כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "פעילות גופנית למניעה של אירוע מוחי וכטיפול באירוע מוחי - Physical activity in the prevention and treatment of cerebrovascular accident"
(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} {{ספר| |שם הספר=פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם |תמונה=[[...) |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{פרק |
| + | |ספר=פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם | ||
| + | |מספר הפרק=9 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר=[[פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם]] | |שם הספר=[[פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם]] | ||
| שורה 13: | שורה 16: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|ערכים=[[אירוע מוח]], [[פעילות גופנית]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[אירוע מוח]], [[פעילות גופנית]]}} | ||
| + | [[שבץ מוחי]] מהווה גורם מוביל לנכות קשה ולמוות, כשליש מהלוקים בשבץ מוחי ימותו עקב כך תוך כשנה, שליש נוסף חשוף ל[[אירוע לבבי|אירוע לב]] או לאירוע מוחי נוסף תוך כשנה לפי נתונים אמריקניים {{הערה|שם=הערה1|American Heart Association 2010 Heart & Stroke statistical update .Dallas. tex AHA ;2010.}}. בארץ המצב דומה אם כי כנראה מדובר במחצית מהחולים ולא בשני שליש. גורמי הסיכון המובילים לשבץ מוחי כוללים: [[יתר לחץ דם]], הימצאות [[מחלת לב]], [[סוכרת]], [[השמנה - Obesity|השמנה]] ו[[היפרליפידמיה]] (Hyperlipidemia). [[פעילות גופנית]] נמצאה כיעילה לטיפול בגורמי הסיכון ועקב כך גם הפחתת הסיכון לפתח שבץ מוחי. מטא-אנליזה (Meta-analysis) שפורסמה ב-2003 הראתה סיכון מופחת ב-21 אחוזים בסיכון ל[[אירוע מוחי איסכמי]] (Ischemic) ו-34 אחוזים בסיכון ל[[שבץ מוחי דמי|אירוע המורגי]] (Hemorrhagic) באנשים המבצעים פעילות גופנית בינונית ויותר בהשוואה לאנשים עם פעילות גופנית בדרגה נמוכה. באותו מחקר הודגמה גם תמותה נמוכה ב-20 אחוזים {{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Lee CD, Folsom AR, Blair SN . Physical activity and stroke risk:a meta-analysis.Stroke.2003;34:2475-2481.}}. ב-2011 פורסם מחקר נוסף של Rist ובו תואר הקשר בין פעילות גופנית להיארעות שבץ במחקר הרופאים לאחר 20 שנות מעקב{{הערה|שם=הערה6|Rist PM ,Lee IM ,Kase CS et al. Physical Activity and functional outcomes from cerebral vascular events in men. Stroke .2011;42:3352-3356.}} גם בעבודה זו נצפתה הפחתת אירועים איסכמיים מוחיים חולפים ב-33 אחוזים וכלל האירועים ב-16 אחוזים בכל רמת פעילות לעומת העדר פעילות גופנית. מכך ניתן להסיק בוודאות כי קיום פעילות גופנית לאורך שנים קשור באופן הפוך לתחלואה ותמותה כתוצאה משבץ מוחי. | ||
| + | '''פעילות גופנית בחולים לאחר שבץ מוחי'''. חולים לאחר שבץ מוחי זקוקים בדרך כלל לעזרה שיקומית ולתמיכה בביצוע פעילות גופנית. קיימות הוכחות רבות לכך שפעילות גופנית משפרת הן את המצב הגופני והן את המצב הנפשי של חולים לאחר שבץ עם הצלחות גם בהפחתת סיבוכי השבץ{{הערה|שם=הערה7|Morris J ,Oliver T, Kroll T and Macgillivray S. The importance of psychological and social factors in influencing the uptake and maintenance of physical activity after stroke :a structural review of the empirical literature. Stroke Research an Treatment .2012;1-20.}}. לפי נתוני המרכז לבקרת מחלות בארץ משנת 2010 , חולים לאחר שבץ מוחי פעילים פחות מהאוכלוסיה בגילם 24 אחוזים מבצעים פעילות לעומת 34 אחוזים (ראו טבלה). | ||
| + | |||
| + | |||
| + | על מנת להצליח לגרום לחולי שבץ לבצע פעילות גופנית אין די במתן המלצות בלבד אלא יש צורך בהפעלת מערך תמיכה הכולל מומחים בתחום השיקום והפעלה מודרכת של החולים{{הערה|שם=הערה8|Boysen G ,Krarup LH, Zeng XZ et al. ExStroke pilot trial of the effect of repeated instructions to improve physical activity after ischemic stroke:a multinational randomized controlled clinical trial BMJ 2009;339:1-8-}}. כיום בארץ מופנים החולים לאחר שבץ לשיקום לתקופות הנקבעות בהתאם לחומרת הפגיעה של השבץ בתפקודם. אין הגדרות ברורות לגבי ההדרכה שלהם לפעילות גופנית. מהניסיון שהצטבר {{הערה|שם=הערה7}},{{הערה|שם=הערה8}} מומלץ על פעילות המותאמת לסוג הפגיעה של החולה לפחות בעצימות בינונית למשך שנה ולפחות 3 פעמים בשבוע. | ||
| + | |||
| + | מכאן, מומלץ ביותר לשלב פעילות גופנית מודרכת עם תמיכה לכל חולה שעבר שבץ מוחי בהתאם לחומרת וסוג הפגיעה התפקודית לתקופות ממושכות ככל האפשר ולפחות בשנה הראשונה לאחר האירוע. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | [[קובץ:שבץ מוחי.png|ממוזער|מרכז|600px|טבלה מספר 2: הרגלי פעילות גופנית בנפגעים עם וללא שבץ מוחי]] | ||
| שורה 21: | שורה 34: | ||
<blockquote> | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | + | *Carnethon MR , Evans NS ,Church TS et al. Joint association of physical activity and aerobic fitness on the development of Incidental Hypertension. Hypertension.2010;56:49-55. | |
| + | *Sherman DL. Exercise and endothelial function . Coron Artery dis.2000;11:117-122. | ||
| + | *Ernst E. Regular exercise reduces fibrinogen levels: a review of longitudinal studies.Br J sports Med. 1993; 27:175-176. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | |||
* לנושא הקודם [[פעילות גופנית לחולים במחלת כלי דם היקפית - Physical activity for patients with peripheral vascular disease]] | * לנושא הקודם [[פעילות גופנית לחולים במחלת כלי דם היקפית - Physical activity for patients with peripheral vascular disease]] | ||
* לנושא הבא: [[פעילות גופנית ופרפור עליות - Physical activity and atrial fibrillation]] | * לנושא הבא: [[פעילות גופנית ופרפור עליות - Physical activity and atrial fibrillation]] | ||
| + | |||
* [[פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם#תוכן העניינים|לתוכן העניינים]] | * [[פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם#תוכן העניינים|לתוכן העניינים]] | ||
| − | + | [[קטגוריה:פעילות גופנית ובריאות]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | [[קטגוריה: | ||
| − | |||
[[קטגוריה: נוירולוגיה]] | [[קטגוריה: נוירולוגיה]] | ||
| − | [[קטגוריה: ניירות עמדה - | + | [[קטגוריה: ניירות עמדה - האיגוד הקרדיולוגי בישראל]] |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה: פנימית]] |
[[קטגוריה:קרדיולוגיה]] | [[קטגוריה:קרדיולוגיה]] | ||
[[קטגוריה: שיקום]] | [[קטגוריה: שיקום]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:04, 1 בפברואר 2024
פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם
מאת האיגוד הקרדיולוגי בישראל והחברה לרפואת ספורט בישראל
| פעילות גופנית במסגרת מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב וכלי דם | ||
|---|---|---|
| ||
| שם הפרק | פעילות גופנית ושומני הדם - Physical activity and blood lipids | |
| מאת | האיגוד הקרדיולוגי בישראל והחברה לרפואת ספורט בישראל | |
| מוציא לאור | ההסתדרות הרפואית בישראל, המועצה המדעית, האגף לאבטחת איכות | |
| מועד הוצאה | 2012 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אירוע מוח, פעילות גופנית
שבץ מוחי מהווה גורם מוביל לנכות קשה ולמוות, כשליש מהלוקים בשבץ מוחי ימותו עקב כך תוך כשנה, שליש נוסף חשוף לאירוע לב או לאירוע מוחי נוסף תוך כשנה לפי נתונים אמריקניים [1]. בארץ המצב דומה אם כי כנראה מדובר במחצית מהחולים ולא בשני שליש. גורמי הסיכון המובילים לשבץ מוחי כוללים: יתר לחץ דם, הימצאות מחלת לב, סוכרת, השמנה והיפרליפידמיה (Hyperlipidemia). פעילות גופנית נמצאה כיעילה לטיפול בגורמי הסיכון ועקב כך גם הפחתת הסיכון לפתח שבץ מוחי. מטא-אנליזה (Meta-analysis) שפורסמה ב-2003 הראתה סיכון מופחת ב-21 אחוזים בסיכון לאירוע מוחי איסכמי (Ischemic) ו-34 אחוזים בסיכון לאירוע המורגי (Hemorrhagic) באנשים המבצעים פעילות גופנית בינונית ויותר בהשוואה לאנשים עם פעילות גופנית בדרגה נמוכה. באותו מחקר הודגמה גם תמותה נמוכה ב-20 אחוזים [2]. ב-2011 פורסם מחקר נוסף של Rist ובו תואר הקשר בין פעילות גופנית להיארעות שבץ במחקר הרופאים לאחר 20 שנות מעקב[3] גם בעבודה זו נצפתה הפחתת אירועים איסכמיים מוחיים חולפים ב-33 אחוזים וכלל האירועים ב-16 אחוזים בכל רמת פעילות לעומת העדר פעילות גופנית. מכך ניתן להסיק בוודאות כי קיום פעילות גופנית לאורך שנים קשור באופן הפוך לתחלואה ותמותה כתוצאה משבץ מוחי.
פעילות גופנית בחולים לאחר שבץ מוחי. חולים לאחר שבץ מוחי זקוקים בדרך כלל לעזרה שיקומית ולתמיכה בביצוע פעילות גופנית. קיימות הוכחות רבות לכך שפעילות גופנית משפרת הן את המצב הגופני והן את המצב הנפשי של חולים לאחר שבץ עם הצלחות גם בהפחתת סיבוכי השבץ[4]. לפי נתוני המרכז לבקרת מחלות בארץ משנת 2010 , חולים לאחר שבץ מוחי פעילים פחות מהאוכלוסיה בגילם 24 אחוזים מבצעים פעילות לעומת 34 אחוזים (ראו טבלה).
על מנת להצליח לגרום לחולי שבץ לבצע פעילות גופנית אין די במתן המלצות בלבד אלא יש צורך בהפעלת מערך תמיכה הכולל מומחים בתחום השיקום והפעלה מודרכת של החולים[5]. כיום בארץ מופנים החולים לאחר שבץ לשיקום לתקופות הנקבעות בהתאם לחומרת הפגיעה של השבץ בתפקודם. אין הגדרות ברורות לגבי ההדרכה שלהם לפעילות גופנית. מהניסיון שהצטבר [4],[5] מומלץ על פעילות המותאמת לסוג הפגיעה של החולה לפחות בעצימות בינונית למשך שנה ולפחות 3 פעמים בשבוע.
מכאן, מומלץ ביותר לשלב פעילות גופנית מודרכת עם תמיכה לכל חולה שעבר שבץ מוחי בהתאם לחומרת וסוג הפגיעה התפקודית לתקופות ממושכות ככל האפשר ולפחות בשנה הראשונה לאחר האירוע.
ביבליוגרפיה
- Carnethon MR , Evans NS ,Church TS et al. Joint association of physical activity and aerobic fitness on the development of Incidental Hypertension. Hypertension.2010;56:49-55.
- Sherman DL. Exercise and endothelial function . Coron Artery dis.2000;11:117-122.
- Ernst E. Regular exercise reduces fibrinogen levels: a review of longitudinal studies.Br J sports Med. 1993; 27:175-176.
- ↑ American Heart Association 2010 Heart & Stroke statistical update .Dallas. tex AHA ;2010.
- ↑ Lee CD, Folsom AR, Blair SN . Physical activity and stroke risk:a meta-analysis.Stroke.2003;34:2475-2481.
- ↑ Rist PM ,Lee IM ,Kase CS et al. Physical Activity and functional outcomes from cerebral vascular events in men. Stroke .2011;42:3352-3356.
- ↑ 4.0 4.1 Morris J ,Oliver T, Kroll T and Macgillivray S. The importance of psychological and social factors in influencing the uptake and maintenance of physical activity after stroke :a structural review of the empirical literature. Stroke Research an Treatment .2012;1-20.
- ↑ 5.0 5.1 Boysen G ,Krarup LH, Zeng XZ et al. ExStroke pilot trial of the effect of repeated instructions to improve physical activity after ischemic stroke:a multinational randomized controlled clinical trial BMJ 2009;339:1-8-
ראו גם
- לנושא הקודם פעילות גופנית לחולים במחלת כלי דם היקפית - Physical activity for patients with peripheral vascular disease
- לנושא הבא: פעילות גופנית ופרפור עליות - Physical activity and atrial fibrillation