כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מורסה בלבלב - Pancreatic abscess"
יונתן שוורץ (שיחה | תרומות) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
[[קובץ: כותרתלבלב.jpg|מרכז]] | [[קובץ: כותרתלבלב.jpg|מרכז]] | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=9 | ||
| + | |Sub Chapter number=7 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 11: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | |||
מורסה בלבלב היא סיבוך חמור ביותר, המופיע ב-4% מכלל דלקות הלבלב - 25% מכלל הדלקות הקשות. 42% מהמקרים מתפתחים לאחר ניתוחים. מקורות הזיהומים הם במעי, בדרכי המרה, התפשטות לימפתית או דרך הדם (המטוגנית). החיידק השכיח שנמצא במורסות אלה הוא ה- E. coli. | מורסה בלבלב היא סיבוך חמור ביותר, המופיע ב-4% מכלל דלקות הלבלב - 25% מכלל הדלקות הקשות. 42% מהמקרים מתפתחים לאחר ניתוחים. מקורות הזיהומים הם במעי, בדרכי המרה, התפשטות לימפתית או דרך הדם (המטוגנית). החיידק השכיח שנמצא במורסות אלה הוא ה- E. coli. | ||
| שורה 17: | שורה 20: | ||
==תסמינים קליניים== | ==תסמינים קליניים== | ||
| + | שתי צורות קליניות למורסות אלה: (א) הצורה החדה (Acute), המופיעה במרוצת התהליך הסוער; (ב) הצורה התת-חריפה (Subacute), המופיעה כעבור שבועיים-שלושה, בתקופת הרגיעה. האבחנה קשה. התסמינים הקליניים השכיחים הם [[כאבי בטן]], [[נפיחות בטנית|תפיחות הבטן]], [[רגישות בטנית]], [[חום]] אלחי (ספטי), [[בחילות והקאות]]. | ||
| − | + | ב-37% מהחולים אפשר למשש [[גוש בטני|גוש]]. לפעמים יופיע התהליך כמורסה באזור המפשעה או בשק האשכים. בכל חולה שבו התהליך הדלקתי בלבלב הראה סימני החלמה ולפתע חלה החמרה במצבו, יש לחשוד בהתפתחות מורסה בלבלב. הסיבוכים עקב המורסות הם [[פיסטולה לבלבית|נצורים למערכת העיכול]] - ב-23%, [[דימום ממערכת העיכול העליונה|דימום קשה]] - ב-60%, [[אלח-דם]] - ב-40%. | |
| − | |||
| − | ב-37% מהחולים אפשר למשש גוש. לפעמים יופיע התהליך כמורסה באזור המפשעה או בשק האשכים. בכל חולה שבו התהליך הדלקתי בלבלב הראה סימני החלמה ולפתע חלה החמרה במצבו, יש לחשוד בהתפתחות מורסה בלבלב. הסיבוכים עקב המורסות הם נצורים למערכת העיכול - ב-23%, דימום קשה - ב-60%, אלח-דם - ב-40%. | ||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| + | האבחנה נקבעת באמצעות ה[[על-שמע]] (אולטרה-סאונד) ו[[CT|הטומוגרפיה הממוחשבת]] המדגימים גוש כיסתי (ציסטי) המכיל תוכן סמיך ואוויר (תצלום 5.9). | ||
| − | + | [[קובץ: Pancreas59.jpg|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 5.9: טומוגרפיה ממוחשבת מראה מורסה לבלבית. החצים מצביעים על המורסה. החץ העליון מצביע על אוויר במורסה]] | |
| − | |||
| − | [[קובץ: | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | + | בלא טיפול כירורגי כל החולים ימותו. הטיפול הכירורגי כולל ניקוז המורסה, השארת נקזים גדולים ו[[שטיפה פריטוניאלית|שטיפת החלל הצפקי]]. [[טיפול אנטיביוטי]] מסיבי נגד חיידקים גרם שליליים ואנאירוביים. ב-30% מהחולים יש צורך בהתערבות נוספת לאחר הניתוח הראשון. בסדרות שבהן נותחו החולים שיעור התמותה המדווח הוא כ-40%. | |
| − | בלא טיפול כירורגי כל החולים ימותו. הטיפול הכירורגי כולל ניקוז המורסה, השארת נקזים גדולים | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה אחרונה מ־07:19, 2 באוגוסט 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הלבלב | |
מורסה בלבלב היא סיבוך חמור ביותר, המופיע ב-4% מכלל דלקות הלבלב - 25% מכלל הדלקות הקשות. 42% מהמקרים מתפתחים לאחר ניתוחים. מקורות הזיהומים הם במעי, בדרכי המרה, התפשטות לימפתית או דרך הדם (המטוגנית). החיידק השכיח שנמצא במורסות אלה הוא ה- E. coli.
מורסת הלבלב היא ייחודית בהיותה מפושטת ובעלת כוח הרסני רב. היא מתפתחת בתהליך דינמי, מתפשטת במישורים שבין הרקמות, ובתוך כך חודרת לרקמות עצמן ואינה יוצרת קופסית מגבילה.
תסמינים קליניים
שתי צורות קליניות למורסות אלה: (א) הצורה החדה (Acute), המופיעה במרוצת התהליך הסוער; (ב) הצורה התת-חריפה (Subacute), המופיעה כעבור שבועיים-שלושה, בתקופת הרגיעה. האבחנה קשה. התסמינים הקליניים השכיחים הם כאבי בטן, תפיחות הבטן, רגישות בטנית, חום אלחי (ספטי), בחילות והקאות.
ב-37% מהחולים אפשר למשש גוש. לפעמים יופיע התהליך כמורסה באזור המפשעה או בשק האשכים. בכל חולה שבו התהליך הדלקתי בלבלב הראה סימני החלמה ולפתע חלה החמרה במצבו, יש לחשוד בהתפתחות מורסה בלבלב. הסיבוכים עקב המורסות הם נצורים למערכת העיכול - ב-23%, דימום קשה - ב-60%, אלח-דם - ב-40%.
אבחנה
האבחנה נקבעת באמצעות העל-שמע (אולטרה-סאונד) והטומוגרפיה הממוחשבת המדגימים גוש כיסתי (ציסטי) המכיל תוכן סמיך ואוויר (תצלום 5.9).
טיפול
בלא טיפול כירורגי כל החולים ימותו. הטיפול הכירורגי כולל ניקוז המורסה, השארת נקזים גדולים ושטיפת החלל הצפקי. טיפול אנטיביוטי מסיבי נגד חיידקים גרם שליליים ואנאירוביים. ב-30% מהחולים יש צורך בהתערבות נוספת לאחר הניתוח הראשון. בסדרות שבהן נותחו החולים שיעור התמותה המדווח הוא כ-40%.
ראו גם
- לנושא הקודם: כיסית מדומה של הלבלב - Pancreatic pseudocyst
- לנושא הבא: דלקת לבלב כרונית - Chronic pancreatitis
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של כיס המרה ודרכי המרה
- לפרק הבא: כירורגיה של הכבד
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא