כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "התאמה רפואית לנהיגה - מידע כללי"
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך= |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | + | {{הרחבה|התאמה רפואית לנהיגה}} | |
| − | {{ | ||
| − | |||
==מונחים, הגדרות ורקע== | ==מונחים, הגדרות ורקע== | ||
| − | |||
===נוהג/ת=== | ===נוהג/ת=== | ||
| − | |||
מחזיק/ה ברישיון נהיגה, המטפל ו/או שולט בכלי רכב בהיותו בדרכים או בשטח, בתנועה או בחניה. | מחזיק/ה ברישיון נהיגה, המטפל ו/או שולט בכלי רכב בהיותו בדרכים או בשטח, בתנועה או בחניה. | ||
===נהיגה=== | ===נהיגה=== | ||
| − | |||
נהיגה היא רצף פעולות נוהג/ת להנעת, הסעת, עצירת וחניית כלי רכב, ממקום אחד למשנהו, בבטיחות. פעולות אלה מורכבות משתי מטלות (tasks): | נהיגה היא רצף פעולות נוהג/ת להנעת, הסעת, עצירת וחניית כלי רכב, ממקום אחד למשנהו, בבטיחות. פעולות אלה מורכבות משתי מטלות (tasks): | ||
#קליטת ועיבוד נתוני נהיגה (מקריאת צגי לוח-מחוונים [Dash-Board], מראיית ושמיעת הקורה בכלי הרכב ומחוצה-לו, מתחושת תנועת כלי הרכב) | #קליטת ועיבוד נתוני נהיגה (מקריאת צגי לוח-מחוונים [Dash-Board], מראיית ושמיעת הקורה בכלי הרכב ומחוצה-לו, מתחושת תנועת כלי הרכב) | ||
| − | # הפעלה נכונה של אמצעי נהיגה להתאמת תנועת/עצירת כלי הרכב לתנאי הנהיגה להגעת כלי הרכב למטרת תנועתו ללא התנגשות ו/או פגיעה | + | # הפעלה נכונה של אמצעי נהיגה להתאמת תנועת/עצירת כלי הרכב לתנאי הנהיגה להגעת כלי הרכב למטרת תנועתו ללא התנגשות ו/או פגיעה |
| + | |||
נהיגה איננה זכות; זכות לנהוג נתנת רק למחזיק/ה ברישיון נהיגה בתוקף, לדרגת/ות רכב המצוינות בו. כל אדם זכאי לבקש רישיון נהיגה. | נהיגה איננה זכות; זכות לנהוג נתנת רק למחזיק/ה ברישיון נהיגה בתוקף, לדרגת/ות רכב המצוינות בו. כל אדם זכאי לבקש רישיון נהיגה. | ||
להליך זה מגוון גורמים נלווים המשפיעים על הנהיגה: | להליך זה מגוון גורמים נלווים המשפיעים על הנהיגה: | ||
| − | * ניסיון הנוהג/ת, ההדרכה שניתנה לו/ה וגישתו/ה (Attitude) למצב-נהיגה בו מדובר | + | * ניסיון הנוהג/ת, ההדרכה שניתנה לו/ה וגישתו/ה (Attitude) למצב-נהיגה בו מדובר |
| − | * המצב הגופני, הנפשי, הרגשי והבריאותי של הנוהג/ת, כולל עייפות ושימוש בתרופות במרשם רופא וללא מרשם) | + | * המצב הגופני, הנפשי, הרגשי והבריאותי של הנוהג/ת, כולל עייפות ושימוש בתרופות במרשם רופא וללא מרשם) |
| − | * מצב הדרך בה נערכת הנהיגה, תמרורים ושילוט דרכים, עומס התנועה | + | * מצב הדרך בה נערכת הנהיגה, תמרורים ושילוט דרכים, עומס התנועה |
| − | * חוקי התנועה בדרך בה מדובר: מוגבלויות מהירות, מתן זכות קדימה, חובת עצירה, | + | * חוקי התנועה בדרך בה מדובר: מוגבלויות מהירות, מתן זכות קדימה, חובת עצירה, וכדומה |
| − | * תנאי הסביבה: אור-יום, לילה, ראות לקויה (ערפל, גשם שוטף, סנוור) | + | * תנאי הסביבה: אור-יום, לילה, ראות לקויה (ערפל, גשם שוטף, סנוור) |
| − | * מצב כלי הרכב: יעילות פעולת בלם, מצב צמיגים | + | * מצב כלי הרכב: יעילות פעולת בלם, מצב צמיגים |
| − | * דרישות אישיות של נוהג/ת: מטרת הנהיגה, לוח זמנים מחייב, | + | * דרישות אישיות של נוהג/ת: מטרת הנהיגה, לוח זמנים מחייב, וכדומה |
לנהג/ת רכב מקצועי (מסחרי ו/או ציבורי) מתווספים גם גורמים נלווים משפיעים אלה המשפיעים על הנהיגה: | לנהג/ת רכב מקצועי (מסחרי ו/או ציבורי) מתווספים גם גורמים נלווים משפיעים אלה המשפיעים על הנהיגה: | ||
| − | * עבודה במשמרות, עבודה בלילה, תוספת הדרכה לנהיגה ברכב בו מדובר | + | * עבודה במשמרות, עבודה בלילה, תוספת הדרכה לנהיגה ברכב בו מדובר |
| − | * גודל כלי הרכב, יציבותו, חלוקת עומס משקל בהטענתו | + | * גודל כלי הרכב, יציבותו, חלוקת עומס משקל בהטענתו |
| − | * אחריות לנוסעים מוסעים בכלי הרכב בו מדובר | + | * אחריות לנוסעים מוסעים בכלי הרכב בו מדובר |
| − | * הובלת חומרים מסוכנים | + | * הובלת חומרים מסוכנים |
| − | * דרישות לתוספת מיומנויות בהפעלת כלי רכב בו מדובר (אופן סבוב ובלימת כלי הרכב | + | * דרישות לתוספת מיומנויות בהפעלת כלי רכב בו מדובר (אופן סבוב ובלימת כלי הרכב וכדומה) |
| − | * עומסי נהיגה בפרקי-זמן ממושכים | + | * עומסי נהיגה בפרקי-זמן ממושכים |
מכאן משתמע שמניעת התנגשות כלי רכב (ופגיעה בהולכי-רגל) מותנית, בין היתר, בתקינות מערכות גוף הנוהג/ת ותקינות תפקודן ויכולות מוטוריות המאפשרות הפעלת אמצעי נהיגה בכלי רכב בו מדובר. ראה נספח אי (דרישות רפואיות לרישיון נהיגה). | מכאן משתמע שמניעת התנגשות כלי רכב (ופגיעה בהולכי-רגל) מותנית, בין היתר, בתקינות מערכות גוף הנוהג/ת ותקינות תפקודן ויכולות מוטוריות המאפשרות הפעלת אמצעי נהיגה בכלי רכב בו מדובר. ראה נספח אי (דרישות רפואיות לרישיון נהיגה). | ||
===רישיון נהיגה=== | ===רישיון נהיגה=== | ||
| − | |||
רישיון נהיגה הוא מסמך רשות רישוי הקובע שנושאו/ה מורשה לנהוג בכלי רכב מנועי מדרגה מסוימת | רישיון נהיגה הוא מסמך רשות רישוי הקובע שנושאו/ה מורשה לנהוג בכלי רכב מנועי מדרגה מסוימת | ||
| − | או מדרגות מסוימות (דרגה A - רכב דו-גלגלי; דרגה B - רכב פרטי; דרגות C - רכב מסחרי; דרגות D -רכב ציבורי). רישיון נהיגה לרכב מקצועי הוא שם כולל לרישיונות מדרגות C ו- D. הרכב המנועי הראשון | + | או מדרגות מסוימות (דרגה A - רכב דו-גלגלי; דרגה B - רכב פרטי; דרגות C - רכב מסחרי; דרגות D -רכב ציבורי). רישיון נהיגה לרכב מקצועי הוא שם כולל לרישיונות מדרגות C ו- D. הרכב המנועי הראשון, החל להיכנס לשימוש ב-1886, רישיון הנהיגה הראשון בעולם ניתן ב-1888, תאונת כלי רכב מנועי ראשונה הייתה, כנראה, באוגוסט 1869. מבחן נהיגה, כחלק מהליך קבלת רישיון נהיגה, הוכנס לראשונה לשימוש ב-1910 בגרמניה{{הערה|שם=הערה27|[http://en.wikipedia.org/wiki/Driver#Driver_licences Driver licences]}}; דרישה להמלצה להתאמה רפואית לרישיון נהיגה כחלק מהליך קבלת רישיון נהיגה החלה רק עם סיום מלחמת העולם הראשונה כשמספר רב של קטועי גפיים ונפגעים שאבדו עין אחת בקשו רישיונות נהיגה בכלי רכב ציבוריים([http://www.primary-diagnostic.co.uk/pd/brochome.asp?personcode=111&whichcomp=030907&suppid=1730&header=org Development of Medical Licensing Standards]). |
===דרישות רפואיות לרישיון נהיגה=== | ===דרישות רפואיות לרישיון נהיגה=== | ||
| − | |||
# למבקש/ת המלצה רפואית לרישיון נהיגה, בכל דרגה שהיא, לא יהיו: | # למבקש/ת המלצה רפואית לרישיון נהיגה, בכל דרגה שהיא, לא יהיו: | ||
| − | ##פגמים גופניים, בין אם מולדים או נרכשים | + | ##פגמים גופניים, בין אם מולדים או נרכשים |
| − | ##נכות, חדה או כרונית | + | ##נכות, חדה או כרונית |
| − | ##תוצאות לוואי או מצב לאחר פציעה, חבלה או ניתוח | + | ##תוצאות לוואי או מצב לאחר פציעה, חבלה או ניתוח |
| − | ##לקות/יות תפקוד כל שהן; העלולים לפגוע ביכולתו/ה להפעיל בבטיחות את סוג כלי רכב בו מדובר | + | ##לקות/יות תפקוד כל שהן; העלולים לפגוע ביכולתו/ה להפעיל בבטיחות את סוג כלי רכב בו מדובר |
#למבקש/ת המלצה רפואית לרישיון נהיגה, בכל דרגה שהיא, לא יהיו תולדות רפואיים או אבחנה קלינית של אירועים רפואיים התקפיים של: | #למבקש/ת המלצה רפואית לרישיון נהיגה, בכל דרגה שהיא, לא יהיו תולדות רפואיים או אבחנה קלינית של אירועים רפואיים התקפיים של: | ||
| − | ##כל מצב של שנוי במצב הכרה: [[התעלפות|עלפון]], טשטוש, אבדן הכרה, בלבול, חוסר התמצאות, [[פרכוסים]] | + | ##כל מצב של שנוי במצב הכרה: [[התעלפות|עלפון]], טשטוש, אבדן הכרה, בלבול, חוסר התמצאות, [[פרכוסים]] |
| − | ##כל מצב של שנוי בראייה: [[טשטוש ראייה]], באחת/שתי העיניים; [[עוורון]], מלא/חלקי, באחת/שתי העיניים, [[כפל-ראייה]]; [[תנודות שדה ראייה]] (Oscillopsia) | + | ##כל מצב של שנוי בראייה: [[טשטוש ראייה]], באחת/שתי העיניים; [[עוורון]], מלא/חלקי, באחת/שתי העיניים, [[כפל-ראייה]]; [[תנודות שדה ראייה]] (Oscillopsia) |
| − | ##כל מצב של [[סחרור]], סחרחורת-סיבובית, אי-יציבות, תנועות בלתי רצוניות; העלולים לפגועה ביכולתו/ה להפעיל בבטיחות את סוג כלי הרכב בו מדובר | + | ##כל מצב של [[סחרור]], סחרחורת-סיבובית, אי-יציבות, תנועות בלתי רצוניות; העלולים לפגועה ביכולתו/ה להפעיל בבטיחות את סוג כלי הרכב בו מדובר |
| − | #למבקש/ת המלצה רפואית לרישיון נהיגה יהיה כושר שמיעה וראייה כמפורט בתקנות 197, 198, 199, 200 ו- 201 לתקנות התעבורה | + | #למבקש/ת המלצה רפואית לרישיון נהיגה יהיה כושר שמיעה וראייה כמפורט בתקנות 197, 198, 199, 200 ו- 201 לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961 |
| − | #באי-עמידה במצוין בסעיפים 5, 2, 1 לעיל, על רופא/ה בודק/ת לפעול כנדרש ב סעיף 12 בי לפקודת התעבורה | + | #באי-עמידה במצוין בסעיפים 5, 2, 1 לעיל, על רופא/ה בודק/ת לפעול כנדרש ב סעיף 12 בי לפקודת התעבורה |
===בטיחות בדרכים=== | ===בטיחות בדרכים=== | ||
| − | + | בטיחות בדרכים הוא שם כולל לפעולות למניעת תאונות דרכים, למזעור מספר הנפגעים ולהפחתת חומרת הפגיעות השונות בתאונות אלו. תחום זה נועד למונע את הפגיעות של כלל סוגי הרכבים (מכוניות, אופנועים, אופניים, רוכבי גלגיליות) בינם לבין עצמם, ובינם לבין הולכי הרגל. | |
| − | בטיחות בדרכים הוא שם כולל לפעולות למניעת תאונות דרכים ,למזעור מספר הנפגעים ולהפחתת חומרת הפגיעות השונות בתאונות אלו. תחום זה נועד למונע את הפגיעות של כלל סוגי הרכבים (מכוניות ,אופנועים ,אופניים ,רוכבי גלגיליות) בינם לבין עצמם, ובינם לבין הולכי הרגל. | ||
בין האמצעים למזעור מספר הנפגעים מתנועת כלי רכב מופעלת חובת עמידת כלי הרכב בתנאי בטיחות מוגדרים (מצוינת ברישיון כלי הרכב) וחובת נוהג/ת ביכולות הפעלת כלי הרכב ונהיגה בהתאם לחוקי התנועה (מצוינת ברישיון הנהיגה). | בין האמצעים למזעור מספר הנפגעים מתנועת כלי רכב מופעלת חובת עמידת כלי הרכב בתנאי בטיחות מוגדרים (מצוינת ברישיון כלי הרכב) וחובת נוהג/ת ביכולות הפעלת כלי הרכב ונהיגה בהתאם לחוקי התנועה (מצוינת ברישיון הנהיגה). | ||
| − | לפי [http://www.who.int/research/en/ דווח WHO] | + | לפי [http://www.who.int/research/en/ דווח WHO] לשנת 2008: כ-1.3 מיליון אנשים נהרגים בדרכים כל שנה ובין 20 ל-50 מיליון נפגעים בפגיעות לא קטלניות. לפי [http://www.worldometers.info/cars/ world-meters], המתבסס על פרסומי ה- International Organization of Motor Vehicle Manufacturers, בשנת 2008 יוצרו בעולם 52,940,559 מכוניות. |
| − | בישראל, [http://www.cbs.gov.i1/reader/newhodaot/hodaa_temp1ate.htm1?hodaa=201127203 לפי פרסומי | + | בישראל, [http://www.cbs.gov.i1/reader/newhodaot/hodaa_temp1ate.htm1?hodaa=201127203 לפי פרסומי הלמ"ס]: מספר כלי הרכב בסוף שנת 2009 הגיע ל-2,458,700. מתוכם, היו -כ 1,946,700 כלי רכב פרטיים -כ, 350,500 משאיות -כ, 109,500 אופנועים כ, - 15,300 אוטובוסים זעירים -כ, 14,100 אוטובוסים -כ, 18,600 מוניות -וכ 4,000 כלי רכב מיוחדים |
. | . | ||
| − | מספר מורשים לנהוג ברכב מנועי ב- 2010 היה כ- 3,538,000. מתוכם, כ- 3,531,000 מורשים לנהוג ברכב פרטי וברכב מסחרי שמשקלו הכולל עד 3.5 טונות, כ- 437,000 מורשים לנהוג ברכב משא שמשקלו הכולל מעל 3.5 טונות, מתוכם כ- 164,000 מורשים לנהוג ברכב משא שמשקלו הכולל מעל 12 טונות, כ- 498,000 מורשים לנהוג באופנועים, כ- 99,000 מורשים לנהוג במוניות, כ- 61,000 מורשים לנהוג באוטובוסים. נפגעי התנגשויות כלי רכב: ב- 2009 נפגעו 31,476 בני אדם; מתוכם -285 התנגשויות קטלניות בהן נהרגו 315 אנשים, ו-1,708 נפגעים הוגדרו כפצועים קשה ([http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=605 פרסומי הלמ"ס]). עם זאת, נכון להיום, ל- "חקר תאונות" אין תקן מוגדר, כולל חקר תאונות דרכים ([http://www.osha.gov/sLTc/accidentinvestigation/index.htm1 Accident Investigation]). | + | מספר מורשים לנהוג ברכב מנועי ב-2010 היה כ- 3,538,000. מתוכם, כ- 3,531,000 מורשים לנהוג ברכב פרטי וברכב מסחרי שמשקלו הכולל עד 3.5 טונות, כ- 437,000 מורשים לנהוג ברכב משא שמשקלו הכולל מעל 3.5 טונות, מתוכם כ- 164,000 מורשים לנהוג ברכב משא שמשקלו הכולל מעל 12 טונות, כ- 498,000 מורשים לנהוג באופנועים, כ- 99,000 מורשים לנהוג במוניות, כ- 61,000 מורשים לנהוג באוטובוסים. נפגעי התנגשויות כלי רכב: ב-2009 נפגעו 31,476 בני אדם; מתוכם -285 התנגשויות קטלניות בהן נהרגו 315 אנשים, ו-1,708 נפגעים הוגדרו כפצועים קשה ([http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=605 פרסומי הלמ"ס]). עם זאת, נכון להיום, ל- "חקר תאונות" אין תקן מוגדר, כולל חקר תאונות דרכים ([http://www.osha.gov/sLTc/accidentinvestigation/index.htm1 Accident Investigation]). |
===התאמה-רפואית לנהיגה=== | ===התאמה-רפואית לנהיגה=== | ||
| − | |||
התאמה-רפואית לנהיגה (Medical Fitness to Drive) היא מסקנת סקירת מכלול בעיות רפואיות של נוהג/ת, או מבקש/ת רישיון נהיגה, לקביעת הפרעות-תפקוד הנגרמות בגינן; לשקול האם הפרעות-תפקוד שזוהה משבשות יכולות נהיגה ומגבירות סיכון להתנגשות ו/או לפגיעות (Injuries) בנהיגה. לעניין זה, סיכון פירושו סבירות להתהוות אירוע התנגשות מוכפל בחומרת תוצאות התהוותו (סיכון = סבירות לאירוע התנגשות X חומרת תוצאות התהוותו). | התאמה-רפואית לנהיגה (Medical Fitness to Drive) היא מסקנת סקירת מכלול בעיות רפואיות של נוהג/ת, או מבקש/ת רישיון נהיגה, לקביעת הפרעות-תפקוד הנגרמות בגינן; לשקול האם הפרעות-תפקוד שזוהה משבשות יכולות נהיגה ומגבירות סיכון להתנגשות ו/או לפגיעות (Injuries) בנהיגה. לעניין זה, סיכון פירושו סבירות להתהוות אירוע התנגשות מוכפל בחומרת תוצאות התהוותו (סיכון = סבירות לאירוע התנגשות X חומרת תוצאות התהוותו). | ||
| − | לפי פרסום NHTS, | + | לפי פרסום NHTS, חסרים נתונים חד-משמעותיים המעידים על חלקם של מצבים רפואיים מוגדרים בהתנגשויות כלי רכב. עם זאת, הנחה מקובלת היא שמצבים רפואיים הגורמים להפרעות-תפקוד (כגון: הפרעות תחושה, תנועה, קוגניציה, למשל) משחקים תפקיד משמעותי בהתנגשויות כלי רכב. ([http://www.nhtsa.gov/people/injury/research/medical_condition_driving/medical%20cond%20809%20690-8-04_medical%20cond%20809%20690-8-04.pdf Medical Conditions and Driving]) לכן, במציאות זו, הליך הערכה רפואית להתאמה לרישיון נהיגה, נשען על אומדנים רפואיים (Medical Standards), הנקבעים על דעת קבוצות מומחים בענפי רפואה שונים, כמדד לשיבוש יכולות נהיגה. |
| − | + | המרב"ד (מכון רפואי לבטיחות בדרכים), פועל לפי אומדני קבוצות רופאים מומחים ישראליים בשישה נושאים רפואיים: [[כפיון]], [[סוכרת]], [[שבץ מוחי]], [[מחלות לב]], [[הפרעות שינה]], ו[[הפרעות ראייה|ראייה]]; בשאר הנושאים, פועל המרב"ד לפי אומדנים רפואיים להתאמה לנהיגה של ההסתדרות הרפואית הקנדית (הנחיה שנתקבלה ב-2007). | |
===המלצה רפואית לרישיון נהיגה === | ===המלצה רפואית לרישיון נהיגה === | ||
| − | |||
המלצה רפואית לרישיון נהיגה היא סיכום התאמה רפואית לנהיגה הנשלחת לרשות הרישוי במשרד | המלצה רפואית לרישיון נהיגה היא סיכום התאמה רפואית לנהיגה הנשלחת לרשות הרישוי במשרד | ||
| − | התחבורה. רשות הרישוי מחליטה איזה רישיון/רישיונות נהיגה ינופק/ו ו/או לא יונפק/ו (ובאיזה מגבלות ותנאים). שגרתית, המלצה רפואית לרישיון נהיגה ניתנת | + | התחבורה. רשות הרישוי מחליטה איזה רישיון/רישיונות נהיגה ינופק/ו ו/או לא יונפק/ו (ובאיזה מגבלות ותנאים). שגרתית, המלצה רפואית לרישיון נהיגה ניתנת ע"י רופא בודק מטעם משרד הרישוי (מוגשת בטופס בדיקה של משרד הרישוי). |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | אם נתוני בדיקה רפואית זו מראים סטייה מהנדרש לנהיגה, יופנה נבדק/ת כזה/כזו למרב"ד להערכת התאמה רפואית לנהיגה. | |
| − | + | ===הליך הערכת התאמה-רפואית לנהיגה במרב"ד=== | |
| + | פנייה למרב"ד להערכת התאמה רפואית לנהיגה נעשית בכתב (בדווח לפי פקודת התעבורה 13(ב) או לפי תקנת התעבורה 12.ב, או לפי פניית גורמים אחרים, או לפי פניית הנוהג/ת עצמו/ה). עם קבלת פנייה כזו מתחיל במרב"ד ארגון ואיסוף-מידע הנדרש להליך זה. איסוף-מידע נערך בפניות, בכתב, לגורמים המתאימים. אלה כוללים את הנבדק/ת, רופא/ה מטפל/ת, רופא/ה מומחה מטפל, מרפאה, בית-חולים, גורמים מטפלים אחרים, מכונים רפואיים (בדיקות: שינה, שמיעה, EEG ,ENG, וכו'), וגורמים לא רפואיים (משטרת ישראל, בית משפט). | ||
| − | + | מבצע/מבצעת הערכת התאמה-רפואית לרישיון נהיגה במרב"ד נושא/ת באחריות, חוקית ומוסרית, להגן על בטיחות המשתמשים בדרכים ועל בטיחות הנוהג/ת מבקש רישיון נהיגה בו מדובר. | |
| − | #מידע רפואי של נבדק/ת לרישיון נהיגה הוא, בהגדרתו, מידע-אישי. ככזה, הוא מעיקרו | + | ===גישת מרב"ד למידע נדרש להערכת התאמה-רפואית לנהיגה=== |
| + | #מידע רפואי של נבדק/ת לרישיון נהיגה הוא, בהגדרתו, מידע-אישי. ככזה, הוא מעיקרו "קליני". לאמור, נושאיו המרכזיים הם: בדיקות (לאבחנת/ניטור-טיפול בעיה רפואית נתונה) אבחנות (לטיפול ומעקב המחלה) וטיפולים (לריפוי/עצירת/הקלת מחלה/ות מאובחנת/ות).{{ש}}התאמה רפואית לנהיגה נשענת על הערכת הפרעת/הפרעות-תפקוד כתוצאה מבעיה/בעיות רפואית/רפואיות, ו/או מהטיפולים בהן, ועל שיקול דעת אם וכיצד הן יכולות לשבש תפקודים נדרשים -לנהיגה. {{ש}}מכאן שנתוני מיצב רפואי [Medical Status] - ידע והבנת מצב קליני של נבדק/ת -המוצגים בתצורה פשוטה ומאורגנת, הם תנאי בסיסי להערכה ולשיקול דעת להם נדרש הבודק/ת. | ||
#מידע להערכת התאמה-רפואית לנהיגה כולל: | #מידע להערכת התאמה-רפואית לנהיגה כולל: | ||
## נתוני מיצב רפואי (Medical status) - אבחנות, אירועים רפואיים, פעולות רפואיות, טיפולים (תרופות ואחרים), ויכולת תפקוד ; | ## נתוני מיצב רפואי (Medical status) - אבחנות, אירועים רפואיים, פעולות רפואיות, טיפולים (תרופות ואחרים), ויכולת תפקוד ; | ||
| − | ## נתוני מיצב תפקודי (Functional status) - לקויות תנועה, תחושה הכרה (cognition) | + | ## נתוני מיצב תפקודי (Functional status) - לקויות תנועה, תחושה הכרה (cognition) וכדומה; |
| − | ## נתוני מיצב נהיגה (Driving status)- מאפייני נהיגת הנבדק/ת, (זמן נהיגה ממוצע ליחידת זמן, נהיגה בלילה, נתוני | + | ## נתוני מיצב נהיגה (Driving status)- מאפייני נהיגת הנבדק/ת, (זמן נהיגה ממוצע ליחידת זמן, נהיגה בלילה, נתוני "מסך-נהגים", רישומי עברות תנועה ותאונות דרכים). |
===חובת דווח מצב בריאות נוהג/ת=== | ===חובת דווח מצב בריאות נוהג/ת=== | ||
| − | + | בישראל, החוק מחייב כל מחזיק/ה ברישיון נהיגה לדווח, במכתב, למשרד הרישוי במשרד התחבורה, על שינויים בבריאותו (פקודת התעבורה 13.(ב){{הערה|שם=הערה1| פקודת התעבורה 13. (ב) בעל רשיון נהיגה שנתגלו אצלו מחלות לב או מגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראייה או השמיעה, יודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי.}}; ועל רופא מטפל, לדווח למרב"ד, על מחלת כל מטופל/ת היכולה לסכן את נהיגתו/ה (תקנת התעבורה 12.בי){{הערה|שם=הערה2|תקנות התעבורה 12.ב (א) רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות (להלן בסעיף זה - הרשות הרפואית).}}. למרות קיום ופרסום תקנת אלה, כלל הנוהגים מתעלם מחובת הדווח שלו והענות ציבור הרופאים לחובת הדווח שלהם היא מזערית בלבד. בנוסף לכך, רוב דווחי הרופאים למרב"ד, מקוטעים ולא חסרי אי -דיוקים. לכן, שכיח שהמרב"ד נאלץ לפנות לגורמים שונים בבקשה/ות להשלמת מידע החסר להמלצה רפואית לרישיון נהיגה. | |
| − | בישראל, החוק מחייב כל מחזיק/ה ברישיון נהיגה לדווח, במכתב, למשרד הרישוי במשרד התחבורה, על שינויים בבריאותו (פקודת התעבורה 13.(ב) {{הערה|שם=הערה1| פקודת התעבורה 13. (ב) בעל רשיון נהיגה שנתגלו אצלו מחלות לב או מגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראייה או השמיעה, יודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי.}}; ועל רופא מטפל, לדווח | ||
===בעיות רפואיות ויכולות נהיגה=== | ===בעיות רפואיות ויכולות נהיגה=== | ||
| − | הסתכלות קלינית (אבחון וטיפול בחולים) ונתוני בטיחות נהיגה (התנגשויות כלי רכב ועברות תנועה {{הערה|שם=הערה3| Charlton, J., Koppel, S., O’Hare, M., et al [http://www.zonasenior.pt/Sites/zonasenior/docs/biblioteca/estudos/Estudo_Doencas_Conducao_2Edicaomuarc300.pdf Influence of Chronic Illness on Crash Involvement of Motor Vehicle Drivers. Monash University])}} {{הערה|שם=הערה4|[http://www.nhtsa.gov/people/injury/research/medical_condition_driving/pages/Sec1-Intro.htm Medical Conditions and Driving A Review of the Scientific Literature]}} {{הערה|שם=הערה5|[http://www.cma.ca/index.php/ci_id/18223/la_id/1.htm CMA Driver's Guide]}} אפשרו זיהוי מספר בעיות רפואיות הגורמות לשיבוש יכולות דרושות לנהיגה . אבל, עדיין חסרה עדות-מוכיחה, שהתנגשות כלי רכב אכן נמנעת בגלל הפעלת מדדים רפואיים במתן/פסילת רישיון נהיגה המתבססת על הערכת שיבוש יכולות נהיגה (למעט, בנושאי [[דום נשימה חסימתי בשינה]] (OSA), ניתוחי [[ירוד]] (cataract) והפסקת שימוש ב[[בנזודיאזפינים]] ([http://www.ama-assn.org/ama1/pub/upload/mm/433/older-drivers-chapter9.pdf chapter 9]) | + | הסתכלות קלינית (אבחון וטיפול בחולים) ונתוני בטיחות נהיגה (התנגשויות כלי רכב ועברות תנועה{{הערה|שם=הערה3| Charlton, J., Koppel, S., O’Hare, M., et al [http://www.zonasenior.pt/Sites/zonasenior/docs/biblioteca/estudos/Estudo_Doencas_Conducao_2Edicaomuarc300.pdf Influence of Chronic Illness on Crash Involvement of Motor Vehicle Drivers. Monash University])}}{{הערה|שם=הערה4|[http://www.nhtsa.gov/people/injury/research/medical_condition_driving/pages/Sec1-Intro.htm Medical Conditions and Driving A Review of the Scientific Literature]}}{{הערה|שם=הערה5|[http://www.cma.ca/index.php/ci_id/18223/la_id/1.htm CMA Driver's Guide]}} אפשרו זיהוי מספר בעיות רפואיות הגורמות לשיבוש יכולות דרושות לנהיגה. אבל, עדיין חסרה עדות-מוכיחה, שהתנגשות כלי רכב אכן נמנעת בגלל הפעלת מדדים רפואיים במתן/פסילת רישיון נהיגה המתבססת על הערכת שיבוש יכולות נהיגה (למעט, בנושאי [[דום נשימה חסימתי בשינה]] (OSA), ניתוחי [[ירוד]] (cataract) והפסקת שימוש ב[[בנזודיאזפינים]] ([http://www.ama-assn.org/ama1/pub/upload/mm/433/older-drivers-chapter9.pdf chapter 9]) |
| − | עם זאת, | + | עם זאת, מקובל שזיהוי בעיה רפואית בנוהג/ת או מבקש/ת רישיון נהיגה מאפשר הערכת הפרעת-תפקוד היכולה לגרום לשיבוש תפקודי-נהיגה (Driving Functions) בגינה. בהתאם לכך, לאפשר לנקוט באמצעים למזער שיבושים אפשריים אלה. זאת על ידי: התאמות אמצעי הנהיגה שבכלי הרכב ליכולת-תפקוד להפעלתם ע"י נוהג/ת עם הפרעת-תפקוד נתונה, הוראת שימוש באמצעים רפואיים לתיקן מגבלה תפקודית (משקפיים/עדשות מגע, אמצעי אורטופדי, וכדומה) ועוד. |
| − | בעיות רפואיות מובאות במסמך זה | + | בעיות רפואיות מובאות במסמך זה משני טעמים: היותן בין השכיחות באוכלוסיית הנוהגים והיותן בעלות פוטנציאל לשבש תפקודי -נהיגה. לצורכי נוחיות, הן מוקבצות בעשר קבוצות: בעיות ראייה, בעיות לב וכלי-דם לבביים, בעיות מערכת העצבים, בעיות נפשיות, גידולים ממאירים, בעיות הורמונליות וחילוף -חמרים, אי-ספיקה כרונית של מערכות, בעיות כלי-דם, בעיות שלד-שרירים ובעיות רפואיות ארעיות. |
הצגת הבעיות הנידונות ניתנת מהיבט השפעתן על יכולות נהיגה; מידע קליני מוצג רק בתמצית ו/או לאיזכור משמעות מיוחדת לנהיגה. | הצגת הבעיות הנידונות ניתנת מהיבט השפעתן על יכולות נהיגה; מידע קליני מוצג רק בתמצית ו/או לאיזכור משמעות מיוחדת לנהיגה. | ||
==מידע נדרש להערכת התאמה רפואית לנהיגה== | ==מידע נדרש להערכת התאמה רפואית לנהיגה== | ||
| − | |||
===תקנות וחוקים=== | ===תקנות וחוקים=== | ||
| + | בישראל, תקנות התעבורה [תשכ"א 1961] ופקודת התעבורה [נוסח חדש] הם שני קובצי תקנות להסדרת בטיחות הפעלת כלי רכב, ולבטיחות הציבור. בתקנות אלה אין הגדרת "נוהג/ת" ואין הגדרת "דרישות רפואיות לרישיון נהיגה" (ראה סעיף "הגדרות, מונחים ורקע לעיל"). | ||
| − | + | בתקנות אלה, "בדיקות רפואיות לנוהגים" הוא פרק בתקנות התעבורה (תקנות התעבורה תשכ"א 1961, סימן גי: בדיקות רפואיות) המגדיר נהלים ודרישה לבדיקות מוגדרות; דרישה לבדיקות מוגדרות קיימת רק לגבי ראייה ושמיעה. | |
| − | |||
| − | בתקנות אלה, | ||
[[ירידה בשמיעה]] אינה משפיעה, ישירות, על יכולות נהיגה. עם זאת, אפשרי שתהיה לה משמעות במצבי חרום אפשריים בזמן נהיגה (תקלה בכלי הרכב המלווה בקולות חריגים, צפירת סירנות של רכב-חרום, צפירות אזעקה, וכדי). פסילה לנהיגה בגין ירידה בשמיעה מצוינת בתקנות התעבורה רק לגבי רישיון נהיגה ברכב מקצועי. לעניין זה, בדיקת השמיעה הקובעת היא זו של ממוצע שמיעת טון טהור בתדרים המוגדרים כתדירויות הדיבור (500, 1000 ו- 2000 הרץ), בעצמה שאינה עולה על 40 דציבל. | [[ירידה בשמיעה]] אינה משפיעה, ישירות, על יכולות נהיגה. עם זאת, אפשרי שתהיה לה משמעות במצבי חרום אפשריים בזמן נהיגה (תקלה בכלי הרכב המלווה בקולות חריגים, צפירת סירנות של רכב-חרום, צפירות אזעקה, וכדי). פסילה לנהיגה בגין ירידה בשמיעה מצוינת בתקנות התעבורה רק לגבי רישיון נהיגה ברכב מקצועי. לעניין זה, בדיקת השמיעה הקובעת היא זו של ממוצע שמיעת טון טהור בתדרים המוגדרים כתדירויות הדיבור (500, 1000 ו- 2000 הרץ), בעצמה שאינה עולה על 40 דציבל. | ||
בדיקת ראייה לנהיגה תבחן חדות ראייה ושדות ראייה. | בדיקת ראייה לנהיגה תבחן חדות ראייה ושדות ראייה. | ||
| − | '''חדות ראייה''': פירושה תוצאה הטובה ביותר לראות | + | '''חדות ראייה''': פירושה תוצאה הטובה ביותר לראות בבירור בבדיקת חדות ראייה, ללא או עם אמצעי עזר (משקפיים / עדשות מגע). |
| − | '''שדות ראייה''': שדה ראייה הוא תחום אותו עין רואה. תחום זה כולל את הנראה בכוון אליו מסתכלת העין (ראייה מרכזית) ואת יכולתה לזהות, בו זמנית, את הנראה בסביבתה (ראייה היקפית). ליכולת כזו חשיבות מרובה בנהיגה המוסיפה מימד לתפיסת תנועה במרחב הנהיגה: בהשתלבו בתנועה, במעבר ממסלול נהיגה אחד לשני, בזיהוי הולכי רגל, | + | '''שדות ראייה''': שדה ראייה הוא תחום אותו עין רואה. תחום זה כולל את הנראה בכוון אליו מסתכלת העין (ראייה מרכזית) ואת יכולתה לזהות, בו זמנית, את הנראה בסביבתה (ראייה היקפית). ליכולת כזו חשיבות מרובה בנהיגה המוסיפה מימד לתפיסת תנועה במרחב הנהיגה: בהשתלבו בתנועה, במעבר ממסלול נהיגה אחד לשני, בזיהוי הולכי רגל, וכדומה. |
===סוגי מידע נדרש=== | ===סוגי מידע נדרש=== | ||
| − | + | הערכת התאמה-רפואית לנהיגה כולל התייחסות לשלושה תחומים : | |
| − | הערכת התאמה-רפואית לנהיגה כולל התייחסות לשלושה תחומים : | + | *מיצב רפואי (Medical status) (כולל: אבחנות, אירועים רפואיים, פעולות רפואיות, טיפולים ותפקוד); |
| − | *מיצב רפואי (Medical status) (כולל: אבחנות, אירועים רפואיים, פעולות רפואיות, טיפולים ותפקוד); | + | *מיצב תפקודי (Functional status) (כולל: תנועה והנעה, חישה, והכרה-קוגניציה); |
| − | *מיצב תפקודי (Functional status) (כולל: תנועה והנעה, חישה, והכרה-קוגניציה); | + | *מיצב נהיגה (Driving status) (כולל: זמן נהיגה ממוצע ליחידת זמן, נהיגה בלילה, נתוני "מסך נהגים", רישומי עברות תנועה ותאונות דרכים). |
| − | *מיצב נהיגה (Driving status) (כולל: זמן נהיגה ממוצע ליחידת זמן, נהיגה בלילה, נתוני | ||
מידע בתחום המיצב הרפואי נמצא ומצטבר אצל גורמים רפואיים המטפלים בנבדק/ת (בעבר ו/או בהווה). | מידע בתחום המיצב הרפואי נמצא ומצטבר אצל גורמים רפואיים המטפלים בנבדק/ת (בעבר ו/או בהווה). | ||
| שורה 158: | שורה 143: | ||
[[קטגוריה: בריאות הציבור]] | [[קטגוריה: בריאות הציבור]] | ||
[[קטגוריה: גריאטריה]] | [[קטגוריה: גריאטריה]] | ||
| − | |||
[[קטגוריה: משפחה]] | [[קטגוריה: משפחה]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:44, 18 בינואר 2021
| התאמה רפואית לנהיגה | ||
|---|---|---|
| Medical fitness to operate motor vehicles | ||
| יוצר הערך | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – התאמה רפואית לנהיגה
מונחים, הגדרות ורקע
נוהג/ת
מחזיק/ה ברישיון נהיגה, המטפל ו/או שולט בכלי רכב בהיותו בדרכים או בשטח, בתנועה או בחניה.
נהיגה
נהיגה היא רצף פעולות נוהג/ת להנעת, הסעת, עצירת וחניית כלי רכב, ממקום אחד למשנהו, בבטיחות. פעולות אלה מורכבות משתי מטלות (tasks):
- קליטת ועיבוד נתוני נהיגה (מקריאת צגי לוח-מחוונים [Dash-Board], מראיית ושמיעת הקורה בכלי הרכב ומחוצה-לו, מתחושת תנועת כלי הרכב)
- הפעלה נכונה של אמצעי נהיגה להתאמת תנועת/עצירת כלי הרכב לתנאי הנהיגה להגעת כלי הרכב למטרת תנועתו ללא התנגשות ו/או פגיעה
נהיגה איננה זכות; זכות לנהוג נתנת רק למחזיק/ה ברישיון נהיגה בתוקף, לדרגת/ות רכב המצוינות בו. כל אדם זכאי לבקש רישיון נהיגה.
להליך זה מגוון גורמים נלווים המשפיעים על הנהיגה:
- ניסיון הנוהג/ת, ההדרכה שניתנה לו/ה וגישתו/ה (Attitude) למצב-נהיגה בו מדובר
- המצב הגופני, הנפשי, הרגשי והבריאותי של הנוהג/ת, כולל עייפות ושימוש בתרופות במרשם רופא וללא מרשם)
- מצב הדרך בה נערכת הנהיגה, תמרורים ושילוט דרכים, עומס התנועה
- חוקי התנועה בדרך בה מדובר: מוגבלויות מהירות, מתן זכות קדימה, חובת עצירה, וכדומה
- תנאי הסביבה: אור-יום, לילה, ראות לקויה (ערפל, גשם שוטף, סנוור)
- מצב כלי הרכב: יעילות פעולת בלם, מצב צמיגים
- דרישות אישיות של נוהג/ת: מטרת הנהיגה, לוח זמנים מחייב, וכדומה
לנהג/ת רכב מקצועי (מסחרי ו/או ציבורי) מתווספים גם גורמים נלווים משפיעים אלה המשפיעים על הנהיגה:
- עבודה במשמרות, עבודה בלילה, תוספת הדרכה לנהיגה ברכב בו מדובר
- גודל כלי הרכב, יציבותו, חלוקת עומס משקל בהטענתו
- אחריות לנוסעים מוסעים בכלי הרכב בו מדובר
- הובלת חומרים מסוכנים
- דרישות לתוספת מיומנויות בהפעלת כלי רכב בו מדובר (אופן סבוב ובלימת כלי הרכב וכדומה)
- עומסי נהיגה בפרקי-זמן ממושכים
מכאן משתמע שמניעת התנגשות כלי רכב (ופגיעה בהולכי-רגל) מותנית, בין היתר, בתקינות מערכות גוף הנוהג/ת ותקינות תפקודן ויכולות מוטוריות המאפשרות הפעלת אמצעי נהיגה בכלי רכב בו מדובר. ראה נספח אי (דרישות רפואיות לרישיון נהיגה).
רישיון נהיגה
רישיון נהיגה הוא מסמך רשות רישוי הקובע שנושאו/ה מורשה לנהוג בכלי רכב מנועי מדרגה מסוימת או מדרגות מסוימות (דרגה A - רכב דו-גלגלי; דרגה B - רכב פרטי; דרגות C - רכב מסחרי; דרגות D -רכב ציבורי). רישיון נהיגה לרכב מקצועי הוא שם כולל לרישיונות מדרגות C ו- D. הרכב המנועי הראשון, החל להיכנס לשימוש ב-1886, רישיון הנהיגה הראשון בעולם ניתן ב-1888, תאונת כלי רכב מנועי ראשונה הייתה, כנראה, באוגוסט 1869. מבחן נהיגה, כחלק מהליך קבלת רישיון נהיגה, הוכנס לראשונה לשימוש ב-1910 בגרמניה[1]; דרישה להמלצה להתאמה רפואית לרישיון נהיגה כחלק מהליך קבלת רישיון נהיגה החלה רק עם סיום מלחמת העולם הראשונה כשמספר רב של קטועי גפיים ונפגעים שאבדו עין אחת בקשו רישיונות נהיגה בכלי רכב ציבוריים(Development of Medical Licensing Standards).
דרישות רפואיות לרישיון נהיגה
- למבקש/ת המלצה רפואית לרישיון נהיגה, בכל דרגה שהיא, לא יהיו:
- פגמים גופניים, בין אם מולדים או נרכשים
- נכות, חדה או כרונית
- תוצאות לוואי או מצב לאחר פציעה, חבלה או ניתוח
- לקות/יות תפקוד כל שהן; העלולים לפגוע ביכולתו/ה להפעיל בבטיחות את סוג כלי רכב בו מדובר
- למבקש/ת המלצה רפואית לרישיון נהיגה, בכל דרגה שהיא, לא יהיו תולדות רפואיים או אבחנה קלינית של אירועים רפואיים התקפיים של:
- כל מצב של שנוי במצב הכרה: עלפון, טשטוש, אבדן הכרה, בלבול, חוסר התמצאות, פרכוסים
- כל מצב של שנוי בראייה: טשטוש ראייה, באחת/שתי העיניים; עוורון, מלא/חלקי, באחת/שתי העיניים, כפל-ראייה; תנודות שדה ראייה (Oscillopsia)
- כל מצב של סחרור, סחרחורת-סיבובית, אי-יציבות, תנועות בלתי רצוניות; העלולים לפגועה ביכולתו/ה להפעיל בבטיחות את סוג כלי הרכב בו מדובר
- למבקש/ת המלצה רפואית לרישיון נהיגה יהיה כושר שמיעה וראייה כמפורט בתקנות 197, 198, 199, 200 ו- 201 לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961
- באי-עמידה במצוין בסעיפים 5, 2, 1 לעיל, על רופא/ה בודק/ת לפעול כנדרש ב סעיף 12 בי לפקודת התעבורה
בטיחות בדרכים
בטיחות בדרכים הוא שם כולל לפעולות למניעת תאונות דרכים, למזעור מספר הנפגעים ולהפחתת חומרת הפגיעות השונות בתאונות אלו. תחום זה נועד למונע את הפגיעות של כלל סוגי הרכבים (מכוניות, אופנועים, אופניים, רוכבי גלגיליות) בינם לבין עצמם, ובינם לבין הולכי הרגל.
בין האמצעים למזעור מספר הנפגעים מתנועת כלי רכב מופעלת חובת עמידת כלי הרכב בתנאי בטיחות מוגדרים (מצוינת ברישיון כלי הרכב) וחובת נוהג/ת ביכולות הפעלת כלי הרכב ונהיגה בהתאם לחוקי התנועה (מצוינת ברישיון הנהיגה).
לפי דווח WHO לשנת 2008: כ-1.3 מיליון אנשים נהרגים בדרכים כל שנה ובין 20 ל-50 מיליון נפגעים בפגיעות לא קטלניות. לפי world-meters, המתבסס על פרסומי ה- International Organization of Motor Vehicle Manufacturers, בשנת 2008 יוצרו בעולם 52,940,559 מכוניות.
בישראל, לפי פרסומי הלמ"ס: מספר כלי הרכב בסוף שנת 2009 הגיע ל-2,458,700. מתוכם, היו -כ 1,946,700 כלי רכב פרטיים -כ, 350,500 משאיות -כ, 109,500 אופנועים כ, - 15,300 אוטובוסים זעירים -כ, 14,100 אוטובוסים -כ, 18,600 מוניות -וכ 4,000 כלי רכב מיוחדים . מספר מורשים לנהוג ברכב מנועי ב-2010 היה כ- 3,538,000. מתוכם, כ- 3,531,000 מורשים לנהוג ברכב פרטי וברכב מסחרי שמשקלו הכולל עד 3.5 טונות, כ- 437,000 מורשים לנהוג ברכב משא שמשקלו הכולל מעל 3.5 טונות, מתוכם כ- 164,000 מורשים לנהוג ברכב משא שמשקלו הכולל מעל 12 טונות, כ- 498,000 מורשים לנהוג באופנועים, כ- 99,000 מורשים לנהוג במוניות, כ- 61,000 מורשים לנהוג באוטובוסים. נפגעי התנגשויות כלי רכב: ב-2009 נפגעו 31,476 בני אדם; מתוכם -285 התנגשויות קטלניות בהן נהרגו 315 אנשים, ו-1,708 נפגעים הוגדרו כפצועים קשה (פרסומי הלמ"ס). עם זאת, נכון להיום, ל- "חקר תאונות" אין תקן מוגדר, כולל חקר תאונות דרכים (Accident Investigation).
התאמה-רפואית לנהיגה
התאמה-רפואית לנהיגה (Medical Fitness to Drive) היא מסקנת סקירת מכלול בעיות רפואיות של נוהג/ת, או מבקש/ת רישיון נהיגה, לקביעת הפרעות-תפקוד הנגרמות בגינן; לשקול האם הפרעות-תפקוד שזוהה משבשות יכולות נהיגה ומגבירות סיכון להתנגשות ו/או לפגיעות (Injuries) בנהיגה. לעניין זה, סיכון פירושו סבירות להתהוות אירוע התנגשות מוכפל בחומרת תוצאות התהוותו (סיכון = סבירות לאירוע התנגשות X חומרת תוצאות התהוותו).
לפי פרסום NHTS, חסרים נתונים חד-משמעותיים המעידים על חלקם של מצבים רפואיים מוגדרים בהתנגשויות כלי רכב. עם זאת, הנחה מקובלת היא שמצבים רפואיים הגורמים להפרעות-תפקוד (כגון: הפרעות תחושה, תנועה, קוגניציה, למשל) משחקים תפקיד משמעותי בהתנגשויות כלי רכב. (Medical Conditions and Driving) לכן, במציאות זו, הליך הערכה רפואית להתאמה לרישיון נהיגה, נשען על אומדנים רפואיים (Medical Standards), הנקבעים על דעת קבוצות מומחים בענפי רפואה שונים, כמדד לשיבוש יכולות נהיגה.
המרב"ד (מכון רפואי לבטיחות בדרכים), פועל לפי אומדני קבוצות רופאים מומחים ישראליים בשישה נושאים רפואיים: כפיון, סוכרת, שבץ מוחי, מחלות לב, הפרעות שינה, וראייה; בשאר הנושאים, פועל המרב"ד לפי אומדנים רפואיים להתאמה לנהיגה של ההסתדרות הרפואית הקנדית (הנחיה שנתקבלה ב-2007).
המלצה רפואית לרישיון נהיגה
המלצה רפואית לרישיון נהיגה היא סיכום התאמה רפואית לנהיגה הנשלחת לרשות הרישוי במשרד התחבורה. רשות הרישוי מחליטה איזה רישיון/רישיונות נהיגה ינופק/ו ו/או לא יונפק/ו (ובאיזה מגבלות ותנאים). שגרתית, המלצה רפואית לרישיון נהיגה ניתנת ע"י רופא בודק מטעם משרד הרישוי (מוגשת בטופס בדיקה של משרד הרישוי).
אם נתוני בדיקה רפואית זו מראים סטייה מהנדרש לנהיגה, יופנה נבדק/ת כזה/כזו למרב"ד להערכת התאמה רפואית לנהיגה.
הליך הערכת התאמה-רפואית לנהיגה במרב"ד
פנייה למרב"ד להערכת התאמה רפואית לנהיגה נעשית בכתב (בדווח לפי פקודת התעבורה 13(ב) או לפי תקנת התעבורה 12.ב, או לפי פניית גורמים אחרים, או לפי פניית הנוהג/ת עצמו/ה). עם קבלת פנייה כזו מתחיל במרב"ד ארגון ואיסוף-מידע הנדרש להליך זה. איסוף-מידע נערך בפניות, בכתב, לגורמים המתאימים. אלה כוללים את הנבדק/ת, רופא/ה מטפל/ת, רופא/ה מומחה מטפל, מרפאה, בית-חולים, גורמים מטפלים אחרים, מכונים רפואיים (בדיקות: שינה, שמיעה, EEG ,ENG, וכו'), וגורמים לא רפואיים (משטרת ישראל, בית משפט).
מבצע/מבצעת הערכת התאמה-רפואית לרישיון נהיגה במרב"ד נושא/ת באחריות, חוקית ומוסרית, להגן על בטיחות המשתמשים בדרכים ועל בטיחות הנוהג/ת מבקש רישיון נהיגה בו מדובר.
גישת מרב"ד למידע נדרש להערכת התאמה-רפואית לנהיגה
- מידע רפואי של נבדק/ת לרישיון נהיגה הוא, בהגדרתו, מידע-אישי. ככזה, הוא מעיקרו "קליני". לאמור, נושאיו המרכזיים הם: בדיקות (לאבחנת/ניטור-טיפול בעיה רפואית נתונה) אבחנות (לטיפול ומעקב המחלה) וטיפולים (לריפוי/עצירת/הקלת מחלה/ות מאובחנת/ות).
התאמה רפואית לנהיגה נשענת על הערכת הפרעת/הפרעות-תפקוד כתוצאה מבעיה/בעיות רפואית/רפואיות, ו/או מהטיפולים בהן, ועל שיקול דעת אם וכיצד הן יכולות לשבש תפקודים נדרשים -לנהיגה.
מכאן שנתוני מיצב רפואי [Medical Status] - ידע והבנת מצב קליני של נבדק/ת -המוצגים בתצורה פשוטה ומאורגנת, הם תנאי בסיסי להערכה ולשיקול דעת להם נדרש הבודק/ת. - מידע להערכת התאמה-רפואית לנהיגה כולל:
- נתוני מיצב רפואי (Medical status) - אבחנות, אירועים רפואיים, פעולות רפואיות, טיפולים (תרופות ואחרים), ויכולת תפקוד ;
- נתוני מיצב תפקודי (Functional status) - לקויות תנועה, תחושה הכרה (cognition) וכדומה;
- נתוני מיצב נהיגה (Driving status)- מאפייני נהיגת הנבדק/ת, (זמן נהיגה ממוצע ליחידת זמן, נהיגה בלילה, נתוני "מסך-נהגים", רישומי עברות תנועה ותאונות דרכים).
חובת דווח מצב בריאות נוהג/ת
בישראל, החוק מחייב כל מחזיק/ה ברישיון נהיגה לדווח, במכתב, למשרד הרישוי במשרד התחבורה, על שינויים בבריאותו (פקודת התעבורה 13.(ב)[2]; ועל רופא מטפל, לדווח למרב"ד, על מחלת כל מטופל/ת היכולה לסכן את נהיגתו/ה (תקנת התעבורה 12.בי)[3]. למרות קיום ופרסום תקנת אלה, כלל הנוהגים מתעלם מחובת הדווח שלו והענות ציבור הרופאים לחובת הדווח שלהם היא מזערית בלבד. בנוסף לכך, רוב דווחי הרופאים למרב"ד, מקוטעים ולא חסרי אי -דיוקים. לכן, שכיח שהמרב"ד נאלץ לפנות לגורמים שונים בבקשה/ות להשלמת מידע החסר להמלצה רפואית לרישיון נהיגה.
בעיות רפואיות ויכולות נהיגה
הסתכלות קלינית (אבחון וטיפול בחולים) ונתוני בטיחות נהיגה (התנגשויות כלי רכב ועברות תנועה[4][5][6] אפשרו זיהוי מספר בעיות רפואיות הגורמות לשיבוש יכולות דרושות לנהיגה. אבל, עדיין חסרה עדות-מוכיחה, שהתנגשות כלי רכב אכן נמנעת בגלל הפעלת מדדים רפואיים במתן/פסילת רישיון נהיגה המתבססת על הערכת שיבוש יכולות נהיגה (למעט, בנושאי דום נשימה חסימתי בשינה (OSA), ניתוחי ירוד (cataract) והפסקת שימוש בבנזודיאזפינים (chapter 9)
עם זאת, מקובל שזיהוי בעיה רפואית בנוהג/ת או מבקש/ת רישיון נהיגה מאפשר הערכת הפרעת-תפקוד היכולה לגרום לשיבוש תפקודי-נהיגה (Driving Functions) בגינה. בהתאם לכך, לאפשר לנקוט באמצעים למזער שיבושים אפשריים אלה. זאת על ידי: התאמות אמצעי הנהיגה שבכלי הרכב ליכולת-תפקוד להפעלתם ע"י נוהג/ת עם הפרעת-תפקוד נתונה, הוראת שימוש באמצעים רפואיים לתיקן מגבלה תפקודית (משקפיים/עדשות מגע, אמצעי אורטופדי, וכדומה) ועוד.
בעיות רפואיות מובאות במסמך זה משני טעמים: היותן בין השכיחות באוכלוסיית הנוהגים והיותן בעלות פוטנציאל לשבש תפקודי -נהיגה. לצורכי נוחיות, הן מוקבצות בעשר קבוצות: בעיות ראייה, בעיות לב וכלי-דם לבביים, בעיות מערכת העצבים, בעיות נפשיות, גידולים ממאירים, בעיות הורמונליות וחילוף -חמרים, אי-ספיקה כרונית של מערכות, בעיות כלי-דם, בעיות שלד-שרירים ובעיות רפואיות ארעיות.
הצגת הבעיות הנידונות ניתנת מהיבט השפעתן על יכולות נהיגה; מידע קליני מוצג רק בתמצית ו/או לאיזכור משמעות מיוחדת לנהיגה.
מידע נדרש להערכת התאמה רפואית לנהיגה
תקנות וחוקים
בישראל, תקנות התעבורה [תשכ"א 1961] ופקודת התעבורה [נוסח חדש] הם שני קובצי תקנות להסדרת בטיחות הפעלת כלי רכב, ולבטיחות הציבור. בתקנות אלה אין הגדרת "נוהג/ת" ואין הגדרת "דרישות רפואיות לרישיון נהיגה" (ראה סעיף "הגדרות, מונחים ורקע לעיל").
בתקנות אלה, "בדיקות רפואיות לנוהגים" הוא פרק בתקנות התעבורה (תקנות התעבורה תשכ"א 1961, סימן גי: בדיקות רפואיות) המגדיר נהלים ודרישה לבדיקות מוגדרות; דרישה לבדיקות מוגדרות קיימת רק לגבי ראייה ושמיעה.
ירידה בשמיעה אינה משפיעה, ישירות, על יכולות נהיגה. עם זאת, אפשרי שתהיה לה משמעות במצבי חרום אפשריים בזמן נהיגה (תקלה בכלי הרכב המלווה בקולות חריגים, צפירת סירנות של רכב-חרום, צפירות אזעקה, וכדי). פסילה לנהיגה בגין ירידה בשמיעה מצוינת בתקנות התעבורה רק לגבי רישיון נהיגה ברכב מקצועי. לעניין זה, בדיקת השמיעה הקובעת היא זו של ממוצע שמיעת טון טהור בתדרים המוגדרים כתדירויות הדיבור (500, 1000 ו- 2000 הרץ), בעצמה שאינה עולה על 40 דציבל. בדיקת ראייה לנהיגה תבחן חדות ראייה ושדות ראייה.
חדות ראייה: פירושה תוצאה הטובה ביותר לראות בבירור בבדיקת חדות ראייה, ללא או עם אמצעי עזר (משקפיים / עדשות מגע).
שדות ראייה: שדה ראייה הוא תחום אותו עין רואה. תחום זה כולל את הנראה בכוון אליו מסתכלת העין (ראייה מרכזית) ואת יכולתה לזהות, בו זמנית, את הנראה בסביבתה (ראייה היקפית). ליכולת כזו חשיבות מרובה בנהיגה המוסיפה מימד לתפיסת תנועה במרחב הנהיגה: בהשתלבו בתנועה, במעבר ממסלול נהיגה אחד לשני, בזיהוי הולכי רגל, וכדומה.
סוגי מידע נדרש
הערכת התאמה-רפואית לנהיגה כולל התייחסות לשלושה תחומים :
- מיצב רפואי (Medical status) (כולל: אבחנות, אירועים רפואיים, פעולות רפואיות, טיפולים ותפקוד);
- מיצב תפקודי (Functional status) (כולל: תנועה והנעה, חישה, והכרה-קוגניציה);
- מיצב נהיגה (Driving status) (כולל: זמן נהיגה ממוצע ליחידת זמן, נהיגה בלילה, נתוני "מסך נהגים", רישומי עברות תנועה ותאונות דרכים).
מידע בתחום המיצב הרפואי נמצא ומצטבר אצל גורמים רפואיים המטפלים בנבדק/ת (בעבר ו/או בהווה).
מידע בתחום מיצב תפקודי נמצא בידי גורמים רפואיים ופארא-רפואיים העוסקים בסיעוד ובשיקום בנבדק//ת.
מידע בתחום מיצב נהיגה נמצא בידי הנוהג/ת, בידי משטרת ישראל (לעניין עברות תנועה ומעורבות בתאונות), ובידי מעסיק (כשמדובר בנוהגים מקצועיים).
הערות שוליים
- ↑ Driver licences
- ↑ פקודת התעבורה 13. (ב) בעל רשיון נהיגה שנתגלו אצלו מחלות לב או מגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראייה או השמיעה, יודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי.
- ↑ תקנות התעבורה 12.ב (א) רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות (להלן בסעיף זה - הרשות הרפואית).
- ↑ Charlton, J., Koppel, S., O’Hare, M., et al Influence of Chronic Illness on Crash Involvement of Motor Vehicle Drivers. Monash University)
- ↑ Medical Conditions and Driving A Review of the Scientific Literature
- ↑ CMA Driver's Guide
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר פ. ירדן