האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "חמצת קטוטית סוכרתית במהלך היריון - Diabetic ketoacidosis during pregnancy"

מתוך ויקירפואה

 
(35 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
|תמונה=
+
|תמונה=[[קובץ:Blue circle for diabetes.png|200 פיקסלים]]
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|שם עברי= חמצת קטוטית סוכרתית במהלך היריון  
 
|שם עברי= חמצת קטוטית סוכרתית במהלך היריון  
שורה 10: שורה 8:
 
|ICD-9=
 
|ICD-9=
 
|MeSH=
 
|MeSH=
|יוצר הערך= דר' מאור ממן  
+
|יוצר הערך= דר' מאור ממן
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|ערכים=[[חמצת קטוטית סוכרתית]], [[סוכרת]], [[היריון]]}}
 
{{הרחבה|ערכים=[[חמצת קטוטית סוכרתית]], [[סוכרת]], [[היריון]]}}
{{הפניה לערך מורחב|סוכרת הריון – Gestational diabetes}}
+
{{הפניה לערך מורחב|סוכרת והיריון}}
 +
'''[[חמצת קטוטית סוכרתית]]''' (DKA, {{כ}}Diabetic Ketoacidosis) מתייחסת לשילוש של '''Diabetic''' ([[גלוקוז]] גבוה), '''Keto''' (נוכחות [[קטונים]]) ו-'''Acidosis''' ([[חמצת]], 7.3>PH). היא מופיעה ב- 1-3% מההריונות הסכרתיים. זה סיבוך חילוף חומרים מסכן חיים של [[סוכרת]]. למרות שנפוץ יותר ב[[סוכרת סוג 1]], תואר גם ב[[סוכרת סוג 2]] וב[[סוכרת הריונית]], במיוחד לאחר מתן [[Betamethasone]] ובטא-אגוניסטים (β-Agonist) ל[[צירים מוקדמים]]. שכיחות מוות עוברי הנה 10%. לא ברור מה הגורם העיקרי לפגיעה בעובר. חמצת קטוטית סוכרתית היא מצב חרום. הטיפול מבוסס על: עירוי נוזלים, [[אינסולין]], תיקון רמת האלקטרוליטים וחיפוש הגירוי שגרם לחמצת קטוטית סוכרתית.
  
'''[[חמצת קטוטית סוכרתית]]''' (DKA, {{כ}}Diabetic Ketoacidosis) מתייחסת לשילוש של '''Diabetic''' ([[גלוקוז]] גבוה), '''Keto''' (נוכחות [[קטונים]]) ו-'''Acidosis''' ([[חמצת]], 7.3>PH). היא מופיעה ב- 1-3% מההריונות הסכרתיים. זה סיבוך חילוף חומרים מסכן חיים של [[סוכרת]]. למרות שנפוץ יותר ב[[סוכרת סוג 1]], תואר גם ב[[סוכרת סוג 2]] וב[[סוכרת הריונית]], במיוחד לאחר מתן [[Betamethasone]] ובטא-אגוניסטים (β-Agonist) ל[[צירים מוקדמים]]. שכיחות מוות עוברי 10%. לא ברור מה הגורם העיקרי לפגיעה בעובר. חמצת קטוטית סוכרתית הוא מצב חרום. הטיפול מבוסס על: עירוי נוזלים, [[אינסולין]], תיקון רמת האלקטרוליטים וחיפוש הגירוי שגרם לחמצת קטוטית סוכרתית.
 
 
==אפידמיולוגיה==
 
==אפידמיולוגיה==
חמצת קטוטית סוכרתית מופיעה ב- 1-3% מההריונות הסכרתיים, שיעור אובדן עובר בנשים עם חמצת קטוטית סוכרתית הוא 10-20%. עבודות שונות הראו כי עד 30% מהמקרים מופיעים במקרים שהסכרת לא הייתה ידועה/מאובחנת, וב-25% מהמקרים הסיבה הייתה חוסר היענות .  
+
 
 +
חמצת קטוטית סוכרתית מופיעה ב- 1-3% מההריונות הסכרתיים, שיעור אובדן עובר בנשים עם חמצת קטוטית סוכרתית הוא 10-20%. עבודות שונות הראו כי עד 30% מהמקרים מופיעים במקרים שהסכרת לא הייתה ידועה/מאובחנת, וב-25% מהמקרים הסיבה הייתה חוסר [[היענות לטיפול|היענות]] .  
  
 
==אטיולוגיה==
 
==אטיולוגיה==
 +
 
;גורמים התורמים לעליה בסיכון לחמצת קטוטית סוכרתית בהיריון:
 
;גורמים התורמים לעליה בסיכון לחמצת קטוטית סוכרתית בהיריון:
* [[עמידות לאינסולין]] המאפיין הריון. הרגישות לאינסולין יורדת ב-56% עד שבוע 36. היצור של הורמונים נוגדים לאינסולין כמו hPL {{כ}}(Human Placental Lactogen), [[פרולקטין]] ו[[קורטיזול]] תורמים למצב. לכן, הדרישה לאינסולין עולה במהלך ההיריון, מה שמסביר את הסיכון לחמצת קטוטית סוכרתית בשליש השני והשלישי.
+
* [[עמידות לאינסולין]] המאפיינת הריון - הרגישות לאינסולין יורדת ב-56% עד שבוע 36. היצור של הורמונים נוגדים לאינסולין כמו hPL {{כ}}(Human Placental Lactogen), [[פרולקטין]] ו[[קורטיזול]] תורמים למצב. לכן, הדרישה לאינסולין עולה במהלך ההיריון, מה שמסביר את הסיכון לחמצת קטוטית סוכרתית בשליש השני והשלישי להריון.
 
* העליה ב[[פרוגסטרון]] בהריון מפחיתה את התנועתיות במעי, מה שמעלה ספיגת פחמימות ותורם עוד ל[[היפרגליקמיה]].
 
* העליה ב[[פרוגסטרון]] בהריון מפחיתה את התנועתיות במעי, מה שמעלה ספיגת פחמימות ותורם עוד ל[[היפרגליקמיה]].
* רעב מואץ- הגלוקוז הוא מקור האנרגיה העקרי לעובר ולשליה. בשלישים השני והשלישי יש רעב מוקדם, מה שמוביל לירידה של רמת הגלוקוז בצום אצל האם. בנוסף, המחסור היחסי באינסולין מוביל לעלייה בחומצות שומן חופשיות, שהופכים בכבד לקטונים.
+
* רעב מואץ- הגלוקוז הוא מקור האנרגיה העיקרי לעובר ולשליה. בשלישים השני והשלישי יש רעב מוקדם, מה שמוביל לירידה של רמת הגלוקוז בצום אצל האם. בנוסף, המחסור היחסי באינסולין מוביל לעלייה בחומצות שומן חופשיות, שהופכים בכבד לקטונים.
 
* [[הקאות]]- גורמות לעקה ומצב רעב עקב עליה בהורמונים הנוגדים לאינסולין. הקאות בשילוב [[התייבשות]] גורמים להתפתחות חמצת קטוטית.
 
* [[הקאות]]- גורמות לעקה ומצב רעב עקב עליה בהורמונים הנוגדים לאינסולין. הקאות בשילוב [[התייבשות]] גורמים להתפתחות חמצת קטוטית.
 
* ירידה ביכולת לסתירת חומצה (Buffering)- העלייה באיוורור לדקה (Minute ventilation) בהיריון מביאה ל[[בססת נשימתית]], בעקבותיה הכליה מעלה את הפרשת ה[[ביקרבונאט]], כך שיכולת סתירת הקטונים יורדת.
 
* ירידה ביכולת לסתירת חומצה (Buffering)- העלייה באיוורור לדקה (Minute ventilation) בהיריון מביאה ל[[בססת נשימתית]], בעקבותיה הכליה מעלה את הפרשת ה[[ביקרבונאט]], כך שיכולת סתירת הקטונים יורדת.
שורה 33: שורה 33:
 
* הקאות.
 
* הקאות.
 
* התייבשות.
 
* התייבשות.
* חוסר הענות
+
* חוסר [[היענות לטיפול|היענות]]
 
* בעיה ב[[משאבת אינסולין|משאבת האינסולין]].
 
* בעיה ב[[משאבת אינסולין|משאבת האינסולין]].
 
* היריון לא מאובחן.
 
* היריון לא מאובחן.
שורה 39: שורה 39:
 
* בתא-אגוניסטים
 
* בתא-אגוניסטים
  
צירים מוקדמים באישה עם סכרת מעלים את הסיכון לחמצת קטוטית סוכרתית לאור הצורך בטיפול ב-β אגוניסטים ובסטרואידים. β אגוניסטים יכולים להעלות רמת גלוקוז בדם, רמת חומצות שומן חופשיות ורמת קטונים דרך גירוי גלוקונאוגנזה (Gluconeogenesis), פירוק של גליקוגן (Glycogenolysis) והפעלה של פירוק שומנים. גם הסטרואידים להבשלת הריאות יכולים להחמיר היפרגליקמיה ועמידות לאינסולין.
+
צירים מוקדמים באישה עם סכרת מעלים את הסיכון לחמצת קטוטית סוכרתית לאור הצורך בטיפול ב-β אגוניסטים ובסטרואידים. β אגוניסטים יכולים להעלות רמת [[t:גלוקוז - Glucose|גלוקוז]] בדם, רמת חומצות שומן חופשיות ורמת קטונים דרך גירוי גלוקונאוגנזה (Gluconeogenesis), פירוק של גליקוגן (Glycogenolysis) והפעלה של פירוק שומנים. גם הסטרואידים להבשלת הריאות יכולים להחמיר היפרגליקמיה ועמידות לאינסולין.
  
 
; הגורם העיקרי לפגיעה בעובר
 
; הגורם העיקרי לפגיעה בעובר
שורה 46: שורה 46:
 
* מיעוט חמצן (Hypoxia) אימהי גורם למיעוט חמצן עוברי.
 
* מיעוט חמצן (Hypoxia) אימהי גורם למיעוט חמצן עוברי.
 
*מעבר של קטונים דרך השליה וחמצת עוברית.
 
*מעבר של קטונים דרך השליה וחמצת עוברית.
*ערכי הגלוקוז הגבוהים וה[[היפוגליקמיה]] גורמים להשפעה אינוטרופית (Ionotropic) שלילית על לב העובר, [[הפרעות קצב]] בלב העובר ועד [[דום לב]].
+
*ערכי הגלוקוז הגבוהים וההיפרגליקמיה גורמים להשפעה אינוטרופית (Ionotropic) שלילית על לב העובר, [[הפרעות קצב]] בלב העובר ועד [[דום לב]].
  
 
==קליניקה==
 
==קליניקה==
{{הפניה לערך מורחב|חמצת קטוטית סוכרתית – Diabetic ketoacidosis}}
 
  
חמצת קטוטית סוכרתית מאופיינת בערכי סוכר גבוהים, שתינה אוסמוטית (Osmotic diuresis), המלווה במצב של התייבשות, פירוק חומצות שומן והיווצרות גופי קטון (β-hydroxybutyrate ו-acetoacetate).
+
חמצת קטוטית סוכרתית מאופיינת בערכי סוכר גבוהים, שתינה אוסמוטית (Osmotic diuresis), המלווה במצב של התייבשות, פירוק חומצות שומן והיווצרות גופי קטון: [[אצטואצטאט]] (Acetoacetate){{כ}} ו[[ביתא-הידרוקסי-בוטיראט]] (β-hydroxybutyrate).
  
חמצת קטוטית סוכרתית במהלך היריון מתרחשת בעיקר בשלישים השני והשלישי (ב-80-90% מהמקרים) עקב העלייה בעמידות לאינסולין, כתסמין ראשון של חולות חדשות עם סכרת סוג 1, שטרם אובחנו. בהיריון, חמצת קטוטית סוכרתית מופיעה ברמות נמוכות יותר של גלוקוז בהשוואה לנשים לא הרות. בעבודה מסין הרמה הממוצעת בחמצת קטוטית סוכרתית בהיריון היתה mg/dL{{כ}}293 לעומת mg/dL{{כ}}495  בנשים לא הרות. אובדן הנפח גבוה יותר מחמצת קטוטית סוכרתית באישה לא הרה.
+
חמצת קטוטית סוכרתית במהלך היריון מתרחשת בעיקר בשלישים השני והשלישי (ב-80-90% מהמקרים) עקב העלייה בעמידות לאינסולין, כתסמין ראשון של חולות חדשות עם סכרת סוג 1, שטרם אובחנו. בהיריון, חמצת קטוטית סוכרתית מופיעה ברמות נמוכות יותר של [[t:גלוקוז - Glucose|גלוקוז]] בהשוואה לנשים לא הרות. בעבודה מסין הרמה הממוצעת בחמצת קטוטית סוכרתית בהיריון היתה mg/dL{{כ}} 293 לעומת mg/dL{{כ}} 495  בנשים לא הרות. אובדן הנפח גבוה יותר מחמצת קטוטית סוכרתית באישה לא הרה.
  
 
ב[[ניטור עוברי]] נראה הפחתה במישתנות (Variability), האטות מאוחרות ו[[פרופיל ביופיזיקלי]] (Biophysical profile) לא תקין.
 
ב[[ניטור עוברי]] נראה הפחתה במישתנות (Variability), האטות מאוחרות ו[[פרופיל ביופיזיקלי]] (Biophysical profile) לא תקין.
  
 
==אבחנה==
 
==אבחנה==
 +
 
*'''תסמינים''': בחילה, הקאות, חולשה, השתנה מרובה/שתייה מרובה, כאבי בטן, תיתכן הפחתה בתחושת עובר.
 
*'''תסמינים''': בחילה, הקאות, חולשה, השתנה מרובה/שתייה מרובה, כאבי בטן, תיתכן הפחתה בתחושת עובר.
 
*'''סימנים''': איוורור יתר, הבל פה חמצתי, סמני התייבשות, דופק מהיר, תת-לחץ דם, יובש בריריות, נשימת קוסמל (נשימה עמוקה ומהירה, עם ריח של קטונים, בניסיון לפנות פחמן דו-חמצני), [[ירידה במשקל]], ושינויים במצב ההכרה עד [[תרדמת]] עקב [[הלם תת-נפחי]].
 
*'''סימנים''': איוורור יתר, הבל פה חמצתי, סמני התייבשות, דופק מהיר, תת-לחץ דם, יובש בריריות, נשימת קוסמל (נשימה עמוקה ומהירה, עם ריח של קטונים, בניסיון לפנות פחמן דו-חמצני), [[ירידה במשקל]], ושינויים במצב ההכרה עד [[תרדמת]] עקב [[הלם תת-נפחי]].
 
