|
|
| (23 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{ערך בבדיקה}}
| + | #הפניה [[המדריך לטיפול בסוכרת - פעילות גופנית במערך הרפואי לטיפול בחולי סוכרת מסוג 2 בישראל והמלצות ליישום - Physical activity as treatment of type 2 diabetes in Israel]] |
| − | | |
| − | {{מחלה
| |
| − | |תמונה=
| |
| − | |כיתוב תמונה=
| |
| − | |שם עברי= מניעת סוכרת והמלצות לגבי פעילות גופנית ותזונה לחולי סוכרת
| |
| − | |שם לועזי=
| |
| − | |שמות נוספים=
| |
| − | |ICD-10=
| |
| − | |ICD-9=
| |
| − | |MeSH=
| |
| − | |יוצר הערך= ד"ר דליה נבות-מינצר, ד"ר נעמה קונסטנטיני {{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]
| |
| − | |אחראי הערך=
| |
| − | }}
| |
| − | | |
| − | ==מניעה ראשונית של סוכרת מסוג 2==
| |
| − | | |
| − | באנשים המצויים בסיכון גבוה לפתח [[סוכרת מסוג 2]], ניתן להפחית את הסיכון לפיתוח [[סוכרת]] בעזרת תוכנית מובנית עם שינוי באורח החיים. מומלצות הפחתה בינונית במשקל (7% ממשקל הגוף) ופעילות גופנית סדירה (150 דקות לשבוע) בשילוב תוכנית תזונתית הכוללת הפחתה קלורית והפחתה בתצרוכת השומן. כמו כן, מומלץ לאמץ את ההנחיות של משרד החקלאות האמריקאי לצריכת סיבים: 14 גר' סיבים לכל 1,000 קק"ל וצריכה של מזון המכיל חיטה מלאה בכמחצית מתצרוכת מוצרי החיטה.
| |
| − | | |
| − | ==קריטריונים לבדיקת סוכרת במבוגרים ללא תסמינים==
| |
| − | | |
| − | # יש לשקול בדיקה בכל הסובלים מ[[עודף משקל]], כלומר: בעלי מדד מסת גוף (BMI - Body mass index) העולה על או שווה ל-25, שלהם גורם סיכון נוסף מהבאים: | |
| − | | |
| − | ## חוסר עיסוק ב[[פעילות גופנית]]
| |
| − | ## קרוב מדרגה ראשונה הסובל מסוכרת
| |
| − | ## השתייכות לקבוצה אתנית המצויה בסיכון גבוה לסוכרת
| |
| − | ## נשים שילדו תינוק במשקל שווה ל-4.080 ק"ג או גבוה ממשקל זה, או שסבלו מ[[סוכרת הריונית]]
| |
| − | ## [[יתר לחץ דם]] - ערכים גבוהים מ-90/140 או נטילת תרופות להורדת לחץ דם
| |
| − | ## [[HDL]] {{כ}}(High density lipoprotein) נמוך מ-35 מ"ג% ו/או רמת [[טריגליצרידים]] גבוהה מ-250 מ"ג%
| |
| − | ## נשים עם [[תסמונת השחלות הפוליציסטיות]] (PCOS - Polycystic ovary syndrome)
| |
| − | ## רמת [[המוגלובין מסוכרר]] (HbA1c) מ- 5.7% ומעלה, [[הפרעה ברמת הגלוקוז בצום]] (IFG - [[Impaired fasting glucose]]) או [[הפרעה בסבילות לגלוקוז]] (IGT - [[Impaired glucose tolerance]]) בבדיקה קודמת
| |
| − | ## מצבים אחרים הקשורים עם [[תנגודת לאינסולין]], כמו: [[השמנה]] קשה או [[Acanthosis nigricans]]
| |
| − | ## היסטוריה של [[מחלת לב וכלי דם]]
| |
| − | בהיעדר הקריטריונים שהוזכרו, מומלץ להתחיל בדיקות סקר לסוכרת בגיל 45 שנים.
| |
| − | אם תוצאות בדיקות הסקר תקינות, יש לחזור עליהן לפחות אחת ל-3 שנים. יש לשקול בדיקה בתדירות גבוהה יותר בהסתמך על תוצאות הבדיקות הקודמות ועל הסיכון האישי.
| |
| − | | |
| − | ==מניעה או דחייה של סוכרת מסוג 2==
| |
| − | | |
| − | מחקרים אקראיים מבוקרים הראו, כי אצל אנשים המצויים בסיכון גבוה לפתח סוכרת (בעלי הפרעה בסבילות לגלוקוז או הפרעה ברמת הגלוקוז בצום) יכולה התערבות להפחית הופעת סוכרת באופן מובהק.
| |
| − | # '''תוכנית שינוי אינטנסיבית באורח החיים''' הביאה להפחתה של 58% בסיכון לפתח סוכרת לאחר 3 שנים. התערבות זו נמצאה יעילה גם במחקר בו בוצע מעקב של 14 שנים.
| |
| − | # '''שימוש בתרופות''' [[Glucophage]]{{כ}} (Metformin){{כ}}, {{כ}}[[Alfa Glucosidase Inhibitors]]{{כ}}, {{כ}}[[Ortilast]],{{כ}} ו-[[Tiazolidinedions]], נמצא שמפחית היארעות סוכרת, במידה משתנה כתלות בשימוש בתרופות השונות. חבר דיון של מומחים ממליץ שימוש ב-Glucophage לאנשים המצויים בסיכון גבוה מאוד לסוכרת, אך לא ממליץ על שימוש למטרת מניעת סוכרת בשאר התרופות. המלצה זו ניתנה בהתייחס לעלות, לתופעות הלוואי ולחוסר האחידות של הממצאים בחלק מהמחקרים.
| |
| − | * מטופלים עם המוגלובין מסוכרר בטווח 5.7-6.4%, הפרעה ברמת הגלוקוז בצום, או הפרעה בסבילות לגלוקוז יש להפנות לתוכנית תמיכה מתמשכת. מטרות התוכנית הן הפחתה של 5-10% במשקל והגברת העיסוק בפעילות גופנית, דוגמת הליכה 150 דקות בשבוע בעצימות בינונית לפחות, כלומר: בדופק של 50-70% מהדופק המרבי. זאת בהתאם לממצאים במחקר ה-DPP{{כ}} (Diabetes prevention program).
| |
| − | * אנשים הסובלים ממצב [[טרום סוכרת|טרום סוכרתי]], צריכים לקבל ייעוץ תזונתי פרטני כדי להשיג את יעדי הטיפול. הייעוץ צריך להינתן על ידי תזונאי המתמחה בתחום. ייעוץ חוזר ומעקב הם בעלי חשיבות להצלחה.
| |
| − | * יש לבצע מדי שנה בדיקה לאיתור סוכרת אצל הסובלים ממצב טרום סוכרתי.
| |
| − | * בהתבסס על האפשרות להפחתת עלויות, מניעת סוכרת בעזרת ייעוץ צריכה להיות ממומנת על ידי חברת הביטוח או גורם שלישי אחר.
| |
| − | | |
| − | נוסף על ייעוץ לשינוי אורח החיים, ניתן לשקול מתן Glucophage אצל מי שיש להם סיכון גבוה מאוד לפתח סוכרת:
| |
| − | | |
| − | * שילוב של הפרעה ברמת הגלוקוז בצום והפרעה בסבילות לגלוקוז עם המוגלובין מסוכרר מעל ל-6%, [[יתר לחץ דם]], רמת HDL נמוכה, רמת טריגליצרידים גבוהה או קרוב מדרגה ראשונה הסובל מסוכרת
| |
| − | * הסובלים מהשמנה חולנית (BMI>35) הצעירים מגיל 60 שנים
| |
| − | | |
| − | == מאזן אנרגטי, עודף משקל והשמנה==
| |
| − | | |
| − | * אצל אנשים עם עודף משקל או השמנה נמצא כי הפחתה קלה במשקל הפחיתה את התנגודת לאינסולין, לכן הפחתה קלה במשקל מומלצת לכל הסובלים מעודף משקל או מהשמנה ומתנגודת לאינסולין.
| |
| − | * לצורך הפחתה במשקל בטווח הקצר (עד שנה) גם תוכנית תזונה עם הגבלת פחמימות וגם תוכנית עם הגבלת שומנים, בהן יש הפחתה קלורית, יכולות להיות יעילות.
| |
| − | * פעילות גופנית ושינוי התנהגותי הם מרכיבים חשובים בתוכנית הפחתת משקל, ועוזרים מאוד בשמירה על המשקל.
| |
| − | | |
| − | ==[[פעילות גופנית]]==
| |
| − | | |
| − | בסקירה העדכנית שנערכה על ידי ADA {{כ}}(American diabetes association) נמצא כי פעילות גופנית סדירה משפרת את איזון רמת הסוכר בדם, מסייעת בהפחתת משקל, ומשפרת את איכות החיים. נוסף על כך, פעילות גופנית סדירה יכולה למנוע הופעת סוכרת מסוג 2 אצל אנשים המצויים בסיכון גבוה. נמצא כי תוכנית התערבות מובנית עם פעילות גופנית למשך 8 שבועות לפחות מפחיתה רמת המוגלובין מסוכרר ב-0.66% בממוצע אצל חולי סוכרת מסוג 2, גם כאשר אין שינוי ב-BMI. פעילות בעצימות גבוהה יותר יכולה להביא לשיפור נוסף בהמוגלובין המסוכרר ובכושר הגופני.
| |
| − | | |
| − | ==המלצות לחולי סוכרת==
| |
| − | | |
| − | * לסובלים מסוכרת מומלץ לעסוק בפעילות לפחות 150 דקות בשבוע בעצימות בינונית (50-70% מהדופק המרבי).
| |
| − | * בהיעדר התוויות נגד, יש להמליץ לסובלים מסוכרת מסוג 2 לעסוק באימוני התנגדות 3 פעמים בשבוע.
| |
| − | | |
| − | ההמלצות המצוינות לעיל לגבי סקירה לסוכרת בכלל האוכלוסייה הן המלצות האיגוד האמריקאי לסוכרת (ADA) ולא אומצו על ידי גופים רבים אחרים. במסגרת המלצות כוח המשימה הישראלי לרפואה מונעת, בעריכת פרופ' חוה טבנקין מ-2008, לא קיימת המלצה לסקירת סוכרת באוכלוסייה הבריאה שאינה מצויה בסיכון יתר ללקות במחלה.
| |
| − | ההמלצות ל[[פעילות גופנית ומניעת מחלות|פעילות גופנית לצורך מניעת תחלואה]] לאוכלוסייה הבריאה, שאינה נמצאת בסיכון יתר לפתח סוכרת, זהות להמלצות למניעת תחלואה ותמותה באופן כללי.
| |
| − | | |
| − | ==ביבליוגרפיה==
| |
| − | | |
| − | <blockquote>
| |
| − | <div style="text-align: left; direction: ltr">
| |
| − | | |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | | |
| − | </div>
| |
| − | </blockquote>
| |
| − | | |
| − | ==קישורים חיצוניים==
| |
| − | | |
| − | * [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=3064&sheetid=200 מניעת סוכרת והמלצות לגבי פעילות גופנית ותזונה לחולי סוכרת, על פי הנחיות איגוד הסוכרת האמריקאי 2010], מדיקל מדיה
| |
| − | | |
| − | | |
| − | {{ייחוס|ד"ר דליה נבות-מינצר, [[משתמש:נעמה קונסטנטיני|ד"ר נעמה קונסטנטיני]]}}
| |
| − | <center>'''פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, דצמבר 2010, גיליון מס' 153, מדיקל מדיה'''</center>
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה: אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
| |
| − | [[קטגוריה: תזונה]]
| |
| − | [[קטגוריה:מדיקל מדיה|*, מניעתסוכרת]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק