הבדלים בין גרסאות בדף "סדציה פליאטיבית בבית החולה - קווים מנחים - Palliative sedation in patients followed at home - guidelines"
ביאנקה סטרלצין (שיחה | תרומות) |
|||
(22 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | |||
− | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
שורה 10: | שורה 8: | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
− | |יוצר הערך= [[משתמש:פסח שורצמן|פרופ' פסח שורצמן]], ד"ר יורם זינגר, ד"ר יונת מלמד, ד"ר בלה אלגשוילי {{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]] | + | |יוצר הערך= [[משתמש:פסח שורצמן|פרופ' פסח שורצמן]], ד"ר יורם זינגר, ד"ר יונת מלמד, ד"ר בלה אלגשוילי {{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]{{ש}}דצמבר 2009 |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|ערכים=[[טיפול פליאטיבי]] ,[[סדציה]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[טיפול פליאטיבי]] ,[[סדציה]]}} | ||
− | '''[[סדציה]] פליאטיבית''' (Palliative sedation) היא שימוש מבוקר בתרופות להורדת רמת ההכרה (Sedation) במטרה ל[[טיפול פליאטיבי|הקל סבל]] שמקורו תסמינים עמידים ומצוקה נפשית. זהו טיפול חיוני וחשוב לקראת סוף החיים המאפשר לחולה למות בביתו | + | '''[[סדציה]] פליאטיבית''' (Palliative sedation) היא שימוש מבוקר בתרופות להורדת רמת ההכרה (Sedation) במטרה ל[[טיפול פליאטיבי|הקל סבל]] שמקורו תסמינים עמידים ומצוקה נפשית. זהו טיפול חיוני וחשוב לקראת סוף החיים המאפשר לחולה למות בביתו על פי בחירתו ועשוי להקל משמעותית את הסבל והמצוקה של החולה ובני משפחתו. |
− | |||
− | |||
− | |||
+ | ==הגדרת קווים מנחים לסדציה הפליאטיבית== | ||
הטיפול בסדציה פליאטיבית הוא מוצא אחרון לטיפול בתסמינים עמידים. התסמינים השכיחים שלהם נדרשת סדציה פליאטיבית הם [[דליריום]] אגיטטיבי (Agitative delirium), קוצר נשימה, [[כאב]], דימום ו[[פרכוסים]] בלתי נשלטים. | הטיפול בסדציה פליאטיבית הוא מוצא אחרון לטיפול בתסמינים עמידים. התסמינים השכיחים שלהם נדרשת סדציה פליאטיבית הם [[דליריום]] אגיטטיבי (Agitative delirium), קוצר נשימה, [[כאב]], דימום ו[[פרכוסים]] בלתי נשלטים. | ||
שורה 29: | שורה 25: | ||
;הוריות | ;הוריות | ||
− | # בחולה הסובל מתסמינים עמידים- טיפול בתסמינים עמידים לקראת סוף החיים. תסמין עמיד הוא תסמין הגורם לסבל ולא ניתן עוד להציע טיפול נוסף למה שניתן עד כה, במסגרת הזמן הנותר לחולה ועם תופעות לוואי נסבלות | + | # בחולה הסובל מתסמינים עמידים- טיפול בתסמינים עמידים לקראת סוף החיים. תסמין עמיד הוא תסמין הגורם לסבל ולא ניתן עוד להציע טיפול נוסף למה שניתן עד כה, במסגרת הזמן הנותר לחולה ועם תופעות לוואי נסבלות |
# סבל קיומי | # סבל קיומי | ||
ניתן גם להציע סדציה פליאטיבית לחולה לתקופה קצרה עד שטפול שניתן יחל לפעול. | ניתן גם להציע סדציה פליאטיבית לחולה לתקופה קצרה עד שטפול שניתן יחל לפעול. | ||
− | ==המלצות כלליות | + | ==המלצות כלליות להערכה והחלטה== |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | יש להתייחס לממצאים הרפואיים של החולה, התייחסות | + | * כחלק מהטיפול בחולה סופני יש לדון איתו על העדפותיו בקשר לטיפולים להקלה של סבלו. במקרים המתאימים יש להעלות בפני המטופל את האפשרות של שימוש בסדציה פליאטיבית במצב של החמרה ועמידות בתסמינים |
− | + | *יש להתייחס לממצאים הרפואיים של החולה, התייחסות ייחודית לתסמינים שמהם סובל החולה, התייחסות למגוון הטיפולים שניתנו, התייחסות למגוון הטיפולים האפשריים. | |
− | יש לבצע | + | * יש לקיים דיון דומה גם עם משפחת החולה ובעיקר כשהחולה אינו יכול לתקשר |
− | + | * יש לדון גם באפשרות של שימוש בסדציה פליאטיבית במקרים של סיבוכים אפשריים עתידיים (כגון: התפתחות פרכוסים עמידים בחולה עם [[גידול במוח]] או דימום גדול בחולה עם [[גידול צווארי]]) | |
− | + | * יש לבצע תיעוד של ההערכה וההחלטה. תיעוד זה יכלול תיאור מצב החולה והתסמינים העמידים, הסיבה לתסמינים אלה, טיפולים שנוסו, הערכת תוחלת החיים (שעות, ימים, שבועות), ההגיון להצעת הטיפול בסדציה פליאטיבית, מטרות הסדציה הפליאטיבית. אפשרות למתן מיום (Hydration) או [[הזנה]]. ציון שהדיון נעשה עם החולה ו/או משפחתו | |
− | + | * ההחלטה על שימוש בסדציה פליאטיבית תיעשה על ידי צוות יחידה פליאטיבית (שני רופאים או רופא ואחות מוסמכת) | |
− | ההחלטה על שימוש | ||
==הטיפול== | ==הטיפול== | ||
− | + | דרגת הסדציה הרצויה היא הדרגה המזערית הנדרשת להקלה של התסמינים. יש לנסות תחילה סדציה פליאטיבית לטווח קצר (למשל ללילה) ובהתאם להחליט על המשך. סדציה פליאטיבית מתמשכת תינתן במקרה שסדציה פליאטיבית לסירוגין לטווח קצר לא הועילה, כשלחולה עדיין סבל קשה והמוות צפוי תוך שעות או ימים. | |
− | דרגת הסדציה הרצויה היא הדרגה | ||
יש לבצע הערכה קבועה פעם ביום. | יש לבצע הערכה קבועה פעם ביום. | ||
− | בכל מקרה יש להמשיך לדאוג לטיפול מכובד של החולה, | + | בכל מקרה יש להמשיך לדאוג לטיפול מכובד של החולה, גהות (Hygiene), טיפול פה, עיניים, [[פצעי לחץ]] וכדומה. |
− | כל הטיפולים צריכים להינתן במסגרת שיקול הדעת של סיכון | + | כל הטיפולים צריכים להינתן במסגרת שיקול הדעת של סיכון מול נזק תוך התחשבות מירבית בהעדפותיו של החולה ומשפחתו. החלטה על הזנה או מיום קשורה להעדפות החולה ומשפחתו ואינה קשורה לעצם מתן סדציה פליאטיבית. בעת מתן סדציה פליאטיבית יש להמשיך בטיפול התרופתי התסמיני תוך-ורידית. |
− | ==תרופות בשימוש לסדציה פליאטיבית== | + | ===תרופות בשימוש לסדציה פליאטיבית=== |
− | + | *[[Midolam]]{{כ}} (Midazolam) (תרופת הבחירה) | |
− | *Midazolam (תרופת הבחירה) | + | :יתרונות: פעולה מהירה, ניתן לתת תוך-ורידית או תת-עורית |
− | :יתרונות: פעולה מהירה, ניתן לתת | ||
:מנת התחלה: 2.5-0.5 מ"ג | :מנת התחלה: 2.5-0.5 מ"ג | ||
:מינון אחזקה: 20-1 מ"ג/שעה | :מינון אחזקה: 20-1 מ"ג/שעה | ||
− | : | + | :נוגד (Antagonist){{כ}}: [[Flumazenil]] |
− | *Haloperidol | + | *[[Haloperidol]] |
− | :ניתן לתת: | + | :ניתן לתת: תוך-ורידית, תת-עורית |
− | :מנת | + | :מנת התחלה: לדליריום קל 0.5-1 מ"ג תוך-ורידית כל 6-4 שעות, במקרה של [[דליריום]] קשה 2 מ"ג עם אפשרות למתן חוזר כל חצי שעה |
− | מנת אחזקה: 60-5 מ"ג/יום | + | :מנת אחזקה: 60-5 מ"ג/יום |
− | *Chlorpromazine | + | *[[Taroctyl]] {{כ}}(Chlorpromazine) |
− | :מנה התחלתית: ניתן לתת | + | :מנה התחלתית: ניתן לתת דרך פי הטבעת, תוך ורידית, תוך-שריר. תוך-ורידית- 5-3 מ"ג/שעה, תוך שרירי– 12.5 מ"ג כל 12-8 שעות |
− | :מנת אחזקה: 150-37.5 | + | :מנת אחזקה: 150-37.5 מ"ג/יום, 300-75 מ"ג/יום דרך פי הטבעת |
− | *Levomepromazine | + | *[[Nozinan]] {{כ}}(Levomepromazine) |
− | :ניתן | + | :יתרון: פעולה מהירה, יעיל לדליריום |
+ | :ניתן תוך ורידי, תת-עורי או תוך-שרירי | ||
:מנה התחלתית: 25-12.5 מ"ג | :מנה התחלתית: 25-12.5 מ"ג | ||
− | :מנת אחזקה: 25-12.5 מ"ג כל 8 שעות. סך מנה | + | :מנת אחזקה: 25-12.5 מ"ג כל 8 שעות. סך מנה בחוסר שקט (Agitation) עד 300 מ"ג ליום |
− | *Phenobarbital | + | *[[Phenobarbitone]] {{כ}}(Phenobarbital) |
− | :מינון התחלתי: ניתן | + | :יתרון - פעולה מהירה |
+ | :מינון התחלתי: ניתן תוך-ורידית בבולוס 3-1 מ"ג/ק"ג 0.5 מ"ג או 1 מ"ג תת-עורית, | ||
:מנת אחזקה: 100-50 מ"ג/שעה | :מנת אחזקה: 100-50 מ"ג/שעה | ||
+ | |||
+ | [[קובץ:סדציה-55.png|מרכז|600 פיקסלים]] | ||
==דגלים אדומים== | ==דגלים אדומים== | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
− | |||
<blockquote> | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
− | + | * Hasselaar JGJ, Reuzel RPB, van den Muijsenbergh METC, et al. Dealing with delicate issues in continuous deep sedation. Arch Intern Med | |
− | * | ||
2008;168:537-543 | 2008;168:537-543 | ||
* Rietjens J, van Delden J, Onwuteaka-Philipsen B, et al. Continuous deep sedation for patients nearing death in the Netherlands: descriptive study. BMJ 2008;336:810-813 | * Rietjens J, van Delden J, Onwuteaka-Philipsen B, et al. Continuous deep sedation for patients nearing death in the Netherlands: descriptive study. BMJ 2008;336:810-813 |
גרסה אחרונה מ־11:37, 16 באפריל 2020
סדציה פליאטיבית בבית החולה - קווים מנחים | ||
---|---|---|
Palliative sedation in patients followed at home - guidelines | ||
יוצר הערך | פרופ' פסח שורצמן, ד"ר יורם זינגר, ד"ר יונת מלמד, ד"ר בלה אלגשוילי דצמבר 2009 |
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – טיפול פליאטיבי ,סדציה
סדציה פליאטיבית (Palliative sedation) היא שימוש מבוקר בתרופות להורדת רמת ההכרה (Sedation) במטרה להקל סבל שמקורו תסמינים עמידים ומצוקה נפשית. זהו טיפול חיוני וחשוב לקראת סוף החיים המאפשר לחולה למות בביתו על פי בחירתו ועשוי להקל משמעותית את הסבל והמצוקה של החולה ובני משפחתו.
הגדרת קווים מנחים לסדציה הפליאטיבית
הטיפול בסדציה פליאטיבית הוא מוצא אחרון לטיפול בתסמינים עמידים. התסמינים השכיחים שלהם נדרשת סדציה פליאטיבית הם דליריום אגיטטיבי (Agitative delirium), קוצר נשימה, כאב, דימום ופרכוסים בלתי נשלטים.
בטיפול פליאטיבי אחת המטרות החשובות היא שיפור ו/או שימור התפקוד ויחסי הגומלין של החולה עם משפחתו ועם סביבתו. ברור ששימוש בסדציה פליאטיבית יפגע במטרה חשובה זו, לכן נדרש שיקול דעת כוללני. אף שאין כל עדות בספרות, קיים תמיד החשש ששימוש בסדציה פליאטיבית עלול להחיש את המוות.
כדי למנוע שימוש לא נכון, חשוב להגדיר קווים מנחים ברורים לשימוש בסדציה פליאטיבית:
- קבוצות יעד
חולים סופניים- חולים שתוחלת החיים המוערכת היא כשבועיים.
- הוריות
- בחולה הסובל מתסמינים עמידים- טיפול בתסמינים עמידים לקראת סוף החיים. תסמין עמיד הוא תסמין הגורם לסבל ולא ניתן עוד להציע טיפול נוסף למה שניתן עד כה, במסגרת הזמן הנותר לחולה ועם תופעות לוואי נסבלות
- סבל קיומי
ניתן גם להציע סדציה פליאטיבית לחולה לתקופה קצרה עד שטפול שניתן יחל לפעול.
המלצות כלליות להערכה והחלטה
- כחלק מהטיפול בחולה סופני יש לדון איתו על העדפותיו בקשר לטיפולים להקלה של סבלו. במקרים המתאימים יש להעלות בפני המטופל את האפשרות של שימוש בסדציה פליאטיבית במצב של החמרה ועמידות בתסמינים
- יש להתייחס לממצאים הרפואיים של החולה, התייחסות ייחודית לתסמינים שמהם סובל החולה, התייחסות למגוון הטיפולים שניתנו, התייחסות למגוון הטיפולים האפשריים.
- יש לקיים דיון דומה גם עם משפחת החולה ובעיקר כשהחולה אינו יכול לתקשר
- יש לדון גם באפשרות של שימוש בסדציה פליאטיבית במקרים של סיבוכים אפשריים עתידיים (כגון: התפתחות פרכוסים עמידים בחולה עם גידול במוח או דימום גדול בחולה עם גידול צווארי)
- יש לבצע תיעוד של ההערכה וההחלטה. תיעוד זה יכלול תיאור מצב החולה והתסמינים העמידים, הסיבה לתסמינים אלה, טיפולים שנוסו, הערכת תוחלת החיים (שעות, ימים, שבועות), ההגיון להצעת הטיפול בסדציה פליאטיבית, מטרות הסדציה הפליאטיבית. אפשרות למתן מיום (Hydration) או הזנה. ציון שהדיון נעשה עם החולה ו/או משפחתו
- ההחלטה על שימוש בסדציה פליאטיבית תיעשה על ידי צוות יחידה פליאטיבית (שני רופאים או רופא ואחות מוסמכת)
הטיפול
דרגת הסדציה הרצויה היא הדרגה המזערית הנדרשת להקלה של התסמינים. יש לנסות תחילה סדציה פליאטיבית לטווח קצר (למשל ללילה) ובהתאם להחליט על המשך. סדציה פליאטיבית מתמשכת תינתן במקרה שסדציה פליאטיבית לסירוגין לטווח קצר לא הועילה, כשלחולה עדיין סבל קשה והמוות צפוי תוך שעות או ימים.
יש לבצע הערכה קבועה פעם ביום.
בכל מקרה יש להמשיך לדאוג לטיפול מכובד של החולה, גהות (Hygiene), טיפול פה, עיניים, פצעי לחץ וכדומה. כל הטיפולים צריכים להינתן במסגרת שיקול הדעת של סיכון מול נזק תוך התחשבות מירבית בהעדפותיו של החולה ומשפחתו. החלטה על הזנה או מיום קשורה להעדפות החולה ומשפחתו ואינה קשורה לעצם מתן סדציה פליאטיבית. בעת מתן סדציה פליאטיבית יש להמשיך בטיפול התרופתי התסמיני תוך-ורידית.
תרופות בשימוש לסדציה פליאטיבית
- Midolam (Midazolam) (תרופת הבחירה)
- יתרונות: פעולה מהירה, ניתן לתת תוך-ורידית או תת-עורית
- מנת התחלה: 2.5-0.5 מ"ג
- מינון אחזקה: 20-1 מ"ג/שעה
- נוגד (Antagonist): Flumazenil
- ניתן לתת: תוך-ורידית, תת-עורית
- מנת התחלה: לדליריום קל 0.5-1 מ"ג תוך-ורידית כל 6-4 שעות, במקרה של דליריום קשה 2 מ"ג עם אפשרות למתן חוזר כל חצי שעה
- מנת אחזקה: 60-5 מ"ג/יום
- Taroctyl (Chlorpromazine)
- מנה התחלתית: ניתן לתת דרך פי הטבעת, תוך ורידית, תוך-שריר. תוך-ורידית- 5-3 מ"ג/שעה, תוך שרירי– 12.5 מ"ג כל 12-8 שעות
- מנת אחזקה: 150-37.5 מ"ג/יום, 300-75 מ"ג/יום דרך פי הטבעת
- Nozinan (Levomepromazine)
- יתרון: פעולה מהירה, יעיל לדליריום
- ניתן תוך ורידי, תת-עורי או תוך-שרירי
- מנה התחלתית: 25-12.5 מ"ג
- מנת אחזקה: 25-12.5 מ"ג כל 8 שעות. סך מנה בחוסר שקט (Agitation) עד 300 מ"ג ליום
- Phenobarbitone (Phenobarbital)
- יתרון - פעולה מהירה
- מינון התחלתי: ניתן תוך-ורידית בבולוס 3-1 מ"ג/ק"ג 0.5 מ"ג או 1 מ"ג תת-עורית,
- מנת אחזקה: 100-50 מ"ג/שעה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- Hasselaar JGJ, Reuzel RPB, van den Muijsenbergh METC, et al. Dealing with delicate issues in continuous deep sedation. Arch Intern Med
2008;168:537-543
- Rietjens J, van Delden J, Onwuteaka-Philipsen B, et al. Continuous deep sedation for patients nearing death in the Netherlands: descriptive study. BMJ 2008;336:810-813
- Verkerk M, van Wijlick E, Legemaate J, et al. A National Guideline for Palliative Sedation in The Netherlands. J Pain Sympt Manage 2007;34:666-670
- Claessens P, Menten J, Schotsmans P, et al. Palliative Sedation: A Review of the Research Literature. J Pain Sympt Manage 2008;36:310-333
קישורים חיצוניים
- קווים מנחים לסדציה פליאטיבית בבית החולה (בקהילה), מדיקל מדיה