|
|
(8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
שורה 1: |
שורה 1: |
− | {{חוזר מנכ"ל
| + | #הפניה [[תדריך חיסונים - לוח חיסון מבוגרים המומלץ על ידי משרד הבריאות - 2014 - Vaccines recommended for adults by the israeli ministry of health]] |
− | |שם החוזר=לוח החיסונים המומלצים למבוגרים, 2012
| |
− | |תחום= [[:קטגוריה:חיסונים|חיסונים]], [[:קטגוריה:זיהומיות|זיהומיות]], [[:קטגוריה:משפחה|משפחה]], [[:קטגוריה:בריאות הציבור|בריאות הציבור]]
| |
− | |סימוכין=משרד הבריאות - האגף לאפידימיולוגיה; תדריך חיסונים, ינואר 2012
| |
− | |קישור=
| |
− | |תאריך פרסום=ינואר 2012
| |
− | }}
| |
− | | |
− | {| border="1" align="center"
| |
− | |+ <big>'''לוח החיסונים המומלצים למבוגרים<ref>החל מגיל 18 שנים.</ref>, 2012'''</big>
| |
− | |-
| |
− | ! קבוצת גיל{{ש}}החיסון !! 18 - 45 שנים !! 46 - 64 שנים !! + 65 שנים
| |
− | |-
| |
− | ! אסכרה-פלצת/{{ש}}[[אסכרה]], [[פלצת]], [[שעלת]]
| |
− | |colspan="3" bgcolor="#eeeeee"| חיסון ראשוני כולל שתי מנות של [[חיסון לטטנוס ודיפתריה|חיסון נגד אסכרה ופלצת]] ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה, מנת דחף כל 10 שנים לאחר חיסון ראשוני. {{ש}} מנה אחת בסדרת חיסון ראשוני / דחף רב שנתי תינתן בתרכיב נגד אסכרה, פלצת ושעלת.
| |
− | |-
| |
− | ! [[חצבת]], [[חזרת]], [[אדמת]]
| |
− | |colspan="3" bgcolor="#eeeeee"| שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות <ref>אנשים שנולדו לפני 1957 ואינם עובדי בריאות נחשבים מחוסנים. לאנשים שנולדו אחרי 1957 (לרבות עובדי בריאות) מומלץ לתת 2 מנות חיסון ברווח זמן של 4 שבועות. כמו כן, לעובדי בריאות שנולדו לפני 1957 מומלץ לתת מנה אחת של החיסון. </ref>
| |
− | |-
| |
− | ! [[אבעבועות רוח]]
| |
− | |colspan="3" bgcolor="#eeeeee"| שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות <ref> לילידי 1993 ואילך.</ref>
| |
− | |-
| |
− | ! [[נגיף הפפילומה - Human Papilloma Virus|נגיף פפילומה אנושי]]
| |
− | | bgcolor="#eeeeee"| 3 מנות במועדים: 0, 2-1, 6 חודשים <ref> ראה פרטי רישום החיסון בעמוד הבא.</ref>
| |
− | | colspan="2"|
| |
− | |-
| |
− | ! [[שפעת]]
| |
− | |colspan="3" bgcolor="#eeeeee"| מנה אחת כל שנה. <ref> החיסון מומלץ לכל מבוגר, אך במיוחד לאנשים שמשתיכים לקבוצות הסיכון (ראה עמוד 5-6 בהמשך). החיסון ינתן בתרכיבים מומתים בכל גיל. עם זאת, ניתן לחסן בתרכיב חי-מוחלש עד גיל 49 שנים.</ref>
| |
− | |-
| |
− | ! [[דלקת כבד A]]
| |
− | |colspan="3" bgcolor="#ffeeee"| שתי מנות ברווח זמן של 6 – 12 חודשים
| |
− | |-
| |
− | ! [[דלקת כבד B]]
| |
− | |colspan="3" bgcolor="#ffeeee"| שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות, מנה שלישית – 5 חודשים לאחר המנה השנייה.
| |
− | |-
| |
− | ! [[זיהום פנוימוקוקי]]
| |
− | |colspan="2" bgcolor="#ffeeee "| 1 – 2 מנות, מנה שנייה תינתן 5 שנים לאחר מנה ראשונה <ref> מספר המנות (1 או 2) תלוי במחלות הרקע של המועמד (ראה בהמשך "קבוצות סיכון", עמודים 3-6).</ref>
| |
− | |bgcolor="#eeeeee"| מנה אחת <ref> לאדם שחוסן לפני גיל 65 שנים מומלצת מנה שניה אחרי גיל 65 שנים ואם חלפו 5 שנים לפחות לאחר מנה ראשונה.</ref>
| |
− | |-
| |
− | ! [[זיהום מנינגוקוקי]]
| |
− | |colspan="3" bgcolor="#ffeeee"| 1 – 2 מנות ברווח זמן של 5 שנים . <ref> שתי מנות לאנשים עם חשיפה מתמשכת.</ref>
| |
− | |-
| |
− | ! [[שיתוק ילדים]]
| |
− | |colspan="3" bgcolor="#ffeeee"| שתי מנות ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף – 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה. <ref> מנת דחף אחת שנתנה אחרי גיל 18 שנים לאחר סיום סדרת החיסון נגד שיתוק ילדים בגיל הילדות, מספקת הגנה ארוכת טווח. יש לתת אותה 6 חודשים לפחות לאחר סיום סדרת החיסון. אין צורך במנת דחף אם חיסון ראשוני ניתן אחרי גיל 18 שנים.</ref>
| |
− | |-
| |
− | ! [[המופילוס אינפלואנזה B]]
| |
− | |colspan="3" bgcolor="#ffeeee"| מנה אחת
| |
− | |-
| |
− | !
| |
− | |colspan="3" |
| |
− | |-
| |
− | ! מקרא
| |
− | | bgcolor="#eeeeee"| לכל האוכלוסיה
| |
− | | bgcolor="#ffeeee" colspan="2"| לקבוצות סיכון <ref> ראה בהמשך עמודים 3-6.</ref>
| |
− | |}
| |
− |
| |
− | | |
− | ==תרכיבים למתן חיסונים, 2012==
| |
− | | |
− | | |
− | [[קובץ:למבוגרינואר12.jpg|700px|center|]]
| |
− | | |
− | ==קבוצות סיכון==
| |
− | | |
− | ===דלקת כבד B===
| |
− | | |
− | * עובדי מערכת הבריאות אשר עלולים להיות במגע פיסי עם חולים או הפרשותיהם.
| |
− | * עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע פיסי עם חומר ביולוגי מזוהם ב-HBsAg כגון: עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים, שוטרים במחלקות מסוימות כמו, מחלקת סמים.
| |
− | * צוות ומטופלים במוסדות למפגרים ובמוסדות לחולי נפש, כולל בתי ספר לחינוך מיוחד וכדומה.
| |
− | * חולים המקבלים טיפול ע"י המודיאליזה.
| |
− | * חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם כגון, חולי [[המופיליה - Haemophilia|המופיליה]] או [[תלאסמיה]].
| |
− | * אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה.
| |
− | * גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
| |
− | * אנשים שאובחנו כסובלים ממחלת מין, לרבות נשאי HIV) HIV חיוביים) וחולי AIDS; אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים.
| |
− | * כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל-HBsAg כגון, מרכזי AIDS, מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי Methadone וכדומה.
| |
− | * מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ל-HBsAg.
| |
− | * נפגעי פיגוע המוני.
| |
− | * עצירים ואסירים.
| |
− | * נפגעי תקיפה מינית.
| |
− | * חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף [[דלקת כבד נגיפית - Hepatitis Infection - C|דלקת כבד C]].
| |
− | * נוסעים לארצות בהן שיעור ההימצאות של נשאי HBsAg גבוה ולאלו שמטרת נסיעתם כרוכה בסיכון כגון: קבלת טיפול רפואי (כולל טיפול שיניים), חשיפה לדם, יחסי מין מזדמנים וליוצאים למכה.
| |
− | | |
− | ===דלקת כבד A===
| |
− | | |
− | * אנשים שנוסעים לארצות היפראנדמיות ל[[דלקת כבד נגיפית A]].
| |
− | * אנשים בסיכון עקב הרגליהם: משתמשים בסמים וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
| |
− | * אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף [[דלקת כבד נגיפית - Hepatitis Infection - C|דלקת כבד C]].
| |
− | * אנשים שנוטלים תרופות הפטוטוקסיות.
| |
− | * אנשים לפני השתלת כבד (עדיף) או אחריה.
| |
− | * אנשים המטופלים ע"י גורמי קרישה (clotting factors), הניתנים בהזרקה.
| |
− | * אנשים עם חסר Glucose*6*phosphate dehydrogenase deficiency) G6PD).
| |
− | * עובדי מעבדה הבודקים נגיף דלקת כבד A.
| |
− | * עובדים, לרבות עובדי מעבדה, המטפלים בקופים (non-human primates).
| |
− | | |
− | ==מחלה מנינגוקוקית==
| |
− | | |
− | * אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy, כגון sickle cell diseases.{{ש}}מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
| |
− | * אנשים עם ליקויים אימונולוגיים כגון, חסר factor H ,D ,properdins ובמרכיבי המשלים 5*9 C או 3 (terminal complement deficiency).
| |
− | * אנשים עם ליקויים אימונולוגיים, כולל חיוביים ל-HIV.
| |
− | * נוסעים לאזורים אנדמיים או לאזורים עם התפרצות המחלה או עם סבירות גבוהה להתפרצות.
| |
− | * עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא.
| |
− | * עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים).
| |
− | | |
− | ==זיהומים פנוימוקוקיים==
| |
− | | |
− | # קבוצת סיכון גבוה (מומלץ על מתן מנה אחת של החיסון)
| |
− | ## אנשים עם מחלות ממושכות (chronic disease) כגון:{{ש}}* [[סוכרת]] ומחלות מטבוליות ממושכות אחרות.{{ש}}* מחלות ממושכות של לב וכלי דם.{{ש}}* מחלות ממושכות של ריאות ודרכי הנשימה כגון: [[ברונכיטיס]] ממושך, [[שחפת]], cystic fibrosis, emphysema-! chronic obstructive pulmonary disease.{{ש}}* [[צמקת הכבד - Liver cirrhosis|שחמת]] (cirrhosis), אלכוהוליזם.{{ש}}* דליפת נוזל חוט השידרה (CSF leaks) עם סיכון לדלקת עוצבה חוזרת.
| |
− | ## בני 65 שנים ומעלה, במיוחד אלה הנמצאים במוסדות.
| |
− | # קבוצת סיכון גבוה במיוחד (מומלץ על מתן שתי מנות של החיסון ברווח זמן של 5 שנים)
| |
− | ## אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseases.{{ש}}מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול .
| |
− | ## אנשים עם ליקויים במערכת החיסון עקב:{{ש}}* מחלה ממאירה כגון: [[לויקמיה]], [[לימפומה]], מחלת multiple myeloma ,Hodgkin וכל תהליך ממאיר במח העצם או במערכת הלימפטית .{{ש}}* טיפול מדכא חסינות (כגון, טיפול בהקרנות, בחומרים ציטוטוקסיים). מומלץ על מתן החיסון שבועיים לפחות לפני התחלת הטיפול .{{ש}}* זיהום HIV, עם או בלי סימנים קליניים .{{ש}}* השתלת אברים ומח עצם <ref>למושתלי מוח עצם מומלץ לתת את החיסון בשתי מנות במועדים 12 ו-24 חודשים לאחר ההשתלה.</ref>
| |
− | ## מושתלי שתל שבלולי (cochlear implant).
| |
− | ## חולים עם תסמונת נפרוטית או אי-ספיקת כליות ממושכת וחולים שמטופלים ע"י דיאליזה.
| |
− | | |
− | ==מחלה הנגרמת ע"י Hib==
| |
− | | |
− | ;אנשים בכל גיל עקב מצבים הבאים
| |
− | * הפרעה בפעילות הטחול (אנטומית או תיפקודית): העדר טחול כגון congenital asplenia או לאחר כריתת טחול; functional asplenia כגון ב-sickle cell disease. מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
| |
− | * מחלת Hodgkin וממאירויות אחרות: רצוי לחסן 10-14 ימים לפני התחלת כימותרפיה או 3 חודשים ויותר לאחר סיומה.
| |
− | * זיהום HIV עם או בלי סימנים קליניים.
| |
− | * לאחר השתלת מח עצם.
| |
− | | |
− | ==שיתוק ילדים==
| |
− | | |
− | * נוסעים לארצות בהן קיים סיכון להעברת המחלה.
| |
− | * קבוצות בסיכון לחשיפה תעסוקתית לנגיף הפוליו:
| |
− | * עובדי מעבדה, אשר עוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות בהן עלולים להימצא נגיפי פוליו.
| |
− | * עובדי בריאות.
| |
− | | |
− | ==שפעת==
| |
− | | |
− | ;החיסון מומלץ לכל מבוגר, אך במיוחד לאנשים שמשתיכים לקבוצות הסיכון
| |
− | # אנשים בכל גיל עם מחלות ממושכות.
| |
− | #* [[מחלת לב וכלי דם]] נרכשת או מולדת, כולל [[מחלת לב שיגרונית]]
| |
− | #* [[טרשת עורקים]]
| |
− | #* [[יתר לחץ דם - Hypertension|יתר לחץ דם]]
| |
− | #* [[אי-ספיקת הלב]]
| |
− | #* [[גנחת הסימפונות - Asthma|קצרת הסימפונות ]](אסטמה)
| |
− | #* [[ברונכיטיס]] ממושך
| |
− | #* [[פיברוזיס ציסטי]]
| |
− | #* [[ברונכיאקטאזיס]]
| |
− | #* [[אמפיזמה]]
| |
− | #* [[שחפת]]
| |
− | #* [[סוכרת]]
| |
− | #* מחלות מטבוליות ממושכות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים
| |
− | #* מחלות ממושכות של הכליות ודרכי השתן
| |
− | #* מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות
| |
− | #* חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות
| |
− | #* חוסר דם ממושך
| |
− | #* בני בית של כל המפורטים לעיל
| |
− | # אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה: בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים.
| |
− | # נשים הרות או נשים בתקופת משכב הלידה.
| |
− | # עובדי הבריאות.
| |
− | | |
− | ==הערות שוליים==
| |
− | | |
− | {{הערות שוליים}}
| |
− | | |
− | | |
− | [[קטגוריה:בריאות הציבור]]
| |
− | [[קטגוריה:זיהומיות]]
| |
− | [[קטגוריה:חוזרי מנכ"ל משרד הבריאות]]
| |
− | [[קטגוריה:חיסונים]]
| |
− | [[קטגוריה:משפחה]]
| |