כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "עמילואידוזיס - Amyloidosis"
| (20 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''עמילואידוזיס''' | + | {{מחלה |
| − | + | |תמונה=[[קובץ:Cardiac amyloidosis high mag.jpg|250px]] | |
| − | + | |כיתוב תמונה=Micrograph showing amyloid deposition (red fluffy material) in the heart (cardiac amyloidosis). Congo red stain. | |
| − | + | |שם עברי=עמילואידוזיס | |
| − | + | |שם לועזי=Amyloidosis | |
| + | |שמות נוספים= | ||
| + | |ICD-10={{ICD10|E|85||e|70}} | ||
| + | |ICD-9={{ICD9|277.3}} | ||
| + | |MeSH={{MeSH|D000686}} | ||
| + | |יוצר הערך=אסתי ליבוביץ' ופרופ' דינה בן יהודה; על פי חוברת לרופאים שכתב פרופ' רודני פאלק | ||
| + | |אחראי הערך= | ||
| + | }} | ||
| + | {{הרחבה|עמילואידוזיס}} | ||
| + | '''עמילואידוזיס''' (Amyloidosis) היא מחלה רב-מערכתית המאופיינת בשקיעה חוץ-תאית של חומר דמוי-חלבון במספר איברים, המובילה עם הזמן לתפקוד לקוי שלהם. ישנם מספר סוגי עמילואידוזיס הנקבעים על-פי סוג החלבון השוקע, (הסוגים הנפוצים ביותר של עמילואידוזיס והאיברים המעורבים ביותר, מופיעים בטבלה). | ||
| − | ===עמילואידוזיס | + | == אטיולוגיה == |
| − | '''עמילואידוזיס | + | === עמילואידוזיס ראשונית === |
| + | '''עמילואידוזיס ראשונית (AL Amyloidosis)''' היא מחלה שיש לה קירבה ל[[מיאלומה נפוצה]], באשר התאים המפרישים את החלבון הם תאי ה-Plasma. תאי ה-Plasma הם תאי מערכת החיסון המפרישים את חלבוני החיסון, תאים אלו עוברים התמרה ממארת ב[[מיאלומה נפוצה|מיאלומה]] (Myeloma). גם במיאלומה וגם בעמילואידוזיס החלבון המופרש מתאי ה-Plasma הוא החלבון החיסוני או חלק ממנו. בעוד שמיאלומה היא מחלה ממארת הפוגעת בעיקר בעצמות ובכליות, העמילואידוזיס היא מחלה שבה תאי ה-Plasma אינם פוגעים באופן ישיר באיברים השונים אלא קטע מחלבון החיסון התארגן לחומר העמילואיד השוקע באיברים חיוניים. נציין שעמילואידוזיס מסוג זה יכול להיות סיבוך של [[מילומה נפוצה]] (Multiple myeloma). | ||
| − | ===עמילואידוזיס | + | === עמילואידוזיס משפחתית === |
| − | '''עמילואידוזיס | + | {{הפניה לערך מורחב|עמילואידוזיס נוירופתית משפחתית - Familial amyloid polyneuropathy}} |
| + | '''עמילואידוזיס משפחתית (Familial Amyloidosis)''' היא מחלה תורשתית המועברת בתורשה אוטוזומאלית דומיננטית (Autosomal dominant), כלומר די שהורה אחד יהיה חולה וקשורה בדרך כלל למולקולה (Molecule) בשם Transthyretin שעברה מוטציה (Mutation) ואשר מהתפרקותה נוצר עמילואיד. קיימות גם מוטציות בגנים אחרים שיביאו לתופעה דומה. | ||
| − | ===עמילואידוזיס של זיקנה=== | + | === עמילואידוזיס שניונית === |
| + | '''עמילואידוזיס שניונית (AA Amyloidosis)''' היא תוצאה של שקיעה של החלבון הדלקתי הקרוי Serum amyloid A המצוי בדם. זהו למעשה סיבוך של [[מחלות דלקתיות כרוניות]] (Chronic) כגון: [[מחלות מפרקים]] שונות, זיהומים שונים כמו שחפת ובאזורנו זה יכול להיות סיבוך של [[קדחת ים תיכונית]] לא מטופלת. | ||
| + | |||
| + | === עמילואידוזיס של זיקנה === | ||
'''עמילואידוזיס של זיקנה (Senile Amyloidosis)''' שבה העמילואיד הוא תוצר של מחלה המתקדמת באיטיות ומשפיעה על לבם של גברים קשישים. משקעי עמילואיד יכולים להיות מקומיים, ללא עדות למחלה מערכתית. שלפוחית השתן או קנה הנשימה הם האזורים הנפוצים ביותר בעמילואידוזיס מקומית. | '''עמילואידוזיס של זיקנה (Senile Amyloidosis)''' שבה העמילואיד הוא תוצר של מחלה המתקדמת באיטיות ומשפיעה על לבם של גברים קשישים. משקעי עמילואיד יכולים להיות מקומיים, ללא עדות למחלה מערכתית. שלפוחית השתן או קנה הנשימה הם האזורים הנפוצים ביותר בעמילואידוזיס מקומית. | ||
| − | ==אפידמיולוגיה== | + | == אפידמיולוגיה == |
| − | ההערכה היא שמדי שנה יש | + | ההערכה היא שמדי שנה יש בארצות הברית בין 1500 ל–2500 מקרים חדשים של עמילואידוזיס ראשונית. מספר זה מוערך בכחמישית מכמות המקרים החדשים של מיאלומה נפוצה המאובחנים מדי שנה. |
| + | |||
עמילואידוזיס משפחתית ושניונית הן כפי הנראה פחות נפוצות מעמילואידוזיס ראשונית. עמילואידוזיס של זיקנה היא ככל הנראה יותר נפוצה אך מאובחנת במידה מועטה. | עמילואידוזיס משפחתית ושניונית הן כפי הנראה פחות נפוצות מעמילואידוזיס ראשונית. עמילואידוזיס של זיקנה היא ככל הנראה יותר נפוצה אך מאובחנת במידה מועטה. | ||
