כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "זמן דימום - Bleeding time"
| (7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
| − | |מעבדה=תפקודי קרישה | + | |מעבדה=[[תפקודי קרישה]] |
|תחום=מדידת זמן דימום כחלק מהערכת תפקוד טסיות הדם | |תחום=מדידת זמן דימום כחלק מהערכת תפקוד טסיות הדם | ||
|יחידות מדידה= | |יחידות מדידה= | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | + | {{הרחבה|תפקודי קרישה}} | |
== מטרת הבדיקה == | == מטרת הבדיקה == | ||
| − | |||
בדיקות רבות מאפשרות כיום בחינת מרכיבים שונים של מערכת הקרישה, אך משך הזמן הנדרש לפצע או לחתך להפסיק לדמם, מאפשר מדד מהימן וישיר לתקינות של מנגנון קרישת הדם בשלמותו. בדיקה זו בוחנת כיצד טסיות הדם מגיבות עם דופן כלי הדם ליצירת קרישי דם ולעצירת דמם. ישנם גורמים רבים במנגנון הקרישה, הנכנסים לפעולה על ידי טסיות הדם, ומדידת זמן דימום מתבצעת בדרך כלל במטופלים עם רקע של דמם ממושך לאחר חתכים או פציעות. בדיקה זו מתבצעת לעתים על פי דרישת המנתח לפני פעולה חודרנית, אם כי אין היא מקובלת באלה ללא רקע של דימומי-יתר, או באלה שאינם צורכים בשגרה תרופות נוגדות דלקת או תרופות אחרות הידועות כמאריכות את זמן הדימום. | בדיקות רבות מאפשרות כיום בחינת מרכיבים שונים של מערכת הקרישה, אך משך הזמן הנדרש לפצע או לחתך להפסיק לדמם, מאפשר מדד מהימן וישיר לתקינות של מנגנון קרישת הדם בשלמותו. בדיקה זו בוחנת כיצד טסיות הדם מגיבות עם דופן כלי הדם ליצירת קרישי דם ולעצירת דמם. ישנם גורמים רבים במנגנון הקרישה, הנכנסים לפעולה על ידי טסיות הדם, ומדידת זמן דימום מתבצעת בדרך כלל במטופלים עם רקע של דמם ממושך לאחר חתכים או פציעות. בדיקה זו מתבצעת לעתים על פי דרישת המנתח לפני פעולה חודרנית, אם כי אין היא מקובלת באלה ללא רקע של דימומי-יתר, או באלה שאינם צורכים בשגרה תרופות נוגדות דלקת או תרופות אחרות הידועות כמאריכות את זמן הדימום. | ||
== בסיס פיזיולוגי == | == בסיס פיזיולוגי == | ||
| − | |||
הבדיקה כרוכה בחתך יזום בצד הפנימי של האמה באזור נטול שיער או שלא נראים בו ורידים שטחיים. החתך מתבצע תוך חלקיק שנייה עם מתקן אוטומטי ברוחב ועומק סטנדרטיים. הסיבה להימנעות מפגיעה בורידים שטחיים נעוצה בכך שזמן הדימום שלהם ארוך יותר בעיקר באלה עם בעיות קרישה. | הבדיקה כרוכה בחתך יזום בצד הפנימי של האמה באזור נטול שיער או שלא נראים בו ורידים שטחיים. החתך מתבצע תוך חלקיק שנייה עם מתקן אוטומטי ברוחב ועומק סטנדרטיים. הסיבה להימנעות מפגיעה בורידים שטחיים נעוצה בכך שזמן הדימום שלהם ארוך יותר בעיקר באלה עם בעיות קרישה. | ||
| שורה 29: | שורה 27: | ||
== פענוח תוצאות הבדיקה == | == פענוח תוצאות הבדיקה == | ||
| + | זמן הדימום נוטה להיות מוגבר במקרים הבאים: מצבים הכרוכים בתרומבוציטופניה כמו [[מחלת הודג'קין]], לויקמיה חריפה, DIC, מחלה המוליטית של הילוד, [[פורפורה ע"ש הנוך-שנליין]], מחלת כבד חמורה כצמקת, או בחסר חמור של גורמי קרישה I ,II ,V ,VII ,VIII ,IX ו-XI. התארכות זמן דימום תתכן במצבי אי-סדירות בדופן כלי הדם הנימיים (קפילאריים), אי סדירות של טסיות הדם כגון: התרומבאסתניה על-שם גלנצמן, שהיא מחלה גנטית נדירה שבה יש חוסר או שיבוש בפעילות הקולטן של הפיברינוגן, שהוא אינטגרין αllbβ3, מה שמתבטא בנטייה חמורה לדמם; תסמונת ברנרד-סולייר בה חסר GP-Ib או אחת מתת היחידות שלו- אלפא, ביתא או P-IX, בדופן הטרומבוציטים, מרכיב הקושר את [[פון וילברנד]] פקטור והעדרו עלול להיות מלווה בדימומים. זמן דימום מוגבר יימצא באלה עם רמת שתנן גבוהה (uremia). זמן דימום ארוך אופייני ל[[מחלת Von Willebrand's]] ול-hypofibrinogenemia. | ||
| − | + | באלה עם המופיליה מדידת זמן דימום מתקבלת תקינה. גם חסר בגורמי קרישה V ו-X אינו משפיע על זמן הדימום, וכן חסר בוויטמין K כמו זה הנגרם צטיפול בקומאדין אינו משפיע על זמן הדימום. נבדקים הסובלים מבצקת של הזרוע/אמה צפויים למשך זמן דימום גדול יותר. | |
| − | |||
| − | |||
== הוראות לביצוע הבדיקה == | == הוראות לביצוע הבדיקה == | ||
| + | אין צורך בצום. אם הנבדק נוטל תרופות הידועות כמאריכות את זמן הדימום כגון [[סולפונאמידים]], [[משתן|משתנים]] ממשפחת ה[[תיאזידים]], [[כימותרפיה]], [[נוגדי קרישה]], [[Streptokinase]] ו-[[Urokinase]], [[דקסטרן]], אנטיביוטיקה מקבוצת β lactam וכן [[moxalactam]], תרופות נוגדות דלקת לא-סטרואידליות כגון [[אספירין]], [[ibuprofen]] וכן מספר משככי כאבים לא נרקוטיים - יש לברר אם ניתן להפסיקם ליום-יומיים לפני הבדיקה, או לפחות לקחת בחשבון את השפעתם על זמן הדימום. בדיקה זו לא מומלצת בדרך כלל למטופלים עם ספירת טסיות הנמוכה מ-75,000 לממ"ק. כיון שאספירין היא התרופה המשמעותית ביותר לגבי תפקוד טסיות הדם, יש צורך להפסיק נטילתו שבוע לפני הבדיקה. מי שמטופל ב[[הפארין]] צריך להפסיק את נטילת התרופה לפחות 6 שעות לפני בדיקת זמן דימום. | ||
| − | + | ==ראו גם== | |
| − | + | * [[מדריך בדיקות מעבדה|חזרה לדף מדריך בדיקות מעבדה]] | |
| − | + | * [[בדיקות תפקודי קרישה|בדיקות מעבדה - תפקודי קרישה]] | |
| − | {{ייחוס | + | {{ש}} |
| + | {{ייחוס בן עמי}} | ||
| − | |||
[[קטגוריה:בדיקות מעבדה: המטולוגיה]] | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה: המטולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:בדיקות מעבדה: תפקודי קרישה]] | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה: תפקודי קרישה]] | ||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־09:50, 21 בפברואר 2022
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| זמן דימום | |
|---|---|
| Bleeding time | |
| מעבדה | תפקודי קרישה |
| תחום | מדידת זמן דימום כחלק מהערכת תפקוד טסיות הדם |
 | |
| טווח ערכים תקין | 2-9 דקות בהתאם לשיטת המדידה. בשיטת IVY המסורתית 2-9.5 דקות; בשיטת Duke, משך הדימום 2-4 דקות; בשיטת Template או Mielke, משך הדימום 3-6 דקות |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תפקודי קרישה
מטרת הבדיקה
בדיקות רבות מאפשרות כיום בחינת מרכיבים שונים של מערכת הקרישה, אך משך הזמן הנדרש לפצע או לחתך להפסיק לדמם, מאפשר מדד מהימן וישיר לתקינות של מנגנון קרישת הדם בשלמותו. בדיקה זו בוחנת כיצד טסיות הדם מגיבות עם דופן כלי הדם ליצירת קרישי דם ולעצירת דמם. ישנם גורמים רבים במנגנון הקרישה, הנכנסים לפעולה על ידי טסיות הדם, ומדידת זמן דימום מתבצעת בדרך כלל במטופלים עם רקע של דמם ממושך לאחר חתכים או פציעות. בדיקה זו מתבצעת לעתים על פי דרישת המנתח לפני פעולה חודרנית, אם כי אין היא מקובלת באלה ללא רקע של דימומי-יתר, או באלה שאינם צורכים בשגרה תרופות נוגדות דלקת או תרופות אחרות הידועות כמאריכות את זמן הדימום.
בסיס פיזיולוגי
הבדיקה כרוכה בחתך יזום בצד הפנימי של האמה באזור נטול שיער או שלא נראים בו ורידים שטחיים. החתך מתבצע תוך חלקיק שנייה עם מתקן אוטומטי ברוחב ועומק סטנדרטיים. הסיבה להימנעות מפגיעה בורידים שטחיים נעוצה בכך שזמן הדימום שלהם ארוך יותר בעיקר באלה עם בעיות קרישה.
- קיימות 3 שיטות מקובלת למדידת זמן דימום
- שיטת IVY היא השיטה המסורתית המתבצעת על ידי כריכת שרוולית של מדידת לחץ-דם סביב הזרוע ומנפחים אותה לקבלת לחץ של 40 מ"מ כספית. החתך המתבצע הוא באורך של 10 מ"מ ובעומק של 1 מ"מ, וברגש שמתחיל בצבוץ הדם בחתך היזום, מסירים את שרוולית לחץ הדם, ומספיגים אחת ל-30 שניות את הדם הבוקע מהחתך, עד להפסקת בקיעת הדם. זמן הדימום בבדיקה זו מקובל כפחות מ-9.5 דקות.
- שיטת Duke, בה הדימום מתקבל על ידי דקירה עם דוקרן של תנוך האוזן אומשל קצה האצבע לעומק של 2-3 מ"מ, ומדידת משך הדימום תוך הספגה עם נייר סופג. החיסרון של שיטת Duke הוא בכך שהלחץ בוורידים באזור הדקירה אינו קבוע או מבוקר, ולכן תוצאת מדידת משך הדימום פחות אמינה.
- שיטת Mielke, הידועה יותר כשיטת Template או גם שיטת Template המשופרת, הן למעשה וריאציות של שיטת Ivy. הדימום היזום נעשה באותו אזור של האמה, שרוולית לחץ הדם והקפדה על לחץ של 40 מ"מ כספית לפני ביצוע 2 חתכים זהים, וכל ההבדל הוא באופן המבוקר יותר בו מתבצע החתכים על ידי שמניחים תבנית (template) על היד, מה שמאפשר ביצוע חתך מבוקר יותר, ואמנם שיטה זו היא היום השכיחה ביותר ונחשבת למדויקת ביותר, שכן זמן הדימום נקבע כממוצע משך הדימום המתקבל בעת ובעונה אחת בשני חתכים סמוכים. ההבדל בין שיטת template לזו המכונה modified template הוא באורך ובעומק החתכים המתבצעים.
מתרבה מספרם של אלה הסבורים שמדידת זמן דימום היא בדיקה בעלת משמעות מוגבלת כיוון שאין היא יכולה לנבא במהימנות דימום יתר בשעת ניתוחים או בפעולות אבחוניות חודרניות, לדוגמה. אכן, כיום יש יותר מעבדות הבוחנות את נושא התהנגות מערכת הקרישה (hemostasis) במטופל הנוטה לדמם בשיטת platelet function analysis (PFA)-100.
פענוח תוצאות הבדיקה
זמן הדימום נוטה להיות מוגבר במקרים הבאים: מצבים הכרוכים בתרומבוציטופניה כמו מחלת הודג'קין, לויקמיה חריפה, DIC, מחלה המוליטית של הילוד, פורפורה ע"ש הנוך-שנליין, מחלת כבד חמורה כצמקת, או בחסר חמור של גורמי קרישה I ,II ,V ,VII ,VIII ,IX ו-XI. התארכות זמן דימום תתכן במצבי אי-סדירות בדופן כלי הדם הנימיים (קפילאריים), אי סדירות של טסיות הדם כגון: התרומבאסתניה על-שם גלנצמן, שהיא מחלה גנטית נדירה שבה יש חוסר או שיבוש בפעילות הקולטן של הפיברינוגן, שהוא אינטגרין αllbβ3, מה שמתבטא בנטייה חמורה לדמם; תסמונת ברנרד-סולייר בה חסר GP-Ib או אחת מתת היחידות שלו- אלפא, ביתא או P-IX, בדופן הטרומבוציטים, מרכיב הקושר את פון וילברנד פקטור והעדרו עלול להיות מלווה בדימומים. זמן דימום מוגבר יימצא באלה עם רמת שתנן גבוהה (uremia). זמן דימום ארוך אופייני למחלת Von Willebrand's ול-hypofibrinogenemia.
באלה עם המופיליה מדידת זמן דימום מתקבלת תקינה. גם חסר בגורמי קרישה V ו-X אינו משפיע על זמן הדימום, וכן חסר בוויטמין K כמו זה הנגרם צטיפול בקומאדין אינו משפיע על זמן הדימום. נבדקים הסובלים מבצקת של הזרוע/אמה צפויים למשך זמן דימום גדול יותר.
הוראות לביצוע הבדיקה
אין צורך בצום. אם הנבדק נוטל תרופות הידועות כמאריכות את זמן הדימום כגון סולפונאמידים, משתנים ממשפחת התיאזידים, כימותרפיה, נוגדי קרישה, Streptokinase ו-Urokinase, דקסטרן, אנטיביוטיקה מקבוצת β lactam וכן moxalactam, תרופות נוגדות דלקת לא-סטרואידליות כגון אספירין, ibuprofen וכן מספר משככי כאבים לא נרקוטיים - יש לברר אם ניתן להפסיקם ליום-יומיים לפני הבדיקה, או לפחות לקחת בחשבון את השפעתם על זמן הדימום. בדיקה זו לא מומלצת בדרך כלל למטופלים עם ספירת טסיות הנמוכה מ-75,000 לממ"ק. כיון שאספירין היא התרופה המשמעותית ביותר לגבי תפקוד טסיות הדם, יש צורך להפסיק נטילתו שבוע לפני הבדיקה. מי שמטופל בהפארין צריך להפסיק את נטילת התרופה לפחות 6 שעות לפני בדיקת זמן דימום.
ראו גם
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (יוצר הערך)