כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מפרצת אבי העורקים הבטני - חשיבות הגילוי המוקדם - Abdominal aortic aneurysm - importance of early detection"
מתוך ויקירפואה
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה=AneurysmAortaWithArrows.jpg | |תמונה=AneurysmAortaWithArrows.jpg | ||
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
| − | |שם עברי=מפרצת אבי העורקים | + | |שם עברי=מפרצת אבי העורקים הבטני - בדיקת סקר לגילוי מוקדם |
| − | |שם לועזי=Abdominal aortic aneurysm | + | |שם לועזי=Abdominal aortic aneurysm - screening for early detection |
| − | |שמות נוספים= | + | |שמות נוספים= |
|ICD-10={{ICD10|I|71|3|i|70}}, {{ICD10|I|71|4|i|70}} | |ICD-10={{ICD10|I|71|3|i|70}}, {{ICD10|I|71|4|i|70}} | ||
| − | |ICD-9={{ICD9|441.3}}, {{ICD9|441.4}} | + | |ICD-9={{ICD9|441.3}}, {{ICD9|441.4}} |
| − | |MeSH=D017544 | + | |MeSH={{MeSH|D017544}} |
| − | |יוצר הערך=האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם | + | |יוצר הערך= האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|מפרצת אבי העורקים}} | {{הרחבה|מפרצת אבי העורקים}} | ||
| − | מפרצת | + | '''מפרצת''' (Aneurysm) היא התרחבות מקומית או שק הנוצר בכלי דם, בדרך כלל בעורק. מפרצת מתפתחת בעקבות הֵחָלְשׁוּת של דופן העורק וירידה בגמישות (Elasticity) שלו וקשורה לגיל, [[עישון]], נטייה משפחתית, מחלות גנטיות נדירות יחסית וגורמים נוספים. |
| − | מפרצת | + | מפרצת עורקית נוטה להתרחב עם הזמן ועשויה לגרום לקרע ודמם או לסתימה של העורק בעקבות קריש בהתאם למיקומה. |
| − | + | מפרצת עורקית קיימת בשכיחות הגבוהה ביותר ב[[אאורטה|אבי העורקים]] (אאורטה, ותין - Aorta) הבטני, מתחת למוצא עורקי הכליות. מפרצת במיקום זה מוגדרת ככזו כאשר הקוטר הרוחבי המקסימלי של האאורטה הוא 3 ס"מ (סנטימטר) או יותר. כאשר קוטרה של מפרצת אאורטה בטנית גדול מ-5 ס"מ יש סכנת קרע (Rupture) ודמם מאסיבי, שהוא קטלני במרבית המקרים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==חשיבות גילוי מוקדם== |
| − | + | מפרצת אבי העורקים הבטני עשויה להסתמן לראשונה בדמם מאסיבי על רקע קרע של המפרצת ללא סימנים מקדימים קודם לכן. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | = | + | מספר החולים בישראל החיים עם מפרצת בטנית מוערך ביותר מ-10,000{{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Prevalence of AAA in men – 3%-6%, in women – 0.5%-1% (The Multicentre Aneurysm Screening Study (MASS) into the effect of AAA screening on mortality in men: a randomized controlled trial, the Lancet 2002); ~5000 CABG per year (Israeli Society of Cardio-Thoracic Surgeons, 2007), Prevalence of ~9% AAA (EPICs study)}}. באשר לנתונים לגבי קרע ומוות ממפרצת בטנית - אין בישראל מספרים מדויקים, ובהערכה זהירה מדובר ביותר מ-500 מקרי מוות בשנה בישראל. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | מדי שנה מטופלים בישראל כ-400 מקרים. בהקבלה למספרים מארצות אחרות (עוד לפני החלת תוכניות לגילוי מוקדם) וגם בהשוואה לנתוני [[מחלות לב]], היה צפוי שמספר המטופלים יהיה פי 2! | |
| − | + | ||
| − | + | לנוכח הערכות אלו ניתן לקבוע, כי בישראל קיים תת-טיפול במחלה זו ותת-אבחון שלה. מרבית המקרים של מפרצת אבי העורקים הבטני, מתגלים באקראי במהלך בדיקות דימות לבעיה אחרת. כל זאת כאשר בדיקת [[אולטרסאונד|על-קול]] (Ultrasound) בטנית רגילה ונטולת כל תופעות לוואי נמצאה כיעילה ביותר לאבחון מפרצות אלו. | |
| − | + | ||
| − | + | מכאן ברורה חשיבות הגילוי המוקדם. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==סקירת אוכלוסיות סיכון - ארצות הברית ובריטניה== | ==סקירת אוכלוסיות סיכון - ארצות הברית ובריטניה== | ||
| − | מפרצת אבי העורקים הבטני נחשבת למחלה מסוכנת במיוחד. במרבית המקרים היא מופיעה ללא סימנים מקדימים, ולעיתים קרובות מסתמנת לראשונה כקרע של אבי העורקים בבטן, דמם ומוות. לא בִּכְדִי אישרו רשויות הבריאות האמריקאיות בינואר 2007 את כניסתו לתוקף של חוק חדש - SAAAVE Act{{כ}} (Screening Abdominal Aortic Aneurysms Very Efficiently) – {{כ}} <ref>Based on US preventive services task force recommendations. Ann Int Med 2005;142:198-202 & Society for Vascular Surgery (SVS)</ref> המחייב סקירה של אוכלוסיות הסיכון לגילוי מוקדם של המחלה על ידי בדיקת על-קול בטנית, חד-פעמית. מדובר בתוכנית לאומית המאפשרת לכל הנמצאים בקבוצות הסיכון (מאות אלפים) לעבור את תהליך האבחון הלא-פולשני, ולהציל את חייהם. קבוצת הזכאים לבדיקה זו כוללת את כל הגברים מגיל 65 ומעלה עם היסטוריה של עישון ונשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת באבי העורקים. היוזמה הזו צפויה להציל את חייהם של עשרות אלפי אזרחים אמריקאים מדי שנה. | + | מפרצת אבי העורקים הבטני נחשבת למחלה מסוכנת במיוחד. במרבית המקרים היא מופיעה ללא סימנים מקדימים, ולעיתים קרובות מסתמנת לראשונה כקרע של אבי העורקים בבטן, דמם ומוות. לא בִּכְדִי אישרו רשויות הבריאות האמריקאיות בינואר 2007 את כניסתו לתוקף של חוק חדש - SAAAVE Act{{כ}} (Screening Abdominal Aortic Aneurysms Very Efficiently) – {{כ}} <ref>Based on US preventive services task force recommendations. Ann Int Med 2005;142:198-202 & Society for Vascular Surgery (SVS)</ref> המחייב סקירה של אוכלוסיות הסיכון לגילוי מוקדם של המחלה על ידי בדיקת על-קול (אולטראסאונד) בטנית, חד-פעמית. מדובר בתוכנית לאומית המאפשרת לכל הנמצאים בקבוצות הסיכון (מאות אלפים) לעבור את תהליך האבחון הלא-פולשני, ולהציל את חייהם. קבוצת הזכאים לבדיקה זו כוללת את כל הגברים מגיל 65 ומעלה עם היסטוריה של עישון ונשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת באבי העורקים. היוזמה הזו צפויה להציל את חייהם של עשרות אלפי אזרחים אמריקאים מדי שנה. |
| − | תוכנית דומה הונהגה גם בבריטניה ונכנסה לתוקף בינואר 2008, אז הכריז ראש ממשלת בריטניה, | + | תוכנית דומה הונהגה גם בבריטניה ונכנסה לתוקף בינואר 2008, אז הכריז ראש ממשלת בריטניה, Gordon Brown, על תוכנית לאומית לסקירת אוכלוסיית הגברים בני 65 ומעלה במטרה ברורה להקטין משמעותית את מקרי המוות בשל מפרצות בטניות. |