| − | ==קליניקה== | + | == קליניקה == |
| − | על-פי-רוב, עמילואידוזיס | + | על-פי-רוב, עמילואידוזיס היא מחלה רב-מערכתית הבאה לידי ביטוי בטווח רחב של סימנים קליניים (Clinical). כתוצאה מכך המטופל מופנה לעיתים למספר מומחים; בדרך כלל נפרולוג (Nephrologist), קרדיולוג (Cardiologist) או נוירולוג (Neurologist). |
| − | בעוד שמומחה בתחום מסוים עשוי לראות מספר "מקרים" במהלך הקריירה, התפתחויות של הזמן האחרון בטיפולים, מצריכות אבחון מדויק ומוקדם על-מנת שהמטופל יפיק את מלוא התועלת מכך. אי-לכך, רמה גבוהה של מודעות בקרב רופאי משפחה ומומחים | + | |
| + | בעוד שמומחה בתחום מסוים עשוי לראות מספר "מקרים" במהלך הקריירה, התפתחויות של הזמן האחרון בטיפולים, מצריכות אבחון מדויק ומוקדם על-מנת שהמטופל יפיק את מלוא התועלת מכך. אי-לכך, רמה גבוהה של מודעות בקרב רופאי משפחה ומומחים היא בעלת חשיבות רבה. | ||
| + | |||
הביטויים השכיחים של המחלה יצוינו להלן, אולם, חשוב להבין שלרוב המטופלים יש מעורבות של יותר מאיבר אחד ולכן מציאה של שילוב של כל אחד מאלה שיצוינו, צריכה לחדד את החשד שמדובר בעמילואידוזיס. | הביטויים השכיחים של המחלה יצוינו להלן, אולם, חשוב להבין שלרוב המטופלים יש מעורבות של יותר מאיבר אחד ולכן מציאה של שילוב של כל אחד מאלה שיצוינו, צריכה לחדד את החשד שמדובר בעמילואידוזיס. | ||
| − | ===כליות=== | + | === כליות === |
הכליה היא האיבר המעורב ביותר בעמילואידוזיס ראשונית ובשניונית כאחד, אך מעורבת רק לעיתים נדירות בצורות השונות של עמילואידוזיס משפחתית. | הכליה היא האיבר המעורב ביותר בעמילואידוזיס ראשונית ובשניונית כאחד, אך מעורבת רק לעיתים נדירות בצורות השונות של עמילואידוזיס משפחתית. | ||
| − | חלבון בשתן הוא הביטוי השכיח למעורבות כליתית ומוביל | + | |
| + | [[חלבון בשתן]] הוא הביטוי השכיח למעורבות כליתית ומוביל ל[[תסמונת נפרוטית - Nephrotic syndrome|תסמונת נפרוטית]] (חלבון גבוה בשתן, חלבון נמוך בדם, צבירת נוזלים המתבטאת בעיקר בבצקות וכן עליה בכולסטרול בדם). | ||
| + | |||
פחות שכיח למצוא משקעי עמילואיד הגורמים להפרעה בתפקוד הכלייתי כביטוי ראשוני למחלה. | פחות שכיח למצוא משקעי עמילואיד הגורמים להפרעה בתפקוד הכלייתי כביטוי ראשוני למחלה. | ||
| − | |||
| − | ===לב=== | + | בצקת בהיעדר אי-ספיקת לב היא מאפיין של תסמונת נפרוטית (Nephrotic syndrome). אשר-על-כן, [[בצקת]] פתאומית או עליה פתאומית ובלתי-מוסברת של [[Cholesterol]] ב-Serum לרמות גבוהות, יש בהן כדי להצביע על הצורך בבדיקת הימצאותו של חלבון בשתן וחיפוש עמילואידוזיס. |
| − | הסתננות עמילואיד ללב גורמת לעיבוי של המחיצה החדרית ולהתפתחות אי-ספיקה. | + | |
| − | התפתחות מהירה של | + | === לב === |
| − | תפקוד לב יחסית שמור, מהווים ביטוי קלאסי של עמילואידוזיס ראשונית לבבית. | + | הסתננות עמילואיד ללב גורמת לעיבוי של המחיצה החדרית ולהתפתחות [[אי ספיקת לב|אי-ספיקה]]. |
| − | ביתר לחץ דם יש תמונה דומה מבחינת הלב אבל מאוד אופייני אז, בניגוד לעמילואידוזיס שגם החדר השמאלי של הלב מוגדל. יתר על כן בבדיקת | + | |
| + | התפתחות מהירה של אי-ספיקת לב עם עיבוי המחיצה החדרית, ללא התרחבות החלל של הלב ועם תפקוד לב יחסית שמור, מהווים ביטוי קלאסי (Classic) של עמילואידוזיס ראשונית לבבית. | ||
| + | |||
| + | ביתר לחץ דם יש תמונה דומה מבחינת הלב אבל מאוד אופייני אז, בניגוד לעמילואידוזיס שגם החדר השמאלי של הלב מוגדל. יתר על כן בבדיקת [[אקג]] (בדיקה חשמלית של הלב, ECG{{כ}}, Electrocardiography), ב[[יתר לחץ דם]] רואים קומפלקסים (Complexes) חשמליים גדולים ובעמילואיד הם מאוד קטנים. רופא שרואה חולה עם התעבות מחיצת הלב בנוכחות חדר בגודל תקין וקמפלקסים קטנים באקג צריך לחשוד בעמילואידוזיס. | ||
| + | |||
| + | === מערכת העצבים === | ||
| + | אף-על-פי שפחות שכיחה מהמעורבות הכלייתית או הלבבית, פגיעה בעצבים הקטנים ההיקפיים ([[נוירופתיה]], Naeuropayhy) עשויה להיות הממצא הראשוני המשמעותי והבולט בעמילואידוזיס ראשונית. גם בחלק ממקרי העמילואידוזיס המשפחתית נוירופתיה היא הביטוי העיקרי של המחלה. | ||
| − | + | ההפרעה הנוירולוגית הראשונית היא של [[נימול]] ו[[ירידה בתחושה]] בגפיים העליונות והתחתונות. בהמשך יכולה להתפתח גם הפרעה בתנועה בעיקר בכף היד, תסמונת הקרויה [[Carpal tunnel syndrome]]. עם התקדמות המחלה מופיעה פגיעה גם במערכת העצבים האוטונומית (Autonomic) (זאת שאיננו חשים אבל שולטת באיברי הגוף השונים). פגיעה כזאת מאופיינת ב[[שלשול]] ותת-לחץ-דם בעמידה, שעלול להיות חמור ולגרום לאירועים חוזרים של [[התעלפות]]. בנוסף על-כך, לגברים תהיינה גם [[בעיות זקפה]]. מערכת העצבים המרכזית אינה מעורבת בעמילואידוזיס מערכתית. | |
| − | |||
| − | ===כבד ומערכת העיכול=== | + | === כבד ומערכת העיכול === |
| − | מעורבות כבדית מסוימת, שכיחה בעמילואידוזיס ראשונית כמו-גם בשניונית, אך אינה באה לידי ביטוי בעמילואידוזיס מסוג משפחתית. ברוב המקרים מעורבות כבדית היא ללא | + | מעורבות כבדית מסוימת, שכיחה בעמילואידוזיס ראשונית כמו-גם בשניונית, אך אינה באה לידי ביטוי בעמילואידוזיס מסוג משפחתית. ברוב המקרים מעורבות כבדית היא ללא תסמינים למרות הגדלה (לעיתים משמעותית) של הכבד. באופן כללי, במישוש מתקבלת תחושה שהכבד המסונן בעמילואיד הוא קשה מאוד. בבדיקות המעבדה יש עליה באנזימי הכבד (Liver enzymes) לעיתים עד [[אי ספיקת כבד|אי-ספיקת כבד]]. עמילואידוזיס כבדית מופיעה לבד רק לעיתים נדירות ובדרך כלל מקושרת למעורבות איברית במקום אחר. |
| − | |||
| − | ===רקמות רכות ועור=== | + | שלשול בעמילואידוזיס קשור על-פי רוב לתפקוד לקוי של מערכת העצבים האוטונומית. לעיתים, התוצאה של משקעי עמילואיד בכל מקום במערכת העיכול, עלולה להיות דימום, ואי ספיגה של תוצרי מזון. [[אובדן חוש הטעם|אובדן של חוש הטעם]] וקושי באכילת מזונות מוצקים בגלל הגדלה של הלשון, עלולים לתרום ל[[אובדן משקל]], כשלעיתים, זה האחרון, עלול להיות ביטוי בלתי-ספציפי (Nonspecific) של המחלה המערכתית. חולים עם פגיעה בעצבים המעצבבים את המעי יכולים לסבול מ[[הפרעה בבליעה]] עם [[כאב בחזה]] בגלל מעורבות של הושט וכן מ[[עצירות]] מאוד קשה. |
| + | |||
| + | === רקמות רכות ועור === | ||
הביטויים העוריים של עמילואיד ראשוני עשויים לספק רמזים משמעותיים לכיוון האבחנה, במיוחד כשמעורבות של איברים אחרים מצביעה על מחלה מערכתית. מעורבות עורית מוגבלת כמעט אך ורק לעמילואיד ראשוני. הביטוי יכול להיות בין היתר הופעת גושים בעור הקרויים עמילואידומות. | הביטויים העוריים של עמילואיד ראשוני עשויים לספק רמזים משמעותיים לכיוון האבחנה, במיוחד כשמעורבות של איברים אחרים מצביעה על מחלה מערכתית. מעורבות עורית מוגבלת כמעט אך ורק לעמילואיד ראשוני. הביטוי יכול להיות בין היתר הופעת גושים בעור הקרויים עמילואידומות. | ||
| − | |||
| − | ===ריאות=== | + | ארגמנת (Periorbital [[Purpura]]) (כתמים כחולים כמו לאחר חבלה) מסביב לעיניים (Raccoon's eyes) היא תוצאה של שבירוּת נימים והיא למעשה ייחודית כמעט לחלוטין לעמילואידוזיס ראשונית. שטפי הדם עלולים להופיע כתוצאה משיעול, התעטשות או מאמץ בזמן פעולת מעיים. חדירה לרקמות רכות עלולה לגרום ללשון גדולה וצרידות אף על פי שבדיקת מיתרי הקול עשויה להיות תקינה. |
| − | משקעי עמילואיד ריאתיים נמצאים לעיתים קרובות בנתיחה שלאחר המוות בחולי עמילואידוזיס ראשונית או עמילואידוזיס של זיקנה | + | |
| − | בעמילואידוזיס ראשונית עלולה להופיע מדי פעם | + | === ריאות === |
| − | תפליטים של נוזל בקרום הריאות, שכיחים למדי בחולים שיש להם אי ספיקת לב כתוצאה מעמילואידוזיס, אך הופעה חוזרת בכמות לא- | + | משקעי עמילואיד ריאתיים נמצאים לעיתים קרובות בנתיחה שלאחר המוות בחולי עמילואידוזיס ראשונית או עמילואידוזיס של זיקנה, אך לעיתים נדירות גורמים לבעיות במהלך החיים. |
| + | |||
| + | בעמילואידוזיס ראשונית עלולה להופיע מדי פעם מעורבות ריאתית משמעותית הגורמת לירידה חדה ביכולת החלפת הגזים. סיבוך זה מופיע לרוב בחולים עם מעורבות לבבית משמעותית. | ||
| + | |||
| + | תפליטים של נוזל בקרום הריאות, שכיחים למדי בחולים שיש להם אי ספיקת לב כתוצאה מעמילואידוזיס, אך הופעה חוזרת בכמות לא-מידתית לחומרת הכשל הלבבי, עשויה להצביע על עמילואידוזיס של קרום הריאה עצמו. | ||
| + | |||
| + | === המערכת האנדוקרינית (Endocrine) === | ||
| + | |||
| + | גם בלוטות ההפרשה הפנימית יכולות להיות מעורבות בעמילואידוזיס, בעיקר [[בלוטת התריס]] ויותרת הכיליה ([[יותרת הכליה|Adrenal]]). | ||
| + | |||
| + | == אבחנה == | ||
| + | |||
| + | ביופסיית רקמה היא רכיב מהותי באבחנה. כשיש חשד לעמילואידוזיס, נצבעת הרקמה בחומר הקרוי "Congo red". צבע זה צובע עמילואיד באדום בהסתכלות במיקרוסקופ (Microscope) רגיל. במיקרוסקופ שעושה פולריזציה (Polarizarion) לאור, משקעי העמילואיד יוצרים אור ירוק שניתן לזיהוי ברור. אם יש חשד לקיומה של המחלה על רקע קליני, ביופסיה (Biopsy) של האיבר המעורב תניב את התוצאות המשמעותיות ביותר. בגלל חשש לדימום מאיבר הנגוע בעמילואיד למשל כליה או כבד, יש העדפה לבצע ביופסיה משומן תת-עורי בטני, ביופסיה מה-Rectum (פי הטבעת) או מרקמת הלחי הפנימי (מתוך הפה). לאחר ביצוע ביופסיית רקמה, יש לקבוע את סוג העמילואידוזיס (ראה טבלה בסוף). | ||
| + | |||
| + | בעמילואידוזיס ראשונית, ב-85 עד 90 אחוזים מהמקרים ניתן יהיה למצוא בדם את אותו חלק מהחלבון החיסוני היוצר את משקע העמילואיד. החלבון החיסוני מורכב משתי שרשרות כבדות ומאחת משתי שרשרות קלות: שרשרת קלה Lambda או שרשרת קלה Kappa. יש בדיקה חדשנית למדידת הרמות של שתי השרשרות הקלות האלו. הבדיקה קרויה: Serum Free Light Chain Assay{{כ}} (FLC) זוהי בדיקה מאוד רגישה. ברוב המקרים של עמילואידוזיס ראשונית, למבדה היא השרשרת הקלה המעורבת. | ||
| + | |||
| + | == טיפול == | ||
| + | סוג הטיפול הניתן תלוי בסוג העמילואידוזיס ובמצבו הקליני של המטופל. כימותרפיה ([[Chemotherapy]]) היא הבסיס לטיפול בעמילואידוזיס ראשונית. פרוטוקולים (Protocols) שונים נוסו ונבדקו, אולם השכיח ביותר מורכב מ–[[Melphalan]] אשר ניתן לפה או לווריד. בחולים שנבחרים בקפידה ומטופלים במרכזים אשר בהם יש ניסיון מתאים, Melphalan לווריד במינון גבוה עם השתלת תאי-גזע עצמית, מביאות לרמה גבוהה של הצלחה כשהמטרה היא להשמיד את תאי ה-Plasma שמפרישים את החלבון החיסוני האחראי למחלה. תוצאה זו קשורה פעמים רבות גם לשיפור בתפקוד האיברים. | ||
| + | |||
| + | חלק מהחולים אינם יכולים לסבול את הפרוטוקול האגרסיבי (Agressive); במיוחד אלה עם מעורבות לבבית תסמינית. מינונים נמוכים יותר של Melphalan לווריד (ללא השתלה), ביחד עם [[Dexamethasone]] ([[סטרואידים]], Steroids) ותרופות כימותרפיות אחרות נמצאים בשימוש בהצלחה מסוימת. [[Thalidomide]]{{כ}}, [[Lenalidomide]]{{כ}} ([[Revlimid]]) ו-[[Bortezomib]] {{כ}}([[Velcade]]) נבדקים בניסויים קליניים, כטיפול נלווה או ראשוני. טיפול תומך (באי ספיקת הלב, תשומת לב לתזונה, טיפול בנוירופתיה האוטונומית וכדומה) הוא בעל חשיבות גדולה מאוד. | ||
| − | + | בהתחשב במורכבות המחלה, מומלץ שהטיפול יבוצע במרכז שיש בו ניסיון עם עמילואידוזיס או שלכל הפחות יעבור החולה הערכה רפואית ראשונית במרכז כזה, שלאחריה יטופל על ידי הקהילה הרפואית המקומית במקום מגוריו, אשר תשמור על ערוצי תקשורת פתוחים עם המרכז בעל הניסיון בטיפול בעמילואידוזיס. | |
| − | |||
| − | + | עמילואידוזיס מסוג משפחתית מטופלת במידת האפשר על ידי הסרה של מקור ייצור החלבון הפתולוגי. מאחר שהמקור העיקרי הוא הכבד, השתלת כבד היא הטיפול המבוצע בחולים שנבחרו בקפידה ושמחלתם לא התקדמה יתר על המידה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
בעמילואידוזיס של זקנה, הטיפול הוא תומך. | בעמילואידוזיס של זקנה, הטיפול הוא תומך. | ||
| − | |||
| − | ==ארבעת הסוגים העיקריים של עמילואידוזיס מערכתית== | + | הטיפול העיקרי לעמילואידוזיס שניונית הוא טיפול במחלת הבסיס. השתלות כליה מבוצעות בהצלחה במחלות כליה הנובעות מעמילואידוזיס שניוני. Fibrilex היא מולקולה קטנה המונעת היווצרות סיבים של עמילואיד ונראה שיש לה השפעה קלינית מסוימת על חולים בעמילואידוזיס שניונית. |
| − | {| border="1" align="center" | + | |
| + | == ארבעת הסוגים העיקריים של עמילואידוזיס מערכתית == | ||
| + | |||
| + | {| border="1" align="center" | ||
! סוג העמילואידוזיס !! מקור ייצור העמילואיד !! איברים עיקריים מעורבים !! הערות !! טיפול | ! סוג העמילואידוזיס !! מקור ייצור העמילואיד !! איברים עיקריים מעורבים !! הערות !! טיפול | ||
|- | |- | ||
| − | | עמילואידוזיס ראשונית AL (Light chain associated) || מח העצם (שרשראות קלות מיוצרות על | + | | עמילואידוזיס ראשונית AL (Light chain associated) || מח העצם (שרשראות קלות מיוצרות על ידי תאי Plasma) || כליות, לב, מערכת העצבים, רקמות רכות, כבד, מערכת העיכול || עשוי להיות קשור למיאלומה נפוצה אך בדרך כלל לא || כימותרפיה |
|- | |- | ||
| − | | מעמילואידוזיס משפחתית (Mutant transthyretin associated) || מוטציית | + | | מעמילואידוזיס משפחתית (Mutant transthyretin associated) || מוטציית Transthyretin בלתי יציבה המיוצרת בכבד || מערכת העצבים, לב || תורשה אוטוזומלית דומיננטית עם רמה גבוהה של חדירוּת. למעלה מ–80 מוטציות עם דפוסים שונים של מעורבות איברים || השתלת כבד לשם הסרת מקור הייצור של החלבון הפתולוגי |
|- | |- | ||
| עמילואידוזיס של זקנה זקנה Senile systemic Amyloidosis || Wild-type (normal) transthyretin || לב || מופיע כמעט רק בגברים שגילם 70 ומעלה. פגיעה בשריר הלב המתפתחת באיטיות || טיפול תומך | | עמילואידוזיס של זקנה זקנה Senile systemic Amyloidosis || Wild-type (normal) transthyretin || לב || מופיע כמעט רק בגברים שגילם 70 ומעלה. פגיעה בשריר הלב המתפתחת באיטיות || טיפול תומך | ||
| שורה 79: | שורה 115: | ||
|} | |} | ||
| + | == כותבי הערך == | ||
| + | {{ייחוס|תרגמו וערכו - אסתי ליבוביץ' ופרופ' דינה בן יהודה; על פי חוברת לרופאים שכתב פרופ' רודני פאלק מבוסטון}} | ||
| − | + | המידע המובא כאן, תורגם מחוברת שנכתבה על ידי ד"ר Rodney Falk - מומחה לקרדיולוגיה בלתי-פולשנית ולעמילואידוזיס לבבי, [בחסות NORD{{כ}} (National Organization for Rare Disorders) ובמימון ארגון ה-ASN{{כ}} (Amyloidosis Support Network Inc)]. ק | |
| − | |||
| − | + | קיבלנו את רשותו של ד"ר Falk לתרגום החוברת. | |
| − | |||
החוברת השלמה כתובה באנגלית ונקראת: '''The Physician's Guide to Amyloidosis'''; היא מכילה פרטים על מרכזים לטיפול בעמילואידוזיס בעולם, פרטים על קבוצות וארגוני תמיכה למען חולים. בסוף החוברת, בדף מספר 10, יש רשימת מאמרים מומלצים לקריאה. | החוברת השלמה כתובה באנגלית ונקראת: '''The Physician's Guide to Amyloidosis'''; היא מכילה פרטים על מרכזים לטיפול בעמילואידוזיס בעולם, פרטים על קבוצות וארגוני תמיכה למען חולים. בסוף החוברת, בדף מספר 10, יש רשימת מאמרים מומלצים לקריאה. | ||
| − | |||
* ניתן להוריד את החוברת כקובץ PDF - [http://www.amyloidosis.org/download/Amyloidosis_booklet_4_3_06.pdf להורדה] | * ניתן להוריד את החוברת כקובץ PDF - [http://www.amyloidosis.org/download/Amyloidosis_booklet_4_3_06.pdf להורדה] | ||
[[קטגוריה:פנימית]] | [[קטגוריה:פנימית]] | ||
| + | [[קטגוריה:המטולוגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:ערכים מומלצים]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:14, 15 ביוני 2023
| עמילואידוזיס | ||
|---|---|---|
| Amyloidosis | ||
| ||
Micrograph showing amyloid deposition (red fluffy material) in the heart (cardiac amyloidosis). Congo red stain.
| ||
| ICD-10 | Chapter E 85. | |
| ICD-9 | 277.3 | |
| MeSH | D000686 | |
| יוצר הערך | אסתי ליבוביץ' ופרופ' דינה בן יהודה; על פי חוברת לרופאים שכתב פרופ' רודני פאלק | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – עמילואידוזיס
עמילואידוזיס (Amyloidosis) היא מחלה רב-מערכתית המאופיינת בשקיעה חוץ-תאית של חומר דמוי-חלבון במספר איברים, המובילה עם הזמן לתפקוד לקוי שלהם. ישנם מספר סוגי עמילואידוזיס הנקבעים על-פי סוג החלבון השוקע, (הסוגים הנפוצים ביותר של עמילואידוזיס והאיברים המעורבים ביותר, מופיעים בטבלה).
אטיולוגיה
עמילואידוזיס ראשונית
עמילואידוזיס ראשונית (AL Amyloidosis) היא מחלה שיש לה קירבה למיאלומה נפוצה, באשר התאים המפרישים את החלבון הם תאי ה-Plasma. תאי ה-Plasma הם תאי מערכת החיסון המפרישים את חלבוני החיסון, תאים אלו עוברים התמרה ממארת במיאלומה (Myeloma). גם במיאלומה וגם בעמילואידוזיס החלבון המופרש מתאי ה-Plasma הוא החלבון החיסוני או חלק ממנו. בעוד שמיאלומה היא מחלה ממארת הפוגעת בעיקר בעצמות ובכליות, העמילואידוזיס היא מחלה שבה תאי ה-Plasma אינם פוגעים באופן ישיר באיברים השונים אלא קטע מחלבון החיסון התארגן לחומר העמילואיד השוקע באיברים חיוניים. נציין שעמילואידוזיס מסוג זה יכול להיות סיבוך של מילומה נפוצה (Multiple myeloma).
עמילואידוזיס משפחתית
ערך מורחב – עמילואידוזיס נוירופתית משפחתית - Familial amyloid polyneuropathy
עמילואידוזיס משפחתית (Familial Amyloidosis) היא מחלה תורשתית המועברת בתורשה אוטוזומאלית דומיננטית (Autosomal dominant), כלומר די שהורה אחד יהיה חולה וקשורה בדרך כלל למולקולה (Molecule) בשם Transthyretin שעברה מוטציה (Mutation) ואשר מהתפרקותה נוצר עמילואיד. קיימות גם מוטציות בגנים אחרים שיביאו לתופעה דומה.
עמילואידוזיס שניונית
עמילואידוזיס שניונית (AA Amyloidosis) היא תוצאה של שקיעה של החלבון הדלקתי הקרוי Serum amyloid A המצוי בדם. זהו למעשה סיבוך של מחלות דלקתיות כרוניות (Chronic) כגון: מחלות מפרקים שונות, זיהומים שונים כמו שחפת ובאזורנו זה יכול להיות סיבוך של קדחת ים תיכונית לא מטופלת.
עמילואידוזיס של זיקנה
עמילואידוזיס של זיקנה (Senile Amyloidosis) שבה העמילואיד הוא תוצר של מחלה המתקדמת באיטיות ומשפיעה על לבם של גברים קשישים. משקעי עמילואיד יכולים להיות מקומיים, ללא עדות למחלה מערכתית. שלפוחית השתן או קנה הנשימה הם האזורים הנפוצים ביותר בעמילואידוזיס מקומית.
אפידמיולוגיה
ההערכה היא שמדי שנה יש בארצות הברית בין 1500 ל–2500 מקרים חדשים של עמילואידוזיס ראשונית. מספר זה מוערך בכחמישית מכמות המקרים החדשים של מיאלומה נפוצה המאובחנים מדי שנה.
עמילואידוזיס משפחתית ושניונית הן כפי הנראה פחות נפוצות מעמילואידוזיס ראשונית. עמילואידוזיס של זיקנה היא ככל הנראה יותר נפוצה אך מאובחנת במידה מועטה.
קליניקה
על-פי-רוב, עמילואידוזיס היא מחלה רב-מערכתית הבאה לידי ביטוי בטווח רחב של סימנים קליניים (Clinical). כתוצאה מכך המטופל מופנה לעיתים למספר מומחים; בדרך כלל נפרולוג (Nephrologist), קרדיולוג (Cardiologist) או נוירולוג (Neurologist).
בעוד שמומחה בתחום מסוים עשוי לראות מספר "מקרים" במהלך הקריירה, התפתחויות של הזמן האחרון בטיפולים, מצריכות אבחון מדויק ומוקדם על-מנת שהמטופל יפיק את מלוא התועלת מכך. אי-לכך, רמה גבוהה של מודעות בקרב רופאי משפחה ומומחים היא בעלת חשיבות רבה.
הביטויים השכיחים של המחלה יצוינו להלן, אולם, חשוב להבין שלרוב המטופלים יש מעורבות של יותר מאיבר אחד ולכן מציאה של שילוב של כל אחד מאלה שיצוינו, צריכה לחדד את החשד שמדובר בעמילואידוזיס.
כליות
הכליה היא האיבר המעורב ביותר בעמילואידוזיס ראשונית ובשניונית כאחד, אך מעורבת רק לעיתים נדירות בצורות השונות של עמילואידוזיס משפחתית.
חלבון בשתן הוא הביטוי השכיח למעורבות כליתית ומוביל לתסמונת נפרוטית (חלבון גבוה בשתן, חלבון נמוך בדם, צבירת נוזלים המתבטאת בעיקר בבצקות וכן עליה בכולסטרול בדם).
פחות שכיח למצוא משקעי עמילואיד הגורמים להפרעה בתפקוד הכלייתי כביטוי ראשוני למחלה.
בצקת בהיעדר אי-ספיקת לב היא מאפיין של תסמונת נפרוטית (Nephrotic syndrome). אשר-על-כן, בצקת פתאומית או עליה פתאומית ובלתי-מוסברת של Cholesterol ב-Serum לרמות גבוהות, יש בהן כדי להצביע על הצורך בבדיקת הימצאותו של חלבון בשתן וחיפוש עמילואידוזיס.
לב
הסתננות עמילואיד ללב גורמת לעיבוי של המחיצה החדרית ולהתפתחות אי-ספיקה.
התפתחות מהירה של אי-ספיקת לב עם עיבוי המחיצה החדרית, ללא התרחבות החלל של הלב ועם תפקוד לב יחסית שמור, מהווים ביטוי קלאסי (Classic) של עמילואידוזיס ראשונית לבבית.
ביתר לחץ דם יש תמונה דומה מבחינת הלב אבל מאוד אופייני אז, בניגוד לעמילואידוזיס שגם החדר השמאלי של הלב מוגדל. יתר על כן בבדיקת אקג (בדיקה חשמלית של הלב, ECG, Electrocardiography), ביתר לחץ דם רואים קומפלקסים (Complexes) חשמליים גדולים ובעמילואיד הם מאוד קטנים. רופא שרואה חולה עם התעבות מחיצת הלב בנוכחות חדר בגודל תקין וקמפלקסים קטנים באקג צריך לחשוד בעמילואידוזיס.
מערכת העצבים
אף-על-פי שפחות שכיחה מהמעורבות הכלייתית או הלבבית, פגיעה בעצבים הקטנים ההיקפיים (נוירופתיה, Naeuropayhy) עשויה להיות הממצא הראשוני המשמעותי והבולט בעמילואידוזיס ראשונית. גם בחלק ממקרי העמילואידוזיס המשפחתית נוירופתיה היא הביטוי העיקרי של המחלה.
ההפרעה הנוירולוגית הראשונית היא של נימול וירידה בתחושה בגפיים העליונות והתחתונות. בהמשך יכולה להתפתח גם הפרעה בתנועה בעיקר בכף היד, תסמונת הקרויה Carpal tunnel syndrome. עם התקדמות המחלה מופיעה פגיעה גם במערכת העצבים האוטונומית (Autonomic) (זאת שאיננו חשים אבל שולטת באיברי הגוף השונים). פגיעה כזאת מאופיינת בשלשול ותת-לחץ-דם בעמידה, שעלול להיות חמור ולגרום לאירועים חוזרים של התעלפות. בנוסף על-כך, לגברים תהיינה גם בעיות זקפה. מערכת העצבים המרכזית אינה מעורבת בעמילואידוזיס מערכתית.
כבד ומערכת העיכול
מעורבות כבדית מסוימת, שכיחה בעמילואידוזיס ראשונית כמו-גם בשניונית, אך אינה באה לידי ביטוי בעמילואידוזיס מסוג משפחתית. ברוב המקרים מעורבות כבדית היא ללא תסמינים למרות הגדלה (לעיתים משמעותית) של הכבד. באופן כללי, במישוש מתקבלת תחושה שהכבד המסונן בעמילואיד הוא קשה מאוד. בבדיקות המעבדה יש עליה באנזימי הכבד (Liver enzymes) לעיתים עד אי-ספיקת כבד. עמילואידוזיס כבדית מופיעה לבד רק לעיתים נדירות ובדרך כלל מקושרת למעורבות איברית במקום אחר.
שלשול בעמילואידוזיס קשור על-פי רוב לתפקוד לקוי של מערכת העצבים האוטונומית. לעיתים, התוצאה של משקעי עמילואיד בכל מקום במערכת העיכול, עלולה להיות דימום, ואי ספיגה של תוצרי מזון. אובדן של חוש הטעם וקושי באכילת מזונות מוצקים בגלל הגדלה של הלשון, עלולים לתרום לאובדן משקל, כשלעיתים, זה האחרון, עלול להיות ביטוי בלתי-ספציפי (Nonspecific) של המחלה המערכתית. חולים עם פגיעה בעצבים המעצבבים את המעי יכולים לסבול מהפרעה בבליעה עם כאב בחזה בגלל מעורבות של הושט וכן מעצירות מאוד קשה.
רקמות רכות ועור
הביטויים העוריים של עמילואיד ראשוני עשויים לספק רמזים משמעותיים לכיוון האבחנה, במיוחד כשמעורבות של איברים אחרים מצביעה על מחלה מערכתית. מעורבות עורית מוגבלת כמעט אך ורק לעמילואיד ראשוני. הביטוי יכול להיות בין היתר הופעת גושים בעור הקרויים עמילואידומות.
ארגמנת (Periorbital Purpura) (כתמים כחולים כמו לאחר חבלה) מסביב לעיניים (Raccoon's eyes) היא תוצאה של שבירוּת נימים והיא למעשה ייחודית כמעט לחלוטין לעמילואידוזיס ראשונית. שטפי הדם עלולים להופיע כתוצאה משיעול, התעטשות או מאמץ בזמן פעולת מעיים. חדירה לרקמות רכות עלולה לגרום ללשון גדולה וצרידות אף על פי שבדיקת מיתרי הקול עשויה להיות תקינה.
ריאות
משקעי עמילואיד ריאתיים נמצאים לעיתים קרובות בנתיחה שלאחר המוות בחולי עמילואידוזיס ראשונית או עמילואידוזיס של זיקנה, אך לעיתים נדירות גורמים לבעיות במהלך החיים.
בעמילואידוזיס ראשונית עלולה להופיע מדי פעם מעורבות ריאתית משמעותית הגורמת לירידה חדה ביכולת החלפת הגזים. סיבוך זה מופיע לרוב בחולים עם מעורבות לבבית משמעותית.
תפליטים של נוזל בקרום הריאות, שכיחים למדי בחולים שיש להם אי ספיקת לב כתוצאה מעמילואידוזיס, אך הופעה חוזרת בכמות לא-מידתית לחומרת הכשל הלבבי, עשויה להצביע על עמילואידוזיס של קרום הריאה עצמו.
המערכת האנדוקרינית (Endocrine)
גם בלוטות ההפרשה הפנימית יכולות להיות מעורבות בעמילואידוזיס, בעיקר בלוטת התריס ויותרת הכיליה (Adrenal).
אבחנה
ביופסיית רקמה היא רכיב מהותי באבחנה. כשיש חשד לעמילואידוזיס, נצבעת הרקמה בחומר הקרוי "Congo red". צבע זה צובע עמילואיד באדום בהסתכלות במיקרוסקופ (Microscope) רגיל. במיקרוסקופ שעושה פולריזציה (Polarizarion) לאור, משקעי העמילואיד יוצרים אור ירוק שניתן לזיהוי ברור. אם יש חשד לקיומה של המחלה על רקע קליני, ביופסיה (Biopsy) של האיבר המעורב תניב את התוצאות המשמעותיות ביותר. בגלל חשש לדימום מאיבר הנגוע בעמילואיד למשל כליה או כבד, יש העדפה לבצע ביופסיה משומן תת-עורי בטני, ביופסיה מה-Rectum (פי הטבעת) או מרקמת הלחי הפנימי (מתוך הפה). לאחר ביצוע ביופסיית רקמה, יש לקבוע את סוג העמילואידוזיס (ראה טבלה בסוף).
בעמילואידוזיס ראשונית, ב-85 עד 90 אחוזים מהמקרים ניתן יהיה למצוא בדם את אותו חלק מהחלבון החיסוני היוצר את משקע העמילואיד. החלבון החיסוני מורכב משתי שרשרות כבדות ומאחת משתי שרשרות קלות: שרשרת קלה Lambda או שרשרת קלה Kappa. יש בדיקה חדשנית למדידת הרמות של שתי השרשרות הקלות האלו. הבדיקה קרויה: Serum Free Light Chain Assay (FLC) זוהי בדיקה מאוד רגישה. ברוב המקרים של עמילואידוזיס ראשונית, למבדה היא השרשרת הקלה המעורבת.
טיפול
סוג הטיפול הניתן תלוי בסוג העמילואידוזיס ובמצבו הקליני של המטופל. כימותרפיה (Chemotherapy) היא הבסיס לטיפול בעמילואידוזיס ראשונית. פרוטוקולים (Protocols) שונים נוסו ונבדקו, אולם השכיח ביותר מורכב מ–Melphalan אשר ניתן לפה או לווריד. בחולים שנבחרים בקפידה ומטופלים במרכזים אשר בהם יש ניסיון מתאים, Melphalan לווריד במינון גבוה עם השתלת תאי-גזע עצמית, מביאות לרמה גבוהה של הצלחה כשהמטרה היא להשמיד את תאי ה-Plasma שמפרישים את החלבון החיסוני האחראי למחלה. תוצאה זו קשורה פעמים רבות גם לשיפור בתפקוד האיברים.
חלק מהחולים אינם יכולים לסבול את הפרוטוקול האגרסיבי (Agressive); במיוחד אלה עם מעורבות לבבית תסמינית. מינונים נמוכים יותר של Melphalan לווריד (ללא השתלה), ביחד עם Dexamethasone (סטרואידים, Steroids) ותרופות כימותרפיות אחרות נמצאים בשימוש בהצלחה מסוימת. Thalidomide, Lenalidomide (Revlimid) ו-Bortezomib (Velcade) נבדקים בניסויים קליניים, כטיפול נלווה או ראשוני. טיפול תומך (באי ספיקת הלב, תשומת לב לתזונה, טיפול בנוירופתיה האוטונומית וכדומה) הוא בעל חשיבות גדולה מאוד.
בהתחשב במורכבות המחלה, מומלץ שהטיפול יבוצע במרכז שיש בו ניסיון עם עמילואידוזיס או שלכל הפחות יעבור החולה הערכה רפואית ראשונית במרכז כזה, שלאחריה יטופל על ידי הקהילה הרפואית המקומית במקום מגוריו, אשר תשמור על ערוצי תקשורת פתוחים עם המרכז בעל הניסיון בטיפול בעמילואידוזיס.
עמילואידוזיס מסוג משפחתית מטופלת במידת האפשר על ידי הסרה של מקור ייצור החלבון הפתולוגי. מאחר שהמקור העיקרי הוא הכבד, השתלת כבד היא הטיפול המבוצע בחולים שנבחרו בקפידה ושמחלתם לא התקדמה יתר על המידה.
בעמילואידוזיס של זקנה, הטיפול הוא תומך.
הטיפול העיקרי לעמילואידוזיס שניונית הוא טיפול במחלת הבסיס. השתלות כליה מבוצעות בהצלחה במחלות כליה הנובעות מעמילואידוזיס שניוני. Fibrilex היא מולקולה קטנה המונעת היווצרות סיבים של עמילואיד ונראה שיש לה השפעה קלינית מסוימת על חולים בעמילואידוזיס שניונית.
ארבעת הסוגים העיקריים של עמילואידוזיס מערכתית
| סוג העמילואידוזיס | מקור ייצור העמילואיד | איברים עיקריים מעורבים | הערות | טיפול |
|---|---|---|---|---|
| עמילואידוזיס ראשונית AL (Light chain associated) | מח העצם (שרשראות קלות מיוצרות על ידי תאי Plasma) | כליות, לב, מערכת העצבים, רקמות רכות, כבד, מערכת העיכול | עשוי להיות קשור למיאלומה נפוצה אך בדרך כלל לא | כימותרפיה |
| מעמילואידוזיס משפחתית (Mutant transthyretin associated) | מוטציית Transthyretin בלתי יציבה המיוצרת בכבד | מערכת העצבים, לב | תורשה אוטוזומלית דומיננטית עם רמה גבוהה של חדירוּת. למעלה מ–80 מוטציות עם דפוסים שונים של מעורבות איברים | השתלת כבד לשם הסרת מקור הייצור של החלבון הפתולוגי |
| עמילואידוזיס של זקנה זקנה Senile systemic Amyloidosis | Wild-type (normal) transthyretin | לב | מופיע כמעט רק בגברים שגילם 70 ומעלה. פגיעה בשריר הלב המתפתחת באיטיות | טיפול תומך |
| עמילואידוזיס משנית AA Amyloid A | חלבון דלקתי (serum amyloid A) | כליות, כבד | קשור למצבים דלקתיים כרוניים כמו מחלות פרקים, זיהום כרוני וקדחת ים תיכונית | טיפול במחלת הבסיס |
כותבי הערך
המידע שבדף זה נכתב על ידי תרגמו וערכו - אסתי ליבוביץ' ופרופ' דינה בן יהודה; על פי חוברת לרופאים שכתב פרופ' רודני פאלק מבוסטון
המידע המובא כאן, תורגם מחוברת שנכתבה על ידי ד"ר Rodney Falk - מומחה לקרדיולוגיה בלתי-פולשנית ולעמילואידוזיס לבבי, [בחסות NORD (National Organization for Rare Disorders) ובמימון ארגון ה-ASN (Amyloidosis Support Network Inc)]. ק
קיבלנו את רשותו של ד"ר Falk לתרגום החוברת.
החוברת השלמה כתובה באנגלית ונקראת: The Physician's Guide to Amyloidosis; היא מכילה פרטים על מרכזים לטיפול בעמילואידוזיס בעולם, פרטים על קבוצות וארגוני תמיכה למען חולים. בסוף החוברת, בדף מספר 10, יש רשימת מאמרים מומלצים לקריאה.
- ניתן להוריד את החוברת כקובץ PDF - להורדה