כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "ילדים הסובלים מהשמנה - Childhood obesity"
| (64 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=[[קובץ:Variation in body fat 12577.JPG|מרכז|250px]] |
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
|שם עברי= השמנה בילדים | |שם עברי= השמנה בילדים | ||
| שורה 10: | שורה 8: | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך=ד"ר שלומית שליטין{{ש}}עורך נוסף: ד"ר גל דובנוב-רז{{ש}} | + | |יוצר הערך=ד"ר שלומית שליטין{{ש}}עורך נוסף: ד"ר גל דובנוב-רז{{ש}}עדכון 2023: ענת תבור{{ש}} |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| + | {{הרחבה|עודף משקל במתבגרים}} | ||
| + | מאז סוף המאה ה-20 נצפתה עלייה משמעותית בשכיחות ה[[השמנה]]. השמנה בגיל הילדות וההתבגרות הפכה בממדיה למגפה בעולם המערבי. למשקל יתר ולהשמנה בילדים השפעה רב תחומית על בריאות הציבור ובריאות הילד והמתבגר בתחומים רפואיים, חברתיים ונפשיים. | ||
| − | + | יש הרואים בהשמנה את המחלה הכרונית השכיחה ביותר בילדים בעולם המערבי. | |
| − | יש | + | להשמנה בילד ובמתבגר יש גם השפעה על התפתחות תחלואה וסיבוכי השמנה הן בגיל הצעיר והן בגיל הבוגר. זיהוי מוקדם של משקל יתר ונטייה להשמנה עם התערבות בתהליך הפכו למשימה ראשונה במעלה בחשיבותה ברפואת הילדים המונעת. |
| − | + | במבט רחב על התמונה הכוללת, ברור שהבעיה לא תיפתר ללא שינויים סביבתיים דרך מדיניות בריאות הציבור, כולל הסברה נרחבת לכלל האוכלוסייה, חינוך ולימוד נושא התזונה בגנים ובתי הספר, הגשת מזון בריא בגנים ובצהרונים, הוספת מסגרות מתאימות ונגישות לכלל האוכלוסייה לביצוע פעילות גופנית ועוד. | |
| − | + | עם עליית מודעות הציבור לנושא ההשמנה בילדים, פונים הורים רבים יותר לייעוץ ולטיפול בנושא. | |
| + | ==סטיגמת המשקל == | ||
| + | בעבר האמינו שההשמנה באופן כללי היא תוצאה של בחירות אישיות גרועות והעדר שליטה באכילה, ובכך למעשה השליכו את כל האחריות על הילד הסובל מהשמנה ועל הוריו, בגדר "האשמת הקורבן". אלא שבפועל, ההשמנה קשורה לגורמים רבים ומורכבים - גנטיים, פיזיולוגיים, רגשיים, חברתיים וסביבתיים, ונמצא שאפילו שינויים בסביבה התוך-רחמית עשויים להשפיע על משקל העובר בהמשך חייו. הרבה מהגורמים הללו לא נמצאים כלל תחת שליטתו של הילד, וזאת הסיבה שבבואנו לטפל בבעיית ההשמנה חשוב להיזהר מהכללות וסטיגמות ובכך לגרום לנזק נוסף לילד ולמשפחתו. כל כן, חיוני לגשת לטיפול באופן חומל ונכון, ולהתבונן על התמונה הכוללת. בהיעדר גישה ראויה הילדים עלולים לסבול מעליה בתחושות התיסכול והבושה, ובכך לא רק שמצבם לא ישתפר, אלא אף עלול להעצים את האכילה המופרזת על רקע רגשי ולהוביל לצימצום הפעילות החברתית, להימנעות מהשתתפות בפעילות גופנית ומפגיעה ארוכת טווח בדימוי ובביטחון העצמי. | ||
== אפידמיולוגיה == | == אפידמיולוגיה == | ||
| + | ההשמנה נפוצה בכל השכבות החברתיות-כלכליות. שכיחות ההשמנה בקרב ילדים הולכת ועולה במהלך עשרות השנים האחרונות ברוב העולם המפותח, כולל בישראל. | ||
| − | + | בארצות הברית נמצא בשנים 1999–2002, ש-16 אחוזים מהילדים סובלים מהשמנה ו-30 אחוזים הם בעלי עודף משקל, כך שהודגמה עלייה של 45 אחוזים בשכיחות ההשמנה בהשוואה לשנים 1988–1994. | |
| − | + | דפוס דומה הודגם גם בארצות מערביות רבות נוספות. גם בישראל הנתונים מצביעים על עלייה משמעותית בשיעור ההשמנה. ההערכה היא שכ-15–20 אחוזים מהמתבגרים בישראל סובלים מעודף משקל. | |
| − | + | ילדים ומתבגרים בעודף משקל משמעותי נמצאים בסיכון גבוה יותר סטטיסטית להפוך למבוגרים בעלי עודף משקל, מה שמעלה את הסיכון לתחלואה ולתמותה בהמשך החיים. | |
| − | |||
| − | |||
== אטיולוגיה == | == אטיולוגיה == | ||
| − | + | השמנה נובעת מהפרת שיווי המשקל בין האנרגיה הנצרכת לאנרגיה המנוצלת. בגוף יש גם מנגנון ויסות המנסה לשמור על מסת גוף קבועה, כך שירידה בצריכה הקלורית תגרור ירידה בהוצאה האנרגטית. | |
| − | השמנה נובעת מהפרת שיווי המשקל בין | ||
נראה שהגורמים להשמנה הם שילוב של פקטורים גנטיים וסביבתיים, המשפיעים על מנגנוני צריכת המזון והוצאת האנרגיה. ההוצאה האנרגטית, עיקרה מושקע בקצב המטבוליזם הבסיסי של הגוף בזמן מנוחה (BMR - Basal metabolic rate). קצב המטבוליזם הבסיסי מושפע ממספר גורמים, כגון: | נראה שהגורמים להשמנה הם שילוב של פקטורים גנטיים וסביבתיים, המשפיעים על מנגנוני צריכת המזון והוצאת האנרגיה. ההוצאה האנרגטית, עיקרה מושקע בקצב המטבוליזם הבסיסי של הגוף בזמן מנוחה (BMR - Basal metabolic rate). קצב המטבוליזם הבסיסי מושפע ממספר גורמים, כגון: | ||
| − | *המוצא האתני - גבוה בלבנים ביחס לשחורים | + | *המוצא האתני - גבוה בלבנים ביחס לשחורים |
*המין - גבוה בבנים ביחס לבנות | *המין - גבוה בבנים ביחס לבנות | ||
| − | *הגיל - גבוה יותר בצעירים ביחס לזקנים | + | *הגיל - גבוה יותר בצעירים ביחס לזקנים |
| − | ההשמנה הנובעת מהשפעת הסביבה קרויה '''השמנה ראשונית''' או אידיופתית. השמנה זו היא שילוב של גורמים תורשתיים עם גורמים סביבתיים והתנהגותיים. המאפיינים של ההשמנה הראשונית יהיו השמנה משפחתית, גובה תקין, התבגרות מינית תקינה | + | ההשמנה הנובעת מהשפעת הסביבה קרויה '''השמנה ראשונית''' או אידיופתית. השמנה זו היא שילוב של גורמים תורשתיים עם גורמים סביבתיים והתנהגותיים. המאפיינים של ההשמנה הראשונית יהיו השמנה משפחתית, גובה תקין, התבגרות מינית תקינה ולעיתים אף [[התבגרות מינית מוקדמת|מוקדמת]], קידום ב[[גיל עצמות]] והיעדר ממצאים גופניים נוספים. |
גורמים נוספים הקשורים לשכיחות מוגברת לפתח השמנה בילדים כוללים: | גורמים נוספים הקשורים לשכיחות מוגברת לפתח השמנה בילדים כוללים: | ||
*השמנה של ההורים - השמנת ההורים מכפילה את הסיכוי של הילד להיות שמן, ובייחוד השמנה אמהית | *השמנה של ההורים - השמנת ההורים מכפילה את הסיכוי של הילד להיות שמן, ובייחוד השמנה אמהית | ||
*משקל לידה גבוה או נמוך | *משקל לידה גבוה או נמוך | ||
| − | *היעדר [[פעילות גופנית]] ועלייה בשעות מסך (טלוויזיה ומחשב). | + | *היעדר [[פעילות גופנית]] ועלייה בשעות מסך (טלוויזיה ומחשב). |
| + | |||
| + | השמנה יכולה להיות גם חלק מתסמונות או מהפרעות אנדוקריניות וקרויה אז '''השמנה משנית'''. השמנה משנית מהווה כ-5 אחוזים ממקרי ההשמנה בגיל הילדות וההתבגרות. | ||
| + | |||
| + | ===שכיחות ההשמנה בישראל=== | ||
| + | בסקר הלאומי של משרד הבריאות בשנים 2015–2016, "רב מב"ת לילד" מצוין כי 9 אחוזים מהילדים בני 2–11 הם בעלי עודף משקל ו-7.5 אחוזים סובלים מהשמנה. | ||
| + | |||
| + | על פי נתוני משרד הבריאות, שנלקחו בשנת הלימודים 2020–2021 ממדידות משקל וגובה בבתי לפי סקר "מדדי מיקוד בפערים בבריאות בישראל" ממרץ 2023{{הערה|התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל/ פרופ׳ רונית קלדרון-מרגלית, 20.3.2023}} נמצא כי בממוצע ארצי, בכיתה א' כ-22 אחוזים מהילדים בישראל סובלים מדרגות שונות של עודף משקל, ובכיתה ז' עודף המשקל עולה ל-33 אחוזים. נתוני השמנת היתר, שמוגדרת כ-BMI מעל 30, עומדים על שיעור ארצי של 7.7 אחוזים בגיל 7, ובגיל 14–15 הממוצע הארצי של השמנת יתר עומד על 11.8 אחוזים . | ||
| − | + | בישראל אחוז החולים בסוכרת מסוג 2 בילדים ובמתבגרים עדיין קטן מכלל מקרי הסוכרת, אך יש מגמת עלייה. לפני הופעת סוכרת מסוג 2 יש שלב של עמידות לאינסולין ואי סבילות לסוכרים שהוא בדרך כלל הפיך עם הירידה במשקל, ולכן יש חשיבות לזיהוי ולטיפול מוקדם בתופעה זו. | |
| − | = | + | בעבודה שבוצעה בישראל בילדים/מתבגרים עם השמנה נמצאה שכיחות של 13.5 אחוזים של אי סבילות לסוכרים ושכיחות של 81.2 אחוזים של עמידות לאינסולין (על פי בדיקות [[t:גלוקוז - Glucose|גלוקוז]] ו[[בדיקת אינסולין בצום|אינסולין בצום]]){{הערה|שם=הערה11| Shalitin S, et al. Insulin resistance and impaired glucose tolerance in obese children and adolescents referred to a tertiary care center in Israel. Int J Obes 2005;29:571-578}}. |
| − | תרומתה המשמעותית של הסביבה לתופעת ההשמנה ניכרת על פי העלייה הגדולה בממדי המגפה בעשורים האחרונים. אם בימים קדומים לרקמת השומן היה תפקיד במלחמת הקיום כמקור מאגר אנרגיה לעיתות רעב, | + | ===השפעת הסביבה=== |
| + | תרומתה המשמעותית של הסביבה לתופעת ההשמנה ניכרת על פי העלייה הגדולה בממדי המגפה בעשורים האחרונים. אם בימים קדומים לרקמת השומן היה תפקיד במלחמת הקיום כמקור מאגר אנרגיה לעיתות רעב, בעת שהמזון זמין מאוד ואורח חיינו פעיל פחות, הפך יתרון זה לחיסרון. | ||
| − | + | סגנון החיים הנוכחי כרוך בירידה ניכרת בפעילות הגופנית בהשוואה לעבר, ואפילו לעבר הלא-רחוק. ילדים לא רק מבלים שעות רבות בישיבה מול מסכים, אלא גם אוכלים את ארוחותיהם מולם, כשאלו מייצרים מוסחות, העדר מודעות באכילה והגדלת כמויות המזון הנצרכות. משפחות רבות לא מצליחות לאכול ביחד ובאופן סדיר את ארוחותיהם, מה שמשפיע לרעה במובנים רבים על איכות האכילה. לכל אלו מצטרף לעיתים קרובות מודלינג לא בריא של דפוסי אכילה אוביסוגניים שמובילים להשתרשות הרגלי אכילה גרועים. | |
===ההשפעה הגנטית=== | ===ההשפעה הגנטית=== | ||
| − | + | על התרומה הגנטית להשמנה אנו למדים ממחקרים בתאומים זהים שגודלו בסביבות שונות. ממודלים של חיות ניתן ללמוד על מעורבותם של מספר גנים בתהליך ההשמנה גם בבני אדם. תוארו אנשים שבהם נמצאו מוטציות בגנים דומים, כגון: | |
| − | על התרומה הגנטית להשמנה אנו למדים ממחקרים בתאומים זהים שגודלו בסביבות שונות. ממודלים של חיות ניתן ללמוד על מעורבותם של מספר גנים בתהליך ההשמנה גם בבני אדם. | ||
# מוטציות בגן ללפטין (Leptin), שגורם לחסר בהורמון הלפטין. הפנוטיפ יהיה: | # מוטציות בגן ללפטין (Leptin), שגורם לחסר בהורמון הלפטין. הפנוטיפ יהיה: | ||
#*אכילת-יתר (היפרפגיה) קשה | #*אכילת-יתר (היפרפגיה) קשה | ||
#*השמנה קשה | #*השמנה קשה | ||
#*[[עמידות לאינסולין]] כבר מגיל צעיר | #*[[עמידות לאינסולין]] כבר מגיל צעיר | ||
| − | #*ויסות חום פגוע | + | #*ויסות חום פגוע |
| − | #*[[תת פעילות בלוטות המין עם רמה נמוכה של הורמונים גונדוטרופיים]] ([[Hypogonadotropic hypogonadism]]) - הסתמנות זו גורמת ל[[חוסר פריון]]. | + | #*[[תת פעילות בלוטות המין עם רמה נמוכה של הורמונים גונדוטרופיים]] ([[Hypogonadotropic hypogonadism]]) - הסתמנות זו גורמת ל[[חוסר פריון]]. |
| − | # במספר חולים עם השמנה קשה שהחלה בשלב מוקדם של החיים נמצאו מוטציות בקולטן ללפטין. ההופעה הייתה מלווה בהיעדר התבגרות מינית ובירידה בהפרשת [[הורמון גדילה]] ו[[ההורמון המגרה את בלוטת התריס]] (TSH - Thyroid-stimulating hormone). | + | # במספר חולים עם השמנה קשה שהחלה בשלב מוקדם של החיים נמצאו מוטציות בקולטן ללפטין. ההופעה הייתה מלווה בהיעדר התבגרות מינית ובירידה בהפרשת [[הורמון גדילה]] ו[[ההורמון המגרה את בלוטת התריס]] (TSH - Thyroid-stimulating hormone). |
# מוטציות בגן ל-PC1 {{כ}}(Prohormone convertase 1) גורמת בבני אדם: | # מוטציות בגן ל-PC1 {{כ}}(Prohormone convertase 1) גורמת בבני אדם: | ||
#*השמנה קשה בגיל מוקדם | #*השמנה קשה בגיל מוקדם | ||
#*עיבוד לקוי של האינסולין הגורם ל[[סוכרת]] עם [[היפרפרואינסולינמיה]] | #*עיבוד לקוי של האינסולין הגורם ל[[סוכרת]] עם [[היפרפרואינסולינמיה]] | ||
#*חסר הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH - Adrenocorticotropic hormone) בשל ליקוי בעיבוד ה-POMC {{כ}}(Pro-opiomelanocortin) | #*חסר הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH - Adrenocorticotropic hormone) בשל ליקוי בעיבוד ה-POMC {{כ}}(Pro-opiomelanocortin) | ||
| − | #*שיעור ג'ינג'י | + | #*שיעור ג'ינג'י |
| − | # מוטציות בגן לרצפטור ל-MC4 {{כ}}(Melanocortin 4 receptor) הן המוטציות המולדות השכיחות ביותר בבני אדם הידועות | + | # מוטציות בגן לרצפטור ל-MC4 {{כ}}(Melanocortin 4 receptor) הן המוטציות המולדות השכיחות ביותר בבני אדם הידועות, וגורמות לעלייה בצריכת המזון, השמנה קשה, היפראינסולינמיה מגיל צעיר וקומה גבוהה יחסית. |
===בקרת האכילה=== | ===בקרת האכילה=== | ||
| + | גופנו ומוחנו, כולל מערכת התגמול במוח, מותאמים למצבי מחסור, ולכן מזונות עתירי קלוריות, שומן, סוכר ומלח, משפיעים על מערכת התגמול במוח ומייצרים הרגשה טובה, עונג והרגעה. יחד עם השפע הקיים הדבר מוביל להצפה, בלבול ולבחירות מזון מוטעות, וההשפעה של כל אלה בגיל הילדות משמעותית עוד יותר. | ||
| − | בקרת מנגנון האכילה מווסת על ידי המערכת הנוירואנדוקרינית וגירויים פריפריים{{הערה|שם=הערה1| Mark A. Sperling. Pediatric Endocrinology, 3th Edition. Saunders 2008;788-819}}. | + | בקרת מנגנון האכילה מווסת על ידי המערכת הנוירואנדוקרינית וגירויים פריפריים{{הערה|שם=הערה1| Mark A. Sperling. Pediatric Endocrinology, 3th Edition. Saunders 2008;788-819}}. |
| − | מנגנונים קצרי טווח המווסתים את התיאבון כוללים הפרשת הורמונים מרקמת השומן וממערכת העיכול שמגרים את מערכת העצבים המרכזית וכוללים: כולציסטוקינין (Cholecystokinin){{כ}}, GLP-1{{כ}} (Glucagon-like peptide-1) ו-PYY (פפטיד YY), המשרים תחושת שובע, בעוד שהורמון הגרלין (Ghrelin) המופרש מהקיבה מגרה תיאבון. | + | מנגנונים קצרי טווח המווסתים את התיאבון כוללים הפרשת הורמונים מרקמת השומן וממערכת העיכול שמגרים את מערכת העצבים המרכזית וכוללים: [[כולציסטוקינין]] (Cholecystokinin){{כ}}, [[GLP-1]]{{כ}} (Glucagon-like peptide-1) ו-PYY (פפטיד YY), המשרים תחושת שובע, בעוד שהורמון הגרלין (Ghrelin) המופרש מהקיבה מגרה תיאבון. |
| − | רקמת השומן משחררת את ההורמונים לפטין ואדיפונקטין (Adiponectin), המשדרים למוח על מצב מאגרי האנרגיה בגוף. הלפטין הוא אחד ההורמונים העיקריים במערכת זו. הלפטין נקשר לקולטנים בבלוטת תת-הרמה (היפותלמוס), ושם גורם לדיכוי תיאבון. | + | רקמת השומן משחררת את ההורמונים לפטין ואדיפונקטין (Adiponectin), המשדרים למוח על מצב מאגרי האנרגיה בגוף. הלפטין הוא אחד ההורמונים העיקריים במערכת זו. הלפטין נקשר לקולטנים בבלוטת תת-הרמה (היפותלמוס), ושם גורם לדיכוי תיאבון. |
| − | רמות הלפטין גבוהות יותר באנשים | + | רמות הלפטין גבוהות יותר באנשים הסובלים מהשמנה (כנראה כביטוי לריווי הקולטנים בהיפותלמוס עם עמידות ללפטין), וגבוהות בבנות מאשר בבנים. בעיתות צום וירידה במשקל, יש ירידה ברמות לפטין ואינסולין, הגורמות לעלייה בצריכת המזון וירידה בהוצאה האנרגטית על ידי גירוי סינתזת NPY (נוירופפטיד Y), {{כ}}AgRP {{כ}}(Agouti-related protein) ואורקסין (Orexin), ועיכוב פעילות סימפתטית ומסלולים קטבוליים אחרים. |
| − | לאחר אכילה ועלייה במשקל, יש עלייה ברמות אינסולין ולפטין עם גירוי להפחתת התצרוכת הקלורית ועלייה בהוצאה האנרגטית על ידי שחרור מלנוקורטין, הורמון מגרה מלנוציטים α{{כ}}(α-MSH - α-Melanocyte-stimulating hormone) והורמון משחרר קורטיקוטרופין (CRH - Corticotropin-Releasing Hormone). | + | מסיבה זו דיאטות המובילות להרזיה מייצרות דחף פיזיולוגי חזק לאכילה, ואם לא די בכך, כל דיאטה דלת קלוריות מובילה בהכרח לירידה בצריכה האנרגתית היומית, מה שמטרפד את היכולת להישאר במשקל הנמוך לאורך זמן ועלול להוביל למעגלי דיאטות בלתי נגמרים. |
| + | |||
| + | לאחר אכילה ועלייה במשקל, יש עלייה ברמות אינסולין ולפטין עם גירוי להפחתת התצרוכת הקלורית ועלייה בהוצאה האנרגטית על ידי שחרור מלנוקורטין, הורמון מגרה מלנוציטים α{{כ}}(α-MSH - α-Melanocyte-stimulating hormone) והורמון משחרר קורטיקוטרופין (CRH - Corticotropin-Releasing Hormone). | ||
===תסמונות גנטיות המלוות בהשמנה בילדות=== | ===תסמונות גנטיות המלוות בהשמנה בילדות=== | ||
| − | דוגמאות לתסמונות גנטיות מלוות בהשמנה כוללות: | + | דוגמאות לתסמונות גנטיות מלוות בהשמנה כוללות: |
| − | *'''תסמונת אלסטרום''' ([[Alström syndrome]]) - מלווה ב[[תת פעילות בלוטות המין]] (היפוגונדיזם), [[ניוון רשתית]], [[חירשות]] וסוכרת. | + | *'''תסמונת אלסטרום''' ([[Alström syndrome]]) - מלווה ב[[תת פעילות בלוטות המין]] (היפוגונדיזם), [[ניוון רשתית]], [[חירשות]] וסוכרת. |
*'''[[תסמונת פראדר ווילי]]''' (Prader–Willi syndrome). מאפייני התסמונת: | *'''[[תסמונת פראדר ווילי]]''' (Prader–Willi syndrome). מאפייני התסמונת: | ||
**[[רפיסות שרירים בינקות]] ([[Neonatal hypotonia]]) | **[[רפיסות שרירים בינקות]] ([[Neonatal hypotonia]]) | ||
| שורה 96: | שורה 106: | ||
**אכילת יתר עם השמנה קשה | **אכילת יתר עם השמנה קשה | ||
**הפרעה בגדילה עם [[קומה נמוכה]] | **הפרעה בגדילה עם [[קומה נמוכה]] | ||
| − | **[[איחור התפתחותי]] | + | **[[איחור התפתחותי]] |
*'''תסמונת [[Bardet-Biedel]]'''. מאפייני התסמונת: | *'''תסמונת [[Bardet-Biedel]]'''. מאפייני התסמונת: | ||
**תת פעילות של בלוטות המין | **תת פעילות של בלוטות המין | ||
| שורה 102: | שורה 112: | ||
**[[הדקות]] ([[Syndactyly]]) | **[[הדקות]] ([[Syndactyly]]) | ||
**[[ריבוי אצבעות]] ([[Polydactyly]]) | **[[ריבוי אצבעות]] ([[Polydactyly]]) | ||
| − | **איחור התפתחותי. | + | **איחור התפתחותי. |
| − | בדרך כלל תסמונות אלו מלוות בתווים דיסמורפיים | + | בדרך כלל תסמונות אלו מלוות בתווים דיסמורפיים ולעיתים בהפרעה בגדילה. |
===הפרעות אנדוקריניות הקשורות בהשמנה=== | ===הפרעות אנדוקריניות הקשורות בהשמנה=== | ||
| − | + | הפרעות אנדוקריניות מלוות בהשמנה כוללות: | |
| − | הפרעות אנדוקריניות מלוות בהשמנה כוללות: | ||
*[[תת-תריסיות]] | *[[תת-תריסיות]] | ||
*[[תסמונת קושינג]] | *[[תסמונת קושינג]] | ||
| שורה 117: | שורה 126: | ||
==קליניקה== | ==קליניקה== | ||
| − | |||
===[[סיכון למחלות לב וכלי דם]]=== | ===[[סיכון למחלות לב וכלי דם]]=== | ||
| − | להשמנה יש חשיבות ניכרת בקרב בני נוער כמדד לבריאותם בהווה ובעתיד. מספר רב של עבודות הדגים קשר בין השמנה בגיל הנעורים להשמנה ולתחלואה מהשמנה בחיים כמבוגר. | + | להשמנה יש חשיבות ניכרת בקרב בני נוער כמדד לבריאותם בהווה ובעתיד. מספר רב של עבודות הדגים קשר בין השמנה בגיל הנעורים להשמנה ולתחלואה מהשמנה בחיים כמבוגר. |
| − | לכן, יש להתייחס להשמנה כאל מחלה כרונית הדורשת טיפול כרוני. השמנה קשורה בקיצור תוחלת החיים, וככל שהיא מתחילה בגיל צעיר יותר, תוחלת החיים יורדת. שכיחות תחלואה הכוללת גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם נמצאה בקשר ישר עם העלייה בדרגת [[מדד מסת הגוף]] (BMI - Body mass index). | + | לכן, יש להתייחס להשמנה כאל מחלה כרונית הדורשת טיפול כרוני. השמנה קשורה בקיצור תוחלת החיים, וככל שהיא מתחילה בגיל צעיר יותר, תוחלת החיים יורדת. שכיחות תחלואה הכוללת [[גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם]] נמצאה בקשר ישר עם העלייה בדרגת [[מדד מסת הגוף]] (BMI - Body mass index). |
| − | בילדים, בנוכחות עודף משקל, נמצאו ב-5 | + | בילדים, בנוכחות עודף משקל, נמצאו ב-5 אחוזים שלושה גורמי סיכון או יותר לתחלואת לב וכלי דם, בעוד בנוכחות השמנה נמצאו ב-18 אחוזים נוכחות של שלושה גורמי סיכון או יותר לתחלואת לב וכלי דם. בנוכחות השמנה קשה (מדד מסת גוף גבוה מאחוזון 99) מדווחת שכיחות של 33 אחוזים לנוכחות שלושה גורמי סיכון או יותר לתחלואת לב וכלי דם בגיל הצעיר{{הערה|שם=הערה2| Freedman DS, et al. cardiovascular risk factors and exess adiposity among overweight children and adolescents: the Bogalusa Heart Study. J Pediatr 2007;150:12-17}}. |
| − | בעבודה שבוצעה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בבית החולים שניידר, נמצאו בקרב 36.7 | + | בעבודה שבוצעה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בבית החולים שניידר, נמצאו בקרב 36.7 אחוזים מהילדים ומהמתבגרים נוכחות שני גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם ([[יתר לחץ דם]], [[דיסליפידמיה]] או עמידות לאינסולין) ובקרב 14.6 אחוזים נוכחות של שלושה גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם{{הערה|שם=הערה3| Shalitin S, et al. Frequency of cardiovascular risk factors in obese children and Adolescents referred to a tertiary care center in Israel. Hormone Res 2008;69:152-159}}. נוכחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם בתקופת הילדות גם דווחה כקשורה לשכיחות תחלואה לבבית בחיים הבוגרים{{הערה|שם=הערה4| Baker JL, et al. Childhood body-mass-index and the risk of coronary heart disease in adulthood. NEJM 2007;357:2329-2337}}. |
| − | בילדים/מתבגרים | + | בילדים/מתבגרים הסובלים מהשמנה מדווחת דיסליפידמיה בשכיחות של 12–17 אחוזים{{הערה|שם=הערה5| Jago R, et al. Prevalence of abnormal lipid and blood pressure values among an ethnically diverse population of eight-grade adolescents and screening implications. Pediatrics 2006;117:2065-2073}}. דיסליפידמיה זו מאופיינת ב[[טריגליצרידים]] מוגברים, ב[[ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה]] (HDL - High-density lipoprotein) נמוך וב[[ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה]] (LDL - Low-density lipoprotein) גבוה. |
| − | באוכלוסיית הילדים והמתבגרים בארץ נמצאה שכיחות של 27 | + | באוכלוסיית הילדים והמתבגרים בארץ נמצאה שכיחות של 27 אחוזים של דיסליפידמיה כלשהי, ובייחוד טריגליצרידים וליפופרוטאין בצפיפות נמוכה מוגברים{{הערה|שם=הערה3}}. |
| − | בילדים ובמתבגרים נמצאה התאמה בין יתר לחץ דם סיסטולי לדרגת מדד מסת הגוף, עובי קפלי שומן והיחס בין היקפי מותניים/ירכיים{{הערה|שם=הערה6| Lurbe E, et al. Obesity, body fat distribution, and ambulatory blood pressure in children and adolescents. J Clin Endocrinol Metab 2001;3:362-367}}. בילדים עם עודף משקל, יתר לחץ דם (לחץ דם מעל אחוזון 95 למין ולגיל) נמצא בשכיחות של 4.4-6.6 | + | בילדים ובמתבגרים נמצאה התאמה בין יתר לחץ דם סיסטולי לדרגת מדד מסת הגוף, עובי קפלי שומן והיחס בין היקפי מותניים/ירכיים{{הערה|שם=הערה6| Lurbe E, et al. Obesity, body fat distribution, and ambulatory blood pressure in children and adolescents. J Clin Endocrinol Metab 2001;3:362-367}}. בילדים עם עודף משקל, יתר לחץ דם (לחץ דם מעל אחוזון 95 למין ולגיל) נמצא בשכיחות של 4.4-6.6 אחוזים בקרב ילדים בגילים 2–5 שנים, ובשכיחות של 13.3-16.3 אחוזים במתבגרים בגילים 16–19 שנים{{הערה|שם=הערה7| Falkner B, et al. The relationship of body mass index and blood pressure in primary care pediatric patients. J Pediatr 2006;148:195-200}}{{הערה|שם=הערה8| Sorof JM, et al. Overweight, ethnicity, and the prevalence of hypertension in school-aged children. Pediatrics 2004;113:475-482}}. הסיכון היחסי ליתר לחץ דם בילדים הסובלים מהשמנה הוא כפי 3.6 ביחס לילדים ללא השמנה. |
===השמנה ותחלואה מטבולית=== | ===השמנה ותחלואה מטבולית=== | ||
| + | במקביל לעלייה בתחלואה מהשמנה נצפתה עלייה מקבילה בעליית התחלואה של [[סוכרת מסוג 2]] בילדים ובמתבגרים{{הערה|שם=הערה9| Sinha R, et al. Prevalence of impaired glucose tolerance among children and adolescents with marked obesity. NEJM 2002;346:802-810}}. בחלק ממדינות העולם, ובייחוד בארצות הברית, סוכרת מסוג 2 היא כ-20 אחוזים ממקרי הסוכרת בילדים בני 10–19 שנים{{הערה|שם=הערה10| Liese AD, et al. The burden of diabetes mellitus among US youth: prevalence estimates from the SEARCH for diabetes in Youth Study. Pediatrics 2006;118:1510-1518}}. | ||
| − | + | [[התסמונת המטבולית]] מוגדרת כנוכחות של השמנה בטנית בנוכחות שניים או יותר מהתופעות הבאות: | |
| − | |||
| − | [[התסמונת המטבולית]] מוגדרת כנוכחות של השמנה בטנית בנוכחות שניים או יותר מהתופעות הבאות: | ||
*טריגליצרידים מוגברים | *טריגליצרידים מוגברים | ||
*HDL נמוך | *HDL נמוך | ||
| שורה 144: | שורה 151: | ||
*[[סוכר גבוה בצום]] או עדות ל[[אי סבילות לסוכרים]] בתבחין [[העמסת סוכר]] | *[[סוכר גבוה בצום]] או עדות ל[[אי סבילות לסוכרים]] בתבחין [[העמסת סוכר]] | ||
*יתר לחץ דם | *יתר לחץ דם | ||
| − | *נוכחות [[כבד שומני]] | + | *נוכחות [[כבד שומני]] |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | השכיחות המדווחת של התסמונת המטבולית בקרב מתבגרים בני 12–19 שנים בארצות הברית היא כ-4.2 אחוזים{{הערה|שם=הערה12| Cook S, et al. Prevalence of a metabolic syndrome phenotype in adolescents: findings from the third National Health and Nutrition Examination Survey, 1988-1994. Arch Pediatr Adolesc Med 2003;157:821-827}} ובמתבגרים עם השמנה קשה (מדד מסת גוף מעל 40) כ-50 אחוזים{{הערה|שם=הערה13| Weiss R, et al. Obesity and the metabolic syndrome in children and adolescents. NEJM 2004;350:2362-2374}}. | ||
| − | + | נוכחות של [[אקנטוזיס ניגריקנס]] (Acanthosis nigricans) הקשורה לעמידות לאינסולין ולסוכרת מסוג 2 דווחה ב-8 אחוזים מהאוכלוסייה הלבנה הצעירה עם השמנה{{הערה|שם=הערה14| Nguyen TT, et al. Relation of acanthosis nigricans to hyperinsulinemia and insulin sensitive in overweight African American and white children. J Pediatr 2001;138:474-480}}. | |
| − | השמנה קשורה בהופעה של [[הפרשת יתר של הורמונים זכריים]] ([[היפראנדרוגניזם]]) בבנות מתבגרות, עם עלייה בסיכון לסבול מ[[תסמונת השחלות הפוליציסטיות]]. התסמונת עצמה מוחמרת בנוכחות השמנה{{הערה|שם=הערה15| McCartney CR, et al. Obesity and sex steroid changes across puberty: evidence for marked hyperandrogenemia in pre-and early pubertal obese girls. J Clin Endocrinol Meta 2007;92:430-436}}, וחלק ממאפייני התסמונת משתפרים עם ירידה במשקל. | + | ===תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS - Polycystic ovary syndrome)=== |
| + | השמנה קשורה בהופעה של [[הפרשת יתר של הורמונים זכריים]] ([[היפראנדרוגניזם]]) בבנות מתבגרות, עם עלייה בסיכון לסבול מ[[תסמונת השחלות הפוליציסטיות]]. התסמונת עצמה מוחמרת בנוכחות השמנה{{הערה|שם=הערה15| McCartney CR, et al. Obesity and sex steroid changes across puberty: evidence for marked hyperandrogenemia in pre-and early pubertal obese girls. J Clin Endocrinol Meta 2007;92:430-436}}, וחלק ממאפייני התסמונת משתפרים עם ירידה במשקל. | ||
| − | המאפיינים הקליניים יהיו [[אי סדירות במחזורים]], [[אקנה]], [[תשעורת מוגברת]] ובעיות פריון בחיים הבוגרים הצעירים. | + | המאפיינים הקליניים יהיו [[אי סדירות במחזורים]], [[אקנה]], [[תשעורת מוגברת]] ובעיות פריון בחיים הבוגרים הצעירים. |
===התבגרות מינית מוקדמת=== | ===התבגרות מינית מוקדמת=== | ||
| − | |||
{{הפניה לערך מורחב| השמנה בילדות והתבגרות מינית בילדים - Childhood obesity and puberty}} | {{הפניה לערך מורחב| השמנה בילדות והתבגרות מינית בילדים - Childhood obesity and puberty}} | ||
בילדים עם השמנה תוארה הופעה של התבגרות מינית מוקדמת{{הערה|שם=הערה16| Kaplowitz PB, et al. Earlier onset of puberty in girls: relation to increased body mass index and race. Pediatrics 2001;108:347-353}} עם קידום בגיל עצמות וסיכון בקיפוח בגובה הסופי. | בילדים עם השמנה תוארה הופעה של התבגרות מינית מוקדמת{{הערה|שם=הערה16| Kaplowitz PB, et al. Earlier onset of puberty in girls: relation to increased body mass index and race. Pediatrics 2001;108:347-353}} עם קידום בגיל עצמות וסיכון בקיפוח בגובה הסופי. | ||
===כבד שומני=== | ===כבד שומני=== | ||
| + | תופעת כבד שומני מתוארת באחוזים משתנים של ילדים ומתבגרים עם השמנה{{הערה|שם=הערה17| Schwimmer JB, et al. Prevalence of fatty liver in children and adolescents. Pediatrics 2006;118:1388-1393}}, ובייחוד מופיעה בשכיחות מוגברת באלו עם השמנה קשה. הביטוי יהיה של [[כאבי בטן]] לא ספציפיים ולעיתים ללא תסמינים, [[הפרעה באנזימי כבד]] והדגמה ב[[בדיקת על שמע]] (US - Ultrasound) של הצטברות שומן בכבד. | ||
| − | + | התופעה יכולה להחמיר עד [[לייפת כבדית|לייפת (פיברוזיס) כבדית]] עם [[שחמת כבד]]. הפחתה במשקל יכולה להביא לשיפור הממצאים. | |
| − | |||
| − | התופעה יכולה להחמיר עד [[לייפת כבדית|לייפת (פיברוזיס) כבדית]] עם [[שחמת כבד]]. הפחתה במשקל יכולה להביא לשיפור הממצאים. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | בארץ נמצאה שכיחות של כ-60 אחוזים של כבד שומני במתבגרים הסובלים מהשמנה{{הערה|שם=הערה18| Sagi R, et al. Nonalcoholic fatty liver disease in overweight children and asdolescents. Acta Pediatr 2007;94:1209-1213}}. שכיחות התופעה וחומרתה היו בהתאמה לדרגת ההשמנה ולדרגת העמידות לאינסולין. | |
| − | ===[[ | + | ===אבנים בדרכי מרה=== |
| + | השמנה תוארה גם כגורם סיכון להופעת [[אבנים בדרכי מרה]], שנמצאו בכ-2 אחוזים מאוכלוסיית הילדים/מתבגרים עם מדד מסת גוף מעל ל-30{{כ}}{{הערה|שם=הערה19| Kacchele V, et al. Prevalence of gallbladder stone disease in obese children and adolescents: influence of the degree of obesity, sex and pubertal development. J Pediatr Gastroenterol Nutr 2006;42:66-70}}. | ||
| − | שכיחות מוגברת של [[ | + | ===דום נשימה חסימתי בשינה=== |
| + | בילדים/מתבגרים הסובלים מהשמנה מדווחת שכיחות מוגברת של [[דום נשימה חסימתי בזמן שינה]] בשכיחות של פי שש מאשר בילדים רזים{{הערה|שם=הערה20| Young T, et al. Epidemiology of obstructive sleep apnea: a population health perspective. Am J respire Crit Care Med 2002;165:1217-1239}}. תופעה זו קשורה בעלייה בהתפתחות יתר לחץ דם, תחלואת לב וכלי דם, הפרעות התנהגות, הפרעה בתפקוד בבית הספר וירידה באיכות החיים. יש חשיבות רבה בזיהוי הבעיה בשלב מוקדם כדי להפחית את התחלואה הנלווית לתופעה זו. | ||
| − | ===[[ | + | ===יתר לחץ תוך-גולגולתי=== |
| + | שכיחות מוגברת של [[גידול מדומה במוח]] (Pseudotumor Cerebri) עם [[כאבי ראש]] והפרעות בראייה (שכיחות גבוהה כפי 15 בנוכחות השמנה){{הערה|שם=הערה21| Yanovski JA, et al. Pediatric obesity. Rev Endocrinol Metab Disord 2001;2:371-383}}. תופעה זו יכולה לסכן את הראייה אם אינה מטופלת בזמן. האבחנה נעשית על פי אנמנזה של כאבי ראש, עדות ל[[בצקת הדיסקות]] (Papilledema) ב[[בדיקת קרקעית העין]] ועלייה בלחץ נוזל השדרה הנבדק על ידי [[ניקור מותני]]. | ||
| − | במתבגרים עם השמנה קשה תוארה הופעת [[טרשת מוקדית סגמנטאלית של פקעיות הכליה]] (FSGS - Focal segmental glomerulosclerosis), שיכולה להתקדם ל[[אי ספיקת כליות]] עם החמרת ההשמנה או לעבור נסיגה עם הפחתה במשקל{{הערה|שם=הערה22| Adelman RD, et al. Proteinuria and focal segmental glomerulosclerosis in severely obese adolescents. J Pediatr 2001;138:481-485}}. | + | ===טרשת מוקדית סגמנטאלית של פקעיות הכליה (FSGS - Focal segmental glomerulosclerosis)=== |
| + | במתבגרים עם השמנה קשה תוארה הופעת [[טרשת מוקדית סגמנטאלית של פקעיות הכליה]] (FSGS - Focal segmental glomerulosclerosis), שיכולה להתקדם ל[[אי ספיקת כליות]] עם החמרת ההשמנה או לעבור נסיגה עם הפחתה במשקל{{הערה|שם=הערה22| Adelman RD, et al. Proteinuria and focal segmental glomerulosclerosis in severely obese adolescents. J Pediatr 2001;138:481-485}}. | ||
===תופעות אורתופדיות=== | ===תופעות אורתופדיות=== | ||
| − | + | תוארו בשכיחות מוגברת בנוכחות השמנה בילדים ומתבגרים כוללות{{הערה|שם=הערה21}}: | |
| − | תוארו בשכיחות מוגברת בנוכחות השמנה בילדים ומתבגרים כוללות{{הערה|שם=הערה21}}: | ||
*[[ברך קלובה]] ([[Genu valgus]]) | *[[ברך קלובה]] ([[Genu valgus]]) | ||
*[[החלקת ראש עצם הירך]] ([[Slipped capital femoral epiphysis]]) | *[[החלקת ראש עצם הירך]] ([[Slipped capital femoral epiphysis]]) | ||
*[[כאבי גב תחתון]] | *[[כאבי גב תחתון]] | ||
| − | *[[עקמת]] (Scoliosis) | + | *[[עקמת]] (Scoliosis) |
| − | *[[דלקת מפרקים ניוונית]] (Osteoarthritis) | + | *[[דלקת מפרקים ניוונית]] (Osteoarthritis) |
===קשיים נפשיים=== | ===קשיים נפשיים=== | ||
| − | + | אחת הבעיות הקשות בילדים ובמתבגרים עם השמנה הן הופעה של בעיות פסיכולוגיות שמדווחות בשכיחות מוגברת{{הערה|שם=הערה23| Sjoberg RI, et al. Obesity, shame, and depression in school- aged children: a population –based study. Pediatrics 2005;116:389-392}}. בעיות אלו כרוכות בהפרעה בדימוי העצמי, שכיחות מוגברת של [[דיכאון]] וקושי ביצירת קשרים חברתיים. ילדים אלו נוטים להיות מבודדים בחברה. עקב דימוי הגוף הלקוי, ילדים/מתבגרים אלו גם נמנעים מביצוע פעילות גופנית כדי לא לסבול מהקנטות בני גילם. | |
| − | אחת הבעיות הקשות בילדים ובמתבגרים עם השמנה הן הופעה של בעיות פסיכולוגיות שמדווחות בשכיחות מוגברת{{הערה|שם=הערה23| Sjoberg RI, et al. Obesity, shame, and depression in school- aged children: a population –based study. Pediatrics 2005;116:389-392}}. בעיות אלו כרוכות בהפרעה בדימוי העצמי, שכיחות מוגברת של [[דיכאון]] וקושי ביצירת קשרים חברתיים. ילדים אלו נוטים להיות מבודדים בחברה. עקב דימוי הגוף הלקוי, ילדים/מתבגרים אלו גם נמנעים מביצוע פעילות גופנית כדי לא לסבול מהקנטות בני גילם. | ||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| + | השמנה מוגדרת כהצטברות עודפת של שומן בגוף ביחס לגיל ולמין, ואולם יש קושי להגדיר את השיטה האידיאלית להערכת השמנה באוכלוסיית הילדים. | ||
| − | + | ניתן להעריך את המשקל הרצוי ביחס לגובה, לפי המין והגיל, כאשר מחשבים את אחוז משקל הילד בהשוואה למשקל הממוצע של בני מין וגובה זהה על ידי שימוש בנוסחה: | |
| − | + | <div class="toccolours" style="width: 50 אחוזים ; margin: auto; margin-bottom: 5px; padding: 2px 5px 2px 5px; font-family: David, serif; font-size:1.5em;"> | |
| − | ניתן להעריך את המשקל הרצוי ביחס לגובה, לפי המין והגיל, כאשר מחשבים את אחוז משקל הילד בהשוואה למשקל הממוצע של בני מין וגובה זהה על ידי שימוש בנוסחה: | ||
| − | <div class="toccolours" style="width: 50 | ||
| − | {{ש}}אחוז עודף משקל = משקל מצוי כפול 100 מחולק למשקל הרצוי לגובה. {{ש}}תוצאה גבוהה מ-110 | + | {{ש}}אחוז עודף משקל = משקל מצוי כפול 100 מחולק למשקל הרצוי לגובה. {{ש}}תוצאה גבוהה מ-110 אחוזים מוגדרת כעודף משקל, {{ש}}גבוהה מ-120 אחוזים - השמנה, {{ש}}וגבוהה מ-150 אחוזים - השמנת יתר קשה או חולנית. {{ש}}{{רווח קשיח}}''' </div> |
| − | שיטה נוספת, שהיא השיטה הנפוצה ביותר להערכת השמנה, היא על ידי חישוב מדד מסת הגוף. מדד מסת הגוף הוא חישוב משקל הגוף (בק"ג) מחולק בגובה (במטרים) בריבוע. מדד זה נמצא בהתאמה ישרה לכמות השומן התת-עורי ובכלל הגוף. | + | שיטה נוספת, שהיא השיטה הנפוצה ביותר להערכת השמנה, היא על ידי חישוב מדד מסת הגוף. מדד מסת הגוף הוא חישוב משקל הגוף (בק"ג) מחולק בגובה (במטרים) בריבוע. מדד זה נמצא בהתאמה ישרה לכמות השומן התת-עורי ובכלל הגוף. |
| − | במבוגרים ערך מדד מסת גוף גבוה מ-25 מוגדר כעודף משקל, גבוה מ-30 כהשמנת יתר, וגבוה מ-40 כהשמנה חולנית. בילדים ובמתבגרים מדד מסת גוף מעל אחוזון 85 לגיל ולמין מוגדר כעודף משקל, ומדד מסת גוף מעל אחוזון 95 - כהשמנה. יש עקומות מדד מסת גוף, המבוססות על בסיס נתוני ילדים מאוכלוסיית ארצות הברית, ופורסמו על ידי המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC - Centers for Disease Control and Prevention). בעקומות אלו משתמשים גם בישראל. | + | במבוגרים ערך מדד מסת גוף גבוה מ-25 מוגדר כעודף משקל, גבוה מ-30 כהשמנת יתר, וגבוה מ-40 כהשמנה חולנית. בילדים ובמתבגרים מדד מסת גוף מעל אחוזון 85 לגיל ולמין מוגדר כעודף משקל, ומדד מסת גוף מעל אחוזון 95 - כהשמנה. יש עקומות מדד מסת גוף, המבוססות על בסיס נתוני ילדים מאוכלוסיית ארצות הברית, ופורסמו על ידי המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC - Centers for Disease Control and Prevention). בעקומות אלו משתמשים גם בישראל. |
| − | ניתן להשתמש גם במדידות היקפי מותניים להערכה של דרגת ההשמנה הבטנית, מדידת עובי קפלי שומן, ומדידת תנגודת חשמלית (Bioimpedance analysis) להערכת אחוזי השומן בגוף. | + | ניתן להשתמש גם במדידות היקפי מותניים להערכה של דרגת ההשמנה הבטנית, מדידת עובי קפלי שומן, ומדידת תנגודת חשמלית (Bioimpedance analysis) להערכת אחוזי השומן בגוף. |
יש גם שיטות להערכת השמנה המשמשות בעיקר לצורכי מחקר, הכוללות שקילה תת-מימית, [[דימות תהודה מגנטית]]{{כ}} (MRI - Magnetic resonance imaging), [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT - Computed tomography) או מכשיר ל[[בדיקת צפיפות עצם]] (DEXA - Dual-energy X-ray absorptiometry). | יש גם שיטות להערכת השמנה המשמשות בעיקר לצורכי מחקר, הכוללות שקילה תת-מימית, [[דימות תהודה מגנטית]]{{כ}} (MRI - Magnetic resonance imaging), [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT - Computed tomography) או מכשיר ל[[בדיקת צפיפות עצם]] (DEXA - Dual-energy X-ray absorptiometry). | ||
===המלצות לאבחון/ איתור תחלואה משנית להשמנה=== | ===המלצות לאבחון/ איתור תחלואה משנית להשמנה=== | ||
| − | |||
====דגשים באנמנזה לאיתור סיבוכי השמנה==== | ====דגשים באנמנזה לאיתור סיבוכי השמנה==== | ||
| − | + | * סיפור משפחתי של יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, סוכרת מסוג 2, [[אירוע לבבי]] בגיל צעיר | |
| − | * סיפור משפחתי של יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, סוכרת מסוג 2, [[אירוע לבבי]] בגיל צעיר | + | * תלונות של [[השתנת יתר]] (Polyuria), [[צמאון יתר]] (Polydipsia), [[יובש בפה]] |
| − | * תלונות של [[השתנת יתר]] (Polyuria), [[צמאון יתר]] (Polydipsia), [[יובש בפה]] | + | * תלונה על נחירות לילה, הפסקות נשימה בזמן שינה, [[ישנוניות]] מוגברת במהלך שעות היום |
| − | * תלונה על נחירות לילה, הפסקות נשימה בזמן שינה, [[ישנוניות]] מוגברת במהלך שעות היום | + | * ירידה בתפקוד היום-יומי או בהישגים בלימודים |
| − | * ירידה בתפקוד היום-יומי או בהישגים בלימודים | + | * תלונה על כאבי בטן לא ספציפיים |
| − | * תלונה על כאבי בטן לא ספציפיים | + | * תלונות על כאבי ראש |
| − | * תלונות על כאבי ראש | + | * תלונות על הפרעות בראייה |
| − | * תלונות על הפרעות בראייה | + | * תלונות אורתופדיות |
| − | * תלונות אורתופדיות | ||
* אי סדירות מחזורים (במתבגרות) | * אי סדירות מחזורים (במתבגרות) | ||
====דגשים בבדיקה הגופנית לאבחון סיבוכים==== | ====דגשים בבדיקה הגופנית לאבחון סיבוכים==== | ||
| − | + | * מדידת גובה, משקל וחישוב מדד מסת הגוף, מדידת היקפי מותניים | |
| − | * מדידת גובה, משקל וחישוב מדד מסת הגוף, מדידת היקפי מותניים | + | * מדידת לחץ דם בישיבה, לאחר מנוחה של כ-10 דקות בשרוול מתאים והשוואה לאחוזוני לחץ דם |
| − | * מדידת לחץ דם בישיבה, לאחר מנוחה של כ-10 דקות בשרוול מתאים והשוואה לאחוזוני לחץ דם | + | * בדיקה לנוכחות אקנטוזיס ניגריקנס באזור העורף ובקפלים, בבתי שחי ובמפשעות |
| − | * בדיקה לנוכחות אקנטוזיס ניגריקנס באזור העורף ובקפלים, בבתי שחי ובמפשעות | + | * במתבגרות: בדיקה לנוכחות שיעור יתר ואקנה (אי סדירות מחזורים) |
| − | * במתבגרות: בדיקה לנוכחות שיעור יתר ואקנה (אי סדירות מחזורים) | ||
====בדיקות עזר==== | ====בדיקות עזר==== | ||
| − | + | *'''פרופיל שומנים בצום''': יילקח לכל ילד/מתבגר עם השמנה או לילד עם עודף משקל, בנוכחות סיפור משפחתי של דיסליפידמיה, [[מחלת לב כלילית]] או אירוע לבבי בגיל צעיר. | |
| − | *'''פרופיל שומנים בצום''': יילקח לכל ילד/מתבגר עם השמנה או לילד עם עודף משקל, בנוכחות סיפור משפחתי של דיסליפידמיה, [[מחלת לב כלילית]] או אירוע לבבי בגיל צעיר. | + | *'''בדיקות סוכר ואינסולין בצום''': תילקחנה לכל ילד/מתבגר עם השמנה או לילד/מתבגר עם עודף משקל, בייחוד בנוכחות אקנטוזיס ניגריקנס או סיבוכי השמנה אחרים. |
| − | *'''בדיקות סוכר ואינסולין בצום''': תילקחנה לכל ילד/מתבגר עם השמנה או לילד/מתבגר עם עודף משקל, בייחוד בנוכחות אקנטוזיס ניגריקנס או סיבוכי השמנה אחרים. | ||
* '''העמסת סוכר''': (תבוצע במרפאה אנדוקרינית) תבוצע בילדים עם השמנה מעל גיל 10 שנים או שהחלו תהליך התבגרות מינית בנוכחות גורם סיכון נוסף מהגורמים הבאים: | * '''העמסת סוכר''': (תבוצע במרפאה אנדוקרינית) תבוצע בילדים עם השמנה מעל גיל 10 שנים או שהחלו תהליך התבגרות מינית בנוכחות גורם סיכון נוסף מהגורמים הבאים: | ||
**סיפור משפחתי של סוכרת מסוג 2 בקרוב משפחה מדרגה ראשונה/שנייה | **סיפור משפחתי של סוכרת מסוג 2 בקרוב משפחה מדרגה ראשונה/שנייה | ||
| שורה 252: | שורה 238: | ||
**יתר לחץ דם | **יתר לחץ דם | ||
**דיסליפידמיה | **דיסליפידמיה | ||
| − | **בנערות - סיפור של תסמונת שחלות פוליציסטיות. | + | **בנערות - סיפור של תסמונת שחלות פוליציסטיות. |
| − | * '''תפקודי כבד''': יילקחו עבור כל ילד/מתבגר עם השמנה. בנוכחות תפקודי כבד מוגברים להשלים בדיקת על שמע של הכבד. | + | * '''תפקודי כבד''': יילקחו עבור כל ילד/מתבגר עם השמנה. בנוכחות תפקודי כבד מוגברים להשלים בדיקת על שמע של הכבד. |
| − | * '''תבחין שינה''': לאיתור דום נשימה בשינה בכל ילד/מתבגר עם השמנה/עודף משקל וסיפור חשוד לדום נשימה בשינה. | + | * '''תבחין שינה''': לאיתור דום נשימה בשינה בכל ילד/מתבגר עם השמנה/עודף משקל וסיפור חשוד לדום נשימה בשינה. |
* '''הפנייה לבדיקת קרקעיות עיניים''': בנוכחות השמנה/עודף משקל וסיפור חשוד לגידול מדומה במוח. | * '''הפנייה לבדיקת קרקעיות עיניים''': בנוכחות השמנה/עודף משקל וסיפור חשוד לגידול מדומה במוח. | ||
== טיפול == | == טיפול == | ||
| + | הטיפול הבסיסי הוא העלאת המודעות ל[[מזון בריא]], והגברת שעות הפעילות הגופנית היומית. | ||
| − | + | מטרת הטיפול היא ירידה במשקל ושמירת המשקל התקין למשך זמן ארוך, תוך הקטנת צריכת המזון או הגברת הפעילות הגופנית או שילוב של שניהם, ללא פגיעה בגדילה או ההתבגרות. בילדים קטנים שבהם ירידה חדה במשקל עלולה לפגוע בגדילתם ניתן להסתפק במניעת עלייה במשקל תוך תהליך הגדילה לגובה. | |
| − | |||
| − | מטרת הטיפול היא ירידה במשקל ושמירת המשקל התקין למשך זמן ארוך, תוך הקטנת צריכת המזון או הגברת הפעילות הגופנית או שילוב של שניהם, ללא פגיעה בגדילה או ההתבגרות. בילדים קטנים שבהם ירידה חדה במשקל עלולה לפגוע בגדילתם ניתן להסתפק במניעת עלייה במשקל תוך תהליך הגדילה לגובה. | ||
| − | הטיפול צריך להביא למיתון או לתיקון סיבוכים רפואיים ופסיכולוגיים של השמנת יתר. הטיפול צריך להביא לשינוי בהרגלי האכילה והפעילות הגופנית, כך שהשינוי באורח החיים יתמיד זמן ממושך. | + | הטיפול צריך להביא למיתון או לתיקון סיבוכים רפואיים ופסיכולוגיים של השמנת יתר. הטיפול צריך להביא לשינוי בהרגלי האכילה והפעילות הגופנית, כך שהשינוי באורח החיים יתמיד זמן ממושך. |
| − | טיפול בהשמנה בגיל צעיר עשוי להיות יעיל יותר מטיפול בגיל הבגרות, מכמה טעמים: | + | טיפול בהשמנה בגיל צעיר עשוי להיות יעיל יותר מטיפול בגיל הבגרות, מכמה טעמים: |
| − | * קל יותר לשנות הרגלי חיים בגיל צעיר יותר ושינויים אלו נשמרים זמן ממושך | + | * קל יותר לשנות הרגלי חיים בגיל צעיר יותר ושינויים אלו נשמרים זמן ממושך |
| − | * ילדים נמצאים בתהליך גדילה ובניית רקמת השריר והעצם, ולכן כל עוד הגדילה נמשכת ניתן להוריד את שיעור השומן בגוף, ללא ירידה במשקל. | + | * ילדים נמצאים בתהליך גדילה ובניית רקמת השריר והעצם, ולכן כל עוד הגדילה נמשכת ניתן להוריד את שיעור השומן בגוף, ללא ירידה במשקל. |
| − | רצוי שהטיפול בהשמנת יתר יערב צוות רב מקצועי עם התייחסות למגוון הבעיות של הילד השמן. הצוות כולל דיאטנים/ות, פסיכולוגים/ות, עובדים סוציאליים/ות ורופאים המתמחים בילדים ובמתבגרים, רצוי במסגרת מרכז ייחודי לטיפול בהשמנה. | + | רצוי שהטיפול בהשמנת יתר יערב צוות רב מקצועי עם התייחסות למגוון הבעיות של הילד השמן. הצוות כולל דיאטנים/ות, פסיכולוגים/ות, עובדים סוציאליים/ות ורופאים המתמחים בילדים ובמתבגרים, רצוי במסגרת מרכז ייחודי לטיפול בהשמנה. |
| − | השינוי באורחות החיים יכול לסייע בשימור הישגי ההפחתה במשקל לטווח הארוך. | + | השינוי באורחות החיים יכול לסייע בשימור הישגי ההפחתה במשקל לטווח הארוך. |
השכיחות הרבה והגואה של ההשמנה בקרב ילדים ומבוגרים דורשת מאמצים במספר רב של מישורים, ויש צורך לרכז מספר כלים מעשיים לרופא הילדים. מובן שנוסף על שיחה, יש לבצע בדיקה גופנית, כולל לחץ דם, ולהזמין בדיקות מעבדה לאיתור סיבוכים סמויים של ההשמנה ואורח החיים, כגון: אנזימי כבד, רמות סוכר ושומנים. אם מאמצים אלו אכן ילוו באווירה של אורח חיים בריא מצד בתי הספר, המינהל הקהילתי, העיריות וכלי התקשורת, ייתכן שתפחת כמות הילדים החיים עם עודף משקל וסיבוכיו. | השכיחות הרבה והגואה של ההשמנה בקרב ילדים ומבוגרים דורשת מאמצים במספר רב של מישורים, ויש צורך לרכז מספר כלים מעשיים לרופא הילדים. מובן שנוסף על שיחה, יש לבצע בדיקה גופנית, כולל לחץ דם, ולהזמין בדיקות מעבדה לאיתור סיבוכים סמויים של ההשמנה ואורח החיים, כגון: אנזימי כבד, רמות סוכר ושומנים. אם מאמצים אלו אכן ילוו באווירה של אורח חיים בריא מצד בתי הספר, המינהל הקהילתי, העיריות וכלי התקשורת, ייתכן שתפחת כמות הילדים החיים עם עודף משקל וסיבוכיו. | ||
===טיפול תזונתי=== | ===טיפול תזונתי=== | ||
| + | בניגוד למתן מרשם תרופתי, לא ניתן לתת "מרשם תזונתי" ולצפות להצלחה, מכיוון שבלתי אפשרי להפריד את האכילה מכל שאר האספקטים בחיי הילד. על פי הניסיון המצטבר מטיפול בהשמנת ילדים ברחבי העולם, ברור שלא ניתן לטפל באופן יעיל רק בילד עצמו, תוך ניסיון להחיל עליו דיאטה, או כללי אכילה והגבלות למיניהן. לכן חיוני שהטיפול יתבצע בגישה משפחתית כוללנית. מעבר לכך, יש לקחת בחשבון שכל ניסיון התערבות באכילה, בפרט כאשר הוא נעשה בסגנון הישן והמזיק של הגבלות ו"דיאטה", עלול לגרום לנזק נפשי, לפגיעה נלווית בדימוי ובביטחון העצמי, ולהוביל להתפתחות של הפרעות אכילה שונות{{הערה|Field AE, Austin SB, Taylor CB, Malspeis S, Rosner B, Rockett HR, Gillman MW, Colditz GA. Relation between dieting and weight change among preadolescents and adolescents. Pediatrics. 2003 Oct;112(4):900-6. doi: 10.1542/peds.112.4.900. PMID: 14523184.}}{{הערה|Neumark-Sztainer D, Wall M, Guo J, Story M, Haines J, Eisenberg M. Obesity, disordered eating, and eating disorders in a longitudinal study of adolescents: how do dieters fare 5 years later? J Am Diet Assoc. 2006 Apr;106(4):559-68. doi: 10.1016/j.jada.2006.01.003. PMID: 16567152.}}{{הערה|Daee A, Robinson P, Lawson M, Turpin JA, Gregory B, Tobias JD. Psychologic and physiologic effects of dieting in adolescents. South Med J. 2002 Sep;95(9):1032-41. PMID: 12356104.}}. | ||
| + | |||
| + | כעיקרון, התוכנית התזונתית בילדים ובמתבגרים תתבסס על הקניית הרגלי אכילה נכונים, בשילוב עם אורח חיים בריא. סיכויי ההצלחה של התערבות תזונתית גדולים בהרבה כשהיא מותאמת אישית להורים ולילד ונוגעת בכל ההיבטים הקשורים לא רק לחלק הגופני, אלא גם לחלק ההתנהגותי והרגשי של הילד. ברור שאף תוכנית תזונתית או "תפריט", טובים ככל שיהיו, לא יוכלו להועיל אם המשפחה והילד לא יהיו מסוגלים לעמוד בהם לאורך זמן. לכן, כדי שניתן יהיה ליישם אותה בפועל, התוכנית חייבת להיות מלווה בהדרכה טובה בנוגע לחלק ההתנהגותי והרגשי, הן לילד והן להוריו, ומותאמת ליכולות האישיות, למצב הסביבתי, לאפשרויות הכספיות וכך הלאה. | ||
| − | + | הטיפול במשפחה צריך להיות מעמיק ולכלול זיהוי של כל הגורמים במשפחה שתורמים לבעיית ההשמנה, יצירת קשרים משפחתיים מיטיבים בין ההורים לילד, עירור מוטיבציה לשינוי של כל בני המשפחה, ולימוד דרכי תקשורת מכבדת ולא שיפוטית. דוגמה אישית נכונה של ההורים חיונית להצלחת הטיפול ועל כן גם ההורים חייבים להיות שותפים בתהליך מתחילתו. | |
| − | + | כשמדובר בילדים עד אמצע גיל ההתבגרות, הבסיס לטיפול יהיה בראש ובראשונה דרך הדרכת ההורים, מכיוון שרוב האחריות בנוגע לנושאים הדורשים שינוי חלה בפועל על ההורים ולא על הילד עצמו, בפרט כשהילדים עדיין צעירים, אבל הדבר תקף גם בנוגע למתבגרים. | |
| − | + | התוכנית התזונתית צריכה להיות מותאמת אישית ולקחת בחשבון את מכלול הגורמים הבאים: | |
| + | *הגדרת הקצב הנכון לשינוי במשקל בהתאם לאחוזוני הגדילה האישיים של הילד, מבנה גופו, הגנטיקה שלו וכדומה | ||
| + | *הערכה של המצב התזונתי הקיים ושיפורים איטיים אך עקביים בתפריט בהתאם לקצב האישי, ובשום פנים ואופן לא בהתאם ל"תפריט אידיאלי" כלשהו | ||
| + | *שיפור איכות המזון, העלאת חוויות אכילה חיוביות של מזונות בריאים | ||
| + | *מסגרת זמנים סדירה לאכילה | ||
| + | *הקפדה על אכילה ללא הסחות דעת ובסביבה מתאימה | ||
| + | *הערכה תקופתית של התפריט ומרכיביו, כדי לאתר חסר במרכיבים חיוניים | ||
| − | + | מרכזי טיפול רב מקצועיים ודיאטניות ילדים שהוכשרו לכך, מבינים את גודל המשימה וביכולתם לראות את התמונה הכוללת, לאורך זמן ולנהל את הטיפול באופן הנכון. מכיוון שהטיפול בהשמנת ילדים הוא רק בחיתוליו, עלולות להיעשות טעויות רבות בדרך, ועל כן חשוב לבדוק היטב את המסגרת הטיפולית אליה פונים, ולקבל ייעוץ מתאים רק במקומות הנכונים. | |
===פעילות גופנית=== | ===פעילות גופנית=== | ||
| + | פעילות גופנית בקרב ילדים היא בעלת חשיבות רבה, ומטרתה לגרום לעלייה בהוצאת האנרגיה ובכך לסייע ביצירת מאזן אנרגיה שלילי. | ||
| − | פעילות גופנית | + | בעשורים האחרונים, אנו עדים לירידה ברמת הפעילות הגופנית שמבצעים ילדים ומתבגרים ברוב מדינות העולם המערבי, שמלווה בירידה בכושר הגופני. בממוצע, כרבע מהילדים מבצעים פחות מ-20 דקות פעילות גופנית עצימה בשבוע. אף שהבעיה בולטת בחומרתה בגיל ההתבגרות, הרי ששורשיה נעוצים בילדות המוקדמת. |
| − | + | בהשוואה לילדים לא פעילים, ילדים העוסקים בפעילות גופנית הם בעלי כושר לב-ריאה טוב יותר, מסת שריר ועצם גדולות יותר, בעלי הרכב גוף בריא יותר, עם אחוזי שומן נמוכים יותר ושכיחות תסמונת מטבולית נמוכה יותר. בבגרותם, הם צפויים לסבול פחות ממחלות, כגון: מחלות לב, סוכרת מסוג 2 או [[דלדול עצם]] (אוסטאופורוזיס). לכן, ההמלצה היא להפחית את זמן הצפייה בטלוויזיה/מחשב, לאתר פעילות גופנית אהובה על הילד, פעילות גופנית משפחתית משותפת או התעמלות קבוצתית. | |
| − | |||
| − | בהשוואה לילדים לא פעילים, ילדים העוסקים בפעילות גופנית הם בעלי כושר לב-ריאה טוב יותר, מסת שריר ועצם גדולות יותר, בעלי הרכב גוף בריא יותר, עם אחוזי שומן נמוכים יותר ושכיחות תסמונת מטבולית נמוכה יותר. בבגרותם, הם צפויים לסבול פחות ממחלות, כגון: מחלות לב, סוכרת מסוג 2 או [[דלדול עצם]] (אוסטאופורוזיס). לכן, ההמלצה היא להפחית את זמן הצפייה בטלוויזיה/מחשב, לאתר פעילות גופנית אהובה על הילד, פעילות גופנית משפחתית משותפת או התעמלות קבוצתית. | ||
===טיפול תרופתי=== | ===טיפול תרופתי=== | ||
| − | בנוכחות סיבוכי השמנה והשמנה | + | בנוכחות סיבוכי השמנה והשמנה חמורה ניתן לשקול טיפול תרופתי להפחתת התיאבון, אך חיוני לשלבו במסגרת טיפולית כוללנית, אחרת הוא יהיה חסר תועלת. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | יש לקחת בחשבון שהטיפול התרופתי בהשמנה חייב להיות טיפול ממושך, כמו בכל מחלה כרונית, והפסקתו מובילה כעבור זמן לא רב לחזרה למשקל ההתחלה, ולעיתים אף לאפקט ריבאונד, הכולל עליה גבוהה עוד יותר באחוזון ה-BMI בהשוואה להתחלה. | |
| − | ''' | + | '''[[Liraglutide]]''' הוא נגזרת סינתטית של של ההורמון GLP-1, בהזרקה יומית תת-עורית. מאושרת בישראל לשימוש בילדים מגיל 12. היא משפיעה על הפחתת רעב על ידי האטת ריקון הקיבה ודרך השפעתה על מערכת העצבים המרכזית. טיפול זה יירשם על ידי אנדוקרינולוג מומחה לילדים. |
| + | תחת סקסנדה הצפי לירידה במשקל הוא כ-4.5 ק"ג או כ-5% ב-BMI. אלא שלא כל הילדים מגיבים לתרופה וחלקם לא מסוגל לסבול את תופעות הלוואי שלה, הכוללות בחילות והקאות, מה שמוריד את ההיענות לטיפול לאורך זמן. בנוסף, קיים סיכון מוגבר מעט לסרטן בלוטת התריס המדולרי{{הערה|Kelly AS, Auerbach P, Barrientos-Perez M, et al; NN8022-4180 Trial Investigators. A randomized, controlled trial of liraglutide for adolescents with obesity. N Engl J Med. 2020;382(22): 2117–2128}}. | ||
| − | + | '''[[Metformin]]''': תרופה שלא משפיעה על התיאבון אך עשויה להוביל לירידה מסוימת במשקל בקרב חלק מהילדים שמקבלים אותה. מאושרת לשימוש בילדים מעל גיל 10 שנים בנוכחות השמנה וסוכרת מסוג 2. יש לשקול שימוש בה בנוכחות השמנה ואי סבילות לגלוקוז, במסגרת אישור 29ג. התרופה מגבירה רגישות לאינסולין באיברי המטרה. תופעות הלוואי כוללות גזים, [[בחילות]] ו[[כאבי בטן]]. תוארו מקרי חסר ב[[ויטמין B12|וויטמין B12]] תוך כדי שימוש בתרופה, לכן יש לעקוב אחר רמתו מעת לעת. התרופה אסורה לשימוש במטופלים עם הפרעה כלייתית או כבדית ידועה, או מצב המלווה [[בחמצת לקטית]]. | |
| − | תרופות אחרות שהוצאו | + | תרופות אחרות שהוצאו משימוש עקב דיווח על תופעות לוואי עם עלייה בתחלואת לב וכלי דם במבוגרים ועלייה באחוז התאבדויות הן תרופות המפחיתות את הצריכה הקלורית: |
| − | #Sibutramine, המפחיתה את הצריכה הקלורית על ידי העלאת רמת סרוטונין ונוראפינפרין במערכת העצבים המרכזית | + | #[[Sibutramine]], המפחיתה את הצריכה הקלורית על ידי העלאת רמת [[סרוטונין]] ונוראפינפרין במערכת העצבים המרכזית |
| − | #Rimonabant, המפחיתה צריכה קלורית על ידי עיכוב הקולטן | + | #[[Rimonabant]], המפחיתה צריכה קלורית על ידי עיכוב הקולטן לקנבינואידים עצמיים |
===ניתוחים=== | ===ניתוחים=== | ||
| − | |||
ניתוחים אינם מומלצים בילדים, אלא במקרים קיצוניים שבהם נשקפת סכנת חיים בטווח הקצר בשל השמנת היתר. ה[[ניתוח בריאטרי|ניתוחים הבריאטריים]] מאושרים במקרים הבאים: | ניתוחים אינם מומלצים בילדים, אלא במקרים קיצוניים שבהם נשקפת סכנת חיים בטווח הקצר בשל השמנת היתר. ה[[ניתוח בריאטרי|ניתוחים הבריאטריים]] מאושרים במקרים הבאים: | ||
*מתבגרים בדרגת התבגרות מינית [[סולם טאנר|טאנר]] 4-5 שהגיעו לקראת סיום הגדילה | *מתבגרים בדרגת התבגרות מינית [[סולם טאנר|טאנר]] 4-5 שהגיעו לקראת סיום הגדילה | ||
| − | *בוצעה הערכה פסיכולוגית למתבגר ומשפחתו על מוכנות המתבגר ומשפחתו לתוכנית שינוי אורחות חיים גם לאחר הניתוח | + | *בוצעה הערכה פסיכולוגית למתבגר ומשפחתו על מוכנות המתבגר ומשפחתו לתוכנית שינוי אורחות חיים גם לאחר הניתוח |
ובנוסף: | ובנוסף: | ||
*מדד מסת גוף של מעל 50 | *מדד מסת גוף של מעל 50 | ||
| − | + | ||
| − | או | + | או |
*מדד מסת גוף מעל 40 בנוכחות סיבוכי השמנה קשים | *מדד מסת גוף מעל 40 בנוכחות סיבוכי השמנה קשים | ||
| שורה 326: | שורה 315: | ||
*השמנה קשה עם סיבוכי השמנה שלא הגיבה לטיפול קונבנציונלי של דיאטה, פעילות גופנית או טיפול תרופתי | *השמנה קשה עם סיבוכי השמנה שלא הגיבה לטיפול קונבנציונלי של דיאטה, פעילות גופנית או טיפול תרופתי | ||
| − | הניתוח יתבצע במרכז בעל ניסיון בביצוע סוג כזה של ניתוחים. לפני הניתוח ואחריו צריך להיות מערך הכולל רופא, דיאטנית ופסיכולוג להערכת מוכנות המטופל לניתוח, ולתמיכה אחר כך כדי לנסות לשמר את הישגי הניתוח. | + | הניתוח יתבצע במרכז בעל ניסיון בביצוע סוג כזה של ניתוחים. לפני הניתוח ואחריו צריך להיות מערך הכולל רופא, דיאטנית ופסיכולוג להערכת מוכנות המטופל לניתוח, ולתמיכה אחר כך כדי לנסות לשמר את הישגי הניתוח. |
| − | קיימים ניתוחים לצמצום נפח הקיבה על ידי התקנת [[טבעת מתכווננת בקיבה]] ([[Adjustable gastric banding]]) ב[[לפרוסקופיה]], או ניתוחים היוצרים מעקפים במעי וכך מפחיתים את שטח הספיגה, אך כרוכים בתופעות לוואי קשות עם הפרעות ספיגה וחסרים תזונתיים. | + | קיימים ניתוחים לצמצום נפח הקיבה על ידי התקנת [[טבעת מתכווננת בקיבה]] ([[Adjustable gastric banding]]) ב[[לפרוסקופיה]], או ניתוחים היוצרים מעקפים במעי וכך מפחיתים את שטח הספיגה, אך כרוכים בתופעות לוואי קשות עם הפרעות ספיגה וחסרים תזונתיים. |
===מניעה=== | ===מניעה=== | ||
| + | במקביל לטיפול בילדים הרבים אשר כבר כעת סובלים מעודף משקל, יש חשיבות למניעה ראשונית של השמנה, וזאת על ידי חינוך ההורים והילד לאורח חיים בריא עוד בשלב הגיל הרך. | ||
| − | + | חינוך להרגלי חיים בריאים מגיל צעיר ככל האפשר, צפוי להפחית את שיעורי עודף המשקל וההשמנה בגיל מבוגר יותר. | |
| − | |||
| − | חינוך להרגלי חיים בריאים מגיל צעיר ככל האפשר, צפוי להפחית את שיעורי עודף המשקל וההשמנה בגיל מבוגר יותר | ||
===כלים מעשיים לטיפול בהשמנה בילדים=== | ===כלים מעשיים לטיפול בהשמנה בילדים=== | ||
| − | |||
שכיחות השמנת הילדים רבה וגוברת, היא בעלת מספר סיבוכים בריאותיים נלווים, והיא מצריכה טיפול ומניעה. כולנו יודעים זאת, הן מהפרסומים המדעיים שאליהם אנו נחשפים, והן מהעיסוק החוזר ונשנה בכך באמצעי התקשורת. אף על פי שמספר משרדי ממשלה עוסקים כעת בשיפור החינוך לבריאות ויצירת סביבה מגרה לפעילות, ואף שנוטים להאשים את הגנטיקה, המזון המהיר, המעליות, הכבישים העמוסים, הטלוויזיה, המחשב ושאר המאפיינים של העולם המערבי, הבעיה היא רפואית, ויש לקדם את המאמץ לטיפול בעודף המשקל והרגלי החיים התת-אופטימליים של הילדים ומשפחותיהם. | שכיחות השמנת הילדים רבה וגוברת, היא בעלת מספר סיבוכים בריאותיים נלווים, והיא מצריכה טיפול ומניעה. כולנו יודעים זאת, הן מהפרסומים המדעיים שאליהם אנו נחשפים, והן מהעיסוק החוזר ונשנה בכך באמצעי התקשורת. אף על פי שמספר משרדי ממשלה עוסקים כעת בשיפור החינוך לבריאות ויצירת סביבה מגרה לפעילות, ואף שנוטים להאשים את הגנטיקה, המזון המהיר, המעליות, הכבישים העמוסים, הטלוויזיה, המחשב ושאר המאפיינים של העולם המערבי, הבעיה היא רפואית, ויש לקדם את המאמץ לטיפול בעודף המשקל והרגלי החיים התת-אופטימליים של הילדים ומשפחותיהם. | ||
| − | באופן פרדוקסלי, | + | באופן פרדוקסלי, אף על פי שתזונה ופעילות גופנית מזוהים היטב כבעלי חשיבות בריאותית ראשונה במעלה, אין לרופאים מומחיות רשמית מוכרת בתחומים אלו, וההכשרה בנושא תזונה ואורח חיים בריא במהלך לימודי הרפואה וההתמחות היא סמלית בלבד. פועל יוצא מכך הוא כי לרוב הרופאים אין כלים לתת ייעוץ תזונתי למטופליהם, על אף שזהו צורך בריאותי מרכזי, המחודד בניירות עמדה רבים הנוגעים לטיפול במחלות כרוניות רבות. על כן חיוני לתת מספר כלים מעשיים לרופא הילדים, בניסיון למלא מעט חלל זה, ובנוסף, חשוב שכל איש מקצוע יבין את חוזקותיו ואת חולשותיו ויפנה את המטופלים לאנשי מקצוע מומחים לתחומם, כלומר דיאטנית. |
====זיהוי המטופל==== | ====זיהוי המטופל==== | ||
| + | מספר מחקרים שונים מעידים כי הורים, רופאים ואחיות מזהים בעין רק כרבע מהילדים בעלי עודף משקל (מדד מסת גוף מעל 85 אחוזים לגיל ולמין), ורק כמחצית מהילדים בעלי השמנה (מדד מסת גוף של מעל 90 אחוזים לגיל ולמין). מכאן עולה חשיבות המדידות התקופתיות. | ||
| − | + | על אף הזמן הקצר במרפאה, נמצא שאפשר בכ-45 שניות לקחת ילד שכבר חלץ נעליו, להעמידו על המכשיר, למדוד משקל וגובה, להזין את הנתונים לתוכנה ולקבל נקודה של מדד מסת הגוף על העקומות. ניתן לבצע את מדידת הילד בדקה האחרונה של הביקור, שבה ממתינים שהמדפסת תפלוט את אישורי המחלה, ההפניות ו/או המרשמים. | |
| − | |||
| − | על אף הזמן הקצר במרפאה, נמצא שאפשר בכ-45 שניות לקחת ילד שכבר חלץ נעליו, להעמידו על המכשיר, למדוד משקל וגובה, להזין את הנתונים לתוכנה | ||
| − | + | אפשר גם להסביר את מטרת המדידות ("בוא נראה כמה גדלת"), למדוד ולחשב אחוזון מדד מסת גוף ולהראות להורים את הממצאים. יש להקפיד על עדינות וזהירות בניסוח ובטון, כי הרי איננו יודעים אף פעם עד כמה רגיש הילד למראה גופו, למשקלו ולדימוי העצמי. יש לדאוג לכך שאף פעם לא נשאיר את ההורה והילד היוצאים מהחדר בתחושה של ביקורתיות, אשמה או בושה. | |
| − | + | אם הילד בעל עודף משקל, ואין די זמן, כדאי לבקש מההורה המלווה לקבוע בהקדם תור נוסף, שבו כל 10 הדקות ייוחדו לנושא הרגלי החיים של הילד והמשפחה, ואם מדובר על ילדים לפני גיל ההתבגרות רצוי מאוד ללא נוכחות הילד עצמו. נסביר כי מדובר בנושא שכיח וייתכן שיש צורך לבחון מחדש את הרגלי החיים והאכילה של המשפחה, שלא צריך להיבהל, אך לא כדאי להתעלם. בנוסף לכך, רצוי מאוד גם להפנות את ההורים להדרכת הורים אצל דיאטנית ילדים לצורך בדיקה וייעוץ מותאם אישית. | |
| − | אורח חיים בריא כולל הרבה נושאים: מניעת [[שימוש בחומרים ממכרים]], מניעת אלימות מילולית וגופנית, מניעת תאונות, מריחת קרם הגנה, בריאות השן ועוד. רופא הילדים צריך לעסוק בכולם, ובפרט בתזונה ובפעילות הגופנית. בנייר העמדה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים שפורסם בדצמבר 2007, מזוהות מספר התנהגויות שצפויות לסייע במניעת השמנת ילדים ובטיפול בה: | + | ====ייעוץ על ידי רופא הילדים בנושא אורח חיים בריא לילדים==== |
| − | * אכילת חמש מנות של ירקות ופירות מדי יום (גודל המנה משתנה עם גיל הילד; בגדול מדובר בכשני ירקות ופירות שלמים בגיל שנתיים, ועולה עד חמישה בגיל ההתבגרות) | + | אורח חיים בריא כולל הרבה נושאים: מניעת [[שימוש בחומרים ממכרים]], מניעת אלימות מילולית וגופנית, מניעת תאונות, מריחת קרם הגנה, [[בריאות השן]] ועוד. רופא הילדים צריך לעסוק בכולם, ובפרט בתזונה ובפעילות הגופנית. בנייר העמדה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים שפורסם בדצמבר 2007, מזוהות מספר התנהגויות שצפויות לסייע במניעת השמנת ילדים ובטיפול בה: |
| − | * צמצום צריכת שתייה ממותקת תוך שאיפה להימנעות מוחלטת | + | * אכילת חמש מנות של ירקות ופירות מדי יום (גודל המנה משתנה עם גיל הילד; בגדול מדובר בכשני ירקות ופירות שלמים בגיל שנתיים, ועולה עד חמישה בגיל ההתבגרות) |
| − | * הגבלת שעות ישיבה מול מסך לשעתיים ביום (בהשמנה עיקשת יותר, שעה ביום) | + | * צמצום צריכת שתייה ממותקת תוך שאיפה להימנעות מוחלטת |
| − | * הוצאת טלוויזיה ומחשב מחדר הילד | + | * הגבלת שעות ישיבה מול מסך לשעתיים ביום (בהשמנה עיקשת יותר, שעה ביום) |
| − | * אי צפייה בטלוויזיה לפני גיל שנתיים | + | * הוצאת טלוויזיה ומחשב מחדר הילד |
| − | * פעילות גופנית בעצימות בינונית-מאומצת, למשך 60 דקות מצטברות לפחות, מדי יום | + | * אי צפייה בטלוויזיה לפני גיל שנתיים |
| − | * אכילת [[ארוחת בוקר]] מדי יום | + | * פעילות גופנית בעצימות בינונית-מאומצת, למשך 60 דקות מצטברות לפחות, מדי יום |
| − | * צמצום אכילה מחוץ לבית, בדגש על מזון מהיר | + | * אכילת [[ארוחת בוקר]] מדי יום |
| − | * אכילת ארוחות משפחתיות לפחות | + | * צמצום אכילה מחוץ לבית, בדגש על מזון מהיר |
| − | * התנהגויות נוספות מומלצות, שמוכחות פחות, הן תזונה עתירת [[סידן]] וסיבים תזונתיים, [[הנקה]] בלבד עד גיל 6 חודשים, והנקה משולבת עם מזונות משלימים עד גיל 12 חודשים להפחתת הסיכון להשמנה | + | * אכילת ארוחות משפחתיות לפחות 5–6 פעמים בשבוע |
| + | * התנהגויות נוספות מומלצות, שמוכחות פחות, הן תזונה עתירת [[סידן]] וסיבים תזונתיים, [[הנקה]] בלבד עד גיל 6 חודשים, והנקה משולבת עם מזונות משלימים עד גיל 12 חודשים להפחתת הסיכון להשמנה | ||
| − | ברור כי רק יחידי סגולה יכולים לתלות רשימה זו על המקרר בבית, ולבצע את כל ההמלצות באדיקות. עוד ברור, כי התהליך חל על המשפחה כולה, וכי הוא באחריות ההורים: עליהם לשפר את הרגלי האכילה ומבחר המזון בבית, לעודד ולתמוך בפעילות גופנית, | + | ברור כי רק יחידי סגולה יכולים לתלות רשימה זו על המקרר בבית, ולבצע את כל ההמלצות באדיקות. עוד ברור, כי התהליך חל על המשפחה כולה, וכי הוא באחריות ההורים: עליהם לשפר את הרגלי האכילה ומבחר המזון בבית, לעודד ולתמוך בפעילות גופנית, ולהציג דוגמה אישית, להוות סמכות ולקבוע גבולות. מומלץ לחדד עובדה זו באוזני ההורה. |
| − | נושא הטיפול ההתנהגותי והנעת מטופלים גם הוא לא נלמד דיו בבית הספר לרפואה, ונראה שגם נושא זה הרופא צריך ללמוד באופן עצמאי. בנייר העמדה שצוין לעיל, מוצע מבנה של ביקור מרפאה בן 15 דקות (אם כי בפועל ניתן לבצע את הביקור | + | נושא הטיפול ההתנהגותי והנעת מטופלים גם הוא לא נלמד דיו בבית הספר לרפואה, ונראה שגם נושא זה הרופא צריך ללמוד באופן עצמאי. בנייר העמדה שצוין לעיל, מוצע מבנה של ביקור מרפאה בן 15 דקות (אם כי בפועל ניתן לבצע את הביקור בפחות זמן, עם הניסיון), לשם מתן המלצות למניעת השמנה. הנחיות אלו מתאימות מאוד גם לטיפול בילד השמן. |
| − | + | אם ניתן לבצע חלק מכך בביקור אחד שבו הילד בא במקור עקב [[נזלת]] ו[[שיעול]], מה טוב. אם לא, ניתן לזמן לביקור נוסף. | |
| − | # יש להסביר את מטרת המדידות ("בוא נראה כמה גדלת"), למדוד ולחשב אחוזון מדד מסת גוף, ולשאול לדעתם של הילד והוריו לממצאים. יש להקפיד על עדינות וזהירות בניסוח ובטון, הרי איננו יודעים עדיין כמה רגיש הילד למראה גופו, למשקל ולדימוי העצמי | + | # יש להסביר את מטרת המדידות ("בוא נראה כמה גדלת"), למדוד ולחשב אחוזון מדד מסת גוף, ולשאול לדעתם של הילד והוריו לממצאים. יש להקפיד על עדינות וזהירות בניסוח ובטון, הרי איננו יודעים עדיין כמה רגיש הילד למראה גופו, למשקל ולדימוי העצמי |
| − | # להעריך את ההתנהגויות המוכרות כגורמי סיכון להשמנה: צריכת ירקות, פירות, משקאות ממותקים, ארוחות בוקר, ארוחות משפחתיות, מזון מהיר, חטיפים, גודל המנה, פעילות גופנית ושעות מסך. הכי קל לעבור למהלך יממה: | + | # יש להעריך את ההתנהגויות המוכרות כגורמי סיכון להשמנה: צריכת ירקות, פירות, משקאות ממותקים, ארוחות בוקר, ארוחות משפחתיות, מזון מהיר, חטיפים, גודל המנה, פעילות גופנית ושעות מסך. הכי קל לעבור למהלך יממה: |
| − | #* | + | #* ארוחת בוקר: מומלץ על דגני בוקר עם חלב, כריך, חטיף בריאות וכדומה. בתי הספר גם הם מעודדים אכילת ארוחות בוקר, כמשפרת יכולת למידה והתנהגות |
| − | #* אופן הגעה לבית הספר: מומלץ ברגל או באופניים אם המרחק מתיר זאת | + | #* אופן הגעה לבית הספר: מומלץ ברגל או באופניים אם המרחק מתיר זאת |
| − | #* תכולת ארוחת העשר: להעדיף ממרחים בריאים יותר, לכלול פרי וירק | + | #* תכולת ארוחת העשר: להעדיף ממרחים בריאים יותר, לכלול פרי וירק |
| − | #* אופן החזרה מבית הספר: כעת הרי אין לחץ של הבוקר, אולי ניתן לחזור ברגל | + | #* אופן החזרה מבית הספר: כעת הרי אין לחץ של הבוקר, אולי ניתן לחזור ברגל |
| − | #* תכולת ירקות בארוחת הצהריים: טיפ להגברת צריכת ירקות היא לכלול אותם בכל ארוחה | + | #* תכולת ירקות בארוחת הצהריים: טיפ להגברת צריכת ירקות היא לכלול אותם בכל ארוחה |
| − | #* יש לנסות ולשתות מים בלבד | + | #* יש לנסות ולשתות מים בלבד |
| − | #* פעילות גופנית אחר הצהריים: כמה שעות טלוויזיה/מחשב/נייחות, וכמה שעות פעילות גופנית (חוגים או ספונטנית) | + | #* פעילות גופנית אחר הצהריים: כמה שעות טלוויזיה/מחשב/נייחות, וכמה שעות פעילות גופנית (חוגים או ספונטנית) |
| − | #* אכילת ביניים אחר הצהריים: להעדיף פירות ומעדני חלב | + | #* אכילת ביניים אחר הצהריים: להעדיף פירות ומעדני חלב |
| − | #* ארוחת ערב משפחתית: לוודא אכילת ירקות, מוצרי חלב | + | #* ארוחת ערב משפחתית: לוודא אכילת ירקות, מוצרי חלב |
| − | #* אכילה בלילה אחרי ארוחת הערב היא כנראה מיותרת לחלוטין | + | #* אכילה בלילה אחרי ארוחת הערב היא כנראה מיותרת לחלוטין |
| − | #* שינה: מומלצות 9 שעות שינה לילדים ולנוער. מוכר קשר בין מיעוט שינה להשמנה בהווה ובעתיד | + | #* שינה: מומלצות 9 שעות שינה לילדים ולנוער. מוכר קשר בין מיעוט שינה להשמנה בהווה ובעתיד |
| − | # חשוב לתת חיזוק לגבי הפעולות החיוביות שנעשות, ולתת הסבר וכלים להשלים את ההתנהגויות שלא נעשות | + | # חשוב לתת חיזוק לגבי הפעולות החיוביות שנעשות, ולתת הסבר וכלים להשלים את ההתנהגויות שלא נעשות |
| − | # | + | # בהמשך יש להעריך את המוטיבציה והחשיבות שהילד והוריו נותנים לאותם הרגלים חדשים |
| − | # יש לתאם פגישת מעקב כדי לבחון כיצד בוצע השינוי, נניח כעבור | + | # יש לתאם פגישת מעקב כדי לבחון כיצד בוצע השינוי, נניח כעבור 3–4 שבועות. בפגישה יש לבחון אם בוצע מה שסוכם, לתת חיזוקים, ולבחור יעדים חדשים |
| − | # לגבי הילד הסרבן, שלא מעוניין בשום שינוי, יש לבצע פגישת מעקב לאחר מספר שבועות/חודשים כדי לבחון מוכנות מחודשת | + | # לגבי הילד הסרבן, שלא מעוניין בשום שינוי, יש לבצע פגישת מעקב לאחר מספר שבועות/חודשים כדי לבחון מוכנות מחודשת |
===המלצות להפנייה לבירור ולטיפול במרפאה אנדוקרינית=== | ===המלצות להפנייה לבירור ולטיפול במרפאה אנדוקרינית=== | ||
| − | + | * השמנה בנוכחות סיבוכי השמנה | |
| − | * השמנה בנוכחות סיבוכי השמנה | + | * השמנה שהתרחשה בתקופת זמן קצרה (לשלילת בעיה אורגנית). |
| − | * השמנה שהתרחשה בתקופת זמן קצרה (לשלילת בעיה אורגנית). | + | * תינוקות עד גיל שנתיים עם השמנה קשה (לשלילת בעיה אורגנית, תסמונת גנטית). |
| − | * תינוקות עד גיל שנתיים עם השמנה קשה (לשלילת בעיה אורגנית, תסמונת גנטית). | + | * חשד להפרעה אנדוקרינית כגורם להשמנה: תסמונת קושינג, תת-פעילות של בלוטת התריס |
| − | * חשד להפרעה אנדוקרינית כגורם להשמנה: תסמונת קושינג, תת פעילות של בלוטת התריס | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | + | <blockquote> | |
| − | <blockquote> | + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
| − | |||
| − | |||
| − | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
| − | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
;הערות לפסקה [[#כלים מעשיים לטיפול בהשמנה בילדים|כלים מעשיים לטיפול בהשמנה בילדים]] | ;הערות לפסקה [[#כלים מעשיים לטיפול בהשמנה בילדים|כלים מעשיים לטיפול בהשמנה בילדים]] | ||
| − | <blockquote> | + | <blockquote> |
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | |||
# דובנוב-רז ג, בארי א, קונסטנטיני נ. השמנת ילדים - הגדרה, מניעה וטיפול. "הרפואה" 2009, בדפוס | # דובנוב-רז ג, בארי א, קונסטנטיני נ. השמנת ילדים - הגדרה, מניעה וטיפול. "הרפואה" 2009, בדפוס | ||
# Barlow SE, and the Expert Committee. Expert committee recommendations regarding the prevention, assessment, and treatment of child and adolescent overweight and obesity. Pediatrics 2007;120(Suppl 4):164-192 | # Barlow SE, and the Expert Committee. Expert committee recommendations regarding the prevention, assessment, and treatment of child and adolescent overweight and obesity. Pediatrics 2007;120(Suppl 4):164-192 | ||
| שורה 422: | שורה 398: | ||
# American Dietetic Association. Position of the American Dietetic Association: individual-, family-, school-, and community-based interventions for pediatric overweight. J Am Diet Assoc 2006;106:925-945 | # American Dietetic Association. Position of the American Dietetic Association: individual-, family-, school-, and community-based interventions for pediatric overweight. J Am Diet Assoc 2006;106:925-945 | ||
# Dubnov-Raz G, Berry EM. The dietary treatment of obesity. Endocrinol Metab Clin North Am 2008;37:873-886 | # Dubnov-Raz G, Berry EM. The dietary treatment of obesity. Endocrinol Metab Clin North Am 2008;37:873-886 | ||
| − | |||
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | + | * [https://medpage.co.il/doctors/ענת-תבור-202255/ ענת תבור- תזונאית קלינית לילדים ומתבגרים] | |
| + | * [https://medpage.co.il/טיפול-נכון-בהשמנה-בקרב-ילדים/ טיפול נכון בהשמנה בקרב ילדים- כתבה מאת ענת תבור] | ||
* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=3971&sheetid=234 השמנה בילדים: שכיחות התופעה והשלכותיה], מדיקל מדיה | * [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=3971&sheetid=234 השמנה בילדים: שכיחות התופעה והשלכותיה], מדיקל מדיה | ||
* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=2551&sheetid=167 כלים מעשיים לרופא הילדים בטיפול בהשמנה ובמניעתה], מדיקל מדיה | * [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=2551&sheetid=167 כלים מעשיים לרופא הילדים בטיפול בהשמנה ובמניעתה], מדיקל מדיה | ||
| + | {{ייחוס|{{רווח קשיח}} | ||
| + | *ד"ר שלומית שליטין, אנדוקרינולוגית בכירה, המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת על שם ג'סי צ' ושרה לאה שפר, המרכז הארצי לסוכרת נעורים, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, פתח תקווה | ||
| + | *ד"ר גל דובנוב-רז, מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא לילדים, בית החולים לילדים על שם ספרא, המרכז הרפואי על שם ח' שיבא, תל השומר | ||
| + | *ענת תבור, דיאטנית ילדים ומשפחה.}} | ||
| − | |||
<center>'''פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, דצמבר 2010, גיליון מס' 74, ובספטמבר 2009, גיליון מספר 69, מדיקל מדיה'''</center> | <center>'''פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, דצמבר 2010, גיליון מס' 74, ובספטמבר 2009, גיליון מספר 69, מדיקל מדיה'''</center> | ||
| שורה 438: | שורה 417: | ||
[[קטגוריה:ילדים]] | [[קטגוריה:ילדים]] | ||
[[קטגוריה:תזונה]] | [[קטגוריה:תזונה]] | ||
| − | [[קטגוריה:מדיקל מדיה | + | [[קטגוריה:מדיקל מדיה]] |
גרסה אחרונה מ־10:06, 11 ביולי 2024
| השמנה בילדים | ||
|---|---|---|
| Childhood obesity | ||
| ||
| יוצר הערך | ד"ר שלומית שליטין עורך נוסף: ד"ר גל דובנוב-רז עדכון 2023: ענת תבור |
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – עודף משקל במתבגרים
מאז סוף המאה ה-20 נצפתה עלייה משמעותית בשכיחות ההשמנה. השמנה בגיל הילדות וההתבגרות הפכה בממדיה למגפה בעולם המערבי. למשקל יתר ולהשמנה בילדים השפעה רב תחומית על בריאות הציבור ובריאות הילד והמתבגר בתחומים רפואיים, חברתיים ונפשיים.
יש הרואים בהשמנה את המחלה הכרונית השכיחה ביותר בילדים בעולם המערבי.
להשמנה בילד ובמתבגר יש גם השפעה על התפתחות תחלואה וסיבוכי השמנה הן בגיל הצעיר והן בגיל הבוגר. זיהוי מוקדם של משקל יתר ונטייה להשמנה עם התערבות בתהליך הפכו למשימה ראשונה במעלה בחשיבותה ברפואת הילדים המונעת.
במבט רחב על התמונה הכוללת, ברור שהבעיה לא תיפתר ללא שינויים סביבתיים דרך מדיניות בריאות הציבור, כולל הסברה נרחבת לכלל האוכלוסייה, חינוך ולימוד נושא התזונה בגנים ובתי הספר, הגשת מזון בריא בגנים ובצהרונים, הוספת מסגרות מתאימות ונגישות לכלל האוכלוסייה לביצוע פעילות גופנית ועוד.
עם עליית מודעות הציבור לנושא ההשמנה בילדים, פונים הורים רבים יותר לייעוץ ולטיפול בנושא.
סטיגמת המשקל
בעבר האמינו שההשמנה באופן כללי היא תוצאה של בחירות אישיות גרועות והעדר שליטה באכילה, ובכך למעשה השליכו את כל האחריות על הילד הסובל מהשמנה ועל הוריו, בגדר "האשמת הקורבן". אלא שבפועל, ההשמנה קשורה לגורמים רבים ומורכבים - גנטיים, פיזיולוגיים, רגשיים, חברתיים וסביבתיים, ונמצא שאפילו שינויים בסביבה התוך-רחמית עשויים להשפיע על משקל העובר בהמשך חייו. הרבה מהגורמים הללו לא נמצאים כלל תחת שליטתו של הילד, וזאת הסיבה שבבואנו לטפל בבעיית ההשמנה חשוב להיזהר מהכללות וסטיגמות ובכך לגרום לנזק נוסף לילד ולמשפחתו. כל כן, חיוני לגשת לטיפול באופן חומל ונכון, ולהתבונן על התמונה הכוללת. בהיעדר גישה ראויה הילדים עלולים לסבול מעליה בתחושות התיסכול והבושה, ובכך לא רק שמצבם לא ישתפר, אלא אף עלול להעצים את האכילה המופרזת על רקע רגשי ולהוביל לצימצום הפעילות החברתית, להימנעות מהשתתפות בפעילות גופנית ומפגיעה ארוכת טווח בדימוי ובביטחון העצמי.
אפידמיולוגיה
ההשמנה נפוצה בכל השכבות החברתיות-כלכליות. שכיחות ההשמנה בקרב ילדים הולכת ועולה במהלך עשרות השנים האחרונות ברוב העולם המפותח, כולל בישראל.
בארצות הברית נמצא בשנים 1999–2002, ש-16 אחוזים מהילדים סובלים מהשמנה ו-30 אחוזים הם בעלי עודף משקל, כך שהודגמה עלייה של 45 אחוזים בשכיחות ההשמנה בהשוואה לשנים 1988–1994.
דפוס דומה הודגם גם בארצות מערביות רבות נוספות. גם בישראל הנתונים מצביעים על עלייה משמעותית בשיעור ההשמנה. ההערכה היא שכ-15–20 אחוזים מהמתבגרים בישראל סובלים מעודף משקל.
ילדים ומתבגרים בעודף משקל משמעותי נמצאים בסיכון גבוה יותר סטטיסטית להפוך למבוגרים בעלי עודף משקל, מה שמעלה את הסיכון לתחלואה ולתמותה בהמשך החיים.
אטיולוגיה
השמנה נובעת מהפרת שיווי המשקל בין האנרגיה הנצרכת לאנרגיה המנוצלת. בגוף יש גם מנגנון ויסות המנסה לשמור על מסת גוף קבועה, כך שירידה בצריכה הקלורית תגרור ירידה בהוצאה האנרגטית.
נראה שהגורמים להשמנה הם שילוב של פקטורים גנטיים וסביבתיים, המשפיעים על מנגנוני צריכת המזון והוצאת האנרגיה. ההוצאה האנרגטית, עיקרה מושקע בקצב המטבוליזם הבסיסי של הגוף בזמן מנוחה (BMR - Basal metabolic rate). קצב המטבוליזם הבסיסי מושפע ממספר גורמים, כגון:
- המוצא האתני - גבוה בלבנים ביחס לשחורים
- המין - גבוה בבנים ביחס לבנות
- הגיל - גבוה יותר בצעירים ביחס לזקנים
ההשמנה הנובעת מהשפעת הסביבה קרויה השמנה ראשונית או אידיופתית. השמנה זו היא שילוב של גורמים תורשתיים עם גורמים סביבתיים והתנהגותיים. המאפיינים של ההשמנה הראשונית יהיו השמנה משפחתית, גובה תקין, התבגרות מינית תקינה ולעיתים אף מוקדמת, קידום בגיל עצמות והיעדר ממצאים גופניים נוספים.
גורמים נוספים הקשורים לשכיחות מוגברת לפתח השמנה בילדים כוללים:
- השמנה של ההורים - השמנת ההורים מכפילה את הסיכוי של הילד להיות שמן, ובייחוד השמנה אמהית
- משקל לידה גבוה או נמוך
- היעדר פעילות גופנית ועלייה בשעות מסך (טלוויזיה ומחשב).
השמנה יכולה להיות גם חלק מתסמונות או מהפרעות אנדוקריניות וקרויה אז השמנה משנית. השמנה משנית מהווה כ-5 אחוזים ממקרי ההשמנה בגיל הילדות וההתבגרות.
שכיחות ההשמנה בישראל
בסקר הלאומי של משרד הבריאות בשנים 2015–2016, "רב מב"ת לילד" מצוין כי 9 אחוזים מהילדים בני 2–11 הם בעלי עודף משקל ו-7.5 אחוזים סובלים מהשמנה.
על פי נתוני משרד הבריאות, שנלקחו בשנת הלימודים 2020–2021 ממדידות משקל וגובה בבתי לפי סקר "מדדי מיקוד בפערים בבריאות בישראל" ממרץ 2023[1] נמצא כי בממוצע ארצי, בכיתה א' כ-22 אחוזים מהילדים בישראל סובלים מדרגות שונות של עודף משקל, ובכיתה ז' עודף המשקל עולה ל-33 אחוזים. נתוני השמנת היתר, שמוגדרת כ-BMI מעל 30, עומדים על שיעור ארצי של 7.7 אחוזים בגיל 7, ובגיל 14–15 הממוצע הארצי של השמנת יתר עומד על 11.8 אחוזים .
בישראל אחוז החולים בסוכרת מסוג 2 בילדים ובמתבגרים עדיין קטן מכלל מקרי הסוכרת, אך יש מגמת עלייה. לפני הופעת סוכרת מסוג 2 יש שלב של עמידות לאינסולין ואי סבילות לסוכרים שהוא בדרך כלל הפיך עם הירידה במשקל, ולכן יש חשיבות לזיהוי ולטיפול מוקדם בתופעה זו.
בעבודה שבוצעה בישראל בילדים/מתבגרים עם השמנה נמצאה שכיחות של 13.5 אחוזים של אי סבילות לסוכרים ושכיחות של 81.2 אחוזים של עמידות לאינסולין (על פי בדיקות גלוקוז ואינסולין בצום)[2].
השפעת הסביבה
תרומתה המשמעותית של הסביבה לתופעת ההשמנה ניכרת על פי העלייה הגדולה בממדי המגפה בעשורים האחרונים. אם בימים קדומים לרקמת השומן היה תפקיד במלחמת הקיום כמקור מאגר אנרגיה לעיתות רעב, בעת שהמזון זמין מאוד ואורח חיינו פעיל פחות, הפך יתרון זה לחיסרון.
סגנון החיים הנוכחי כרוך בירידה ניכרת בפעילות הגופנית בהשוואה לעבר, ואפילו לעבר הלא-רחוק. ילדים לא רק מבלים שעות רבות בישיבה מול מסכים, אלא גם אוכלים את ארוחותיהם מולם, כשאלו מייצרים מוסחות, העדר מודעות באכילה והגדלת כמויות המזון הנצרכות. משפחות רבות לא מצליחות לאכול ביחד ובאופן סדיר את ארוחותיהם, מה שמשפיע לרעה במובנים רבים על איכות האכילה. לכל אלו מצטרף לעיתים קרובות מודלינג לא בריא של דפוסי אכילה אוביסוגניים שמובילים להשתרשות הרגלי אכילה גרועים.
ההשפעה הגנטית
על התרומה הגנטית להשמנה אנו למדים ממחקרים בתאומים זהים שגודלו בסביבות שונות. ממודלים של חיות ניתן ללמוד על מעורבותם של מספר גנים בתהליך ההשמנה גם בבני אדם. תוארו אנשים שבהם נמצאו מוטציות בגנים דומים, כגון:
- מוטציות בגן ללפטין (Leptin), שגורם לחסר בהורמון הלפטין. הפנוטיפ יהיה:
- אכילת-יתר (היפרפגיה) קשה
- השמנה קשה
- עמידות לאינסולין כבר מגיל צעיר
- ויסות חום פגוע
- תת פעילות בלוטות המין עם רמה נמוכה של הורמונים גונדוטרופיים (Hypogonadotropic hypogonadism) - הסתמנות זו גורמת לחוסר פריון.
- במספר חולים עם השמנה קשה שהחלה בשלב מוקדם של החיים נמצאו מוטציות בקולטן ללפטין. ההופעה הייתה מלווה בהיעדר התבגרות מינית ובירידה בהפרשת הורמון גדילה וההורמון המגרה את בלוטת התריס (TSH - Thyroid-stimulating hormone).
- מוטציות בגן ל-PC1 (Prohormone convertase 1) גורמת בבני אדם:
- השמנה קשה בגיל מוקדם
- עיבוד לקוי של האינסולין הגורם לסוכרת עם היפרפרואינסולינמיה
- חסר הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH - Adrenocorticotropic hormone) בשל ליקוי בעיבוד ה-POMC (Pro-opiomelanocortin)
- שיעור ג'ינג'י
- מוטציות בגן לרצפטור ל-MC4 (Melanocortin 4 receptor) הן המוטציות המולדות השכיחות ביותר בבני אדם הידועות, וגורמות לעלייה בצריכת המזון, השמנה קשה, היפראינסולינמיה מגיל צעיר וקומה גבוהה יחסית.
בקרת האכילה
גופנו ומוחנו, כולל מערכת התגמול במוח, מותאמים למצבי מחסור, ולכן מזונות עתירי קלוריות, שומן, סוכר ומלח, משפיעים על מערכת התגמול במוח ומייצרים הרגשה טובה, עונג והרגעה. יחד עם השפע הקיים הדבר מוביל להצפה, בלבול ולבחירות מזון מוטעות, וההשפעה של כל אלה בגיל הילדות משמעותית עוד יותר.
בקרת מנגנון האכילה מווסת על ידי המערכת הנוירואנדוקרינית וגירויים פריפריים[3].
מנגנונים קצרי טווח המווסתים את התיאבון כוללים הפרשת הורמונים מרקמת השומן וממערכת העיכול שמגרים את מערכת העצבים המרכזית וכוללים: כולציסטוקינין (Cholecystokinin), GLP-1 (Glucagon-like peptide-1) ו-PYY (פפטיד YY), המשרים תחושת שובע, בעוד שהורמון הגרלין (Ghrelin) המופרש מהקיבה מגרה תיאבון.
רקמת השומן משחררת את ההורמונים לפטין ואדיפונקטין (Adiponectin), המשדרים למוח על מצב מאגרי האנרגיה בגוף. הלפטין הוא אחד ההורמונים העיקריים במערכת זו. הלפטין נקשר לקולטנים בבלוטת תת-הרמה (היפותלמוס), ושם גורם לדיכוי תיאבון.
רמות הלפטין גבוהות יותר באנשים הסובלים מהשמנה (כנראה כביטוי לריווי הקולטנים בהיפותלמוס עם עמידות ללפטין), וגבוהות בבנות מאשר בבנים. בעיתות צום וירידה במשקל, יש ירידה ברמות לפטין ואינסולין, הגורמות לעלייה בצריכת המזון וירידה בהוצאה האנרגטית על ידי גירוי סינתזת NPY (נוירופפטיד Y), AgRP (Agouti-related protein) ואורקסין (Orexin), ועיכוב פעילות סימפתטית ומסלולים קטבוליים אחרים.
מסיבה זו דיאטות המובילות להרזיה מייצרות דחף פיזיולוגי חזק לאכילה, ואם לא די בכך, כל דיאטה דלת קלוריות מובילה בהכרח לירידה בצריכה האנרגתית היומית, מה שמטרפד את היכולת להישאר במשקל הנמוך לאורך זמן ועלול להוביל למעגלי דיאטות בלתי נגמרים.
לאחר אכילה ועלייה במשקל, יש עלייה ברמות אינסולין ולפטין עם גירוי להפחתת התצרוכת הקלורית ועלייה בהוצאה האנרגטית על ידי שחרור מלנוקורטין, הורמון מגרה מלנוציטים α(α-MSH - α-Melanocyte-stimulating hormone) והורמון משחרר קורטיקוטרופין (CRH - Corticotropin-Releasing Hormone).
תסמונות גנטיות המלוות בהשמנה בילדות
דוגמאות לתסמונות גנטיות מלוות בהשמנה כוללות:
- תסמונת אלסטרום (Alström syndrome) - מלווה בתת פעילות בלוטות המין (היפוגונדיזם), ניוון רשתית, חירשות וסוכרת.
- תסמונת פראדר ווילי (Prader–Willi syndrome). מאפייני התסמונת:
- רפיסות שרירים בינקות (Neonatal hypotonia)
- כפות ידיים ורגליים קטנות
- תת פעילות של בלוטות המין
- אכילת יתר עם השמנה קשה
- הפרעה בגדילה עם קומה נמוכה
- איחור התפתחותי
- תסמונת Bardet-Biedel. מאפייני התסמונת:
- תת פעילות של בלוטות המין
- ניוון רשתית
- הדקות (Syndactyly)
- ריבוי אצבעות (Polydactyly)
- איחור התפתחותי.
בדרך כלל תסמונות אלו מלוות בתווים דיסמורפיים ולעיתים בהפרעה בגדילה.
הפרעות אנדוקריניות הקשורות בהשמנה
הפרעות אנדוקריניות מלוות בהשמנה כוללות:
- תת-תריסיות
- תסמונת קושינג
- הפרעות היפותלמיות - עקב גידולים, ניתוח או קרינה לאזור ההיפותלמוס
- תת-פעילות מדומה של יותרת בלוטת התריס (Pseudohypoparathyroidism)
במקרים אלו נוכל למצוא עם ההשמנה את סימני ההפרעה הראשונית, ובדרך כלל תופיע גם הפרעה בגדילה.
קליניקה
סיכון למחלות לב וכלי דם
להשמנה יש חשיבות ניכרת בקרב בני נוער כמדד לבריאותם בהווה ובעתיד. מספר רב של עבודות הדגים קשר בין השמנה בגיל הנעורים להשמנה ולתחלואה מהשמנה בחיים כמבוגר.
לכן, יש להתייחס להשמנה כאל מחלה כרונית הדורשת טיפול כרוני. השמנה קשורה בקיצור תוחלת החיים, וככל שהיא מתחילה בגיל צעיר יותר, תוחלת החיים יורדת. שכיחות תחלואה הכוללת גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם נמצאה בקשר ישר עם העלייה בדרגת מדד מסת הגוף (BMI - Body mass index).
בילדים, בנוכחות עודף משקל, נמצאו ב-5 אחוזים שלושה גורמי סיכון או יותר לתחלואת לב וכלי דם, בעוד בנוכחות השמנה נמצאו ב-18 אחוזים נוכחות של שלושה גורמי סיכון או יותר לתחלואת לב וכלי דם. בנוכחות השמנה קשה (מדד מסת גוף גבוה מאחוזון 99) מדווחת שכיחות של 33 אחוזים לנוכחות שלושה גורמי סיכון או יותר לתחלואת לב וכלי דם בגיל הצעיר[4].
בעבודה שבוצעה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בבית החולים שניידר, נמצאו בקרב 36.7 אחוזים מהילדים ומהמתבגרים נוכחות שני גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם (יתר לחץ דם, דיסליפידמיה או עמידות לאינסולין) ובקרב 14.6 אחוזים נוכחות של שלושה גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם[5]. נוכחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם בתקופת הילדות גם דווחה כקשורה לשכיחות תחלואה לבבית בחיים הבוגרים[6].
בילדים/מתבגרים הסובלים מהשמנה מדווחת דיסליפידמיה בשכיחות של 12–17 אחוזים[7]. דיסליפידמיה זו מאופיינת בטריגליצרידים מוגברים, בליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL - High-density lipoprotein) נמוך ובליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL - Low-density lipoprotein) גבוה.
באוכלוסיית הילדים והמתבגרים בארץ נמצאה שכיחות של 27 אחוזים של דיסליפידמיה כלשהי, ובייחוד טריגליצרידים וליפופרוטאין בצפיפות נמוכה מוגברים[5].
בילדים ובמתבגרים נמצאה התאמה בין יתר לחץ דם סיסטולי לדרגת מדד מסת הגוף, עובי קפלי שומן והיחס בין היקפי מותניים/ירכיים[8]. בילדים עם עודף משקל, יתר לחץ דם (לחץ דם מעל אחוזון 95 למין ולגיל) נמצא בשכיחות של 4.4-6.6 אחוזים בקרב ילדים בגילים 2–5 שנים, ובשכיחות של 13.3-16.3 אחוזים במתבגרים בגילים 16–19 שנים[9][10]. הסיכון היחסי ליתר לחץ דם בילדים הסובלים מהשמנה הוא כפי 3.6 ביחס לילדים ללא השמנה.
השמנה ותחלואה מטבולית
במקביל לעלייה בתחלואה מהשמנה נצפתה עלייה מקבילה בעליית התחלואה של סוכרת מסוג 2 בילדים ובמתבגרים[11]. בחלק ממדינות העולם, ובייחוד בארצות הברית, סוכרת מסוג 2 היא כ-20 אחוזים ממקרי הסוכרת בילדים בני 10–19 שנים[12].
התסמונת המטבולית מוגדרת כנוכחות של השמנה בטנית בנוכחות שניים או יותר מהתופעות הבאות:
- טריגליצרידים מוגברים
- HDL נמוך
- LDL גבוה
- סוכר גבוה בצום או עדות לאי סבילות לסוכרים בתבחין העמסת סוכר
- יתר לחץ דם
- נוכחות כבד שומני
השכיחות המדווחת של התסמונת המטבולית בקרב מתבגרים בני 12–19 שנים בארצות הברית היא כ-4.2 אחוזים[13] ובמתבגרים עם השמנה קשה (מדד מסת גוף מעל 40) כ-50 אחוזים[14].
נוכחות של אקנטוזיס ניגריקנס (Acanthosis nigricans) הקשורה לעמידות לאינסולין ולסוכרת מסוג 2 דווחה ב-8 אחוזים מהאוכלוסייה הלבנה הצעירה עם השמנה[15].
תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS - Polycystic ovary syndrome)
השמנה קשורה בהופעה של הפרשת יתר של הורמונים זכריים (היפראנדרוגניזם) בבנות מתבגרות, עם עלייה בסיכון לסבול מתסמונת השחלות הפוליציסטיות. התסמונת עצמה מוחמרת בנוכחות השמנה[16], וחלק ממאפייני התסמונת משתפרים עם ירידה במשקל.
המאפיינים הקליניים יהיו אי סדירות במחזורים, אקנה, תשעורת מוגברת ובעיות פריון בחיים הבוגרים הצעירים.
התבגרות מינית מוקדמת
ערך מורחב – השמנה בילדות והתבגרות מינית בילדים - Childhood obesity and puberty
בילדים עם השמנה תוארה הופעה של התבגרות מינית מוקדמת[17] עם קידום בגיל עצמות וסיכון בקיפוח בגובה הסופי.
כבד שומני
תופעת כבד שומני מתוארת באחוזים משתנים של ילדים ומתבגרים עם השמנה[18], ובייחוד מופיעה בשכיחות מוגברת באלו עם השמנה קשה. הביטוי יהיה של כאבי בטן לא ספציפיים ולעיתים ללא תסמינים, הפרעה באנזימי כבד והדגמה בבדיקת על שמע (US - Ultrasound) של הצטברות שומן בכבד.
התופעה יכולה להחמיר עד לייפת (פיברוזיס) כבדית עם שחמת כבד. הפחתה במשקל יכולה להביא לשיפור הממצאים.
בארץ נמצאה שכיחות של כ-60 אחוזים של כבד שומני במתבגרים הסובלים מהשמנה[19]. שכיחות התופעה וחומרתה היו בהתאמה לדרגת ההשמנה ולדרגת העמידות לאינסולין.
אבנים בדרכי מרה
השמנה תוארה גם כגורם סיכון להופעת אבנים בדרכי מרה, שנמצאו בכ-2 אחוזים מאוכלוסיית הילדים/מתבגרים עם מדד מסת גוף מעל ל-30[20].
דום נשימה חסימתי בשינה
בילדים/מתבגרים הסובלים מהשמנה מדווחת שכיחות מוגברת של דום נשימה חסימתי בזמן שינה בשכיחות של פי שש מאשר בילדים רזים[21]. תופעה זו קשורה בעלייה בהתפתחות יתר לחץ דם, תחלואת לב וכלי דם, הפרעות התנהגות, הפרעה בתפקוד בבית הספר וירידה באיכות החיים. יש חשיבות רבה בזיהוי הבעיה בשלב מוקדם כדי להפחית את התחלואה הנלווית לתופעה זו.
יתר לחץ תוך-גולגולתי
שכיחות מוגברת של גידול מדומה במוח (Pseudotumor Cerebri) עם כאבי ראש והפרעות בראייה (שכיחות גבוהה כפי 15 בנוכחות השמנה)[22]. תופעה זו יכולה לסכן את הראייה אם אינה מטופלת בזמן. האבחנה נעשית על פי אנמנזה של כאבי ראש, עדות לבצקת הדיסקות (Papilledema) בבדיקת קרקעית העין ועלייה בלחץ נוזל השדרה הנבדק על ידי ניקור מותני.
טרשת מוקדית סגמנטאלית של פקעיות הכליה (FSGS - Focal segmental glomerulosclerosis)
במתבגרים עם השמנה קשה תוארה הופעת טרשת מוקדית סגמנטאלית של פקעיות הכליה (FSGS - Focal segmental glomerulosclerosis), שיכולה להתקדם לאי ספיקת כליות עם החמרת ההשמנה או לעבור נסיגה עם הפחתה במשקל[23].
תופעות אורתופדיות
תוארו בשכיחות מוגברת בנוכחות השמנה בילדים ומתבגרים כוללות[22]:
- ברך קלובה (Genu valgus)
- החלקת ראש עצם הירך (Slipped capital femoral epiphysis)
- כאבי גב תחתון
- עקמת (Scoliosis)
- דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis)
קשיים נפשיים
אחת הבעיות הקשות בילדים ובמתבגרים עם השמנה הן הופעה של בעיות פסיכולוגיות שמדווחות בשכיחות מוגברת[24]. בעיות אלו כרוכות בהפרעה בדימוי העצמי, שכיחות מוגברת של דיכאון וקושי ביצירת קשרים חברתיים. ילדים אלו נוטים להיות מבודדים בחברה. עקב דימוי הגוף הלקוי, ילדים/מתבגרים אלו גם נמנעים מביצוע פעילות גופנית כדי לא לסבול מהקנטות בני גילם.
אבחנה
השמנה מוגדרת כהצטברות עודפת של שומן בגוף ביחס לגיל ולמין, ואולם יש קושי להגדיר את השיטה האידיאלית להערכת השמנה באוכלוסיית הילדים.
ניתן להעריך את המשקל הרצוי ביחס לגובה, לפי המין והגיל, כאשר מחשבים את אחוז משקל הילד בהשוואה למשקל הממוצע של בני מין וגובה זהה על ידי שימוש בנוסחה:
אחוז עודף משקל = משקל מצוי כפול 100 מחולק למשקל הרצוי לגובה.
תוצאה גבוהה מ-110 אחוזים מוגדרת כעודף משקל,
גבוהה מ-120 אחוזים - השמנה,
וגבוהה מ-150 אחוזים - השמנת יתר קשה או חולנית.
שיטה נוספת, שהיא השיטה הנפוצה ביותר להערכת השמנה, היא על ידי חישוב מדד מסת הגוף. מדד מסת הגוף הוא חישוב משקל הגוף (בק"ג) מחולק בגובה (במטרים) בריבוע. מדד זה נמצא בהתאמה ישרה לכמות השומן התת-עורי ובכלל הגוף.
במבוגרים ערך מדד מסת גוף גבוה מ-25 מוגדר כעודף משקל, גבוה מ-30 כהשמנת יתר, וגבוה מ-40 כהשמנה חולנית. בילדים ובמתבגרים מדד מסת גוף מעל אחוזון 85 לגיל ולמין מוגדר כעודף משקל, ומדד מסת גוף מעל אחוזון 95 - כהשמנה. יש עקומות מדד מסת גוף, המבוססות על בסיס נתוני ילדים מאוכלוסיית ארצות הברית, ופורסמו על ידי המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC - Centers for Disease Control and Prevention). בעקומות אלו משתמשים גם בישראל.
ניתן להשתמש גם במדידות היקפי מותניים להערכה של דרגת ההשמנה הבטנית, מדידת עובי קפלי שומן, ומדידת תנגודת חשמלית (Bioimpedance analysis) להערכת אחוזי השומן בגוף.
יש גם שיטות להערכת השמנה המשמשות בעיקר לצורכי מחקר, הכוללות שקילה תת-מימית, דימות תהודה מגנטית (MRI - Magnetic resonance imaging), טומוגרפיה ממוחשבת (CT - Computed tomography) או מכשיר לבדיקת צפיפות עצם (DEXA - Dual-energy X-ray absorptiometry).
המלצות לאבחון/ איתור תחלואה משנית להשמנה
דגשים באנמנזה לאיתור סיבוכי השמנה
- סיפור משפחתי של יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, סוכרת מסוג 2, אירוע לבבי בגיל צעיר
- תלונות של השתנת יתר (Polyuria), צמאון יתר (Polydipsia), יובש בפה
- תלונה על נחירות לילה, הפסקות נשימה בזמן שינה, ישנוניות מוגברת במהלך שעות היום
- ירידה בתפקוד היום-יומי או בהישגים בלימודים
- תלונה על כאבי בטן לא ספציפיים
- תלונות על כאבי ראש
- תלונות על הפרעות בראייה
- תלונות אורתופדיות
- אי סדירות מחזורים (במתבגרות)
דגשים בבדיקה הגופנית לאבחון סיבוכים
- מדידת גובה, משקל וחישוב מדד מסת הגוף, מדידת היקפי מותניים
- מדידת לחץ דם בישיבה, לאחר מנוחה של כ-10 דקות בשרוול מתאים והשוואה לאחוזוני לחץ דם
- בדיקה לנוכחות אקנטוזיס ניגריקנס באזור העורף ובקפלים, בבתי שחי ובמפשעות
- במתבגרות: בדיקה לנוכחות שיעור יתר ואקנה (אי סדירות מחזורים)
בדיקות עזר
- פרופיל שומנים בצום: יילקח לכל ילד/מתבגר עם השמנה או לילד עם עודף משקל, בנוכחות סיפור משפחתי של דיסליפידמיה, מחלת לב כלילית או אירוע לבבי בגיל צעיר.
- בדיקות סוכר ואינסולין בצום: תילקחנה לכל ילד/מתבגר עם השמנה או לילד/מתבגר עם עודף משקל, בייחוד בנוכחות אקנטוזיס ניגריקנס או סיבוכי השמנה אחרים.
- העמסת סוכר: (תבוצע במרפאה אנדוקרינית) תבוצע בילדים עם השמנה מעל גיל 10 שנים או שהחלו תהליך התבגרות מינית בנוכחות גורם סיכון נוסף מהגורמים הבאים:
- סיפור משפחתי של סוכרת מסוג 2 בקרוב משפחה מדרגה ראשונה/שנייה
- נוכחות אקנטוזיס ניגריקנס
- יתר לחץ דם
- דיסליפידמיה
- בנערות - סיפור של תסמונת שחלות פוליציסטיות.
- תפקודי כבד: יילקחו עבור כל ילד/מתבגר עם השמנה. בנוכחות תפקודי כבד מוגברים להשלים בדיקת על שמע של הכבד.
- תבחין שינה: לאיתור דום נשימה בשינה בכל ילד/מתבגר עם השמנה/עודף משקל וסיפור חשוד לדום נשימה בשינה.
- הפנייה לבדיקת קרקעיות עיניים: בנוכחות השמנה/עודף משקל וסיפור חשוד לגידול מדומה במוח.
טיפול
הטיפול הבסיסי הוא העלאת המודעות למזון בריא, והגברת שעות הפעילות הגופנית היומית.
מטרת הטיפול היא ירידה במשקל ושמירת המשקל התקין למשך זמן ארוך, תוך הקטנת צריכת המזון או הגברת הפעילות הגופנית או שילוב של שניהם, ללא פגיעה בגדילה או ההתבגרות. בילדים קטנים שבהם ירידה חדה במשקל עלולה לפגוע בגדילתם ניתן להסתפק במניעת עלייה במשקל תוך תהליך הגדילה לגובה.
הטיפול צריך להביא למיתון או לתיקון סיבוכים רפואיים ופסיכולוגיים של השמנת יתר. הטיפול צריך להביא לשינוי בהרגלי האכילה והפעילות הגופנית, כך שהשינוי באורח החיים יתמיד זמן ממושך.
טיפול בהשמנה בגיל צעיר עשוי להיות יעיל יותר מטיפול בגיל הבגרות, מכמה טעמים:
- קל יותר לשנות הרגלי חיים בגיל צעיר יותר ושינויים אלו נשמרים זמן ממושך
- ילדים נמצאים בתהליך גדילה ובניית רקמת השריר והעצם, ולכן כל עוד הגדילה נמשכת ניתן להוריד את שיעור השומן בגוף, ללא ירידה במשקל.
רצוי שהטיפול בהשמנת יתר יערב צוות רב מקצועי עם התייחסות למגוון הבעיות של הילד השמן. הצוות כולל דיאטנים/ות, פסיכולוגים/ות, עובדים סוציאליים/ות ורופאים המתמחים בילדים ובמתבגרים, רצוי במסגרת מרכז ייחודי לטיפול בהשמנה.
השינוי באורחות החיים יכול לסייע בשימור הישגי ההפחתה במשקל לטווח הארוך.
השכיחות הרבה והגואה של ההשמנה בקרב ילדים ומבוגרים דורשת מאמצים במספר רב של מישורים, ויש צורך לרכז מספר כלים מעשיים לרופא הילדים. מובן שנוסף על שיחה, יש לבצע בדיקה גופנית, כולל לחץ דם, ולהזמין בדיקות מעבדה לאיתור סיבוכים סמויים של ההשמנה ואורח החיים, כגון: אנזימי כבד, רמות סוכר ושומנים. אם מאמצים אלו אכן ילוו באווירה של אורח חיים בריא מצד בתי הספר, המינהל הקהילתי, העיריות וכלי התקשורת, ייתכן שתפחת כמות הילדים החיים עם עודף משקל וסיבוכיו.
טיפול תזונתי
בניגוד למתן מרשם תרופתי, לא ניתן לתת "מרשם תזונתי" ולצפות להצלחה, מכיוון שבלתי אפשרי להפריד את האכילה מכל שאר האספקטים בחיי הילד. על פי הניסיון המצטבר מטיפול בהשמנת ילדים ברחבי העולם, ברור שלא ניתן לטפל באופן יעיל רק בילד עצמו, תוך ניסיון להחיל עליו דיאטה, או כללי אכילה והגבלות למיניהן. לכן חיוני שהטיפול יתבצע בגישה משפחתית כוללנית. מעבר לכך, יש לקחת בחשבון שכל ניסיון התערבות באכילה, בפרט כאשר הוא נעשה בסגנון הישן והמזיק של הגבלות ו"דיאטה", עלול לגרום לנזק נפשי, לפגיעה נלווית בדימוי ובביטחון העצמי, ולהוביל להתפתחות של הפרעות אכילה שונות[25][26][27].
כעיקרון, התוכנית התזונתית בילדים ובמתבגרים תתבסס על הקניית הרגלי אכילה נכונים, בשילוב עם אורח חיים בריא. סיכויי ההצלחה של התערבות תזונתית גדולים בהרבה כשהיא מותאמת אישית להורים ולילד ונוגעת בכל ההיבטים הקשורים לא רק לחלק הגופני, אלא גם לחלק ההתנהגותי והרגשי של הילד. ברור שאף תוכנית תזונתית או "תפריט", טובים ככל שיהיו, לא יוכלו להועיל אם המשפחה והילד לא יהיו מסוגלים לעמוד בהם לאורך זמן. לכן, כדי שניתן יהיה ליישם אותה בפועל, התוכנית חייבת להיות מלווה בהדרכה טובה בנוגע לחלק ההתנהגותי והרגשי, הן לילד והן להוריו, ומותאמת ליכולות האישיות, למצב הסביבתי, לאפשרויות הכספיות וכך הלאה.
הטיפול במשפחה צריך להיות מעמיק ולכלול זיהוי של כל הגורמים במשפחה שתורמים לבעיית ההשמנה, יצירת קשרים משפחתיים מיטיבים בין ההורים לילד, עירור מוטיבציה לשינוי של כל בני המשפחה, ולימוד דרכי תקשורת מכבדת ולא שיפוטית. דוגמה אישית נכונה של ההורים חיונית להצלחת הטיפול ועל כן גם ההורים חייבים להיות שותפים בתהליך מתחילתו.
כשמדובר בילדים עד אמצע גיל ההתבגרות, הבסיס לטיפול יהיה בראש ובראשונה דרך הדרכת ההורים, מכיוון שרוב האחריות בנוגע לנושאים הדורשים שינוי חלה בפועל על ההורים ולא על הילד עצמו, בפרט כשהילדים עדיין צעירים, אבל הדבר תקף גם בנוגע למתבגרים.
התוכנית התזונתית צריכה להיות מותאמת אישית ולקחת בחשבון את מכלול הגורמים הבאים:
- הגדרת הקצב הנכון לשינוי במשקל בהתאם לאחוזוני הגדילה האישיים של הילד, מבנה גופו, הגנטיקה שלו וכדומה
- הערכה של המצב התזונתי הקיים ושיפורים איטיים אך עקביים בתפריט בהתאם לקצב האישי, ובשום פנים ואופן לא בהתאם ל"תפריט אידיאלי" כלשהו
- שיפור איכות המזון, העלאת חוויות אכילה חיוביות של מזונות בריאים
- מסגרת זמנים סדירה לאכילה
- הקפדה על אכילה ללא הסחות דעת ובסביבה מתאימה
- הערכה תקופתית של התפריט ומרכיביו, כדי לאתר חסר במרכיבים חיוניים
מרכזי טיפול רב מקצועיים ודיאטניות ילדים שהוכשרו לכך, מבינים את גודל המשימה וביכולתם לראות את התמונה הכוללת, לאורך זמן ולנהל את הטיפול באופן הנכון. מכיוון שהטיפול בהשמנת ילדים הוא רק בחיתוליו, עלולות להיעשות טעויות רבות בדרך, ועל כן חשוב לבדוק היטב את המסגרת הטיפולית אליה פונים, ולקבל ייעוץ מתאים רק במקומות הנכונים.
פעילות גופנית
פעילות גופנית בקרב ילדים היא בעלת חשיבות רבה, ומטרתה לגרום לעלייה בהוצאת האנרגיה ובכך לסייע ביצירת מאזן אנרגיה שלילי.
בעשורים האחרונים, אנו עדים לירידה ברמת הפעילות הגופנית שמבצעים ילדים ומתבגרים ברוב מדינות העולם המערבי, שמלווה בירידה בכושר הגופני. בממוצע, כרבע מהילדים מבצעים פחות מ-20 דקות פעילות גופנית עצימה בשבוע. אף שהבעיה בולטת בחומרתה בגיל ההתבגרות, הרי ששורשיה נעוצים בילדות המוקדמת.
בהשוואה לילדים לא פעילים, ילדים העוסקים בפעילות גופנית הם בעלי כושר לב-ריאה טוב יותר, מסת שריר ועצם גדולות יותר, בעלי הרכב גוף בריא יותר, עם אחוזי שומן נמוכים יותר ושכיחות תסמונת מטבולית נמוכה יותר. בבגרותם, הם צפויים לסבול פחות ממחלות, כגון: מחלות לב, סוכרת מסוג 2 או דלדול עצם (אוסטאופורוזיס). לכן, ההמלצה היא להפחית את זמן הצפייה בטלוויזיה/מחשב, לאתר פעילות גופנית אהובה על הילד, פעילות גופנית משפחתית משותפת או התעמלות קבוצתית.
טיפול תרופתי
בנוכחות סיבוכי השמנה והשמנה חמורה ניתן לשקול טיפול תרופתי להפחתת התיאבון, אך חיוני לשלבו במסגרת טיפולית כוללנית, אחרת הוא יהיה חסר תועלת.
יש לקחת בחשבון שהטיפול התרופתי בהשמנה חייב להיות טיפול ממושך, כמו בכל מחלה כרונית, והפסקתו מובילה כעבור זמן לא רב לחזרה למשקל ההתחלה, ולעיתים אף לאפקט ריבאונד, הכולל עליה גבוהה עוד יותר באחוזון ה-BMI בהשוואה להתחלה.
Liraglutide הוא נגזרת סינתטית של של ההורמון GLP-1, בהזרקה יומית תת-עורית. מאושרת בישראל לשימוש בילדים מגיל 12. היא משפיעה על הפחתת רעב על ידי האטת ריקון הקיבה ודרך השפעתה על מערכת העצבים המרכזית. טיפול זה יירשם על ידי אנדוקרינולוג מומחה לילדים. תחת סקסנדה הצפי לירידה במשקל הוא כ-4.5 ק"ג או כ-5% ב-BMI. אלא שלא כל הילדים מגיבים לתרופה וחלקם לא מסוגל לסבול את תופעות הלוואי שלה, הכוללות בחילות והקאות, מה שמוריד את ההיענות לטיפול לאורך זמן. בנוסף, קיים סיכון מוגבר מעט לסרטן בלוטת התריס המדולרי[28].
Metformin: תרופה שלא משפיעה על התיאבון אך עשויה להוביל לירידה מסוימת במשקל בקרב חלק מהילדים שמקבלים אותה. מאושרת לשימוש בילדים מעל גיל 10 שנים בנוכחות השמנה וסוכרת מסוג 2. יש לשקול שימוש בה בנוכחות השמנה ואי סבילות לגלוקוז, במסגרת אישור 29ג. התרופה מגבירה רגישות לאינסולין באיברי המטרה. תופעות הלוואי כוללות גזים, בחילות וכאבי בטן. תוארו מקרי חסר בוויטמין B12 תוך כדי שימוש בתרופה, לכן יש לעקוב אחר רמתו מעת לעת. התרופה אסורה לשימוש במטופלים עם הפרעה כלייתית או כבדית ידועה, או מצב המלווה בחמצת לקטית.
תרופות אחרות שהוצאו משימוש עקב דיווח על תופעות לוואי עם עלייה בתחלואת לב וכלי דם במבוגרים ועלייה באחוז התאבדויות הן תרופות המפחיתות את הצריכה הקלורית:
- Sibutramine, המפחיתה את הצריכה הקלורית על ידי העלאת רמת סרוטונין ונוראפינפרין במערכת העצבים המרכזית
- Rimonabant, המפחיתה צריכה קלורית על ידי עיכוב הקולטן לקנבינואידים עצמיים
ניתוחים
ניתוחים אינם מומלצים בילדים, אלא במקרים קיצוניים שבהם נשקפת סכנת חיים בטווח הקצר בשל השמנת היתר. הניתוחים הבריאטריים מאושרים במקרים הבאים:
- מתבגרים בדרגת התבגרות מינית טאנר 4-5 שהגיעו לקראת סיום הגדילה
- בוצעה הערכה פסיכולוגית למתבגר ומשפחתו על מוכנות המתבגר ומשפחתו לתוכנית שינוי אורחות חיים גם לאחר הניתוח
ובנוסף:
- מדד מסת גוף של מעל 50
או
- מדד מסת גוף מעל 40 בנוכחות סיבוכי השמנה קשים
או
- השמנה קשה עם סיבוכי השמנה שלא הגיבה לטיפול קונבנציונלי של דיאטה, פעילות גופנית או טיפול תרופתי
הניתוח יתבצע במרכז בעל ניסיון בביצוע סוג כזה של ניתוחים. לפני הניתוח ואחריו צריך להיות מערך הכולל רופא, דיאטנית ופסיכולוג להערכת מוכנות המטופל לניתוח, ולתמיכה אחר כך כדי לנסות לשמר את הישגי הניתוח.
קיימים ניתוחים לצמצום נפח הקיבה על ידי התקנת טבעת מתכווננת בקיבה (Adjustable gastric banding) בלפרוסקופיה, או ניתוחים היוצרים מעקפים במעי וכך מפחיתים את שטח הספיגה, אך כרוכים בתופעות לוואי קשות עם הפרעות ספיגה וחסרים תזונתיים.
מניעה
במקביל לטיפול בילדים הרבים אשר כבר כעת סובלים מעודף משקל, יש חשיבות למניעה ראשונית של השמנה, וזאת על ידי חינוך ההורים והילד לאורח חיים בריא עוד בשלב הגיל הרך.
חינוך להרגלי חיים בריאים מגיל צעיר ככל האפשר, צפוי להפחית את שיעורי עודף המשקל וההשמנה בגיל מבוגר יותר.
כלים מעשיים לטיפול בהשמנה בילדים
שכיחות השמנת הילדים רבה וגוברת, היא בעלת מספר סיבוכים בריאותיים נלווים, והיא מצריכה טיפול ומניעה. כולנו יודעים זאת, הן מהפרסומים המדעיים שאליהם אנו נחשפים, והן מהעיסוק החוזר ונשנה בכך באמצעי התקשורת. אף על פי שמספר משרדי ממשלה עוסקים כעת בשיפור החינוך לבריאות ויצירת סביבה מגרה לפעילות, ואף שנוטים להאשים את הגנטיקה, המזון המהיר, המעליות, הכבישים העמוסים, הטלוויזיה, המחשב ושאר המאפיינים של העולם המערבי, הבעיה היא רפואית, ויש לקדם את המאמץ לטיפול בעודף המשקל והרגלי החיים התת-אופטימליים של הילדים ומשפחותיהם.
באופן פרדוקסלי, אף על פי שתזונה ופעילות גופנית מזוהים היטב כבעלי חשיבות בריאותית ראשונה במעלה, אין לרופאים מומחיות רשמית מוכרת בתחומים אלו, וההכשרה בנושא תזונה ואורח חיים בריא במהלך לימודי הרפואה וההתמחות היא סמלית בלבד. פועל יוצא מכך הוא כי לרוב הרופאים אין כלים לתת ייעוץ תזונתי למטופליהם, על אף שזהו צורך בריאותי מרכזי, המחודד בניירות עמדה רבים הנוגעים לטיפול במחלות כרוניות רבות. על כן חיוני לתת מספר כלים מעשיים לרופא הילדים, בניסיון למלא מעט חלל זה, ובנוסף, חשוב שכל איש מקצוע יבין את חוזקותיו ואת חולשותיו ויפנה את המטופלים לאנשי מקצוע מומחים לתחומם, כלומר דיאטנית.
זיהוי המטופל
מספר מחקרים שונים מעידים כי הורים, רופאים ואחיות מזהים בעין רק כרבע מהילדים בעלי עודף משקל (מדד מסת גוף מעל 85 אחוזים לגיל ולמין), ורק כמחצית מהילדים בעלי השמנה (מדד מסת גוף של מעל 90 אחוזים לגיל ולמין). מכאן עולה חשיבות המדידות התקופתיות.
על אף הזמן הקצר במרפאה, נמצא שאפשר בכ-45 שניות לקחת ילד שכבר חלץ נעליו, להעמידו על המכשיר, למדוד משקל וגובה, להזין את הנתונים לתוכנה ולקבל נקודה של מדד מסת הגוף על העקומות. ניתן לבצע את מדידת הילד בדקה האחרונה של הביקור, שבה ממתינים שהמדפסת תפלוט את אישורי המחלה, ההפניות ו/או המרשמים.
אפשר גם להסביר את מטרת המדידות ("בוא נראה כמה גדלת"), למדוד ולחשב אחוזון מדד מסת גוף ולהראות להורים את הממצאים. יש להקפיד על עדינות וזהירות בניסוח ובטון, כי הרי איננו יודעים אף פעם עד כמה רגיש הילד למראה גופו, למשקלו ולדימוי העצמי. יש לדאוג לכך שאף פעם לא נשאיר את ההורה והילד היוצאים מהחדר בתחושה של ביקורתיות, אשמה או בושה.
אם הילד בעל עודף משקל, ואין די זמן, כדאי לבקש מההורה המלווה לקבוע בהקדם תור נוסף, שבו כל 10 הדקות ייוחדו לנושא הרגלי החיים של הילד והמשפחה, ואם מדובר על ילדים לפני גיל ההתבגרות רצוי מאוד ללא נוכחות הילד עצמו. נסביר כי מדובר בנושא שכיח וייתכן שיש צורך לבחון מחדש את הרגלי החיים והאכילה של המשפחה, שלא צריך להיבהל, אך לא כדאי להתעלם. בנוסף לכך, רצוי מאוד גם להפנות את ההורים להדרכת הורים אצל דיאטנית ילדים לצורך בדיקה וייעוץ מותאם אישית.
ייעוץ על ידי רופא הילדים בנושא אורח חיים בריא לילדים
אורח חיים בריא כולל הרבה נושאים: מניעת שימוש בחומרים ממכרים, מניעת אלימות מילולית וגופנית, מניעת תאונות, מריחת קרם הגנה, בריאות השן ועוד. רופא הילדים צריך לעסוק בכולם, ובפרט בתזונה ובפעילות הגופנית. בנייר העמדה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים שפורסם בדצמבר 2007, מזוהות מספר התנהגויות שצפויות לסייע במניעת השמנת ילדים ובטיפול בה:
- אכילת חמש מנות של ירקות ופירות מדי יום (גודל המנה משתנה עם גיל הילד; בגדול מדובר בכשני ירקות ופירות שלמים בגיל שנתיים, ועולה עד חמישה בגיל ההתבגרות)
- צמצום צריכת שתייה ממותקת תוך שאיפה להימנעות מוחלטת
- הגבלת שעות ישיבה מול מסך לשעתיים ביום (בהשמנה עיקשת יותר, שעה ביום)
- הוצאת טלוויזיה ומחשב מחדר הילד
- אי צפייה בטלוויזיה לפני גיל שנתיים
- פעילות גופנית בעצימות בינונית-מאומצת, למשך 60 דקות מצטברות לפחות, מדי יום
- אכילת ארוחת בוקר מדי יום
- צמצום אכילה מחוץ לבית, בדגש על מזון מהיר
- אכילת ארוחות משפחתיות לפחות 5–6 פעמים בשבוע
- התנהגויות נוספות מומלצות, שמוכחות פחות, הן תזונה עתירת סידן וסיבים תזונתיים, הנקה בלבד עד גיל 6 חודשים, והנקה משולבת עם מזונות משלימים עד גיל 12 חודשים להפחתת הסיכון להשמנה
ברור כי רק יחידי סגולה יכולים לתלות רשימה זו על המקרר בבית, ולבצע את כל ההמלצות באדיקות. עוד ברור, כי התהליך חל על המשפחה כולה, וכי הוא באחריות ההורים: עליהם לשפר את הרגלי האכילה ומבחר המזון בבית, לעודד ולתמוך בפעילות גופנית, ולהציג דוגמה אישית, להוות סמכות ולקבוע גבולות. מומלץ לחדד עובדה זו באוזני ההורה.
נושא הטיפול ההתנהגותי והנעת מטופלים גם הוא לא נלמד דיו בבית הספר לרפואה, ונראה שגם נושא זה הרופא צריך ללמוד באופן עצמאי. בנייר העמדה שצוין לעיל, מוצע מבנה של ביקור מרפאה בן 15 דקות (אם כי בפועל ניתן לבצע את הביקור בפחות זמן, עם הניסיון), לשם מתן המלצות למניעת השמנה. הנחיות אלו מתאימות מאוד גם לטיפול בילד השמן.
אם ניתן לבצע חלק מכך בביקור אחד שבו הילד בא במקור עקב נזלת ושיעול, מה טוב. אם לא, ניתן לזמן לביקור נוסף.
- יש להסביר את מטרת המדידות ("בוא נראה כמה גדלת"), למדוד ולחשב אחוזון מדד מסת גוף, ולשאול לדעתם של הילד והוריו לממצאים. יש להקפיד על עדינות וזהירות בניסוח ובטון, הרי איננו יודעים עדיין כמה רגיש הילד למראה גופו, למשקל ולדימוי העצמי
- יש להעריך את ההתנהגויות המוכרות כגורמי סיכון להשמנה: צריכת ירקות, פירות, משקאות ממותקים, ארוחות בוקר, ארוחות משפחתיות, מזון מהיר, חטיפים, גודל המנה, פעילות גופנית ושעות מסך. הכי קל לעבור למהלך יממה:
- ארוחת בוקר: מומלץ על דגני בוקר עם חלב, כריך, חטיף בריאות וכדומה. בתי הספר גם הם מעודדים אכילת ארוחות בוקר, כמשפרת יכולת למידה והתנהגות
- אופן הגעה לבית הספר: מומלץ ברגל או באופניים אם המרחק מתיר זאת
- תכולת ארוחת העשר: להעדיף ממרחים בריאים יותר, לכלול פרי וירק
- אופן החזרה מבית הספר: כעת הרי אין לחץ של הבוקר, אולי ניתן לחזור ברגל
- תכולת ירקות בארוחת הצהריים: טיפ להגברת צריכת ירקות היא לכלול אותם בכל ארוחה
- יש לנסות ולשתות מים בלבד
- פעילות גופנית אחר הצהריים: כמה שעות טלוויזיה/מחשב/נייחות, וכמה שעות פעילות גופנית (חוגים או ספונטנית)
- אכילת ביניים אחר הצהריים: להעדיף פירות ומעדני חלב
- ארוחת ערב משפחתית: לוודא אכילת ירקות, מוצרי חלב
- אכילה בלילה אחרי ארוחת הערב היא כנראה מיותרת לחלוטין
- שינה: מומלצות 9 שעות שינה לילדים ולנוער. מוכר קשר בין מיעוט שינה להשמנה בהווה ובעתיד
- חשוב לתת חיזוק לגבי הפעולות החיוביות שנעשות, ולתת הסבר וכלים להשלים את ההתנהגויות שלא נעשות
- בהמשך יש להעריך את המוטיבציה והחשיבות שהילד והוריו נותנים לאותם הרגלים חדשים
- יש לתאם פגישת מעקב כדי לבחון כיצד בוצע השינוי, נניח כעבור 3–4 שבועות. בפגישה יש לבחון אם בוצע מה שסוכם, לתת חיזוקים, ולבחור יעדים חדשים
- לגבי הילד הסרבן, שלא מעוניין בשום שינוי, יש לבצע פגישת מעקב לאחר מספר שבועות/חודשים כדי לבחון מוכנות מחודשת
המלצות להפנייה לבירור ולטיפול במרפאה אנדוקרינית
- השמנה בנוכחות סיבוכי השמנה
- השמנה שהתרחשה בתקופת זמן קצרה (לשלילת בעיה אורגנית).
- תינוקות עד גיל שנתיים עם השמנה קשה (לשלילת בעיה אורגנית, תסמונת גנטית).
- חשד להפרעה אנדוקרינית כגורם להשמנה: תסמונת קושינג, תת-פעילות של בלוטת התריס
ביבליוגרפיה
- ↑ התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל/ פרופ׳ רונית קלדרון-מרגלית, 20.3.2023
- ↑ Shalitin S, et al. Insulin resistance and impaired glucose tolerance in obese children and adolescents referred to a tertiary care center in Israel. Int J Obes 2005;29:571-578
- ↑ Mark A. Sperling. Pediatric Endocrinology, 3th Edition. Saunders 2008;788-819
- ↑ Freedman DS, et al. cardiovascular risk factors and exess adiposity among overweight children and adolescents: the Bogalusa Heart Study. J Pediatr 2007;150:12-17
- ↑ 5.0 5.1 Shalitin S, et al. Frequency of cardiovascular risk factors in obese children and Adolescents referred to a tertiary care center in Israel. Hormone Res 2008;69:152-159
- ↑ Baker JL, et al. Childhood body-mass-index and the risk of coronary heart disease in adulthood. NEJM 2007;357:2329-2337
- ↑ Jago R, et al. Prevalence of abnormal lipid and blood pressure values among an ethnically diverse population of eight-grade adolescents and screening implications. Pediatrics 2006;117:2065-2073
- ↑ Lurbe E, et al. Obesity, body fat distribution, and ambulatory blood pressure in children and adolescents. J Clin Endocrinol Metab 2001;3:362-367
- ↑ Falkner B, et al. The relationship of body mass index and blood pressure in primary care pediatric patients. J Pediatr 2006;148:195-200
- ↑ Sorof JM, et al. Overweight, ethnicity, and the prevalence of hypertension in school-aged children. Pediatrics 2004;113:475-482
- ↑ Sinha R, et al. Prevalence of impaired glucose tolerance among children and adolescents with marked obesity. NEJM 2002;346:802-810
- ↑ Liese AD, et al. The burden of diabetes mellitus among US youth: prevalence estimates from the SEARCH for diabetes in Youth Study. Pediatrics 2006;118:1510-1518
- ↑ Cook S, et al. Prevalence of a metabolic syndrome phenotype in adolescents: findings from the third National Health and Nutrition Examination Survey, 1988-1994. Arch Pediatr Adolesc Med 2003;157:821-827
- ↑ Weiss R, et al. Obesity and the metabolic syndrome in children and adolescents. NEJM 2004;350:2362-2374
- ↑ Nguyen TT, et al. Relation of acanthosis nigricans to hyperinsulinemia and insulin sensitive in overweight African American and white children. J Pediatr 2001;138:474-480
- ↑ McCartney CR, et al. Obesity and sex steroid changes across puberty: evidence for marked hyperandrogenemia in pre-and early pubertal obese girls. J Clin Endocrinol Meta 2007;92:430-436
- ↑ Kaplowitz PB, et al. Earlier onset of puberty in girls: relation to increased body mass index and race. Pediatrics 2001;108:347-353
- ↑ Schwimmer JB, et al. Prevalence of fatty liver in children and adolescents. Pediatrics 2006;118:1388-1393
- ↑ Sagi R, et al. Nonalcoholic fatty liver disease in overweight children and asdolescents. Acta Pediatr 2007;94:1209-1213
- ↑ Kacchele V, et al. Prevalence of gallbladder stone disease in obese children and adolescents: influence of the degree of obesity, sex and pubertal development. J Pediatr Gastroenterol Nutr 2006;42:66-70
- ↑ Young T, et al. Epidemiology of obstructive sleep apnea: a population health perspective. Am J respire Crit Care Med 2002;165:1217-1239
- ↑ 22.0 22.1 Yanovski JA, et al. Pediatric obesity. Rev Endocrinol Metab Disord 2001;2:371-383
- ↑ Adelman RD, et al. Proteinuria and focal segmental glomerulosclerosis in severely obese adolescents. J Pediatr 2001;138:481-485
- ↑ Sjoberg RI, et al. Obesity, shame, and depression in school- aged children: a population –based study. Pediatrics 2005;116:389-392
- ↑ Field AE, Austin SB, Taylor CB, Malspeis S, Rosner B, Rockett HR, Gillman MW, Colditz GA. Relation between dieting and weight change among preadolescents and adolescents. Pediatrics. 2003 Oct;112(4):900-6. doi: 10.1542/peds.112.4.900. PMID: 14523184.
- ↑ Neumark-Sztainer D, Wall M, Guo J, Story M, Haines J, Eisenberg M. Obesity, disordered eating, and eating disorders in a longitudinal study of adolescents: how do dieters fare 5 years later? J Am Diet Assoc. 2006 Apr;106(4):559-68. doi: 10.1016/j.jada.2006.01.003. PMID: 16567152.
- ↑ Daee A, Robinson P, Lawson M, Turpin JA, Gregory B, Tobias JD. Psychologic and physiologic effects of dieting in adolescents. South Med J. 2002 Sep;95(9):1032-41. PMID: 12356104.
- ↑ Kelly AS, Auerbach P, Barrientos-Perez M, et al; NN8022-4180 Trial Investigators. A randomized, controlled trial of liraglutide for adolescents with obesity. N Engl J Med. 2020;382(22): 2117–2128
- הערות לפסקה כלים מעשיים לטיפול בהשמנה בילדים
- דובנוב-רז ג, בארי א, קונסטנטיני נ. השמנת ילדים - הגדרה, מניעה וטיפול. "הרפואה" 2009, בדפוס
- Barlow SE, and the Expert Committee. Expert committee recommendations regarding the prevention, assessment, and treatment of child and adolescent overweight and obesity. Pediatrics 2007;120(Suppl 4):164-192
- Krebs NF, et al. Assessment of child and adolescent overweight and obesity. Pediatrics 2007;120(Suppl 4):193-228
- Davis MM, et al. Recommendations for prevention of childhood obesity. Pediatrics 2007;120(Suppl 4):229-253
- Spear BA, et al. Recommendations for treatment of child and adolescent overweight and obesity. Pediatrics 2007;120(Suppl 4):254-288
- August GP, et al. Prevention and treatment of pediatric obesity: an endocrine society clinical practice guideline based on expert opinion. J Clin Endocrinol Metab 2008;93:4576-4599
- American Dietetic Association. Position of the American Dietetic Association: individual-, family-, school-, and community-based interventions for pediatric overweight. J Am Diet Assoc 2006;106:925-945
- Dubnov-Raz G, Berry EM. The dietary treatment of obesity. Endocrinol Metab Clin North Am 2008;37:873-886
קישורים חיצוניים
- ענת תבור- תזונאית קלינית לילדים ומתבגרים
- טיפול נכון בהשמנה בקרב ילדים- כתבה מאת ענת תבור
- השמנה בילדים: שכיחות התופעה והשלכותיה, מדיקל מדיה
- כלים מעשיים לרופא הילדים בטיפול בהשמנה ובמניעתה, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי
- ד"ר שלומית שליטין, אנדוקרינולוגית בכירה, המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת על שם ג'סי צ' ושרה לאה שפר, המרכז הארצי לסוכרת נעורים, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, פתח תקווה
- ד"ר גל דובנוב-רז, מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא לילדים, בית החולים לילדים על שם ספרא, המרכז הרפואי על שם ח' שיבא, תל השומר
- ענת תבור, דיאטנית ילדים ומשפחה.