כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קבוצות אנטיביוטיות עיקריות - מתן אמינוגליקוזידים במנה חד יומית - Major classes of antibiotics - Once-daily aminoglycosides"
מתוך ויקירפואה
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book= | ||
| + | שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | ||
| + | |Chapter number=2 | ||
| + | |Sub Chapter number=7 | ||
| + | }} | ||
{{פנקס| | {{פנקס| | ||
| − | |||
| − | |||
|שם המחבר=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה | |שם המחבר=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה | ||
|שם הפרק=מתן אמינוגליקוזידים במנה חד יומית - Major classes of antibiotics - Once-daily aminoglycosides | |שם הפרק=מתן אמינוגליקוזידים במנה חד יומית - Major classes of antibiotics - Once-daily aminoglycosides | ||
|עורך מדעי= | |עורך מדעי= | ||
|מאת= | |מאת= | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
| − | |||
| − | |||
}} | }} | ||
| − | {{הרחבה|אמינוגליקוזיד}} | + | {{הרחבה|ערכים=[[אמינוגליקוזיד]], [[טיפול אנטיביוטי]]}} |
==כללי== | ==כללי== | ||
| − | + | *הטיפול האמפירי (דהיינו, בטרם קבלת תשובות מהמעבדה המיקרוביולוגית) לזיהומים רציניים על ידי מתגים גרם-שליליים הינו [[Aminoglycosides]] (אמינוגליקוזידים) | |
| − | *הטיפול האמפירי (דהיינו, בטרם קבלת תשובות מהמעבדה המיקרוביולוגית) לזיהומים רציניים | + | *במקרה של זיהום הנרכש בקהילה יינתן [[gentamicin|Gentamicin]], ובמקרה של זיהום הנרכש בבית החולים יינתן Gentamicin או [[amikacin|Amikacin]], תלוי בחומרת המצב הקליני וחשיפה קודמת ל[[אנטיביוטיקה]] |
| − | *במקרה של זיהום הנרכש בקהילה יינתן [[gentamicin]], ובמקרה של זיהום הנרכש בבית החולים יינתן | + | *מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 נעשו עבודות שהראו שמתן אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית יעיל באותה המידה (או יותר) עם אותה שכיחות של נפרוטוקסיות (או פחותה) לעומת מתן אמינוגליקוזידים מחולק לשלוש מנות ביממה{{הערה|שם=הערה3|Raveh D, Kopyt M, Hite Y, Rudensky B, Sonnenblick M, Yinnon AM. Risk factors for nephrotoxicity in elderly patients receiving once-daily aminoglycosides. QJM 2002; 95(5):291-7.}} , {{הערה|שם=הערה4|Susser Z, Raveh D, Yinnon AM. Safety of once-daily aminoglycosides in older people. J Am Geriatr Soc. 2000; 48(7):85-9.}}. אנו ממליצים על מתן אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית. להלן פרטי השיטה |
| − | * | ||
==רצוי להימנע ממתן אמינוגליקוזידים בכל המצבים הבאים== | ==רצוי להימנע ממתן אמינוגליקוזידים בכל המצבים הבאים== | ||
| − | + | #פינוי [[קראטינין - Creatinine|קריאטינין]] פחות מ- 30 סנטימטר מעוקב/דקה (ראו סעיפים ה'-ו' להלן) | |
| − | #פינוי קריאטינין פחות מ- 30 | + | #ישנה [[ירידה בשמיעה|ירידה משמעותית בשמיעה]] |
| − | # | + | #ישנה הפרעה בשיווי משקל |
| − | #ישנה הפרעה בשיווי משקל | ||
==למי לתת אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית== | ==למי לתת אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית== | ||
| − | + | ככלל, כל חולה שיקבל אמינוגליקוזידים יטופל במנה חד-יומית, מלבד: נשים ב[[הריון]] וחולים עם [[אנדוקרדיטיס זיהומית]]. | |
| − | ככלל, כל חולה שיקבל אמינוגליקוזידים יטופל במנה חד-יומית, מלבד: נשים | ||
==המינון בנוכחות תפקוד כלייתי תקין== | ==המינון בנוכחות תפקוד כלייתי תקין== | ||
| − | + | *המנה היומית של Gentamicin, בנוכחות תפקוד כלייתי תקין, היא 5 מיליגרם לקילוגרם, ושל Amikacin{{כ}} 15 מיליגרם לקילוגרם (ראו טבלאות) | |
| − | *המנה היומית של | + | *הטיפול יינתן פעם אחת ביום במשך כ-30 דקות |
| − | *הטיפול יינתן פעם אחת ביום במשך כ- 30 דקות | ||
==המשך טיפול ולקיחת רמות== | ==המשך טיפול ולקיחת רמות== | ||
| + | *לאחר המנה הראשונה תינתן המנה הבאה כעבור כ-24 שעות, בשעה הקרובה ביותר לשעות המקובלות לטיפול תוך-ורידי. לאחר מכן יהיה הטיפול כל 24 שעות. באותם החולים שהוזכרו לעיל (סעיף ב') אשר מקבלים אמינוגליקוזידים במנות מפוצלות, יש לקחת רמה לפני מתן המנה השנייה כעבור 24 שעות מתחילת הטיפול ולשנות מינון בהתאם לתוצאות | ||
| + | *ככלל, אין צורך בקביעת רמת התרופה לאחר המתן (Peak level), שכן הרמה גבוהה מאד, הרבה מעבר לרמה הטיפולית. רצוי לקחת רמה לפני (Trough level) כעבור 24-18 שעות, כדי לוודא שהרמה לא גבוהה מדי. אם הרמה פחות מ- 1 מיקרוגרם למיליליטר, אין צורך בבדיקה חוזרת במשך 5 ימי הטיפול הנוספים, אלא אם כן חלה בינתיים '''הידרדרות כלייתית''' | ||
| + | *בילדים המקבלים טיפול למשך 3 ימים כ-"Rule-out [[sepsis]]" אין לקחת רמות כלל. במקרה של מתן ממושך יותר – יש לקחת רמות כמקובל | ||
| − | + | ==תחילת טיפול במקרה של תפקודי כליה לקויים (ראו טבלאות)== | |
| − | + | *במקרה של [[תפקוד כלייתי ירוד|תפקודי כליה לקויים]], כן מקובל להתחיל בטיפול באמינוגליקוזידים לפי רמת פינוי הקריאטינין המשוער אלא אם כן פינוי הקריאטינין המשוער < 25 סנטימטר מעוקב לדקה | |
| − | + | *המשך הטיפול לאחר 48-24 שעות תלוי בתוצאות המיקרוביולוגיות, התפקוד הכלייתי והמצב הקליני של החולה | |
| − | |||
| − | ==תחילת טיפול במקרה של תפקודי כליה לקויים ( | ||
| − | |||
| − | *במקרה של תפקודי כליה לקויים, כן מקובל להתחיל בטיפול באמינוגליקוזידים לפי רמת פינוי הקריאטינין המשוער אלא אם כן פינוי הקריאטינין המשוער < 25 | ||
| − | *המשך הטיפול לאחר 24 | ||
*ניתן להעריך את פינוי הקריאטינין לפי נוסחת Cockcroft-Gault{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Gault MH et al. Predicting glomerular function from adjusted serum creatinine. Nephron 1992; 62:249-56.}}: | *ניתן להעריך את פינוי הקריאטינין לפי נוסחת Cockcroft-Gault{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Gault MH et al. Predicting glomerular function from adjusted serum creatinine. Nephron 1992; 62:249-56.}}: | ||
[[קובץ:פנקס4.png|מרכז|550px]] | [[קובץ:פנקס4.png|מרכז|550px]] | ||
| − | <nowiki>*</nowiki> משקל אידיאלי בגבר: 50 | + | <nowiki>*</nowiki> משקל אידיאלי בגבר: 50 קילוגרם + 0.9 קילוגרם על כל סנטימטר מעל 150 סנטימטר גובה. {{ש}}משקל אידיאלי באשה: 45.5 קילוגרם + 0.9 קילוגרם על כל סנטימטר מעל 150 סנטימטר גובה |
| − | |||
| − | + | <nowiki>**</nowiki> לנשים צריך להכפיל את התוצאה ב-0.85 | |
| − | מאז יוני 2009 משתמשים בשערי צדק בערכי קראטינין בסטנדרד חדש, ומאז הנוסחה העדיפה לחישוב GFR היא MDRD | + | באנשים עם תת-משקל יש לחשב מינון לפי המשקל הנמדד. באנשים עם עודף משקל יש לחשב מינון לפי Ideal body weight. |
| + | |||
| + | מאז יוני 2009 משתמשים בשערי צדק בערכי קראטינין בסטנדרד חדש, ומאז הנוסחה העדיפה לחישוב GFR{{כ}} (Glomerular Filtration Rate) היא MDRD (Modification of Diet in Renal Disease) (ובילדים נוסחת שווארץ). נוסחת MDRD היא: | ||
[[קובץ:פנקס5.png|מרכז|450px]] | [[קובץ:פנקס5.png|מרכז|450px]] | ||
| − | '''חישוב מדויק של גובה אדם מבוגר''' על פי אורך עצם הטיביה שלו: מודדים את | + | '''חישוב מדויק של גובה אדם מבוגר''' על פי אורך עצם הטיביה שלו: מודדים את ה-Tibia כשהברך כפופה, מהקצה במפרק עם ה-Femur ועד ל-Malleolus המדיאלי. |
[[קובץ:פנקס6.png|מרכז|450px]] | [[קובץ:פנקס6.png|מרכז|450px]] | ||
| − | מעל גיל 30 - יש ירידה בגובה של 0.06 | + | מעל גיל 30 - יש ירידה בגובה של 0.06 סנטימטר לשנה. |
כל החישובים והנוסחאות הללו מופיעים אוטומטית בתוכנת המחשב המרכזית של שערי צדק. | כל החישובים והנוסחאות הללו מופיעים אוטומטית בתוכנת המחשב המרכזית של שערי צדק. | ||
==המינון במקרה של תפקוד כלייתי לקוי== | ==המינון במקרה של תפקוד כלייתי לקוי== | ||
| − | + | ===המינון של Gentamicin לפי פינוי הקריאטינין{{הערה|שם=הערה2|Gilbert D. Minireview. Once-daily aminoglycosides. Antimicrob Ag Chemother 1991; 35:399-405.}}=== | |
| − | ===המינון של | ||
{|border="1" cellpadding="4" | {|border="1" cellpadding="4" | ||
|rowspan="2" |פינוי קריאטינין משוער | |rowspan="2" |פינוי קריאטינין משוער | ||
|rowspan="2" |המרווח בין המנות{{ש}}(בשעות) | |rowspan="2" |המרווח בין המנות{{ש}}(בשעות) | ||
| − | |rowspan="2" |המנה ( | + | |rowspan="2" |המנה (מיליגרם לקילוגרם) |
|rowspan="2" |T 1/2{{ש}}(בשעות) | |rowspan="2" |T 1/2{{ש}}(בשעות) | ||
|colspan="4" | רמת הגנטמיצין המשוערת בנסיוב כעבור | |colspan="4" | רמת הגנטמיצין המשוערת בנסיוב כעבור | ||
| שורה 169: | שורה 162: | ||
| 12 | | 12 | ||
| 5 | | 5 | ||
| − | | 3 | + | |3 |
|2 | |2 | ||
|} | |} | ||
| + | {{רווח קשיח}} | ||
| − | <nowiki> * </nowiki> אנו ממליצים לא להשתמש באמינוגליקוזידים כאשר פינוי הקריאטינין המשוער < 25 | + | <nowiki>*</nowiki> אנו ממליצים לא להשתמש באמינוגליקוזידים כאשר פינוי הקריאטינין המשוער < 25 סנטימטר מעוקב לדקה. במקרה שזה נחוץ, למשל, כאשר מבודד חיידק מתרבית דם הרגיש לאמינוגליקוזיד בלבד, רצוי להתייעץ |
| − | ===המינון של | + | ===המינון של Amikacin לפי פינוי הקריאטינין{{הערה|שם=הערה2}}=== |
| − | {|border="1" cellpadding="4" | + | {| border="1" cellpadding="4" |
| − | |rowspan="2"|פינוי קריאטינין משוער | + | | rowspan="2" |פינוי קריאטינין משוער |
| − | |rowspan="2"|המרווח בין המנות{{ש}}(בשעות) | + | | rowspan="2" |המרווח בין המנות{{ש}}(בשעות) |
| − | |rowspan="2"|המנה ( | + | | rowspan="2" |המנה (מיליגרם לקילוגרם) |
| − | |rowspan="2"|T 1/2 (בשעות) | + | | rowspan="2" |T 1/2 (בשעות) |
| − | |colspan="4" | רמת האמיקצין המשוערת בנסיוב כעבור | + | | colspan="4" | רמת האמיקצין המשוערת בנסיוב כעבור |
|- | |- | ||
|1 שעה | |1 שעה | ||
| שורה 190: | שורה 184: | ||
|- | |- | ||
|90 | |90 | ||
| − | |24 | + | |24 |
| − | |15.0 | + | |15.0 |
|3.1 | |3.1 | ||
|60 | |60 | ||
| שורה 199: | שורה 193: | ||
|- | |- | ||
|70 | |70 | ||
| − | |24 | + | |24 |
| − | |12.0 | + | |12.0 |
| − | |3.9 | + | |3.9 |
| − | |45 | + | |45 |
| − | |9.0 | + | |9.0 |
| − | |2.5 | + | |2.5 |
|1 > | |1 > | ||
|- | |- | ||
|50 | |50 | ||
| − | |24 | + | |24 |
| − | |7.5 | + | |7.5 |
| − | |5.3 | + | |5.3 |
| − | |30 | + | |30 |
| − | |7.0 | + | |7.0 |
| − | |3.5 | + | |3.5 |
|1.0 | |1.0 | ||
|- | |- | ||
|30 * | |30 * | ||
| − | |24 | + | |24 |
| − | |4.0 | + | |4.0 |
| − | |8.4 | + | |8.4 |
| − | |20 | + | |20 |
| − | |7.5 | + | |7.5 |
| − | |5.0 | + | |5.0 |
|3.0 | |3.0 | ||
|- | |- | ||
|20 | |20 | ||
| − | |48 | + | |48 |
| − | |7.5 | + | |7.5 |
| − | |11.9 | + | |11.9 |
| − | |30 | + | |30 |
| − | |7.5 | + | |7.5 |
| − | |3.3 | + | |3.3 |
|1.6 | |1.6 | ||
|- | |- | ||
|10 | |10 | ||
| − | |48 | + | |48 |
| − | |4.0 | + | |4.0 |
| − | |20.4 | + | |20.4 |
| − | |16 | + | |16 |
| − | |12 | + | |12 |
| − | |5.0 | + | |5.0 |
|3.0 | |3.0 | ||
|} | |} | ||
| + | {{רווח קשיח}} | ||
| − | <nowiki> * </nowiki> | + | <nowiki>*</nowiki> ראו הערה לטבלה הקודמת |
===לסיכום: 4 עקרונות שהקפדה עליהם תצמצם את הסיכוי לפגיעה כלייתית=== | ===לסיכום: 4 עקרונות שהקפדה עליהם תצמצם את הסיכוי לפגיעה כלייתית=== | ||
| − | #הידרציה תוך-ורידית לאורך כל הטיפול באמינוגליקוזידים | + | #הידרציה תוך-ורידית לאורך כל הטיפול באמינוגליקוזידים |
| − | #קביעת פינוי קריאטינין משוער | + | #קביעת פינוי קריאטינין משוער על ידי נוסחת Cockcroft-Gault וקביעת מינון התרופה על פי התוצאה |
| − | #קביעת רמה "לפני" של התרופה כעבור 24 שעות מתחילת הטיפול עם התאמת מינון לפי הצורך | + | #קביעת רמה "לפני" של התרופה כעבור 24 שעות מתחילת הטיפול עם התאמת מינון לפי הצורך |
| − | #מעקב BUN וקריאטינין כל 2 | + | #מעקב [[BUN]] וקריאטינין כל 3-2 ימים |
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| − | |||
<blockquote> | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| שורה 260: | שורה 254: | ||
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה: זיהומיות]] | [[קטגוריה: זיהומיות]] | ||
[[קטגוריה: משפחה]] | [[קטגוריה: משפחה]] | ||
| + | [[קטגוריה: נפרולוגיה ויתר לחץ דם]] | ||
[[קטגוריה: פנימית]] | [[קטגוריה: פנימית]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:10, 8 בדצמבר 2022
שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
מאת המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה
| שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
|---|---|
|
| |
| שם המחבר | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
| שם הפרק | מתן אמינוגליקוזידים במנה חד יומית - Major classes of antibiotics - Once-daily aminoglycosides |
| מוציא לאור |  |
| מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
| מספר עמודים | 196 |
| הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אמינוגליקוזיד, טיפול אנטיביוטי
כללי
- הטיפול האמפירי (דהיינו, בטרם קבלת תשובות מהמעבדה המיקרוביולוגית) לזיהומים רציניים על ידי מתגים גרם-שליליים הינו Aminoglycosides (אמינוגליקוזידים)
- במקרה של זיהום הנרכש בקהילה יינתן Gentamicin, ובמקרה של זיהום הנרכש בבית החולים יינתן Gentamicin או Amikacin, תלוי בחומרת המצב הקליני וחשיפה קודמת לאנטיביוטיקה
- מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 נעשו עבודות שהראו שמתן אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית יעיל באותה המידה (או יותר) עם אותה שכיחות של נפרוטוקסיות (או פחותה) לעומת מתן אמינוגליקוזידים מחולק לשלוש מנות ביממה[1] , [2]. אנו ממליצים על מתן אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית. להלן פרטי השיטה
רצוי להימנע ממתן אמינוגליקוזידים בכל המצבים הבאים
- פינוי קריאטינין פחות מ- 30 סנטימטר מעוקב/דקה (ראו סעיפים ה'-ו' להלן)
- ישנה ירידה משמעותית בשמיעה
- ישנה הפרעה בשיווי משקל
למי לתת אמינוגליקוזידים במנה חד-יומית
ככלל, כל חולה שיקבל אמינוגליקוזידים יטופל במנה חד-יומית, מלבד: נשים בהריון וחולים עם אנדוקרדיטיס זיהומית.
המינון בנוכחות תפקוד כלייתי תקין
- המנה היומית של Gentamicin, בנוכחות תפקוד כלייתי תקין, היא 5 מיליגרם לקילוגרם, ושל Amikacin 15 מיליגרם לקילוגרם (ראו טבלאות)
- הטיפול יינתן פעם אחת ביום במשך כ-30 דקות
המשך טיפול ולקיחת רמות
- לאחר המנה הראשונה תינתן המנה הבאה כעבור כ-24 שעות, בשעה הקרובה ביותר לשעות המקובלות לטיפול תוך-ורידי. לאחר מכן יהיה הטיפול כל 24 שעות. באותם החולים שהוזכרו לעיל (סעיף ב') אשר מקבלים אמינוגליקוזידים במנות מפוצלות, יש לקחת רמה לפני מתן המנה השנייה כעבור 24 שעות מתחילת הטיפול ולשנות מינון בהתאם לתוצאות
- ככלל, אין צורך בקביעת רמת התרופה לאחר המתן (Peak level), שכן הרמה גבוהה מאד, הרבה מעבר לרמה הטיפולית. רצוי לקחת רמה לפני (Trough level) כעבור 24-18 שעות, כדי לוודא שהרמה לא גבוהה מדי. אם הרמה פחות מ- 1 מיקרוגרם למיליליטר, אין צורך בבדיקה חוזרת במשך 5 ימי הטיפול הנוספים, אלא אם כן חלה בינתיים הידרדרות כלייתית
- בילדים המקבלים טיפול למשך 3 ימים כ-"Rule-out sepsis" אין לקחת רמות כלל. במקרה של מתן ממושך יותר – יש לקחת רמות כמקובל
תחילת טיפול במקרה של תפקודי כליה לקויים (ראו טבלאות)
- במקרה של תפקודי כליה לקויים, כן מקובל להתחיל בטיפול באמינוגליקוזידים לפי רמת פינוי הקריאטינין המשוער אלא אם כן פינוי הקריאטינין המשוער < 25 סנטימטר מעוקב לדקה
- המשך הטיפול לאחר 48-24 שעות תלוי בתוצאות המיקרוביולוגיות, התפקוד הכלייתי והמצב הקליני של החולה
- ניתן להעריך את פינוי הקריאטינין לפי נוסחת Cockcroft-Gault[3]:
* משקל אידיאלי בגבר: 50 קילוגרם + 0.9 קילוגרם על כל סנטימטר מעל 150 סנטימטר גובה.
משקל אידיאלי באשה: 45.5 קילוגרם + 0.9 קילוגרם על כל סנטימטר מעל 150 סנטימטר גובה
** לנשים צריך להכפיל את התוצאה ב-0.85
באנשים עם תת-משקל יש לחשב מינון לפי המשקל הנמדד. באנשים עם עודף משקל יש לחשב מינון לפי Ideal body weight.
מאז יוני 2009 משתמשים בשערי צדק בערכי קראטינין בסטנדרד חדש, ומאז הנוסחה העדיפה לחישוב GFR (Glomerular Filtration Rate) היא MDRD (Modification of Diet in Renal Disease) (ובילדים נוסחת שווארץ). נוסחת MDRD היא:
חישוב מדויק של גובה אדם מבוגר על פי אורך עצם הטיביה שלו: מודדים את ה-Tibia כשהברך כפופה, מהקצה במפרק עם ה-Femur ועד ל-Malleolus המדיאלי.
מעל גיל 30 - יש ירידה בגובה של 0.06 סנטימטר לשנה.
כל החישובים והנוסחאות הללו מופיעים אוטומטית בתוכנת המחשב המרכזית של שערי צדק.
המינון במקרה של תפקוד כלייתי לקוי
המינון של Gentamicin לפי פינוי הקריאטינין[4]
| פינוי קריאטינין משוער | המרווח בין המנות (בשעות) |
המנה (מיליגרם לקילוגרם) | T 1/2 (בשעות) |
רמת הגנטמיצין המשוערת בנסיוב כעבור | |||
| 1 שעה | 12 שעות | 18 שעות | 24 שעות | ||||
| 100 | 24 | 5 | 2.5 | 20 | 1 | 1 > | 1 > |
| 90 | 24 | 5 | 3.1 | 20 | 2 | 1 > | 1 > |
| 80 | 24 | 5 | 3.4 | 20 | 2.5 | 1 > | 1 > |
| 70 | 24 | 4 | 3.9 | 16 | 2 | 1 > | 1 > |
| 60 | 24 | 4 | 4.5 | 16 | 3 | 1.5 | 1 > |
| 50 | 24 | 3.5 | 5.3 | 14 | 3.5 | 1 | 1 > |
| 40 | 24 | 2.5 | 6.5 | 10 | 3 | 1.5 | 1 > |
| 30 * | 24 | 2.5 | 8.4 | 10 | 4 | 2.5 | 1.5 |
| 20 | 48 | 4 | 11.9 | 16 | 4 | 2 | 1 |
| 10 | 48 | 3 | 29.4 | 12 | 5 | 3 | 2 |
* אנו ממליצים לא להשתמש באמינוגליקוזידים כאשר פינוי הקריאטינין המשוער < 25 סנטימטר מעוקב לדקה. במקרה שזה נחוץ, למשל, כאשר מבודד חיידק מתרבית דם הרגיש לאמינוגליקוזיד בלבד, רצוי להתייעץ
המינון של Amikacin לפי פינוי הקריאטינין[4]
| פינוי קריאטינין משוער | המרווח בין המנות (בשעות) |
המנה (מיליגרם לקילוגרם) | T 1/2 (בשעות) | רמת האמיקצין המשוערת בנסיוב כעבור | |||
| 1 שעה | 12 שעות | 18 שעות | 24 שעות | ||||
| 90 | 24 | 15.0 | 3.1 | 60 | 6.0 | 1 > | 1 > |
| 70 | 24 | 12.0 | 3.9 | 45 | 9.0 | 2.5 | 1 > |
| 50 | 24 | 7.5 | 5.3 | 30 | 7.0 | 3.5 | 1.0 |
| 30 * | 24 | 4.0 | 8.4 | 20 | 7.5 | 5.0 | 3.0 |
| 20 | 48 | 7.5 | 11.9 | 30 | 7.5 | 3.3 | 1.6 |
| 10 | 48 | 4.0 | 20.4 | 16 | 12 | 5.0 | 3.0 |
* ראו הערה לטבלה הקודמת
לסיכום: 4 עקרונות שהקפדה עליהם תצמצם את הסיכוי לפגיעה כלייתית
- הידרציה תוך-ורידית לאורך כל הטיפול באמינוגליקוזידים
- קביעת פינוי קריאטינין משוער על ידי נוסחת Cockcroft-Gault וקביעת מינון התרופה על פי התוצאה
- קביעת רמה "לפני" של התרופה כעבור 24 שעות מתחילת הטיפול עם התאמת מינון לפי הצורך
- מעקב BUN וקריאטינין כל 3-2 ימים
הערות שוליים
- ↑ Raveh D, Kopyt M, Hite Y, Rudensky B, Sonnenblick M, Yinnon AM. Risk factors for nephrotoxicity in elderly patients receiving once-daily aminoglycosides. QJM 2002; 95(5):291-7.
- ↑ Susser Z, Raveh D, Yinnon AM. Safety of once-daily aminoglycosides in older people. J Am Geriatr Soc. 2000; 48(7):85-9.
- ↑ Gault MH et al. Predicting glomerular function from adjusted serum creatinine. Nephron 1992; 62:249-56.
- ↑ 4.0 4.1 Gilbert D. Minireview. Once-daily aminoglycosides. Antimicrob Ag Chemother 1991; 35:399-405.