הבדלים בין גרסאות בדף "תסביב של התוספתן - Appendicular torsion"
(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} {{ספר| |שם הספר=עקרונות בכירורגיה |תמונה=250px |שם המחבר= [[...) |
|||
(7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | {{ | + | [[קובץ:כותרתתוספתן.jpg|מרכז]] |
− | + | {{Sub Chapter | |
+ | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
+ | |Chapter number=5 | ||
+ | |Sub Chapter number=5 | ||
+ | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | ||
שורה 11: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
+ | תסביב התוספתן הוא ממצא נדיר. על המקרה הראשון דיווח Payne בשנת 1918. לכאורה, ניתן להניח שבאיבר ארוך כתוספתן, בייחוד בילדים, יתרחש התסביב לעתים קרובות יותר, אלא שלמעשה תסביב התוספתן בתקופת הילדות נדיר ביותר. מתוך 1,039 ניתוחים באבחנה ראשונית של [[דלקת תוספתן]] חדה לא נמצאה כלל חריגות זו. | ||
− | + | הסיבה לתסביב ראשוני עצמוני אינה ברורה. סיבה אפשרית לתופעה זו היא עגינה (Attachment) צרה של מצע המעי (המזנטריום) לתוספתן, ותוספתן רחיקני (דיסטלי) ארוך וחופשי המאפשר תנועתיות יתר לקטע הרחיקני. תסביב התוספתן מלווה בדרך כלל בליקויים נוספים של התוספתן, כגון [[מוקוצלה של התוספתן|מוקוצלה]] ו[[ליפומה של המזנטריום]], וכמו כן תואר תסביב התוספתן גם בתקופת [[הריון]]. | |
− | |||
− | הסיבה לתסביב ראשוני עצמוני אינה ברורה. סיבה אפשרית לתופעה זו היא עגינה ( | ||
− | התסביב יוצר גודש לימפתי ורידי, בהמשך חסימה של עורק התוספתן. למעשה, הפרעה וסקולרית זו היתה עלולה לגרום כאבים עזים בעלי אופי איסכמי. התמונה של דלקת חדה של התוספתן בעלת מהלך מתון היא אופיינית. אבחנת תסביב התוספתן נקבעת רק בעת הניתוח, והטיפול הנבחר הוא כמובן כריתת התוספתן. | + | התסביב יוצר גודש לימפתי ורידי, בהמשך חסימה של עורק התוספתן. למעשה, הפרעה וסקולרית זו היתה עלולה לגרום כאבים עזים בעלי אופי איסכמי. התמונה של דלקת חדה של התוספתן בעלת מהלך מתון היא אופיינית. אבחנת תסביב התוספתן נקבעת רק בעת הניתוח, והטיפול הנבחר הוא כמובן [[כריתת התוספתן]]. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
+ | * לנושא הקודם: [[דלקת תוספתן באוכלוסיות מיוחדות - Appendicitis in special populations]] | ||
+ | * לנושא הבא: [[אדנוקרצינומה של התוספתן - Appendicular adenocarcinoma]] | ||
* [[כירורגיה של התוספתן|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[כירורגיה של התוספתן|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
שורה 24: | שורה 29: | ||
* לפרק הקודם: [[כירורגיה של המעי הדק]] | * לפרק הקודם: [[כירורגיה של המעי הדק]] | ||
* לפרק הבא: [[כירורגיה של הכרכשת]] | * לפרק הבא: [[כירורגיה של הכרכשת]] | ||
+ | |||
{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] |
גרסה אחרונה מ־09:36, 31 ביולי 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
עקרונות בכירורגיה | ||
---|---|---|
שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
שם הפרק | כירורגיה של התוספתן | |
תסביב התוספתן הוא ממצא נדיר. על המקרה הראשון דיווח Payne בשנת 1918. לכאורה, ניתן להניח שבאיבר ארוך כתוספתן, בייחוד בילדים, יתרחש התסביב לעתים קרובות יותר, אלא שלמעשה תסביב התוספתן בתקופת הילדות נדיר ביותר. מתוך 1,039 ניתוחים באבחנה ראשונית של דלקת תוספתן חדה לא נמצאה כלל חריגות זו.
הסיבה לתסביב ראשוני עצמוני אינה ברורה. סיבה אפשרית לתופעה זו היא עגינה (Attachment) צרה של מצע המעי (המזנטריום) לתוספתן, ותוספתן רחיקני (דיסטלי) ארוך וחופשי המאפשר תנועתיות יתר לקטע הרחיקני. תסביב התוספתן מלווה בדרך כלל בליקויים נוספים של התוספתן, כגון מוקוצלה וליפומה של המזנטריום, וכמו כן תואר תסביב התוספתן גם בתקופת הריון.
התסביב יוצר גודש לימפתי ורידי, בהמשך חסימה של עורק התוספתן. למעשה, הפרעה וסקולרית זו היתה עלולה לגרום כאבים עזים בעלי אופי איסכמי. התמונה של דלקת חדה של התוספתן בעלת מהלך מתון היא אופיינית. אבחנת תסביב התוספתן נקבעת רק בעת הניתוח, והטיפול הנבחר הוא כמובן כריתת התוספתן.
ראו גם
- לנושא הקודם: דלקת תוספתן באוכלוסיות מיוחדות - Appendicitis in special populations
- לנושא הבא: אדנוקרצינומה של התוספתן - Appendicular adenocarcinoma
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של המעי הדק
- לפרק הבא: כירורגיה של הכרכשת
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא