|
|
| (16 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{ספר|
| + | #הפניה [[תדריך חיסונים - לוח חיסון מבוגרים המומלץ על ידי משרד הבריאות - 2014 - Vaccines recommended for adults by the israeli ministry of health]] |
| − | |שם הספר=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא{{ש}}[[קידום בריאות ורפואה מונעת]]
| |
| − | |תמונה=[[קובץ:המלצות_כוח_המשימה.png|350px]]
| |
| − | |שם המחבר=
| |
| − | |שם הפרק='''נספח מס' 6ב - לוח חיסון מבוגרים{{הערה|שם=הערה1| החל מגיל 18 שנים.}} המומלץ על ידי משרד הבריאות, 2013'''
| |
| − | |עורך מדעי=[[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה טבנקין]], ד"ר אמנון להד - איגוד רופאי המשפחה
| |
| − | |מוציא לאור=ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
| |
| − | |מועד הוצאה=מהדורת 2013
| |
| − | |מספר עמודים=249
| |
| − | |אחראי הערך=
| |
| − | }}
| |
| − | {{הרחבה|חיסונים}}
| |
| − | ==לוח החיסונים המומלצים למבוגרים {{הערה|שם=הערה1}}{{כ}} 2013==
| |
| − | {| border="1" align="center"
| |
| − | ! קבוצת גיל{{ש}}החיסון
| |
| − | ! 18 - 26 שנים
| |
| − | ! 27 - 49 שנים
| |
| − | ! 50 - 64 שנים
| |
| − | ! + 65 שנים
| |
| − | |-
| |
| − | ! אסכרה-פלצת/{{ש}}[[אסכרה]], [[פלצת]], [[שעלת]]
| |
| − | |colspan="4" bgcolor="#eeeeee"| חיסון ראשוני כולל שתי מנות של [[חיסון לטטנוס ודיפתריה|חיסון נגד אסכרה ופלצת]] ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה, מנת דחף כל 10 שנים לאחר חיסון ראשוני. {{ש}} מנה אחת בסדרת חיסון ראשוני / דחף רב שנתי תינתן בתרכיב נגד אסכרה, פלצת ושעלת.
| |
| − | |-
| |
| − | ! [[חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת|חצבת, חזרת, אדמת]]
| |
| − | |colspan="4" bgcolor="#eeeeee"| שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות {{הערה|שם=הערה2|אנשים שנולדו לפני 1957 ואינם עובדי בריאות נחשבים מחוסנים. לאנשים שנולדו אחרי 1957 (לרבות עובדי בריאות) מומלץ לתת 2 מנות חיסון ברווח זמן של 4 שבועות. כמו כן, לעובדי בריאות שנולדו לפני 1957 מומלץ לתת מנה אחת של החיסון. }}
| |
| − | |-
| |
| − | ! [[חיסון כנגד אבעבועות רוח|אבעבועות רוח]]
| |
| − | |colspan="4" bgcolor="#eeeeee"| שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות {{הערה|שם=הערה3|לילידי 1993 ואילך.}}
| |
| − | |-
| |
| − | ! [[חיסון לנגיף הפפילומה|נגיף פפילומה אנושי]]
| |
| − | | bgcolor="#eeeeee"| 3 מנות במועדים: 0, 2-1, 6 חודשים {{הערה|שם=הערה4|התכשיר רשום בישראל לנשים עד גיל 45 שנים. ההמלצה העיקרית היא לחיסון לפני גיל תחילת יחסי המין.}}
| |
| − | |bgcolor="#eeeeee"|
| |
| − | |bgcolor="#eeeeee"|
| |
| − | |bgcolor="#eeeeee"|
| |
| − | |-
| |
| − | ! [[חיסון לשפעת|שפעת]]
| |
| − | | bgcolor="#eeeeee"| מנה אחת כל שנה. {{הערה|שם=הערה5|אנשים עד גיל 49 שנים, בריאים ללא הוריות נגד: ניתן לחסן בתרכיב מומת או בתרכיב חי-מוחלש.}}
| |
| − | |bgcolor="#eeeeee"|
| |
| − | |bgcolor="#eeeeee"|מנה אחת כל שנה. {{הערה|שם=הערה6|בתרכיב מומת בלבד.}}
| |
| − | |bgcolor="#eeeeee"|
| |
| − | |-
| |
| − | ! [[חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג A|דלקת כבד A]]
| |
| − | |colspan="4" bgcolor="#ffeeee"| שתי מנות ברווח זמן של 6 – 12 חודשים
| |
| − | |-
| |
| − | ! [[חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג B|דלקת כבד B]]
| |
| − | |colspan="4" bgcolor="#ffeeee"| שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות, מנה שלישית – 5 חודשים לאחר המנה השנייה.
| |
| − | |-
| |
| − | ! [[חיסון נגד פנוימוקוקוס|זיהום פנוימוקוקי]]
| |
| − | |colspan="3" bgcolor="#ffeeee "| 1 – 2 מנות, מנה שנייה תינתן 5 שנים לאחר מנה ראשונה {{הערה|שם=הערה7|מספר המנות (1 או 2) תלוי במחלת רקע של המועמד (ראו בתדריך החיסונים פרק "חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים" ו-״קבוצות סיכון", עמודים 6-3).}}
| |
| − | |bgcolor="#ffeeee"| מנה אחת {{הערה|שם=הערה8|לאדם שחוסן לפני גיל 65 שנים מומלצת מנה שניה אחרי גיל 65 ו-5 שנים לפחות לאחר מנה ראשונה.}}
| |
| − | |-
| |
| − | ! [[חיסון למנינגוקוקוס|זיהום מנינגוקוקי]]
| |
| − | |colspan="4" bgcolor="#ffeeee"| 1 – 2 מנות ברווח זמן של 5 שנים . {{הערה|שם=הערה9|שתי מנות לאנשים עם סיכון מתמשך לחשיפה.}}
| |
| − | |-
| |
| − | ! [[חיסון כנגד שיתוק ילדים|שיתוק ילדים]]
| |
| − | |colspan="4" bgcolor="#ffeeee"| שתי מנות ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף – 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה.
| |
| − | |-
| |
| − | ! [[חיסון נגד המופילוס אינפלואנזה מסוג בי|המופילוס אינפלואנזה B]]
| |
| − | |colspan="4" bgcolor="#ffeeee"| מנה אחת
| |
| − | |-
| |
| − | !
| |
| − | |colspan="3" |
| |
| − | |-
| |
| − | ! מקרא
| |
| − | | bgcolor="#eeeeee"| לכל האוכלוסיה
| |
| − | | bgcolor="#ffeeee" colspan="2"| לקבוצות סיכון {{הערה|שם=הערה10|ראה הפירוט הר״מ.}}
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ב-2012 נרשם בישראל [[חיסון למניעת שלבקת חוגרת|החיסון החי המוחלש נגד שלבקת חוגרת]] - הרפס זוסטר. הוא מומלץ לאנשים מגיל 60 שנה ומעלה במנה חד פעמית.
| |
| − |
| |
| − | ==קבוצות סיכון==
| |
| − | | |
| − | ===[[חיסון נגד דלקת כבד B|דלקת כבד B]]===
| |
| − | | |
| − | * עובדי מערכת הבריאות אשר עלולים להיות במגע פיזי עם חולים או הפרשותיהם.
| |
| − | * עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע פיזי עם חומר ביולוגי מזוהם ב-HBsAg כגון: עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים, שוטרים במחלקות מסוימות כמו, מחלקת סמים.
| |
| − | * צוות ומטופלים במוסדות למפגרים ובמוסדות לחולי נפש, כולל בתי ספר לחינוך מיוחד וכדומה.
| |
| − | * חולים המקבלים טיפול ע"י [[המודיאליזה]].
| |
| − | * חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם כגון, חולי [[המופיליה]] או [[תלאסמיה]].
| |
| − | * אנשים ש[[שימוש בסמים|משתמשים בסמים]] בהזרקה.
| |
| − | * גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
| |
| − | * אנשים שאובחנו כסובלים מ[[מחלת מין]], לרבות נשאי [[HIV]] {{כ}}(HIV חיוביים) וחולי [[AIDS]]; אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים.
| |
| − | * כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל-HBsAg כגון, מרכזי AIDS, מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי [[Methadone]] וכדומה.
| |
| − | * מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ל-HBsAg.
| |
| − | * נפגעי פיגוע המוני.
| |
| − | * עצירים ואסירים.
| |
| − | * נפגעי תקיפה מינית.
| |
| − | * חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף [[דלקת כבד C]].
| |
| − | * נוסעים לארצות בהן שיעור ההימצאות של נשאי HBsAg גבוה ולאלו שמטרת נסיעתם כרוכה בסיכון כגון: קבלת טיפול רפואי (כולל טיפול שיניים), חשיפה לדם, יחסי מין מזדמנים וליוצאים למכה.
| |
| − | | |
| − | ===[[חיסון נגד דלקת כבד A|דלקת כבד A]]===
| |
| − | | |
| − | * אנשים שנוסעים לארצות היפראנדמיות לדלקת כבד נגיפית A.
| |
| − | * אנשים בסיכון עקב הרגליהם: משתמשים בסמים וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
| |
| − | * אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף [[דלקת כבד C]].
| |
| − | * אנשים שנוטלים [[תרופות הפטוטוקסיות]].
| |
| − | * אנשים לפני [[השתלת כבד]] (עדיף) או אחריה.
| |
| − | * אנשים המטופלים ע"י גורמי קרישה (Clotting factors), הניתנים בהזרקה.
| |
| − | * אנשים עם [[חסר G6PD]]{{כ}} (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase Deficiency).
| |
| − | * עובדי מעבדה הבודקים נגיף דלקת כבד A.
| |
| − | * עובדים, לרבות עובדי מעבדה, המטפלים בקופים (Non-human primates).
| |
| − | | |
| − | ===[[מנינגוקוקוס|מחלה מנינגוקוקית]]===
| |
| − | | |
| − | * אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): [[העדר טחול]] כגון, [[Congenital asplenia]] או אחרי [[כריתת טחול]] (Splenectomy); {{כ}}Functional asplenia, כגון [[sickle cell diseases]].{{ש}}מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
| |
| − | * אנשים עם ליקויים אימונולוגיים כגון, [[חסר Factor H]] {{כ}},[[חסר פקטור D|{{כ}}D]] {{כ}},[[חסר Properdins|{{כ}}Properdins]] ובמרכיבי המשלים 5-9 C או 3 ([[Terminal complement deficiency]]).
| |
| − | * אנשים עם ליקויים אימונולוגיים, כולל חיוביים ל-HIV.
| |
| − | * נוסעים לאזורים אנדמיים או לאזורים עם התפרצות המחלה או עם סבירות גבוהה להתפרצות.
| |
| − | * עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא.
| |
| − | * עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים).
| |
| − | | |
| − | ===זיהומים [[פנוימוקוקוס|פנוימוקוקיים]]===
| |
| − | | |
| − | # קבוצת סיכון גבוה (מומלץ על מתן מנה אחת של החיסון)
| |
| − | ## אנשים עם מחלות ממושכות (Chronic disease) כגון:{{ש}}* [[סוכרת]] ומחלות מטבוליות ממושכות אחרות.{{ש}}* [[מחלות לב|מחלות ממושכות של לב]] וכלי דם.{{ש}}* [[מחלה ריאתית|מחלות ממושכות של ריאות]] ודרכי הנשימה כגון: [[ברונכיטיס כרונית|ברונכיטיס ממושך]], [[שחפת]], [[Cystic fibrosis]], [[Emphysema]],{{כ}} [[Chronic obstructive pulmonary disease]].{{ש}}* [[שחמת]] (Cirrhosis), [[אלכוהוליזם]].{{ש}}* [[דליפת נוזל חוט השידרה]] (CSF leaks) עם סיכון לדלקת עוצבה חוזרת.
| |
| − | ## בני 65 שנים ומעלה, במיוחד אלה הנמצאים במוסדות.
| |
| − | # קבוצת סיכון גבוה במיוחד (מומלץ על מתן שתי מנות של החיסון ברווח זמן של 5 שנים)
| |
| − | ## אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, Congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseases.{{ש}}מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול .
| |
| − | ## אנשים עם ליקויים במערכת החיסון עקב:{{ש}}* [[מחלה ממאירה]] כגון: [[לויקמיה]], [[לימפומה]], מחלת [[Multiple myeloma]], {{כ}}[[ Hodgkin's lymphoma|{{כ}}Hodgkin]] וכל תהליך ממאיר במח העצם או במערכת הלימפטית .{{ש}}* טיפול מדכא חסינות (כגון, טיפול ב[[הקרנות]], ב[[חומרים ציטוטוקסיים]]). מומלץ על מתן החיסון שבועיים לפחות לפני התחלת הטיפול .{{ש}}* זיהום HIV, עם או בלי סימנים קליניים .{{ש}}* [[השתלת אברים]] ו[[השתלת מח עצם|מח עצם]]
| |
| − | ## מושתלי [[שתל שבלולי]] (Cochlear implant).
| |
| − | ## חולים עם [[תסמונת נפרוטית]] או [[אי-ספיקת כליות]] ממושכת וחולים שמטופלים ע"י [[דיאליזה]].
| |
| − | | |
| − | ===מחלה הנגרמת ע"י [[Haemophilus B|{{כ}}Hib]]===
| |
| − | | |
| − | ;אנשים בכל גיל עקב מצבים הבאים
| |
| − | * הפרעה בפעילות הטחול (אנטומית או תיפקודית): העדר טחול כגון Congenital asplenia או לאחר כריתת טחול; Functional asplenia כגון ב-Sickle cell disease. {{ש}}מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
| |
| − | * מחלת Hodgkin וממאירויות אחרות: רצוי לחסן 10-14 ימים לפני התחלת [[כימותרפיה]] או 3 חודשים ויותר לאחר סיומה.
| |
| − | * זיהום HIV עם או בלי סימנים קליניים.
| |
| − | * לאחר השתלת מח עצם.
| |
| − | | |
| − | ===[[חיסון לשיתוק ילדים|שיתוק ילדים]]===
| |
| − | * מומלצת מנת דחף אחת אחרי גיל 18 שנים.
| |
| − | * נוסעים לארצות בהן קיים סיכון להעברת המחלה.
| |
| − | * קבוצות בסיכון לחשיפה תעסוקתית לנגיף הפוליו:
| |
| − | ** עובדי מעבדה, אשר עוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות בהן עלולים להימצא נגיפי פוליו.
| |
| − | ** עובדי בריאות.
| |
| − | | |
| − | ===[[חיסון לשפעת|שפעת]] (בתרכיבים מומתים)===
| |
| − | | |
| − | #מומלץ לכל אדם בכל גיל.{{ש}}עדיפות יש לתת לאנשים עם מחלות ממושכות:
| |
| − | # אנשים בכל גיל עם מחלות ממושכות.
| |
| − | #* מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל [[מחלת לב שיגרונית]], [[טרשת עורקים]], [[יתר לחץ דם]], [[אי-ספיקת הלב]], [[קצרת הסימפונות]] (אסתמה), ברונכיטיס כרוני, פיברוזיס ציסטי, [[ברונכיאקטאזיס]], אמפיזמה, שחפת, סוכרת
| |
| − | #* מחלות מטבוליות ממושכות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים
| |
| − | #* מחלות ממושכות של הכליות ודרכי השתן
| |
| − | #* מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות
| |
| − | #* חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות
| |
| − | #* חוסר דם ממושך
| |
| − | #* בני בית של כל המפורטים לעיל
| |
| − | #בני 50 שנה ומעלה, בריאים.
| |
| − | # אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה: בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים.
| |
| − | # נשים הרות או נשים בתקופת משכב הלידה.
| |
| − | # עובדי הבריאות {{הערה|שם=הערה11|החיסון ינתן בתרכיבים מומתים בכל גיל. עם זאת, ניתן לחסן בתרכיב חי-מוחלש עד גיל 49 שנים}}
| |
| − | | |
| − | ==הערות שוליים==
| |
| − | | |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה: בריאות הציבור]]
| |
| − | [[קטגוריה: גריאטריה]]
| |
| − | [[קטגוריה: הנחיות קליניות]]
| |
| − | [[קטגוריה: חיסונים]]
| |
| − | [[קטגוריה: משפחה]]
| |
| − | [[קטגוריה: פנימית]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק