|
|
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{מחלה
| + | #הפניה [[מעקב טרום לידתי באישה ללא גורמי סיכון - Prenatal follow up in women without risk factors]] |
| − | |תמונה=
| |
| − | |כיתוב תמונה=
| |
| − | |שם עברי=מעקב טרום לידתי באשה ללא גורמי סיכון
| |
| − | |שם לועזי=Prenatal Follow Up
| |
| − | |שמות נוספים=
| |
| − | |ICD-10=
| |
| − | |ICD-9=
| |
| − | |MeSH=
| |
| − | |יוצר הערך=פרופ' יונה אמיתי, פרופ' אליעזר קיטאי, ונירה הירש - משרד הבריאות
| |
| − | |אחראי הערך=
| |
| − | }}
| |
| − | | |
| − | == פעולות לפני הריון מתוכנן ==
| |
| − | | |
| − | * שיחה בנושא תכנון המשפחה, אנמנזה כללית, משפחתית וגניקולוגית.
| |
| − | * יש לתדרך את הנשים להימנע מעישון ושתית אלכוהול במהלך הריון, וליידע על יתרונות הפחתת משקל עודף לפני כניסה להריון.
| |
| − | * מומלץ נטילת חומצה פולית 400 מק"ג ליום כשיגרה בכל תקופת הפוריות. לאלה שלא נהגו כך מומלת נטילת חומצה פולית, 400 מק"ג ליממה, מרגע תכנון הריון (לפני תחילת ההריון) ובמהלך 3 חודשי ההריון הראשונים. לנשים שאצלן או במשפחתן היה מקרה של עובר עם מום התעלה הנוירלית (NTD) המינון 5 מ"ג ליממה.
| |
| − | * ברור מצב חיסון אדמת ואבעבועות רוח ומתן חיסון בהתאם לפני ההריון.
| |
| − | במידה ואין תיעוד לקבלת 2 מנות חיסון לאדמת יש לבצע לאישה בדיקת נוגדנים. כאשר נמצא כייל נוגדנים נמוך יש לחסן את האישה.
| |
| − | * בדיקת טיי זקס.
| |
| − | * מדובר במחלה תורשתית המתבטאת בהפרעה מטבולית הגורמת לנזק מוחי, ולתמותה עד גיל 4. בבדיקת דם בודקים את נשאות אחד מבני הזוג למחלה, ובמקרה נשאות בודקים גם את בן הזוג השני. הבדיקה מומלצת לבני הזוג מייד לאחר הנישואין, ובמידה ולא בוצעה טרם ההריון יש לבצעה במהלך ההריון מוקדם ככל האפשר ולפני שבוע 16.
| |
| − | * בדיקה לאישור הריון (BHCG ).
| |
| − | * מתן מידע לגבי בדיקות הסקר הגנטיות המומלצות ע"י משרד הבריאות בהתאם למוצא בני הזוג (רשימה מצורפת בסוף הנספח).
| |
| − | | |
| − | == בדיקות שגרה במהלך ההריון ==
| |
| − | | |
| − | === בדיקת רופא ===
| |
| − | | |
| − | * בתחילת ההריון
| |
| − | * בשבוע 17-20
| |
| − | * בשבוע 24-28
| |
| − | * בשבוע 32-36
| |
| − | * לקראת הלידה: לאחר מועד הלידה המשוער, מעקב כל 2-3 ימים עד שבוע 42
| |
| − | | |
| − | === בדיקת אחות ===
| |
| − | | |
| − | פעם בחודש, ומשבוע 36 פעם בשבועיים.
| |
| − | הבדיקה כוללת:
| |
| − | * פתיחת כרטיס מעקב בתחילת ההריון.
| |
| − | * שיחה.
| |
| − | * שקילה.
| |
| − | * מדידת לחץ הדם.
| |
| − | * בדיקה לנוכחות בצקת.
| |
| − | * בדיקת שתן בסטיק לנוכחות סוכר,חלבון, אצטון וסוכר.
| |
| − | * שמיעת דופק העובר החל משבוע 13.
| |
| − | * מעקב תנועות העובר (החל משבוע 26).
| |
| − | * שיחה עם הרופא או האחות על נזקי העישון ואלכוהול, עליה במשקל, תזונה.
| |
| − | | |
| − | === בדיקות מעבדה ===
| |
| − | | |
| − | * בדיקת סוג דם ו-Rh במידה ולא ידוע וקומבס.
| |
| − | * בדיקת דם ל VDRL.
| |
| − | * בדיקת דם ל-HbsAg, ו-HIV בקבוצות סיכון.
| |
| − | * ספירת דם (תד"ש): אחת לטרימסטר ו 6 שבועות אחר הלידה.
| |
| − | * בדיקת המוגלובין אלקטרופורזה לתלסמיה לקבוצות סיכון או על פי תוצאות ספירת הדם.
| |
| − | * בדיקה ל- Tay Sachs אם לא בוצעה לפני הכניסה להריון לנשים יהודיות מקבוצות סיכון.
| |
| − | * בדיקת נוגדנים לאדמת: מומלצת רק אם יש חשד קליני למחלה או בעת פעילות מוגברת של המחלה בארץ, וזאת לנשים שמצב חיסונן אינו ידוע.
| |
| − | * לנשים בקבוצות סיכון בלבד, לשקול סרולוגיה לטוקסופלסמה, קלמידיה ו- CMV (לא מומלץ ע"י משרד הבריאות).
| |
| − | * בדיקת שתן כללית ותרבית: מומלצת בשבועות ההריון הראשונים.
| |
| − | | |
| − | === תבחין משולש ===
| |
| − | | |
| − | יבוצע בין השבועות 20-16.{{ש}}
| |
| − | התבחין כולל בדיקת חלבון עוברי (FP) , HCG- ואסטריול חופשי. תוצאות הבדיקה ובהתחשב בגיל הנבדקת משוקללות להערכת הסיכון למום כרומוזומלי בעובר. מומלץ להוסיף בדיקת אינהיבין המגדילה את דיוק חישוב הסיכון למום כרומוזומלי.
| |
| − | }
| |
| − | כאשר הסיכון המוערך גדול מ 1:380 יש אינדיקציה לביצוע [[בדיקת מי שפיר]].
| |
| − | | |
| − | ערכי החלבון העוברי משמשים גם לאיתור הריונות בסיכון לעוברים עם פגמים בתעלה העצבית.
| |
| − | | |
| − | === בדיקת אלפא פיטו פרוטאין ===
| |
| − | | |
| − | החלבון מיוצר ע"י העובר וניתן למצאו בריכוז נמוך בדם האם. הבדיקה מבוצעת בין שבועות 16-20 להריון ומשמשת כבדיקת סינון ל:
| |
| − | # איתור הריונות בסיכון לעוברים עם פגמים בתעלה העצבית.
| |
| − | # איתור הריונות בסיכון לתסמונת דאון (בשילוב בדיקות נוספות כמפורט לעיל).
| |
| − | | |
| − | === בדיקת על-קול (אולטרא-סאונד) של העובר ===
| |
| − | | |
| − | מומלצות 2 בדיקות במהלך ההריון:
| |
| − | # בדיקה ראשונה, בדיקת השליש הראשון, תבוצע בין השבועות 12-6 ומטרתה לקבוע את גיל ההריון, מיקום שק ההריון, מספר העוברים, נוכחות דופק עוברי ושלילת הריון חוץ-רחמי.
| |
| − | # בדיקה שניה, בדיקת סקירת מערכות, תבוצע בשבועות 25-19, ומטרתה הערכת גודל העובר, מיקום השליה, כמות מי השפיר ומבנה גוף העובר.
| |
| − | | |
| − | במקרה של הריון מרובה עוברים מומלץ לבצע בדיקת שקיפות עורפית בין השבועות 14-10 כבדיקת סקר לתסמונת דאון, וזאת מאחר ורגישות התבחין המשולש פחותה במקרה זה (נמצאת בסל עבורן).{{ש}}מומלץ ליידע גם את כל הנשים עם עובר יחיד על האפשרות לבצע בדיקת שקיפות עורפית כבדיקת סקר בין השבועות 10-14 (טרם אושר בסל השירותים).
| |
| − | | |
| − | לפי דרישת האישה ההרה ניתן לבצע גם בדיקת סקירת מערכות מוקדמת בשבוע 17-13, אולם ביצוע בדיקה זו אינו מונע את הצורך בבדיקת סקירה מאוחרת יותר, שתבוצע בין השבועות 25-19 במרווח מספיק גדול מביצוע הסקירה הראשונה.
| |
| − | | |
| − | === בדיקת מי שפיר ===
| |
| − | | |
| − | מבוצעת בין השבועות 20-16. בבדיקה זו נבדק הקריוטיפ העוברי מתאים בנוזל שנשאב בבדיקה. מטרתה היא שלילת מומים כרומוזומליים.
| |
| − | ההתוויות לבדיקה:
| |
| − | * כל אישה בת 35 ומעלה, כבדיקת שגרה
| |
| − | * אישה שבתבחין משולש או בתבחין משולש + אינהיבין שבוצע לה הוערך הסיכון למום כרומוזומלי >1:380
| |
| − | * נשים עם רמות חלבון עוברי גבוהות
| |
| − | * נשים שאצל עוברן אותר מום אנטומי בסקירת מערכות מוקדמת
| |
| − | * נשים צעירות מגיל 35 עם סיכון גבוה מהרגיל למום כרומוזומלי בעובר: נשים בדרגת קרבה ראשונה למי שנולד להם ילד עם תסמונת דאון, או נשים שנולד להן ילד עם תסמונת דאון בהריונות קודמים. נשים בקטגוריה זו יש להפנות לייעוץ גנטי בעת תכנון ההריון. לפי שיקול דעת הגנטיקאי ניתן לבדוק את הקריוטיפ העוברי במקרים אלה בבדיקת סיסי שליה המבוצעת בשבועות ההריון הראשונים.
| |
| − | | |
| − | === העמסת סוכר 50 גרם (GCT) ===
| |
| − | | |
| − | מבוצעת לכל הנשים ההרות בין השבועות 28-24.
