כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections"
מתוך ויקירפואה
| (14 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book= | ||
| + | שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | ||
| + | |Chapter number=3 | ||
| + | |Sub Chapter number=10 | ||
| + | }} | ||
{{פנקס| | {{פנקס| | ||
| − | |שם המחבר= | + | |שם המחבר=פרופסור עמוס ינון, פרופסור יחיאל שלזינגר, דוקטור דוד רווה |
|שם הפרק={{שם הדף}} | |שם הפרק={{שם הדף}} | ||
|עורך מדעי= | |עורך מדעי= | ||
| שורה 6: | שורה 12: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | = | + | {{הרחבה|ערכים=[[צנתר מרכזי]], [[טיפול אנטיביוטי]]}} |
| − | בטבלה מפורטים סימני | + | ==הטיפול בזיהומים ב-Tunneled Central Line== |
| + | בטבלה מפורטים סימני ה[[זיהומים]] השונים והגישה לזיהומים אלה{{הערה|שם=הערה1|הכוונה להיקמן, פורטקט, ברוביאק.}} | ||
{{-}} | {{-}} | ||
| − | {| border="1" | + | {|border="1" cellpadding="4" |
| − | ! | + | !מספר |
!סוג הזיהום | !סוג הזיהום | ||
!סימני היכר | !סימני היכר | ||
| שורה 17: | שורה 24: | ||
|- | |- | ||
|1. | |1. | ||
| − | |זיהום | + | |זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או [[צלוליטיס]] (Cellulitis) |
| − | |סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים | + | |סימנים מקומיים כגון: [[כאב]], אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור |
| | | | ||
#תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) + | #תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) + | ||
#אם יש הפרשה: לקחת תרבית + | #אם יש הפרשה: לקחת תרבית + | ||
| − | #תחילת טיפול אנטיביוטי {{הערה|שם=הערה2|ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ}} + | + | #תחילת [[טיפול אנטיביוטי]]{{הערה|שם=הערה2|ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ}} + |
| − | #*תחילת טיפול כמעט תמיד | + | #*תחילת טיפול IV (Intra-Venous) כמעט תמיד כדי "להציל" את הקטטר |
| − | #*התאמת | + | #*התאמת ה[[אנטיביוטיקה]] תהיה על פי תוצאות התרביות |
| − | #*משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית | + | #*משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית |
#הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים: | #הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים: | ||
| − | #*אם יש זיהום > 2 | + | #*אם יש זיהום > 2 סנטימטרים מה-Exit site. בדרך כלל לא ניתן לחסל את הזיהום מבלי להוציא את הקטטר |
| − | #*אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך | + | #*אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך 2–3 ימים |
| − | #*אם יש סימנים סיסטמיים (חום, צמרמורת, הקאה | + | #*אם יש סימנים סיסטמיים ([[חום - Fever|חום]], צמרמורת, [[הקאה]] וכדומה) צריך לשקול הוצאת הקטטר באופן דחוף |
|- | |- | ||
|2. | |2. | ||
| − | |זיהום בתעלה מסביב לקטטר | + | |זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel infection |
|חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי | |חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי | ||
| | | | ||
| − | #תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו- 1.2 לעיל + | + | #תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו-1.2 לעיל + |
#הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית + | #הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית + | ||
| − | #תחילת טיפול אנטיביוטי | + | #תחילת טיפול אנטיביוטי{{הערה|שם=הערה2}} + |
| − | #התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות | + | #התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות |
| − | #משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת | + | #משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת האזור המזוהם |
|- | |- | ||
|3. | |3. | ||
| − | |בקטרמיה או ספסיס | + | |בקטרמיה או [[ספסיס]] |
| − | |חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה | + | |חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי [[בחילה]], הקאה, הרגשה כללית רעה וכדומה. |
| | | | ||
| − | #תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל | + | #תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל + |
| − | #תחילת טיפול אנטיביוטי IV {{הערה|שם=הערה2}} דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות | + | #תחילת טיפול אנטיביוטי IV{{הערה|שם=הערה2}} דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות + |
| − | #המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי | + | #המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי בכל יום (לפחות x 1 ליום) ולשקול ביצוע תרביות דם כמותיות (+ ייעוץ) |
| − | #הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר ל- 3 | + | #הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר ל-2 או 3 ימים או אם הבקטרמיה נמשכת מעבר ל-2 או 3 ימים{{הערה|שם=הערה3|אם מבודד Pseudomonas או Candida, יש להוציא את הקטטר בכל מקרה}} |
|} | |} | ||
==הטיפול האנטיביוטי המומלץ== | ==הטיפול האנטיביוטי המומלץ== | ||
| − | |||
===הטיפול דרך הווריד=== | ===הטיפול דרך הווריד=== | ||
| − | + | הדרך הנבחרת ברוב המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים. | |
| − | הדרך הנבחרת ברוב | + | *בחולה שבא מהקהילה: IV [[Cefazolin]] 1-2 gram x 3 + IV [[Gentamicin]] במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם ל[[תפקוד כלייתי ירוד|תפקוד הכלייתי]]. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר ל[[צפלוספורינים]] מסוג נדחה, יוחלף הצפזולין ב-IV [[Cloxacillin]] 2 gram x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן [[Vancomycin]] במקום צפזולין. במקרה של [[אי ספיקה כלייתית]] יוחלף ה-Gentamicin ב-[[Ceftazidime]] (עם התאמת המינון לפי פינוי [[קראטינין - Creatinine|קריאטינין]]) |
| − | + | *בחולה המאושפז מעל 72 שעות: IV Vancomycin + IV [[Amikacin]]. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף Amikacin ב-Ceftazidime או [[Piperacillin-tazobactam|Piperacillin-Tazobactam]] (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין) | |
| − | *בחולה שבא מהקהילה: IV | ||
| − | |||
| − | *בחולה המאושפז | ||
===הטיפול הפומי=== | ===הטיפול הפומי=== | ||
| + | במקרה של דלקת שטחית קלה (Cellulitis) באזור ה-Exit site בחולה שאינו [[נויטרופניה - Neutropenia|נויטרופני]] ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כמצוין מעלה ויוחל בטיפול Cefuroxime axetil ([[Zinnat]]) 500 miligram x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים בטיפול [[Ciprofloxacin]] 500 miligram x 2. | ||
| − | + | ==ביבליוגרפיה והערות שוליים== | |
| − | |||
| − | == | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | + | <blockquote> | |
| − | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | *Mermel LA, et al. | + | *Mermel LA, et al. Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America. CID 2009: 49:1-45. |
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| − | + | [[קטגוריה:טיפול נמרץ]] | |
| − | + | [[קטגוריה:נפרולוגיה ויתר לחץ דם]] | |
| − | + | [[קטגוריה:פנימית]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | [[קטגוריה: טיפול נמרץ]] | ||
| − | [[קטגוריה: נפרולוגיה ויתר לחץ דם]] | ||
| − | [[קטגוריה: פנימית]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:46, 21 בינואר 2023
שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
מאת המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה
| שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
|---|---|
|
| |
| שם המחבר | פרופסור עמוס ינון, פרופסור יחיאל שלזינגר, דוקטור דוד רווה |
| שם הפרק | שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections |
| מוציא לאור |  |
| מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
| מספר עמודים | 196 |
| הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – צנתר מרכזי, טיפול אנטיביוטי
הטיפול בזיהומים ב-Tunneled Central Line
בטבלה מפורטים סימני הזיהומים השונים והגישה לזיהומים אלה[1]
| מספר | סוג הזיהום | סימני היכר | הגישה האבחנתית וטיפולים |
|---|---|---|---|
| 1. | זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או צלוליטיס (Cellulitis) | סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור |
|
| 2. | זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel infection | חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי |
|
| 3. | בקטרמיה או ספסיס | חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה וכדומה. |
|
הטיפול האנטיביוטי המומלץ
הטיפול דרך הווריד
הדרך הנבחרת ברוב המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים.
- בחולה שבא מהקהילה: IV Cefazolin 1-2 gram x 3 + IV Gentamicin במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם לתפקוד הכלייתי. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג נדחה, יוחלף הצפזולין ב-IV Cloxacillin 2 gram x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן Vancomycin במקום צפזולין. במקרה של אי ספיקה כלייתית יוחלף ה-Gentamicin ב-Ceftazidime (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין)
- בחולה המאושפז מעל 72 שעות: IV Vancomycin + IV Amikacin. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף Amikacin ב-Ceftazidime או Piperacillin-Tazobactam (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין)
הטיפול הפומי
במקרה של דלקת שטחית קלה (Cellulitis) באזור ה-Exit site בחולה שאינו נויטרופני ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כמצוין מעלה ויוחל בטיפול Cefuroxime axetil (Zinnat) 500 miligram x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים בטיפול Ciprofloxacin 500 miligram x 2.
ביבליוגרפיה והערות שוליים
- Mermel LA, et al. Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America. CID 2009: 49:1-45.