הבדלים בין גרסאות בדף "החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - מערכות טיפול - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - treatment systems"

גרסה אחרונה מ־02:54, 25 באוקטובר 2024

החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף
מאת American Heart Association

תוכן עניינים > פרק #6: החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - מערכות טיפול - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - treatment systems

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – החייאה

להישרדות לאחר דום לב נדרשת מערכת של אנשים, הכשרה, ציוד וארגונים. הנכונות של עוברי אורח, בעלי נכסים שמחזיקים דפיברילטורים חיצוניים אוטומטיים (AED‏ - Automated External Defibrillator), עובדי מוקד של שירותי רפואה דחופה, וצוותים רפואיים המוכשרים לביצוע BLS‏ (Basic Life Support) ו-ALS‏ (Advanced Life Support) שעובדים בתוך מערכות של שירותי רפואה דחופה תורמים כולם להחייאה מוצלחת לאחר OHCA‏ (Out-of-Hospital Cardiac Arrest). בתוך בתי חולים, עבודתם של הרופאים, האחיות, המטפלים הנשימתיים, הרוקחים ובעלי המקצוע האחרים תומכים בתוצאות של החייאות.

החייאה מוצלחת תלויה גם בתרומתם של יצרני ציוד, חברות תרופות, מדריכי החייאה, מפתחי הנחיות ועוד רבים נוספים. הישרדות ארוכת טווח דורשת את תמיכתם של בני המשפחה ומטפלים מקצועיים, ובכלל זה גם מומחים בשיקום והחלמה קוגניטיבית, פיזית ופסיכולוגית. מחויבות חוצת מערכות לשיפור האיכות בכל רמת טיפול היא חיונית להשגת תוצאות מוצלחות.

סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים

ההתאוששות ממשיכה הרבה אחרי האשפוז הראשוני ומהווה מרכיב קריטי בשרשרת ההישרדות של ההחייאה
מאמצים לתמוך ביכולת ובנכונות של הציבור הרחב לבצע החייאת לב-ריאה ולהשתמש ב-AED משפר את תוצאות ההחייאה בקהילות
שיטות חדשניות לשימוש בטכנולוגיות של טלפונים ניידים כדי להזעיק עוברי אורח שעברו הכשרה בנושא החייאה, לאירועים בהם נדרשת החייאת לב-ריאה, מבטיחות וראויות למחקר
עובדי מוקד של מערכות חירום יכולים להורות לעוברי אורח לבצע החייאה באמצעות הידיים בלבד במבוגרים ובילדים. המסגרת לא-לא-סע (No-No-Go) אפקטיבית
מערכות להתרעה מוקדמת וצוותי תגובה מהירה יכולים למנוע דם לב הן בבתי חולים פדיאטרים והן בבתי חולים למבוגרים, אך הספרות מגוונת מדי כדי שניתן יהיה להבין איזה מהמרכיבים של מערכות אילו קשורות לתועלת
עזרים קוגניטיביים עשויים לסייע לאנשים מהשורה ללא הכשרה לבצע החייאה, אך במסגרת סימולציות, השימוש בעזרים אילו מעכב את תחילת ההחייאה. נדרשים מחקרים ופיתוח נוסף לפני שניתן יהיה להמליץ בפה מלא על מערכות אלו
באופן מפתיע, מעט מאוד ידוע על ההשפעה של עזרים קוגניטיביים על ביצועים של צוותי שירותי רפואה דחופה או צוותי החייאה המבוססים בבתי חולים
על אף שמרכזים המתמחים בדום לב מציעים פרוטוקולים וטכנולוגיה שאינה זמינה בכל בתי החולים, הספרות הקיימת לגבי ההשפעה שלהם על התוצאות של החייאות היא מעורבת
משוב מהצוות חשוב. פרוטוקולים מובנים לביצוע תחקירים משפרים את הביצועים של צוותי ההחייאה בהחייאה העוקבת
משוב חוצה מערכת חשוב. הטמעה של איסוף נתונים מובנה וסקירתם משפר את תהליכי ההחייאה ואת ההישרדות הן בתוך בית החולים והן מחוצה לו

המלצות עיקריות חדשות ומעודכנות

שימוש במכשירים ניידים כדי להזעיק עזרה מיומנת

חדש (2020): סביר שמערכות לשיגור צוותי חירום ישתמשו בטכנולוגיות של טלפונים ניידים כדי להזעיק עוברי אורח בעלי נכונות לבצע החייאה לאירועים קרובים, אשר ייתכן שדרוש בהם החייאה או שימוש ב-AED
סיבה: על אף ההכרה בחשיבות התפקיד של מגיבים ראשונים שהם עוברי אורח בשיפור התוצאות של אירועי OHCA, ברוב הקהילות יש שיעור נמוך של ביצוע החייאה ושימוש ב-AED על-ידי עוברי אורח. בחינה שיטתית שנערכה על-ידי ILCOR‏ (International Liaison Committee on Resuscitation) מצאה שהודעה למבצעי החייאה, שהם אנשים מהשורה, באמצעות אפליקציה של טלפון חכם או באמצעות הודעת טקסט, קשור לזמני תגובה קצרים יותר של עוברי אורח, שיעור גבוה יותר של החייאות שמבוצעת על-ידי עוברי אורח, זמן קצר יותר עד לביצוע דפיברילציה, ושיעור גבוה יותר של הישרדות עד לשחרור מבית החולים עבור אנשים שחוו OHCA. ההבדלים בתוצאות הקליניות נראו רק בנתונים התצפיתיים. השימוש בטכנולוגיה של טלפונים ניידים טרם נחקר בסביבה צפון אמריקאית, אך התועלת הנראית במדינות אחרות הופך את הנושא לבעל עדיפות גבוהה במחקר עתידי, ובכלל זה גם ההשפעה של התראות אלו על התוצאות של דום לב בהקשרים מגוונים הקשורים לחולים, לקהילה ולמיקום הגאוגרפי

מאגרי מידע לשיפור ביצועי המערכת

2020 (חדש): סביר שארגונים המטפלים בחולי דום לב יאספו נתונים על תהליכי הטיפול והתוצאות. סיבה: תעשיות רבות, לרבות תעשיית הבריאות, אוספות ומבצעות הערכה של נתוני ביצועים כדי למדוד את האיכות ולזהות הזדמנויות לשיפור. ניתן לעשות זאת ברמה המקומית, האזורית או הלאומית באמצעות השתתפות במאגרי נתונים שאוספים מידע על תהליכי טיפול (כמו נתוני ביצועים של החייאת לב-ריאה, זמני דפיברילציה, עמידה בהנחיות) ותוצאות הטיפול (כמו חזרה לדופק עצמוני, הישרדות) הקשורות לדום לב

שלוש יוזמות מסוג זה הן: Get With The Guidelines - Resuscitation registry של ה-AHA (למקרי IHCA‏ - In-Hospital Cardiac Arrest), ה-Cardiac Arrest Registry to Enhance Survival -™ (למקרי OHCA) וה-Resuscitation Outcomes Consortium Cardiac Epistry (למקרי OHCA) וקיימים גם מאגרי נתונים אזוריים רבים. בחינה שיטתית שנערכה ב-2020 על ידי ILCOR מצאה שרוב המחקרים להערכת ההשפעה של מאגרי נתונים, עם או בלי דיווח לציבור, מראים שיפור בהישרדות מדום לב בארגונים וקהילות שמשתתפים במאגרי נתונים בנושא דום לב.

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 {{הרחבה|החייאה}}
 [[קובץ:CPR training-04.jpg|שמאל|250px]]
-==סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים==
+להישרדות לאחר דום לב נדרשת מערכת של אנשים, הכשרה, ציוד וארגונים. הנכונות של עוברי אורח, בעלי נכסים שמחזיקים דפיברילטורים חיצוניים אוטומטיים (AED{{כ}} - Automated External Defibrillator), עובדי מוקד של שירותי רפואה דחופה, וצוותים רפואיים המוכשרים לביצוע BLS{{כ}} (Basic Life Support) ו-ALS{{כ}} (Advanced Life Support) שעובדים בתוך מערכות של שירותי רפואה דחופה תורמים כולם להחייאה מוצלחת לאחר OHCA{{כ}} (Out-of-Hospital Cardiac Arrest). בתוך בתי חולים, עבודתם של הרופאים, האחיות, המטפלים הנשימתיים, הרוקחים ובעלי המקצוע האחרים תומכים בתוצאות של החייאות.
-סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים בהמלצות של עדכון ההנחיות לשנת 2015 עבור סעד חיים לבבי מתקדם כוללים את הנקודות הבאות:
-* לשימוש בשילוב של [[וזופרסין]] ו[[אפינפרין]] בדום לב אין יתרון על פני שימוש במינון המקובל של אפינפרין. בנוסף, לשימוש בווזופרסין אין יתרון לעומת שימוש באפינפרין לבד. לכן, כדי לפשט את האלגוריתם, וזופרסין הוצא מתוך "אלגוריתם לדום לב במבוגרים — עדכון 2015"
-*רמה נמוכה של פחמן דו-חמצני בסוף נשיפה (ETCO<sub>2</sub>) במטופל מצונרר לאחר 20 דקות של החייאת לב-ריאה קשורה לסיכוי נמוך מאוד להחייאה. אמנם אין להשתמש במדד זה בפני עצמו לקבלת החלטות, אך מבצעי ההחייאה יכולים להביא בחשבון את רמת ה-ETCO<sub>2</sub> לאחר 20 דקות של החייאת לב-ריאה בשילוב עם גורמים אחרים כדי לעזור לקבוע מתי להפסיק את ההחייאה
-*לסטרואידים עשויה להיות תועלת כלשהי כאשר משלבים אותם עם וזופרסין ואפינפרין בטיפול בדום לב בתוך בית חולים. אמנם במחקרי מעקב תלויים ועומדים לא מומלץ להשתמש בהם דרך שגרה, אך כשמדובר בדום לב בתוך בית חולים כדאי למבצע ההחייאה לתת את השילוב
-*כאשר מיישמים במהירות החייאת לב-ריאה חוץ-גופית, היא עשויה להאריך את החיים, מכיוון שהיא יכולה לתת זמן לטפל במצבים העשויים להיות הפיכים או להתכונן להשתלת לב למטופלים שאינם עוברים החייאת לב-ריאה קונבנציונלית
-*במטופלים עם דום לב עם דופק שאינו מתאים למתן שוק ושמקבלים אפינפרין באופן אחר, מומלץ לתת מוקדם אפינפרין
-*במחקרים על השימוש ב[[לידוקאין]] לאחר חזרה של מחזור דם עצמוני קיימת סתירה, ולא מומלץ להשתמש בלידוקאין דרך שגרה. מאידך, ניתן לשקול להתחיל או להמשיך לתת לידוקאין מיד לאחר חזרה של מחזור דם עצמוני לאחר דום לב כתוצאה מפרפור חדרים (VF) / טכיקרדיה חדרית ללא דופק (pVT)
-*מחקר תצפיתי אחד מצביע על כך שייתכן קשר בין מתן חוסמי ביתא לאחר דום לב לבין תוצאים טובים יותר מאשר במצב בו לא משתמשים בחוסמי ביתא. למרות שבמחקר תצפיתי זה אין ראיות חזקות מספיק כדי להמליץ על שימוש שגרתי, ניתן לשקול לתת או להמשיך לתת טיפול פומי או תוך-ורידי (IV) בחוסמי ביתא מוקדם לאחר אשפוז עקב דום לב כתוצאה מ-VF/pVT
-==וזופרסורים להחייאה: וזופרסין==
+החייאה מוצלחת תלויה גם בתרומתם של יצרני ציוד, חברות תרופות, מדריכי החייאה, מפתחי הנחיות ועוד רבים נוספים. הישרדות ארוכת טווח דורשת את תמיכתם של בני המשפחה ומטפלים מקצועיים, ובכלל זה גם מומחים בשיקום והחלמה קוגניטיבית, פיזית ופסיכולוגית. מחויבות חוצת מערכות לשיפור האיכות בכל רמת טיפול היא חיונית להשגת תוצאות מוצלחות.
-לשימוש בדום לב בווזופרסין בשילוב עם אפינפרין אין יתרון כתחליף לאפינפרין במינון המקובל.
-ב-2010 נכתב: מנה אחת של 40 יחידות וזופרסין במתן תוך-ורידי/לתוך העצם עשויה להחליף את המנה הראשונה או השנייה של אפינפרין בטיפול בדום לב
+==סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים==
+*ההתאוששות ממשיכה הרבה אחרי האשפוז הראשוני ומהווה מרכיב קריטי בשרשרת ההישרדות של ההחייאה
-'''סיבה''': : הוכח שהן מתן של אפינפרין והן מתן וזופרסין במהלך דום לב משפר את החזרה של מחזור דם עצמוני. סקירה של הראיות הזמינות מראה שהיעילות של שתי התרופות דומה, ושלמתן של אפינפרין ווזופרסין יחד אין תועלת מוכחת בהשוואה לאפינפרין לבד. למען הפשטות, וזופרסין הוצאה מתוך "אלגוריתם לדום לב במבוגרים".
+*מאמצים לתמוך ביכולת ובנכונות של הציבור הרחב לבצע החייאת לב-ריאה ולהשתמש ב-AED משפר את תוצאות ההחייאה בקהילות
+*שיטות חדשניות לשימוש בטכנולוגיות של טלפונים ניידים כדי להזעיק עוברי אורח שעברו הכשרה בנושא החייאה, לאירועים בהם נדרשת החייאת לב-ריאה, מבטיחות וראויות למחקר
-==וזופרסורים להחייאה: אפינפרין==
+*עובדי מוקד של מערכות חירום יכולים להורות לעוברי אורח לבצע החייאה באמצעות הידיים בלבד במבוגרים ובילדים. המסגרת לא-לא-סע (No-No-Go) אפקטיבית
-יתכן שכדאי לתת אפינפרין בהקדם האפשרי לאחר התרחשות דום לב בגלל דופק התחלתי שאינו מתאים למתן שוק.
+*מערכות להתרעה מוקדמת וצוותי תגובה מהירה יכולים למנוע דם לב הן בבתי חולים פדיאטרים והן בבתי חולים למבוגרים, אך הספרות מגוונת מדי כדי שניתן יהיה להבין איזה מהמרכיבים של מערכות אילו קשורות לתועלת
+*עזרים קוגניטיביים עשויים לסייע לאנשים מהשורה ללא הכשרה לבצע החייאה, אך במסגרת סימולציות, השימוש בעזרים אילו מעכב את תחילת ההחייאה. נדרשים מחקרים ופיתוח נוסף לפני שניתן יהיה להמליץ בפה מלא על מערכות אלו
-'''סיבה''': במחקר תצפיתי גדול מאוד של דום לב עם דופק שאינו מתאים למתן שוק נערכה השוואה בין אפינפרין שניתן לאחר 1 עד 3 דקות לבין אפינפרין שניתן בשלושה מרווחי זמן מאוחרים יותר (4 עד 6 דקות, 7 עד 9 דקות ויותר מ-9 דקות). במחקר נמצא קשר בין מתן מוקדם של אפינפרין ועלייה בחזרה של מחזור דם עצמוני, הישרדות עד השחרור מהאשפוז והישרדות ללא פגיעה נוירולוגית.
+*באופן מפתיע, מעט מאוד ידוע על ההשפעה של עזרים קוגניטיביים על ביצועים של צוותי שירותי רפואה דחופה או צוותי החייאה המבוססים בבתי חולים
+*על אף שמרכזים המתמחים בדום לב מציעים פרוטוקולים וטכנולוגיה שאינה זמינה בכל בתי החולים, הספרות הקיימת לגבי ההשפעה שלהם על התוצאות של החייאות היא מעורבת
-==ETCO<sub>2</sub> לניבוי כשל ההחייאה==
+*משוב מהצוות חשוב. פרוטוקולים מובנים לביצוע תחקירים משפרים את הביצועים של צוותי ההחייאה בהחייאה העוקבת
-במטופלים מצונררים ניתן לשקול להשתמש בחוסר הצלחה להשיג ETCO<sub>2</sub> מעל 10 מ"מ כספית בקפנוגרפיה לאחר 20 דקות של החייאת לב-ריאה, כרכיב אחד של גישה רבת-אופנים להחלטה לגבי מועד ההפסקה של ניסיונות ההחייאה, אך אין להשתמש בו כרכיב יחיד.
+*משוב חוצה מערכת חשוב. הטמעה של איסוף נתונים מובנה וסקירתם משפר את תהליכי ההחייאה ואת ההישרדות הן בתוך בית החולים והן מחוצה לו
-'''סיבה''': חוסר הצלחה להשיג ETCO<sub>2</sub> מעל 10 מ"מ כספית בקפנוגרפיה לאחר 20 דקות של החייאה נמצא קשור לסיכוי קלוש לחזרה של מחזור דם עצמוני והישרדות. מאידך, המחקרים העדכניים מוגבלים בכך שיש בהם משתנים מבלבלים אפשריים ונכלל בהם מספר קטן יחסית של מטופלים, כך שלא מומלץ להסתמך רק על ETCO<sub>2</sub> כדי לקבוע מתי להפסיק החייאה.
-==החייאת לב-ריאה חוץ-גופית==
-ניתן לשקול לבצע החייאת לב-ריאה חוץ-גופית בקרב מטופלים נבחרים עם דום לב שלא הגיבו להחייאת לב-ריאה קונבנציונלית התחלתית, בסביבות בהן ניתן ליישם מהר החייאת לב-ריאה חוץ-גופית.
-'''סיבה''': למרות שבמחקרים איכותיים נערכה השוואה בין החייאת לב-ריאה חוץ-גופית לבין החייאת לב-ריאה קונבנציונלית, מספר מחקרים באיכות נמוכה יותר מצביעים על שיפור בהישרדות עם תוצאים נוירולוגיים טובים לגבי אוכלוסיות מטופלים נבחרות. מכיוון שהחייאת לב-ריאה חוץ-גופית צורכת משאבים והיא יקרה, יש לשקול לבצע אותה רק כאשר קיימת סבירות גבוהה למדי שהמטופל יפיק ממנה תועלת - במקרים בהם למטופל יש מחלה העשויה להיות הפיכה או כדי לתמוך במטופל הממתין להשתלת לב.
-==טיפול תרופתי לאחר דום לב: לידוקאין==
-אין מספיק ראיות התומכות בשימוש שגרתי בלידוקאין לאחר דום לב. מאידך, ניתן לשקול להתחיל לתת או להמשיך לתת לידוקאין מיד לאחר חזרה של מחזור דם עצמוני לאחר דום לב כתוצאה מ-VF/pVT .
-'''סיבה''': אמנם מחקרים מוקדמים יותר הראו קשר בין מתן לידוקאין לאחר אוטם שריר הלב לבין תמותה מוגברת, אך מחקר עדכני על לידוקאין במטופלים ששרדו דום לב הראה ירידה בהיארעות של חזרת VF/pVT אך לא הראה תועלת או נזק ארוכי טווח.
-==טיפול תרופתי לאחר דום לב: חוסמי ביתא==
-אין מספיק ראיות התומכות בשימוש שגרתי בחוסמי ביתא לאחר דום לב. מאידך, ניתן לשקול לתת או להמשיך לתת טיפול פומי או תוך-ורידי בחוסמי ביתא מוקדם לאחר אשפוז עקב דום לב כתוצאה מ-VF/pVT .
-'''סיבה''': במחקר תצפיתי של מטופלים שעברו חזרה של מחזור דם עצמוני לאחר דום לב עקב VF/pVT, מתן חוסמי ביתא היה קשור לשיעורי הישרדות גבוהים יותר. מאידך, לממצא זה יש קשר אסוציאטיבי בלבד, ושימוש שגרתי בחוסמי ביתא לאחר דום לב עלול להיות מסוכן מכיוון שחוסמי ביתא עלולים להחמיר חוסר יציבות המודינמית, להחמיר אי ספיקת לב ולגרום לברדיקרדיות. לכן, נותן הטיפול חייב להעריך אצל כל מטופל ומטופל את מידת היציבות מבחינת חוסמי ביתא.
+==המלצות עיקריות חדשות ומעודכנות==
+===שימוש במכשירים ניידים כדי להזעיק עזרה מיומנת===
+*חדש (2020): סביר שמערכות לשיגור צוותי חירום ישתמשו בטכנולוגיות של טלפונים ניידים כדי להזעיק עוברי אורח בעלי נכונות לבצע החייאה לאירועים קרובים, אשר ייתכן שדרוש בהם החייאה או שימוש ב-AED
+*סיבה: על אף ההכרה בחשיבות התפקיד של מגיבים ראשונים שהם עוברי אורח בשיפור התוצאות של אירועי OHCA, ברוב הקהילות יש שיעור נמוך של ביצוע החייאה ושימוש ב-AED על-ידי עוברי אורח. בחינה שיטתית שנערכה על-ידי ILCOR{{כ}} (International Liaison Committee on Resuscitation) מצאה שהודעה למבצעי החייאה, שהם אנשים מהשורה, באמצעות אפליקציה של טלפון חכם או באמצעות הודעת טקסט, קשור לזמני תגובה קצרים יותר של עוברי אורח, שיעור גבוה יותר של החייאות שמבוצעת על-ידי עוברי אורח, זמן קצר יותר עד לביצוע דפיברילציה, ושיעור גבוה יותר של הישרדות עד לשחרור מבית החולים עבור אנשים שחוו OHCA. ההבדלים בתוצאות הקליניות נראו רק בנתונים התצפיתיים. השימוש בטכנולוגיה של טלפונים ניידים טרם נחקר בסביבה צפון אמריקאית, אך התועלת הנראית במדינות אחרות הופך את הנושא לבעל עדיפות גבוהה במחקר עתידי, ובכלל זה גם ההשפעה של התראות אלו על התוצאות של דום לב בהקשרים מגוונים הקשורים לחולים, לקהילה ולמיקום הגאוגרפי
+===מאגרי מידע לשיפור ביצועי המערכת===
+*2020 (חדש): סביר שארגונים המטפלים בחולי דום לב יאספו נתונים על תהליכי הטיפול והתוצאות. סיבה: תעשיות רבות, לרבות תעשיית הבריאות, אוספות ומבצעות הערכה של נתוני ביצועים כדי למדוד את האיכות ולזהות הזדמנויות לשיפור. ניתן לעשות זאת ברמה המקומית, האזורית או הלאומית באמצעות השתתפות במאגרי נתונים שאוספים מידע על תהליכי טיפול (כמו נתוני ביצועים של החייאת לב-ריאה, זמני דפיברילציה, עמידה בהנחיות) ותוצאות הטיפול (כמו חזרה לדופק עצמוני, הישרדות) הקשורות לדום לב
+שלוש יוזמות מסוג זה הן: Get With The Guidelines - Resuscitation registry של ה-AHA (למקרי IHCA{{כ}} - In-Hospital Cardiac Arrest), ה-Cardiac Arrest Registry to Enhance Survival -™ (למקרי OHCA) וה-Resuscitation Outcomes Consortium Cardiac Epistry (למקרי OHCA) וקיימים גם מאגרי נתונים אזוריים רבים. בחינה שיטתית שנערכה ב-2020 על ידי ILCOR מצאה שרוב המחקרים להערכת ההשפעה של מאגרי נתונים, עם או בלי דיווח לציבור, מראים שיפור בהישרדות מדום לב בארגונים וקהילות שמשתתפים במאגרי נתונים בנושא דום לב.
 [[קטגוריה:קרדיולוגיה]]
 [[קטגוריה:הנחיות קליניות]]
+[[קטגוריה:פנימית]]
+[[קטגוריה:רפואה דחופה]]