| |
| − | | |
| − | ערך גלוקוז >140 מ"ג% לאחר שעה מחייב להמשיך במבחן העמסה עם 100 גרם גלוקוז. אם לאחר שעה >200 מ"ג% - זוהי סוכרת הריונית.
| |
| − | | |
| − | === בדיקת COOMBS ===
| |
| − | | |
| − | מבוצעת בתחילת ההריון ובשבוע 24-28 לכל הנשים ההרות עם Rh שלילי (לנשים שסוג דמן אינו ידוע יש לבדוק אותו בעת תכנון ההריון או מייד בתחילתו). אישה עם Rh שלילי אשר לא פתחה נוגדנים כנגדו צריכה לקבל חיסון 300 מק"ג Anti D. לאחר ביצוע בדיקת סיסי שליה או מי שפיר, קורדוצינטזיס, אחר הפלה, אחר הריון מחוץ לרחם, אחר חבלה בבטן ובשבוע ה 28 להריון. ולאחר לידה אם הילוד הוא +Rh.
| |
| − | | |
| − | ;הנחיות כלליות
| |
| − | * תרופות בהריון: ככלל רצוי להימנע מנטילת תרופות בהריון, אלא אם יש צורך ותועלת רפואיים בנטילתן. יש לוודא שהתרופה הנרשמת מסווגת בקטגורית התרופות המותרת בהריון. (A-B).
| |
| − | * מתן ברזל: החל מהחודש הרביעי להריון. מקובל לשלב עם חומצה פולית.
| |
| − | * תשאול על אלימות במשפחה: מומלץ לתשאל כל אישה הרה לגבי פגיעה ואלימות (גופנית, נפשית ומינית) מצד בן הזוג. אלימות במשפחה עלולה להחריף בהריון.
| |
| − | | |
| − | === בדיקות גנטיות בהריון ===
| |
| − | | |
| − | [[בדיקות גנטיות בהריון]] (ראו ערך מורחב ומפורט), מומלצות לגבי איתור נשאות למחלות חמורות ושכיחות וכן למחלות חמורות ופחות שכיחות. לגבי מחלות שכיחות ולא חמורות הבדיקה אינה מומלצת ונעשית רק לפי דרישת ההורים.
| |
| − | | |
| − | ==== בדיקות גנטיות המוצעות לרוב העדות ====
| |
| − | | |
| − | * טיי זקס - לרוב בדמו של בן הזוג - במסגרת טיפת חלב ויחידות משרד הבריאות
| |
| − | * תסמונת X שביר
| |
| − | * סיסטיק פיברוזיס
| |
| − | | |
| − | ==== בדיקות המוצעות כשבני הזוג ממוצא אשכנזי מלא או חלקי ====
| |
| − | | |
| − | ;מחלות חמורות ושכיחות
| |
| − | דיסאוטונומיה משפחתית ומחלת קנאוון.
| |
| − | ;מחלות חמורות אך פחות שכיחות
| |
| − | אנמיה ע"ש פנקוני-C, מחלת בלום, מחלת נימן פיק-A , מוקוליפידוזיס-4, מחלת אושר-1, מחלת אגירת גליקוגן-1, מחלת סירופ מייפל.
| |
| − | ;מחלות שכיחות אך בדרגת חומרה פחותה
| |
| − | מחלת גושה-1, מחלת Alfa-1-Anti-Trypsin, חרשות ע"ר קונקסין.
| |
| − | | |
| − | ==== בדיקות המוצעות כשבני הזוג ללא מוצא אשכנזי במשפחתם ====
| |
| − | | |
| − | * בדיקת נשאות למחלת טלסמיה ע"י בדיקת דם (ספירה) במסגרת קופ"ח.
| |
| − | ;מחלות חמורות ושכיחות:
| |
| − | * יוצאי עיראק - מחלת קוסטאף.
| |
| − | * יוצאי צפון אפריקה - אטקסיה טלאנגיקטזיה, מחלת אגירת גליקוגן 3A ומחלת פנקוני מסוג A.
| |
| − | * יוצאי מרוקו ויוצאי בלקן - דיסאוטונומיה משפחתית.
| |
| − | * יוצאי תימן - פנילקטינוריה (PKU) ומטכרומטיק לאוקודיסטרופי-MLD.
| |
| − | ;מחלות בדרגה חומרה מופחתת:
| |
| − | * מחלת Alfa-1-Anti-Trypsin וחרשות ע"ר קונקסין.
| |
| − | | |
| − | ==ביבליוגרפיה==
| |
| − | | |
| − | * [[המלצות כוח המשימה - קידום בריאות ורפואה מונעת/רשימה ביבליוגרפית]]
| |
| − | | |
| − | | |
| − | {{ייחוס|פרופ' יונה אמיתי, פרופ' אליעזר קיטאי, ונירה הירש - משרד הבריאות, מתוך חוברת הוועדה לרפואה מונעת וקידום בריאות של אגוד רופאי המשפחה, בראשות [[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה טבנקין]].}}
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:מיילדות]]
| |
| − | [[קטגוריה:נשים]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק