כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שפה שסועה - Cleft lip"
ביאנקה סטרלצין (שיחה | תרומות) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| + | {{הרחבה|התפתחות הילד}} | ||
{{ראו גם|חיך שסוע - Cleft palate}} | {{ראו גם|חיך שסוע - Cleft palate}} | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
==אפידימיולוגיה== | ==אפידימיולוגיה== | ||
| − | |||
שפה שסועה היא מום יחסית שכיח, הנראה באחת מתוך אלף לידות בלבנים. באסייתיים השכיחות כפולה, ובאוכלוסיות מסוימות כמו אינדיאנים בצפון אמריקה, השכיחות משולשת. השכיחות גבוהה יותר בבנים מאשר בבנות. | שפה שסועה היא מום יחסית שכיח, הנראה באחת מתוך אלף לידות בלבנים. באסייתיים השכיחות כפולה, ובאוכלוסיות מסוימות כמו אינדיאנים בצפון אמריקה, השכיחות משולשת. השכיחות גבוהה יותר בבנים מאשר בבנות. | ||
שפה שסועה מופיעה בדרך כלל כמום בודד, ובמקרים נדירים כחלק מתסמונת. | שפה שסועה מופיעה בדרך כלל כמום בודד, ובמקרים נדירים כחלק מתסמונת. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
השפה נוצרת מחיבור של שלושה חלקים: חלק מרכזי הנקרא פרה-מקסילה (Premaxilla) וחלקים צדדיים. במהלך ההתפתחות נעים החלקים הצדדיים לכיוון החלק המרכזי עד שלבסוף מתחברים השלושה, ונוצרת שפה שלמה בעלת שלוש שכבות: רירית פנימית, שריר ועור. תפקוד הפה תלוי בין היתר בהמשכיות השריר הסובב את הפה, שריר האורביקולריס אוריס (Orbicularis oris). כאשר קיימת בעיה בחיבור של החלק הצדדי לחלק האמצעי נוצר שסע חד-צדדי. כאשר שני החלקים הצדדיים לא מתחברים לחלק המרכזי נוצר שסע דו-צדדי. | השפה נוצרת מחיבור של שלושה חלקים: חלק מרכזי הנקרא פרה-מקסילה (Premaxilla) וחלקים צדדיים. במהלך ההתפתחות נעים החלקים הצדדיים לכיוון החלק המרכזי עד שלבסוף מתחברים השלושה, ונוצרת שפה שלמה בעלת שלוש שכבות: רירית פנימית, שריר ועור. תפקוד הפה תלוי בין היתר בהמשכיות השריר הסובב את הפה, שריר האורביקולריס אוריס (Orbicularis oris). כאשר קיימת בעיה בחיבור של החלק הצדדי לחלק האמצעי נוצר שסע חד-צדדי. כאשר שני החלקים הצדדיים לא מתחברים לחלק המרכזי נוצר שסע דו-צדדי. | ||
| + | |||
הנסיבות המביאות להיווצרות מומים אלו לא ברורות, אך קיים מרכיב גנטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו. | הנסיבות המביאות להיווצרות מומים אלו לא ברורות, אך קיים מרכיב גנטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו. | ||
| שורה 37: | שורה 38: | ||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | אבחון טרום לידתי נעשה בזמן [[ | + | אבחון טרום לידתי נעשה בזמן ה[[סקירות עובריות|סקירות העובריות]], כאשר מרבית מקרי השפה השסועה ניתנים לזיהוי. במידה ולא בוצעה [[אבחנה טרום לידתית]], מבוצעת האבחנה לאחר הלידה. |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| שורה 80: | שורה 81: | ||
| + | [[קטגוריה: אף אוזן גרון]] | ||
| + | [[קטגוריה: ילדים]] | ||
| + | [[קטגוריה: משפחה]] | ||
[[קטגוריה: פלסטיקה]] | [[קטגוריה: פלסטיקה]] | ||
| + | [[קטגוריה: רפואת הפה והשיניים]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:56, 17 בדצמבר 2018
| שפה שסועה | ||
|---|---|---|
| Cleft lip | ||
| יוצר הערך | ד"ר צח שרוני | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – התפתחות הילד
ראו גם – חיך שסוע - Cleft palate
שפה שסועה היא מום מולד בו השפה בלתי שלמה, באופן חלקי או מוחלט, לרוב יחד עם מעורבות של האף במידה משתנה. השסע יכול להיות חד צדדי או דו צדדי. שפה שסועה מופיעה בדרך כלל כמום בודד, ובמקרים נדירים כחלק מתסמונת. הנסיבות המביאות להיווצרות מומים אלו לא ברורות, אך קיים מרכיב גנטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו. הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע.
אפידימיולוגיה
שפה שסועה היא מום יחסית שכיח, הנראה באחת מתוך אלף לידות בלבנים. באסייתיים השכיחות כפולה, ובאוכלוסיות מסוימות כמו אינדיאנים בצפון אמריקה, השכיחות משולשת. השכיחות גבוהה יותר בבנים מאשר בבנות. שפה שסועה מופיעה בדרך כלל כמום בודד, ובמקרים נדירים כחלק מתסמונת. כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד. כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.
אתיולוגיה
השפה נוצרת מחיבור של שלושה חלקים: חלק מרכזי הנקרא פרה-מקסילה (Premaxilla) וחלקים צדדיים. במהלך ההתפתחות נעים החלקים הצדדיים לכיוון החלק המרכזי עד שלבסוף מתחברים השלושה, ונוצרת שפה שלמה בעלת שלוש שכבות: רירית פנימית, שריר ועור. תפקוד הפה תלוי בין היתר בהמשכיות השריר הסובב את הפה, שריר האורביקולריס אוריס (Orbicularis oris). כאשר קיימת בעיה בחיבור של החלק הצדדי לחלק האמצעי נוצר שסע חד-צדדי. כאשר שני החלקים הצדדיים לא מתחברים לחלק המרכזי נוצר שסע דו-צדדי.
הנסיבות המביאות להיווצרות מומים אלו לא ברורות, אך קיים מרכיב גנטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.
קליניקה
אבחנה
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות העובריות, כאשר מרבית מקרי השפה השסועה ניתנים לזיהוי. במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה לאחר הלידה.
טיפול
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים (Orthodontist), קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד. הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות כתלות בסוג השסע וחומרתו. לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים על פי הגיל:
- לידה עד 3 חודשים: עיצוב השפה, האף ורכס השיניים על ידי פלטה מותאמת אישית.
- 3 חודשים עד חצי שנה: ניתוח ראשוני לתיקון השפה השסועה ותיקון המשכיות רכס השיניים במידת האפשר.
- 6 שנים עד 9 שנים: טיפול אורטודונטי ליישור השיניים
- 8 שנים עד 10 שנים: ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך
- 9 שנים עד 15 שנה: המשך טיפול אורטודונטי
- 17 שנים: ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוניתוחי) במידת הצורך, ניתוח אף
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה מיוחדת של הצורך ומועד הטיפולים השונים.
ניתוח לתיקון עמדת הלסתות
במקרים רבים לילדים עם שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאי שיוויון של הפנים. בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה על ידי מנתח פה ולסת.
ניתוח אף
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של האף. האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא שיויונית, גם בשל הלסת הלא שיויונית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה. ניתוח לתיקון המראה החיצוני של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע"י מנתח פלסטי, מנתח פה ולסת ומנתח אף אוזן וגרון.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery
- Grabb & Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery
- Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip
- Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and reconstructive surgery, October 2011