כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "חבלות בחזה - Chest injuries"
(דף חדש: מרכז {{ספר| |שם הספר= עקרונות בכירורגיה |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]...) |
מ (Motyk העביר את הדף חבלות בחזה לשם חבלות בחזה - Chest injuries) |
||
| (13 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתחבלות.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתחבלות.jpg|מרכז]] | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=16 | ||
| + | |Sub Chapter number=9 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 10: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| + | כ-9 מיליון נפגעים פונים למחלקות המיון מדי שנה עקב חבלות חזה. כרבע מיליון אשפוזים נרשמים בכל שנה עקב חבלות חזה ואלו אחראים לכרבע מכלל הפטירות עקב [[חבלות]]. את החבלות ניתן לחלק לאלה המסכנות חיים ודורשות טיפול מידי כמו: [[חזה אוויר בלחץ]], [[טמפונדה לבבית]] וכדומה, וחבלות שאינן מסכנות חיים אולם דורשות טיפול, כמו שברים בצלעות. כ-85% מחבלות החזה דורשות טיפול שמרני עם או ללא הכנסת צנתר לבית החזה ורק 15% יטופלו באופן כירורגי בפתיחת בית חזה. ההוריות לפתיחת חזה הן חוסר יציבות המודינמית ללא עדות למקור מחוץ לחזה, ניקוז של 1500 סמ"ק דם לאחר הכנסת צנתר לחזה או ניקוז של 200 סמ"ק לשעה דרך הצנתר, טמפונדה לבבית, חבלות לכלי דם גדולים בחזה, [[חבלות בוושט|חבלות לוושט]] או [[חבלות בדרכי האוויר הגדולות|טרכיאה]] וענפיה הגדולים או דלף אוויר גדול. | ||
| + | החבלות בחזה נגרמות על-ידי חבלות חודרות או קהות. 80% מהחבלות הקהות נגרמות בתאונות דרכים. החבלות החודרות מקורן בגופים חדים, כדורים וכדומה. שיעור התמותה בחולים מאושפזים עם חבלה בודדת בחזה הוא 4%-8%. כאשר קיימת חבלה נלווית באבר אחד נוסף שיעור התמותה עולה ל-10%-15%, וכאשר מדובר בחבלה רב-מערכתית שיעור התמותה עולה ל-35%. ברוב החבלות יש פגיעה ביותר מאבר אחד בתוך בית החזה. 90% מהחבלות אינן דורשות פתיחת בית החזה כטיפול. | ||
| + | החבלות השכיחות הדורשות טיפול מיידי הן: | ||
| + | *חסימת דרכי אוויר | ||
| + | *[[חזה-דם]] (Hemothorax) מסיבי | ||
| + | *[[טמפונדה לבבית]] | ||
| + | *[[חזה-אוויר בלחץ]] (Tension pneumothorax) | ||
| + | *[[חזה רפוי]] (Flail chest) | ||
| + | *[[חזה-אוויר פתוח]] | ||
| + | *דלף-אוויר עקב פגיעה טרכאוברונכיאלית | ||
| + | *קרע בקשת הוותין | ||
| + | {{רווח קשיח}} | ||
| + | חבלות אופייניות בחזה מתוארות באיור 6.16. | ||
| + | {{רווח קשיח}} | ||
| + | [[קובץ:חזה 616.png|ממוזער|מרכז|500px|איור 6.16: חבלות בחזה{{ש}}א. המטומה בדופן החזה; ב. קרע בריאה; ג. קרע בברונכוס; ד. חזה אוויר; ה. קרע בקשת הוותין; ו. פקק חוסם את הברונכוס; ז. חבלה ריאתית; ח. קרע של הסרעפת; ט. קרע של אבר חלול תוך-בטני.]] | ||
| + | {{רווח קשיח}} | ||
| + | חזה-דם מסיבי וחזה-אוויר בלחץ, שניהם יכולים לגרום להפחתת קולות הנשימה ולהסטת הטרכאה לצד הנגדי. בחזה-דם לא ניתן לראות התרחבות ורידי הצוואר ואילו בחזה-אוויר כן. כאשר לחולה אין דפקים וורידי הצוואר מורחבים, האבחנה המבדלת היא בין טמפונדה לבבית לבין חזה-אוויר בלחץ. בחולים גוססים אין לבזבז זמן על האבחנה אלא יש להחדיר מיד נקז לבית החזה ולבצע ניקור של הפריקרד. | ||
| + | |||
| + | העדיפות הראשונה ניתנת לדרכי הנשימה ולאחר מכן לצירקולציה. רק לאחר גמר שלב [[החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - האיכות של החייאה בסיסית והחייאת לב-ריאה במבוגרים|ההחייאה]] יש לברר את האבחנה המדויקת. לכל החולים שאינם נושמים, או שלהם נשימה לא יעילה, חוסר הכרה, [[הלם]] חמור, חסימה בדרכי הנשימה, יש להכניס צינור אנדוטרכאלי ולהנשים. אם מצב ההלם וההיפוקסמיה ממשיכים, יש לחשוב על אפשרויות כמו דימום מסיבי לבית החזה, טמפונדה לבבית, חזה-אוויר בלחץ, דליפה קבועה של אוויר, או [[תסחיף אוויר]]. אם ההלם אינו מוסבר על-ידי הממצאים בבית החזה יש לחשוד בדימום תוך בטני. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | + | * לנושא הקודם [[חבלות בפנים]] | |
| − | * לנושא הקודם [[ ]] | + | * לנושא הבא: [[חבלות בדופן בית החזה]] |
| − | * לנושא הבא: [[ ]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
* [[חבלות|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[חבלות|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | * [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | ||
| − | * לפרק הקודם: [[המערכת הוורידית]] | + | * לפרק הקודם: [[כירורגיה של המערכת הוורידית]] |
* לפרק הבא: [[הלם]] | * לפרק הבא: [[הלם]] | ||
| − | |||
{{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:57, 10 בדצמבר 2022
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | חבלות | |
כ-9 מיליון נפגעים פונים למחלקות המיון מדי שנה עקב חבלות חזה. כרבע מיליון אשפוזים נרשמים בכל שנה עקב חבלות חזה ואלו אחראים לכרבע מכלל הפטירות עקב חבלות. את החבלות ניתן לחלק לאלה המסכנות חיים ודורשות טיפול מידי כמו: חזה אוויר בלחץ, טמפונדה לבבית וכדומה, וחבלות שאינן מסכנות חיים אולם דורשות טיפול, כמו שברים בצלעות. כ-85% מחבלות החזה דורשות טיפול שמרני עם או ללא הכנסת צנתר לבית החזה ורק 15% יטופלו באופן כירורגי בפתיחת בית חזה. ההוריות לפתיחת חזה הן חוסר יציבות המודינמית ללא עדות למקור מחוץ לחזה, ניקוז של 1500 סמ"ק דם לאחר הכנסת צנתר לחזה או ניקוז של 200 סמ"ק לשעה דרך הצנתר, טמפונדה לבבית, חבלות לכלי דם גדולים בחזה, חבלות לוושט או טרכיאה וענפיה הגדולים או דלף אוויר גדול.
החבלות בחזה נגרמות על-ידי חבלות חודרות או קהות. 80% מהחבלות הקהות נגרמות בתאונות דרכים. החבלות החודרות מקורן בגופים חדים, כדורים וכדומה. שיעור התמותה בחולים מאושפזים עם חבלה בודדת בחזה הוא 4%-8%. כאשר קיימת חבלה נלווית באבר אחד נוסף שיעור התמותה עולה ל-10%-15%, וכאשר מדובר בחבלה רב-מערכתית שיעור התמותה עולה ל-35%. ברוב החבלות יש פגיעה ביותר מאבר אחד בתוך בית החזה. 90% מהחבלות אינן דורשות פתיחת בית החזה כטיפול.
החבלות השכיחות הדורשות טיפול מיידי הן:
- חסימת דרכי אוויר
- חזה-דם (Hemothorax) מסיבי
- טמפונדה לבבית
- חזה-אוויר בלחץ (Tension pneumothorax)
- חזה רפוי (Flail chest)
- חזה-אוויר פתוח
- דלף-אוויר עקב פגיעה טרכאוברונכיאלית
- קרע בקשת הוותין
חבלות אופייניות בחזה מתוארות באיור 6.16.
חזה-דם מסיבי וחזה-אוויר בלחץ, שניהם יכולים לגרום להפחתת קולות הנשימה ולהסטת הטרכאה לצד הנגדי. בחזה-דם לא ניתן לראות התרחבות ורידי הצוואר ואילו בחזה-אוויר כן. כאשר לחולה אין דפקים וורידי הצוואר מורחבים, האבחנה המבדלת היא בין טמפונדה לבבית לבין חזה-אוויר בלחץ. בחולים גוססים אין לבזבז זמן על האבחנה אלא יש להחדיר מיד נקז לבית החזה ולבצע ניקור של הפריקרד.
העדיפות הראשונה ניתנת לדרכי הנשימה ולאחר מכן לצירקולציה. רק לאחר גמר שלב ההחייאה יש לברר את האבחנה המדויקת. לכל החולים שאינם נושמים, או שלהם נשימה לא יעילה, חוסר הכרה, הלם חמור, חסימה בדרכי הנשימה, יש להכניס צינור אנדוטרכאלי ולהנשים. אם מצב ההלם וההיפוקסמיה ממשיכים, יש לחשוב על אפשרויות כמו דימום מסיבי לבית החזה, טמפונדה לבבית, חזה-אוויר בלחץ, דליפה קבועה של אוויר, או תסחיף אוויר. אם ההלם אינו מוסבר על-ידי הממצאים בבית החזה יש לחשוד בדימום תוך בטני.
ראו גם
- לנושא הקודם חבלות בפנים
- לנושא הבא: חבלות בדופן בית החזה
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של המערכת הוורידית
- לפרק הבא: הלם
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא