הבדלים בין גרסאות בדף "קליטה של ילדים מאומצים ממדינות זרות - היבטים זיהומיים - International adoption - issues in infectious diseases"

קליטה של ילדים מאומצים ממדינות זרות - היבטים זיהומיים
International adoption - issues in infectious diseases

גרסה אחרונה מ־18:47, 30 בנובמבר 2012

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חיסונים

בדיקות סינון מומלצות

האמינות של חלק גדול מהמעבדות בארצות האימוץ מוטלת בספק. מומלץ על כן לבצע את בדיקות הסינון במעבדות בישראל או לקבל את תוצאות בדיקות הסינון, שבוצעו בארצות האימוץ רק אם יש מידע אמין המבוסס על איכות המעבדות. אם בדיקות הסינון נעשות בישראל, רצוי להשלימן תוך 10 ימים מיום הגעת הילד ארצה.

בדיקות הסינון יכללו

1. בדיקת נוגדנים בסרום לנגיף הכשל החיסוני האנושי-1 ו2 (HIV‏, Human Immunodeficiency Virus).

במקרה של תוצאה חיובית אצל תינוק צעיר מ-18 חודשים, יש לבצע בדיקת תגובת שרשרת של פולימראז (PCR‏, Polymerase Chain Reaction) ל-HIV בפלזמה. הערה: במקרים שבהם יש חשש להדבקה שהתרחשה זמן קצר לפני הבדיקה הסרולוגית, כמו למשל ביילוד או לאחר דקירה במחט מזוהמת, מומלץ לחזור על הסרולוגיה כעבור חודש מהבדיקה הראשונה או לחלופין לבצע בדיקת PCR

2. סרולוגיה לדלקת כבד נגיפית B ‏ (HBV, ‏ Hepatitis B Virus) הכוללת: בדיקת אנטיגן השטח (HbsAg,‏ Hepatitis B Surface Antigen), נוגדנים נגד אנגד השטח (Anti-HBs, ‏Hepatitis B Surface Antibody), נוגדנים כנגד אנגד הליבה (Anti-HBc, ‏Hepatitis B Core Antibody).

אם הסרולוגיה הראשונית שלילית, מומלץ לחזור על הבדיקות כעבור חצי שנה בילדים המצויים בסיכון גבוה להדבקה בהפטיטיס B, כגון כאלה ששהו במוסדות לפני האימוץ.

3. סרולוגיה לדלקת כבד נגיפית C ‏(HCV, ‏ Hepatitis C Virus): ‏ anti-HCV.

במקרה של תוצאה חיובית יש לבצע בדיקת HCV PCR בסרום.

4. סרולוגיה לעגבת

• תבחינים לא סגוליים: VDRL ‏(Venereal Disease Research Laboratory) או RPR ‏(Rapid Plasma Reagin).
• תבחינים סגוליים TPHA ‏( Treponema Pallidum Particle Agglutination Assay) או FTA-ABS ‏( Fluorescent Treponemal Antibody Absorbed).

5. ספירת דם מלאה

ספירת דם מלאה כולל מבדלת העשויה לעתים לכוון לאבחנות מסוימות, כגון: אאוזינופיליה בזיהום טפילי, לויקוציטופניה ב-HIV, תרומבוציטופניה בזיהום מולד, אנמיה/ירידה בטסיות במלריה ועוד.

6. בדיקת מנטו

אם התבחין שלילי (Anergic) מומלץ לחזור עליו כעבור 3 חודשים או כאשר המצב התזונתי, אם היה ירוד, משתפר.

7. בתינוקות משלשלים - תרבית צואה לחיידקים

8. בדיקת צואה לטפילים גם בילדים שאינם משלשלים

יש לחזור על בדיקות הצואה ולהרחיב את הבירור בנוכחות אאוזינופיליה בלתי מוסברת או מתמשכת או אם יש תלונות מתמשכות, כגון: כאבי בטן, שלשולים, חוסר שגשוג.

השלמת חיסוני השגרה

מומלץ להתחיל בהשלמת חיסוני השגרה תוך חודש מהגעת הילד ארצה.

קביעת ההתחסנות בעבר של הילד המאומץ תיעשה על סמך תיעוד רפואי מהימן. ראוי לציין, שבארצות המוצא לעתים קרובות הרישום אינו אמין. במקרה של היעדר מידע או ספק במידע על חיסונים קודמים יש להתייחס לילד כאל לא מחוסן ולחסנו על פי תוכנית חיסוני השגרה בישראל, המתאימה לגיל הילד המאומץ.

במקרים שבהם הרישום נראה אמין (שם וסוג החיסון, מינון ומועדי מתן) ותואם את שגרת החיסונים הקיימת בישראל, ניתן להמשיך את תוכנית החיסונים בהתאם לגישות המוצעות בטבלה מטה.

יש להשלים את סדרת החיסונים (3 מנות) גם אם מתקבל כיל מגן של נוגדנים מסוג HBsAb ‏ (10 יח' בין-לאומיות למ"ל). אם ה-HBsAg חיובי, לא נדרש חיסון, אך יש לחזור על הבדיקה כעבור חצי שנה. אם ה-HBsAg נותר חיובי יותר מחצי שנה, אזי מדובר בזיהום מתמשך. במקרה של זיהום מתמשך מומלץ להשלים את הבירור על ידי בדיקת תפקודי כבד, בדיקת נוכחות אנגד E ונוגדן אליו (HBeAg ,HBeAb), חלבון עוברי (Alpha fetoprotein), ביצוע על-שמע בטן, וכן לשקול בדיקת סרולוגיה לדלקת כבד נגיפית D. כמו כן, מומלץ להפנות לייעוץ גסטרואנטרולוג ילדים. אם אובחן זיהום פעיל בדלקת כבד נגיפית B, יש להקפיד לחסן את בני הבית והמגעים הקרובים נגד דלקת כבד נגיפית B.
בנוכחות תיעוד אמין של 3 מנות חיסון נגד אסכרה-צפדת ושעלת (DTP‏Diphteria, Tetanus, Petrussis) מתברר שמרבית הילדים המאומצים מוגנים נגד אזכרה וצפדת.
במקרה של ספק ותגובה מקומית חמורה אפשר לבדוק סרולוגיה לצפדת כעבור חודש ממתן מנת דחף ולקבל החלטה לגבי הצורך בהמשך תוכנית החיסון על פי כייל הנוגדנים.
ברוב המקרים החיסון שניתן בחו"ל הוא נגד חצבת בלבד, כך שהילדים אינם מוגנים מפני אדמת, חזרת ואבעבועות רוח (אם לא חלו במחלה).
קיים סיכוי קלוש שילדים מאומצים מחו"ל יימצאו מחוסנים נגד המופילוס אינפלואנזה B‏ או ב-Prevenar.

ביבליוגרפיה

Barnett ED. Immunizations and infectious disease screening for internationally adopted children. Pediatr Clin North Am 2005;52(5):1287-1309

American Academy of Pediatrics. Medical evaluation of internationally adopted children for infectious diseases. Red book: 2006 report of the Committee on Infectious Diseases. 27th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2006;182-191

Staat DD, Klepser ME. International adoption: issues in infectious diseases. Pharmacotherapy 2006;26(9):1207-1220

קישורים חיצוניים

קליטה של ילדים מאומצים ממדינות זרות: הבטים זיהומיים , מדיקל מדיה

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דיאנה טשר, היחידה למחלות זיהומיות, בי"ח וולפסון

פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, מאי 2009, גיליון מס' 68, מדיקל מדיה

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ערך בבדיקה}}
 {{מחלה
@@ שורה 13: / שורה 12: @@
 |אחראי הערך=
 }}
 {{הרחבה|חיסונים}}
 ==בדיקות סינון מומלצות==
-האמינות של חלק גדול מהמעבדות בארצות האימוץ מוטלת בספק. מומלץ על כן לבצע את בדיקות הסינון במעבדות בישראל או לקבל את תוצאות בדיקות הסינון שבוצעו בארצות האימוץ רק אם יש מידע אמין המבוסס על איכות המעבדות. אם בדיקות הסינון נעשות בישראל, רצוי להשלימן תוך 10 ימים מיום הגעת הילד ארצה.
+האמינות של חלק גדול מהמעבדות בארצות האימוץ מוטלת בספק. מומלץ על כן לבצע את בדיקות הסינון במעבדות בישראל או לקבל את תוצאות בדיקות הסינון, שבוצעו בארצות האימוץ רק אם יש מידע אמין המבוסס על איכות המעבדות. אם בדיקות הסינון נעשות בישראל, רצוי להשלימן תוך 10 ימים מיום הגעת הילד ארצה.
 ;בדיקות הסינון יכללו
-;1. בדיקת נוגדנים בסרום ל-HIV1 ול-HIV2
+;1. בדיקת נוגדנים בסרום ל[[נגיף הכשל החיסוני האנושי]]-1 ו2 (HIV{{כ}}, Human Immunodeficiency Virus).
-במקרה של תוצאה חיובית אצל תינוק צעיר מ-18 חודשים, יש לבצע בדיקת HIV PCR בפלזמה.
+במקרה של תוצאה חיובית אצל תינוק צעיר מ-18 חודשים, יש לבצע בדיקת [[תגובת שרשרת של פולימראז]] (PCR{{כ}}, Polymerase Chain Reaction) ל-HIV בפלזמה.
-הערה: במקרים שבהם יש חשש להדבקה שהתרחשה זמן קצר לפני הבדיקה הסרולוגית, כמו למשל ביילוד או לאחר דקירה במחט מזוהמת, מומלץ לחזור על הסרולוגיה כעבור חודש מהבדיקה הראשונה או לחלופין לבצע בדיקת PCR.
+הערה: במקרים שבהם יש חשש להדבקה שהתרחשה זמן קצר לפני הבדיקה הסרולוגית, כמו למשל ביילוד או לאחר דקירה במחט מזוהמת, מומלץ לחזור על הסרולוגיה כעבור חודש מהבדיקה הראשונה או לחלופין לבצע בדיקת PCR
-;2. סרולוגיה להפטיטיס B הכוללת: Anti-HBs ,Anti-HBc ,HbsAg
+;2. סרולוגיה ל[[דלקת כבד נגיפית B]] {{כ}} (HBV, {{כ}} Hepatitis B Virus) הכוללת: בדיקת אנטיגן השטח (HbsAg,{{כ}} Hepatitis B Surface Antigen), נוגדנים נגד אנגד השטח (Anti-HBs, {{כ}}Hepatitis B Surface Antibody), נוגדנים כנגד אנגד הליבה (Anti-HBc, {{כ}}Hepatitis B Core Antibody).
 אם הסרולוגיה הראשונית שלילית, מומלץ לחזור על הבדיקות כעבור חצי שנה בילדים המצויים בסיכון גבוה להדבקה בהפטיטיס B, כגון כאלה ששהו במוסדות לפני האימוץ.
-;3. סרולוגיה להפטיטיס C: HCV-Anti. במקרה של תוצאה
+;3. סרולוגיה ל[[דלקת כבד נגיפית C]] {{כ}}(HCV, {{כ}} Hepatitis C Virus):{{כ}} anti-HCV.
-חיובית יש לבצע בדיקת  HCV PCR בסרום.
+במקרה של תוצאה חיובית יש לבצע בדיקת  HCV PCR בסרום.
-;4. סרולוגיה לסיפיליס
+;4. סרולוגיה ל[[עגבת]]
-• תבחינים בלתי ספציפיים VDRL) או RPR).
+• תבחינים לא סגוליים: [[VDRL]] {{כ}}(Venereal Disease Research Laboratory) או [[RPR]] {{כ}}(Rapid Plasma Reagin).{{ש}}