*מעבדה:
 
*מעבדה:
 
**'''[[היפרגליקמיה]]'''  (200-800 מג%).
 
**'''[[היפרגליקמיה]]'''  (200-800 מג%).
**'''[[חמצת מטבולית]]''' ( 7.3>pH וביקרבונאט< 15 mEq/L) עם [[מרווח אניוני]] גבוה (ההפרש בין הקטונים והאניונים הנמדדים בדם, מחושב:
+
**'''[[חמצת מטבולית]]''' ( 7.3>pH וביקרבונאט< 15 mEq/L) עם [[מרווח אניוני]] גבוה (ההפרש בין הקטונים והאניונים הנמדדים בדם), מחושב:
::Na -(Cl + HCO3) > 12)
+
::Na -(Cl + HCO3) > 12
::ניתן למדוד [[אצטון]] חיובי בשתן (בסטיק) וקטונים בדם.
+
::ניתן למדוד [[אצטון]] (Aсetone) חיובי בשתן (בסטיק) וקטונים בדם. המדידה המעבדתית של הקטונים במבחן ניטרופרוסיד (Nitroprusside) מתייחסת לרמת האצטואצטאט. במצב של חמצת קטוטית סוכרתית, רוב הקטונים שנוצרים בכבד הם דווקא ביתא-הידרוקסי-בוטיראט שלא נמדדים, כך שהתוצאה שנקבל תשקף קטוזיס "קל" יותר מזה הקיים ולכן גם ערכים נמוכים מאוד של קטונים מספיקים כמדד אבחנתי.
 
::חמצת קלה 7.3-7.2,
 
::חמצת קלה 7.3-7.2,
 
::חמצת בינונית 7.2-7.0
 
::חמצת בינונית 7.2-7.0
שורה 83: שורה 83:
 
KUSMAUL = Ketoacidosis, Uremia (Chronic кenal failure), Salicilats, Methanol, Alcohol, Undernutrition (starvation), Lactic acidosis.
 
KUSMAUL = Ketoacidosis, Uremia (Chronic кenal failure), Salicilats, Methanol, Alcohol, Undernutrition (starvation), Lactic acidosis.
  
אבחנה מבדלת של היפוגליקמיה:
+
אבחנה מבדלת של היפרגליקמיה:
 
* [[היפרגליקמיה היפראוסמוטית לא קטוטית]] (HHS, {{כ}}Hyperglycemic Hyperosmolar Non-Ketotic State)- סיבוך של סכרת טרום הריונית מסוג 2. מאופיין בערכי סוכר גבוהים מאוד, מצב של התייבשות והעדר קטונים. נדיר מאוד בהריון.
 
* [[היפרגליקמיה היפראוסמוטית לא קטוטית]] (HHS, {{כ}}Hyperglycemic Hyperosmolar Non-Ketotic State)- סיבוך של סכרת טרום הריונית מסוג 2. מאופיין בערכי סוכר גבוהים מאוד, מצב של התייבשות והעדר קטונים. נדיר מאוד בהריון.
  
 
==טיפול==
 
==טיפול==
 +
 
;פעולות מיידיות:
 
;פעולות מיידיות:
 
*יש לקרוא לעזרה.
 
*יש לקרוא לעזרה.
שורה 99: שורה 100:
 
*'''[[אינסולין]]''': מנת העמסה של 0.2-0.4 יחידות/ק"ג. מנת אחזקה של אינסולין: 2-10 יחידות לשעה (או 0.1 יחידות לק"ג לשעה, באישה ששוקלת 60 ניתן 6 יח' בשעה). כל בקבוקון של אינסולין מכיל 10 מ"ל, 100 יחידות ב-1 מ"ל.  שמים 100 יחידות אינסולין בתוך 100 מ"ל סליין ואז
 
*'''[[אינסולין]]''': מנת העמסה של 0.2-0.4 יחידות/ק"ג. מנת אחזקה של אינסולין: 2-10 יחידות לשעה (או 0.1 יחידות לק"ג לשעה, באישה ששוקלת 60 ניתן 6 יח' בשעה). כל בקבוקון של אינסולין מכיל 10 מ"ל, 100 יחידות ב-1 מ"ל.  שמים 100 יחידות אינסולין בתוך 100 מ"ל סליין ואז
 
**כל 1 מ"ל שווה ל-1 יחידת אינסולין
 
**כל 1 מ"ל שווה ל-1 יחידת אינסולין
**לא סופרים את האינסולין במאזן הנוזלים{{ש}} או ששמים 100 יחידות אינסולין בתוך 1,000 מ"ל סליין ואז:  
+
**לא סופרים את האינסולין במאזן הנוזלים
**כל 1 מ"ל שווה ל-0.1 יחידות אינסולין  
+
:או ששמים 100 יחידות אינסולין בתוך 1,000 מ"ל סליין ואז:  
**כן מתחשבים באינסולין במאזן הנוזלים (אם האישה מקבלת 5 יח' אינסולין בשעה זה 50 מ"ל נוזלים).
+
:*כל 1 מ"ל שווה ל-0.1 יחידות אינסולין  
 +
:*מתחשבים באינסולין במאזן הנוזלים (אם האישה מקבלת 5 יח' אינסולין בשעה זה 50 מ"ל נוזלים).
 
*'''נוזלים''': איזוטונים (Isotonic). סכ"ה 4-6 ליטר:  
 
*'''נוזלים''': איזוטונים (Isotonic). סכ"ה 4-6 ליטר:  
 
**ליטר אחד בשעה ראשונה.
 
**ליטר אחד בשעה ראשונה.
 
**500-1,000 מ"ל בשעה למשך 2-4 שעות.
 
**500-1,000 מ"ל בשעה למשך 2-4 שעות.
 
**בהמשך 250 מ"ל בשעה.
 
**בהמשך 250 מ"ל בשעה.
*'''[[גלוקוז]]''': כאשר רמת הגלוקוז יורדת מתחת ל- mg/dL{{כ}}250 ={{כ}} (mmol/L{{כ}}14) נתחיל לתת גלוקוז 5% IV.
+
*'''[[גלוקוז]]''': כאשר רמת הגלוקוז יורדת מתחת ל- mg/dL{{כ}}250 {{כ}} (mmol/L{{כ}}14) נתחיל לתת [[t:גלוקוז - Glucose|גלוקוז]] 5% IV.
 
:יש לשמור את ערכי הסוכר סביב 150-250 מ"ג%
 
:יש לשמור את ערכי הסוכר סביב 150-250 מ"ג%
*'''[[אשלגן]]''': אם רמתו תקינה או נמוכה נתחיל בעירוי של 15-20 mEq/hr. אם הרמה ההתחלתית גבוהה, נחכה עד שיגיע לרמה תקינה ואז נתחיל בעירוי של 20-30 mEq/hr .
+
*'''[[אשלגן]]''': אם רמתו תקינה או נמוכה נתחיל בעירוי של 15-20 mEq/hr. אם הרמה ההתחלתית גבוהה, נחכה עד שיגיע לרמה תקינה ואז נתחיל בעירוי של 20-30 mEq/hr . בכל 1,000 מ"ל לא שמים יותר מ- 3 גר' אשלגן כלור (KCL, {{כ}}Kalium Chloride) אחרת ישרוף בווריד. בבבקבוקון אחד יש 3 גר' ב- 20 מ"ל. כל 1 מ"ל שווה ל-2 mEq. בבקבוקון של 20 מ"ל יש 40 mEq.
*'''[[ביקרבונאט]]''': אם  7.1>PH  ניתן אמפולה (Ampulla) של ביקרבונאט (= 44 mEq) בליטר של סליין 0.45%.
+
*'''[[ביקרבונאט]]''': אם  7.1> PH  ניתן אמפולה (Ampulla) של ביקרבונאט (= 44 mEq) בליטר של סליין 0.45%.
 
   
 
   
[[קובץ:חמצת1.png|מרכז|600px]]
+
[[קובץ:חמצת.png|מרכז|600px]]
  
==העובר==
+
===טיפול בעובר===
  
 
הערכה של מצב העובר כוללת:
 
הערכה של מצב העובר כוללת:
 
*הדגמת דופק עוברי בשבועות הריון צעירים.
 
*הדגמת דופק עוברי בשבועות הריון צעירים.
*מומלץ ניטור עוברי רציף בשבועות מתקדמים.
+
*מומלץ [[ניטור עוברי]] רציף בשבועות מתקדמים.
:במקרה של NRFHR יש לאזן את האישה לפני החלטה על ילוד.
+
*במקרה של דופק עוברי לא מעודד (NRFHR, {{כ}}Non Reassuring Fetal Heart Rate) יש לאזן את האישה לפני החלטה על [[השראת לידה|ילוד]].
*ביצוע פרופיל ביופיזי.
+
*ביצוע [[פרופיל ביופיזיקלי]].
 
*בדיקה גניקולוגית.
 
*בדיקה גניקולוגית.
*במקרה של מוות עוברי יש לאזן את האישה לפני התחלת ילוד וסיום ההריון.
+
*במקרה של [[מוות עוברי]] יש לאזן את האישה לפני התחלת ילוד וסיום ההריון.
  
גם בנוכחות שינויים במוניטור ובפרופיל הביופיסי אין אינדיקציה מיידית לייילוד בניתוח קיסרי, שיכול להחמיר את המצב הבסיסי. לכן, יש לייצב את המטופלת, וברוב המקרים הסטטוס העוברי ישתפר אף הוא.
+
גם בנוכחות שינויים בניטור ובפרופיל הביופיזיקלי אין התוויה מיידית לילוד ב[[ניתוח קיסרי]], שיכול להחמיר את המצב הבסיסי. לכן, יש לייצב את המטופלת, וברוב המקרים המצב העוברי ישתפר אף הוא.
 
 
המדידה המעבדתית של הקטונים במבחן ניטרופרוסיד מתייחסת לרמת ה- Acetoacetate.
 
 
 
במצב של DKA, רוב הקטונים שנוצרים בכבד הם דווקא p-hydroxybutyrate שלא נמדדים, כך שהתוצאה שנקבל תשקף קטוזיס "קל" יותר מזה הקיים, ולכן גם ערכים נמוכים מאוד של קטונים מספיקים כקריטריון אבחנתי.
 
 
 
==חישובים והכנת תמיסות==
 
 
 
 
 
 
 
;אשלגן:
 
בכל 1,000 מ"ל לא שמים יותר מ- 3 גר' KCL אחרת שורף בווריד.
 
 
 
באמפולה אחת 3 גר' ב- 20 מ"ל.
 
 
 
כל 1 מ"ל = 2 mEq.
 
 
 
באמפולה של 20 מ"ל יש 40 mEq .
 
  
 
==פרוגנוזה==
 
==פרוגנוזה==
שורה 149: שורה 134:
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 +
 +
==ראו גם==
 +
 +
* לנושא הקודם: [[טרומבוציטופניה אלואימונית – Alloimmune thrombocytopenia]]
 +
* לנושא הבא: [[סוכרת טרום היריונית - היבטים מיילדותיים - Pregestational diabetes - obstetric aspects]]
 +
  
  
שורה 156: שורה 147:
 
[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
 
[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
 
[[קטגוריה:מיילדות]]
 
[[קטגוריה:מיילדות]]
[[קטגוריה:נשים]]
 

גרסה אחרונה מ־07:38, 4 בינואר 2017


חמצת קטוטית סוכרתית במהלך היריון
Diabetic ketoacidosis during pregnancy
Blue circle for diabetes.png
יוצר הערך דר' מאור ממן
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – חמצת קטוטית סוכרתית, סוכרת, היריון


Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבסוכרת והיריון

חמצת קטוטית סוכרתית (DKA, ‏Diabetic Ketoacidosis) מתייחסת לשילוש של Diabetic (גלוקוז גבוה), Keto (נוכחות קטונים) ו-Acidosis (חמצת, 7.3>PH). היא מופיעה ב- 1-3% מההריונות הסכרתיים. זה סיבוך חילוף חומרים מסכן חיים של סוכרת. למרות שנפוץ יותר בסוכרת סוג 1, תואר גם בסוכרת סוג 2 ובסוכרת הריונית, במיוחד לאחר מתן Betamethasone ובטא-אגוניסטים (β-Agonist) לצירים מוקדמים. שכיחות מוות עוברי הנה 10%. לא ברור מה הגורם העיקרי לפגיעה בעובר. חמצת קטוטית סוכרתית היא מצב חרום. הטיפול מבוסס על: עירוי נוזלים, אינסולין, תיקון רמת האלקטרוליטים וחיפוש הגירוי שגרם לחמצת קטוטית סוכרתית.

אפידמיולוגיה

חמצת קטוטית סוכרתית מופיעה ב- 1-3% מההריונות הסכרתיים, שיעור אובדן עובר בנשים עם חמצת קטוטית סוכרתית הוא 10-20%. עבודות שונות הראו כי עד 30% מהמקרים מופיעים במקרים שהסכרת לא הייתה ידועה/מאובחנת, וב-25% מהמקרים הסיבה הייתה חוסר היענות .

אטיולוגיה

גורמים התורמים לעליה בסיכון לחמצת קטוטית סוכרתית בהיריון
  • עמידות לאינסולין המאפיינת הריון - הרגישות לאינסולין יורדת ב-56% עד שבוע 36. היצור של הורמונים נוגדים לאינסולין כמו hPL ‏(Human Placental Lactogen), פרולקטין וקורטיזול תורמים למצב. לכן, הדרישה לאינסולין עולה במהלך ההיריון, מה שמסביר את הסיכון לחמצת קטוטית סוכרתית בשליש השני והשלישי להריון.
  • העליה בפרוגסטרון בהריון מפחיתה את התנועתיות במעי, מה שמעלה ספיגת פחמימות ותורם עוד להיפרגליקמיה.
  • רעב מואץ- הגלוקוז הוא מקור האנרגיה העיקרי לעובר ולשליה. בשלישים השני והשלישי יש רעב מוקדם, מה שמוביל לירידה של רמת הגלוקוז בצום אצל האם. בנוסף, המחסור היחסי באינסולין מוביל לעלייה בחומצות שומן חופשיות, שהופכים בכבד לקטונים.
  • הקאות- גורמות לעקה ומצב רעב עקב עליה בהורמונים הנוגדים לאינסולין. הקאות בשילוב התייבשות גורמים להתפתחות חמצת קטוטית.
  • ירידה ביכולת לסתירת חומצה (Buffering)- העלייה באיוורור לדקה (Minute ventilation) בהיריון מביאה לבססת נשימתית, בעקבותיה הכליה מעלה את הפרשת הביקרבונאט, כך שיכולת סתירת הקטונים יורדת.
גורמים מחמירים

צירים מוקדמים באישה עם סכרת מעלים את הסיכון לחמצת קטוטית סוכרתית לאור הצורך בטיפול ב-β אגוניסטים ובסטרואידים. β אגוניסטים יכולים להעלות רמת גלוקוז בדם, רמת חומצות שומן חופשיות ורמת קטונים דרך גירוי גלוקונאוגנזה (Gluconeogenesis), פירוק של גליקוגן (Glycogenolysis) והפעלה של פירוק שומנים. גם הסטרואידים להבשלת הריאות יכולים להחמיר היפרגליקמיה ועמידות לאינסולין.

הגורם העיקרי לפגיעה בעובר

לא ברור מה הגורם העיקרי לפגיעה בעובר. הוצעו מס' מנגנונים:

  • ירידה בזרימת הדם לרחם ולשליה עקב תת נפח דם (Hypovolemia) אימהי.
  • מיעוט חמצן (Hypoxia) אימהי גורם למיעוט חמצן עוברי.
  • מעבר של קטונים דרך השליה וחמצת עוברית.
  • ערכי הגלוקוז הגבוהים וההיפרגליקמיה גורמים להשפעה אינוטרופית (Ionotropic) שלילית על לב העובר, הפרעות קצב בלב העובר ועד דום לב.

קליניקה

חמצת קטוטית סוכרתית מאופיינת בערכי סוכר גבוהים, שתינה אוסמוטית (Osmotic diuresis), המלווה במצב של התייבשות, פירוק חומצות שומן והיווצרות גופי קטון: אצטואצטאט (Acetoacetate)‏ וביתא-הידרוקסי-בוטיראט (β-hydroxybutyrate).

חמצת קטוטית סוכרתית במהלך היריון מתרחשת בעיקר בשלישים השני והשלישי (ב-80-90% מהמקרים) עקב העלייה בעמידות לאינסולין, כתסמין ראשון של חולות חדשות עם סכרת סוג 1, שטרם אובחנו. בהיריון, חמצת קטוטית סוכרתית מופיעה ברמות נמוכות יותר של גלוקוז בהשוואה לנשים לא הרות. בעבודה מסין הרמה הממוצעת בחמצת קטוטית סוכרתית בהיריון היתה mg/dL‏ 293 לעומת mg/dL‏ 495 בנשים לא הרות. אובדן הנפח גבוה יותר מחמצת קטוטית סוכרתית באישה לא הרה.

בניטור עוברי נראה הפחתה במישתנות (Variability), האטות מאוחרות ופרופיל ביופיזיקלי (Biophysical profile) לא תקין.

אבחנה

  • תסמינים: בחילה, הקאות, חולשה, השתנה מרובה/שתייה מרובה, כאבי בטן, תיתכן הפחתה בתחושת עובר.
  • סימנים: איוורור יתר, הבל פה חמצתי, סמני התייבשות, דופק מהיר, תת-לחץ דם, יובש בריריות, נשימת קוסמל (נשימה עמוקה ומהירה, עם ריח של קטונים, בניסיון לפנות פחמן דו-חמצני), ירידה במשקל, ושינויים במצב ההכרה עד תרדמת עקב הלם תת-נפחי.
  • מעבדה:
Na -(Cl + HCO3) > 12
ניתן למדוד אצטון (Aсetone) חיובי בשתן (בסטיק) וקטונים בדם. המדידה המעבדתית של הקטונים במבחן ניטרופרוסיד (Nitroprusside) מתייחסת לרמת האצטואצטאט. במצב של חמצת קטוטית סוכרתית, רוב הקטונים שנוצרים בכבד הם דווקא ביתא-הידרוקסי-בוטיראט שלא נמדדים, כך שהתוצאה שנקבל תשקף קטוזיס "קל" יותר מזה הקיים ולכן גם ערכים נמוכים מאוד של קטונים מספיקים כמדד אבחנתי.
חמצת קלה 7.3-7.2,
חמצת בינונית 7.2-7.0
חמצת קשה נמוך מ-7.0
    • היפונתרמיה (הנובעת מהיפרגליקמיה).
    • היפוקלמיה הביטוי הראשון עשוי להיות היפרקלמיה בשל החמצת (שמכניסה מימן לתאים ומוציאה תמורתו אשלגן לדם), חוסר האינסולין והפגיעה בתפקוד הכלייתי, אך למעשה יש חסר אמיתי באשלגן כתוצאה מאובדן בשתן ובהקאות.
    • היפופוספטמיה (אופיינית מאוד לחמצת קטוטית סוכרתית).

לרוב חמצת מטבולית מתפתחת במשך ימים (2-5 ימים בממוצע) ומאופיינת בהופעה הדרגתית של התסמינים.

אבחנה מבדלת

האבחנה המבדלת של חמצת מטבולית עם מרווח אניוני גבוה:

KUSMAUL = Ketoacidosis, Uremia (Chronic кenal failure), Salicilats, Methanol, Alcohol, Undernutrition (starvation), Lactic acidosis.

אבחנה מבדלת של היפרגליקמיה:

  • היפרגליקמיה היפראוסמוטית לא קטוטית (HHS, ‏Hyperglycemic Hyperosmolar Non-Ketotic State)- סיבוך של סכרת טרום הריונית מסוג 2. מאופיין בערכי סוכר גבוהים מאוד, מצב של התייבשות והעדר קטונים. נדיר מאוד בהריון.

טיפול

פעולות מיידיות
  • יש לקרוא לעזרה.
  • יש לבצע בדיקה גופנית מקיפה - הערכת מצב הכרה, מצב התייבשות.
  • הערכת סימנים חיוניים: חום, דופק, לחץ דם, תפוקת שתן על ידי הכנסת צנתר.
  • מדידת רמת סוכר במד סוכר, פתיחת שני עירויים תוך חיבור לנוזלים סליין 0.9% ולקיחת דמים: ספירת דם, כימיה, הצלבה ,PH. חישוב מרווח אניוני.
  • מדידת אצטון בשתן על ידי סטיק.
  • במידה והאישה מטופלת במשאבה יש לנתקה ולשלוח לבדיקה.
  • מעבדה חוזרת כל 1-2 שעות: אלקטרוליטים, גלוקוז, גזים בדם וקטונים.
טיפול תרופתי
  • אינסולין: מנת העמסה של 0.2-0.4 יחידות/ק"ג. מנת אחזקה של אינסולין: 2-10 יחידות לשעה (או 0.1 יחידות לק"ג לשעה, באישה ששוקלת 60 ניתן 6 יח' בשעה). כל בקבוקון של אינסולין מכיל 10 מ"ל, 100 יחידות ב-1 מ"ל. שמים 100 יחידות אינסולין בתוך 100 מ"ל סליין ואז
    • כל 1 מ"ל שווה ל-1 יחידת אינסולין
    • לא סופרים את האינסולין במאזן הנוזלים
או ששמים 100 יחידות אינסולין בתוך 1,000 מ"ל סליין ואז:
  • כל 1 מ"ל שווה ל-0.1 יחידות אינסולין
  • מתחשבים באינסולין במאזן הנוזלים (אם האישה מקבלת 5 יח' אינסולין בשעה זה 50 מ"ל נוזלים).
  • נוזלים: איזוטונים (Isotonic). סכ"ה 4-6 ליטר:
    • ליטר אחד בשעה ראשונה.
    • 500-1,000 מ"ל בשעה למשך 2-4 שעות.
    • בהמשך 250 מ"ל בשעה.
  • גלוקוז: כאשר רמת הגלוקוז יורדת מתחת ל- mg/dL‏250 ‏ (mmol/L‏14) נתחיל לתת גלוקוז 5% IV.
יש לשמור את ערכי הסוכר סביב 150-250 מ"ג%
  • אשלגן: אם רמתו תקינה או נמוכה נתחיל בעירוי של 15-20 mEq/hr. אם הרמה ההתחלתית גבוהה, נחכה עד שיגיע לרמה תקינה ואז נתחיל בעירוי של 20-30 mEq/hr . בכל 1,000 מ"ל לא שמים יותר מ- 3 גר' אשלגן כלור (KCL, ‏Kalium Chloride) אחרת ישרוף בווריד. בבבקבוקון אחד יש 3 גר' ב- 20 מ"ל. כל 1 מ"ל שווה ל-2 mEq. בבקבוקון של 20 מ"ל יש 40 mEq.
  • ביקרבונאט: אם 7.1> PH ניתן אמפולה (Ampulla) של ביקרבונאט (= 44 mEq) בליטר של סליין 0.45%.
חמצת.png

טיפול בעובר

הערכה של מצב העובר כוללת:

  • הדגמת דופק עוברי בשבועות הריון צעירים.
  • מומלץ ניטור עוברי רציף בשבועות מתקדמים.
  • במקרה של דופק עוברי לא מעודד (NRFHR, ‏Non Reassuring Fetal Heart Rate) יש לאזן את האישה לפני החלטה על ילוד.
  • ביצוע פרופיל ביופיזיקלי.
  • בדיקה גניקולוגית.
  • במקרה של מוות עוברי יש לאזן את האישה לפני התחלת ילוד וסיום ההריון.

גם בנוכחות שינויים בניטור ובפרופיל הביופיזיקלי אין התוויה מיידית לילוד בניתוח קיסרי, שיכול להחמיר את המצב הבסיסי. לכן, יש לייצב את המטופלת, וברוב המקרים המצב העוברי ישתפר אף הוא.

פרוגנוזה

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון