הבדלים בין גרסאות בדף "שלבי החבלה"
(דף חדש: מרכז {{ספר| |שם הספר= עקרונות בכירורגיה |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]...) |
|||
(6 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתחבלות.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתחבלות.jpg|מרכז]] | ||
+ | {{Sub Chapter | ||
+ | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
+ | |Chapter number=16 | ||
+ | |Sub Chapter number=2 | ||
+ | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | ||
שורה 10: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
+ | ==השלב החריף== | ||
+ | שלב זה נוצר עם הופעת החבלה ומתבטא בהרס רקמות וספיגתן, ובקטבוליזם אובליגטורי הנמשך משעות עד ימים (5-3). הסימנים האופייניים הם: | ||
+ | #[[טכיקרדיה]] | ||
+ | #עלייה בתפוקת הלב | ||
+ | #[[חולשה]] | ||
+ | #רצון לישון | ||
+ | #[[כאבים]] | ||
+ | #תצרוכת מוגברת של [[תרופות]] | ||
+ | #חוסר תנועה | ||
+ | #אדישות לסביבה | ||
+ | ==נקודת המפנה== | ||
+ | בנקודה זו מתחילה ההחלמה של החולה. היא מתבטאת, מבחינה מטבולית בעליית רמת ה[[אינסולין - Insulin|אינסולין]], בירידה בכמות ה[[קטכולאמינים - Catecholamines|קטכולאמינים]] וה[[סטרואידים]] ובירידה ברמת הסוכר בדם. מאזן החנקן חיובי. הסימנים האופייניים הם: | ||
+ | #החולה רעב ומבקש לאכול | ||
+ | #החולה מסתובב במיטה | ||
+ | #החולה דואג לסביבה | ||
+ | #החולה נותן שתן בכמות רבה | ||
+ | ==השלב האנבולי== | ||
+ | בניית חלבון והשלמת המסה השרירית מתרחשים בשלב זה. התצרוכת האנרגטית של החולים עולה עקב תהליכי הבנייה, ולכן החולים זקוקים למנוחה ולמאמץ גופני מבוקר. לאינסולין ול[[הורמון גדילה - Growth hormone|הורמון הגדילה]] חשיבות רבה בשלב זה. בחולים עם סיבוכים כמו: [[דלקת ריאות - Pneumonia|דלקת ריאות]], נצורים של מערכת העיכול, [[זיהומים]] וכדומה, התהליך הזה מתעכב עד להיעלמות הסיבוך. ה[[עלייה במשקל]] בשלב זה היא קטנה, או אף קיימת ירידה קלה עקב הדיאורזה. בשלב זה המחזור וכוח הגברא חוזרים. | ||
− | + | ==שלב יצירת רקמת השומן== | |
− | + | בשלב זה, לאחר שהגוף גמר להחזיר לעצמו את המרכיבים החלבוניים, מתחילה אגירת אנרגיה בצורת שומנים. החולה, בשלב זה, [[השמנה|משמין]]. | |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
− | + | * לנושא הקודם [[התגובה לטראומה]] | |
− | * לנושא הקודם [[ ]] | + | * לנושא הבא: [[הטיפול הראשוני בנפגע]] |
− | * לנושא הבא: [[ ]] | ||
− | |||
− | |||
− | |||
* [[חבלות|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[חבלות|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | * [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | ||
− | * לפרק הקודם: [[המערכת הוורידית]] | + | * לפרק הקודם: [[כירורגיה של המערכת הוורידית]] |
* לפרק הבא: [[הלם]] | * לפרק הבא: [[הלם]] | ||
− | |||
{{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
− | |||
− | |||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] |
גרסה אחרונה מ־13:54, 17 באוגוסט 2022
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
עקרונות בכירורגיה | ||
---|---|---|
שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
שם הפרק | חבלות | |
השלב החריף
שלב זה נוצר עם הופעת החבלה ומתבטא בהרס רקמות וספיגתן, ובקטבוליזם אובליגטורי הנמשך משעות עד ימים (5-3). הסימנים האופייניים הם:
נקודת המפנה
בנקודה זו מתחילה ההחלמה של החולה. היא מתבטאת, מבחינה מטבולית בעליית רמת האינסולין, בירידה בכמות הקטכולאמינים והסטרואידים ובירידה ברמת הסוכר בדם. מאזן החנקן חיובי. הסימנים האופייניים הם:
- החולה רעב ומבקש לאכול
- החולה מסתובב במיטה
- החולה דואג לסביבה
- החולה נותן שתן בכמות רבה
השלב האנבולי
בניית חלבון והשלמת המסה השרירית מתרחשים בשלב זה. התצרוכת האנרגטית של החולים עולה עקב תהליכי הבנייה, ולכן החולים זקוקים למנוחה ולמאמץ גופני מבוקר. לאינסולין ולהורמון הגדילה חשיבות רבה בשלב זה. בחולים עם סיבוכים כמו: דלקת ריאות, נצורים של מערכת העיכול, זיהומים וכדומה, התהליך הזה מתעכב עד להיעלמות הסיבוך. העלייה במשקל בשלב זה היא קטנה, או אף קיימת ירידה קלה עקב הדיאורזה. בשלב זה המחזור וכוח הגברא חוזרים.
שלב יצירת רקמת השומן
בשלב זה, לאחר שהגוף גמר להחזיר לעצמו את המרכיבים החלבוניים, מתחילה אגירת אנרגיה בצורת שומנים. החולה, בשלב זה, משמין.
ראו גם
- לנושא הקודם התגובה לטראומה
- לנושא הבא: הטיפול הראשוני בנפגע
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של המערכת הוורידית
- לפרק הבא: הלם
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא