האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6836 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6836 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קבוצות אנטיביוטיות עיקריות - מתן אמינוגליקוזידים במנה חד יומית - Major classes of antibiotics - Once-daily aminoglycosides"

מתוך ויקירפואה
 
(13 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{Sub Chapter
 +
|Book=
 +
שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
 +
|Chapter number=2
 +
|Sub Chapter number=7
 +
}}
 
{{פנקס|
 
{{פנקס|
−
|שם הספר=[[שימוש מושכל באנטיביוטיקה]]
 
−
|תמונה=[[קובץ:Pinkas.jpg|220px]]
 
 
|שם המחבר=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה
 
|שם המחבר=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה
 
|שם הפרק=מתן אמינוגליקוזידים במנה חד יומית - Major classes of antibiotics - Once-daily aminoglycosides
 
|שם הפרק=מתן אמינוגליקוזידים במנה חד יומית - Major classes of antibiotics - Once-daily aminoglycosides
 
|עורך מדעי=
 
|עורך מדעי=
 
|מאת=
 
|מאת=
−
|מוציא לאור=היחידה למחלות זיהומיות{{ש}}המרכז הרפואי שערי צדק
 
−
|מועד הוצאה=תשע"א – 2010
 
−
|מספר עמודים=196
 
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
−
|הקדשה=ספר זה מוקדש{{ש}}לפרופ' חיים הרשקו{{ש}}בהוקרה עמוקה
 
−
|לתשומת לב הקורא=עורכי הפנקס מבקשים להדגיש שתוכן פנקס זה משקף את הגישה לשמוש באנטיביוטיקה ולמניעת זיהומים כנהוג במרכז הרפואי שערי צדק. לרוב הנושאים קיימות גישות נוספות ולא בהכרח גישה זו או אחרת הנה הנכונה. כמו כן, מופנה הקורא לספרות כי לעיתים ישנם עדכונים שטרם נכללו בפנקס.
 
 
}}
 
}}
−
{{הרחבה|אמינוגליקוזיד}}
+
{{הרחבה|ערכים=[[אמינוגליקוזיד]], [[טיפול אנטיביוטי]]}}
 
==כללי==
 
==כללי==
−
 
+
*הטיפול האמפירי (דהיינו, בטרם קבלת תשובות מהמעבדה המיקרוביולוגית) לזיהומים רציניים על ידי מתגים גרם-שליליים הינו [[Aminoglycosides]] (אמינוגליקוזידים)
−
*הטיפול האמפירי (דהיינו, בטרם קבלת תשובות מהמעבדה המיקרוביולוגית) לזיהומים רציניים ע"י מתגים גרם-שליליים הינו אמינוגליקוזידים.
+
*במקרה של זיהום הנרכש בקהילה יינתן [[gentamicin|Gentamicin]], ובמקרה של זיהום הנרכש בבית החולים יינתן Gentamicin או [[amikacin|Amikacin]], תלוי בחומרת המצב הקליני וחשיפה קודמת ל[[אנטיביוטיקה]]
−
*במקרה של זיהום הנרכש בקהילה יינתן [[gentamicin]], ובמקרה של זיהום הנרכש בבית החולים יינתן [[gentamicin]] או [[amikacin]], תלוי בחומרת המצב הקליני וחשיפה קודמת לאנטיביוטיקה.
+
*מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 נעשו עבודות שהראו שמתן אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית יעיל באותה המידה (או יותר) עם אותה שכיחות של נפרוטוקסיות (או פחותה) לעומת מתן אמינוגליקוזידים מחולק לשלוש מנות ביממה{{הערה|שם=הערה3|Raveh D, Kopyt M, Hite Y, Rudensky B, Sonnenblick M, Yinnon AM.  Risk factors for nephrotoxicity in elderly patients receiving once-daily aminoglycosides.  QJM 2002; 95(5):291-7.}} , {{הערה|שם=הערה4|Susser Z, Raveh D, Yinnon AM. Safety of once-daily aminoglycosides in older people.  J Am Geriatr Soc.  2000; 48(7):85-9.}}. אנו ממליצים על מתן אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית. להלן פרטי השיטה
−
*בשני העשורים האחרונים נעשו עבודות שהראו שמתן אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית יעיל באותה המידה (או יותר) עם אותה שכיחות של נפרוטוקסיות (או פחותה) לעומת מתן אמינוגליקוזידים מחולק לשלוש מנות ביממה{{הערה|שם=הערה3|Raveh D, Kopyt M, Hite Y, Rudensky B, Sonnenblick M, Yinnon AM.  Risk factors for nephrotoxicity in elderly patients receiving once-daily aminoglycosides.  QJM 2002; 95(5):291-7.}} , {{הערה|שם=הערה4|Susser Z, Raveh D, Yinnon AM. Safety of once-daily aminoglycosides in older people.  J Am Geriatr Soc.  2000; 48(7):85-9.}}. אנו ממליצים על מתן אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית. להלן פרטי השיטה.
 
  
 
==רצוי להימנע ממתן אמינוגליקוזידים בכל המצבים הבאים==
 
==רצוי להימנע ממתן אמינוגליקוזידים בכל המצבים הבאים==
−
 
+
#פינוי [[קראטינין - Creatinine|קריאטינין]] פחות מ- 30 סנטימטר מעוקב/דקה (ראו סעיפים ה'-ו' להלן)
−
#פינוי קריאטינין פחות מ- 30 סמ"ק/דקה (ר' סעיפים ה'-ו' להלן).
+
#ישנה [[ירידה בשמיעה|ירידה משמעותית בשמיעה]]
−
#שנה ירידה משמעותית בשמיעה.
+
#ישנה הפרעה בשיווי משקל
−
#ישנה הפרעה בשיווי משקל.
 
  
 
==למי לתת אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית==
 
==למי לתת אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית==
−
 
+
ככלל, כל חולה שיקבל אמינוגליקוזידים יטופל במנה חד-יומית, מלבד: נשים ב[[הריון]] וחולים עם [[אנדוקרדיטיס זיהומית]].
−
ככלל, כל חולה שיקבל אמינוגליקוזידים יטופל במנה חד-יומית, מלבד: נשים בהריון וחולים עם אנדוקרדיטיס זיהומית.
 
  
 
==המינון בנוכחות תפקוד כלייתי תקין==
 
==המינון בנוכחות תפקוד כלייתי תקין==
−
 
+
*המנה היומית של Gentamicin, בנוכחות תפקוד כלייתי תקין, היא 5 מיליגרם לקילוגרם, ושל Amikacin{{כ}} 15 מיליגרם לקילוגרם (ראו טבלאות)
−
*המנה היומית של gentamicin, בנוכחות תפקוד כלייתי תקין, הינה 5 מ"ג/ק"ג, ושל amikacin 15 מ"ג/ק"ג (ראה טבלאות).
+
*הטיפול יינתן פעם אחת ביום במשך כ-30 דקות
−
*הטיפול יינתן פעם אחת ביום במשך כ- 30 דקות.
 
  
 
==המשך טיפול ולקיחת רמות==
 
==המשך טיפול ולקיחת רמות==
 +
*לאחר המנה הראשונה תינתן המנה הבאה כעבור כ-24 שעות, בשעה הקרובה ביותר לשעות המקובלות לטיפול תוך-ורידי. לאחר מכן יהיה הטיפול כל 24 שעות. באותם החולים שהוזכרו לעיל (סעיף ב') אשר מקבלים אמינוגליקוזידים במנות מפוצלות, יש לקחת רמה לפני מתן המנה השנייה כעבור 24 שעות מתחילת הטיפול ולשנות מינון בהתאם לתוצאות
 +
*ככלל, אין צורך בקביעת רמת התרופה לאחר המתן (Peak level), שכן הרמה גבוהה מאד, הרבה מעבר לרמה הטיפולית. רצוי לקחת רמה לפני (Trough level) כעבור 24-18 שעות, כדי לוודא שהרמה לא גבוהה מדי. אם הרמה פחות מ- 1 מיקרוגרם למיליליטר, אין צורך בבדיקה חוזרת במשך 5 ימי הטיפול הנוספים, אלא אם כן חלה בינתיים '''הידרדרות כלייתית'''
 +
*בילדים המקבלים טיפול למשך 3 ימים כ-"Rule-out [[sepsis]]" אין לקחת רמות כלל. במקרה של מתן ממושך יותר – יש לקחת רמות כמקובל
  
−
*לאחר המנה הראשונה תינתן המנה הבאה כעבור כ- 24 שעות, בשעה הקרובה ביותר לשעות המקובלות לטיפול תוך-ורידי. לאחר מכן יהיה הטיפול כל 24 שעות. באותם החולים שהוזכרו לעיל (סעיף ב') אשר מקבלים אמינוגליקוזידים במנות מפוצלות, יש לקחת רמה לפני מתן המנה השנייה כעבור 24 שעות מתחילת הטיפול ולשנות מינון בהתאם לתוצאות.
+
==תחילת טיפול במקרה של תפקודי כליה לקויים (ראו טבלאות)==
−
*ככלל, אין צורך בקביעת רמת התרופה לאחר המתן (peak level), שכן הרמה גבוהה מאד, הרבה מעבר לרמה הטיפולית. רצוי לקחת רמה לפני (trough level) כעבור 18-24 שעות, כדי לוודא שהרמה לא גבוהה מדי. אם הרמה פחות מ- 1 mcg/ml, אין צורך בבדיקה חוזרת במשך 5 ימי הטיפול הנוספים, אלא אם כן חלה בינתיים '''הידרדרות כלייתית'''.
+
*במקרה של [[תפקוד כלייתי ירוד|תפקודי כליה לקויים]], כן מקובל להתחיל בטיפול באמינוגליקוזידים לפי רמת פינוי הקריאטינין המשוער אלא אם כן פינוי הקריאטינין המשוער < 25 סנטימטר מעוקב לדקה
−
*בילדים המקבלים טיפול למשך 3 ימים כ- "Rule-out sepsis" אין לקחת רמות כלל. במקרה של מתן ממושך יותר – יש לקחת רמות כמקובל.
+
*המשך הטיפול לאחר 48-24 שעות תלוי בתוצאות המיקרוביולוגיות, התפקוד הכלייתי והמצב הקליני של החולה
−
 
 
−
==תחילת טיפול במקרה של תפקודי כליה לקויים (ראה טבלאות)==
 
−
 
 
−
*במקרה של תפקודי כליה לקויים, כן מקובל להתחיל בטיפול באמינוגליקוזידים לפי רמת פינוי הקריאטינין המשוער אלא אם כן פינוי הקריאטינין המשוער < 25 סמ"ק/דקה.
 
−
*המשך הטיפול לאחר 24-48 שעות תלוי בתוצאות המיקרוביולוגיות, התפקוד הכלייתי והמצב הקליני של החולה.
 
 
*ניתן להעריך את פינוי הקריאטינין לפי נוסחת Cockcroft-Gault{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Gault MH et al. Predicting glomerular function from adjusted serum creatinine. Nephron 1992; 62:249-56.}}:
 
*ניתן להעריך את פינוי הקריאטינין לפי נוסחת Cockcroft-Gault{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Gault MH et al. Predicting glomerular function from adjusted serum creatinine. Nephron 1992; 62:249-56.}}:
  
 
[[קובץ:פנקס4.png|מרכז|550px]]
 
[[קובץ:פנקס4.png|מרכז|550px]]
  
−
<nowiki>*</nowiki> משקל אידיאלי בגבר: 50 ק"ג + 0.9 ק"ג על כל ס"מ מעל 150 ס"מ גובה. {{ש}}משקל אידיאלי באשה: 45.5 ק"ג + 0.9 ק"ג על כל ס"מ מעל 150 ס"מ גובה.
+
<nowiki>*</nowiki> משקל אידיאלי בגבר: 50 קילוגרם + 0.9 קילוגרם על כל סנטימטר מעל 150 סנטימטר גובה. {{ש}}משקל אידיאלי באשה: 45.5 קילוגרם + 0.9 קילוגרם על כל סנטימטר מעל 150 סנטימטר גובה  
−
<nowiki>**</nowiki> לנשים צריך להכפיל את התוצאה ב- 0.85.
+
 
 +
<nowiki>**</nowiki> לנשים צריך להכפיל את התוצאה ב-0.85
  
−
באנשים עם תת-משקל יש לחשב מינון לפי המשקל הנמדד. באנשים עם עודף משקל יש לחשב מינון לפי ideal body weight.
+
באנשים עם תת-משקל יש לחשב מינון לפי המשקל הנמדד. באנשים עם עודף משקל יש לחשב מינון לפי Ideal body weight.
  
−
מאז יוני 2009 משתמשים בשערי צדק בערכי קראטינין בסטנדרד חדש, ומאז הנוסחה העדיפה לחישוב GFR היא MDRD (ובילדים נוסחת שווארץ). נוסחת MDRD היא:
+
מאז יוני 2009 משתמשים בשערי צדק בערכי קראטינין בסטנדרד חדש, ומאז הנוסחה העדיפה לחישוב GFR{{כ}} (Glomerular Filtration Rate) היא MDRD (Modification of Diet in Renal Disease) (ובילדים נוסחת שווארץ). נוסחת MDRD היא:
  
 
[[קובץ:פנקס5.png|מרכז|450px]]
 
[[קובץ:פנקס5.png|מרכז|450px]]
  
−
'''חישוב מדויק של גובה אדם מבוגר''' על פי אורך עצם הטיביה שלו: מודדים את הטיביה כשהברך כפופה, מהקצה במפרק עם הפמור ועד למלאולוס המדיאלי.
+
'''חישוב מדויק של גובה אדם מבוגר''' על פי אורך עצם הטיביה שלו: מודדים את ה-Tibia כשהברך כפופה, מהקצה במפרק עם ה-Femur ועד ל-Malleolus המדיאלי.
  
 
[[קובץ:פנקס6.png|מרכז|450px]]
 
[[קובץ:פנקס6.png|מרכז|450px]]
  
−
מעל גיל 30 - יש ירידה בגובה של 0.06 ס"מ לשנה.
+
מעל גיל 30 - יש ירידה בגובה של 0.06 סנטימטר לשנה.
  
 
כל החישובים והנוסחאות הללו מופיעים אוטומטית בתוכנת המחשב המרכזית של שערי צדק.
 
כל החישובים והנוסחאות הללו מופיעים אוטומטית בתוכנת המחשב המרכזית של שערי צדק.
  
 
==המינון במקרה של תפקוד כלייתי לקוי==
 
==המינון במקרה של תפקוד כלייתי לקוי==
 +
===המינון של Gentamicin לפי פינוי הקריאטינין{{הערה|שם=הערה2|Gilbert D. Minireview. Once-daily aminoglycosides. Antimicrob Ag Chemother 1991; 35:399-405.}}===
  
−
===המינון של gentamicin לפי פינוי הקריאטינין{{הערה|שם=הערה2|Gilbert D. Minireview. Once-daily aminoglycosides. Antimicrob Ag Chemother 1991; 35:399-405.}}===
+
{|border="1" cellpadding="4"
 +
|rowspan="2" |פינוי קריאטינין משוער
 +
|rowspan="2" |המרווח בין המנות{{ש}}(בשעות)
 +
|rowspan="2" |המנה (מיליגרם לקילוגרם)
 +
|rowspan="2" |T 1/2{{ש}}(בשעות)
 +
|colspan="4" | רמת הגנטמיצין המשוערת בנסיוב כעבור
 +
|-
 +
|1 שעה
 +
|12 שעות
 +
|18 שעות
 +
|24 שעות
 +
|-
 +
|100
 +
|24
 +
|5
 +
|2.5
 +
|20
 +
|1
 +
|1 >
 +
|1 >
 +
|-
 +
| 90
 +
| 24
 +
| 5
 +
| 3.1
 +
| 20
 +
| 2
 +
| 1 >
 +
| 1 >
 +
|-
 +
|80
 +
|24
 +
|5
 +
|3.4
 +
|20
 +
|2.5
 +
|1 >
 +
|1 >
 +
|-
 +
|70
 +
|24
 +
|4
 +
|3.9
 +
|16
 +
| 2
 +
| 1 >
 +
| 1 >
 +
|-
 +
|60
 +
| 24
 +
| 4
 +
| 4.5
 +
| 16
 +
| 3
 +
| 1.5
 +
| 1 >
 +
|-
 +
|50
 +
|24
 +
|3.5
 +
|5.3
 +
|14
 +
|3.5
 +
|1
 +
|1 >
 +
|-
 +
|40
 +
| 24
 +
| 2.5
 +
| 6.5
 +
| 10
 +
| 3
 +
| 1.5
 +
| 1 >
 +
|-
 +
|30 *
 +
|24
 +
| 2.5
 +
| 8.4
 +
| 10
 +
| 4
 +
| 2.5
 +
| 1.5
 +
|-
 +
|20
 +
|48
 +
|4
 +
|11.9
 +
|16
 +
|4
 +
|2
 +
|1
 +
|-
 +
| 10
 +
| 48
 +
| 3
 +
| 29.4
 +
| 12
 +
| 5
 +
|3
 +
|2
 +
|}
 +
{{רווח קשיח}}  
  
−
פינוי
+
<nowiki>*</nowiki> אנו ממליצים לא להשתמש באמינוגליקוזידים כאשר פינוי הקריאטינין המשוער < 25 סנטימטר מעוקב לדקה. במקרה שזה נחוץ, למשל, כאשר מבודד חיידק מתרבית דם הרגיש לאמינוגליקוזיד בלבד, רצוי להתייעץ
−
קריאטינין
 
−
משוער המרווח
 
−
בין המנות
 
−
(בשעות) המנה
 
−
(mg/kg) T 1/2
 
−
(בשעות)   רמת הגנטמיצין המשוערת בנסיוב כעבור
 
−
1 שעה 12 שעות 18 שעות 24 שעות
 
−
100 24 5 2.5 20 1.0 1 > 1 >
 
−
90 24 5 3.1 20 2.0 1 > 1 >
 
−
80 24 5 3.4 20 2.5 1 > 1 >
 
−
70 24 4 3.9 16 2.0 1 > 1 >
 
−
60 24 4 4.5 16 3.0 1.5 1 >
 
−
50 24 3.5 5.3 14 3.5 1.0 1 >
 
−
40 24 2.5 6.5 10 3.0 1.5 1 >
 
−
30 * 24 2.5 8.4 10 4.0 2.5 1.5
 
−
20 48 4 11.9 16 4.0 2.0 1.0
 
−
10 48 3 29.4 12 5.0 3.0 2.0
 
−
* אנו ממליצים לא להשתמש באמינוגליקוזידים כאשר פינוי הקריאטינין המשוער < 25 סמ"ק/דקה. במקרה שזה נחוץ, למשל, כאשר מבודד חיידק מתרבית דם הרגיש לאמינוגליקוזיד בלבד, רצוי להתייעץ.
 
  
−
+
===המינון של Amikacin לפי פינוי הקריאטינין{{הערה|שם=הערה2}}===
−
מתן אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית (המשך)
 
  
−
Once-daily aminoglycosides (cont.)
+
{| border="1" cellpadding="4"
−
 
+
| rowspan="2" |פינוי קריאטינין משוער
−
===המינון של amikacin לפי פינוי הקריאטינין{{הערה|שם=הערה2}}===
+
| rowspan="2" |המרווח בין המנות{{ש}}(בשעות)
−
 
+
| rowspan="2" |המנה (מיליגרם לקילוגרם)
−
פינוי
+
| rowspan="2" |T 1/2 (בשעות)
−
קריאטינין
+
| colspan="4" | רמת האמיקצין המשוערת בנסיוב כעבור
−
משוער המרווח
+
|-
−
בין המנות
+
|1 שעה
−
(בשעות) המנה  
+
|12 שעות
−
(mg/kg) T 1/2
+
|18 שעות
−
(בשעות) רמת האמיקצין המשוערת בנסיוב כעבור
+
|24 שעות
−
1 שעה 12 שעות 18 שעות 24 שעות
+
|-
−
90 24 15.0 3.1 60 6.0 1 > 1 >
+
|90
−
70 24 12.0 3.9 45 9.0 2.5 1 >
+
|24
−
50 24 7.5 5.3 30 7.0 3.5 1.0
+
|15.0
−
30 * 24 4.0 8.4 20 7.5 5.0 3.0
+
|3.1
−
20 48 7.5 11.9 30 7.5 3.3 1.6
+
|60
−
10 48 4.0 20.4 16 12 5.0 3.0
+
|6.0
−
* ראה הערה לטבלה הקודמת.
+
|1 >
 +
|1 >
 +
|-
 +
|70
 +
|24
 +
|12.0
 +
|3.9
 +
|45
 +
|9.0
 +
|2.5
 +
|1 >
 +
|-
 +
|50
 +
|24
 +
|7.5
 +
|5.3
 +
|30
 +
|7.0
 +
|3.5
 +
|1.0
 +
|-
 +
|30 *
 +
|24
 +
|4.0
 +
|8.4
 +
|20
 +
|7.5
 +
|5.0
 +
|3.0
 +
|-
 +
|20
 +
|48
 +
|7.5
 +
|11.9
 +
|30
 +
|7.5
 +
|3.3
 +
|1.6
 +
|-
 +
|10
 +
|48
 +
|4.0
 +
|20.4
 +
|16
 +
|12
 +
|5.0
 +
|3.0
 +
|}
 +
{{רווח קשיח}}
  
 +
<nowiki>*</nowiki> ראו הערה לטבלה הקודמת
  
 
===לסיכום: 4 עקרונות שהקפדה עליהם תצמצם את הסיכוי לפגיעה כלייתית===
 
===לסיכום: 4 עקרונות שהקפדה עליהם תצמצם את הסיכוי לפגיעה כלייתית===
  
−
1. הידרציה תוך-ורידית לאורך כל הטיפול באמינוגליקוזידים.
+
#הידרציה תוך-ורידית לאורך כל הטיפול באמינוגליקוזידים
−
 
+
#קביעת פינוי קריאטינין משוער על ידי נוסחת Cockcroft-Gault וקביעת מינון התרופה על פי התוצאה
−
2. קביעת פינוי קריאטינין משוער ע"י נוסחת Cockcroft-Gault וקביעת מינון התרופה עפ"י התוצאה.
+
#קביעת רמה "לפני" של התרופה כעבור 24 שעות מתחילת הטיפול עם התאמת מינון לפי הצורך
−
 
+
#מעקב [[BUN]] וקריאטינין כל 3-2 ימים
−
3. קביעת רמה "לפני" של התרופה כעבור 24 שעות מתחילת הטיפול עם התאמת מינון לפי הצורך.
 
−
 
 
−
4. מעקב BUN וקריאטינין כל 2-3 ימים.
 
  
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
−
 
 
<blockquote>  
 
<blockquote>  
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
שורה 131: שורה 254:
 
</div>
 
</div>
 
</blockquote>
 
</blockquote>
−
 
−
==ראו גם==
 
−
 
−
* לנושא הקודם: [[קבוצות אנטיביוטיות עיקריות - דפטומיצין - Major classes of antibiotics - Daptomycin]]
 
−
* לנושא הבא:
 
−
 
−
* [[שימוש מושכל באנטיביוטיקה|לתוכן העניינים של פנקס שימוש מושכל באנטיביוטיקה]]
 
  
  
 
[[קטגוריה: זיהומיות]]
 
[[קטגוריה: זיהומיות]]
 
[[קטגוריה: משפחה]]
 
[[קטגוריה: משפחה]]
 +
[[קטגוריה: נפרולוגיה ויתר לחץ דם]]
 
[[קטגוריה: פנימית]]
 
[[קטגוריה: פנימית]]

גרסה אחרונה מ־06:10, 8 בדצמבר 2022

Antibiotic.png

שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
מאת המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה

פרק ראשי


תת הפרק הבא תת הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #2.7: קבוצות אנטיביוטיות עיקריות - מתן אמינוגליקוזידים במנה חד יומית - Major classes of antibiotics - Once-daily aminoglycosides

שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
Antibiotic.png
שם המחבר פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה
שם הפרק מתן אמינוגליקוזידים במנה חד יומית - Major classes of antibiotics - Once-daily aminoglycosides
מוציא לאור
שערי צדק1.png
מועד הוצאה תשע"א – 2010
מספר עמודים 196
הקדשה ספר זה מוקדש
לפרופ' חיים הרשקו
בהוקרה עמוקה

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אמינוגליקוזיד, טיפול אנטיביוטי

כללי

  • הטיפול האמפירי (דהיינו, בטרם קבלת תשובות מהמעבדה המיקרוביולוגית) לזיהומים רציניים על ידי מתגים גרם-שליליים הינו Aminoglycosides (אמינוגליקוזידים)
  • במקרה של זיהום הנרכש בקהילה יינתן Gentamicin, ובמקרה של זיהום הנרכש בבית החולים יינתן Gentamicin או Amikacin, תלוי בחומרת המצב הקליני וחשיפה קודמת לאנטיביוטיקה
  • מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 נעשו עבודות שהראו שמתן אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית יעיל באותה המידה (או יותר) עם אותה שכיחות של נפרוטוקסיות (או פחותה) לעומת מתן אמינוגליקוזידים מחולק לשלוש מנות ביממה[1] , [2]. אנו ממליצים על מתן אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית. להלן פרטי השיטה

רצוי להימנע ממתן אמינוגליקוזידים בכל המצבים הבאים

  1. פינוי קריאטינין פחות מ- 30 סנטימטר מעוקב/דקה (ראו סעיפים ה'-ו' להלן)
  2. ישנה ירידה משמעותית בשמיעה
  3. ישנה הפרעה בשיווי משקל

למי לתת אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית

ככלל, כל חולה שיקבל אמינוגליקוזידים יטופל במנה חד-יומית, מלבד: נשים בהריון וחולים עם אנדוקרדיטיס זיהומית.

המינון בנוכחות תפקוד כלייתי תקין

  • המנה היומית של Gentamicin, בנוכחות תפקוד כלייתי תקין, היא 5 מיליגרם לקילוגרם, ושל Amikacin‏ 15 מיליגרם לקילוגרם (ראו טבלאות)
  • הטיפול יינתן פעם אחת ביום במשך כ-30 דקות

המשך טיפול ולקיחת רמות

  • לאחר המנה הראשונה תינתן המנה הבאה כעבור כ-24 שעות, בשעה הקרובה ביותר לשעות המקובלות לטיפול תוך-ורידי. לאחר מכן יהיה הטיפול כל 24 שעות. באותם החולים שהוזכרו לעיל (סעיף ב') אשר מקבלים אמינוגליקוזידים במנות מפוצלות, יש לקחת רמה לפני מתן המנה השנייה כעבור 24 שעות מתחילת הטיפול ולשנות מינון בהתאם לתוצאות
  • ככלל, אין צורך בקביעת רמת התרופה לאחר המתן (Peak level), שכן הרמה גבוהה מאד, הרבה מעבר לרמה הטיפולית. רצוי לקחת רמה לפני (Trough level) כעבור 24-18 שעות, כדי לוודא שהרמה לא גבוהה מדי. אם הרמה פחות מ- 1 מיקרוגרם למיליליטר, אין צורך בבדיקה חוזרת במשך 5 ימי הטיפול הנוספים, אלא אם כן חלה בינתיים הידרדרות כלייתית
  • בילדים המקבלים טיפול למשך 3 ימים כ-"Rule-out sepsis" אין לקחת רמות כלל. במקרה של מתן ממושך יותר – יש לקחת רמות כמקובל

תחילת טיפול במקרה של תפקודי כליה לקויים (ראו טבלאות)

  • במקרה של תפקודי כליה לקויים, כן מקובל להתחיל בטיפול באמינוגליקוזידים לפי רמת פינוי הקריאטינין המשוער אלא אם כן פינוי הקריאטינין המשוער < 25 סנטימטר מעוקב לדקה
  • המשך הטיפול לאחר 48-24 שעות תלוי בתוצאות המיקרוביולוגיות, התפקוד הכלייתי והמצב הקליני של החולה
  • ניתן להעריך את פינוי הקריאטינין לפי נוסחת Cockcroft-Gault‏[3]:
פנקס4.png

* משקל אידיאלי בגבר: 50 קילוגרם + 0.9 קילוגרם על כל סנטימטר מעל 150 סנטימטר גובה.
משקל אידיאלי באשה: 45.5 קילוגרם + 0.9 קילוגרם על כל סנטימטר מעל 150 סנטימטר גובה

** לנשים צריך להכפיל את התוצאה ב-0.85

באנשים עם תת-משקל יש לחשב מינון לפי המשקל הנמדד. באנשים עם עודף משקל יש לחשב מינון לפי Ideal body weight.

מאז יוני 2009 משתמשים בשערי צדק בערכי קראטינין בסטנדרד חדש, ומאז הנוסחה העדיפה לחישוב GFR‏ (Glomerular Filtration Rate) היא MDRD (Modification of Diet in Renal Disease) (ובילדים נוסחת שווארץ). נוסחת MDRD היא:

פנקס5.png

חישוב מדויק של גובה אדם מבוגר על פי אורך עצם הטיביה שלו: מודדים את ה-Tibia כשהברך כפופה, מהקצה במפרק עם ה-Femur ועד ל-Malleolus המדיאלי.

פנקס6.png

מעל גיל 30 - יש ירידה בגובה של 0.06 סנטימטר לשנה.

כל החישובים והנוסחאות הללו מופיעים אוטומטית בתוכנת המחשב המרכזית של שערי צדק.

המינון במקרה של תפקוד כלייתי לקוי

המינון של Gentamicin לפי פינוי הקריאטינין[4]

פינוי קריאטינין משוער המרווח בין המנות
(בשעות) 		המנה (מיליגרם לקילוגרם) T 1/2
(בשעות) 		רמת הגנטמיצין המשוערת בנסיוב כעבור
1 שעה 12 שעות 18 שעות 24 שעות
100 24 5 2.5 20 1 1 > 1 >
90 24 5 3.1 20 2 1 > 1 >
80 24 5 3.4 20 2.5 1 > 1 >
70 24 4 3.9 16 2 1 > 1 >
60 24 4 4.5 16 3 1.5 1 >
50 24 3.5 5.3 14 3.5 1 1 >
40 24 2.5 6.5 10 3 1.5 1 >
30 * 24 2.5 8.4 10 4 2.5 1.5
20 48 4 11.9 16 4 2 1
10 48 3 29.4 12 5 3 2

 

* אנו ממליצים לא להשתמש באמינוגליקוזידים כאשר פינוי הקריאטינין המשוער < 25 סנטימטר מעוקב לדקה. במקרה שזה נחוץ, למשל, כאשר מבודד חיידק מתרבית דם הרגיש לאמינוגליקוזיד בלבד, רצוי להתייעץ

המינון של Amikacin לפי פינוי הקריאטינין[4]

פינוי קריאטינין משוער המרווח בין המנות
(בשעות) 		המנה (מיליגרם לקילוגרם) T 1/2 (בשעות) רמת האמיקצין המשוערת בנסיוב כעבור
1 שעה 12 שעות 18 שעות 24 שעות
90 24 15.0 3.1 60 6.0 1 > 1 >
70 24 12.0 3.9 45 9.0 2.5 1 >
50 24 7.5 5.3 30 7.0 3.5 1.0
30 * 24 4.0 8.4 20 7.5 5.0 3.0
20 48 7.5 11.9 30 7.5 3.3 1.6
10 48 4.0 20.4 16 12 5.0 3.0

 

* ראו הערה לטבלה הקודמת

לסיכום: 4 עקרונות שהקפדה עליהם תצמצם את הסיכוי לפגיעה כלייתית

  1. הידרציה תוך-ורידית לאורך כל הטיפול באמינוגליקוזידים
  2. קביעת פינוי קריאטינין משוער על ידי נוסחת Cockcroft-Gault וקביעת מינון התרופה על פי התוצאה
  3. קביעת רמה "לפני" של התרופה כעבור 24 שעות מתחילת הטיפול עם התאמת מינון לפי הצורך
  4. מעקב BUN וקריאטינין כל 3-2 ימים

הערות שוליים

  1. ↑ Raveh D, Kopyt M, Hite Y, Rudensky B, Sonnenblick M, Yinnon AM. Risk factors for nephrotoxicity in elderly patients receiving once-daily aminoglycosides. QJM 2002; 95(5):291-7.
  2. ↑ Susser Z, Raveh D, Yinnon AM. Safety of once-daily aminoglycosides in older people. J Am Geriatr Soc. 2000; 48(7):85-9.
  3. ↑ Gault MH et al. Predicting glomerular function from adjusted serum creatinine. Nephron 1992; 62:249-56.
  4. ↑ 4.0 4.1 Gilbert D. Minireview. Once-daily aminoglycosides. Antimicrob Ag Chemother 1991; 35:399-405.