האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "עודף משקל במתבגרים - תפיסת ההורים והשפעתה - Overweight in adolescents - parents' perception and its influence"

מתוך ויקירפואה

 
(15 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
|תמונה=
+
|תמונה=Variation in body fat 12577.JPG
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
|שם עברי= עודף משקל במתבגרים - תפיסת ההורים והשפעתה  
+
|שם עברי= עודף משקל במתבגרים - תפיסת ההורים והשפעתה
|שם לועזי= Overweight in adolescents - parents' perception and its influence  
+
|שם לועזי= Overweight in adolescents - parents' perception and its influence
 
|שמות נוספים=
 
|שמות נוספים=
 
|ICD-10=
 
|ICD-10=
 
|ICD-9=
 
|ICD-9=
 
|MeSH=
 
|MeSH=
|יוצר הערך= ד"ר יעל הס [[משתמש:נעמה קונסטנטיני|ד"ר נעמה קונסטנטיני]] {{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]
+
|יוצר הערך= ד"ר רז הגואל
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
{{הרחבה|השמנה}}
+
{{הרחבה|עודף משקל במתבגרים}}
גיל ההתבגרות הוא גיל חשוב ומשמעותי מסיבות רבות: זהו הגיל שבו המתבגר דורש עצמאות ומתנתק מסמכות הוריו. גיל שבו יש דרישות גדולות ולחצים גדולים, מבחינה לימודית וחברתית וכן זהו גם גיל שבו חלים שינויים הורמונליים וגופניים משמעותיים. כל הנ"ל משפיעים בדרך זו או אחרת גם על המשקל, על הרגלי ה[[תזונה]] ועל ההתנהגות הבריאותית של המתבגר. השכיחות הגבוהה של [[השמנת יתר]] בילדים ובמתבגרים היא דאגה של בריאות הציבור, בעיקר כשמסתכלים על הסיבוכים הקשורים במשקל יתר ובהשלכות הנפשיות-חברתיות של השמנה. מקובל לחשוב שלהורים יש תפקיד מכריע בעזרה לילדיהם בהשגה של משקל בריא.
+
עודף משקל והשמנה נמצאים במגמת עלייה בקרב בני נוער ברחבי העולם ולתפיסה ההורית של [[עודף משקל]] יש לרוב השפעה ניכרת על עודף משקל ו[[השמנה]] בקרב בני נוער. כך למשל, הורים רבים מתקשים לזהות עודף משקל אצל בני הנוער שלהם, ולעיתים קרובות תופסים זאת כשלב זמני או כתוצאה מקפיצות גדילה, ולכן לא מייחסים לכך חשיבות. מעבר לכך, פחד מסטיגמה על בני הנוער שלהם ועל עצמם גורמת להורים רבים להדחיק את הבעיה, להתכחש לה ולהימנע מטיפול גלוי.
  
==תפקיד ההורה בהורדה במשקל==
+
מנגד, תפיסת ההורים לגבי עודף משקל עשויה להיות גם שלילית באשר למשקלו של המתבגר. התפיסה של ההורים מושפעת ככל אדם גם מנורמות תרבותיות וסטנדרטים חברתיים של יופי ואלה מועברים אל המתבגרים אם בדרך מילולית ואם בדרך לא מודעת. בנוסף, תיאורים מטעים של דימוי גוף בתקשורת יכולים לתרום לציפיות ותפיסות משקל לא מציאותיות בקרב הורים ובני נוער כאחד.
  
מחקרים הראו שמעורבות הורים נמצאה כעוזרת בטיפול בהשמנה בילדים, אך מחקרים במתבגרים הם נדירים יותר והתוצאות אינן אחידות. במעבר של המתבגרים לקראת עצמאות ואוטונומיה (Autonomy), מאפייני האכילה ו[[הפעילות הגופנית]] שלהם משקפים את השינוי בהשפעת ההורים. בכל זאת, להורים ולמשפחות ככלל יש תפקיד משפיע וחשוב בחיי המתבגרים. לא ידוע מהו חלקו של ההורה בהשפעה על ההתנהגות הבריאותית של המתבגר ועל משקלו והאם הורה, שמבין מהו משקל יתר במתבגר, יכול להשפיע על שינוי משקלו.
+
==אפידמיולוגיה==
 +
לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO{{כ}}, World Health Organization), מספר המתבגרים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר (בני 5 עד 19 שנים) גדל מ-25 אחוזים מאוכלוסיית העולם בשנת 1990 ל-43 אחוזים בשנת 2022{{הערה|שם=הערה1|[https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/obesity-and-overweight  WHO. Obesity and overweight. 1 March 2024]}}. בארצות הברית, המרכז לבקרת מחלות ומניעה (CDC{{כ}}, Centers for Disease Control and Prevention) מדווחים שכ-20 אחוזים מהמתבגרים בגילאי 2–19 סובלים מהשמנת יתר{{הערה|שם=הערה2|[https://www.cdc.gov/obesity/php/data-research/childhood-obesity-facts.html CDC. Childhood Obesity Facts]}}.
  
==מעקב אחרי הורים למתבגרים עם עודף משקל==
+
==ההשפעה של תפיסת ההורים==
 +
לתפיסה של הורים לגבי עודף משקל אצל בני נוער יש השפעה עמוקה על אופן ניהול המשקל והתזונה אצל המתבגרים והיחס שלהם כלפי עצמם. עמדות חיוביות של הורים, המדגישות בריאות על פני מראה, יכולות לטפח סביבה תומכת המקדמת הרגלים בריאים ודימוי גוף חיובי. לעומת זאת, תפיסות שליליות עלולות להוביל להערכה עצמית נמוכה, התנהגויות לא בריאות של שליטה במשקל, עד כדי התפתחות הפרעות אכילה ומערכות יחסים מתוחות בין הורים לילדים. התערבויות שתכליתן הדרכת הורים, שיפור התקשורת וייעוץ משפחתי יכולות לסייע בהפחתת ההשפעות השליליות ולתמוך בבני נוער בפיתוח מערכת יחסים בריאה עם גופם.
  
מחקרים מראים, שהורים לילדים עם השמנת יתר לא תמיד מזהים את מצב ההשמנה של ילדיהם, ולכן הועלתה ההשערה שהעלאת המודעות של ההורים להשמנת היתר של ילדם על כל השלכותיה היא חשובה.  
+
בנוסף, רמת המודעות של הורים לגבי הסיכונים הבריאותיים הקשורים לעודף משקל והשמנה יכולה להשפיע על תפיסתם. ככל שההורים מודעים לסכנות הבריאות שקשורות בעודף משקל, כך גדל הסיכוי שיהיו פרואקטיביים יותר בטיפול בבעיות הקשורות למשקל ולתמוך בשינוי אורח החיים אצל ילדיהם.
  
במחקר מ-Pediatrics עקבו אחרי תלמידי תיכון שאותרו כסובלים מעודף משקל במשך מספר שנים, ובדקו את הבנת הוריהם לגבי המשקל ומדדים נוספים הקשורים בהרגלי תזונה והתנהגות בריאותית.  
+
==אתגרים ביחסי הורים ומתבגרים עם עודף משקל==
 +
ישנם מספר אתגרים בקשר בין הילדים עם עודף משקל להוריהם שיכולים להשפיע לרעה:
 +
*קושי בתקשורת - העלאת נושא המשקל עם בני נוער יכולה להיות מאתגרת, מכיוון שהיא עלולה להוביל לסכסוכים או להתנגדות
 +
*קושי כלכלי – הורים רבים תופסים בטעות תזונה בריאה כמזון יקר יותר, בהשוואה למזון מהיר, נגיש וזמין שפעמים רבות גם זול יותר. חוסר גישה לאפשרויות מזון בריא במחירים סבירים, עלול לעכב את מאמצי ההורים להתמודד עם עודף משקל אצל בני נוער
 +
*מגבלות זמן – ניהול משקל מצריך פניות רגשית ונפשית והורים עם לוחות זמנים עמוסים עלולים לתעדף במקום נמוך מדי את הטיפול בעודף משקל אצל המתבגרים שלהם
  
פרויקט EAT {{כ}}(Eating Among Teens), שממנו נלקחו הנתונים למחקר זה, הוא מחקר שהעריך מדדים חברתיים-סביבתיים, אישיותיים והתנהגותיים של תזונה ומצב השמנה. איסוף הנתונים הראשוני נלקח מאוכלוסייה בעלת מגוון אתני וחברתי-כלכלי ב-31 חטיבות ביניים ותיכונים ציבוריים במינסוטה, ארה"ב. איסוף הנתונים נעשה בשנים 99-98. נוסף על כך, תת-קבוצה של הורים נבחרה אקראית לריאיון טלפוני כחודש לאחר שילדיהם נסקרו בביה"ס. הריאיון כלל את הערכת ההורה לגבי משקל ילדו וכן שאלות לגבי הרגלי תזונה, פעילות גופנית והתנהגות בריאותית בבית. סה"כ נאספו נתונים לגבי 314 זוגות של הורים-ילדים ובניתוח האורך הושלם המעקב אחרי 170 זוגות כאלה. במהלך הפרויקט הוערך הדיוק באבחון ההורים את מצב המשקל של ילדם המתבגר.
+
==אבחון ==
 +
אבחון תפיסת הורים לגבי עודף משקל אצל ילדיהם כרוך לרוב בשילוב של התבוננות, תקשורת והערכה. תשאול של ההורים ותצפית על היחסים המשפחתיים מאפשרים לבחון את האינטראקציות בין הורים וילדים, ולציין הערות או התנהגויות המעידות על תפיסה של עודף משקל. בנוסף, ניתן להשתמש בכלים או שאלונים סטנדרטיים כדי להעריך את עמדותיהם ואמונותיהם של ההורים לגבי משקל.
  
המחקר הנ"ל מתבסס על הנתונים שנאספו בפרויקט EAT. כעבור כ-5 שנים מאיסוף הנתונים הראשוני, התקשרו לאותן משפחות, שהנתונים לגביהן נאספו בשלב הראשון ונאספו נתונים לגבי משקל וגובה עדכני של המתבגר ולגבי התנהגות ההורים. נחקרו התנהגויות ההורים הקשורות למשקל, בהורים שזיהו נכון את משקל היתר של ילדם והשוו להתנהגות הורים, שלא זיהו נכון שילדם במשקל עודף וכן בדקו אם זיהוי נכון הביא לשינוי במשקל המתבגר כעבור 5 שנים.
+
==דגלים אדומים ==
באופן ייחודי, חקרו אם הורים שזיהו נכון שילדם במשקל עודף, נהגו בהתנהגויות הבאות:
+
ליחסי הורה-ילד תפקיד מכריע בעיצוב יחסו של הילד לגופו ומשקלו. כשמדובר בעודף משקל, דגלים אדומים מסוימים במערכת היחסים הזו יכולים להצביע על בעיות פוטנציאליות שיש לטפל בהן.
* זמינות של ירקות ופירות בבית.
+
*הערות שליליות - הורים שמשמיעים הערות גנאי או ביקורתיות לגבי המשקל, מבנה הגוף או הרגלי האכילה של ילדם, יכולים להשפיע באופן משמעותי על ההערכה העצמית ודימוי הגוף שלהם
* פחות משקאות מוגזים וממותקים ופחות ממתקים, חטיפים מלוחים ו"מזון מהיר" בבית.
+
*לחץ ל[[דיאטה]] - התמקדות מוגזמת בדיאטה או ירידה במשקל מההורים עלולה להוביל ליחס לא בריא לאוכל ודימוי גוף אצל ילדים
* יותר ארוחות משפחתיות ללא טלוויזיה ברקע.
+
*העדר תמיכה - אי מתן תמיכה רגשית או הדרכה לגבי אכילה בריאה ופעילות גופנית עלולה להשאיר ילדים בתחושת בדידות ולדחוף אותם אף יותר לתסכול ולעיתים אכילה רגשית
* עידוד המתבגר לאכול תזונה בריאה ולעסוק בפעילות גופנית.
+
*ציפיות יתר - הגדרת ציפיות לא מציאותיות למשקל או לדימוי גוף עלולה ליצור לחץ ולחץ מופרזים על ילדים, ולהוביל לתוצאות שליליות
* עידוד המתבגר לעשות [[דיאטה]] כדי להגיע למשקל הרצוי.
 
נוסף על כך, בדקו מה הסיכון של המתבגר, שהוריו זיהו נכונה את משקל היתר שלו, להיות במשקל יתר גם 5 שנים אחרי איסוף הנתונים.
 
  
==תפיסת הורים והתנהגויותיהם==
+
==התערבות ביחסי הורים ומתבגרים בנושא ==
 
+
ישנן מספר דרכים בהן ניתן להשפיע ולקדם יחסים תקינים בין הורים ומתבגרים בנושא של עודף משקל:
כחצי מההורים, שהיו בעצמם בעודף משקל, הגדירו נכון את ילדם כנמצא בעודף משקל, יחסית להורים שלא היו בעודף משקל. הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית. מבין הבנות שהיו בעודף משקל, 54% מההורים הגדירו את בנותיהן כנמצאות בעודף משקל ואילו 45.9% מההורים הגדירו את בנותיהן כנמצאות במשקל תקין. מבין הבנים שהיו בעודף משקל, 40% מההורים הגדירו את בניהם כנמצאים בעודף משקל ואילו 60% חשבו שמשקל בניהם תקין.
+
*חינוך ומודעות - מתן הדרכה להורים לגבי ניהול משקל בריא והשפעת המילים והפעולות שלהם על ילדיהם, יכול לעזור להם לקבל החלטות מושכלות יותר
 
+
*מיומנויות תקשורת – הנחיית הורים לגבי מיומנויות תקשורת יעילות, כגון שימוש בחיזוקים חיוביים ומשוב בונה, יכולים לשפר את מערכת היחסים בין הורה לילד ולתמוך בהתנהגויות בריאות
לגבי התנהגות בריאותית וזמינות אוכל בריא, ההבדל היחיד בין קבוצות ההורים היה בקשר לעידוד ההורים לדיאטה ולירידה במשקל: הורים שהבינו שמשקל ילדם עודף, נטו יותר לעודד את ילדם לעשות דיאטה כדי לרדת במשקל, לעומת הורים שלא ראו במשקל ילדם כעודף. חשוב לשים לב שלא נעשה עידוד מצד ההורים להתנהגות בריאותית נכונה או לפעילות גופנית סדירה.
+
*ייעוץ משפחתי - ייעוץ משפחתי יכול לעזור לטפל בבעיות הבסיסיות במערכת היחסים בין הורה לילד ולשפר את התקשורת והתמיכה
 
+
*קבוצות תמיכה - הצטרפות לקבוצות תמיכה להורים לילדים עם עודף משקל יכולה לספק תמיכה רגשית וטיפים מעשיים לניהול בעיות הקשורות למשקל, הן אצל ההורה והן אצל המתבגר/ת
נמצא שהורים לילדים בעודף משקל, שהבינו שמשקל ילדם עודף, לא נטו להראות התנהגויות שיכולות לעזור לילד לקדם משקל בריא (כמו ארוחות משפחתיות, פחות מזון מהיר, פחות אכילה מול הטלוויזיה, זמינות ירקות ופירות ועידוד לפעילות גופנית) וזאת בהשוואה להורים שלא הבינו שמשקל ילדם עודף.
 
עידוד הילד לרזות היה ההבדל היחיד בין קבוצות ההורים.
 
 
 
==הקשר בין תפיסת המשקל של ההורים למשקל העתידי של המתבגרים==
 
 
 
נבדק אם הבנה נכונה של משקל המתבגר חזתה תוצאות משקל טובות יותר אצל הילדים חמש שנים לאחר מכן.
 
היחס של מתבגרים שנשארו בעודף משקל לא השתנה משמעותית לפי תפיסת המשקל של ההורים.
 
עבור הילדות: 57.6% מאלה שהוריהן תפסו את משקלן כעודף בזמן I, נשארו בעודף משקל גם אחרי 5 שנים, לעומת 50% מהילדות שהוריהן דיווחו שלא היו בעודף משקל.
 
 
 
==הקשר בין עידוד לדיאטה ומשקל המתבגר==
 
 
 
מכיוון שהורים, שתפסו את ילדם כבעל עודף משקל, נטו יותר לעודד את הילד לעשות דיאטה, נבדקו משקליהם של הילדים כעבור 5 שנים. נמצא שעידוד הורים לעשות דיאטה בזמן I, העלה את הסיכוי, אם כי משמעותי באופן גבולי, לכך שמשקל הילד יישאר עודף גם אחרי 5 שנים. דבר זה נמצא גם בבנים וגם בבנות.
 
 
 
לפיכך, התנהגות ההורים שנמצאה שכיחה יותר אצל הורים שתפסו נכון את משקל ילדם (דהינו עידוד הילד לרזות) הייתה גם זו הקשורה לתוצאות פחות טובות לגבי משקל המתבגר כעבור 5 שנים. הורים שהבינו שמשקל ילדם עודף, נטו יותר לעודד את המתבגר לעשות דיאטה כדי לרדת במשקל. יתרה מכך, ניתוח אורך לא רק שלא מצא שזיהוי נכון של משקל הילד כעודף צפה משקל תקין יותר במתבגר כעבור 5 שנים, אלא אף גרם לסיכון מוגבר לכך שהמתבגר ימשיך להיות בעודף משקל כעבור 5 שנים. נתון זה היה משמעותי סטטיסטית בבנות וגבולי במשמעות בבנים.
 
 
 
==הורות עוזרת מול הורות מזיקה==
 
 
 
ממצא חשוב שעלה הוא, שהורים שכן זיהו את משקל ילדם כעודף, לא נטו יותר מהורים שלא זיהו זאת להתנהגויות שיכולות לעזור לילד לעשות בחירות תזונתיות בריאות יותר או להיות פעילים גופנית. נהפוך הוא, התנהגות ההורים, דהיינו: עידוד לרזות, גרמה להפך מהרצוי.
 
 
 
קיים, ככל הנראה, קו עדין בין הורות עוזרת להורות מזיקה ביחס להתנהגויות, שיקבעו את משקל הילד. קו זה הופך עוד יותר עדין במתבגרים יחסית לילדים, מכיוון שבהתבגרות יש חשיבות לתדמית הגוף, מחד גיסא, ודרישת יתר לאוטונומיה, מאידך גיסא.
 
 
 
יש צורך במחקרים מבוקרים כדי להבין איזה התערבויות הוריות הן העוזרות ביותר לקידום משקל בריא ותקין אצל המתבגרים. המחקר הנוכחי מרמז על כך שהתערבות שמתרכזת רק ביידוע ההורים לגבי משקל היתר של ילדם לא תגרום להצלחה ולהתנהגויות הוריות שיובילו לשיפור המשקל אצל המתבגר.
 
 
 
כאשר מייעצים להורים לגבי ילד בעודף משקל, חשוב לציין שדיאטה אינה גישה יעילה לזמן ממושך במתבגרים. יותר חשוב אולי ללמד איך להציע סביבה ביתית בריאה יותר ולספק כלים לייצור סביבה כזו ולהוות דוגמה ותמיכה בתזונה נכונה ופעילות גופנית.
 
 
 
המחקר הנ"ל מראה שוב, שההתייחסות למשקל ולדיאטה בלבד אינו הפתרון לבעיית ההשמנה וכי יש לשים דגש על שינויי הרגלי חיים בכלל ועל מתן כלים מעשיים/המלצות מוחשיות בפרט. גישה זו כנראה נכונה יותר גם בהשמנת ילדים ולא רק מתבגרים.
 
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
 +
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 +
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 +
*[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6052955/ Robinson E, Sutin AR. Parents' Perceptions of Their Children as Overweight and Children's Weight Concerns and Weight Gain. Psychol Sci. 2017 Mar;28(3):320-329.]
 +
*[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3232733/ Hearst MO, Sherwood NE, Klein EG, Pasch KE, Lytle LA. Parental perceptions of their adolescent's weight status: the ECHO study. Am J Health Behav. 2011 Mar-Apr;35(2):248-55.]
 +
</div>
  
 +
{{ייחוס|ד"ר רז הגואל}}
  
==קישורים חיצוניים==
+
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
 
+
[[קטגוריה:ילדים]]
* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=3196&sheetid=208 תפיסה נכונה של הורים לגבי משקל ילדם המתבגר: האם היא משנה?], מדיקל מדיה
+
[[קטגוריה:משפחה]]
 
+
[[קטגוריה:תזונה]]
 
 
{{ייחוס|ד"ר יעל הס ד"ר נעמה קונסטנטיני }}
 
 
 
<center>'''פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, מאי 2010, גיליון מס' 72, מדיקל מדיה'''</center>
 
 
 
[[קטגוריה: בריאות הציבור]]
 
[[קטגוריה: ילדים]]
 
[[קטגוריה: משפחה]]
 
[[קטגוריה: תזונה]]
 
[[קטגוריה:מדיקל מדיה]]
 

גרסה אחרונה מ־17:15, 10 ביולי 2024


עודף משקל במתבגרים - תפיסת ההורים והשפעתה
Overweight in adolescents - parents' perception and its influence
Variation in body fat 12577.JPG
יוצר הערך ד"ר רז הגואל
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםעודף משקל במתבגרים

עודף משקל והשמנה נמצאים במגמת עלייה בקרב בני נוער ברחבי העולם ולתפיסה ההורית של עודף משקל יש לרוב השפעה ניכרת על עודף משקל והשמנה בקרב בני נוער. כך למשל, הורים רבים מתקשים לזהות עודף משקל אצל בני הנוער שלהם, ולעיתים קרובות תופסים זאת כשלב זמני או כתוצאה מקפיצות גדילה, ולכן לא מייחסים לכך חשיבות. מעבר לכך, פחד מסטיגמה על בני הנוער שלהם ועל עצמם גורמת להורים רבים להדחיק את הבעיה, להתכחש לה ולהימנע מטיפול גלוי.

מנגד, תפיסת ההורים לגבי עודף משקל עשויה להיות גם שלילית באשר למשקלו של המתבגר. התפיסה של ההורים מושפעת ככל אדם גם מנורמות תרבותיות וסטנדרטים חברתיים של יופי ואלה מועברים אל המתבגרים אם בדרך מילולית ואם בדרך לא מודעת. בנוסף, תיאורים מטעים של דימוי גוף בתקשורת יכולים לתרום לציפיות ותפיסות משקל לא מציאותיות בקרב הורים ובני נוער כאחד.

אפידמיולוגיה

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO‏, World Health Organization), מספר המתבגרים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר (בני 5 עד 19 שנים) גדל מ-25 אחוזים מאוכלוסיית העולם בשנת 1990 ל-43 אחוזים בשנת 2022[1]. בארצות הברית, המרכז לבקרת מחלות ומניעה (CDC‏, Centers for Disease Control and Prevention) מדווחים שכ-20 אחוזים מהמתבגרים בגילאי 2–19 סובלים מהשמנת יתר[2].

ההשפעה של תפיסת ההורים

לתפיסה של הורים לגבי עודף משקל אצל בני נוער יש השפעה עמוקה על אופן ניהול המשקל והתזונה אצל המתבגרים והיחס שלהם כלפי עצמם. עמדות חיוביות של הורים, המדגישות בריאות על פני מראה, יכולות לטפח סביבה תומכת המקדמת הרגלים בריאים ודימוי גוף חיובי. לעומת זאת, תפיסות שליליות עלולות להוביל להערכה עצמית נמוכה, התנהגויות לא בריאות של שליטה במשקל, עד כדי התפתחות הפרעות אכילה ומערכות יחסים מתוחות בין הורים לילדים. התערבויות שתכליתן הדרכת הורים, שיפור התקשורת וייעוץ משפחתי יכולות לסייע בהפחתת ההשפעות השליליות ולתמוך בבני נוער בפיתוח מערכת יחסים בריאה עם גופם.

בנוסף, רמת המודעות של הורים לגבי הסיכונים הבריאותיים הקשורים לעודף משקל והשמנה יכולה להשפיע על תפיסתם. ככל שההורים מודעים לסכנות הבריאות שקשורות בעודף משקל, כך גדל הסיכוי שיהיו פרואקטיביים יותר בטיפול בבעיות הקשורות למשקל ולתמוך בשינוי אורח החיים אצל ילדיהם.

אתגרים ביחסי הורים ומתבגרים עם עודף משקל

ישנם מספר אתגרים בקשר בין הילדים עם עודף משקל להוריהם שיכולים להשפיע לרעה:

  • קושי בתקשורת - העלאת נושא המשקל עם בני נוער יכולה להיות מאתגרת, מכיוון שהיא עלולה להוביל לסכסוכים או להתנגדות
  • קושי כלכלי – הורים רבים תופסים בטעות תזונה בריאה כמזון יקר יותר, בהשוואה למזון מהיר, נגיש וזמין שפעמים רבות גם זול יותר. חוסר גישה לאפשרויות מזון בריא במחירים סבירים, עלול לעכב את מאמצי ההורים להתמודד עם עודף משקל אצל בני נוער
  • מגבלות זמן – ניהול משקל מצריך פניות רגשית ונפשית והורים עם לוחות זמנים עמוסים עלולים לתעדף במקום נמוך מדי את הטיפול בעודף משקל אצל המתבגרים שלהם

אבחון

אבחון תפיסת הורים לגבי עודף משקל אצל ילדיהם כרוך לרוב בשילוב של התבוננות, תקשורת והערכה. תשאול של ההורים ותצפית על היחסים המשפחתיים מאפשרים לבחון את האינטראקציות בין הורים וילדים, ולציין הערות או התנהגויות המעידות על תפיסה של עודף משקל. בנוסף, ניתן להשתמש בכלים או שאלונים סטנדרטיים כדי להעריך את עמדותיהם ואמונותיהם של ההורים לגבי משקל.

דגלים אדומים

ליחסי הורה-ילד תפקיד מכריע בעיצוב יחסו של הילד לגופו ומשקלו. כשמדובר בעודף משקל, דגלים אדומים מסוימים במערכת היחסים הזו יכולים להצביע על בעיות פוטנציאליות שיש לטפל בהן.

  • הערות שליליות - הורים שמשמיעים הערות גנאי או ביקורתיות לגבי המשקל, מבנה הגוף או הרגלי האכילה של ילדם, יכולים להשפיע באופן משמעותי על ההערכה העצמית ודימוי הגוף שלהם
  • לחץ לדיאטה - התמקדות מוגזמת בדיאטה או ירידה במשקל מההורים עלולה להוביל ליחס לא בריא לאוכל ודימוי גוף אצל ילדים
  • העדר תמיכה - אי מתן תמיכה רגשית או הדרכה לגבי אכילה בריאה ופעילות גופנית עלולה להשאיר ילדים בתחושת בדידות ולדחוף אותם אף יותר לתסכול ולעיתים אכילה רגשית
  • ציפיות יתר - הגדרת ציפיות לא מציאותיות למשקל או לדימוי גוף עלולה ליצור לחץ ולחץ מופרזים על ילדים, ולהוביל לתוצאות שליליות

התערבות ביחסי הורים ומתבגרים בנושא

ישנן מספר דרכים בהן ניתן להשפיע ולקדם יחסים תקינים בין הורים ומתבגרים בנושא של עודף משקל:

  • חינוך ומודעות - מתן הדרכה להורים לגבי ניהול משקל בריא והשפעת המילים והפעולות שלהם על ילדיהם, יכול לעזור להם לקבל החלטות מושכלות יותר
  • מיומנויות תקשורת – הנחיית הורים לגבי מיומנויות תקשורת יעילות, כגון שימוש בחיזוקים חיוביים ומשוב בונה, יכולים לשפר את מערכת היחסים בין הורה לילד ולתמוך בהתנהגויות בריאות
  • ייעוץ משפחתי - ייעוץ משפחתי יכול לעזור לטפל בבעיות הבסיסיות במערכת היחסים בין הורה לילד ולשפר את התקשורת והתמיכה
  • קבוצות תמיכה - הצטרפות לקבוצות תמיכה להורים לילדים עם עודף משקל יכולה לספק תמיכה רגשית וטיפים מעשיים לניהול בעיות הקשורות למשקל, הן אצל ההורה והן אצל המתבגר/ת

ביבליוגרפיה

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רז הגואל