כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "חיסונים והיריון - נייר עמדה - Vaccination during pregnancy"
(←וריצלה) |
|||
| (35 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|האיגוד המפרסם=החברה לרפואת האם והעובר{{ש}}[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]] | |האיגוד המפרסם=החברה לרפואת האם והעובר{{ש}}[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]] | ||
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| − | |קישור=[https:// | + | |קישור=[https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/NE_272Vaccines%20and%20pregnancy.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה] |
| − | |תאריך פרסום= | + | |תאריך פרסום=עידכון יולי 2025 |
|יוצר הערך=ד"ר מאיה פרנק וולף ופרופסור משנה קליני עדו שולט | |יוצר הערך=ד"ר מאיה פרנק וולף ופרופסור משנה קליני עדו שולט | ||
}} | }} | ||
| − | {{הרחבה|ערכים=[[היריון]] | + | {{הרחבה|ערכים=[[היריון]]; [[חיסונים]]}} |
==מבוא== | ==מבוא== | ||
| − | חיסון אימהי נועד להגן על האם והעובר מתחלואה זיהומית | + | [[חיסון]] אימהי נועד להגן על האם והעובר מתחלואה זיהומית במהלך ה[[היריון]] ולאחריו. [[חיסונים]] גם מספקים הגנה לילוד מפני [[זיהומים]] הניתנים למניעה על ידי חיסונים. אין עדויות לנזק או השפעה שלילית על העובר או הילוד ממתן [[חיסונים מומתים]] או אל-תאיים בהיריון. מתן [[חיסון חי מוחלש|חיסונים חיים מוחלשים]] לא מומלץ בהיריון. |
| − | |||
| − | + | חיסונים לא גורמים ל[[אוטיזם]] (Autism) בילודים. נשללו נזקי חומרי שימור המכילים [[כספית]] בחיסון, ובכל מקרה כלל החיסונים הניתנים בישראל אינם מכילים כספית. | |
| − | + | כעיקרון, עדיף שנשים תחוסנה על-פי המלצות חיסוני המניעה לאוכלוסייה הבוגרת עוד טרם מועד ה[[הפריה]] וההיריון, אך באם קיים סיכון גבוה לחשיפה והזיהום מהווה סיכון לאם ולעובר, מומלץ לבצע את החיסון במהלך ההיריון. חיסון נשים בהיריון יעיל במידה שווה לחיסון שאינו בהיריון. ככלל, מעבר [[נוגדנים]] דרך השלייה תלוי בסוג הנוגדן, בריכוז שלו במחזור הדם האימהי (רמת הנוגדנים באם גבוהה כ-4 שבועות לאחר החיסון) ובמועד בו ניתן החיסון ביחס ההיריון. | |
| − | |||
| − | |||
==כללי== | ==כללי== | ||
| − | האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה תומך במתן חיסונים בהיריון במקרים המתאימים, כמפורט. | + | האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה תומך במתן חיסונים בהיריון במקרים המתאימים, כמפורט. על-כן עמדתנו היא כדלקמן: |
| − | ==חיסונים מומלצים בהיריון == | + | ==חיסונים מומלצים בהיריון== |
| − | ===חיסון הכולל | + | ===חיסון הכולל צפדת (Tetanus), אסכרה (Diphtheria toxoid), ושעלת (Pertussis) Tdap=== |
| − | חיסון כנגד | + | [[חיסון כנגד שעלת]] לתינוקות נכלל בתוכנית [[חיסוני השגרה של גיל הילדות בישראל]] אך המחלה עדיין שכיחה. החיסון מעניק את ההגנה הטובה ביותר נגד המחלה, אך ניתן לחסן תינוקות רק החל מגיל חודשיים ויש לחזור על החיסון על-מנת שתתפתח דרגת חיסון מספקת. רמת הנוגדנים לשעלת לאחר חיסון או מחלה, יורדת במהלך הזמן, ולכן השכיחות של מחלת ה[[שעלת]] בעלייה. המחלה מסוכנת במיוחד לתינוקות עד גיל 6 חודשים וסיבוכיה כוללים [[דלקת ריאות]], [[דלקת קרום המוח]] (Encephalitis), צורך באשפוזים כולל אשפוזים ביחידות טיפול נמרץ ילדים ואף מוות. יותר ממחצית מהתינוקות נדבקים מאחד ההורים ועל-כן, חיסון של האם במהלך ההיריון ומעבר נוגדנים לעובר דרך השלייה מקנה הגנה מהדבקה לאחר ה[[לידה]] בחודשים הראשונים לחיים, בחלון הזמנים שטרם חיסון התינוקות, ומפחית את שעור תחלואת הילודים בשעלת. שיטה זו הוכחה כיעילה יותר מחיסון האם ובני המשפחה לאחר ההיריון. החיסון בטוח בהיריון, אינו גורם לתופעות לוואי, אינו מעלה סיכון ללידה מוקדמת ואינו משפיע על תוצאות ההיריון. ניתן לחסן ב-[[Tdap]]{{כ}} (Tetanus toxoid, Diphtheria toxoid, and acellular Pertussis) טרם שבוע 27 ובכל שלב בהיריון, אם נדרש [[חיסון כנגד טטנוס]] כחלק מטיפול בפצע (החיסון ניתן כחיסון משולש תמיד ואין תכשירים של כל אחד מהרכיבים בנפרד). אם ניתן החיסון טרם שבוע 27, אין לחזור על החיסון שנית בהיריון הנוכחי. החיסון מומלץ בשבועות 27–36 על-מנת לאפשר משך הזמן הדרוש להיווצרות נוגדנים באם והעברת הכמות המרבית של הנוגדנים לעובר. קיימות עדויות שהחיסון יעיל יותר בשבועות המוקדמים. החיסון נכנס לסל הבריאות בינואר 2015. מומלץ לנשים הרות שחוסנו בעברן חיסון מלא לקבל מנה אחת של ה-Tdap בשבוע 27–36 בכל היריון. כאשר קיים חשש משמעותי ללידה מוקדמת ניתן להקדים את מועד מתן החיסון. יש לחזור על החיסון בכל היריון כיוון שרמת הנוגדנים שמתפתחת אצל האם לאחר החיסון יורדת בהדרגה, ולכן, מומלץ בהרות אשר בעברן היסטוריה של מחלת שעלת או חוסנו בעבר, לקבל החיסון שוב בהיריון הנוכחי וכן, במצבי היריון חוזר (גם אם בתוך שנה). במצבים בהם לא ניתן חיסון טרם שבוע 36 להיריון, מומלץ להתחסן בכל מקרה, עד מועד הלידה כיוון שעדיין קיימת אפשרות להיווצרות נוגדנים ומעבר לעובר. לנשים שלא חוסנו עד הלידה מומלץ לקבל את החיסון עד שלושה חודשים לאחר הלידה אולם עדיף כמה שיותר מהר לאחר הלידה. חיסון במועד כזה, אמנם, לא ייתן הגנה של נוגדנים לילוד אך עשוי למנוע שעלת באם ולכן, גם בילוד, לפיכך, ACOG{{כ}} (American College of Obstetricians and Gynecologists) ממליץ חיסון ב-Tdap לאחר הלידה לכל יולדת שלא חוסנה במהלך ההיריון. חיסון ה-Tdap [[Boostrix]] המקובל בישראל מכיל [[לטקס]] (Latex), לכן, קיימת הורית נגד למתן החיסון ברגישות ללטקס. קיים חיסון חלופי שאינו מכיל לטקס בשם [[ADACEL]]. |
| − | + | '''טטנוס''': טטנוס בילוד נדיר במדינות שמבצעות חיסונים שגרתיים. יעילות החיסון כ-90 אחוזים. ניתן כחלק מטיפול בפצע. חיסון דחף כנגד טטנוס מומלץ אם עברו 10 שנים ומעלה מהחיסון הקודם. בפציעות חמורות יש לתת לאחר 5 שנים ממנת הדחף הקודמת. | |
| − | + | ===חיסון כנגד נגיפי השפעת=== | |
| + | [[שפעת]] גורמת לתחלואה ולתמותה בנשים בהיריון וב[[משכב לידה]] (Postpartum) ומעלה סיכון לסיבוכי היריון ולאשפוז במהלך ההיריון. חיסון מומת של שפעת מומלץ לנשים בהיריון טרם התפרצות הפעילות העונתית של הנגיף, ללא קשר לשבוע ההיריון ומהווה הגנה פסיבית לילוד. החיסון המומת לשפעת בטוח בהיריון, במשכב לידה, וב[[הנקה]]. מומלץ להתחסן לשפעת מדי שנה ובכל היריון. | ||
| − | + | ==חיסון ל-19-COVID== | |
| − | [[ | + | המלצות ה[[חיסון לקורונה]] ([[COVID]]{{כ}}, Coronavirus disease) לנשים בהיריון זהות להמלצות משרד הבריאות לחיסון לקורונה באוכלוסייה הכללית. במידת הצורך אין מניעה להתחסן בכל שלב של ההיריון או תוך כדי הנקה. ניתן לתת סימולטנית עם חיסונים אחרים, כולל 14 ימים לאחר קבלת החיסון האחר. |
==חיסונים מהם יש להימנע בהיריון== | ==חיסונים מהם יש להימנע בהיריון== | ||
'''ככלל, יש להימנע ממתן חיסונים חיים בהיריון.''' | '''ככלל, יש להימנע ממתן חיסונים חיים בהיריון.''' | ||
| − | ===MMR - חצבת, חזרת, אדמת=== | + | ===MMR - חצבת (Measles), חזרת (Mumps), אדמת (Rubella)=== |
| − | {{ | + | {{הפניה לערך מורחב|תדריך חיסונים - חצבת-חזרת-אדמת - Measles-mumps-rubella}} |
| − | חיסון חי מוחלש ולכן, ייתכן נזק תאורטי מחיסון בהיריון, | + | חיסון חי מוחלש ולכן, ייתכן נזק תאורטי מחיסון בהיריון. עם זאת, על סמך מידע רב שהצטבר בנשים הרות שחוסנו, אין עדות למחלה קונגניטלית (Congenital) בעובר ולכן אין המלצה להפסקת היריון בשל חשיפה לחיסון. אם נגרמת חשיפה ראשונית לחצבת בהיריון באישה שלא חוסנה בעבר, יש לתת אימונוגלובולינים IV{{כ}} (Intravenous Immunoglobulin) תוך 6 ימים מהחשיפה. נשים שקבלו שני חיסונים לאדמת במהלך חייהן נחשבות למחוסנות ללא קשר לרמת הנוגדנים בדמן. באישה שלא חוסנה כאמור, מומלץ חיסון טרם ההיריון (אין צורך להמתין בין החיסון להיריון) או לאחר הלידה. ניתן לתת את החיסון בהנקה. |
| − | ===וריצלה=== | + | ===וריצלה (Varicella)=== |
| − | + | חיסון חי מוחלש. רצוי לוודא חיסון או מחלה בעבר בנשים בגיל פריון טרם ההיריון. באישה לא מחוסנת מומלץ חיסון טרם ההיריון. בחשד לחשיפה ל[[ווריצלה]] בהיריון יש לברר המצב החיסוני ואם אינה מחוסנת מומלץ לטפל באימונוגלובולינים. ניתן לתת את החיסון לאחר הלידה ובהנקה. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש 4–8 שבועות. | |
| − | ===MMRV=== | + | ===MMRV{{כ}} (Measles, Mumps, Rubella, Varicella)=== |
| − | חיסון חי מוחלש משולב נגד חצבת | + | חיסון חי מוחלש משולב נגד חצבת חזרת אדמת ווריצלה. בשימוש מ-2005 ניתן לילדים מגיל שנה עד 12 שנים. |
===שחפת=== | ===שחפת=== | ||
| − | + | {{הרחבה|שחפת}} | |
| + | אין לתת חיסון Bacillus Calmette-Guerin למניעת שחפת בהיריון. מחקרים בבעלי חיים לא הדגימו שינויים בעוברים שנחשפו לחיסון במהלך ההיריון למעט האטה בגדילה תוך-רחמית. | ||
| − | ===וריצלה-זוסטר (שלבקת חוגרת)=== | + | ===וריצלה-זוסטר (Varicella Zoster, שלבקת חוגרת)=== |
| + | {{הרחבה|וריצלה-זוסטר}} | ||
חיסון חי מוחלש, בדרך כלל ניתן לאחר גיל הפריון. | חיסון חי מוחלש, בדרך כלל ניתן לאחר גיל הפריון. | ||
| − | ===חיסון נגד נגיף הפפילומה=== | + | ===חיסון נגד נגיף הפפילומה (Papillomavirus)=== |
| − | + | {{הרחבה|נגיף הפפילומה}} | |
| + | חיסון רקומביננטי (Recombinant). מומלץ לחסן בנות ובנים בגילאים הרלוונטיים כנגד וירוס הפפילומה. אין המלצה למתן החיסון בהיריון אך אין צורך לבצע בדיקות היריון לפני החיסון או להפסיק היריון למי שחוסנה. | ||
==חיסונים בנסיבות שונות== | ==חיסונים בנסיבות שונות== | ||
| − | לעיתים, נשים בהיריון נזקקות לקבל חיסון עקב נסיעה מתוכננת, מחלת רקע או עיסוק המצריכים זאת. חיסונים מסוימים נמצאים בשימוש כטיפול מניעתי לאחר חשיפה. | + | לעיתים, נשים בהיריון נזקקות לקבל חיסון עקב נסיעה מתוכננת, מחלת רקע או עיסוק המצריכים זאת. חיסונים מסוימים נמצאים בשימוש כטיפול מניעתי לאחר חשיפה. בהתאם להתוויה ניתן לתת חיסון מונע כנגד הפטיטיס ([[Hepatitis A vaccine|Hepatitis){{כ}} A]] ו-[[Hepatitis B vaccine|B]], טטנוס ו[[כלבת - Rabies|כלבת]]. |
| − | + | ===PCV20{{כ}} (Pneumococcal 20-Valent Conjugate Vaccine)=== | |
| − | + | ניתן במצבי חסר חיסוני. עדיף לדחות את מתן החיסון ה-PCV20 לאחריי ההיריון אלא אם ישנה סכנה ממשית לחשיפה ל[[פנאומוקוק]] ולאחר דיון עם הרופא המטפל, אם סכנות התחלואה עולות על סכנות החיסון. | |
| − | === | ||
| − | החיסון | ||
===המופילוס אינפלואנזה B=== | ===המופילוס אינפלואנזה B=== | ||
| − | + | {{הרחבה|המופילוס אינפלואנזה B}} | |
| + | החיסון מומלץ למבוגרים שלא קיבלו את סדרת החיסונים בילדות והם בסיכון מוגבר לזיהום פולשני בשל מחלות כרוניות ([[אנמיה חרמשית]] (sickle cell anemia), [[לויקמיה]] (Leukemia), [[כריתת הטחול - Splenectomy|כריתת טחול]], [[HIV]]{{כ}} (Human Immunodeficiency Virus)). החיסון בהיריון יעיל ואימונוגני (immunogenic) ובטיחותו הוכחה בטרימסטר השלישי. | ||
| − | ===מנינגוקוק=== | + | ===מנינגוקוק (Meningococcus)=== |
| − | החיסון | + | חיסון מצומד כנגד זנים ABWY וחיסון אחר כנגד זן B: החיסון בטוח למתן בהיריון. |
===הפטיטיס B=== | ===הפטיטיס B=== | ||
| − | חיסון | + | חיסון רקומביננטי. לא גורם נזק לעובר או לילוד. ניתן לתת את החיסון בהיריון. התוויות לחיסון בהיריון: להשלמת סדרת החיסונים שהחלה טרם ההיריון או לנשים שלא חוסנו בעבר והן בסיכון ל-HBV{{כ}} (Hepatitis B Virus) בהיריון. לרוב ניתן בזמן אפס, לאחר חודש ולאחר 6 חודשים. |
===הפטיטיס A=== | ===הפטיטיס A=== | ||
| − | נמצא קשר בין זיהום בנגיף ללידות מוקדמות{{ | + | נמצא קשר בין זיהום בנגיף ללידות מוקדמות. החיסון כנגד HAV {{כ}}(Hepatitis A Virus) וחיסון פאסיבי (passive) באימונוגלובולינים בטוחים בהיריון. ניתן לתת באוכלוסיות מסוימות; לנשים בסיכון גבוה לתחלואה או למחלה קשה בעקבות הזיהום ([[מחלות כבד]], מחלות [[קרישה]], נסיעה למקומות אנדמיים (endemic), שימוש בסמים) - יש לחסן בהיריון אם לא חוסנו בעבר. |
| − | ===קדחת צהובה=== | + | ===קדחת צהובה (Yellow fever)=== |
| − | + | מומלץ לנשים הרות לא לנסוע לאזורים טרופיים בדרום אמריקה ובאפריקה. מדובר בחיסון חי מוחלש ולכן, מומלץ להימנע ממתן החיסון בהיריון. עם זאת בניגוד לחיסונים מוחלשים אחרים בהיריון- לא חל איסור מוחלט לתת אותו ויש לשקול סיכויי הדבקה מול סיכוני החיסון בהיריון. | |
===נגיף הפוליו=== | ===נגיף הפוליו=== | ||
| − | קיימים שני סוגי חיסון, OPV חיסון פומי חי- מוחלש -IPV חיסון מומת. נשים הרות בסיכון לזיהום בפוליו יקבלו IPV בלבד | + | קיימים שני סוגי חיסון, [[OPV]]{{כ}} (Oral Polio Vaccine) חיסון פומי חי-מוחלש ו-[[IPV|IPV{{כ}}]] (Inactivated Polio Vaccine) חיסון מומת. נשים הרות בסיכון לזיהום בפוליו יקבלו IPV בלבד. החיסון המוחלש אינו זמין בישראל. |
| − | ===טיפואיד=== | + | ===טיפואיד (Typhoid fever)=== |
| − | מחלת חום סיסטמית נרכשת ממזון או מים מזוהמים באזורים ספציפיים. החיסון מגן חלקית ומומלץ לנוסעים לאזורים נגועים. החיסון | + | מחלת חום סיסטמית נרכשת ממזון או מים מזוהמים באזורים ספציפיים. החיסון מגן חלקית ומומלץ לנוסעים לאזורים נגועים. החיסון הפומי חי מוחלש ואינו מומלץ בהיריון. ישנו גם חיסון מומת הניתן בזריקה אולם הוא לא נבדק בהיריון. |
===כלבת=== | ===כלבת=== | ||
| − | אם הייתה חשיפה בהיריון יש לתת את החיסון בשילוב עם אימונוגלובולינים בהתאם להמלצות פרטניות של לשכת הבריאות | + | החיסון בטוח בהיריון. אם הייתה חשיפה בהיריון יש לתת את החיסון בשילוב עם אימונוגלובולינים בהתאם להמלצות פרטניות של לשכת הבריאות. |
| − | ===אנתרקס=== | + | ===אנתרקס (Anthrax)=== |
| − | מומלץ באם קיים סיכון תעסוקתי להדבקה בכפוף להמלצות לשכת הבריאות{{ | + | מומלץ באם קיים סיכון תעסוקתי להדבקה בכפוף להמלצות לשכת הבריאות. |
| + | |||
| + | ===RSV{{כ}} (Respiratory Syncytial Virus)=== | ||
| + | חיסון סביל לילוד אושר בסל הבריאות החל מספטמבר 2025, עבור כל הילודים. קיים גם חיסון אימהי ל-[[RSV]]. נכון לכתיבת נייר העמדה הנוכחי החיסון האימהי ל-RSV אינו בסל הבריאות במדינת ישראל והוא זמין לרכישה רק באופן פרטי. | ||
==אימונוגלובולינים == | ==אימונוגלובולינים == | ||
| − | ניתנים למניעה והפחתת חומרה של מחלות מסוימות במצבים מיוחדים | + | ניתנים למניעה והפחתת חומרה של מחלות מסוימות במצבים מיוחדים. לא ידוע על נזק לעובר שנגרם ממתן אימונוגלובולינים לאם. אם הייתה חשיפה לחצבת בהיריון יש לתת חיסון אימונוגלובולינים מניעתי כיוון שהדבקה בהיריון עלולה לגרום לסיבוכים קשים של המחלה. יש לתת את האימונוגלובולינים דרך הווריד ולא במתן שרירי. |
| + | |||
| + | ;חיסון לאחר חשיפה לווריצלה | ||
| + | מתן אימונוגלובולינים פסיביים לאחר חשיפה של אם לא מחוסנת (שלא נחשפה בעבר-סרולוגיה שלילית), הראה הפחתה בסיכון לזיהום וכן הפחתה בחומרה של המחלה אם התרחשה הדבקה. מתן חיסון [[VZIG]]{{כ}} (Varicella-Zoster Immune Globulin) במטרה למנוע הופעת המחלה בהיריון כי המחלה וסיבוכיה עלולים להיות חמורים בהיריון. יש לתת את האימונוגלובולינים בהקדם האפשרי עד 96 שעות מהחשיפה. ישנן עבודות המוכיחות יעילות במתן עד 10 ימים מהחשיפה. | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
<blockquote> | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | + | #Committee Opinion No. 718: Update on Immunization and Pregnancy: Tetanus, Diphtheria, and Pertussis Vaccination. Obstet Gynecol. 2017 Sep;130(3):e153-e157 (REAFIRMED 2020) | |
| + | #Centers for Disease Control and Prevention. Vaccines During and After Pregnancy. Available at: https://www.cdc.gov/vaccines/pregnancy/vacc-during-after.html | ||
| + | #ACOG Committee Opinion No. 741: Maternal Immunization. Obstet Gynecol. 2018 Jun;131(6):e214-e217. | ||
| + | #COVID-19 Vaccines and Pregnancy: Key Recommendations and Messaging for Clinicians. September 2023 | ||
| + | #Ministry of Health Israel. Vaccinating Women who are Planning a Pregnancy, Pregnant or Breastfeeding with the COVID-19 Vaccine - Clarification. Updated July 2023. Available at: https://www.gov.il/en/departments/news/28012021-03 | ||
| + | #Centers for Disease Control and Prevention. BCG Vaccine Fact Sheet. Available at: https:// www.cdc.gov/tb/publications/factsheets/prevention/bcg.htm | ||
| + | #Dang Y, Souchet C, Moresi F, Jeljeli M, Raquillet B, Nicco C, Chouzenoux S, et al. 2022. BCG-trained innate immunity leads to fetal growth restriction by altering immune cell profile in the mouse developing placenta. J Leukocyte Biol 111: 1009-1020. | ||
| + | #Human Papillomavirus Vaccination: ACOG Committee Opinion Summary, Number 809. Obstet Gynecol. 2020 Aug;136(2):435-436. | ||
| + | #Chu HY, Englund JA. Maternal immunization. Clin Infect Dis 2014; 59:560. | ||
| + | #World Health Organization. New yellow fever vaccination requirements for travellers, 2016. https://www.who.int/ith/updates/20160727/en/ | ||
| + | #Yellow Fever Vaccine Booster Doses: Recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices, 2015. MMWR Morb Mortal Wkly Rep 2015; 64:647. Available at: https://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/mm6423a5.htm | ||
| + | #Huang G, Liu H, Cao Q, etal. Safety of post-exposure rabies prophylaxis during pregnancy: a follow-up study from Guangzhou, China. Hum Vaccin Immunother. 2013 Jan;9(1):177- 83. | ||
| + | #Conlin AMS, Sevick CJ, Gumbs GR, et al. Safety of inadvertent anthrax vaccination during pregnancy: An analysis of birth defects in the U.S. military population, 2003-2010. Vaccine. 2017 Aug 3;35(34):4414-4420. | ||
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| − | |||
{{ייחוס|ד"ר מאיה פרנק וולף ופרופסור משנה קליני עדו שולט}} | {{ייחוס|ד"ר מאיה פרנק וולף ופרופסור משנה קליני עדו שולט}} | ||
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]] | [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]] | ||
| + | [[קטגוריה:חיסונים]] | ||
| + | [[קטגוריה:זיהומיות]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:06, 23 בנובמבר 2025
 | |
|---|---|
| נייר עמדה 35 - חיסונים והיריון | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם | החברה לרפואת האם והעובר |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | עידכון יולי 2025 |
| יוצר הערך | ד"ר מאיה פרנק וולף ופרופסור משנה קליני עדו שולט |
מבוא
חיסון אימהי נועד להגן על האם והעובר מתחלואה זיהומית במהלך ההיריון ולאחריו. חיסונים גם מספקים הגנה לילוד מפני זיהומים הניתנים למניעה על ידי חיסונים. אין עדויות לנזק או השפעה שלילית על העובר או הילוד ממתן חיסונים מומתים או אל-תאיים בהיריון. מתן חיסונים חיים מוחלשים לא מומלץ בהיריון.
חיסונים לא גורמים לאוטיזם (Autism) בילודים. נשללו נזקי חומרי שימור המכילים כספית בחיסון, ובכל מקרה כלל החיסונים הניתנים בישראל אינם מכילים כספית.
כעיקרון, עדיף שנשים תחוסנה על-פי המלצות חיסוני המניעה לאוכלוסייה הבוגרת עוד טרם מועד ההפריה וההיריון, אך באם קיים סיכון גבוה לחשיפה והזיהום מהווה סיכון לאם ולעובר, מומלץ לבצע את החיסון במהלך ההיריון. חיסון נשים בהיריון יעיל במידה שווה לחיסון שאינו בהיריון. ככלל, מעבר נוגדנים דרך השלייה תלוי בסוג הנוגדן, בריכוז שלו במחזור הדם האימהי (רמת הנוגדנים באם גבוהה כ-4 שבועות לאחר החיסון) ובמועד בו ניתן החיסון ביחס ההיריון.
כללי
האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה תומך במתן חיסונים בהיריון במקרים המתאימים, כמפורט. על-כן עמדתנו היא כדלקמן:
חיסונים מומלצים בהיריון
חיסון הכולל צפדת (Tetanus), אסכרה (Diphtheria toxoid), ושעלת (Pertussis) Tdap
חיסון כנגד שעלת לתינוקות נכלל בתוכנית חיסוני השגרה של גיל הילדות בישראל אך המחלה עדיין שכיחה. החיסון מעניק את ההגנה הטובה ביותר נגד המחלה, אך ניתן לחסן תינוקות רק החל מגיל חודשיים ויש לחזור על החיסון על-מנת שתתפתח דרגת חיסון מספקת. רמת הנוגדנים לשעלת לאחר חיסון או מחלה, יורדת במהלך הזמן, ולכן השכיחות של מחלת השעלת בעלייה. המחלה מסוכנת במיוחד לתינוקות עד גיל 6 חודשים וסיבוכיה כוללים דלקת ריאות, דלקת קרום המוח (Encephalitis), צורך באשפוזים כולל אשפוזים ביחידות טיפול נמרץ ילדים ואף מוות. יותר ממחצית מהתינוקות נדבקים מאחד ההורים ועל-כן, חיסון של האם במהלך ההיריון ומעבר נוגדנים לעובר דרך השלייה מקנה הגנה מהדבקה לאחר הלידה בחודשים הראשונים לחיים, בחלון הזמנים שטרם חיסון התינוקות, ומפחית את שעור תחלואת הילודים בשעלת. שיטה זו הוכחה כיעילה יותר מחיסון האם ובני המשפחה לאחר ההיריון. החיסון בטוח בהיריון, אינו גורם לתופעות לוואי, אינו מעלה סיכון ללידה מוקדמת ואינו משפיע על תוצאות ההיריון. ניתן לחסן ב-Tdap (Tetanus toxoid, Diphtheria toxoid, and acellular Pertussis) טרם שבוע 27 ובכל שלב בהיריון, אם נדרש חיסון כנגד טטנוס כחלק מטיפול בפצע (החיסון ניתן כחיסון משולש תמיד ואין תכשירים של כל אחד מהרכיבים בנפרד). אם ניתן החיסון טרם שבוע 27, אין לחזור על החיסון שנית בהיריון הנוכחי. החיסון מומלץ בשבועות 27–36 על-מנת לאפשר משך הזמן הדרוש להיווצרות נוגדנים באם והעברת הכמות המרבית של הנוגדנים לעובר. קיימות עדויות שהחיסון יעיל יותר בשבועות המוקדמים. החיסון נכנס לסל הבריאות בינואר 2015. מומלץ לנשים הרות שחוסנו בעברן חיסון מלא לקבל מנה אחת של ה-Tdap בשבוע 27–36 בכל היריון. כאשר קיים חשש משמעותי ללידה מוקדמת ניתן להקדים את מועד מתן החיסון. יש לחזור על החיסון בכל היריון כיוון שרמת הנוגדנים שמתפתחת אצל האם לאחר החיסון יורדת בהדרגה, ולכן, מומלץ בהרות אשר בעברן היסטוריה של מחלת שעלת או חוסנו בעבר, לקבל החיסון שוב בהיריון הנוכחי וכן, במצבי היריון חוזר (גם אם בתוך שנה). במצבים בהם לא ניתן חיסון טרם שבוע 36 להיריון, מומלץ להתחסן בכל מקרה, עד מועד הלידה כיוון שעדיין קיימת אפשרות להיווצרות נוגדנים ומעבר לעובר. לנשים שלא חוסנו עד הלידה מומלץ לקבל את החיסון עד שלושה חודשים לאחר הלידה אולם עדיף כמה שיותר מהר לאחר הלידה. חיסון במועד כזה, אמנם, לא ייתן הגנה של נוגדנים לילוד אך עשוי למנוע שעלת באם ולכן, גם בילוד, לפיכך, ACOG (American College of Obstetricians and Gynecologists) ממליץ חיסון ב-Tdap לאחר הלידה לכל יולדת שלא חוסנה במהלך ההיריון. חיסון ה-Tdap Boostrix המקובל בישראל מכיל לטקס (Latex), לכן, קיימת הורית נגד למתן החיסון ברגישות ללטקס. קיים חיסון חלופי שאינו מכיל לטקס בשם ADACEL.
טטנוס: טטנוס בילוד נדיר במדינות שמבצעות חיסונים שגרתיים. יעילות החיסון כ-90 אחוזים. ניתן כחלק מטיפול בפצע. חיסון דחף כנגד טטנוס מומלץ אם עברו 10 שנים ומעלה מהחיסון הקודם. בפציעות חמורות יש לתת לאחר 5 שנים ממנת הדחף הקודמת.
חיסון כנגד נגיפי השפעת
שפעת גורמת לתחלואה ולתמותה בנשים בהיריון ובמשכב לידה (Postpartum) ומעלה סיכון לסיבוכי היריון ולאשפוז במהלך ההיריון. חיסון מומת של שפעת מומלץ לנשים בהיריון טרם התפרצות הפעילות העונתית של הנגיף, ללא קשר לשבוע ההיריון ומהווה הגנה פסיבית לילוד. החיסון המומת לשפעת בטוח בהיריון, במשכב לידה, ובהנקה. מומלץ להתחסן לשפעת מדי שנה ובכל היריון.
חיסון ל-19-COVID
המלצות החיסון לקורונה (COVID, Coronavirus disease) לנשים בהיריון זהות להמלצות משרד הבריאות לחיסון לקורונה באוכלוסייה הכללית. במידת הצורך אין מניעה להתחסן בכל שלב של ההיריון או תוך כדי הנקה. ניתן לתת סימולטנית עם חיסונים אחרים, כולל 14 ימים לאחר קבלת החיסון האחר.
חיסונים מהם יש להימנע בהיריון
ככלל, יש להימנע ממתן חיסונים חיים בהיריון.