==אוכלוסיות בסיכון== | ==אוכלוסיות בסיכון== | ||
| − | *גברים בגילאי 65 | + | *גברים בגילאי 65 ומעלה, מעשנים או שעישנו בעבר ולו מעט |
*נשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת אאורטה | *נשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת אאורטה | ||
*חולי לב | *חולי לב | ||
| שורה 81: | שורה 42: | ||
==בדיקת על-קול בטנית (Quick scan)== | ==בדיקת על-קול בטנית (Quick scan)== | ||
| − | בדיקת על-קול בטנית מהירה, ממוקדת וחד פעמית, יעילה ביותר באבחון של מפרצת אאורטה בטנית (רגישות 95 | + | בדיקת על-קול בטנית מהירה, ממוקדת וחד פעמית, יעילה ביותר באבחון של מפרצת אאורטה בטנית (רגישות 95 עד 100%, ספציפיות 98 עד 100% ונטולת תופעות לוואי). |
בדיקת על-קול אחת שוללת במרבית המקרים את האפשרות להתפתחות מפרצת גם בהמשך, ולפיכך מדובר בבדיקה בודדת שאליה יופנו גברים מגיל 65 ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה. | בדיקת על-קול אחת שוללת במרבית המקרים את האפשרות להתפתחות מפרצת גם בהמשך, ולפיכך מדובר בבדיקה בודדת שאליה יופנו גברים מגיל 65 ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה. | ||
| שורה 87: | שורה 48: | ||
יוזמה פשוטה ובת יישום זו צפויה להציל מאות רבות של חולים ממוות מדי שנה. | יוזמה פשוטה ובת יישום זו צפויה להציל מאות רבות של חולים ממוות מדי שנה. | ||
| − | ==הכללה בסל הבריאות | + | ==הכללה בסל הבריאות ב-2015== |
לאחר הכללת בדיקות הסקר במדינות מפותחות בעולם המערבי כגון ארצות הברית ובריטניה ופעילות נרחבת של איגוד כירורגיית כלי הדם הישראלי בתמיכת איגוד רופאי המשפחה, אישרה ועדת סל הבריאות בדצמבר 2014 את הכללת בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של המפרצת הבטנית בסל הבריאות. | לאחר הכללת בדיקות הסקר במדינות מפותחות בעולם המערבי כגון ארצות הברית ובריטניה ופעילות נרחבת של איגוד כירורגיית כלי הדם הישראלי בתמיכת איגוד רופאי המשפחה, אישרה ועדת סל הבריאות בדצמבר 2014 את הכללת בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של המפרצת הבטנית בסל הבריאות. | ||
| − | החל מינואר 2015 נכללות בדיקות הסקר למפרצת הבטנית בסל הבריאות. | + | החל מינואר 2015 נכללות בדיקות הסקר למפרצת הבטנית בסל הבריאות. |
| − | קבוצת הזכאים להפניה לבדיקה זו בסל הבריאות החל מ־2015 כוללת את הגברים בגילאי | + | קבוצת הזכאים להפניה לבדיקה זו בסל הבריאות החל מ־2015 כוללת את הגברים בגילאי 65 עד 74 בעלי היסטוריה של עישון. כלומר, מעשנים כיום או שעישנו בעבר, גם אם עישנו עשרות סיגריות בלבד. |
זכאים לבדיקת הסקר למפרצת הבטנית במסגרת סל הבריאות יפנו לקופת החולים בה הם מבוטחים לקבלת הפנייה לבדיקת על קול מהירה, ממוקדת וחד פעמית. | זכאים לבדיקת הסקר למפרצת הבטנית במסגרת סל הבריאות יפנו לקופת החולים בה הם מבוטחים לקבלת הפנייה לבדיקת על קול מהירה, ממוקדת וחד פעמית. | ||
| − | |||
| − | [[קובץ: | + | [[קובץ:מפרצת1.png|מרכז|500 פיקסלים]] |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | [[קובץ:מפרצת2.png|מרכז|500 פיקסלים]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==ביבליוגרפיה== |
| − | + | <blockquote> | |
| − | + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | |
| − | + | </blockquote> | |
| − | |||
| − | = | ||
| − | |||
| − | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 141: | שורה 75: | ||
*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4462561,00.html ניתן היה למנוע את מותו של אריק איינשטיין?] – ynet | *[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4462561,00.html ניתן היה למנוע את מותו של אריק איינשטיין?] – ynet | ||
| − | + | {{ייחוס| האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | {{ייחוס|האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם | ||
| − | [[קטגוריה:כירורגיית כלי דם]] | + | [[קטגוריה: כירורגיית כלי דם]] |
| − | [[קטגוריה:משפחה]] | + | [[קטגוריה: משפחה]] |
| − | [[קטגוריה:קרדיולוגיה]] | + | [[קטגוריה: קרדיולוגיה]] |
גרסה אחרונה מ־11:39, 10 ביוני 2024
| מפרצת אבי העורקים הבטני - בדיקת סקר לגילוי מוקדם | ||
|---|---|---|
| Abdominal aortic aneurysm - screening for early detection | ||
| ||
| ICD-10 | Chapter I 71.3, Chapter I 71.4 | |
| ICD-9 | 441.3
, 441.4 |
|
| MeSH | D017544 | |
| יוצר הערך | האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מפרצת אבי העורקים
מפרצת (Aneurysm) היא התרחבות מקומית או שק הנוצר בכלי דם, בדרך כלל בעורק. מפרצת מתפתחת בעקבות הֵחָלְשׁוּת של דופן העורק וירידה בגמישות (Elasticity) שלו וקשורה לגיל, עישון, נטייה משפחתית, מחלות גנטיות נדירות יחסית וגורמים נוספים.
מפרצת עורקית נוטה להתרחב עם הזמן ועשויה לגרום לקרע ודמם או לסתימה של העורק בעקבות קריש בהתאם למיקומה.
מפרצת עורקית קיימת בשכיחות הגבוהה ביותר באבי העורקים (אאורטה, ותין - Aorta) הבטני, מתחת למוצא עורקי הכליות. מפרצת במיקום זה מוגדרת ככזו כאשר הקוטר הרוחבי המקסימלי של האאורטה הוא 3 ס"מ (סנטימטר) או יותר. כאשר קוטרה של מפרצת אאורטה בטנית גדול מ-5 ס"מ יש סכנת קרע (Rupture) ודמם מאסיבי, שהוא קטלני במרבית המקרים.
חשיבות גילוי מוקדם
מפרצת אבי העורקים הבטני עשויה להסתמן לראשונה בדמם מאסיבי על רקע קרע של המפרצת ללא סימנים מקדימים קודם לכן.
מספר החולים בישראל החיים עם מפרצת בטנית מוערך ביותר מ-10,000[1]. באשר לנתונים לגבי קרע ומוות ממפרצת בטנית - אין בישראל מספרים מדויקים, ובהערכה זהירה מדובר ביותר מ-500 מקרי מוות בשנה בישראל.
מדי שנה מטופלים בישראל כ-400 מקרים. בהקבלה למספרים מארצות אחרות (עוד לפני החלת תוכניות לגילוי מוקדם) וגם בהשוואה לנתוני מחלות לב, היה צפוי שמספר המטופלים יהיה פי 2!
לנוכח הערכות אלו ניתן לקבוע, כי בישראל קיים תת-טיפול במחלה זו ותת-אבחון שלה. מרבית המקרים של מפרצת אבי העורקים הבטני, מתגלים באקראי במהלך בדיקות דימות לבעיה אחרת. כל זאת כאשר בדיקת על-קול (Ultrasound) בטנית רגילה ונטולת כל תופעות לוואי נמצאה כיעילה ביותר לאבחון מפרצות אלו.
מכאן ברורה חשיבות הגילוי המוקדם.
סקירת אוכלוסיות סיכון - ארצות הברית ובריטניה
מפרצת אבי העורקים הבטני נחשבת למחלה מסוכנת במיוחד. במרבית המקרים היא מופיעה ללא סימנים מקדימים, ולעיתים קרובות מסתמנת לראשונה כקרע של אבי העורקים בבטן, דמם ומוות. לא בִּכְדִי אישרו רשויות הבריאות האמריקאיות בינואר 2007 את כניסתו לתוקף של חוק חדש - SAAAVE Act (Screening Abdominal Aortic Aneurysms Very Efficiently) – [2] המחייב סקירה של אוכלוסיות הסיכון לגילוי מוקדם של המחלה על ידי בדיקת על-קול (אולטראסאונד) בטנית, חד-פעמית. מדובר בתוכנית לאומית המאפשרת לכל הנמצאים בקבוצות הסיכון (מאות אלפים) לעבור את תהליך האבחון הלא-פולשני, ולהציל את חייהם. קבוצת הזכאים לבדיקה זו כוללת את כל הגברים מגיל 65 ומעלה עם היסטוריה של עישון ונשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת באבי העורקים. היוזמה הזו צפויה להציל את חייהם של עשרות אלפי אזרחים אמריקאים מדי שנה.
תוכנית דומה הונהגה גם בבריטניה ונכנסה לתוקף בינואר 2008, אז הכריז ראש ממשלת בריטניה, Gordon Brown, על תוכנית לאומית לסקירת אוכלוסיית הגברים בני 65 ומעלה במטרה ברורה להקטין משמעותית את מקרי המוות בשל מפרצות בטניות.
אוכלוסיות בסיכון
- גברים בגילאי 65 ומעלה, מעשנים או שעישנו בעבר ולו מעט
- נשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת אאורטה
- חולי לב
- חולי טרשת העורקים
- חולים עם יתר לחץ דם
בדיקת על-קול בטנית (Quick scan)
בדיקת על-קול בטנית מהירה, ממוקדת וחד פעמית, יעילה ביותר באבחון של מפרצת אאורטה בטנית (רגישות 95 עד 100%, ספציפיות 98 עד 100% ונטולת תופעות לוואי).
בדיקת על-קול אחת שוללת במרבית המקרים את האפשרות להתפתחות מפרצת גם בהמשך, ולפיכך מדובר בבדיקה בודדת שאליה יופנו גברים מגיל 65 ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה.
יוזמה פשוטה ובת יישום זו צפויה להציל מאות רבות של חולים ממוות מדי שנה.
הכללה בסל הבריאות ב-2015
לאחר הכללת בדיקות הסקר במדינות מפותחות בעולם המערבי כגון ארצות הברית ובריטניה ופעילות נרחבת של איגוד כירורגיית כלי הדם הישראלי בתמיכת איגוד רופאי המשפחה, אישרה ועדת סל הבריאות בדצמבר 2014 את הכללת בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של המפרצת הבטנית בסל הבריאות.
החל מינואר 2015 נכללות בדיקות הסקר למפרצת הבטנית בסל הבריאות.
קבוצת הזכאים להפניה לבדיקה זו בסל הבריאות החל מ־2015 כוללת את הגברים בגילאי 65 עד 74 בעלי היסטוריה של עישון. כלומר, מעשנים כיום או שעישנו בעבר, גם אם עישנו עשרות סיגריות בלבד.
זכאים לבדיקת הסקר למפרצת הבטנית במסגרת סל הבריאות יפנו לקופת החולים בה הם מבוטחים לקבלת הפנייה לבדיקת על קול מהירה, ממוקדת וחד פעמית.
ביבליוגרפיה
- ↑ Prevalence of AAA in men – 3%-6%, in women – 0.5%-1% (The Multicentre Aneurysm Screening Study (MASS) into the effect of AAA screening on mortality in men: a randomized controlled trial, the Lancet 2002); ~5000 CABG per year (Israeli Society of Cardio-Thoracic Surgeons, 2007), Prevalence of ~9% AAA (EPICs study)
- ↑ Based on US preventive services task force recommendations. Ann Int Med 2005;142:198-202 & Society for Vascular Surgery (SVS)
קישורים חיצוניים
- בדיקה לגילוי מוקדם של מפרצת בטנית באתר כללית
- בדיקת אאורטה בטנית לאבחון מפרצת באבי העורקים באתר מכבי
- אולטרסאונד בטן לאבחון מוקדם של מפרצת בטנית באתר מור
- מפרצת אבי העורקים – האבחון שיציל אותך ynet
- ניתן היה למנוע את מותו של אריק איינשטיין? – ynet
המידע שבדף זה נכתב על ידי האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם