|
|
| (51 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{ספר|
| + | #הפניה [[תדריך חיסונים - לוח חיסון מבוגרים המומלץ על ידי משרד הבריאות - 2014 - Vaccines recommended for adults by the israeli ministry of health]] |
| − | |שם הספר=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא{{ש}}[[קידום בריאות ורפואה מונעת]]
| |
| − | |תמונה=[[קובץ:המלצות_כוח_המשימה.png|350px]]
| |
| − | |שם המחבר=מבוסס על המלצות של פרופ' יונה אמיתי ופרופ' שמואל רשפון
| |
| − | |שם הפרק='''נספח מס' 6ב - לוח חיסון מבוגרים{{הערה|שם=הערה1| החל מגיל 18 שנים.}} המומלץ על ידי משרד הבריאות, 2013'''
| |
| − | |עורך מדעי=פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד - איגוד רופאי המשפחה
| |
| − | |מוציא לאור=ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
| |
| − | |מועד הוצאה=מהדורת 2013
| |
| − | |מספר עמודים=249
| |
| − | |אחראי הערך=
| |
| − | }}
| |
| − | {{ראו גם| לוח החיסונים המומלצים למבוגרים 2012 - חוזר מנכ"ל}}
| |
| − | | |
| − | קבוצת גיל החיסון 26-18 שנים 49-27 שנים 64-50 שנים 65+ שנים
| |
| − | | |
| − | חיסון ראשוני כולל שתי מנות של חיסון נגד אסכרה ופלצת ברווח זמן של 8-6 שבועות ומנת דחף 12-6 חודשים לאחר המנה השניה. מנת דחף כל 10 שנים לאחר חיסון ראשוני. מנה אחת בסדרת חיסון ראשוני/ דחף רב שנתי תנתן בתרכיב נגד אסכרה, פלצת ושעלת. אסכרה-פלצת/ אסכרת, פלצת, שעלת
| |
| − | שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות2 חצבת, חזרת, אדמת
| |
| − | שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות3 אבעבועות רוח
| |
| − | 3 מנות במועדים: 0, 1-2, 6 חודשים4 נגיף פפילומה אנושי
| |
| − | מנה אחת כל שנה6 מנה אחת כל שנה5 שפעת
| |
| − | שתי מנות ברווח זמן של 12-6 חודשים A דלקת כבד
| |
| − | שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות, מנה שלישית - 5 חודשים לאחר המנה השניה B דלקת כבד
| |
| − | מנה אחת8 2-1 מנות, מנה שניה תנתן 5 שנים לאחר מנה ראשונה7 זיהום פנוימוקוקי
| |
| − | 2-1 מנות ברווח זמן של 5 שנים9 זיהום מנינגוקוקי
| |
| − | שתי מנות ברווח זמן של 8-6 שבועות ומנת דחף - 12-6 חודשים לאחר המנה השניה שיתוק ילדים
| |
| − | מנה אחת המופילוס b אינפלואנזה
| |
| − | | |
| − | לכל האוכלוסיה לקבוצות סיכון10
| |
| − | | |
| − | 2) אנשים שנולדו לפני 1957 ואינם עובדי בריאות נחשבים מחוסנים. לאנשים שנולדו אחרי 1957 (לרבות
| |
| − | עובדי בריאות) מומלץ לתת 2 מנות ברווח זמן של 4 שבועות.
| |
| − | כמו כן, לעובדי בריאות שנולדו לפני 1957 מומלץ לתת מנה אחת של החיסון.
| |
| − | 3) לילידי 1993 ואילך.
| |
| − | 4) התכשיר רשום בישראל לנשים עד גיל 45 שנים. ההמלצה העיקרית היא לחיסון לפני גיל תחילת
| |
| − | יחסי המין.
| |
| − | 5) אנשים עד גיל 49 שנים, בריאים ללא הוריות נגד: ניתן לחסן בתרכיב מומת או בתרכיב חי-מוחלש.
| |
| − | 6) בתרכיב מומת בלבד.
| |
| − | 7) מספר המנות (1 או 2) תלוי במחלת רקע של המועמד (ראו בתדריך החיסונים פרק "חיסון נגד זיהומים
| |
| − | פנוימוקוקיים" ו-״קבוצות סיכון", עמודים 6-3).
| |
| − | 8) לאדם שחוסן לפני גיל 65 שנים מומלצת מנה שניה אחרי גיל 65 ו-5 שנים לפחות לאחר מנה ראשונה.
| |
| − | 9) שתי מנות לאנשים עם סיכון מתמשך לחשיפה.
| |
| − | 10) ראה הפירוט הר״מ.
| |
| − | ב-2012 עתיד להרשם בישראל החיסון החי המוחלש נגד שלבקת חוגרת - הרפס זוסטר. הוא מומלץ לאנשים מגיל 60 שנה ומעלה במנה חד פעמית.
| |
| − |
| |
| − | W קבוצות סיכון
| |
| − | דלקת כבד B
| |
| − | - עובדי מערכת הבריאות אשר עלולים להיות במגע עם חולים או הפרשותיהם.
| |
| − | - עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע עם חומר ביולוגי מזוהם ^HBsAg כגון, עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים, שוטרים במחלקות מסוימות כגון, מחלקת סמים וכדומה.
| |
| − | - צוות ומטופלים במוסדות למפגרים, במוסדות לחולי נפש, כולל בתי ספר לחינוך מיוחד וכדומה.
| |
| − | - חולים המקבלים טיפול ע״י המודיאליזה.
| |
| − | - חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם כגון, חולי המופיליה או תלאסמיה.
| |
| − | - אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה.
| |
| − | - גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
| |
| − | - אנשים שאובחנו כסובלים ממחלת מין, לרבות נשאי HIV) HIV חיוביים) וחולי AIDS; אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים.
| |
| − | - כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ^HBsAg כגון, מרכזי, AIDS מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי Methadone וכדומה.
| |
| − | - מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ^HBsAg.
| |
| − | - נפגעי פיגוע המוני.
| |
| − | - עצירים ואסירים.
| |
| − | - נפגעי תקיפה מינית.
| |
| − | - חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C.
| |
| − | - נוסעים לארצות בהן שיעור ההימצאות של נשאי HBsAg גבוה ומטרת נסיעתם כרוכה בסיכון.
| |
| − | | |
| − | דלקת כבד A
| |
| − | - אנשים שנוסעים לארצות היפראנדמיות לדלקת כבד נגיפית A.
| |
| − | - אנשים בסיכון עקב הרגליהם: משתמשים בסמים וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
| |
| − | - אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C.
| |
| − | - אנשים שנוטלים תרופות הפטוטוקסיות.
| |
| − | - אנשים לפני השתלת כבד (עדיף) או אחריה.
| |
| − | - אנשים המטופלים ע״י גורמי קרישה (clotting factors), הניתנים בהזרקה.
| |
| − | - אנשים עם חסר Glucose-6-phosphate dehydrogenase deficiency) G6PD).
| |
| − |
| |
| − | - עובדי מעבדה הבאים במגע עם נגיף דלקת כבד A.
| |
| − | - עובדים, לרבות עובדי מעבדה, המטפלים בקופים (non-human primates).
| |
| − | | |
| − | מחלה מנינגוקוקית
| |
| − | - אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseased.
| |
| − | מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
| |
| − | - אנשים עם ליקויים אימונולוגיים כגון, חסר properdin factor ובמרכיבי המשלים C 5-9 או 3 (terminal complement deficiency).
| |
| − | - אנשים עם ליקויים אימונולוגיים, כולל חיוביים ^HIV.
| |
| − | - נוסעים לאזורים אנדמיים או לאזורים עם התפרצות המחלה או סבירות גבוהה להתפרצות. | |
| − | - עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא. | |
| − | - עובדים של המרכז הארצי למנינגוקוקים ושל המעבדה הארצית למנינגוקקים.
| |
| − | | |
| − | זיהומים פנוימוקוקיים
| |
| − | 1. קבוצת סיכון גבוה (מומלץ על מתן מנה אחת של החיסון)
| |
| − | 1.1 אנשים עם מחלות ממושכות (chronic disease) כגון:
| |
| − | סוכרת ומחלות מטבוליות ממושכות אחרות. מחלות ממושכות של לב וכלי דם.
| |
| − | * מחלות ממושכות של ריאות ודרכי הנשימה כגון, ברונכיטיס ממושך, שחפת,
| |
| − | emphysemal chronic obstructive pulmonary disease ,cystic fibrosis.
| |
| − | * שחמת (cirrhosis), אלכוהוליזם.
| |
| − | * דליפת נוזל חוט השידרה (CSF leaks) עם סיכון לדלקת עוצבה חוזרת.
| |
| − | 1.2 בני 65 שנים ומעלה, במיוחד אלה הנמצאים במוסדות.
| |
| − | | |
| − | 2. קבוצת סיכון גבוה במיוחד, בכל גיל (מומלץ על מתן שתי מנות של החיסון ברווח זמן
| |
| − | של 5 שנים)
| |
| − | 2.1 אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseased.
| |
| − | מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
| |
| − |
| |
| − | 2.2 אנשים עם ליקויים במערכת החיסון עקב:
| |
| − | מחלה ממאירה כגון, לויקמיה, לימפומה, מחלת Hodgkin, multiple myeloma וכל תהליך ממאיר במח העצם או במערכת הלימפטית.
| |
| − | * טיפול מדכא חסינות (כגון, טיפול בהקרנות, בחומרים ציטוטוקסיים). מומלץ על מתן החיסון שבועיים לפחות לפני התחלת הטיפול.
| |
| − | * זיהום HIV, עם או בלי סימנים קליניים.
| |
| − | * השתלת אברים ומח עצם.
| |
| − | 2.3 מושתלי שתל שבלולי (cochlear implant).
| |
| − | 2.4 חולים עם תסמונת נפרוטית או אי-ספיקת כליות ממושכת וחולים שמטופלים ע״י
| |
| − | דיאליזה.
| |
| − | | |
| − | מחלה הנגרמת ע"י Hib
| |
| − | אנשים בכל גיל עקב מצבים הבאים:
| |
| − | * הפרעה בפעילות הטחול (אנטומית או תיפקודית): העדר טחול כגון, congenital asplenia או לאחר כריתת טחול; functional asplenia כגון sickle cell diseased.
| |
| − | מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
| |
| − | * מחלת Hodgkin וממאירויות אחרות: רצוי לחסן 14-10 ימים לפני התחלת כימותרפיה או 3 חודשים ויותר לאחר סיומה.
| |
| − | * זיהום HIV עם או בלי סימנים קליניים.
| |
| − | * לאחר השתלת מח עצם.
| |
| − | שיתוק ילדים
| |
| − | * מומלצת מנת דחף אחת אחרי גיל 18 שנים.
| |
| − | * נוסעים לארצות בהן קיים סיכון להעברת המחלה.
| |
| − | * קבוצות בסיכון לחשיפה תעסוקתית לנגיף הפוליו:
| |
| − | * עובדי מעבדה, אשר עוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות בהן עלולים להימצא נגיפי פוליו.
| |
| − | * עובדי בריאות.
| |
| − |
| |
| − | שפעת (בתרכיבים מומתים)
| |
| − | 1. מומלץ לכל אדם בכל גיל.
| |
| − | עדיפות יש לתת לאנשים עם מחלות ממושכות:
| |
| − | * מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית, טרשת עורקים, יתר לחץ דם, אי ספיקת הלב, קצרת הסימפונות (אסטמה), ברונכיטיס, כרוני, פיברוזיס ציסטי, ברונכיאקטאזיס, אמפיזמה, שחפת, סוכרת
| |
| − | * מחלות מטבוליות כרוניות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים
| |
| − | * מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן
| |
| − | * מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות
| |
| − | * חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות
| |
| − | * חוסר דם ממושך
| |
| − | * בני בית של כל המפורטים לעיל*
| |
| − | 2. בני 50 שנה ומעלה, בריאים.
| |
| − | 3. אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים
| |
| − | הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה: בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים.
| |
| − | 4. נשים הרות או נשים בתקופת משכב הלידה.
| |
| − | * החיסון ינתן בתרכיבים מומתים בכל גיל. עם זאת, ניתן לחסן בתרכיב חי-מוחלש עד גיל 49 שנים.
| |
| − | 5. עובדי הבריאות*.
| |
| − |
| |
| − | | |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:בריאות הציבור]]
| |
| − | [[קטגוריה:גריאטריה]]
| |
| − | [[קטגוריה:הנחיות קליניות]]
| |
| − | [[קטגוריה:ילדים]]
| |
| − | [[קטגוריה:משפחה]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק