האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "מפרצת אבי העורקים הבטני - חשיבות הגילוי המוקדם - Abdominal aortic aneurysm - importance of early detection"

מתוך ויקירפואה

 
(13 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
 
|תמונה=AneurysmAortaWithArrows.jpg
 
|תמונה=AneurysmAortaWithArrows.jpg
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=מפרצת אבי העורקים הביטני
+
|שם עברי=מפרצת אבי העורקים הבטני - בדיקת סקר לגילוי מוקדם
|שם לועזי=Abdominal aortic aneurysm
+
|שם לועזי=Abdominal aortic aneurysm - screening for early detection
|שמות נוספים=מפרצת בטנית באבי העורקים
+
|שמות נוספים=
 
|ICD-10={{ICD10|I|71|3|i|70}}, {{ICD10|I|71|4|i|70}}
 
|ICD-10={{ICD10|I|71|3|i|70}}, {{ICD10|I|71|4|i|70}}
|ICD-9={{ICD9|441.3}}, {{ICD9|441.4}}
+
|ICD-9={{ICD9|441.3}}, {{ICD9|441.4}}  
|MeSH=D017544
+
|MeSH={{MeSH|D017544}}
|יוצר הערך=האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם, עודכן (2024) על ידי ד"ר ניר גבריאל
+
|יוצר הערך= האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|מפרצת אבי העורקים}}
 
{{הרחבה|מפרצת אבי העורקים}}
מפרצת עורקית מוגדרת כהרחבה של מעל 50% מקוטר העורק הצפוי, במקרה של אבי העורקים הביטני, מדובר בקוטר מעל 3 ס"מ.
+
'''מפרצת''' (Aneurysm) היא התרחבות מקומית או שק הנוצר בכלי דם, בדרך כלל בעורק. מפרצת מתפתחת בעקבות הֵחָלְשׁוּת של דופן העורק וירידה בגמישות (Elasticity) שלו וקשורה לגיל, [[עישון]], נטייה משפחתית, מחלות גנטיות נדירות יחסית וגורמים נוספים.  
  
מפרצת אבי העורקים (ותין או אאורטה) הביטני מתפתחת לאורך שנים וברוב החולים היא א-תסמינית, אך במקרים מסוימים עלולים להתפתח סיבוכים מסכני חיים.
+
מפרצת עורקית נוטה להתרחב עם הזמן ועשויה לגרום לקרע ודמם או לסתימה של העורק בעקבות קריש בהתאם למיקומה.
  
==אפידמיולוגיה==
+
מפרצת עורקית קיימת בשכיחות הגבוהה ביותר ב[[אאורטה|אבי העורקים]] (אאורטה, ותין - Aorta) הבטני, מתחת למוצא עורקי הכליות. מפרצת במיקום זה מוגדרת ככזו כאשר הקוטר הרוחבי המקסימלי של האאורטה הוא 3 ס"מ (סנטימטר) או יותר. כאשר קוטרה של מפרצת אאורטה בטנית גדול מ-5 ס"מ יש סכנת קרע (Rupture) ודמם מאסיבי, שהוא קטלני במרבית המקרים.
*מפרצת יכולה להתפתח בכל אזור באבי העורקים, אך האזור השכיח הוא אבי העורקים הביטני
 
*שכיחות מפרצת אבי העורקים הביטני היא כ- 4-9% באוכלוסייה מעל גיל 65
 
*מפרצת אבי העורקים הביטני שכיחה פי 5–8 בגברים
 
*עישון הוא גורם הסיכון בר-המניעה הקשור ביותר להתפתחות וגדילה של המפרצת, וקיים יחס ישר לכמות ומשך העישון
 
*קרבת משפחה דרגה ראשונה לאדם עם מפרצת, מעלה את הסיכון להתפתחותה בעד 20%
 
*גורמי סיכון נוספים – [[יתר לחץ דם]], [[טרשת העורקים]], [[מחלת לב איסכמית]]
 
*מפרצות נוספות – עורקי הכסל (Iliac) 20%, [[מפרצת אבי העורקים החזי]] (12%), עורקי הברך (popliteal){{כ}} 14%
 
*הסיבוך מסכן החיים העיקרי הוא קרע של המפרצת, עם תמותה המגיעה ל-80%
 
*הסיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת, קצב הגדילה וקשור ב[[עישון]] ולחץ דם גבוה
 
  
==אתיולוגיה ופתופיזיולוגיה==
+
==חשיבות גילוי מוקדם==
*הגורמים להיווצרות מפרצת הם מולטיפקטוריאלים
+
מפרצת אבי העורקים הבטני עשויה להסתמן לראשונה בדמם מאסיבי על רקע קרע של המפרצת ללא סימנים מקדימים קודם לכן.
*חולשת דופן העורק כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן
 
*פירוק מרכיבי החלק האמצעי של דופן העורק (media) – אלסטין, קולגן וסיבי השריר כתוצאה מתהליך דלקתי
 
*מרכיב גנטי בעד 70% מהמקרים
 
*חלק מתסמונות גנטיות נדירות:
 
**[[Marfan Syndrome]]
 
**[[Loeys-Dietz Syndrome]]
 
**[[Ehlers-Danlos Syndrome]]
 
**[[Familial Abdominal aortic aneurysm]]
 
*זיהום חיידקי – [[Mycotic Aneurysm]]
 
  
==קליניקה==
+
מספר החולים בישראל החיים עם מפרצת בטנית מוערך ביותר מ-10,000‏{{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Prevalence of AAA in men – 3%-6%, in women – 0.5%-1% (The Multicentre Aneurysm Screening Study (MASS) into the effect of AAA screening on mortality in men: a randomized controlled trial, the Lancet 2002); ~5000 CABG per year (Israeli Society of Cardio-Thoracic Surgeons, 2007), Prevalence of ~9% AAA (EPICs study)}}. באשר לנתונים לגבי קרע ומוות ממפרצת בטנית - אין בישראל מספרים מדויקים, ובהערכה זהירה מדובר ביותר מ-500 מקרי מוות בשנה בישראל.
*רוב המטופלים א-תסמיניים, והמפרצת מתגלה במקרה בשל ריבוי בדיקות דימות (אולטראסאונד, CT, MRI) הנעשות מסיבות אחרות, או בבדיקות סקר למפרצת (ראו בהמשך)
 
*[[כאבי גב]] – בדרך כלל מתוארים ככאב גב שונה מכאבי הגב הכרוניים השכיחים
 
*[[כאבי בטן]] – קשור בגדילה מהירה יחסית, או במקרה של קרע
 
*מישוש מסה פועמת בבטן
 
*תסחיפים לגפיים תחתונות – חלקיקים המתפוררים מהדופן הפנימית של העורק, ונסחפים לכלי דם קטנים בכפות הרגליים, ומתייצגים ככתמים כואבים בבהונות
 
*קרע של מפרצת אבי העורקים הביטני (Ruptured abdominal aortic aneurysm)
 
**כאב בטן או כאב גב קשה ופתאומי
 
**חולשה פתאומית
 
**[[התעלפות]] / [[איבוד הכרה]]
 
  
==אבחון==
+
מדי שנה מטופלים בישראל כ-400 מקרים. בהקבלה למספרים מארצות אחרות (עוד לפני החלת תוכניות לגילוי מוקדם) וגם בהשוואה לנתוני [[מחלות לב]], היה צפוי שמספר המטופלים יהיה פי 2!
*גילוי במקרה בבדיקות דימות הנעשות מסיבות אחרות
 
*בדיקת אולטראסאונד סקר – גברים מעשנים בהווה או בעבר, מעל גיל 65
 
*אולטראסאונד:
 
**לא פולשני, ללא קרינה
 
**זיהוי ומדידה של מפרצת אבי העורקים הביטני
 
** בדיקה תלויה בטכנאי הבודק ומוגבלת למקטע מסוים של אבי העורקים הבטני, ותנאי המטופל – השמנת יתר, גזים במעי
 
* סיטי אנגיוגרפיה (CT Angiography):
 
**סריקת קרני רנטגן, אחרי הזרקת חומר ניגוד (יוד)
 
**יכולה לכלול את החזה הבטן והאגן
 
**מדידה מדויקת יותר של ממדי המפרצת
 
**זיהוי סימני קרע של מפרצת
 
*MR אנגיוגרפיה (MR Angiography):
 
**דומה ל-CTA
 
**ללא קרינה
 
**פחות זמין, בדיקה ארוכה, מוגבלת במקרה של שתלים/מתכות בגוף
 
  
==טיפול==
+
לנוכח הערכות אלו ניתן לקבוע, כי בישראל קיים תת-טיפול במחלה זו ותת-אבחון שלה. מרבית המקרים של מפרצת אבי העורקים הבטני, מתגלים באקראי במהלך בדיקות דימות לבעיה אחרת. כל זאת כאשר בדיקת [[אולטרסאונד|על-קול]] (Ultrasound) בטנית רגילה ונטולת כל תופעות לוואי נמצאה כיעילה ביותר לאבחון מפרצות אלו.
===טיפול תרופתי===
 
*לא הודגם טיפול תרופתי יעיל
 
*הפסקת עישון
 
*איזון יתר לחץ דם
 
*פעילות גופנית מתונה מומלצת, ואינה מעלה סיכון לגדילה וקרע של המפרצת
 
  
===טיפול פולשני===
+
מכאן ברורה חשיבות הגילוי המוקדם.
*התוויות:
 
**מפרצת סימפטומטית
 
**קוטר מפרצת של 5.5 ס"מ בגברים, 5.0 ס"מ בנשים
 
**קצב גדילה של מעל 0.5ס"מ ב-6 חודשים
 
*טיפול בניתוח פתוח:
 
**עד לפני כ-30 שנה, הטיפול היחיד
 
**ניתוח גדול, בו מוחלף הקטע המפרצתי של אבי העורקים בשתל סינתטי (דקרון)
 
**אחוז סיבוכים גבוה יחסית, כולל תמותה
 
**מבוצע במטופלים צעירים יחסית, ללא מחלות רקע משמעותיות וסיכון ניתוחי נמוך
 
*טיפול בצינטור – אנדו-וסקולרי (EndoVascular Aneurysm Repair – EVAR):
 
**הטיפול העיקרי המקובל
 
**הכנסת תומכן (סטנט) מכוסה בד דרך חתכים/דיקור שתי המפשעות
 
**מבוצע גם במטופלים מבוגרים, עם מחלות רקע משמעותיות
 
**בחלק מהמקרים ניתן לביצוע אף בהרדמה מקומית
 
**בחלק מהמקרים ניתן לטפל אף בקרע של מפרצת
 
**אשפוז קצר, החלמה וחזרה מהירה לפעילות רגילה
 
  
==פרוגנוזה==
+
==סקירת אוכלוסיות סיכון - ארצות הברית ובריטניה==
*סיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת וקצב הגדילה
+
מפרצת אבי העורקים הבטני נחשבת למחלה מסוכנת במיוחד. במרבית המקרים היא מופיעה ללא סימנים מקדימים, ולעיתים קרובות מסתמנת לראשונה כקרע של אבי העורקים בבטן, דמם ומוות. לא בִּכְדִי אישרו רשויות הבריאות האמריקאיות בינואר 2007 את כניסתו לתוקף של חוק חדש - SAAAVE Act{{כ}} (Screening Abdominal Aortic Aneurysms Very Efficiently) {{כ}} <ref>Based on US preventive services task force recommendations. Ann Int Med 2005;142:198-202 & Society for Vascular Surgery (SVS)</ref> המחייב סקירה של אוכלוסיות הסיכון לגילוי מוקדם של המחלה על ידי בדיקת על-קול (אולטראסאונד) בטנית, חד-פעמית. מדובר בתוכנית לאומית המאפשרת לכל הנמצאים בקבוצות הסיכון (מאות אלפים) לעבור את תהליך האבחון הלא-פולשני, ולהציל את חייהם. קבוצת הזכאים לבדיקה זו כוללת את כל הגברים מגיל 65 ומעלה עם היסטוריה של עישון ונשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת באבי העורקים. היוזמה הזו צפויה להציל את חייהם של עשרות אלפי אזרחים אמריקאים מדי שנה.
*התוצאות של תיקון אלקטיבי בניתוח או בצינטור מצוינות לטווח הארוך
 
*התוצאות של תיקון במקרה של קרע עגומות – כ-50% תמותה
 
  
==דגלים אדומים==
+
תוכנית דומה הונהגה גם בבריטניה ונכנסה לתוקף בינואר 2008, אז הכריז ראש ממשלת בריטניה, Gordon Brown, על תוכנית לאומית לסקירת אוכלוסיית הגברים בני 65 ומעלה במטרה ברורה להקטין משמעותית את מקרי המוות בשל מפרצות בטניות.
*כאבי גב/בטן חדשים חולשה או התעלפות במטופל עם מפרצת ידועה של אבי העורקים
+
 
*סיכון מוגבר לקרובים דרגה ראשונה של מטופלים עם מפרצת
+
==אוכלוסיות בסיכון==
 +
*גברים בגילאי 65 ומעלה, מעשנים או שעישנו בעבר ולו מעט
 +
*נשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת אאורטה
 +
*חולי לב
 +
*חולי [[טרשת עורקים|טרשת העורקים]]
 +
*חולים עם [[יתר לחץ דם]]
 +
 
 +
==בדיקת על-קול בטנית (Quick scan)==
 +
בדיקת על-קול בטנית מהירה, ממוקדת וחד פעמית, יעילה ביותר באבחון של מפרצת אאורטה בטנית (רגישות 95 עד 100%, ספציפיות 98 עד 100% ונטולת תופעות לוואי).
 +
 
 +
בדיקת על-קול אחת שוללת במרבית המקרים את האפשרות להתפתחות מפרצת גם בהמשך, ולפיכך מדובר בבדיקה בודדת שאליה יופנו גברים מגיל 65 ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה.
 +
 
 +
יוזמה פשוטה ובת יישום זו צפויה להציל מאות רבות של חולים ממוות מדי שנה.
 +
 
 +
==הכללה בסל הבריאות ב-2015==
 +
לאחר הכללת בדיקות הסקר במדינות מפותחות בעולם המערבי כגון ארצות הברית ובריטניה ופעילות נרחבת של איגוד כירורגיית כלי הדם הישראלי בתמיכת איגוד רופאי המשפחה, אישרה ועדת סל הבריאות בדצמבר 2014 את הכללת בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של המפרצת הבטנית בסל הבריאות.
 +
 
 +
החל מינואר 2015 נכללות בדיקות הסקר למפרצת הבטנית בסל הבריאות.
 +
 
 +
קבוצת הזכאים להפניה לבדיקה זו בסל הבריאות החל מ־2015 כוללת את הגברים בגילאי 65 עד 74 בעלי היסטוריה של עישון. כלומר, מעשנים כיום או שעישנו בעבר, גם אם עישנו עשרות סיגריות בלבד.
 +
 
 +
זכאים לבדיקת הסקר למפרצת הבטנית במסגרת סל הבריאות יפנו לקופת החולים בה הם מבוטחים לקבלת הפנייה לבדיקת על קול מהירה, ממוקדת וחד פעמית.
 +
 
 +
 
 +
[[קובץ:מפרצת1.png|מרכז|500 פיקסלים]]
 +
 
 +
 
 +
[[קובץ:מפרצת2.png|מרכז|500 פיקסלים]]
 +
 
 +
==ביבליוגרפיה==
 +
<blockquote>
 +
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 +
</blockquote>
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 106: שורה 72:
 
*[https://www.maccabi4u.co.il/new/eligibilites/2132/ בדיקת אאורטה בטנית לאבחון מפרצת באבי העורקים] באתר מכבי
 
*[https://www.maccabi4u.co.il/new/eligibilites/2132/ בדיקת אאורטה בטנית לאבחון מפרצת באבי העורקים] באתר מכבי
 
*[https://mor.org.il/service/heart-vascular-lungs/aaa-ultrasound/ אולטרסאונד בטן לאבחון מוקדם של מפרצת בטנית] באתר מור
 
*[https://mor.org.il/service/heart-vascular-lungs/aaa-ultrasound/ אולטרסאונד בטן לאבחון מוקדם של מפרצת בטנית] באתר מור
 +
*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4680199,00.html מפרצת אבי העורקים – האבחון שיציל אותך] ynet
 +
*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4462561,00.html ניתן היה למנוע את מותו של אריק איינשטיין?] – ynet
  
==ביבליוגרפיה==
+
{{ייחוס| האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם}}
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
*The UK Small Aneurysm Trial Participants: Mortality results for randomised controlled trial of early elective surgery or ultrasonographic surveillance for small abdominal aortic aneurysms. Lancet 1998; 352: pp. 1649-1655
 
*Erbel R., et. al.: 2014 ESC Guidelines on the diagnosis and treatment of aortic diseases: Document covering acute and chronic aortic diseases of the thoracic and abdominal aorta of the adult. The Task Force for the Diagnosis and Treatment of Aortic Diseases of the European Society of Cardiology (ESC). Eur Heart J 2014; 35: pp. 2873-2926.
 
*Ailawadi G., Eliason J.L., Upchurch G.R.: Current concepts in the pathogenesis of abdominal aortic aneurysm. J Vasc Surg 2003; 38: pp. 584-588
 
*Comprehensive up-to-date recommendations on diagnosis, treatment, and follow-up of AAA from the Society for Vascular Surgery.
 
*Wanhainen A., Verzini F., Van Herzeele I., et. al.: European Society for Vascular Surgery (ESVS) 2019 Clinical Practice Guidelines on the Management of Abdominal Aorto-iliac Artery Aneurysms (vol 57, pg 8, 2019). Eur J Vasc Endovasc Surg 2020; 59: pp. 494.
 
*Rutherford's Vascular Surgery and Endovascular Therapy 10th edition
 
</div>
 
 
 
{{ייחוס|האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם, עודכן (2024) על ידי ד"ר ניר גבריאל}}
 
  
[[קטגוריה:כירורגיית כלי דם]]
+
[[קטגוריה: כירורגיית כלי דם]]
[[קטגוריה:משפחה]]
+
[[קטגוריה: משפחה]]
[[קטגוריה:קרדיולוגיה]]
+
[[קטגוריה: קרדיולוגיה]]

גרסה אחרונה מ־11:39, 10 ביוני 2024


מפרצת אבי העורקים הבטני - בדיקת סקר לגילוי מוקדם
Abdominal aortic aneurysm - screening for early detection
AneurysmAortaWithArrows.jpg
ICD-10 Chapter I 71.3, Chapter I 71.4
ICD-9 441.3

, 441.4

MeSH D017544
יוצר הערך האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםמפרצת אבי העורקים

מפרצת (Aneurysm) היא התרחבות מקומית או שק הנוצר בכלי דם, בדרך כלל בעורק. מפרצת מתפתחת בעקבות הֵחָלְשׁוּת של דופן העורק וירידה בגמישות (Elasticity) שלו וקשורה לגיל, עישון, נטייה משפחתית, מחלות גנטיות נדירות יחסית וגורמים נוספים.

מפרצת עורקית נוטה להתרחב עם הזמן ועשויה לגרום לקרע ודמם או לסתימה של העורק בעקבות קריש בהתאם למיקומה.

מפרצת עורקית קיימת בשכיחות הגבוהה ביותר באבי העורקים (אאורטה, ותין - Aorta) הבטני, מתחת למוצא עורקי הכליות. מפרצת במיקום זה מוגדרת ככזו כאשר הקוטר הרוחבי המקסימלי של האאורטה הוא 3 ס"מ (סנטימטר) או יותר. כאשר קוטרה של מפרצת אאורטה בטנית גדול מ-5 ס"מ יש סכנת קרע (Rupture) ודמם מאסיבי, שהוא קטלני במרבית המקרים.

חשיבות גילוי מוקדם

מפרצת אבי העורקים הבטני עשויה להסתמן לראשונה בדמם מאסיבי על רקע קרע של המפרצת ללא סימנים מקדימים קודם לכן.

מספר החולים בישראל החיים עם מפרצת בטנית מוערך ביותר מ-10,000‏‏[1]. באשר לנתונים לגבי קרע ומוות ממפרצת בטנית - אין בישראל מספרים מדויקים, ובהערכה זהירה מדובר ביותר מ-500 מקרי מוות בשנה בישראל.

מדי שנה מטופלים בישראל כ-400 מקרים. בהקבלה למספרים מארצות אחרות (עוד לפני החלת תוכניות לגילוי מוקדם) וגם בהשוואה לנתוני מחלות לב, היה צפוי שמספר המטופלים יהיה פי 2!

לנוכח הערכות אלו ניתן לקבוע, כי בישראל קיים תת-טיפול במחלה זו ותת-אבחון שלה. מרבית המקרים של מפרצת אבי העורקים הבטני, מתגלים באקראי במהלך בדיקות דימות לבעיה אחרת. כל זאת כאשר בדיקת על-קול (Ultrasound) בטנית רגילה ונטולת כל תופעות לוואי נמצאה כיעילה ביותר לאבחון מפרצות אלו.

מכאן ברורה חשיבות הגילוי המוקדם.

סקירת אוכלוסיות סיכון - ארצות הברית ובריטניה

מפרצת אבי העורקים הבטני נחשבת למחלה מסוכנת במיוחד. במרבית המקרים היא מופיעה ללא סימנים מקדימים, ולעיתים קרובות מסתמנת לראשונה כקרע של אבי העורקים בבטן, דמם ומוות. לא בִּכְדִי אישרו רשויות הבריאות האמריקאיות בינואר 2007 את כניסתו לתוקף של חוק חדש - SAAAVE Act‏ (Screening Abdominal Aortic Aneurysms Very Efficiently) – ‏ [2] המחייב סקירה של אוכלוסיות הסיכון לגילוי מוקדם של המחלה על ידי בדיקת על-קול (אולטראסאונד) בטנית, חד-פעמית. מדובר בתוכנית לאומית המאפשרת לכל הנמצאים בקבוצות הסיכון (מאות אלפים) לעבור את תהליך האבחון הלא-פולשני, ולהציל את חייהם. קבוצת הזכאים לבדיקה זו כוללת את כל הגברים מגיל 65 ומעלה עם היסטוריה של עישון ונשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת באבי העורקים. היוזמה הזו צפויה להציל את חייהם של עשרות אלפי אזרחים אמריקאים מדי שנה.

תוכנית דומה הונהגה גם בבריטניה ונכנסה לתוקף בינואר 2008, אז הכריז ראש ממשלת בריטניה, Gordon Brown, על תוכנית לאומית לסקירת אוכלוסיית הגברים בני 65 ומעלה במטרה ברורה להקטין משמעותית את מקרי המוות בשל מפרצות בטניות.

אוכלוסיות בסיכון

  • גברים בגילאי 65 ומעלה, מעשנים או שעישנו בעבר ולו מעט
  • נשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת אאורטה
  • חולי לב
  • חולי טרשת העורקים
  • חולים עם יתר לחץ דם

בדיקת על-קול בטנית (Quick scan)

בדיקת על-קול בטנית מהירה, ממוקדת וחד פעמית, יעילה ביותר באבחון של מפרצת אאורטה בטנית (רגישות 95 עד 100%, ספציפיות 98 עד 100% ונטולת תופעות לוואי).

בדיקת על-קול אחת שוללת במרבית המקרים את האפשרות להתפתחות מפרצת גם בהמשך, ולפיכך מדובר בבדיקה בודדת שאליה יופנו גברים מגיל 65 ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה.

יוזמה פשוטה ובת יישום זו צפויה להציל מאות רבות של חולים ממוות מדי שנה.

הכללה בסל הבריאות ב-2015

לאחר הכללת בדיקות הסקר במדינות מפותחות בעולם המערבי כגון ארצות הברית ובריטניה ופעילות נרחבת של איגוד כירורגיית כלי הדם הישראלי בתמיכת איגוד רופאי המשפחה, אישרה ועדת סל הבריאות בדצמבר 2014 את הכללת בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של המפרצת הבטנית בסל הבריאות.

החל מינואר 2015 נכללות בדיקות הסקר למפרצת הבטנית בסל הבריאות.

קבוצת הזכאים להפניה לבדיקה זו בסל הבריאות החל מ־2015 כוללת את הגברים בגילאי 65 עד 74 בעלי היסטוריה של עישון. כלומר, מעשנים כיום או שעישנו בעבר, גם אם עישנו עשרות סיגריות בלבד.

זכאים לבדיקת הסקר למפרצת הבטנית במסגרת סל הבריאות יפנו לקופת החולים בה הם מבוטחים לקבלת הפנייה לבדיקת על קול מהירה, ממוקדת וחד פעמית.


מפרצת1.png


מפרצת2.png

ביבליוגרפיה

  1. Prevalence of AAA in men – 3%-6%, in women – 0.5%-1% (The Multicentre Aneurysm Screening Study (MASS) into the effect of AAA screening on mortality in men: a randomized controlled trial, the Lancet 2002); ~5000 CABG per year (Israeli Society of Cardio-Thoracic Surgeons, 2007), Prevalence of ~9% AAA (EPICs study)
  2. Based on US preventive services task force recommendations. Ann Int Med 2005;142:198-202 & Society for Vascular Surgery (SVS)

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם