האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6780 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6780 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "צריכת חלב ומוצריו - היבטים בריאותיים - Health aspects of dairy product consumption"

מתוך ויקירפואה
 
(154 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
 
|תמונה=
 
|תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
−
|שם עברי= צריכת חלב ומוצריו - היבטים בריאותיים
+
|שם עברי= צריכת חלב ומוצריו - היבטים בריאותיים  
−
|שם לועזי= Health aspects of dairy product consumption
+
|שם לועזי= Health aspects of dairy product consumption
 
|שמות נוספים=
 
|שמות נוספים=
 
|ICD-10=
 
|ICD-10=
 
|ICD-9=
 
|ICD-9=
 
|MeSH=
 
|MeSH=
−
|יוצר הערך= ד"ר מיכל גילאון - מועצת החלב
+
|יוצר הערך= [[משתמש:יאיר יודפת|פרופ' יאיר יודפת]]{{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
−
{{הרחבה|חלב}}
+
{{הרחבה|ערכים=[[חלב]], [[תזונה]]}}
−
==מוצרי חלב ואוסטיאופורוזיס==
+
חסידי החלב ומוצריו טוענים שהם חיוניים ביותר לבריאות העצם, לחוזק השרירים, לעור בריא, להגנה מ[[השמנה]], מ[[סוכרת]] מ[[מחלות לב וכלי דם]] (Cardiovascular) ומ[[סרטן]].
  
−
הסידן הוא מינרל החיוני לתפקודים רבים בגוף. אחד התפקידים החשובים והידועים ביותר שלו הוא בניית העצם בתקופת הגדילה, ושמירה עליה בהמשך החיים.
+
מצד שני, יש הטוענים שחלב הוא הדבר הגרוע ביותר במזון, שחלב ומוצריו גורמים לסרטן, למחלות לב, לבעיות בעצם ולכל שאר מרעין בישין (Deep troubles) ותחלואות. בכתבות באינטרנט ואף בשידורי רדיו וטלוויזיה יוצאים כל מיני רופאים, בעיקר אלטרנטיביים ו"מדענים" אחרים, בחרי אף כנגד צריכת חלב ומוצריו.  
  
−
אוסטאופורוזיס היא בעיה רווחת בבריאות הציבור, ושכיחותה עולה ככל שאוכלוסיית העולם גדלה ומאריכה ימים.
+
על ידי מחקרים ניתן לבדוק אחת לאחת את הטענות האלו: חלב ומוצריו הם מקור  ל[[סידן]], והם כוללים [[ויטמין D]]. הם גם מקור לעוד חומרי מזון אחרים כמו [[אשלגן]] ו[[מגנזיום]], ולהם השפעות על בריאות העצם. למרכיבים ביו-אקטיביים (Bioactive) שנמצאים במוצרי חלב, כמו החלבון הבסיסי, יש תפקיד במטבוליזם של העצם.
  
−
הסיכון לחלות באוסטאופורוזיס במהלך החיים הוא 50%-40% בנשים ו- 22%-13% בגברים. צפיפות עצם נמוכה היא גורם סיכון חשוב לשברים אוסטיאופורוטיים . צפיפות המינרלים בעצם לאחר המנופאוזה תלויה בשיא מסת העצם (כאשר לפחות 90% משיא מסת העצם מושגת עד גיל 18) ובמידת איבוד העצם – שניהם גורמים חשובים במידה שווה כגורם סיכון לשברים בהמשך החיים.
+
ההשפעה של חלב ומוצריו על בריאות העצם מבוססת על ראיות ממחקרים אקראיים ומבוקרים שבהם נמצאו השפעות חיוביות על מסת העצם בגיל הילדות ובהתבגרות ועל התפתחות תקינה של העצם. לא נמצאה כל השפעה של צריכת חלב על הגדלת הסיכון ל[[שבר אוסטאופורוטי|שברים אוסטאופורוטיים]] כמו של [[שבר מפרק הירך|מפרק הירך]]. קיימות ראיות ממחקרים רבים שצריכת חלב ומוצריו, בעיקר דלי שומן, גם לאחר בישול או פסטור, נמצאת ביחס הפוך לסיכוי לפתח [[טרשת עורקים]], [[יתר לחץ דם]], [[מחלה כלילית]], [[שבץ מוחי]] ו[[סוכרת מסוג 2]].
  
−
העובדה שחלב ומוצרי חלב מהווים מקור טוב לסידן ולרכיבי תזונה נוספים הנחוצים לבריאות העצם ידועה זה שנים רבות, דבר המתבטא בהנחיות התזונתיות של ארגוני הבריאות ברחבי העולם.
+
תוצאות מחקר פרוספקטיבי רב-משתתפים שנערך במדינות רבות באירופה מראות שצריכת חלב ומוצריו אינה מעלה את הסיכון לסרטן ומורידה את הסיכון לסרטן במערכת העיכול. זאת פרט לצריכה מוגזמת של חלב ומוצריו (בעיקר עתירי שומן כמו גבינות קשות שמהוות מקור מזון שכיח באירופה), שקשורה בעליית מה של הסיכון ל[[סרטן הערמונית]] ו[[סרטן השד|השד]] - שניהם סוגי סרטן שקשורים בעיקר בהשפעות הורמונליות.
  
−
===מוצרי חלב ובריאות העצם - סקירת מחקרים===
+
המסקנה היא שצריכת חלב ומוצריו תורמת לבריאות אבל בתנאי שיהיו דלי שומן, וההמלצה כוללת גם הימנעות מיוגורטים עתירי שומן וגבינות רכות וקשות עתירות שומן. 
  
−
בסקירה של המחקרים, שהעריכו את הקשר בין צריכת מוצרי חלב ובריאות העצם, ב- 7 מתוך 7 המחקרים הקליניים וב- 25 מתוך 32 המחקרים התצפיתיים, נמצאה השפעה חיובית של צריכת מוצרי חלב על תכולת המינרלים בעצם (Bone mineral content, BMC) ועל צפיפות המינרלים בעצם (Bone mineral density, BMD) באזור אחד או יותר בשלד , . מאז פורסמו 3 מחקרים קליניים נוספים שבדקו את השפעת מוצרי החלב על BMC ו- BMD בילדים ומחקר אחד בנשים לאחר המנופאוזה; בכל הארבעה נמצאה השפעה חיובית על המינרליזציה של העצם.
+
==הרכב חלב פרה וההנחיות לצריכתו==
 +
חלב מעובד ומפוסטר מתוכנן להכיל כמויות משתנות של שומן. ב-250 מ"ל (מיליליטר) של חלב שמכיל 2% שומן יש 285 מ"ג (מיליגרם) סידן שמייצגים 22-29% מהמינון היומי המומלץ למבוגרים. חלב מכיל 8 גרם של חלבון וחומרים מזינים נוספים (טבעיים או מעושרים), [[ויטמין A]]{{כ}}, [[ויטמין B12]],{ {כ}}ויטמין D, [[ויטמין K]], [[ביוטין]] (Biotin), אשלגן, מגנזיום, [[יוד]], [[ויטמין B2|ריבופלבין]] (ויטמין B2), [[סלניום]] ו[[תיאמין]] (ויטמין B1).
  
−
ההשפעה של תוספי סידן על צפיפות העצם בילדים נבדקה במטה-אנליזה, שכללה 19 מחקרים קליניים. נמצא כי לתוסף סידן קיימת השפעה קטנה על צפיפות המינרלים בעצם הירך העליונה ועל סך תכולת המינרלים בעצמות הגוף, וכי אין לו השפעה על צפיפות המינרלים בעצמות הירך, הצוואר ועמוד השדרה. אולם, רבים מהמחקרים הקליניים בסקירה זו לא כללו קבוצת ביקורת של צריכה נמוכה של סידן, מה שיכול להשפיע על התוצאות - זאת, מאחר שההשפעה של הסידן משמעותית מערך סף מסוים, ולתוספת סידן מעבר לכך יש השפעה נוספת קטנה בלבד. עובדה זו תואמת לממצאים של מטה-אנליזה אחרת, שכללה 21 מחקרי התערבות מבוקרים, ובה נמצא כי עלייה בצריכת סידן ממוצרי חלב או מתוספים, עם וללא תוספת ויטמין D, מעלה באופן משמעותי את תכולת המינרלים בעצמות, בכל הגוף ובעמוד השדרה בילדים עם צריכה בסיסית נמוכה של סידן, בעוד לא נמצאה השפעה בילדים עם צריכה תקינה של סידן לפני המחקר.
+
כמות הסידן שנספגת בגוף שנויה במחלוקת. בסקירת ספרות שפורסמה בשנת 2000 נמצא שעבור בני אדם אין לסידן בחלב ומוצריו יעילות גדולה יותר מאשר מלחי סידן ממקור אחר אבל ספיגתו טובה בהרבה מספיגת סידן שמקורו בתרד או בצמחים אחרים, שבהם קיים ריכוז גבוה של [[אוקסלט]] (Oxalate) שמעכב את ספיגתו במעי{{הערה|שם=הערה1|Gueguen L, Pointillart A. The bioavailability of dietary calcium. J Am Coll Nutr. 2000;19(Suppl. 2):119S-136S.}}.
  
−
עד היום לא נעשה כל מחקר קליני, שהעריך את צריכת מוצרי החלב והסיכון לשברים, אלא מחקרים אפידמיולוגיים בלבד.
+
בהנחיות משרד הבריאות משנת 2009 קיימת המלצה על [[הנקה]] בלעדית עד גיל 4 חודשים, במקום 6 חודשים, על דחייה במתן מוצרי חלב לתינוקות עד גיל 9 חודשים וחשיפה לטעימות מזון מהשבוע ה-26 לחיי התינוק. עוד קובעות ההמלצות כי חלב סויה אינו מונע [[אלרגיה|אלרגיות]].
  
−
בסקירת ספרות נמצא ב- 5 מתוך 8 מחקרים תצפיתיים4, כי צריכת מוצרי חלב קשורה לירידה בסיכון לשברים במבוגרים.
+
==הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין בריאות העצם==
 +
{{הרחבה|אוסטאופורוזיס}}
  
−
במטה-אנליזה של מחקרים פרוספקטיביים וקליניים, תוספי סידן לבד לא שינו באופן ניכר את הסיכון לשברים באגן, בקרב נשים או גברים . לעומת זאת, בשני ניתוחי-על, שכללו מחקרים שבהם ניתנה תוספת ויטמין D, נמצא כי תוספת ויטמין D מורידה את הסיכון לשברים בכ- 20%, רק כאשר היא ניתנת יחד עם תוספת סידן.
+
לחלב ומוצריו יש השפעה חיובית על [[צפיפות העצם]]. קורלציה מובהקת נמצאה בין צריכת חלב ומוצריו לבין תוכן המינרלים וצפיפות העצם בנערות מתבגרות ללא כל השפעה על צריכת סידן ממקורות אחרים{{הערה|שם=הערה2|Esterle L, Sabatier JP, Guillon-Metz F, et al. Milk, rather than other foods, is associated with vertebral bone mass and circulating IGF-1 in female adolescents. Osteoporos Int. 2009;20:567-575.}}. במחקר אחר נמצא שחלבון החלב מעלה את צפיפות העצם, ומפחית את ההפרשה בשתן של סמנים שמעידים על דיכוי ישיר של ספיגה חוזרת מתווכת-אוסטאוקלסטים (Osteoclasts){{הערה|שם=הערה3|Morita Y, Ono A, Serizawa A, et al. Purification and identification of lactoperoxidase in milk basic protein as an inhibitor of osteoclastogenesis. J Dairy Sci. 2011;94:2270-2279.}}. כתוצאה מכך, קיימת ירידה במספר האוסטאוקלסטים שיצירתם מעוכבת גם על ידי האנזים לקטופרוקסידאז (Lactoperoxidase) שנמצא בחלב.
−
משילוב תוצאות המחקרים האלה מוכחת יעילותה של  תוספת  800-700 יחב"ל ויטמין D3 יחד עם 1000-1200 מ"ג סידן.
 
  
−
===ספיגת סידן ממוצרי חלב===
+
קיימת אי בהירות לגבי הקשר בין צריכת סידן לבין הסיכון לשברים, בעיקר של מפרק הירך. גורמי הסיכון לשברים הם גיל מבוגר, מגדר נקבה, משקל נמוך, היעדר [[פעילות גופנית]], תרופות פסיכוטרופיות (Psychotropic) וחוסר ב[[אסטרוגן]] בנשים. גורמי סיכון נוספים לשברים במפרק הירך הם [[אלכוהול]], [[קפה]] ו[[עישון]]. מטרת מחקר בן 12 שנה שנערך בארצות הברית הייתה לבדוק את תְּקֵפוּת הייעוץ לנשים להגביר את צריכת החלב למניעת [[אוסטאופורוזיס]]{{הערה|שם=הערה4|Feskanich D, Willett WC, Stampfer MJ, et al. Milk, dietary calcium, and bone fractures in women: A 12-year prospective study. Am J Public Health 1997;87:992-997.}}. התוצאות הראו שהוספת סידן במינון תרופתי יכולה אמנם למנוע שברים אוסטאופורוטיים בעצמות מסויימות, אך מניעת שברים במפרק הירך ובזרוע אינה מושפעת כנראה על ידי צריכה מוגברת של סידן. מחקר זה הורחב לעיבוד פרוספקטים של 18 שנים בקרב 72,337 נשים לאחר [[גיל המעבר]] (Postmenopausal){{הערה|שם=הערה5|Feskanich D, Willett WC, Colditz GA. Calcium, vitamin D, milk consumption, and hip fractures: A prospective study among postmenopausal women. Am J Clin Nutr. 2003;77:504-511.}}. צריכת המזון ו[[תוספי תזונה|תוספי התזונה]] נבדקו בבסיס ועודכנו פעמים מספר במעקב. בתקופה זאת אירעו 603 שברים של מפרק הירך כתוצאה מחבלות בינוניות. לא נמצא כל קשר בין הצריכה הכללית של סידן או חלב בסיכון לשברים אלו. מצד שני, צריכה בלתי מספקת של ויטמין D הייתה קשורה בסיכון, אמנם נמוך, לשברים אוסטאופורוטיים של הירך.
  
−
קיימת טענה שצריכת חלב ומוצרי חלב מגבירה את איבוד הסידן מהגוף ומעלה את הסיכון לאוסטיאופורוזיס. טענה זו מתייחסת לרוב לתכולת החלבון והנתרן שבמוצרי החלב, ולפיה, צריכה גבוהה של נתרן ושל חלבונים, ממקור צמחי או מהחי, יכולה להגביר את הפרשת הסידן בשתן. אולם, השפעה שלילית זו נצפתה רק במקרים שבהם צריכת הסידן נמוכה. כלומר, לתזונה עשירה בחלבון, המכילה כמות מתאימה של סידן (כמו תזונה הכוללת מוצרי חלב), אין השפעה שלילית על בריאות העצם. מספר מחקרים הראו שסידן ממוצרי חלב נספג היטב ונשאר בגוף , . יתרה מכך, גם כאשר צריכת הסידן נמוכה, היחס בין כמות הסידן לכמות החלבון והנתרן בחלב הוא כה גבוה, כך שהוא גורם למאזן סידן חיובי5.
+
גם בעיבוד מטה-רגרסיבי של 15 מחקרים אקראיים שפורסם ב-2011, לא נמצאה כל ראיה על קשר בין שינויים בצפיפות המינרלים בעצם לבין הירידה בסיכון לשברים באנשים שקיבלו תוספות סידן עם או בלי ויטמין D{{כ}}{{הערה|שם=הערה6|Rabenda V, Bruyere O, Reginster JY. Relationship between bone mineral density changes and risk of fractures among patients receiving calcium with or without vitamin D supplementation: A meta-regression. Osteoporos Int 2011;22:893-901.}}. בסקירה רחבה בנושא זה הייתה המסקנה (מבוססת על מחקרים מבוקרים) שתוספת של סידן אינה מורידה באופן משמעותי את הסיכון לשברים בנשים לאחר גיל המעבר, אם כי תיתכן השפעה טובה על מניעת שברים בנשים ששמרו על דבקות בטיפול{{הערה|שם=הערה7|Spangler M, Phillips BB, Ross MB, et al.. Calcium supplementation in postmenopausal women to reduce the risk of osteoporotic fractures. Am J Health Syst Pharm. 2011;68:309-318}}.
  
−
מעבר לכך, במחקרים נמצא כי צריכה גבוהה של חלבון, נוסף על מוצרי החלב, מונעת איבוד מסת עצם במבוגרים,  ומשפרת את צפיפות העצם במתבגרים . ככל הנראה, העלייה בכמות הסידן המופרשת בשתן נובעת כתוצאה משיפור ספיגת הסידן מהמעי ולא מאיבוד סידן מהעצם.
+
בסיכום של סקירה ארוכה{{הערה|שם=הערה8|Caroli A, Poli A, Ricotta D, et al. Invited review: Dairy intake and bone health: a viewpoint from the state of the art. J Dairy Sci. 2011;94:5249-62.}}, שפורסמה בשנת 2011 נכתב:
 +
:"כולם מסכימים שלסידן ולוויטמין D יש תפקיד מפתח בבריאות העצם. המטבוליזם של העצם מושפע מכמה גורמים גנטיים, הורמונליים, פיזיולוגיים ו[[תזונה|תזונתיים]]. גורמים רבים יכולים להטות את תוצאות המחקרים השונים ובעיקר הרטרוספקטיביים שמבוססים על דיווחים אישיים של צריכת חלב ומוצריו. גם מוצרי חלב מועשרים יכולים לתרום לתוצאות שונות כאשר משווים מחקרים שנערכו במדינות שמאופיינות בשימוש שונה במוצרים אלו באוכלוסיות שלהן. גם למבחר הרב של מוצרי החלב יש להתייחס כאשר בודקים את כמות הזמינות הביולוגית של חומרי המזון שיכולים להשפיע על בריאות העצם."
  
−
לסיכום, על אף האמונה הרווחת כי דיאטות עתירות חלבון (בעיקר חלבון מן החי) גורמות לבריחת סידן מהעצמות והפרשתו בשתן, דיאטות אלה קשורות למעשה במסת עצם גבוהה יותר ובפחות שברים כאשר צריכת הסידן מתאימה.
+
עם כל זאת, אפשר להסיק כמה מסקנות כלליות: הראשונה, חלב ומוצריו הם המקור הטוב ביותר לסידן וחומרי מזון נוספים כמו אשלגן ומגנזיום שלהם השפעות חשובות על בריאות העצם. למרכיבים ביו-אקטיביים שנמצאים במוצרי חלב כמו החלבון הבסיסי יש תפקיד חיוני במטבוליזם של העצם. לצריכת סידן יש השפעות חיוביות וחיוניות על מסת העצם בגיל הילדות, ובהתבגרות - על התפתחות תקינה של העצם. ההשפעה החיובית של חלב ומוצריו על בריאות העצם מבוססת על ראיות ממחקרים אקראיים ומבוקרים, וזאת בניגוד לפרסומים מנוגדים, כולל עבודות שערכן המדעי מוטל בספק, שמספקים הוכחה מוגבלת על השפעות שליליות של צריכת חלב ומוצריו ועל סיכון מוגבר לשברים. חלב הוא המקור הטוב ביותר ובעל הזמינות הביולוגית הטובה ביותר והזולה של סידן.
  
−
===זרחן וספיגת סידן ===
+
==הקשר בין צריכת חלב ומוצריו ובין טרשת עורקים, מחלה כלילית, יתר לחץ דם וסוכרת מסוג 2==
 +
===טרשת עורקים===
 +
חלב רגיל עתיר שומן מכיל שומנים רוויים ולכן "הואשם" בכך שהוא תורם ל[[טרשת עורקים]]. ההנחיות כיום ממליצות על צריכת חלב דל שומן. עם זאת, הנתונים שיש בידינו כיום סותרים את ההנחה שחלב עתיר שומן קשור בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר בגלל ההרכב הסבוך של חומצות השומן. במחקר Women's Health האמריקאי לא נמצא כל קשר בין צריכת חלב עתיר שומן לבין מחלה כלילית{{הערה|שם=הערה9|Ascherio A, Hennekens C, Willett WC, et al. Prospective study of nutritional factors, blood pressure, and hypertension among US women. Hypertension. 1996;27:1065-1072.}}. קיימים דיווחים שצריכת מוצרי חלב עתירי שומן משנה את חלקיקי ה[[LDL|כולסטרול מסוג LDL]]{{כ}} (Low-density Lipoprotein cholesterol) לחלקיקים גדולים יותר ומפחית את הסיכון לטרשת עורקים, ומעלה את רמת ה[[HDL|כולסטרול מסוג HDL]]{{כ}} (High-density Lipoprotein cholesterol) בסרום עם ירידה בהיארעות למחלה כלילית. ב-Main-Syracuse Longitudinal Study האמריקאי נמצא שצריכת חלב ומוצריו נמצאה ביחס קווי והפוך עם מהירות גל הפעימה (PWV{{כ}}, Pulse Wave Velocity) (מדד לקשיות העורקים), עם לחץ הפעימה (PP{{כ}}, Pulse Pressure) ועם לחץ הדם הסיסטולי לאחר תקנון לגורמים דמוגרפיים, קרדיווסקולריים ותזונתיים{{הערה|שם=הערה10|Crichton GE, Elias MF, Dore GA, et al. Relations between dairy food intake and arterial stiffness pulse wave velocity and pulse pressure. Hypertension. 2012;59:1044-1051.}}.
  
−
טענה נוספת מתייחסת לכמות הזרחן במוצרי בחלב העלולה לגרום להפרשה מוגברת של סידן בשתן. במחקרים נמצא, כי לצריכת זרחן השפעה מועטה ושולית על מאזן הסידן הכולל, וכי שינויים בצריכת הזרחן לא משפיעים על ספיגת הסידן, בייחוד כאשר כמות הסידן במזון תקינה. לזרחן יש השפעה על הגברת הספיגה החוזרת של הסידן בנפרון, ועל הגברת הכניסה של הסידן לעצם. כך שבפועל, ספיגה משולבת של סידן וזרחן (כמו במוצרי החלב) מעלה את כניסת הסידן לעצם, ומפחיתה את הפרשתו בשתן17,18.
+
===מחלה כלילית===
 +
דיווחים ממחקרים פרוספקטיביים וממטה-אנליזות מצביעים על כך שלצריכת חלב, בעיקר דל שומן ומוצריו, יש השפעה על מניעת [[מחלה כלילית]]. לצריכת חלב ומוצריו (חלב, חלב שמן, חלב רזה, גבינה ויוגורט) במעקב של 13 שנים אחרי 33,625 גברים ונשים לא הייתה כל השפעה מובהקת על הסיכון הכלילי או שבץ מוחי{{הערה|שם=הערה11|Dalmeijer GW, Struijk EA, van der Schouw YT, et al. Dairy intake and coronary heart disease or stroke-a population-based cohort study. Int J Cardiol. 2012;  pril 4 (ahead of print). PMID 22483419.}}. קיום יתר לחץ דם באנשים אלו היה אמנם קשור במגמה להחמרה, אבל באלו ללא יתר לחץ דם נמצאה מגמה לסיכון נמוך יותר. במחקר נוסף של Netherlands Cohort שכלל 120,852 משתתפים, גברים ונשים בגילאי 25-69, נמצא לאחר מעקב של 10 שנים שצריכת חלב (חלב, גבינה וחמאה) הייתה קשורה בעלייה לא מובהקת בסיכון ל[[אי ספיקת לב]] ותמותה כללית אבל רק בנשים שצרכו חלב עתיר שומן או חמאה{{הערה|שם=הערה12|Goldbohm RA, Chorus AM, Galindo-Grace F, et al. Dairy consumption 10-y total and cardiovascular mortality: a prospective cohort study in the Netherlands. Am J Clin Nutr. 2011;93:615-627.}}. לעומת זאת, צריכת יוגורט עתיר שומן נמצאה בקשר הפוך עם התמותה הכללית אבל לא עם שבץ מוחי. דיווחים ממחקרים נוספים הצביעו על כך שצריכת חלב דל שומן לעומת חלב עתיר שומן מורידה במידה קטנה אבל מובהקת את הסיכון היחסי להיארעות של מחלה כלילית ותמותה כללית.
  
−
===אוסטיאופורוזיס היא מחלה מורכבת===
+
===יתר לחץ דם===
 +
במחקר חתך (Cross-sectional) של NHLBI'S{{כ}} (National Heart Lung and Blood Institute's family heart Study), בקרב 4,794 אנשים בגיל ממוצע של 62.2, עם או ללא סיכון גבוה למחלה כלילית, נמצא יחס הפוך ומובהק להיארעות של [[יתר לחץ דם]] בצריכה גדולה של חלב לעומת צריכה נמוכה{{הערה|שם=הערה13|Djousse L, Pankow JS, Hunt SC, et al. Influence of saturated fat and linoleic acid on the association between intake of dairy products and blood pressure. Hypertension. 2006;48:335-341.}}. במחקר ארוך-טווח שכלל 2,290 אנשים בגילאי 55-80 עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה, נמצא יחס הפוך ומובהק בין צריכת חלב דל שומן ברבעון העליון לירידה בלחץ הדם לעומת הצריכה ברבעון התחתון, או לעומת צריכת חלב עתיר שומן{{הערה|שם=הערה14|Toledo E, Dlgado-Rodriguez M, Estruch R, et al. Low-fat dairy products and blood pressure: follow-up of 2290 older persons at high cardiovascular risk participating in the PREDIMED Study. Br J Nutr. 2009;101:59-67.}}. מחקרי תזונת [[DASH]]{{כ}} (Dietary Approaches to Stop Hypertension), שבהם הצריכה כוללת חלב דל שומן, מראים השפעה טובה על מניעת לחץ הדם והורדתו.
  
−
להיווצרות שברים אוסטיאופורוטיים גורמים רבים, ביניהם מסת עצם נמוכה, שינויים במבנה העצם, שינויים ביציבה ובדפוסי הנפילות הקשורים לגיל ועוד. כל אחד מהגורמים האלה מושפע מגורמים נוספים. כך למשל, מסת העצם תלויה בהורמונים, בתזונה, במידת הפעילות הגופנית ובגורמים נוספים של אורח החיים, כמו גם במחלות מסוימות והטיפול התרופתי בהן.
+
===סוכרת מסוג 2===
 +
בסיכום ובעיבוד של 5 מחקרים נמצא שתזונה נכונה הכוללת חלב ומוצריו הורידה ב-15% באופן מובהק את יחס ההסתברות להתפתחות של [[סוכרת]] חדשה{{הערה|שם=הערה15|Elwood PC, Pickering JE, Givens DI, et al. Consumption of milk and dairy foods and the incidence of vascular disease and diabetes: an overview of the evidence. Lipids. 2010;45:925-939.}}. השפעה זאת נובעת בין השאר מהשפעת החלב ומוצריו דלי השומן העשירים בסידן וויטמין D על הירידה בהשמנה ובמרכיבי [[התסמונת המטבולית]].
  
−
להבנה של מורכבות המחלה יש חשיבות רבה. כפי שאין התערבות יחידה, בין אם תרופתית, הורמונלית או תזונתית שיכולה לפתור את בעיית האוסטיאופורוזיס, כך גם אין גורם אחד שניתן "להאשים" במחלה.
+
===שבץ מוחי===
 +
במטה-אנליזה של 15 מחקרי עוקבה (Cohort) פרוספקטיביים (764,635 אנשים) נמצאה ירידה מובהקת בסיכון היחסי לאירוע מוחי של 12% בצריכה כללית של חלב, של 9% בצריכת חלב דל שומן, של 20% בצריכת יוגורט ושל 6% בצריכת גבינה{{הערה|שם=הערה16|Hu D, Huang J,Wang Y, et al. Dairy foods and risk of stroke: A meta-analysis of prospective cohort studies. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2014 Jan 27. [Epub ahead of print]}}. לא נמצא כל קשר עם צריכת חלב עתיר שומן, חמאה או שמנת. הקשר היה חזק יותר לגבי תמותה מ[[שבץ מוחי]] מאשר מהיארעות ובמחקרים שבוצעו באסיה לעומת אירופה. לא נמצא קשר קווי בין מינון החלב לשבץ המוחי.
  
−
===הסבר להבדלים בשכיחות אוסטיאופורוזיס באוכלוסיות שונות בעולם===
+
==הקשר בין צריכת חלב ומוצריו ובין סיכון לסרטן==
 +
בחיפוש ב-PUBMED לגבי נושא זה ישנם עשרות מחקרים, שחלקם דיווחו על עלייה בסיכון לסרטן בצריכת סוגים ומוצרים שונים של חלב, ואילו באחרים לא נמצא כל קשר ביניהם. {{ש}}אחד המחקרים הבולטים הוא המחקר האירופי הגדול EPIC{{כ}} (European Prospective Investigation into Cancer and nutrition), שבו נכללו יותר מחצי מיליון משתתפים מ-23 מרכזים ב-10 מדינות באירופה (רובם בגילאי 35-70){{הערה|שם=הערה17|Gonzalez CA1, Riboli E. Diet and cancer prevention: Contributions from the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC) study. Eur J Cancer. 2010;46:2555-62.}}. התוצאות במחקר מתייחסות לכל סוגי המזון, כולל חלב ומוצריו. {{ש}}[[סרטן הקיבה]] נמצא ביחס הפוך לרמה גבוהה של [[ויטמין C]] בפלזמה, קרוטנואידים (Carotenoids), רטינול (Retinol) - צורה של ויטמין A הנמצאת בבעלי חיים, טוקופרול-אלפא (Alpha-tocopherol) - צורה של ויטמין E הנספגת בגוף האדם, צריכה גדולה של סיבים דגניים ודבקות גדולה בתזונה ים תיכונית (הכוללת חלב דל שומן). {{ש}}צריכת בשר אדום ובשר מעובד קשורה בסיכון מוגבר לסרטן זה. צריכה מוגברת של סיבים, דגים, סידן וריכוז גבוה של ויטמין D בפלזמה (שני האחרונים נמצאים בכמות גדולה בחלב) קשורה בירידה בסיכון ל[[סרטן המעי הגס והחלחולת]], בעוד שעלייה בסיכון קשורה בצריכת בשר אדום, בבשר מעובד, באלכוהול, ב-BMI{{כ}} (Body Mass Index) גבוה ובהשמנה בטנית. צריכה מוגברת של פירות וירקות במעשנים קשורה בסיכון נמוך ל[[סרטן ריאה]]. עלייה בסיכון לסרטן השד קשורה בצריכה מוגברת של שומן רווי (כמו חלב עתיר שומן) ובצריכת אלכוהול. BMI גבוה בנשים לאחר חדילת הווסת היה קשור בסיכון גבוה לסרטן השד ואילו פעילות גופנית הייתה קשורה בסיכון נמוך.
  
−
טענה נוספת "המוכיחה" כי צריכת חלב דווקא גורמת לאוסטיאופורוזיס, מתייחסת לנתונים ממחקרים אקולוגיים המראים כי במדינות שבהן צורכים דיאטה דלה בסידן או במוצרי חלב (כמו במדינות אסיה ואפריקה) שיעורים נמוכים יותר של אוסטיאופורוזיס מאשר במדינות עם צריכה גבוהה (כמו במדינות צפון אירופה).
+
ממצאי מחקר זה מראים שפרט לצריכה מוגזמת של חלב ומוצריו (בעיקר עתירי שומן, כמו גבינות קשות שמהוות מקור מזון שכיח באירופה), שקשורה בעליית מה של הסיכון לסרטן הערמונית והשד, צריכת חלב קשורה בירידת הסיכון לסרטן במערכת העיכול או ללא כל קשר לסוגי סרטן אחרים.
−
ראשית, חשוב לזכור שמחקרים אלה, בלי קשר לגודל האוכלוסייה שהם סוקרים, אינם יכולים להוכיח קשר סיבתי, כפי שיכולים לעשות מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים.
 
  
−
מעבר לכך קיימים גורמים רבים, מעבר לצריכת סידן, המשפיעים על התפתחות אוסטיאופורוזיס, ויכולים להסביר את ההבדלים בהיארעות המחלה באוכלוסיות שונות בעולם.
+
==מסקנות מכל המחקרים==
 +
פרופ' דוד כץ הוא הנשיא של American College of Lifestyle Medicine, עוסק בעיקר בתזונה, בטיפול בעודף משקל ובמניעת מחלות כרוניות והיה המייסד והמנהל של המרכז למחקר המניעתי של אוניברסיטת ייל. לפי מאמרו של פרופ' כץ שפורסם בסוף שנת 2012{{הערה|שם=הערה18|Katz LD. Is dairy healthy or not? Sifting through the curds, whey, and competing claims. http://health.usnews.com/health-news/blogs/eat-run/2012/11/30/is-dairy-healthy-or-not.}}, חסידי החלב ומוצריו טוענים שצריכתם חיונית לבריאות העצם, לחוזק השרירים ולבריאות העור, שהם מונעים התפתחות של השמנה, סוכרת, מחלות לב וסרטן. יש גם טענות שסידן וויטמין D בחלב תורמים לבריאות יותר מאשר תוספים מלאכותיים שלהם. יש הטוענים שהשומן הרווי בחלב ומוצריו אינו מזיק ואפילו מועיל. {{ש}}לעומתם טוענים המתנגדים שחלב ומוצריו מעלים את הסיכון לסרטן ולמחלות קרדיווסקולריות, הם אינם רלוונטיים לבריאות העצם ואפילו מזיקים ושצריכתם גורמת להתעללות בפרות וביקום. הם טוענים גם שצריכת מוצרי חלב אינה טבעית ביונקים מבוגרים, וההסבר לכך הוא שעיכול ה[[לקטוז]] (Lactose) בחלב מצריך פירוקו לשני מרכיביו - [[גלוקוז]] ו[[גלקטוז]] (הלקטוז הוא גדול מדי לעיכול ישיר) על ידי אנזים ה[[לקטאז]] (Lactase) שקיים בינקות ומפסיק לפעול בילדות המוקדמת. החלב היחיד שנגיש ליונקים הוא חלב אם בחודשים הראשונים לחייהם. בבני אדם בלבד חלו שינויים אבולוציוניים עם התפתחות החקלאות. לצריכת חלב יש יתרון ברור עבור הישרדות ילדים ומבוגרים בחברות פסטורליות שבהן קיימת נגישות לחלב ממקור אחר.
 +
כתוצאה מכך פיתחו מרבית האנשים מכל הגזעים סבילות ללקטוז. בחברות אחרות שלא נחשפו לחלב במשך הדורות התפתחה [[אי סבילות ללקטוז]].
  
−
===חוסר בוויטמין D===
+
יש הטוענים שחלב טוב כשהוא טרי אך כאשר מפסטרים אותו הוא מאבד את ה"אנזימים הפעילים". יש הטוענים שהסרת השומן מהחלב הורסת אותו על ידי סילוק חומצות שומניות בריאות כמו חומצות לינולאיות (Linoleic acid) מורכבות, ויש הטוענים שרק חלב דל שומן ומוצריו הם בריאים. יש הטוענים שחלב טוב אבל גבינה היא רעה, או להפך, ויש הסבורים שהחלב והגבינה טובים אבל לא החמאה.
  
−
למשל, במדינות צפון אירופה, שבהן צריכת החלב גבוהה יחסית, קיימת בעיה של חוסר בוויטמין D. ויטמין D, החשוב לספיגת הסידן ועל כן חיוני לבריאות העצם, מתקבל בעיקר כתוצאה מחשיפה לשמש. לאנשים המתגוררים בצפון כדור הארץ יש מספר חודשים מוגבל בשנה שבהם הם נחשפים במידה מספיקה לשמש, ועל כן רמות ויטמין D שלהם לרוב נמוכות.
+
פרופסור כץ אינו סבור שצריכת חלב אינה טבעית. העובדה הפשוטה היא שמצבים סביבתיים ושינויים פיזיולוגיים משתנים יחד - וזאת הברירה הטבעית. לשיעור גבוה של המין האנושי יש סבילות ללקטוז כך שצריכת חלב הפכה טבעית. השאלה האם צריכת חלב ומוצריו טובה ומהי מידת ההסתגלות אליה תלויה בסוג המוצר, בכמות הצריכה והקשר לצריכת מזונות אחרים או מניעת צריכת חלק מהם.
  
−
===תוחלת חיים נמוכה ומבנה שלד שונה===
+
אין ספק, שחלב אינו חיוני לבריאות בני אדם ששותים בעיקר מים, אוכלים בעיקר צמחים, פעילים גופנית כרוטינה וחשופים לשמש ויש להם עצמות חזקות ושיעור נמוך של מחלות לב, סרטן, שבץ מוחי וסוכרת. חלב ומוצריו קשורים ללא כל ספק בצפיפות עצם טובה יותר היות שהפעילות הגופנית במרבית בני האדם בחברה המודרנית מוגבלת וצריכת החלבון גדולה. אין כל ראיה שצריכת חלב ומוצריו משפרת את איכות התזונה או הבריאות בתרבויות שחיות לרוב רק על מים וצמחים, אבל בתרבות שלנו אנו צורכים כמויות גדולות של מזון מעובד ולכן הכללת חלב ומוצריו בתזונה, והראיות ממחקרים אפידמיולוגיים מצביעות באופן ברור שצריכה זאת קשורה בבריאות טובה יותר מאשר הימנעות מחלב ומוצריו.
  
−
לעומתם, במדינות אפריקה ואסיה יש שכיחות נמוכה יותר של שברים בירך, וצריכה נמוכה יותר של מוצרי חלב. אחד ההסברים לכך הוא תוחלת חיים נמוכה יותר (פרט ליפנים), כלומר, סיכון נמוך יותר לפתח אוסטיאופורוזיס. כך למשל, בקמרון שבאפריקה, רק 1.1% מהנשים ו- 0.7% מהגברים חיים מעבר לגיל 65.
+
מתנגדי החלב מעודדים שימוש בתחליפים כמו חלב סויה אבל הראיות לתועלת בריאותית מסויה באה מתרבויות אסייתיות שצורכות ממרחי סויה וטופו ולא מתרבויות מערביות שצורכות רק חלב סויה וגלידת סויה. אין לנו כל ראיות שלתחליפי חלב יש יתרון בריאותי. דיווחים ממחקרים אחרים, כולל מטה-אנליזות, מראים רווח נקי ומתון של צריכת חלב על התמותה הכללית והמחלות הקרדיווסקולריות ללא כל עלייה בהיארעות של סרטן. במחקרים אלה קיימת נטייה להבחין בין הסוגים השונים של מוצרי חלב דלי שומן לעומת מוצרים עתירי שומן לסוגיהם הרבים, כאשר במוצרים אחרונים אלו אין מוצאים כל תועלת בריאותית בכלל או תועלת פחותה.
−
 
 
−
לאנשים ממוצא אפריקני, עצמות שלד כבדות יותר באופן גנטי, בהשוואה לאנשים לבנים, והם מנצלים את הסידן מהתזונה ביעילות רבה יותר.
 
  
−
לעצם הירך של אנשים אסייתים צורה שונה מזו של אנשים לבנים  - לחלקה העליון של עצם הירך יש זווית חדה פחות וקצרה יותר . גודל גוף קטן יותר ומרכז כובד נמוך יותר הם גורמים נוספים המגנים על האסייתים מפני שברים באגן, בהשוואה לאנשים לבנים.
+
פרופסור כץ מציין שבסיכום כל הראיות שהצטברו עד היום קיימת הצדקה לצריכת חלב דל שומן או ללא שומן בכלל שעבר פסטור וצריכה מינימלית של מזון מעובד, וזאת בניגוד לתזונה האמריקאית האופיינית שכוללת משקאות מומתקים בסוכר ומאכלים מעובדים. בתרבות שלנו יכול החלב להחליף את הסודה והיוגורט ולהחליף חטיפים פחות בריאים. קיימים מעט מאוד מחקרים שמשווים בין תזונה מבוססת צמחים עם או בלי חלב ומוצריו. מחקרים אלו כנראה אינם זמינים, אבל בהיעדרם לא ניתן לקבוע שהוספת חלב ומוצריו לתזונה כזאת תשפיע לטובה או לרעה. אין כל מחקר טוב מבוסס ראיות על השפעת הוספת חלב ומוצריו לטבעונים בריאים כפי שאין כל ראיה מהימנה שתחליפי חלב פופולריים בריאים יותר.
−
 
 
−
הבדלים אלה בין האוכלוסיות מקורם בגנטיקה ולא בתזונה, והדרך הנכונה להעריך את הקשר בין התזונה לאוסטיאופורוזיס היא על ידי מחקרים בתוך אותה אוכלוסייה, ולא על ידי השוואה בין אוכלוסיות שונות. במחקרים כאלה, נמצא קשר בין צריכת סידן ומסת העצם גם בקרב סינים ,  וגם בקרב שחורים בארה"ב .
 
−
ביפן יש שכיחות גבוהה יותר של אוסטיאופורוזיס בחוליות עמוד השדרה (פי 1.2-1.5) ושכיחות נמוכה יותר של שברים בירך (פי 2), בהשוואה לאוכלוסייה הלבנה , אך ההבדלים האלה מצטמצמים והולכים עם השינויים באורח החיים המתרחשים ביפן. צריכה נמוכה של סידן ושל מוצרי חלב עדיין שכיחה ביפן, כך שהתזונה אינה ככל הנראה הגורם לכך. הנשים היפניות המבוגרות, שנהנות היום מהיארעות נמוכה של אוסטיאופורוזיס, היו פעילות יותר מבחינה פיזית, בהשוואה לנשים היפניות הצעירות היום . הבדלים באורח החיים, כמו ישיבה על מזרן טאטאמי בברכיים מכופפות, וקימה מתנוחה זו לעתים תכופות, יחד עם עבודות בית שנעשות בבתים צרים, גרמו להתפתחות ולחיזוק מערכת השרירים באגן, להשגת כישורים לשיווי משקל ולמניעת נפילות שהיום מגנים מפני נפילות ושברים אוסטיאופורוטיים .
 
−
נוסף על ההבדלים הגנטיים בגאומטריה של האגן, ועל ההבדלים באורח החיים, קיימים ככל הנראה גם הבדלים בקצב איבוד העצם בין היפנים לאירופאים. ליפנים, שיא מסת עצם נמוך בהשוואה לאירופאים, אבל קצב איבוד מסת עצם נמוך יותר בהמשך החיים.
 
−
 
 
−
===הצגה חד-צדדית של תוצאות מחקרים===
 
−
 
 
−
הטוענים כנגד החלב מבססים את טענותיהם על תוצאות מחקרים, שלא מצאו קשר בין צריכת סידן או מוצרי חלב ואוסטיאופורוזיס. חלקם מאשרים כי צריכת סידן אכן קשורה לצפיפות עצם גבוהה יותר ולהפחתה של איבוד העצם בטווח הקצר, אולם מציינים כי לא ברור מה ההשפעה בטווח הארוך על הסיכון לשברים25.
 
−
 
 
−
הבעיה במקרה הזה היא שהטוענים כנגד החלב מתעלמים ממחקרים רבים אחרים שכן מצאו קשר חיובי בין צריכת מוצרי חלב ובריאות העצם4,5.
 
−
 
 
−
כך למשל, נוהגים לצטט את מחקר האחיות מהארווארד, כמחקר המראה כי צריכת מוצרי חלב קשורה לסיכון מוגבר לשברים אוסטיאופורוטיים. בפועל, תוצאות המחקר לא היו מובהקות מבחינה סטטיסטית, כלומר, לא נמצא בו כל קשר בין צריכת מוצרי חלב ושברים אוסטיאופורוטיים ביד ובאגן . יתרה מכך, המתנגדים אינם מצטטים מאמר נוסף, שכתבו אותם חוקרים ושמתייחס לאותה קבוצת נשים. במחקר זה נמצא כי הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים היה גבוה יותר בנשים שצריכת הסידן שלהן הייתה נמוכה יותר (בנוסף, גם בנשים מבוגרות יותר, רזות יותר ופחות פעילות מבחינה גופנית).
 
−
 
 
−
===סיכום===
 
−
 
 
−
קיימות הוכחות משכנעות ממחקרים רבים על הקשר בין צריכת סידן ומוצרי חלב ובין בריאות העצם. מעבר לאפשרות למניעת אוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר, לצריכה מתאימה של סידן ומוצרי חלב השפעה מיטיבה גם בגיל הצעיר. במחקר סקירה, שפורסם באחרונה, נמצא כי למתגייסים לצבא, שאוכלים מוצרי חלב צפיפות עצם גבוהה יותר, וכי תוספים של סידן וויטמין D יכולים למנוע שברי מאמץ .
 
−
פעילות גופנית, וצריכה מתאימה של סידן וויטמין D, הן הכלי החשוב ביותר לבריאות העצמות. מעבר לסידן, חלב ומוצריו מספקים רכיבים תזונתיים נוספים החיוניים לבנייה ולהתפתחות העצמות, ולהקטנת איבוד העצם התלוי בגיל, ביניהם: זרחן, מגנזיום וחלבון.
 
−
 
 
−
תוצאות המחקרים מתורגמות להנחיות התזונתיות של ארגוני הבריאות ברחבי העולם, ובהן - מומלץ לצרוך תזונה עשירה בסידן ובמוצרי חלב, על מנת להפחית את הסיכון למסת עצם נמוכה במעגל החיים.
 
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
−
 
 
<blockquote>  
 
<blockquote>  
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
−
1
 
−
Marshall D, Johnell O, Wedel H. Meta-analysis of how well measures of bone mineral density predict occurrence of osteoporotic fractures. BMJ 1996;312:1254-9.
 
−
 
−
2
 
−
Hansen MA, Overgaard K, Riis BJ, Christiansen C. Role of peak bone mass and bone loss in postmenopausal osteoporosis: 12 year study. BMJ 1991;303:961-4.
 
−
 
−
3
 
−
Riis BJ, Hansen MA, Jensen AM, Overgaard K, Christiansen C. Low bone mass and fast rate of bone loss at menopause: equal risk factors for future fracture: a 15-year follow-up study. Bone 1996;19:9-12.
 
−
 
−
4
 
−
2005 Dietary Guidelines Advisory Committee report. Summary of Research on Dairy Intake & Skeletal Status. p.112-5.
 
−
 
−
5
 
−
Heaney RP. Calcium, dairy products and osteoporosis. J Am Coll Nutr 2000;19:S83-99.
 
−
 
−
6
 
−
Lau EMC, Lynn H, Chan YH, Lau W, Woo J. Benefits of milk powder supplementation on bone accretion in Chinese children. Osteoporos Int 2004;15:654-8.
 
−
 
−
7
 
−
Du X, Zhu K, Trube A, Zhang Q, Ma G, Hu X, Fraser DR, Greenfield H.  School-milk intervention trial enhances growth and bone mineral accretion in Chinese girls aged 10-12 years in Beijing. Br J Nutr 2004;92:159-68.
 
−
 
−
8
 
−
Cheng S, Lyytikäinen A, Kröger H, Lamberg-Allardt C, Alén M, Koistinen A, Wang QJ, Suuriniemi M, Suominen H, Mahonen A, Nicholson PH, Ivaska KK, Korpela R, Ohlsson C, Väänänen KH, Tylavsky F. Effects of calcium, dairy product, and vitamin D supplementation on bone mass accrual and body composition in 10-12-y-old girls: a 2-y randomized trial. Am J Clin Nutr 2005;82:1115-26.
 
−
 
−
9
 
−
Moschonis G, Manios Y. Skeletal site-dependent response of bone mineral density and quantitative ultrasound parameters following a 12-month dietary intervention using dairy products fortified with calcium and vitamin D: the Postmenopausal Health Study. Br J Nutr 2006;96:1140-8.
 
−
 
−
10
 
−
Winzenberg T, Shaw K, Fryer J, Jones G. Effects of calcium supplementation on bone density in healthy children: meta-analysis of randomised controlled trials.
 
−
BMJ 2006;333:775-80.
 
−
 
−
11
 
−
Winzenberg TM, Shaw K, Fryer J, Jones G. Calcium supplementation for improving bone mineral density in children. Cochrane Database Syst Rev 2006;2:CD005119.
 
−
 
−
12
 
−
Heaney RP. Calcium, dairy products and osteoporosis. J Am Coll Nutr 2000;19:S83-99.
 
−
 
−
13
 
−
Huncharek M, Muscat J, Kupelnick B. Impact of dairy products and dietary calcium on bone-mineral content in children: Results of a meta-analysis.
 
−
Bone 2008;43:312-21.
 
−
 
−
14
 
−
Bischoff-Ferrari HA, Dawson-Hughes B, Baron JA, Burckhardt P, Li R, Spiegelman D, Specker B, Orav JE, Wong JB, Staehelin HB, O'Reilly E, Kiel DP, Willett WC. Calcium intake and hip fracture risk in men and women: a meta-analysis of prospective cohort studies and randomized controlled trials. Am J Clin Nutr 2007;86:1780-90.
 
−
 
−
15
 
−
Boonen S, Lips P, Bouillon R, Bischoff-Ferrari HA, Vanderschueren D, Haentjens P. Need for additional calcium to reduce the risk of hip fracture with vitamin d supplementation: evidence from a comparative metaanalysis of randomized controlled trials. J Clin Endocrinol Metab 2007;92:1415-23.
 
−
 
−
16
 
−
Avenell A, Gillespie WJ, Gillespie LD, O'Connell DL. Vitamin D and vitamin D analogues for preventing fractures associated with involutional and post-menopausal osteoporosis. Cochrane Database Syst Rev 2005;3:CD000227.
 
−
 
−
17
 
−
Guéguen L, Pointillart A. The bioavailability of dietary calcium. J Am Coll Nutr 2000;19:S119-36.
 
−
 
−
18
 
−
Dietary Reference Intakes for Calcium, Phosphorus, Magnesium, Vitamin D, and Fluoride. Washington, D.C. THE NATIONAL ACADEMY PRESS, 1999.
 
−
 
−
19
 
−
Thorpe MP, Jacobson EH, Layman DK, He X, Kris-Etherton PM, Evans EM. A Diet High in Protein, Dairy, and Calcium Attenuates Bone Loss over Twelve Months of Weight Loss and Maintenance Relative to a Conventional High-Carbohydrate Diet in Adults. J Nutr 2008;138:1096-100.
 
−
 
−
20
 
−
Kerstetter JE, O'Brien KO, Insogna KL. Low protein intake: the impact on calcium and bone homeostasis in humans. J Nutr 2003;133:S855-61.
 
−
 
−
21
 
−
Vatanparast H, Bailey DA, Baxter-Jones AD, Whiting SJ. The Effects of Dietary Protein on Bone Mineral Mass in Young Adults May Be Modulated by Adolescent Calcium Intake. J Nutr. 2007;137:2674-9.
 
−
 
−
22
 
−
Heaney RP, Layman DK. Amount and type of protein influences bone health. Am J Clin Nutr 2008;87:S1567-70.
 
−
 
−
23
 
−
Rafferty K, Heaney RP. Nutrient effects on the calcium economy: emphasizing the potassium controversy. J Nutr 2008;138:S166-71.
 
−
 
−
24
 
−
Heaney RP. Pathophysiology of osteoporosis. Am J Med Sci 1996;312:251-6.
 
−
 
−
25
 
−
Hegsted DM. Fractures, calcium, and the modern diet. Am J Clin Nutr 2001;74:571-3.
 
−
 
−
26
 
−
Hegsted DM: Calcium and osteoporosis. J Nutr 1986;116:2316-9.
 
−
 
−
27
 
−
Melin A, Wilske J, Ringertz H, Sääf M. Seasonal variations in serum levels of 25-hydroxyvitamin D and parathyroid hormone but no detectable change in femoral neck bone density in an older population with regular outdoor exposure. J Am Geriatr Soc 2001;49:1190-6.
 
−
 
−
28
 
−
Brot C, Vestergaard P, Kolthoff N, Gram J, Hermann AP, Sørensen OH. Vitamin D status and its adequacy in healthy Danish perimenopausal women: relationships to dietary intake, sun exposure and serum parathyroid hormone.
 
−
Br J Nutr 2001;86:S97-103.
 
−
Cooper C, Campion G, Mellon LJ III. Hip fractures in the elderly: a worldwide projection. Osteoporos Int 1992;2:285-9.
 
−
Zebaze RM, Seeman E. Epidemiology of hip and wrist fractures in Cameroon, Africa. Osteoporos Int 2003;14:301-5.
 
−
 
−
29
 
−
Aloia JF, Mikhail M, Pagan CD, Arunachalan A, Yeh JK, Flaster E. Biochemical and hormonal variables in black and white women matched for age and weight. J Lab Clin Med 1998;132:383-9.
 
−
 
−
30
 
−
Yan L, Crabtree NJ, Reeve J, Zhou B, Dequeker J, Nijs J, Falch JA, Prentice A. Does hip strength analysis explain the lower incidence of hip fracture in the People's Republic of China? Bone 2004;34:584-8.
 
−
 
−
31
 
−
  Faulkner KG, Cummings SR, Black D, Palermo L, Glüer CC, Genant HK.
 
−
Simple measurement of femoral geometry predicts hip fracture: the study of osteoporotic fractures. J Bone Miner Res 1993;10:1211-7.
 
−
 
−
32
 
−
Hu J-F, Zhao X-H, Jia J-B, Parpia B, Campbell TC: Dietary calcium and bone density among middle-aged and elderly women in China. Am J Clin Nutr 1993;58:219-27.
 
−
 
−
33
 
−
Zhu K, Greenfield H, Zhang Q, Du X, Ma G, Foo LH, Cowell CT, Fraser DR.
 
−
Growth and bone mineral accretion during puberty in Chinese girls: a five-year longitudinal study. J Bone Miner Res 2008;23:167-72.
 
−
 
−
34
 
−
Pollitzer WS, Anderson JJB: Ethnic and genetic differences in bone mass: a review with a hereditary vs. environmental perspective. Am J Clin Nutr 1989;50:1244-59.
 
  
−
35
 
−
Ross PD, Norimatsu H, Davis JW, Yano K, Wasnich RD, Fujiwara S, Hosoda Y, Melton III LJ: A comparison of hip fracture incidence among native Japanese, Japanese Americans, and American Caucasians. Am J Epidemiol 1991;133:801-9.
 
−
 
−
36
 
−
Fujita T. Osteoporosis in Japan: factors contributing to the low incidence of hip fracture. Adv Nutr Res 1994;9:89-99.
 
−
 
−
37
 
−
Fujita T, Fukase M. Comparison of osteoporosis and calcium intake between Japan and the United States. Proc Soc Exp Biol Med 1992;200:149-52.
 
−
 
−
38
 
−
Dennison E, Yoshimura N, Hashimoto T, Cooper C. Bone loss in Great Britain and Japan: a comparative longitudinal study. Bone 1998;23:379-82.
 
−
 
−
39
 
−
Kanis JA. The use of calcium in the management of osteoporosis. Bone 1999;24:279-90.
 
−
 
−
40
 
−
Lanou AJ, Berkow SE, Barnard ND. Calcium, dairy products, and bone health in children and young adults: a reevaluation of the evidence. Pediatrics 2005;115:736-43.
 
−
 
−
41
 
−
Feskanich D, Willett WC, Stampfer MJ, Colditz GA. Milk, dietary calcium, and bone fractures in women: a 12-year prospective study. Am J Public Health 1997;87:992-7.
 
−
 
−
42
 
−
Feskanich D, Hunter DJ, Willett WC, et al. Vitamin D receptor genotype and the risk of bone fractures in women. Epidemiology 1998;9:535-9.
 
−
 
−
43
 
−
Friedl KE, Evans RK, Moran DS. Stress fracture and military medical readiness: bridging basic and applied research. Med Sci Sports Exerc 2008;40:S609-22.
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
  
שורה 240: שורה 94:
  
  
−
{{ייחוס|ד"ר מיכל גילאון, דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית, יועצת תזונה ל[[מועצת החלב - Israel Dairy Board|מועצת החלב]]}}
+
* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=6829&sheetid=518 האם חלב ומוצריו בריאים או לא?], מדיקל מדיה
 +
 
 +
 
 +
{{ייחוס|[[משתמש:יאיר יודפת|פרופ' יאיר יודפת]] - ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה; יועץ יתר לחץ דם במכון לסקר רפואי, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר}}
  
 +
<center>'''פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, מאי 2014 גיליון מס' 180, מדיקל מדיה'''</center>
  
 +
[[קטגוריה: אונקולוגיה]]
 +
[[קטגוריה:אלרגיה ואימונולוגיה]]
 
[[קטגוריה: אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
 
[[קטגוריה: אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
 
[[קטגוריה: גריאטריה]]
 
[[קטגוריה: גריאטריה]]
 +
[[קטגוריה: המטולוגיה]]
 
[[קטגוריה: משפחה]]
 
[[קטגוריה: משפחה]]
 +
[[קטגוריה: נפרולוגיה ויתר לחץ דם]]
 +
[[קטגוריה: פנימית]]
 +
[[קטגוריה: קרדיולוגיה]]
 
[[קטגוריה: תזונה]]
 
[[קטגוריה: תזונה]]
 +
[[קטגוריה:מדיקל מדיה]]

גרסה אחרונה מ־07:12, 13 באפריל 2021

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



צריכת חלב ומוצריו - היבטים בריאותיים
Health aspects of dairy product consumption
יוצר הערך פרופ' יאיר יודפת
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – חלב, תזונה

חסידי החלב ומוצריו טוענים שהם חיוניים ביותר לבריאות העצם, לחוזק השרירים, לעור בריא, להגנה מהשמנה, מסוכרת ממחלות לב וכלי דם (Cardiovascular) ומסרטן.

מצד שני, יש הטוענים שחלב הוא הדבר הגרוע ביותר במזון, שחלב ומוצריו גורמים לסרטן, למחלות לב, לבעיות בעצם ולכל שאר מרעין בישין (Deep troubles) ותחלואות. בכתבות באינטרנט ואף בשידורי רדיו וטלוויזיה יוצאים כל מיני רופאים, בעיקר אלטרנטיביים ו"מדענים" אחרים, בחרי אף כנגד צריכת חלב ומוצריו.

על ידי מחקרים ניתן לבדוק אחת לאחת את הטענות האלו: חלב ומוצריו הם מקור לסידן, והם כוללים ויטמין D. הם גם מקור לעוד חומרי מזון אחרים כמו אשלגן ומגנזיום, ולהם השפעות על בריאות העצם. למרכיבים ביו-אקטיביים (Bioactive) שנמצאים במוצרי חלב, כמו החלבון הבסיסי, יש תפקיד במטבוליזם של העצם.

ההשפעה של חלב ומוצריו על בריאות העצם מבוססת על ראיות ממחקרים אקראיים ומבוקרים שבהם נמצאו השפעות חיוביות על מסת העצם בגיל הילדות ובהתבגרות ועל התפתחות תקינה של העצם. לא נמצאה כל השפעה של צריכת חלב על הגדלת הסיכון לשברים אוסטאופורוטיים כמו של מפרק הירך. קיימות ראיות ממחקרים רבים שצריכת חלב ומוצריו, בעיקר דלי שומן, גם לאחר בישול או פסטור, נמצאת ביחס הפוך לסיכוי לפתח טרשת עורקים, יתר לחץ דם, מחלה כלילית, שבץ מוחי וסוכרת מסוג 2.

תוצאות מחקר פרוספקטיבי רב-משתתפים שנערך במדינות רבות באירופה מראות שצריכת חלב ומוצריו אינה מעלה את הסיכון לסרטן ומורידה את הסיכון לסרטן במערכת העיכול. זאת פרט לצריכה מוגזמת של חלב ומוצריו (בעיקר עתירי שומן כמו גבינות קשות שמהוות מקור מזון שכיח באירופה), שקשורה בעליית מה של הסיכון לסרטן הערמונית והשד - שניהם סוגי סרטן שקשורים בעיקר בהשפעות הורמונליות.

המסקנה היא שצריכת חלב ומוצריו תורמת לבריאות אבל בתנאי שיהיו דלי שומן, וההמלצה כוללת גם הימנעות מיוגורטים עתירי שומן וגבינות רכות וקשות עתירות שומן.

הרכב חלב פרה וההנחיות לצריכתו

חלב מעובד ומפוסטר מתוכנן להכיל כמויות משתנות של שומן. ב-250 מ"ל (מיליליטר) של חלב שמכיל 2% שומן יש 285 מ"ג (מיליגרם) סידן שמייצגים 22-29% מהמינון היומי המומלץ למבוגרים. חלב מכיל 8 גרם של חלבון וחומרים מזינים נוספים (טבעיים או מעושרים), ויטמין A‏, ויטמין B12,{ {כ}}ויטמין D, ויטמין K, ביוטין (Biotin), אשלגן, מגנזיום, יוד, ריבופלבין (ויטמין B2), סלניום ותיאמין (ויטמין B1).

כמות הסידן שנספגת בגוף שנויה במחלוקת. בסקירת ספרות שפורסמה בשנת 2000 נמצא שעבור בני אדם אין לסידן בחלב ומוצריו יעילות גדולה יותר מאשר מלחי סידן ממקור אחר אבל ספיגתו טובה בהרבה מספיגת סידן שמקורו בתרד או בצמחים אחרים, שבהם קיים ריכוז גבוה של אוקסלט (Oxalate) שמעכב את ספיגתו במעי[1].

בהנחיות משרד הבריאות משנת 2009 קיימת המלצה על הנקה בלעדית עד גיל 4 חודשים, במקום 6 חודשים, על דחייה במתן מוצרי חלב לתינוקות עד גיל 9 חודשים וחשיפה לטעימות מזון מהשבוע ה-26 לחיי התינוק. עוד קובעות ההמלצות כי חלב סויה אינו מונע אלרגיות.

הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין בריאות העצם

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אוסטאופורוזיס


לחלב ומוצריו יש השפעה חיובית על צפיפות העצם. קורלציה מובהקת נמצאה בין צריכת חלב ומוצריו לבין תוכן המינרלים וצפיפות העצם בנערות מתבגרות ללא כל השפעה על צריכת סידן ממקורות אחרים[2]. במחקר אחר נמצא שחלבון החלב מעלה את צפיפות העצם, ומפחית את ההפרשה בשתן של סמנים שמעידים על דיכוי ישיר של ספיגה חוזרת מתווכת-אוסטאוקלסטים (Osteoclasts)[3]. כתוצאה מכך, קיימת ירידה במספר האוסטאוקלסטים שיצירתם מעוכבת גם על ידי האנזים לקטופרוקסידאז (Lactoperoxidase) שנמצא בחלב.

קיימת אי בהירות לגבי הקשר בין צריכת סידן לבין הסיכון לשברים, בעיקר של מפרק הירך. גורמי הסיכון לשברים הם גיל מבוגר, מגדר נקבה, משקל נמוך, היעדר פעילות גופנית, תרופות פסיכוטרופיות (Psychotropic) וחוסר באסטרוגן בנשים. גורמי סיכון נוספים לשברים במפרק הירך הם אלכוהול, קפה ועישון. מטרת מחקר בן 12 שנה שנערך בארצות הברית הייתה לבדוק את תְּקֵפוּת הייעוץ לנשים להגביר את צריכת החלב למניעת אוסטאופורוזיס[4]. התוצאות הראו שהוספת סידן במינון תרופתי יכולה אמנם למנוע שברים אוסטאופורוטיים בעצמות מסויימות, אך מניעת שברים במפרק הירך ובזרוע אינה מושפעת כנראה על ידי צריכה מוגברת של סידן. מחקר זה הורחב לעיבוד פרוספקטים של 18 שנים בקרב 72,337 נשים לאחר גיל המעבר (Postmenopausal)[5]. צריכת המזון ותוספי התזונה נבדקו בבסיס ועודכנו פעמים מספר במעקב. בתקופה זאת אירעו 603 שברים של מפרק הירך כתוצאה מחבלות בינוניות. לא נמצא כל קשר בין הצריכה הכללית של סידן או חלב בסיכון לשברים אלו. מצד שני, צריכה בלתי מספקת של ויטמין D הייתה קשורה בסיכון, אמנם נמוך, לשברים אוסטאופורוטיים של הירך.

גם בעיבוד מטה-רגרסיבי של 15 מחקרים אקראיים שפורסם ב-2011, לא נמצאה כל ראיה על קשר בין שינויים בצפיפות המינרלים בעצם לבין הירידה בסיכון לשברים באנשים שקיבלו תוספות סידן עם או בלי ויטמין D‏[6]. בסקירה רחבה בנושא זה הייתה המסקנה (מבוססת על מחקרים מבוקרים) שתוספת של סידן אינה מורידה באופן משמעותי את הסיכון לשברים בנשים לאחר גיל המעבר, אם כי תיתכן השפעה טובה על מניעת שברים בנשים ששמרו על דבקות בטיפול[7].

בסיכום של סקירה ארוכה[8], שפורסמה בשנת 2011 נכתב:

"כולם מסכימים שלסידן ולוויטמין D יש תפקיד מפתח בבריאות העצם. המטבוליזם של העצם מושפע מכמה גורמים גנטיים, הורמונליים, פיזיולוגיים ותזונתיים. גורמים רבים יכולים להטות את תוצאות המחקרים השונים ובעיקר הרטרוספקטיביים שמבוססים על דיווחים אישיים של צריכת חלב ומוצריו. גם מוצרי חלב מועשרים יכולים לתרום לתוצאות שונות כאשר משווים מחקרים שנערכו במדינות שמאופיינות בשימוש שונה במוצרים אלו באוכלוסיות שלהן. גם למבחר הרב של מוצרי החלב יש להתייחס כאשר בודקים את כמות הזמינות הביולוגית של חומרי המזון שיכולים להשפיע על בריאות העצם."

עם כל זאת, אפשר להסיק כמה מסקנות כלליות: הראשונה, חלב ומוצריו הם המקור הטוב ביותר לסידן וחומרי מזון נוספים כמו אשלגן ומגנזיום שלהם השפעות חשובות על בריאות העצם. למרכיבים ביו-אקטיביים שנמצאים במוצרי חלב כמו החלבון הבסיסי יש תפקיד חיוני במטבוליזם של העצם. לצריכת סידן יש השפעות חיוביות וחיוניות על מסת העצם בגיל הילדות, ובהתבגרות - על התפתחות תקינה של העצם. ההשפעה החיובית של חלב ומוצריו על בריאות העצם מבוססת על ראיות ממחקרים אקראיים ומבוקרים, וזאת בניגוד לפרסומים מנוגדים, כולל עבודות שערכן המדעי מוטל בספק, שמספקים הוכחה מוגבלת על השפעות שליליות של צריכת חלב ומוצריו ועל סיכון מוגבר לשברים. חלב הוא המקור הטוב ביותר ובעל הזמינות הביולוגית הטובה ביותר והזולה של סידן.

הקשר בין צריכת חלב ומוצריו ובין טרשת עורקים, מחלה כלילית, יתר לחץ דם וסוכרת מסוג 2

טרשת עורקים

חלב רגיל עתיר שומן מכיל שומנים רוויים ולכן "הואשם" בכך שהוא תורם לטרשת עורקים. ההנחיות כיום ממליצות על צריכת חלב דל שומן. עם זאת, הנתונים שיש בידינו כיום סותרים את ההנחה שחלב עתיר שומן קשור בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר בגלל ההרכב הסבוך של חומצות השומן. במחקר Women's Health האמריקאי לא נמצא כל קשר בין צריכת חלב עתיר שומן לבין מחלה כלילית[9]. קיימים דיווחים שצריכת מוצרי חלב עתירי שומן משנה את חלקיקי הכולסטרול מסוג LDL‏ (Low-density Lipoprotein cholesterol) לחלקיקים גדולים יותר ומפחית את הסיכון לטרשת עורקים, ומעלה את רמת הכולסטרול מסוג HDL‏ (High-density Lipoprotein cholesterol) בסרום עם ירידה בהיארעות למחלה כלילית. ב-Main-Syracuse Longitudinal Study האמריקאי נמצא שצריכת חלב ומוצריו נמצאה ביחס קווי והפוך עם מהירות גל הפעימה (PWV‏, Pulse Wave Velocity) (מדד לקשיות העורקים), עם לחץ הפעימה (PP‏, Pulse Pressure) ועם לחץ הדם הסיסטולי לאחר תקנון לגורמים דמוגרפיים, קרדיווסקולריים ותזונתיים[10].

מחלה כלילית

דיווחים ממחקרים פרוספקטיביים וממטה-אנליזות מצביעים על כך שלצריכת חלב, בעיקר דל שומן ומוצריו, יש השפעה על מניעת מחלה כלילית. לצריכת חלב ומוצריו (חלב, חלב שמן, חלב רזה, גבינה ויוגורט) במעקב של 13 שנים אחרי 33,625 גברים ונשים לא הייתה כל השפעה מובהקת על הסיכון הכלילי או שבץ מוחי[11]. קיום יתר לחץ דם באנשים אלו היה אמנם קשור במגמה להחמרה, אבל באלו ללא יתר לחץ דם נמצאה מגמה לסיכון נמוך יותר. במחקר נוסף של Netherlands Cohort שכלל 120,852 משתתפים, גברים ונשים בגילאי 25-69, נמצא לאחר מעקב של 10 שנים שצריכת חלב (חלב, גבינה וחמאה) הייתה קשורה בעלייה לא מובהקת בסיכון לאי ספיקת לב ותמותה כללית אבל רק בנשים שצרכו חלב עתיר שומן או חמאה[12]. לעומת זאת, צריכת יוגורט עתיר שומן נמצאה בקשר הפוך עם התמותה הכללית אבל לא עם שבץ מוחי. דיווחים ממחקרים נוספים הצביעו על כך שצריכת חלב דל שומן לעומת חלב עתיר שומן מורידה במידה קטנה אבל מובהקת את הסיכון היחסי להיארעות של מחלה כלילית ותמותה כללית.

יתר לחץ דם

במחקר חתך (Cross-sectional) של NHLBI'S‏ (National Heart Lung and Blood Institute's family heart Study), בקרב 4,794 אנשים בגיל ממוצע של 62.2, עם או ללא סיכון גבוה למחלה כלילית, נמצא יחס הפוך ומובהק להיארעות של יתר לחץ דם בצריכה גדולה של חלב לעומת צריכה נמוכה[13]. במחקר ארוך-טווח שכלל 2,290 אנשים בגילאי 55-80 עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה, נמצא יחס הפוך ומובהק בין צריכת חלב דל שומן ברבעון העליון לירידה בלחץ הדם לעומת הצריכה ברבעון התחתון, או לעומת צריכת חלב עתיר שומן[14]. מחקרי תזונת DASH‏ (Dietary Approaches to Stop Hypertension), שבהם הצריכה כוללת חלב דל שומן, מראים השפעה טובה על מניעת לחץ הדם והורדתו.

סוכרת מסוג 2

בסיכום ובעיבוד של 5 מחקרים נמצא שתזונה נכונה הכוללת חלב ומוצריו הורידה ב-15% באופן מובהק את יחס ההסתברות להתפתחות של סוכרת חדשה[15]. השפעה זאת נובעת בין השאר מהשפעת החלב ומוצריו דלי השומן העשירים בסידן וויטמין D על הירידה בהשמנה ובמרכיבי התסמונת המטבולית.

שבץ מוחי

במטה-אנליזה של 15 מחקרי עוקבה (Cohort) פרוספקטיביים (764,635 אנשים) נמצאה ירידה מובהקת בסיכון היחסי לאירוע מוחי של 12% בצריכה כללית של חלב, של 9% בצריכת חלב דל שומן, של 20% בצריכת יוגורט ושל 6% בצריכת גבינה[16]. לא נמצא כל קשר עם צריכת חלב עתיר שומן, חמאה או שמנת. הקשר היה חזק יותר לגבי תמותה משבץ מוחי מאשר מהיארעות ובמחקרים שבוצעו באסיה לעומת אירופה. לא נמצא קשר קווי בין מינון החלב לשבץ המוחי.

הקשר בין צריכת חלב ומוצריו ובין סיכון לסרטן

בחיפוש ב-PUBMED לגבי נושא זה ישנם עשרות מחקרים, שחלקם דיווחו על עלייה בסיכון לסרטן בצריכת סוגים ומוצרים שונים של חלב, ואילו באחרים לא נמצא כל קשר ביניהם.
אחד המחקרים הבולטים הוא המחקר האירופי הגדול EPIC‏ (European Prospective Investigation into Cancer and nutrition), שבו נכללו יותר מחצי מיליון משתתפים מ-23 מרכזים ב-10 מדינות באירופה (רובם בגילאי 35-70)[17]. התוצאות במחקר מתייחסות לכל סוגי המזון, כולל חלב ומוצריו.
סרטן הקיבה נמצא ביחס הפוך לרמה גבוהה של ויטמין C בפלזמה, קרוטנואידים (Carotenoids), רטינול (Retinol) - צורה של ויטמין A הנמצאת בבעלי חיים, טוקופרול-אלפא (Alpha-tocopherol) - צורה של ויטמין E הנספגת בגוף האדם, צריכה גדולה של סיבים דגניים ודבקות גדולה בתזונה ים תיכונית (הכוללת חלב דל שומן).
צריכת בשר אדום ובשר מעובד קשורה בסיכון מוגבר לסרטן זה. צריכה מוגברת של סיבים, דגים, סידן וריכוז גבוה של ויטמין D בפלזמה (שני האחרונים נמצאים בכמות גדולה בחלב) קשורה בירידה בסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת, בעוד שעלייה בסיכון קשורה בצריכת בשר אדום, בבשר מעובד, באלכוהול, ב-BMI‏ (Body Mass Index) גבוה ובהשמנה בטנית. צריכה מוגברת של פירות וירקות במעשנים קשורה בסיכון נמוך לסרטן ריאה. עלייה בסיכון לסרטן השד קשורה בצריכה מוגברת של שומן רווי (כמו חלב עתיר שומן) ובצריכת אלכוהול. BMI גבוה בנשים לאחר חדילת הווסת היה קשור בסיכון גבוה לסרטן השד ואילו פעילות גופנית הייתה קשורה בסיכון נמוך.

ממצאי מחקר זה מראים שפרט לצריכה מוגזמת של חלב ומוצריו (בעיקר עתירי שומן, כמו גבינות קשות שמהוות מקור מזון שכיח באירופה), שקשורה בעליית מה של הסיכון לסרטן הערמונית והשד, צריכת חלב קשורה בירידת הסיכון לסרטן במערכת העיכול או ללא כל קשר לסוגי סרטן אחרים.

מסקנות מכל המחקרים

פרופ' דוד כץ הוא הנשיא של American College of Lifestyle Medicine, עוסק בעיקר בתזונה, בטיפול בעודף משקל ובמניעת מחלות כרוניות והיה המייסד והמנהל של המרכז למחקר המניעתי של אוניברסיטת ייל. לפי מאמרו של פרופ' כץ שפורסם בסוף שנת 2012[18], חסידי החלב ומוצריו טוענים שצריכתם חיונית לבריאות העצם, לחוזק השרירים ולבריאות העור, שהם מונעים התפתחות של השמנה, סוכרת, מחלות לב וסרטן. יש גם טענות שסידן וויטמין D בחלב תורמים לבריאות יותר מאשר תוספים מלאכותיים שלהם. יש הטוענים שהשומן הרווי בחלב ומוצריו אינו מזיק ואפילו מועיל.
לעומתם טוענים המתנגדים שחלב ומוצריו מעלים את הסיכון לסרטן ולמחלות קרדיווסקולריות, הם אינם רלוונטיים לבריאות העצם ואפילו מזיקים ושצריכתם גורמת להתעללות בפרות וביקום. הם טוענים גם שצריכת מוצרי חלב אינה טבעית ביונקים מבוגרים, וההסבר לכך הוא שעיכול הלקטוז (Lactose) בחלב מצריך פירוקו לשני מרכיביו - גלוקוז וגלקטוז (הלקטוז הוא גדול מדי לעיכול ישיר) על ידי אנזים הלקטאז (Lactase) שקיים בינקות ומפסיק לפעול בילדות המוקדמת. החלב היחיד שנגיש ליונקים הוא חלב אם בחודשים הראשונים לחייהם. בבני אדם בלבד חלו שינויים אבולוציוניים עם התפתחות החקלאות. לצריכת חלב יש יתרון ברור עבור הישרדות ילדים ומבוגרים בחברות פסטורליות שבהן קיימת נגישות לחלב ממקור אחר. כתוצאה מכך פיתחו מרבית האנשים מכל הגזעים סבילות ללקטוז. בחברות אחרות שלא נחשפו לחלב במשך הדורות התפתחה אי סבילות ללקטוז.

יש הטוענים שחלב טוב כשהוא טרי אך כאשר מפסטרים אותו הוא מאבד את ה"אנזימים הפעילים". יש הטוענים שהסרת השומן מהחלב הורסת אותו על ידי סילוק חומצות שומניות בריאות כמו חומצות לינולאיות (Linoleic acid) מורכבות, ויש הטוענים שרק חלב דל שומן ומוצריו הם בריאים. יש הטוענים שחלב טוב אבל גבינה היא רעה, או להפך, ויש הסבורים שהחלב והגבינה טובים אבל לא החמאה.

פרופסור כץ אינו סבור שצריכת חלב אינה טבעית. העובדה הפשוטה היא שמצבים סביבתיים ושינויים פיזיולוגיים משתנים יחד - וזאת הברירה הטבעית. לשיעור גבוה של המין האנושי יש סבילות ללקטוז כך שצריכת חלב הפכה טבעית. השאלה האם צריכת חלב ומוצריו טובה ומהי מידת ההסתגלות אליה תלויה בסוג המוצר, בכמות הצריכה והקשר לצריכת מזונות אחרים או מניעת צריכת חלק מהם.

אין ספק, שחלב אינו חיוני לבריאות בני אדם ששותים בעיקר מים, אוכלים בעיקר צמחים, פעילים גופנית כרוטינה וחשופים לשמש ויש להם עצמות חזקות ושיעור נמוך של מחלות לב, סרטן, שבץ מוחי וסוכרת. חלב ומוצריו קשורים ללא כל ספק בצפיפות עצם טובה יותר היות שהפעילות הגופנית במרבית בני האדם בחברה המודרנית מוגבלת וצריכת החלבון גדולה. אין כל ראיה שצריכת חלב ומוצריו משפרת את איכות התזונה או הבריאות בתרבויות שחיות לרוב רק על מים וצמחים, אבל בתרבות שלנו אנו צורכים כמויות גדולות של מזון מעובד ולכן הכללת חלב ומוצריו בתזונה, והראיות ממחקרים אפידמיולוגיים מצביעות באופן ברור שצריכה זאת קשורה בבריאות טובה יותר מאשר הימנעות מחלב ומוצריו.

מתנגדי החלב מעודדים שימוש בתחליפים כמו חלב סויה אבל הראיות לתועלת בריאותית מסויה באה מתרבויות אסייתיות שצורכות ממרחי סויה וטופו ולא מתרבויות מערביות שצורכות רק חלב סויה וגלידת סויה. אין לנו כל ראיות שלתחליפי חלב יש יתרון בריאותי. דיווחים ממחקרים אחרים, כולל מטה-אנליזות, מראים רווח נקי ומתון של צריכת חלב על התמותה הכללית והמחלות הקרדיווסקולריות ללא כל עלייה בהיארעות של סרטן. במחקרים אלה קיימת נטייה להבחין בין הסוגים השונים של מוצרי חלב דלי שומן לעומת מוצרים עתירי שומן לסוגיהם הרבים, כאשר במוצרים אחרונים אלו אין מוצאים כל תועלת בריאותית בכלל או תועלת פחותה.

פרופסור כץ מציין שבסיכום כל הראיות שהצטברו עד היום קיימת הצדקה לצריכת חלב דל שומן או ללא שומן בכלל שעבר פסטור וצריכה מינימלית של מזון מעובד, וזאת בניגוד לתזונה האמריקאית האופיינית שכוללת משקאות מומתקים בסוכר ומאכלים מעובדים. בתרבות שלנו יכול החלב להחליף את הסודה והיוגורט ולהחליף חטיפים פחות בריאים. קיימים מעט מאוד מחקרים שמשווים בין תזונה מבוססת צמחים עם או בלי חלב ומוצריו. מחקרים אלו כנראה אינם זמינים, אבל בהיעדרם לא ניתן לקבוע שהוספת חלב ומוצריו לתזונה כזאת תשפיע לטובה או לרעה. אין כל מחקר טוב מבוסס ראיות על השפעת הוספת חלב ומוצריו לטבעונים בריאים כפי שאין כל ראיה מהימנה שתחליפי חלב פופולריים בריאים יותר.

ביבליוגרפיה

  1. ↑ Gueguen L, Pointillart A. The bioavailability of dietary calcium. J Am Coll Nutr. 2000;19(Suppl. 2):119S-136S.
  2. ↑ Esterle L, Sabatier JP, Guillon-Metz F, et al. Milk, rather than other foods, is associated with vertebral bone mass and circulating IGF-1 in female adolescents. Osteoporos Int. 2009;20:567-575.
  3. ↑ Morita Y, Ono A, Serizawa A, et al. Purification and identification of lactoperoxidase in milk basic protein as an inhibitor of osteoclastogenesis. J Dairy Sci. 2011;94:2270-2279.
  4. ↑ Feskanich D, Willett WC, Stampfer MJ, et al. Milk, dietary calcium, and bone fractures in women: A 12-year prospective study. Am J Public Health 1997;87:992-997.
  5. ↑ Feskanich D, Willett WC, Colditz GA. Calcium, vitamin D, milk consumption, and hip fractures: A prospective study among postmenopausal women. Am J Clin Nutr. 2003;77:504-511.
  6. ↑ Rabenda V, Bruyere O, Reginster JY. Relationship between bone mineral density changes and risk of fractures among patients receiving calcium with or without vitamin D supplementation: A meta-regression. Osteoporos Int 2011;22:893-901.
  7. ↑ Spangler M, Phillips BB, Ross MB, et al.. Calcium supplementation in postmenopausal women to reduce the risk of osteoporotic fractures. Am J Health Syst Pharm. 2011;68:309-318
  8. ↑ Caroli A, Poli A, Ricotta D, et al. Invited review: Dairy intake and bone health: a viewpoint from the state of the art. J Dairy Sci. 2011;94:5249-62.
  9. ↑ Ascherio A, Hennekens C, Willett WC, et al. Prospective study of nutritional factors, blood pressure, and hypertension among US women. Hypertension. 1996;27:1065-1072.
  10. ↑ Crichton GE, Elias MF, Dore GA, et al. Relations between dairy food intake and arterial stiffness pulse wave velocity and pulse pressure. Hypertension. 2012;59:1044-1051.
  11. ↑ Dalmeijer GW, Struijk EA, van der Schouw YT, et al. Dairy intake and coronary heart disease or stroke-a population-based cohort study. Int J Cardiol. 2012; pril 4 (ahead of print). PMID 22483419.
  12. ↑ Goldbohm RA, Chorus AM, Galindo-Grace F, et al. Dairy consumption 10-y total and cardiovascular mortality: a prospective cohort study in the Netherlands. Am J Clin Nutr. 2011;93:615-627.
  13. ↑ Djousse L, Pankow JS, Hunt SC, et al. Influence of saturated fat and linoleic acid on the association between intake of dairy products and blood pressure. Hypertension. 2006;48:335-341.
  14. ↑ Toledo E, Dlgado-Rodriguez M, Estruch R, et al. Low-fat dairy products and blood pressure: follow-up of 2290 older persons at high cardiovascular risk participating in the PREDIMED Study. Br J Nutr. 2009;101:59-67.
  15. ↑ Elwood PC, Pickering JE, Givens DI, et al. Consumption of milk and dairy foods and the incidence of vascular disease and diabetes: an overview of the evidence. Lipids. 2010;45:925-939.
  16. ↑ Hu D, Huang J,Wang Y, et al. Dairy foods and risk of stroke: A meta-analysis of prospective cohort studies. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2014 Jan 27. [Epub ahead of print]
  17. ↑ Gonzalez CA1, Riboli E. Diet and cancer prevention: Contributions from the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC) study. Eur J Cancer. 2010;46:2555-62.
  18. ↑ Katz LD. Is dairy healthy or not? Sifting through the curds, whey, and competing claims. http://health.usnews.com/health-news/blogs/eat-run/2012/11/30/is-dairy-healthy-or-not.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' יאיר יודפת - ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה; יועץ יתר לחץ דם במכון לסקר רפואי, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר


פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, מאי 2014 גיליון מס' 180, מדיקל מדיה