הבדלים בין גרסאות בדף "יתר טחוליות - Hypersplenism"

גרסה אחרונה מ־20:56, 28 בינואר 2023

תוכן עניינים > פרק #11.5: יתר טחוליות - Hypersplenism

אטיולוגיה

מחלקים את היתר טחוליות לראשונית ולמשנית. היתר טחוליות הראשונית היא מצב שנוצר עקב מחלה יסודית כלשהי, הגורמת להצפת הטחול על-ידי אלמנטים פתולוגיים, הגורמים להגדלתו ולסילוק של האלמנטים ביעילות כזו, הגורמת לציטופניה גם בשורות הנורמליות. היתר טחוליות המשנית היא מצב שבו הטחול מעורב במחלה וכתוצאה מהגדלתו הוא מסלק גם אלמנטים נורמלים של הדם.

טבלה 1.11 - האטיולוגיה של יתר-טחוליות (Hypersplenism)

Primary

Congenital
Hemolytic anemia
Spherocytosis
Elliptocytosis
Pyruvate kinase deficiency Sickle cell anemia Thalassemia
Porphyria hematopoietica

Acquired hemolytic anemia

Idiopatic thrombocytopenic purpura

Splenic neutropenia

Splenic pancytopenia

Secondary

Inflammatory
Acute: Typhoid, SBE etc.
Chronic: TB, Syph., Malaria, Leishmania, Echinococcous, Schistosomiasis, LE Felty syndrome, Sarcoidosis

Congestion
Cirrhosis of liver
Portal vein obstruction
Splenic vein obstruction
CHF

Ingestionm
Gaucher, Niemann-Pick, Amyloidosis, Hyperlipidemia

Infiltration
Hodgkin, Lymphoma, Leukemia, Histiocytosis myeloid metaplasia, Polycythemia vera

אבחנה

העיבוד של חולה הלוקה ביתר טחוליות כולל:

הערכת גודל הטחול: בבדיקה פיזיקלית ניתן לזהות טחול מוגדל, כאשר הוא נמוש מתחת לקשת הצלעות, או כאשר ניתן למצוא עמימות בניקוש מעל הצלע ה- 9. טחול מוגדל בצילום דוחק את הקיבה מדיאלית ואת מקלעת הטחול למטה ואחורה. בעזרת טומוגרפיה ממוחשבת אפשר להדגים את גבולות הטחול. במיפוי אפשר לקבל הערכה מדויקת על גודל הטחול.
הערכת פעילות הטחול:
1. ביתר טחוליות ניתן למצוא אנמיה, ליקופניה ותרומבוציטופניה. לא בהכרח יהיה חסר ב- 3 המרכיבים הללו. ייתכן שיהיה חסר רק במרכיב אחד או בשני מרכיבים בלבד. מח העצם מסוגל להגדיל את תפוקתו פי 6-10 ולכן ניתן למצוא בדם צורות של תאים צעירים.
2. באנמיות המוליטיות ניתן למצוא רטיקולוציטים בדם הפריפרי ויחס אריטרומיאלואידי מופרע במח העצם. צהבת ואבני כיס המרה נלווים למחלות אלה.
3. מבחן קומבס באנמיות המוליטיות נרכשות יהיה חיובי.
4. מדידת הרס הכדוריות האדומות בטחול נעשית בעזרת כדוריות אדומות מסומנות. בכדוריות אדומות נחשב זמן מחצית חיים תקין ל- 25 יום ויותר, בגרנולוציטים 6-12 יום, ובתרומבוציטים 7-10 ימים.

ראו גם

לנושא הקודם: קרע של הטחול - Splenic rupture
לנושא הבא: אנמיות המוליטיות - היבטים כירורגיים - Hemolytic anemias - surgical aspects

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ערך בבדיקה}}
 [[קובץ: כותרתטחול.jpg|מרכז]]
+{{Sub Chapter
+|Book=עקרונות בכירורגיה
+|Chapter number=11
+|Sub Chapter number=5
+}}
 {{ספר|
 |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
@@ שורה 12: / שורה 15: @@
 |אחראי הערך=
 }}
 ==אטיולוגיה==
+מחלקים את היתר טחוליות לראשונית ולמשנית. היתר טחוליות הראשונית היא מצב שנוצר עקב מחלה יסודית כלשהי, הגורמת להצפת הטחול על-ידי אלמנטים פתולוגיים, הגורמים להגדלתו ולסילוק של האלמנטים ביעילות כזו, הגורמת לציטופניה גם בשורות הנורמליות. היתר טחוליות המשנית היא מצב שבו הטחול מעורב במחלה וכתוצאה מהגדלתו הוא מסלק גם אלמנטים נורמלים של הדם.
-מחלקים את ההיפרספלניזם לראשוני ולמשני. היפרספלניזם ראשוני הוא מצב שנוצר עקב מחלה יסודית כלשהי, הגורמת להצפת הטחול על- ידי אלמנטים פתולוגיים, הגורמים להגדלתו ולסילוק של האלמנטים ביעילות כזו, הגורמת לציטופניה גם בשורות הנורמליות. היפרספלניזם משני הוא מצב שבו הטחול מעורב במחלה וכתוצאה מהגדלתו הוא מסלק גם אלמנטים נורמלים של הדם.
+;טבלה 1.11 - האטיולוגיה של יתר-טחוליות (Hypersplenism)
-;טבלה 1.11: האטיולוגיה של יתר-טחוליות (Hypersplenism)
 <blockquote>
 <div style="text-align: left; direction: ltr">
-# Primary
+;{{רווח קשיח|10}}Primary
-## Congenital{{ש}}hemolytic anemia{{ש}}Spherocytosis{{ש}}Elliptocytosis{{ש}}Pyarovate kinase deficiency Sickle cell anemia
+# Congenital{{ש}}Hemolytic anemia{{ש}}Spherocytosis{{ש}}Elliptocytosis{{ש}}Pyruvate kinase deficiency Sickle cell anemia Thalassemia{{ש}}Porphyria hematopoietica
-Thalassemia{{ש}}Porphyria hematopoietica
+# Acquired hemolytic anemia
-## Acquired hemolitic anemia
+# Idiopatic thrombocytopenic purpura
-## Idiopatic thrombocytopenic Ppurpura
+# Splenic neutropenia
-## Splenic neutropenia
+# Splenic pancytopenia
-## Splenic pancytopenia
-# Secondary
+;{{רווח קשיח|10}}Secondary
-## Inflammatory{{ש}}Acute: Typhoid, SBE etc.{{ש}}Chronic: TB, Syph., Malaria, Leishmania, Echinococcous, Schistosomiasis, LE Felty syndrome,
+# Inflammatory{{ש}}Acute: Typhoid, SBE etc.{{ש}}Chronic: TB, Syph., Malaria, Leishmania, Echinococcous, Schistosomiasis, LE Felty syndrome, Sarcoidosis
-Sarcoidosis
+# Congestion{{ש}}Cirrhosis of liver{{ש}}Portal vein obstruction{{ש}}Splenic vein obstruction{{ש}}CHF
-## Congestion{{ש}}Cirrhosis of liver{{ש}}Portal vein obstruction{{ש}}Splenic vein obstruction{{ש}}CHF
+# Ingestionm{{ש}}Gaucher, Niemann-Pick, Amyloidosis, Hyperlipidemia
-## Ingestionm{{ש}}Gaucher, Nimann-Pick, Amyloidosis, Hyperlipidemia
+# Infiltration{{ש}}Hodgkin, Lymphoma, Leukemia, Histiocytosis myeloid metaplasia, [[Polycythemia vera]]
-## Infiltration{{ש}}Hodgkin, Lymphoma, Leukemia, Histiocytosis myeloid metaplasia, Polycytemia vera
 </div>
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 ==אבחנה==
+העיבוד של חולה הלוקה ביתר טחוליות כולל:
-העיבוד של חולה הלוקה בהיפרספלניזם כולל:
+# הערכת גודל הטחול: בבדיקה פיזיקלית ניתן לזהות טחול מוגדל, כאשר הוא נמוש מתחת לקשת הצלעות, או כאשר ניתן למצוא עמימות בניקוש מעל הצלע ה- 9. טחול מוגדל בצילום דוחק את הקיבה מדיאלית ואת מקלעת הטחול למטה ואחורה. בעזרת טומוגרפיה ממוחשבת אפשר להדגים את גבולות הטחול. במיפוי אפשר לקבל הערכה מדויקת על גודל הטחול.
-# הערכת גודל הטחול: בבדיקה פיזיקלית ניתן לזהות טחול מוגדל, כאשר הוא נמוש מתחת לקשת הצלעות, או כאשר ניתן למצוא עמימות בניקוש מעל הצלע ה-9. טחול מוגדל בצילום דוחק את הקיבה מדיאלית ואת מקלעת הטחול למטה ואחורה. בעזרת טומוגרפיה ממוחשבת אפשר להדגים את גבולות הטחול. במיפוי אפשר לקבל הערכה מדויקת על גודל הטחול.
 # הערכת פעילות הטחול:
-## בהיפרספלניזם ניתן למצוא אנמיה, ליקופניה ותרומבוציטופניה. לא בהכרח יהיה חסר ב-3 המרכיבים הללו. ייתכן שיהיה חסר רק במרכיב אחד או בשני מרכיבים בלבד. מוח העצם מסוגל להגדיל את תפוקתו פי 10-6 ולכן ניתן למצוא בדם צורות של תאים צעירים.
+## ביתר טחוליות ניתן למצוא [[אנמיה]], [[ליקופניה]] ו[[תרומבוציטופניה]]. לא בהכרח יהיה חסר ב- 3 המרכיבים הללו. ייתכן שיהיה חסר רק במרכיב אחד או בשני מרכיבים בלבד. מח העצם מסוגל להגדיל את תפוקתו פי 6-10 ולכן ניתן למצוא בדם צורות של תאים צעירים.
-## באנמיות המוליטיות ניתן למצוא רטיקולוציטים בדם הפריפרי ויחס
+## באנמיות המוליטיות ניתן למצוא [[רטיקולוציטים]] בדם הפריפרי ויחס אריטרומיאלואידי מופרע במח העצם. [[צהבת]] ו[[אבני כיס המרה]] נלווים למחלות אלה.
-אריטרומיאלואידי מופרע במוח העצם. צהבת ואבני כיס המרה נלווים למחלות אלה.
+## [[מבחן קומבס]] באנמיות המוליטיות נרכשות יהיה חיובי.
-## מבחן קומבס באנמיות המוליטיות נרכשות יהיה חיובי.
+## מדידת הרס הכדוריות האדומות בטחול נעשית בעזרת כדוריות אדומות מסומנות. בכדוריות אדומות נחשב זמן מחצית חיים תקין ל- 25 יום ויותר, בגרנולוציטים 6-12 יום, ובתרומבוציטים 7-10 ימים.
-## מדידת הרס הכדוריות האדומות בטחול נעשית בעזרת כדוריות אדומות מסומנות. בכדוריות אדומות נחשב זמן מחצית חיים תקין ל-25 יום ויותר, בגרנולוציטים 12-6 יום, ובתרומבוציטים 10-7 ימים.
 ==ראו גם==
+* לנושא הקודם: [[קרע של הטחול - Splenic rupture]]
-* לנושא הקודם: [[קרע של הטחול]]
+* לנושא הבא: [[אנמיות המוליטיות - היבטים כירורגיים - Hemolytic anemias - surgical aspects]]
-* לנושא הבא: [[אנמיות המוליטיות]]
 * [[כירורגיה של הטחול|לתוכן העניינים של הפרק]]
@@ שורה 63: / שורה 60: @@
 {{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}}
+[[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]]
 [[קטגוריה:כירורגיה]]

עקרונות בכירורגיה

שם המחבר	ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק	כירורגיה של הטחול