MMR - חצבת (Measles), חזרת (Mumps), אדמת (Rubella)
ערך מורחב – תדריך חיסונים - חצבת-חזרת-אדמת - Measles-mumps-rubella
חיסון חי מוחלש ולכן, ייתכן נזק תאורטי מחיסון בהיריון. עם זאת, על סמך מידע רב שהצטבר בנשים הרות שחוסנו, אין עדות למחלה קונגניטלית (Congenital) בעובר ולכן אין המלצה להפסקת היריון בשל חשיפה לחיסון. אם נגרמת חשיפה ראשונית לחצבת בהיריון באישה שלא חוסנה בעבר, יש לתת אימונוגלובולינים IV (Intravenous Immunoglobulin) תוך 6 ימים מהחשיפה. נשים שקבלו שני חיסונים לאדמת במהלך חייהן נחשבות למחוסנות ללא קשר לרמת הנוגדנים בדמן. באישה שלא חוסנה כאמור, מומלץ חיסון טרם ההיריון (אין צורך להמתין בין החיסון להיריון) או לאחר הלידה. ניתן לתת את החיסון בהנקה.
וריצלה (Varicella)
חיסון חי מוחלש. רצוי לוודא חיסון או מחלה בעבר בנשים בגיל פריון טרם ההיריון. באישה לא מחוסנת מומלץ חיסון טרם ההיריון. בחשד לחשיפה לווריצלה בהיריון יש לברר המצב החיסוני ואם אינה מחוסנת מומלץ לטפל באימונוגלובולינים. ניתן לתת את החיסון לאחר הלידה ובהנקה. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש 4–8 שבועות.
MMRV (Measles, Mumps, Rubella, Varicella)
חיסון חי מוחלש משולב נגד חצבת חזרת אדמת ווריצלה. בשימוש מ-2005 ניתן לילדים מגיל שנה עד 12 שנים.
שחפת
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – שחפת
אין לתת חיסון Bacillus Calmette-Guerin למניעת שחפת בהיריון. מחקרים בבעלי חיים לא הדגימו שינויים בעוברים שנחשפו לחיסון במהלך ההיריון למעט האטה בגדילה תוך-רחמית.
וריצלה-זוסטר (Varicella Zoster, שלבקת חוגרת)
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – וריצלה-זוסטר
חיסון חי מוחלש, בדרך כלל ניתן לאחר גיל הפריון.
חיסון נגד נגיף הפפילומה (Papillomavirus)
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – נגיף הפפילומה
חיסון רקומביננטי (Recombinant). מומלץ לחסן בנות ובנים בגילאים הרלוונטיים כנגד וירוס הפפילומה. אין המלצה למתן החיסון בהיריון אך אין צורך לבצע בדיקות היריון לפני החיסון או להפסיק היריון למי שחוסנה.
חיסונים בנסיבות שונות
לעיתים, נשים בהיריון נזקקות לקבל חיסון עקב נסיעה מתוכננת, מחלת רקע או עיסוק המצריכים זאת. חיסונים מסוימים נמצאים בשימוש כטיפול מניעתי לאחר חשיפה. בהתאם להתוויה ניתן לתת חיסון מונע כנגד הפטיטיס (Hepatitis) A ו-B, טטנוס וכלבת.
PCV20 (Pneumococcal 20-Valent Conjugate Vaccine)
ניתן במצבי חסר חיסוני. עדיף לדחות את מתן החיסון ה-PCV20 לאחריי ההיריון אלא אם ישנה סכנה ממשית לחשיפה לפנאומוקוק ולאחר דיון עם הרופא המטפל, אם סכנות התחלואה עולות על סכנות החיסון.
המופילוס אינפלואנזה B
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – המופילוס אינפלואנזה B
החיסון מומלץ למבוגרים שלא קיבלו את סדרת החיסונים בילדות והם בסיכון מוגבר לזיהום פולשני בשל מחלות כרוניות (אנמיה חרמשית (sickle cell anemia), לויקמיה (Leukemia), כריתת טחול, HIV (Human Immunodeficiency Virus)). החיסון בהיריון יעיל ואימונוגני (immunogenic) ובטיחותו הוכחה בטרימסטר השלישי.
מנינגוקוק (Meningococcus)
חיסון מצומד כנגד זנים ABWY וחיסון אחר כנגד זן B: החיסון בטוח למתן בהיריון.
הפטיטיס B
חיסון רקומביננטי. לא גורם נזק לעובר או לילוד. ניתן לתת את החיסון בהיריון. התוויות לחיסון בהיריון: להשלמת סדרת החיסונים שהחלה טרם ההיריון או לנשים שלא חוסנו בעבר והן בסיכון ל-HBV (Hepatitis B Virus) בהיריון. לרוב ניתן בזמן אפס, לאחר חודש ולאחר 6 חודשים.
הפטיטיס A
נמצא קשר בין זיהום בנגיף ללידות מוקדמות. החיסון כנגד HAV (Hepatitis A Virus) וחיסון פאסיבי (passive) באימונוגלובולינים בטוחים בהיריון. ניתן לתת באוכלוסיות מסוימות; לנשים בסיכון גבוה לתחלואה או למחלה קשה בעקבות הזיהום (מחלות כבד, מחלות קרישה, נסיעה למקומות אנדמיים (endemic), שימוש בסמים) - יש לחסן בהיריון אם לא חוסנו בעבר.
קדחת צהובה (Yellow fever)
מומלץ לנשים הרות לא לנסוע לאזורים טרופיים בדרום אמריקה ובאפריקה. מדובר בחיסון חי מוחלש ולכן, מומלץ להימנע ממתן החיסון בהיריון. עם זאת בניגוד לחיסונים מוחלשים אחרים בהיריון- לא חל איסור מוחלט לתת אותו ויש לשקול סיכויי הדבקה מול סיכוני החיסון בהיריון.
נגיף הפוליו
קיימים שני סוגי חיסון, OPV (Oral Polio Vaccine) חיסון פומי חי-מוחלש ו-IPV (Inactivated Polio Vaccine) חיסון מומת. נשים הרות בסיכון לזיהום בפוליו יקבלו IPV בלבד. החיסון המוחלש אינו זמין בישראל.
טיפואיד (Typhoid fever)
מחלת חום סיסטמית נרכשת ממזון או מים מזוהמים באזורים ספציפיים. החיסון מגן חלקית ומומלץ לנוסעים לאזורים נגועים. החיסון הפומי חי מוחלש ואינו מומלץ בהיריון. ישנו גם חיסון מומת הניתן בזריקה אולם הוא לא נבדק בהיריון.
כלבת
החיסון בטוח בהיריון. אם הייתה חשיפה בהיריון יש לתת את החיסון בשילוב עם אימונוגלובולינים בהתאם להמלצות פרטניות של לשכת הבריאות.
אנתרקס (Anthrax)
מומלץ באם קיים סיכון תעסוקתי להדבקה בכפוף להמלצות לשכת הבריאות.
RSV (Respiratory Syncytial Virus)
חיסון סביל לילוד אושר בסל הבריאות החל מספטמבר 2025, עבור כל הילודים. קיים גם חיסון אימהי ל-RSV. נכון לכתיבת נייר העמדה הנוכחי החיסון האימהי ל-RSV אינו בסל הבריאות במדינת ישראל והוא זמין לרכישה רק באופן פרטי.
אימונוגלובולינים
ניתנים למניעה והפחתת חומרה של מחלות מסוימות במצבים מיוחדים. לא ידוע על נזק לעובר שנגרם ממתן אימונוגלובולינים לאם. אם הייתה חשיפה לחצבת בהיריון יש לתת חיסון אימונוגלובולינים מניעתי כיוון שהדבקה בהיריון עלולה לגרום לסיבוכים קשים של המחלה. יש לתת את האימונוגלובולינים דרך הווריד ולא במתן שרירי.
- חיסון לאחר חשיפה לווריצלה
מתן אימונוגלובולינים פסיביים לאחר חשיפה של אם לא מחוסנת (שלא נחשפה בעבר-סרולוגיה שלילית), הראה הפחתה בסיכון לזיהום וכן הפחתה בחומרה של המחלה אם התרחשה הדבקה. מתן חיסון VZIG (Varicella-Zoster Immune Globulin) במטרה למנוע הופעת המחלה בהיריון כי המחלה וסיבוכיה עלולים להיות חמורים בהיריון. יש לתת את האימונוגלובולינים בהקדם האפשרי עד 96 שעות מהחשיפה. ישנן עבודות המוכיחות יעילות במתן עד 10 ימים מהחשיפה.
ביבליוגרפיה
- Committee Opinion No. 718: Update on Immunization and Pregnancy: Tetanus, Diphtheria, and Pertussis Vaccination. Obstet Gynecol. 2017 Sep;130(3):e153-e157 (REAFIRMED 2020)
- Centers for Disease Control and Prevention. Vaccines During and After Pregnancy. Available at: https://www.cdc.gov/vaccines/pregnancy/vacc-during-after.html
- ACOG Committee Opinion No. 741: Maternal Immunization. Obstet Gynecol. 2018 Jun;131(6):e214-e217.
- COVID-19 Vaccines and Pregnancy: Key Recommendations and Messaging for Clinicians. September 2023
- Ministry of Health Israel. Vaccinating Women who are Planning a Pregnancy, Pregnant or Breastfeeding with the COVID-19 Vaccine - Clarification. Updated July 2023. Available at: https://www.gov.il/en/departments/news/28012021-03
- Centers for Disease Control and Prevention. BCG Vaccine Fact Sheet. Available at: https:// www.cdc.gov/tb/publications/factsheets/prevention/bcg.htm
- Dang Y, Souchet C, Moresi F, Jeljeli M, Raquillet B, Nicco C, Chouzenoux S, et al. 2022. BCG-trained innate immunity leads to fetal growth restriction by altering immune cell profile in the mouse developing placenta. J Leukocyte Biol 111: 1009-1020.
- Human Papillomavirus Vaccination: ACOG Committee Opinion Summary, Number 809. Obstet Gynecol. 2020 Aug;136(2):435-436.
- Chu HY, Englund JA. Maternal immunization. Clin Infect Dis 2014; 59:560.
- World Health Organization. New yellow fever vaccination requirements for travellers, 2016. https://www.who.int/ith/updates/20160727/en/
- Yellow Fever Vaccine Booster Doses: Recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices, 2015. MMWR Morb Mortal Wkly Rep 2015; 64:647. Available at: https://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/mm6423a5.htm
- Huang G, Liu H, Cao Q, etal. Safety of post-exposure rabies prophylaxis during pregnancy: a follow-up study from Guangzhou, China. Hum Vaccin Immunother. 2013 Jan;9(1):177- 83.
- Conlin AMS, Sevick CJ, Gumbs GR, et al. Safety of inadvertent anthrax vaccination during pregnancy: An analysis of birth defects in the U.S. military population, 2003-2010. Vaccine. 2017 Aug 3;35(34):4414-4420.
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאיה פרנק וולף ופרופסור משנה קליני עדו שולט