כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "חיך שסוע - Cleft palate"
| (16 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך= [[משתמש:צח שרוני|ד"ר צח שרוני]] |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | + | {{הרחבה|התפתחות הילד}} | |
| + | {{ראו גם|שפה שסועה - Cleft lip}} | ||
| + | חיך שסוע הוא מום מולד בו החיך, המהווה את גג הלוע ורצפת האף, בלתי שלם, במידה חלקית או מלאה. לשם דיבור תקין דרושה חסימה מלאה של מעבר אויר מחלל הפה אל האף. כאשר תפקוד השרירים לא מושלם, בורח אויר מהפה אל האף ויוצר הפרעות בהיגוי, מצב הנקרא אי-ספיקת החיך. | ||
| + | הנסיבות המביאות להיווצרות מום זה אינן ברורות, אך קיים מרכיב גנטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו. הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע | ||
| − | חיך שסוע | + | [[קובץ:Cleft_palate_incom.JPG|200px|thumb|left|חיך שסוע חלקי (כולל חיך רך וחיך קשה)]] |
| − | [[קובץ: | + | [[קובץ:Cleft_palate_comp.JPG|200px|thumb|left|חיך שסוע מלא (כולל חיך רך, חיך קשה ורכס השיניים)]] |
| − | == | + | ==אפידימיולוגיה== |
| + | חיך שסוע מופיע באחת מתוך אלפיים לידות, בכלל האוכלוסיות, ושכיח יותר בבנות. | ||
| + | ארבעים אחוזים ממקרי החיך השסוע מופיעים כחלק מתסמונת. התסמונת השכיחה ביותר היא [[תסמונת פייר רובין]] (Pierre Robin sequence), הכוללת סנטר קטן ואחורי וצניחה אחורית של הלשון. בתסמונות אחרות קיימת מעורבות של הלב, הגפיים, הגולגולת ועוד. | ||
| + | כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד. כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע. | ||
| + | |||
| + | ==אתיולוגיה== | ||
| + | |||
| + | לחיך, המהווה את גג הפה, שני חלקים: החלק האחורי הוא החיך הרך, ובקצהו הענבל והוא מורכב משרירים. החלק הקדמי הוא החיך הקשה, והוא מורכב מעצם. בשלב מוקדם של ההתפתחות העוברית קיימות שתי לוחיות עצם המופרדות על ידי הלשון. בהמשך הלשון קטנה ונסוגה, ומאפשרת ללוחיות העצם להיפגש במרכז וליצור את החיך השלם. כאשר מפגש זה לא קורה, נוצר שסע בחיך. חוסר האיחוי של שרירי החיך בקו האמצע גורם למנח לא תקין שלהם ולחוסר ניקוז של האוזן התיכונה על ידי התעלה המקשרת בין האוזן ללוע. כתוצאה מכך מופיעה הצטברות נוזלים המביאה לאירועים חוזרים של [[דלקות אוזניים]] עד כדי [[ירידה בשמיעה]]. | ||
| − | + | הנסיבות המביאות להיווצרות מום זה אינן ברורות, אך קיים מרכיב גנטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו. | |
| − | |||
| − | הנסיבות המביאות להיווצרות מום זה אינן ברורות, אך קיים מרכיב | ||
| − | == | + | ==קליניקה== |
| − | + | כאשר החיך שלם נמנע מעבר של מזון ונוזלים מחלל הפה אל חלל האף. לשם דיבור תקין דרושה חסימה מלאה של מעבר אויר מחלל הפה אל האף. שרירי החיך פועלים בזמן הדיבור ומניעים את החיך הרך בכיוון עליון ואחורי, עד כדי סגירה מלאה של מעבר אויר. כאשר תפקוד השרירים לא מושלם, בורח אויר מהפה אל האף ויוצר הפרעות בהיגוי, מצב הנקרא אי-ספיקת החיך. | |
| − | == | + | ==אבחנה== |
| − | אבחון טרום לידתי נעשה בזמן | + | אבחון טרום לידתי נעשה בזמן ה[[סקירות עובריות|סקירות העובריות]]. מקרי החיך השסוע קשים לאבחון, ושסעים בחיך הרך לא נראים בזמן הסקירה. במידה ולא בוצעה [[אבחנה טרום לידתית]], מבוצעת האבחנה בזמן בדיקת רופא הילדים בבית החולים מיד לאחר הלידה כאשר מדובר בחיך שסוע. עם ביצוע האבחנה, יש לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת רופא במרפאת השסעים או במערך לעיוותי הפנים. |
| − | עם ביצוע האבחנה יש לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת רופא במרפאת השסעים או במערך לעיוותי הפנים. | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד. | + | הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים (Orthodontist), קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד. |
| − | הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו. לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים | + | הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו. לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים על פי הגיל: |
*מהלידה: לימוד האכלה מותאמת עם בקבוק ייעודי. | *מהלידה: לימוד האכלה מותאמת עם בקבוק ייעודי. | ||
| − | |||
*10 חודשים עד 18 חודשים: ניתוח תיקון חיך שסוע. הכנסת צינוריות לאוזניים במידת הצורך. | *10 חודשים עד 18 חודשים: ניתוח תיקון חיך שסוע. הכנסת צינוריות לאוזניים במידת הצורך. | ||
| − | |||
*שנתיים עד 4 שנים: מעקב קלינאית תקשורת לווידוא התפתחות תקינה של הדיבור. ריפוי בדיבור במידת הצורך. | *שנתיים עד 4 שנים: מעקב קלינאית תקשורת לווידוא התפתחות תקינה של הדיבור. ריפוי בדיבור במידת הצורך. | ||
| − | |||
*4 שנים עד 6 שנים: הערכת תפקוד החיך הרך וניתוח לשיפור תפקודו במקרה הצורך. | *4 שנים עד 6 שנים: הערכת תפקוד החיך הרך וניתוח לשיפור תפקודו במקרה הצורך. | ||
| − | |||
*6 שנים עד 9 שנים: טיפול אורטודונטי ליישור השיניים | *6 שנים עד 9 שנים: טיפול אורטודונטי ליישור השיניים | ||
| − | |||
*8 שנים עד 10 שנים: ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך | *8 שנים עד 10 שנים: ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך | ||
| − | |||
*9 שנים עד 15 שנה: המשך טיפול אורטודונטי | *9 שנים עד 15 שנה: המשך טיפול אורטודונטי | ||
| + | *17 שנים: ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוניתוחי) | ||
| − | + | יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה מיוחדת של הצורך ומועד הטיפולים השונים. | |
| − | + | ===ניתוח תיקון השסע בחיך=== | |
| − | + | ניתוח תיקון השסע בחיך מצליח למנוע בריחת אויר לאף בכשמונים אחוזים כאשר החיך שלם. במחצית מעשרים האחוזים הנותרים ניתן לפתור את בעיית ההיגוי על ידי ריפוי בדיבור. בשאר המקרים יש צורך בניתוח, הנעשה לאחר הערכת רופא אף אוזן גרון וקלינאית תקשורת וביצוע בדיקות לתפקוד שרירי החיך כגון [[אנדוסקופיה]] (Endoscopy), צפייה ישירה בסיב אופטי או [[פלואורוסקופיה]] (Fluoroscopy)-שיקוף [[רנטגן]] בזמן בליעה ודיבור. | |
| − | |||
| − | כאשר החיך שלם | ||
| − | ניתוח | + | ===ניתוח לתיקון עמדת הלסתות=== |
| − | + | במקרים רבים לילדים עם חיך שסוע או שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאי שיוויון של הפנים. בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה על ידי מנתח פה ולסת. | |
| − | במקרים | + | ===ניתוח אף=== |
| + | במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של אף. האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא שיוויונית, גם בשל הלסת הלא שיוויונית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה. ניתוח לתיקון המראה החיצוני של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע"י מנתח פלסטי, מנתח פה ולסת ומנתח אף אוזן גרון. | ||
| − | == | + | ==פרוגנוזה== |
| − | + | ==דגלים אדומים== | |
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery | + | <blockquote> |
| + | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| + | * Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery | ||
| + | * Grabb & Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery | ||
| + | * Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip | ||
| + | * Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and reconstructive surgery, October 2011 | ||
| + | </div> | ||
| + | </blockquote> | ||
| − | + | ==קישורים חיצוניים== | |
| − | + | {{ייחוס|[[משתמש:צח שרוני|ד"ר צח שרוני]]}} | |
| − | + | [[קטגוריה: אף אוזן גרון]] | |
| − | + | [[קטגוריה: ילדים]] | |
| + | [[קטגוריה: משפחה]] | ||
| + | [[קטגוריה: פלסטיקה]] | ||
| + | [[קטגוריה: רפואת הפה והשיניים]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:55, 17 בדצמבר 2018
| חיך שסוע | ||
|---|---|---|
| Cleft palate | ||
| יוצר הערך | ד"ר צח שרוני | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – התפתחות הילד
ראו גם – שפה שסועה - Cleft lip
חיך שסוע הוא מום מולד בו החיך, המהווה את גג הלוע ורצפת האף, בלתי שלם, במידה חלקית או מלאה. לשם דיבור תקין דרושה חסימה מלאה של מעבר אויר מחלל הפה אל האף. כאשר תפקוד השרירים לא מושלם, בורח אויר מהפה אל האף ויוצר הפרעות בהיגוי, מצב הנקרא אי-ספיקת החיך. הנסיבות המביאות להיווצרות מום זה אינן ברורות, אך קיים מרכיב גנטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו. הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע
אפידימיולוגיה
חיך שסוע מופיע באחת מתוך אלפיים לידות, בכלל האוכלוסיות, ושכיח יותר בבנות. ארבעים אחוזים ממקרי החיך השסוע מופיעים כחלק מתסמונת. התסמונת השכיחה ביותר היא תסמונת פייר רובין (Pierre Robin sequence), הכוללת סנטר קטן ואחורי וצניחה אחורית של הלשון. בתסמונות אחרות קיימת מעורבות של הלב, הגפיים, הגולגולת ועוד. כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד. כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.
אתיולוגיה
לחיך, המהווה את גג הפה, שני חלקים: החלק האחורי הוא החיך הרך, ובקצהו הענבל והוא מורכב משרירים. החלק הקדמי הוא החיך הקשה, והוא מורכב מעצם. בשלב מוקדם של ההתפתחות העוברית קיימות שתי לוחיות עצם המופרדות על ידי הלשון. בהמשך הלשון קטנה ונסוגה, ומאפשרת ללוחיות העצם להיפגש במרכז וליצור את החיך השלם. כאשר מפגש זה לא קורה, נוצר שסע בחיך. חוסר האיחוי של שרירי החיך בקו האמצע גורם למנח לא תקין שלהם ולחוסר ניקוז של האוזן התיכונה על ידי התעלה המקשרת בין האוזן ללוע. כתוצאה מכך מופיעה הצטברות נוזלים המביאה לאירועים חוזרים של דלקות אוזניים עד כדי ירידה בשמיעה.
הנסיבות המביאות להיווצרות מום זה אינן ברורות, אך קיים מרכיב גנטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.
קליניקה
כאשר החיך שלם נמנע מעבר של מזון ונוזלים מחלל הפה אל חלל האף. לשם דיבור תקין דרושה חסימה מלאה של מעבר אויר מחלל הפה אל האף. שרירי החיך פועלים בזמן הדיבור ומניעים את החיך הרך בכיוון עליון ואחורי, עד כדי סגירה מלאה של מעבר אויר. כאשר תפקוד השרירים לא מושלם, בורח אויר מהפה אל האף ויוצר הפרעות בהיגוי, מצב הנקרא אי-ספיקת החיך.
אבחנה
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות העובריות. מקרי החיך השסוע קשים לאבחון, ושסעים בחיך הרך לא נראים בזמן הסקירה. במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן בדיקת רופא הילדים בבית החולים מיד לאחר הלידה כאשר מדובר בחיך שסוע. עם ביצוע האבחנה, יש לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת רופא במרפאת השסעים או במערך לעיוותי הפנים.
טיפול
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים (Orthodontist), קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד. הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו. לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים על פי הגיל:
- מהלידה: לימוד האכלה מותאמת עם בקבוק ייעודי.
- 10 חודשים עד 18 חודשים: ניתוח תיקון חיך שסוע. הכנסת צינוריות לאוזניים במידת הצורך.
- שנתיים עד 4 שנים: מעקב קלינאית תקשורת לווידוא התפתחות תקינה של הדיבור. ריפוי בדיבור במידת הצורך.
- 4 שנים עד 6 שנים: הערכת תפקוד החיך הרך וניתוח לשיפור תפקודו במקרה הצורך.
- 6 שנים עד 9 שנים: טיפול אורטודונטי ליישור השיניים
- 8 שנים עד 10 שנים: ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך
- 9 שנים עד 15 שנה: המשך טיפול אורטודונטי
- 17 שנים: ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוניתוחי)
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה מיוחדת של הצורך ומועד הטיפולים השונים.
ניתוח תיקון השסע בחיך
ניתוח תיקון השסע בחיך מצליח למנוע בריחת אויר לאף בכשמונים אחוזים כאשר החיך שלם. במחצית מעשרים האחוזים הנותרים ניתן לפתור את בעיית ההיגוי על ידי ריפוי בדיבור. בשאר המקרים יש צורך בניתוח, הנעשה לאחר הערכת רופא אף אוזן גרון וקלינאית תקשורת וביצוע בדיקות לתפקוד שרירי החיך כגון אנדוסקופיה (Endoscopy), צפייה ישירה בסיב אופטי או פלואורוסקופיה (Fluoroscopy)-שיקוף רנטגן בזמן בליעה ודיבור.
ניתוח לתיקון עמדת הלסתות
במקרים רבים לילדים עם חיך שסוע או שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאי שיוויון של הפנים. בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה על ידי מנתח פה ולסת.
ניתוח אף
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של אף. האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא שיוויונית, גם בשל הלסת הלא שיוויונית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה. ניתוח לתיקון המראה החיצוני של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע"י מנתח פלסטי, מנתח פה ולסת ומנתח אף אוזן גרון.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery
- Grabb & Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery
- Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip
- Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and reconstructive surgery, October 2011