייאה או בהעברת הכשרה להחייאה. בנוסף, הוא מביא את הרציונל להמלצות.
+דגשים אלו מסכמים את הסוגיות העיקריות והשינויים העיקריים בהנחיות להחייאת לב-ריאה (CPR{{כ}} - Cardiopulmonary Resuscitation) וטיפול קרדיווסקולרי דחוף (ECC{{כ}} - Extracorporeal Circulation) של (AHA{{כ}}) American Heart Association 2020. ההנחיות לשנת 2020 מהוות עדכון מקיף של הנחיות ה-AHA בנושאי מדעי הוראת החייאת מבוגרים, ילדים, תינוקות, יילודים ומערכות טיפול. הנחיות אלו פותחו עבור מבצעי החייאה ועבור מדריכי AHA ומטרתן להתמקד במדע ההחייאה ובהמלצות הכי משמעותיות או השנויות במחלוקת, או באלו שיגרמו לשינויים בביצוע החייאה או בהעברת הכשרה להחייאה, וכדי להסביר את הרציונל שעומד מאחורי ההמלצות.
-מכיוון שפרסום זה תוכנן כסיכום, הוא אינו מפנה למחקרים תומכים שפורסמו ולא רשומות בו דרגות המלצות או רמות של ראיות. מידע מפורט יותר והפניות מומלץ לקורא לקרוא ב-AHA Guidelines update for CPR and ECC {{כ}}2015 כולל תקציר המנהלים (executive summary){{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Neumar RW, Shuster M, Callaway CW, et al Part 1: executive summary: 2015 American Heart Association Guidelines Update for Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care Circulation 2015;132)18()suppl 2(  In press}} אשר פורסם בכתב העת Circulation באוקטובר 2015 ולהיוועץ בסיכום המפורט של מדע ההחייאה ב-2015 ה-International Consensus on CPR and ECC Science With Treatment Recommendations אשר פורסם בו-זמנית בכתב העת Circulation{{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Hazinski MF, Nolan JP, Aicken R, et al Part 1: executive summary: 2015 International Consensus on Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care Science With Treatment Recommendations Circulation 2015;132)16()suppl 1(  In press}} ובכתב העת Resuscitation  {{כ}}{{הערה|שם=הערה3|Nolan JP, Hazinski MF, Aicken R, et al Part 1: executive summary: 2015 International Consensus on Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care Science With Treatment Recommendations Resuscitation In press}}
+מכיוון שפרסום זה הוא סיכום, הוא אינו מפנה למחקרים תומכים שפורסמו ולא רשומים בו דרגות המלצות (COR - Class Of Recommendation) או רמות של ראיות (LOE - Level Of Evidence). למידע מפורט יותר ולהפניות, יש לעיין בהנחיות ה-AHA לשנת 2020 בנושא החייאת לב-ריאה (CPR) וטיפול קרדיווסקולרי דחוף (ECC - Emergency Cardiovascular Care), לרבות תקציר המנהלים{{הערה|שם=הערה1|Merchant RM, Topjian AA, Panchal AR, et al. Part 1: executive summary: 2020 American Heart Association Guidelines Update for  .Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care. Circulation. 2020;142)suppl 2(:In press}} שפורסם בכתב העת Circulation באוקטובר 2020, והסיכום המפורט של מדעי ההחייאה שפורסם ב-International Consensus on CPR and ECC Science With Treatment Recommendations לשנת 2020, אשר פותח על-ידי ועדת הקשר הבינלאומי בנושא החייאה (ILCOR - International Liaison Committee on Resuscitation) ופורסם בו זמנית בכתבי העת Circulation{{כ}}{{הערה|שם=הערה2|International Liaison Committee on Resuscitation. 2020 International Consensus on Cardiopulmonary Resuscitation and  .Emergency Cardiovascular Care Science With Treatment Recommendations. Circulation. 2020;142)suppl 1(:In press}} ו-Resuscitations באוקטובר 2020. השיטות ששימשו את ILCOR בהערכת הראיות{{הערה|שם=הערה4|Morley P, Atkins D, Finn JM, et al. 2 Evidence-evaluation process and management of potential conflicts of interest: 2020 International Consensus on Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care Science With Treatment .Recommendations. Circulation. 2020;142)suppl 1):In press}} ואת ה-AHA בתרגום הערכות אלה להנחיות בנושא החייאה{{הערה|שם=הערה5|Magid DJ, Aziz K, Cheng A, et al. Part 2: evidence evaluation and guidelines development: 2020 American Heart Association Guidelines Update for Cardiopulmonary Resuscitation and Emergency Cardiovascular Care. Circulation. 2020;142)suppl 2(:In .press}} פורסמו בהרחבה.
-עדכון הנחיות AHA לשנת 2015 לגבי החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף מבוסס על תהליך הערכה בינלאומי של ראיות שכלל 250 סוקרי ראיות מ-39 מדינות. תהליך הסקירה השיטתית עבור "ועדת הקישור הבינלאומית בעניין החייאה"  International Liaison Committee on Resuscitation (ILCOR) לשנת 2015 היה שונה למדי בהשוואה לתהליך ששימש בשנת 2010. כשמדובר בתהליך הסקירה השיטתי של 2015, כוח המשימה של ILCOR תעדף נושאים לסקירה, ובחר אותם כאשר היה מספיק מידע חדש או הייתה מחלוקת, אשר עוררו סקירה שיטתית. כתוצאה מתעדוף זה, הושלמו ב- 2015 פחות סקירות (166) מאשר ב-2010 (274).
+ההנחיות לשנת 2020 עושות שימוש בגרסה העדכנית ביותר של הגדרות ה-AHA ל-COR ול-LOE (איור 1). בסך הכל, ישנן 491 המלצות ספציפיות לגבי סעד חיים למבוגרים, ילדים, תינוקות ויילודים מדעי ההוראה בנושא החייאה ומערכות טיפול. מתוך המלצות אלו, 161 הן המלצות בדרגה 1 ו-293 הן המלצות בדרגה 2 (איור 2). בנוסף, 37 המלצות הן בדרגה 3, ובכלל זה 19 ללא ראיות לתועלת ו-18 עם ראיות לנזק.
-==איור 1 - מערכת הסיווג החדשה של  AHA עבור דרגות ההמלצות ורמות הראיות ==
+==איור 1 - הטמעה של דרגת ההמלצה ורמת הראיות לאסטרטגיות קליניות, התערבויות, טיפולים או בדיקות אבחנתיות בטיפול בחולה (עודכן במאי 2019){{הערה|יש לציין את התוצא או התוצאה של ההתערבות (תוצא קליני משופר או דיוק גבוה יותר באבחנה או מידע פרוגנוסטי תוספתי).}}==
-יש לציין את התוצא או התוצאה של ההתערבות (תוצא קליני משופר או דיוק גבוה יותר באבחנה או מידע פרוגנוסטי תוספתי.
+{{ש}}[[קובץ:AHA1.png|מרכז|600px]]
-דרגת ההמלצה (COR) ורמת הראיות (LOE) נקבעים בנפרד באופן עצמאי (ניתן
+[[קובץ:AHA9.png|מרכז|600px]]
-לזווג כל COR לכל LOE).
-המלצה עם LOE C אינה מלמדת על כך שההמלצה חלשה. רבות מהשאלות הקליניות החשובות בהן עוסקות ההנחיות לא ניתן לבדוק בניסויים קליניים. למרות שניסויים אקראיים מבוקרים אינם זמינים, תיתכן הסכמה קלינית ברורה ביותר לכך
+דרגת ההמלצה (COR) ורמת הראיות (LOE) נקבעים באופן עצמאי (ניתן לזווג כל COR לכל LOE).
-שבדיקה מסוימת או טיפול מסוים מועילים או יעילים
-;מקרא
+המלצה עם רמת ראיות C אינה מלמדת על כך שההמלצה חלשה. רבות מהשאלות הקליניות החשובות בהן עוסקות ההנחיות אינן ניתנות לבדיקה בניסויים קליניים. אף על פי שניסויים אקראיים מבוקרים אינם זמינים, תיתכן הסכמה קלינית ברורה ביותר לכך שבדיקה מסוימת או טיפול מסוים מועילים או יעילים.
-COR = דרגת ההמלצה;
-EO = דעת מומחים;
+{| class="wikitable"
+|<big>†</big>|| כשמדובר בהמלצות השוואת -יעילות (1 COR ו-LOE A ;2a ו-B בלבד), מחקרים התומכים בשימוש בפעלים משווים צריכים לכלול השוואות ישירות של הטיפולים או האסטרטגיות הנבדקות
-LD = נתונים מוגבלים;
+|-
+|<big>‡</big>||שיטת הערכת האיכות עודנה מתפתחת, כולל יישום של כלי דירוג ראיות מתוקננים הנמצאים בשימוש רחב ועדיף שיהיו מתוקפים; ועבור סקירות שיטתיות, הכללה של ועדה לבחינת ראיות (Evidence Review Committee)
-LOE = רמת הראיות;
-NR = לא אקראי;
-R = אקראי
-===דרגת (חוזק) ההמלצה===
-{| width="50%"
-|- bgcolor="#99ff99"
-| דרגה I (חזקה) תועלת >>> סיכון
-|- bgcolor="#99ff99"
-| ביטויים מוצעים לכתיבת המלצות:
-*מומלץ
-*מותווה/מועיל/יעיל
-*יש/צריך/עליו לבצע/לתת/אחר
-*ביטויים השוואתיים-יעילות: (**)
-:*טיפול/אסטרטגיה א' מומלץ/ת / מותווה/ית על פני טיפול ב'
-:*יש לבחור בטיפול א' ולא בטיפול ב'
-|}
-(**)כשמדובר בהמלצות השוואתיות-יעילות {{כ}}( COR I ו- LOE A ;IIa ו- B {{כ}}בלבד), מחקרים התומכים בשימוש בפעלים משווים צריכים לכלול השוואות ישירות של הטיפולים או האסטרטגיות הנבדקים.
-{| width="50%"
-|- bgcolor="#eeee66"
-|דרגה IIa (בינונית) תועלת >> סיכון
-|- bgcolor="#eeee66"
-|ביטויים מוצעים לכתיבת המלצות:
-*כדאי
-*עשוי להיות מועיל/יעיל
-*ביטויים השוואתיים-יעילות:**
-:*טיפול/אסטרטגיה א' כנראה מומלץ/ת / מותווה/ית על פני טיפול ב'
-:*כדאי לבחור בטיפול א' ולא בטיפול ב'
-|}
-(**)כשמדובר בהמלצות השוואתיות-יעילות {{כ}}( COR I ו- LOE A ;IIa ו- B {{כ}}בלבד), מחקרים התומכים בשימוש בפעלים משווים צריכים לכלול השוואות ישירות של הטיפולים או האסטרטגיות הנבדקים.
-{| width="50%"
-|- bgcolor="#F4A460"
-|דרגה IIb (חלשה) תועלת ≥ סיכון
-|- bgcolor="#F4A460"
-|
-ביטויים מוצעים לכתיבת המלצות:
-*ייתכן שכדאי
-*ניתן לשקול
-*התועלת/היעילות אינה ידועה/אינה ברורה/אינה ודאית או לא הוכחה כראוי
-|}
-{| width="50%"
-|- bgcolor="#ffaaaa"
-|דרגה III: אין תועלת או תועלת (בינונית) תועלת = סיכון {{ש}}(רמת הראיות לשימוש באופן כללי A או B)
-|- bgcolor="#ffaaaa"
-|
-ביטויים מוצעים לכתיבת המלצות:
-*לא מומלץ
-*לא מתווה/מועיל/יעיל
-*אין לבצע/לתת/אחר
-|}
-{| width="50%"
-|- bgcolor="#ff5555"
-|דרגה III: נזק סכנה (חזקה) סיכון < תועלת
-|- bgcolor="#ff5555"
-|
-ביטויים מוצעים לכתיבת המלצות:
-*עלול להזיק
-*גורם נזק
-*קשור בתחלואה/תמותה מוגברת
-*אין לבצע/לתת/אחר
 |}
+*COR{{כ}} (Class Of Recommendation) = דרגת ההמלצה
+*EO{{כ}} (Expert Opinion) = דעת מומחה
+*LD{{כ}} (Limited Data) = נתונים מוגבלים
+*LOE{{כ}} (Level Of Evidence) = רמת הראיות
+*NR{{כ}} (Non-Random) = לא אקראי
+*R{{כ}} (Random) = אקראי
+==איור 2 - התפלגות דרגת ההמלצות ורמת הראיות באחוזים מתוך 491 ההמלצות בהנחיות ה-AHA בנושא החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף 2020{{הערה|התוצאות הן האחוז מתוך 491 ההמלצות לסעד חיים בסיסי ומתקדם למבוגרים, סעד חיים בסיסי ומתקדם לילדים ותינוקות, לסעד חיים ליילודים, מדעי הוראת החייאה ומערכות טיפולי}}==
-===רמת הראיות (איכות)===
+[[קובץ:AHA2.png|מרכז|600px]]
-*שיטת הערכת האיכות מתפתחת, כולל היישום של כלי דירוג ראיות מתוקננים, הנמצאים בשימוש רחב ועדיף מתוקפים; ועבור סקירות שיטתיות, ההכללה של ועדה לבחינת ראיות (Evidence Review Committee).
-{| width="50%"
-|- bgcolor="#5555cc"
-|רמה A
-|- bgcolor="#5555fcc"
-|
-*עדות איכותית*** מיותר מניסוי אקראי מבוקר אחד
-*מטה-אנליזה של ניסויים אקראיים מבוקרים איכותיים
-*ניסוי אקראי מבוקר אחד או יותר מאומת באמצעות מחקרי מרשם נתונים איכותיים
-|}
-(***) שיטת הערכת האיכות מתפתחת, כולל היישום של כלי דירוג ראיות מתוקננים, הנמצאים בשימוש רחב ועדיף מתוקפים; ועבור סקירות שיטתיות, ההכללה של ועדה לבחינת ראיות (Evidence Review Committee).
-{| width="50%"
-|- bgcolor="#7777ff"
-|רמה B-R (אקראי)
-|- bgcolor="#7777ff"
-|
-*ראיה באיכות בינונית*** מניסוי אקראי מבוקר אחד או יותר
-*מטה-אנליזה של ניסויים אקראיים מבוקרים באיכות בינונית
-|}
-(***) שיטת הערכת האיכות מתפתחת, כולל היישום של כלי דירוג ראיות מתוקננים, הנמצאים בשימוש רחב ועדיף מתוקפים; ועבור סקירות שיטתיות, ההכללה של ועדה לבחינת ראיות (Evidence Review Committee).
-{| width="50%"
-|- bgcolor="#9999ff"
-|רמה B-NR (לא אקראי)
-|- bgcolor="#9999ff"
-|
-*ראיה באיכות בינונית*** ממחקר לא אקראי, מחקר תצפיתי או מחקר מרשם נתונים אחד או יותר שבוצע היטב
-*מטה-אנליזה של מחקרים כאלה
-|}
-(***) שיטת הערכת האיכות מתפתחת, כולל היישום של כלי דירוג ראיות מתוקננים, הנמצאים בשימוש רחב ועדיף מתוקפים; ועבור סקירות שיטתיות, ההכללה של ועדה לבחינת ראיות (Evidence Review Committee).
-{| width="50%"
-|- bgcolor="#bbbbff"
-|רמה C-LD (נתונים מוגבלים)
-|- bgcolor="#bbbbff"
-|
-*מחקרים תצפיתיים או מחקרי מרשם נתונים אקראיים או לא אקראיים עם מגבלות בתכנון או בביצוע
-*מטה-אנליזה של מחקרים כאלה
-*מחקרים פיזיולוגיים או מכניסטיים בבני אדם
-|}
-{| width="50%"
-|- bgcolor="#eeeeff"
-|רמה C-EO (דעת מומחים)
-|- bgcolor="#eeeeff"
-|
-*הסכמה של דעת מומחים המבוססת על ניסיון קליני
-|}
-==תוספות==
-ברגע שנבחרו הנושאים, נוספו שתי תוספות חשובות לתהליך הסקירה של 2015 עצמו. ראשית, כדי לשפר את העקביות ואיכות הסקירות השיטתיות של 2015, הסוקרים השתמשו ב"אומדן המלצות, פיתוח והערכה" Grading of Recommendations Assessment, Development and Evaluation ([http://www.gradeworkinggroup.org GRADE]), מערכת מובנית והדירה ביותר לסקירת ראיות. שנית, הסוקרים מרחבי העולם יכלו לעבוד יחד באופן וירטואלי כדי להשלים את הסקירות השיטתיות באמצעות שימוש בפלטפורמה של AHA המבוססת על הרשת ובנויה בצורה ייעודית, "מערכת לסקירה ובחינה שיטתית של ראיות"(Systematic Evidence Evaluation and Review System) {{כ}}SEERS המיועדת לתמוך בסוגים רבים של תהליכי הערכה. אתר SEERS זה שימש כדי לחשוף בפני הציבור טיוטות של ההסכמה הבינלאומית לשנת 2015 על המדע של החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף עם המלצות לטיפול של ILCO {{כ}} ( International Consensus on CPR and ECC 2015 Science With Treatment Recommendations) ולקבל את הערות הציבור. כדי ללמוד עוד על SEERS וכדי לראות רשימה מקיפה של כל הסקירות השיטתיות שביצעה ILCOR, בקרו באתר https://volunteer.heart.org/apps/pico/Pages/default.aspx
-עדכון הנחיות AHA לשנת 2015 לגבי החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף שונה מאוד ממהדורות קודמות של הנחיות AHA לגבי החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף.
-הוועדה לטיפול קרדיווסקולרי דחוף (ECC Committee) קבעה שגרסה זו לשנת 2015 תהיה עדכון, המטפל רק בנושאים בהם טיפלה סקירת הראיות של ILCOR לשנת 2015 או בנושאים להם היה ביקוש דרך רשת ההכשרה. החלטה זו מבטיחה שיהיה לנו תקן אחד בלבד להערכת ראיות, וזה התהליך שיצרה ILCOR. כתוצאה מכך עדכון הנחיות AHA לשנת 2015 לגבי החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף אינו גרסה מקיפה של הנחיות AHA לשנת 2010 לגבי החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דףוף. גרסה משולבת כזו ניתן למצוא ברשת בכתובת https://eccguidelines.heart.org/index.php/circulation/cpr-ecc-guidelines-2/
-פרסום 2015 International Consensus on CPR and ECC Science With Treatment Recommendations החל כתהליך של סקירה מתמשכת של מדע ההחייאה. הנושאים שנסקרו ב-2015 יעודכנו בהתאם לצורך ויתווספו נושאים חדשים. כדאי לקוראים לעקוב אחר אתר SEERS כדי להתעדכן במידע החדש ביותר לגבי החייאה והערכת המידע הזה על-ידי ILCOR. כאשר יתגלו מספיק ראיות המלמדות על צורך לשנות את הנחיות AHA לגבי החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף, "ערכו שינויים אשר יועברו לקלינאים ולרשת ההכשרה.
-עדכון ההנחיות לשנת 2015 עשה שימוש בגרסה העדכנית של הגדרות AHA לדרגות ההמלצות ורמות הראיות (איור 1). הקוראים יבחינו שגרסה זו כוללת המלצה מתוקנת מסוג Class III) III), דרגה III: "אין/חוסר תועלת", לשימוש לעתים רחוקות כאשר הראיות מצביעות על כך שהאסטרטגיה שמדגים מחקר באיכות גבוהה או בינונית (רמת ראיות [A [LOE או B, בהתאמה) אינה טובה יותר מהבקרה. גם רמת הראיות עודכנה. LOE מחולקת כעת ל-LOE B-R (מחקרים אקראיים) ו-LOE B-NR (מחקרים לא אקראיים). LOE C מחולקת כעת ל-LOE C-LD (נתונים מוגבלים) ו-C-EO (דעת מומחים).
-[[קובץ:AHA2.jpg|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|איור2]]
+[[קובץ:AHA10.png|מרכז|600px]]
-כפי שתואר בדוח שפורסם לאחרונה מטעם Institute of Medicine{{כ}}{{הערה|שם=הערה4| Institute of Medicine . Strategies to Improve Cardiac
+==אודות ההמלצות==
-Arrest Survival: A Time to Act. Washington, DC: National Academies Press; 2015 }} והתגובה המוסכמת של AHA לגבי טיפול קרדיווסקולרי דחוף לדוח זה,{{הערה|שם=הערה5| Neumar RW, Eigel B, Callaway CW, et al . The
+העובדה שרק 6 מתוך 491 מהמלצות אלה (1.2 אחוזים) מבוססות על ראיות ברמה A (לפחות מחקר קליני אקראי אחד ברמה גבוהה (RCT - Randomized Control Trial), אשר נתמך על-ידי מחקר נוסף ברמה גבוהה או על-ידי מחקר רישום (מעידים על האתגרים המתמשכים בביצוע מחקרים ברמה גבוהה בנושא החייאה. נדרש מאמץ מתואם ברמה הלאומית והבינלאומית למימון המחקר בנושא החייאה ולתמיכה בו.
-American Heart Association response to the 2015 Institute of Medicine report on Strategies to Improve Cardiac Arrest Survival [published online ahead of print June 30, 2015] . Circulation . doi:10.1161/
-CIR 0000000000000233}} יש לעשות יותר כדי לקדם את מדע ההחייאה והניסיון המעשי בהחייאה. חייב להיות מאמץ מרוכז לייסד מחקרים בתחום ההחייאה בדום לב, בדומה למאמץ שהניע את המחקר בסרטן ובשבץ במהלך שני העשורים האחרונים. הפערים במידע ברורים כאשר בוחנים את ההמלצות הכלולות בעדכון ההנחיות לשנת 2015 (איור 2). יחד, רמות ההוכחה ודרגות ההמלצות בהחייאה הן נמוכות, כאשר רק 1% מסך ההמלצות ב-2015 (3 מתוך 315) מבוסס על רמת הראיות הגבוהה ביותר (LOE A) ורק 25% מההמלצות (78 מתוך 315) מסווגות בתור דרגה I (המלצה חזקה). רוב (69%) ההמלצות בעדכון ההנחיות לשנת 2015 נתמכות ברמות הראיות הנמוכות ביותר (LOE C-LD או C-EO), וכמחציתן (144 מתוך 315; 45%) מסווגות כדרגה IIb (המלצה חלשה).
-לאורך כל תהליך הערכת הראיות של ILCOR ופיתוח עדכון ההנחיות לשנת 2015, המשתתפים נצמדו בקפידה לדרישות לגילוי ניגוד עניינים של AHA. הצוות של AHA עיבד יותר מ-1000 גילויי ניגוד עניינים, וכל יושבי הראש של קבוצת כתיבת ההנחיות (Guidelines writing group) ולפחות 50% מחברי קבוצת כתיבת ההנחיות נדרשו להיות נטולי ניגודי עניינים רלוונטיים.
+הן תהליך הערכת הראיות של ILCOR והן תהליך פיתוח ההנחיות של ה-AHA מושפעים מקווי מדיניות קפדניים בנושא גילוי נאות, שנועדו להבטיח שקיפות מלאה בכל הנוגע ליחסים עם התעשייה ולניגודי עניינים אחרים, ולהגן על תהליכים אילו מהשפעות בלתי הולמות. צוות ה-AHA דאג לקבלת הצהרות גילוי ניגודי עניינים מצד כל המשתתפים. כל יושבי הראש של הקבוצות לכתיבת ההנחיות ולפחות 50 אחוזים מחברי קבוצות אלה נדרשים להיות חופשיים מכל ניגוד עניינים, וכל הקשרים הרלוונטיים נחשפים בפרסומי ה-Consensus on Science With Treatment Recommendations ובפרסומי ההנחיות בהתאמה.
-==הערות שוליים==
+==ביבליוגרפיה==
-<div class="mw-content-ltr">
+{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
-{{הערות שוליים}}
-</div>
-==ראו גם==
+למידע נוסף על תוכניות קורסים מצילי חיים של American Heart Association, ניתן ליצור איתנו קשר ב: international.heart.org
-* [[החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף|לתוכן העניינים של ההנחיה]]
 [[קטגוריה:קרדיולוגיה]]
 [[קטגוריה:הנחיות קליניות]]
+[[קטגוריה:פנימית]]
+[[קטגוריה:רפואה דחופה]]