-• תבחינים ספציפיים TPHA) או (FTA-ABS.
+• תבחינים סגוליים [[TPHA]] {{כ}}( Treponema Pallidum Particle Agglutination Assay) או [[FTA-ABS]] {{כ}}( Fluorescent Treponemal Antibody Absorbed).
-;5. ספירת דם שלמה
+;5. [[ספירת דם]] מלאה
-ספירת דם שלמה כולל מבדלת העשויה לעתים לכוון לאבחנות מסוימות, כגון:
+ספירת דם מלאה כולל מבדלת העשויה לעתים לכוון לאבחנות מסוימות, כגון:
-אאוזינופיליה בזיהום פרזיטרי, לויקופניה ב-HIV, טרומבוציטופניה בזיהום מולד, אנמיה/טרומבוציטופניה במלריה ועוד.
+[[אאוזינופיליה]] בזיהום טפילי, [[לויקוציטופניה]] ב-HIV, [[תרומבוציטופניה]] בזיהום מולד, [[אנמיה]]/ירידה בטסיות ב[[מלריה]] ועוד.
-;6. בדיקת מנטו
+;6. [[בדיקת מנטו]]
-אם התבחין שלילי (אנרגי) מומלץ לחזור עליו כעבור 3 חודשים או כאשר המצב התזונתי, אם היה ירוד, משתפר.
+אם התבחין שלילי (Anergic) מומלץ לחזור עליו כעבור 3 חודשים או כאשר המצב התזונתי, אם היה ירוד, משתפר.
-;7. בתינוקות משלשלים - תרבית צואה לחיידקים
+;7. בתינוקות [[שלשול|משלשלים]] - [[תרבית צואה]] לחיידקים
-;8. בדיקת צואה לטפילים גם בילדים שאינם משלשלים
+;8. [[בדיקת צואה]] לטפילים גם בילדים שאינם משלשלים
-יש לחזור על בדיקות הצואה ולהרחיב את הבירור בנוכחות אאוזינופיליה בלתי מוסברת או מתמשכת או אם יש תלונות מתמשכות, כגון: כאבי בטן, שלשולים, חוסר שגשוג.
+יש לחזור על בדיקות הצואה ולהרחיב את הבירור בנוכחות אאוזינופיליה בלתי מוסברת או מתמשכת או אם יש תלונות מתמשכות, כגון: [[כאבי בטן]], שלשולים, [[חוסר שגשוג]].
 ==השלמת חיסוני השגרה==
@@ שורה 52: / שורה 49: @@
 מומלץ להתחיל בהשלמת חיסוני השגרה תוך חודש מהגעת הילד ארצה.
-קביעת ההתחסנות בעבר של הילד המאומץ תיעשה על סמך תיעוד רפואי מהימן. ראוי לציין, שבארצות המוצא לעתים קרובות הרישום אינו אמין.
+קביעת ההתחסנות בעבר של הילד המאומץ תיעשה על סמך תיעוד רפואי מהימן. ראוי לציין, שבארצות המוצא לעתים קרובות הרישום אינו אמין. במקרה של היעדר מידע או ספק במידע על [[חיסונים]] קודמים יש להתייחס לילד כאל לא מחוסן ולחסנו על פי [[תוכנית חיסוני השגרה בישראל]], המתאימה לגיל הילד המאומץ.
-במקרה של היעדר מידע או ספק במידע על חיסונים קודמים יש להתייחס לילד כאל לא מחוסן ולחסנו על פי תוכנית חיסוני השגרה בישראל, המתאימה לגיל הילד המאומץ.
 במקרים שבהם הרישום נראה אמין (שם וסוג החיסון, מינון ומועדי מתן) ותואם את שגרת החיסונים הקיימת בישראל, ניתן להמשיך את תוכנית החיסונים בהתאם לגישות המוצעות בטבלה מטה.
@@ שורה 62: / שורה 57: @@
-# יש להשלים את סדרת החיסונים (3 מנות) גם אם מתקבל כיל מגן של נוגדנים מסוג HBsAb (01 יח' בין-לאומיות למ"ל). אם ה-HBsAg חיובי, לא נדרש חיסון, אך יש לחזור על הבדיקה כעבור חצי שנה. אם ה-HBsAg נותר חיובי יותר מחצי שנה, אזי מדובר בזיהום כרוני. במקרה של זיהום כרוני מומלץ להשלים את הבירור על ידי בדיקת תפקודי כבד, בדיקת נוכחות HBeAg ,HBeAb Alpha Fetoprotein, ביצוע אולטרה-סאונד בטן, וכן לשקול בדיקת סרולוגיה להפטיטיס D. כמו כן, מומלץ להפנות לייעוץ גסטרואנטרולוג ילדים. אם אובחן זיהום פעיל בצהבת B, יש להקפיד לחסן את בני הבית והמגעים הקרובים נגד הפטיטיס B.
+# יש להשלים את סדרת החיסונים (3 מנות) גם אם מתקבל כיל מגן של נוגדנים מסוג HBsAb {{כ}} (10 יח' בין-לאומיות למ"ל). אם ה-HBsAg חיובי, לא נדרש חיסון, אך יש לחזור על הבדיקה כעבור חצי שנה. אם ה-HBsAg נותר חיובי יותר מחצי שנה, אזי מדובר בזיהום מתמשך. במקרה של זיהום מתמשך מומלץ להשלים את הבירור על ידי בדיקת [[תפקודי כבד]], בדיקת נוכחות אנגד E ונוגדן אליו (HBeAg ,HBeAb), [[חלבון עוברי]] (Alpha fetoprotein), ביצוע [[על-שמע]] בטן, וכן לשקול בדיקת סרולוגיה ל[[דלקת כבד נגיפית D]]. כמו כן, מומלץ להפנות לייעוץ גסטרואנטרולוג ילדים. אם אובחן זיהום פעיל בדלקת כבד נגיפית B, יש להקפיד לחסן את בני הבית והמגעים הקרובים נגד דלקת כבד נגיפית B.
-# בנוכחות תיעוד אמין של 3 מנות חיסון DTP מתברר שמרבית הילדים המאומצים מוגנים נגד דיפטריה וטטנוס.
+# בנוכחות תיעוד אמין של 3 מנות חיסון נגד [[אסכרה]]-[[צפדת]] ו[[שעלת]] (DTP{{כ}}Diphteria, Tetanus, Petrussis) מתברר שמרבית הילדים המאומצים מוגנים נגד אזכרה וצפדת.
-# במקרה של ספק ותגובה מקומית חמורה אפשר לבדוק סרולוגיה לטטנוס כעבור חודש ממתן מנת דחף, ולקבל החלטה לגבי הצורך בהמשך תוכנית החיסון על פי כייל הנוגדנים.
+# במקרה של ספק ותגובה מקומית חמורה אפשר לבדוק סרולוגיה לצפדת כעבור חודש ממתן מנת דחף ולקבל החלטה לגבי הצורך בהמשך תוכנית החיסון על פי כייל הנוגדנים.
-# ברוב המקרים החיסון שניתן בחו"ל הוא נגד חצבת בלבד, כך שהילדים אינם מוגנים מפני אדמת, חזרת ואבעבועות רוח (אם לא חלו במחלה).
+# ברוב המקרים החיסון שניתן בחו"ל הוא נגד [[חצבת]] בלבד, כך שהילדים אינם מוגנים מפני [[אדמת]], [[חזרת]] ו[[אבעבועות רוח]] (אם לא חלו במחלה).
-# קיים סיכוי קלוש שילדים מאומצים מחו"ל יימצאו מחוסנים נגד Hib או בפרבנר.
+# קיים סיכוי קלוש שילדים מאומצים מחו"ל יימצאו מחוסנים נגד [[המופילוס אינפלואנזה B]]{{כ}} או ב-[[Prevenar]].
 ==ביבליוגרפיה==
@@ שורה 90: / שורה 85: @@
 [[קטגוריה:חיסונים]]
-[[קטגוריה:מדיקל מדיה|*, קליטהשלילדים]]
+[[קטגוריה:ילדים]]
+[[קטגוריה:מדיקל מדיה]]
 [[קטגוריה:היחידה למחלות זיהומיות|*, קליטהשלילדים]]

קליטה של ילדים מאומצים ממדינות זרות - היבטים זיהומיים
International adoption - issues in infectious diseases


יוצר הערך	ד"ר דיאנה טשר