כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "פרוקטיטיס - Proctitis"
יאיר שוורץ (שיחה | תרומות) (←אבחנה) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתאנלית.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתאנלית.jpg|מרכז]] | ||
| − | + | {{Sub Chapter | |
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=7 | ||
| + | |Sub Chapter number=11 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 11: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | |||
פרוקטיטיס בלתי סגולית - היא השכיחה ביותר. בחולים אלה ניתן למצוא [[קוליטיס כיבית]] מקומית. המחלה שכיחה יותר בנשים וגורמת לדימומים. | פרוקטיטיס בלתי סגולית - היא השכיחה ביותר. בחולים אלה ניתן למצוא [[קוליטיס כיבית]] מקומית. המחלה שכיחה יותר בנשים וגורמת לדימומים. | ||
==תסמינים קליניים== | ==תסמינים קליניים== | ||
| − | |||
התסמין השכיח ביותר בפרוקטיטיס הוא דימום חלחולתי. פרוקטיטיס היא הסיבה השכיחה ביותר לדימומים בעשור השלישי בחייהן של נשים. מלבד דם יש גם הפרשות ריריות (מוקואידיות). אם הדלקת התפשטה לסיגמה, החולים יסבלו גם מ[[שלשולים]]. | התסמין השכיח ביותר בפרוקטיטיס הוא דימום חלחולתי. פרוקטיטיס היא הסיבה השכיחה ביותר לדימומים בעשור השלישי בחייהן של נשים. מלבד דם יש גם הפרשות ריריות (מוקואידיות). אם הדלקת התפשטה לסיגמה, החולים יסבלו גם מ[[שלשולים]]. | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | |||
מתבצעת על־ידי פרוקטוסקופיה, שבה אפשר לראות רירית גרנולרית, המדממת בקלות בכל מגע, ואיבוד תבנית כלי הדם בתת-רירית. בכל חולה יש ליטול ביופסיות מהרירית. | מתבצעת על־ידי פרוקטוסקופיה, שבה אפשר לראות רירית גרנולרית, המדממת בקלות בכל מגע, ואיבוד תבנית כלי הדם בתת-רירית. בכל חולה יש ליטול ביופסיות מהרירית. | ||
| שורה 35: | שורה 36: | ||
===טיפול=== | ===טיפול=== | ||
| − | + | הטיפול בעיקרו שמרני. אם יש היצרויות או נצורים ניתן לנסות לטפל בחולים על-ידי סטרואידים או תרופות המדכאות את מערכת החיסון. אם הטיפול השמרני אינו מועיל, יש לבצע [[פיום מעיים - Intestinal stoma#פיום הכרכשת - Colostomy|פיום של הכרכשת]] לתקופה ממושכת, ואם גם טיפול זה אין בו תועלת, והסבל הוא בלתי נסבל, אפשר לכרות את החלחולת, ואולם בניגוד לקרצינומות, אפשר לכרות את החלחולת בלבד בלא הרקמות שמסביב, כדי למנוע פגיעה במקלעת העצבית של האגן, וכך למנוע פגיעות במערכת השתן ובמערכת המין. פרוקטיטיס זיהומית - [[אמביאזיס]] בשלב החד פוגעת בכל הכרכשת. בצורתה הכרונית היא בדרך כלל ממוקמת בחלחולת וגורמת לכיבים באזור זה. האבחנה מתבצעת על-ידי ביופסיות מהכיבים. את הביופסיות מהכיבים יש לשלוח לבדיקה מיקרוסקופית ישירה ולבדיקה היסטולוגית לאישור האבחנה. זיהומים בצילריים על-ידי [[שיגלה]] או [[סלמונלה]] גורמים לאודם באזור החלחולת. האבחנה היא על-ידי תרביות צואה. | |
| − | הטיפול בעיקרו שמרני. אם יש היצרויות או נצורים ניתן לנסות לטפל בחולים על-ידי סטרואידים או תרופות המדכאות את מערכת החיסון. אם הטיפול השמרני אינו מועיל, יש לבצע [[פיום מעיים - Intestinal stoma#פיום הכרכשת - Colostomy|פיום של הכרכשת]] לתקופה ממושכת, ואם גם טיפול זה אין בו תועלת, והסבל הוא בלתי נסבל, אפשר לכרות את החלחולת, ואולם בניגוד לקרצינומות, אפשר לכרות את החלחולת בלבד בלא הרקמות שמסביב, כדי למנוע פגיעה במקלעת העצבית של האגן, וכך למנוע פגיעות במערכת השתן ובמערכת המין. פרוקטיטיס זיהומית - | ||
Gonoreal proctitis - היא משנית למחלה באיברי המין, או ראשונית בעקבות קיום יחסים אנליים. המחלה נראית כמו גרנולר קוליטיס, והאבחנה היא על-ידי משטח ישיר ותרביות. Lymphogranuloma venereum דומה לגונוראה פרוקטיטיס. היא מופיעה בעיקר בגברים ומאובחנת על־ידי מבחן פרי. מחלות אלה גורמות להיצרויות של פי הטבעת, ומחייבות הרחבה על־ידי מרחיבים (בוגיי). שינויים ממאירים עלולים להופיע לאחר שנים רבות. | Gonoreal proctitis - היא משנית למחלה באיברי המין, או ראשונית בעקבות קיום יחסים אנליים. המחלה נראית כמו גרנולר קוליטיס, והאבחנה היא על-ידי משטח ישיר ותרביות. Lymphogranuloma venereum דומה לגונוראה פרוקטיטיס. היא מופיעה בעיקר בגברים ומאובחנת על־ידי מבחן פרי. מחלות אלה גורמות להיצרויות של פי הטבעת, ומחייבות הרחבה על־ידי מרחיבים (בוגיי). שינויים ממאירים עלולים להופיע לאחר שנים רבות. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
פרוקטיטיס חבלתית - עלולה להיגרם בחולים הלוקים ב[[שמיטת החלחולת - Rectal prolapse|שמט (פרולפס) חלחולתי]] או בחולים הנעזרים באצבע להוצאת הצואה. בחולים אלה ניתן לראות פרוקטיטיס בעיקר בקיר הקדמי של החלחולת, מלווה בכיבים גדולים מאוד, מדממים. לעתים, עלולה המחלה להיות מאובחנת בטעות כשאת ממאירה, ואולם השינויים ההיסטולוגיים אינם סגוליים (ראו הפרק על [[כיב חלחולתי יחיד]]). | פרוקטיטיס חבלתית - עלולה להיגרם בחולים הלוקים ב[[שמיטת החלחולת - Rectal prolapse|שמט (פרולפס) חלחולתי]] או בחולים הנעזרים באצבע להוצאת הצואה. בחולים אלה ניתן לראות פרוקטיטיס בעיקר בקיר הקדמי של החלחולת, מלווה בכיבים גדולים מאוד, מדממים. לעתים, עלולה המחלה להיות מאובחנת בטעות כשאת ממאירה, ואולם השינויים ההיסטולוגיים אינם סגוליים (ראו הפרק על [[כיב חלחולתי יחיד]]). | ||
| − | Radiation proctitis - נגרמת עקב הקרנות באגן הקטן. המחלה מתבטאת בהיצרויות ובדימומים על רקע דלקת כרונית של החלחולת. חולים אלה צריכים להיבדק בדיקות יסודיות, כגון [[קולונוסקופיה]] ו[[חוקן בריום]], לשלילת שאת ממאירה הגורמת לתופעות אלה. סיבוך הנגרם עקב הפרוקטיטיס הוא [[נצור חלחולת-נרתיק - Rectovaginal fistula|נצור חלחולתי-לדני]], המחייב טיפול כירורגי מסובך (נושא זה נדון בפרק על הכרכשת והמעי הדק). | + | [[פרוקטיטיס על רקע קרינה]] (Radiation proctitis) - נגרמת עקב הקרנות באגן הקטן. המחלה מתבטאת בהיצרויות ובדימומים על רקע דלקת כרונית של החלחולת. חולים אלה צריכים להיבדק בדיקות יסודיות, כגון [[קולונוסקופיה]] ו[[חוקן בריום]], לשלילת שאת ממאירה הגורמת לתופעות אלה. סיבוך הנגרם עקב הפרוקטיטיס הוא [[נצור חלחולת-נרתיק - Rectovaginal fistula|נצור חלחולתי-לדני]], המחייב טיפול כירורגי מסובך (נושא זה נדון בפרק על הכרכשת והמעי הדק). |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* לנושא הקודם [[שסע בפי הטבעת - Fissura ani]] | * לנושא הקודם [[שסע בפי הטבעת - Fissura ani]] | ||
| − | * לנושא הבא: [[מחלות פריאנליות אחרות]] | + | * לנושא הבא: [[מחלות פריאנליות אחרות - Other perianal diseases]] |
* [[כירורגיה של התעלה האנלית|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[כירורגיה של התעלה האנלית|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:26, 2 באוגוסט 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של התעלה האנלית | |
פרוקטיטיס בלתי סגולית - היא השכיחה ביותר. בחולים אלה ניתן למצוא קוליטיס כיבית מקומית. המחלה שכיחה יותר בנשים וגורמת לדימומים.
תסמינים קליניים
התסמין השכיח ביותר בפרוקטיטיס הוא דימום חלחולתי. פרוקטיטיס היא הסיבה השכיחה ביותר לדימומים בעשור השלישי בחייהן של נשים. מלבד דם יש גם הפרשות ריריות (מוקואידיות). אם הדלקת התפשטה לסיגמה, החולים יסבלו גם משלשולים.
השלב החד של המחלה נמשך חודשים מספר. לאחר מכן מתחילה תקופת ההחלמה, הנמשכת חודשים או שנים, עד להיעלמות הפרוקטיטיס. במיעוט החולים (10%-5%), המחלה מתפשטת לעבר הכרכשת, ודומה באופיה לקוליטיס כיבית מפושטת.
אבחנה
מתבצעת על־ידי פרוקטוסקופיה, שבה אפשר לראות רירית גרנולרית, המדממת בקלות בכל מגע, ואיבוד תבנית כלי הדם בתת-רירית. בכל חולה יש ליטול ביופסיות מהרירית.
בפתולוגיה אפשר לראות תהליך דלקתי חריף של הרירית וקריפט אבצס (Crypt abscess). בחולים אלה יש לבצע תרביות מיקרוביאליות, כדי לשלול גורם זיהומי למחלה.
טיפול
כולל הסבר על המצב, טיפול בסטרואידים ובסלזופירינים מקומיים בנרות. שינויים ממאירים אינם ידועים בחולים אלה.
פרוקטיטיס גרנולומטותית - Granulomatous proctitis
בלוקים במחלת קרוהן, הפרוקטיטיס יכולה להיות משולבת במחלה של המעי הדק או של הכרכשת או להיות מוגבלת רק לחלחולת. נגיעות של התעלה האנלית במחלה מדווחת בשנים האחרונות יותר ויותר. התהליך, בדומה לקרוהן, הוא דלקתי־כרוני מוקדי בתת־רירית, ומלווה בה בהופעה של גרנולומות, וכן בכיבים שטחיים או עמוקים ברירית. ב- 80% מהחולים ניתן לראות גם שסעים ונצורים סביב פי הטבעת. תהליך זה נרפא בצלקת, ולכן עלול לגרום להיצרות פי הטבעת. מחלה זו בשונה מקוליטיס הכיבית, אינה מאופיינת בהפוגות ארוכות.
טיפול
הטיפול בעיקרו שמרני. אם יש היצרויות או נצורים ניתן לנסות לטפל בחולים על-ידי סטרואידים או תרופות המדכאות את מערכת החיסון. אם הטיפול השמרני אינו מועיל, יש לבצע פיום של הכרכשת לתקופה ממושכת, ואם גם טיפול זה אין בו תועלת, והסבל הוא בלתי נסבל, אפשר לכרות את החלחולת, ואולם בניגוד לקרצינומות, אפשר לכרות את החלחולת בלבד בלא הרקמות שמסביב, כדי למנוע פגיעה במקלעת העצבית של האגן, וכך למנוע פגיעות במערכת השתן ובמערכת המין. פרוקטיטיס זיהומית - אמביאזיס בשלב החד פוגעת בכל הכרכשת. בצורתה הכרונית היא בדרך כלל ממוקמת בחלחולת וגורמת לכיבים באזור זה. האבחנה מתבצעת על-ידי ביופסיות מהכיבים. את הביופסיות מהכיבים יש לשלוח לבדיקה מיקרוסקופית ישירה ולבדיקה היסטולוגית לאישור האבחנה. זיהומים בצילריים על-ידי שיגלה או סלמונלה גורמים לאודם באזור החלחולת. האבחנה היא על-ידי תרביות צואה.
Gonoreal proctitis - היא משנית למחלה באיברי המין, או ראשונית בעקבות קיום יחסים אנליים. המחלה נראית כמו גרנולר קוליטיס, והאבחנה היא על-ידי משטח ישיר ותרביות. Lymphogranuloma venereum דומה לגונוראה פרוקטיטיס. היא מופיעה בעיקר בגברים ומאובחנת על־ידי מבחן פרי. מחלות אלה גורמות להיצרויות של פי הטבעת, ומחייבות הרחבה על־ידי מרחיבים (בוגיי). שינויים ממאירים עלולים להופיע לאחר שנים רבות.
פרוקטיטיס חבלתית - עלולה להיגרם בחולים הלוקים בשמט (פרולפס) חלחולתי או בחולים הנעזרים באצבע להוצאת הצואה. בחולים אלה ניתן לראות פרוקטיטיס בעיקר בקיר הקדמי של החלחולת, מלווה בכיבים גדולים מאוד, מדממים. לעתים, עלולה המחלה להיות מאובחנת בטעות כשאת ממאירה, ואולם השינויים ההיסטולוגיים אינם סגוליים (ראו הפרק על כיב חלחולתי יחיד).
פרוקטיטיס על רקע קרינה (Radiation proctitis) - נגרמת עקב הקרנות באגן הקטן. המחלה מתבטאת בהיצרויות ובדימומים על רקע דלקת כרונית של החלחולת. חולים אלה צריכים להיבדק בדיקות יסודיות, כגון קולונוסקופיה וחוקן בריום, לשלילת שאת ממאירה הגורמת לתופעות אלה. סיבוך הנגרם עקב הפרוקטיטיס הוא נצור חלחולתי-לדני, המחייב טיפול כירורגי מסובך (נושא זה נדון בפרק על הכרכשת והמעי הדק).
ראו גם
- לנושא הקודם שסע בפי הטבעת - Fissura ani
- לנושא הבא: מחלות פריאנליות אחרות - Other perianal diseases
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הכרכשת
- לפרק הבא: כירורגיה של כיס המרה ודרכי המרה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא