כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "בחילה והקאה בהיריון - נייר עמדה"
מתוך ויקירפואה
| (21 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{נייר עמדה | + | {{נייר עמדה גינקולוגיה |
|שם נייר העמדה= בחילה והקאה בהיריון | |שם נייר העמדה= בחילה והקאה בהיריון | ||
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]] | |תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]] | ||
| − | |האיגוד המפרסם= | + | |האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]] |
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| − | |קישור=[http:// | + | |קישור=[http://mednet.co.il/wp-content/uploads/2015/04/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-19.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה] |
|תאריך פרסום= 18 בנובמבר 2009 | |תאריך פרסום= 18 בנובמבר 2009 | ||
|יוצר הערך= פרופ' שמואל לוריא, דר' אידה אמודאי, דר' רובי אמסטר, דר' נגה פורת, דר' משה רויבורט, דר' אדוארדו שכטר, דר' יוחנן שמעוני | |יוצר הערך= פרופ' שמואל לוריא, דר' אידה אמודאי, דר' רובי אמסטר, דר' נגה פורת, דר' משה רויבורט, דר' אדוארדו שכטר, דר' יוחנן שמעוני | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|ערכים=[[היריון]] , [[בחילות והקאות]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[היריון]] , [[בחילות והקאות]]}} | ||
| − | בחילה והקאה | + | [[בחילה והקאה]] ב[[היריון]] הינן מצב שכיח מאוד אשר קיים בכ-80% מההרות בשליש הראשון של ההיריון. לתופעה מספר דרגות חומרה כאשר הדרגה הקלה ביותר ידועה בשם "בחילות בוקר" (Morning sickness) והדרגה הקשה ביותר מוגדרת כ"[[הקאות יתר בהיריון]]" (Hyperemesis gravidarum). הניסיון לסווג את מצבי הבחילה וההקאה בהיריון לפי דרגות חומרה שונות בהתאם למשך או מספר אירועי הקאה ביום אינו יעיל מבחינה קלינית (רמת הוכחה II-2). הקאות יתר בהיריון מוגדרות כמצב מתמשך של הקאות בהיריון שאינו מוסבר על ידי הפרעות אחרות וגורם לאיבוד של יותר מ-5% ממשקל ההרה עם הופעה של סימני התייבשות ו[[קטונים]] (Ketones) בשתן. לעתים, בהקאות יתר בהיריון קיימות הפרעות אלקטרוליטיות, הפרעות ב[[תפקוד בלוטת התריס|תפקוד בלוטת מגן]] (Thyroid gland) או [[תפקודי כבד|כבד]]. |
| − | |||
| − | |||
טיפול מוקדם במצב של בחילה והקאה בהיריון הוא חיוני על מנת למנוע התדרדרות למצב של הקאות יתר בהיריון (רמת המלצה B). | טיפול מוקדם במצב של בחילה והקאה בהיריון הוא חיוני על מנת למנוע התדרדרות למצב של הקאות יתר בהיריון (רמת המלצה B). | ||
| − | == | + | ==בירור מעבדתי וסונוגרפי== |
| − | *רוב הנשים בהיריון עם בחילה והקאה אינן זקוקות לבירור מעבדתי | + | *רוב הנשים בהיריון עם בחילה והקאה אינן זקוקות לבירור מעבדתי |
| − | *עם החמרת התסמינים כפי שנשפט | + | *עם החמרת התסמינים כפי שנשפט על ידי ההרה, המעקב יעשה על ידי מדידה של קטונים בשתן |
*במצב של הקאות יתר בהיריון הבירור הנדרש הוא: | *במצב של הקאות יתר בהיריון הבירור הנדרש הוא: | ||
| − | ** כימיה מלאה ( | + | ** כימיה מלאה [כולל [[עמילאזה]] (Amylase)] |
| − | **תיפקודי כבד (כולל בילירובין) | + | **תיפקודי כבד (כולל [[בילירובין]]) |
| − | **תפקוד בלוטת מגן | + | **תפקוד בלוטת מגן [{{כ}}[[T3]] ,[[T4]] ,{{כ}}(Thyroid Stimulating Hormone) {{כ}}[[TSH]]{{כ}}] |
| − | **הפניה לגסטרואנטרולוג לשלילת Helicobacter pylori (רמת הוכחה II-3) | + | **הפניה לגסטרואנטרולוג לשלילת [[Helicobacter pylori]] (רמת הוכחה II-3) |
| − | *במצב של הקאות יתר בהיריון מוצע לשלול היריון מולרי ( | + | *במצב של הקאות יתר בהיריון מוצע לשלול [[היריון מולרי]] (Gestational throphoblastic disease) על ידי [[אולטרסאונד]] מכוון |
| − | * כאשר המצב של בחילה והקאה בהיריון אינו מגיב ( | + | *כאשר המצב של בחילה והקאה בהיריון אינו מגיב (Refractory) לטיפול תרופתי, יש לשלול סיבות פוטנציאליות לכך (רמת הוכחה והמלצה III-A) : |
| − | **מחלות גסטרואינטסטינליות (הפטיטיס, מחלה בליארית, מחלה פפטית, | + | **מחלות גסטרואינטסטינליות ([[הפטיטיס]], מחלה בליארית, [[מחלה פפטית]], וכדומה) |
| − | **מחלות גניטאורינריות ( | + | **מחלות גניטאורינריות [{{כ}}[[Pyelonephritis|פיאולוניפריטיס]] (Pyelonephritis), שיזור שחלתי, [[אבני כליה]] וכדומה) |
| − | ** מחלות מטבוליות (קטואצידוזיס, | + | ** מחלות מטבוליות ([[קטואצידוזיס]] (Ketoacidosis){{כ}}, {{כ}}Porphyria{{כ}}, [[מחלת אדיסון]] וכדומה) |
| − | **מחלות נוירולוגיות (מיגרנה, גידול מוחי | + | **מחלות נוירולוגיות ([[מיגרנה]], [[גידול מוחי]] וכדומה) |
| − | ** שונות (הרעלת תרופות, מצבים פסיכוגניים | + | ** שונות (הרעלת תרופות, מצבים פסיכוגניים וכדומה) |
| − | == | + | ==שינוי אורח החיים== |
| − | יש לייעץ לנשים הרות לאכול כאוות נפשן, מכיוון שאין הוכחה ששינוי דיאטטי מועיל (רמת הוכחה והמלצה III-C) . | + | יש לייעץ לנשים הרות לאכול כאוות נפשן, מכיוון שאין הוכחה ששינוי [[דיאטה|דיאטטי]] מועיל (רמת הוכחה והמלצה III-C). |
| − | יש לייעץ לאכול באופן תכוף ובמנות קטנות (רמת הוכחה והמלצה III-C) . | + | יש לייעץ לאכול באופן תכוף ובמנות קטנות (רמת הוכחה והמלצה III-C). |
| − | יש לייעץ להגדיל את שעות המנוחה | + | יש לייעץ להגדיל את שעות המנוחה (רמת הוכחה והמלצה III-C). |
מומלץ לשקול התחלת מתן ויטמינים לפני כניסה להיריון במיוחד אצל נשים עם סיפור עבר של בחילה והקאה בהיריון (רמת הוכחה I). | מומלץ לשקול התחלת מתן ויטמינים לפני כניסה להיריון במיוחד אצל נשים עם סיפור עבר של בחילה והקאה בהיריון (רמת הוכחה I). | ||
| − | |||
| − | |||
| − | השימוש בג'ינג'ר (Zingiber officinale) 1000 | + | ==טיפולים לא תרופתיים== |
| − | שימוש | + | |
| − | + | השימוש בג'ינג'ר (Zingiber officinale) {{כ}}1000 מיליגרם (מ"ג) ליום נמצא יעיל אולם הבטיחות העוברית במינון זה טרם הובהרה (רמת הוכחה והמלצה I-A) . | |
| + | שימוש בדיקור סיני (Acupuncture) או נקודות לחץ (Acupressure) יכול להיות יעיל (רמת הוכחה והמלצה I-A). | ||
| + | |||
==טיפולים תרופתיים== | ==טיפולים תרופתיים== | ||
| − | טיפולים תרופתיים יעילים ובעלי פוטנציאל טרטוגני נמוך. הטיפולים מפורטים להלן לפי נדבכי השימוש. לכל תרופה יש התייחסות של בטיחות השימוש לפי סיווג ה- FDA לנזק פוטנציאלי לעובר לפי קטגוריות (נספח א). | + | טיפולים תרופתיים יעילים ובעלי פוטנציאל טרטוגני נמוך. הטיפולים מפורטים להלן לפי נדבכי השימוש. לכל תרופה יש התייחסות של בטיחות השימוש לפי סיווג ה-FDA {{כ}}(Food and Drug Administration) לנזק פוטנציאלי לעובר לפי קטגוריות (נספח א'). |
| − | *ויטמין B6 | + | *[[ויטמין B6]] (קטגוריה A) במינון פומי של 25 מ"ג כל 8 שעות מועיל כאמצעי מסייע (Adjuvant) בפרט (אך לא רק) לבחילות בוקר ויש להשתמש בו כקו ראשון (רמת הוכחה והמלצה I-A). בישראל ויטמין B6 נמצא במספר רב של תכשירי מולטיויטמין וגם בתכשיר בודד (Anacrodyne) המכיל 30 מ"ג של ויטמין B6 |
| − | *Doxylamine ( | + | *[[t:Doxylamine succinate|Doxylamine]] {{כ}}(H1 receptor antagonist) (קטגוריה A) במינון פומי של 12.5 מ"ג כל 8 שעות יעיל בהתקפים חריפים או התפרצויות של בחילה והקאה בהיריון כתכשיר יחיד או בצירוף עם ויטמין B6 (רמת הוכחה והמלצה I-A) |
| − | * Metoclopramide | + | * [[Pramin]]{{כ}} (Metoclopramide) {{כ}}(קטגוריה B) במינון פומי של 10 מ"ג כל שעות או רקטלי 20 מ"ג כל 8 שעות מקובל בשימוש (רמת הוכחה II-2) |
| − | * | + | *[[Promethazine]]{{כ}} (קטגוריה C) במינון פומי של 12.5 עד 25 מ"ג כל 8 שעות שימושי בדרגות חמורות של בחילה והקאה בהיריון (רמת הוכחה והמלצה I-A) |
| − | * | + | *[[t:Ondansetron|Ondansetron]]{{כ}} (Zofran) (קטגוריה B) במינון פומי של 8 מ"ג כל 12 שעות יעיל כקו שני (רמת הוכחה והמלצה I-A) |
| − | *סטרואידים (קטגוריה | + | *[[סטרואידים]] (קטגוריה B) נועד להרות שיזדקקו להזנה פראנטרלית בגלל ירידה במשקל. יש להיזהר בשימוש לפני שבוע 10 בשל סיכון ל[[שפה שסועה]]. אופן השימוש המקובל ביותר הוא על ידי [[Prednisone]] פומי במינון של 48 מ"ג ליום ל-3 ימים עם Tapering down במשך שבועיים (רמת הוכחה והמלצה I-B) |
| + | |||
| + | ==טיפולים תוך ורידיים== | ||
| + | |||
| + | *טיפולים תוך ורידיים (I.V, Intra-Venous) נועדו להרות עם סימני התייבשות (רמת המלצה C) | ||
| + | *הרהידרציה ניתנת תוך שימת לב לתיקון של הפרעות אלקטרוליטיות והשלמת חסרים של ויטמינים במידה וקיימים | ||
| + | *המינונים המומלצים של התרופות במתן תוך ורידי הם: | ||
| + | **Pramin 10 mg X 3 I.V | ||
| + | **Promethazine 12.5-25 mg X4 I.V | ||
| + | **Ondansteron 8 mg X2 I.V | ||
| + | **Continuous I.V. Ondansteron 1mg/h/24h | ||
| + | *הזנה פראנטרלית נועדה להרות עם הקאות יתר בהיריון שממשיכות לאבד משקל למרות הטיפול נוגד הקאה (רמת הוכחה II-2). לפני כן, כדאי לשקול הזנה דרך זונדה (רמת הוכחה III) | ||
| + | |||
| + | ==פסיכותרפיה== | ||
| + | |||
| + | שכיח שהפרעות מצב רוח נלוות לבחילה והקאה בהיריון. במידה וכן, אין מניעה לשימוש בתרופות אנטי-דכאוניות לפי הצורך. יש מידע מועט מדי לגבי שימוש בשיטות פסיכותראפיות מסורתיות כטיפול בהקאות יתר בהיריון. [[היפנוזה]] יכולה להיות בעלת תועלת במקרים נבחרים (רמת הוכחה III). | ||
| − | == | + | ==אשפוז== |
| + | |||
| + | קיימת המלצה לאשפוז למטרת טיפול והערכה כאשר ההרה לא מסוגלת להחזיק נוזלים ללא הקאה במצב של העדר תגובה לטיפול בקהילה (רמת המלצה C). לאחר אירוע של אשפוז בו נעשה בירור של סיבות פוטנציאליות אחרות, המשך טיפול על ידי רהידרציה, תמיכה תזונתית והתאמה של טיפול תרופתי יכולים להיעשות במסגרת מרפאות הקהילה. ההחלטה על אשפוז חוזר תתבסס על שיקול דעת אינדיווידואלי. | ||
| − | + | ==נספח א== | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | קלסיפקציה של ה-FDA לנזק פוטנציאלי לעובר לפי טרטוגניות: | |
| − | קלסיפקציה של FDA לנזק פוטנציאלי לעובר לפי טרטוגניות | ||
| − | קטגוריה A – אין סיכון לעובר לפי עבודות מבוקרות | + | *קטגוריה A – אין סיכון לעובר לפי עבודות מבוקרות |
| − | קטגוריה B – אין הוכחה לנזק בבני אדם | + | *קטגוריה B – אין הוכחה לנזק בבני אדם |
| − | קטגוריה C – לא ניתן לשלול נזק לעובר. אולם תועלת פוטנציאלית מצדיקה נזק פוטנציאלי | + | *קטגוריה C – לא ניתן לשלול נזק לעובר. אולם תועלת פוטנציאלית מצדיקה נזק פוטנציאלי |
| − | קטגוריה D – קיימת הוכחה לנזק פוטנציאלי. אולם תועלת פוטנציאלית עולה על נזק פוטנציאלי | + | *קטגוריה D – קיימת הוכחה לנזק פוטנציאלי. אולם תועלת פוטנציאלית עולה על נזק פוטנציאלי |
| − | קטגוריה X – | + | *קטגוריה X – קונטרה-אינדקציה לשימוש בהיריון |
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| שורה 98: | שורה 88: | ||
<blockquote> | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | + | *ACOG Practice Bulletin No 52, April 2004. Nausea and vomiting of pregnancy. | |
| + | *Czeizel AE, Dudas I, Fritz G, Tecsoi A, Hanck A, Kunovits G. The effect of periconceptional multivitamin-mineral supplementation on vertigo, nausea and vomiting in the first trimester of pregnancy. Arch Gynecol Obstet 1992;251:181–5. | ||
| + | *Gill SK, Einarson A. The safety of drugs for the treatment of nausea and vomiting of pregnancy. Expert Opin Drug Saf 2007;6:685-94. | ||
| + | *Golberg D, Szilagyi A, Graves L Hyperemesis gravidarum and Helicobacter pylori infection: a systematic review. Obstet Gynecol. 2007;110:695-703. | ||
| + | *GoodwinTM. Hyperemesis gravidarum. Obstet Gynecol Clin North Am. 2008;35:401-17 | ||
| + | *Simon EP, Schwartz J.Medical hypnosis for hyperemesis gravidarum. Birth. 1999;26:248-54 | ||
| + | *SOGC Clinical practice guideline No 120, October 2002. The management of nausea and vomiting of pregnancy. J Obstet Gynaecol Can 2002;24:817-23 | ||
| + | *Zibell-Frisk D, Jen KL, Rick J. Use of parenteral nutrition to maintain adequate nutritional status in hyperemesis gravidarum. J Perinatol. 1990;10:390-5. | ||
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| + | {{ייחוס|פרופ' שמואל לוריא, דר' אידה אמודאי, דר' רובי אמסטר, דר' נגה פורת, דר' משה רויבורט, דר' אדוארדו שכטר, דר' יוחנן שמעוני}} | ||
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]] | [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:47, 19 בספטמבר 2016
 | |
|---|---|
| בחילה והקאה בהיריון | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם |  |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | 18 בנובמבר 2009 |
| יוצר הערך | פרופ' שמואל לוריא, דר' אידה אמודאי, דר' רובי אמסטר, דר' נגה פורת, דר' משה רויבורט, דר' אדוארדו שכטר, דר' יוחנן שמעוני |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – היריון , בחילות והקאות
בחילה והקאה בהיריון הינן מצב שכיח מאוד אשר קיים בכ-80% מההרות בשליש הראשון של ההיריון. לתופעה מספר דרגות חומרה כאשר הדרגה הקלה ביותר ידועה בשם "בחילות בוקר" (Morning sickness) והדרגה הקשה ביותר מוגדרת כ"הקאות יתר בהיריון" (Hyperemesis gravidarum). הניסיון לסווג את מצבי הבחילה וההקאה בהיריון לפי דרגות חומרה שונות בהתאם למשך או מספר אירועי הקאה ביום אינו יעיל מבחינה קלינית (רמת הוכחה II-2). הקאות יתר בהיריון מוגדרות כמצב מתמשך של הקאות בהיריון שאינו מוסבר על ידי הפרעות אחרות וגורם לאיבוד של יותר מ-5% ממשקל ההרה עם הופעה של סימני התייבשות וקטונים (Ketones) בשתן. לעתים, בהקאות יתר בהיריון קיימות הפרעות אלקטרוליטיות, הפרעות בתפקוד בלוטת מגן (Thyroid gland) או כבד.
טיפול מוקדם במצב של בחילה והקאה בהיריון הוא חיוני על מנת למנוע התדרדרות למצב של הקאות יתר בהיריון (רמת המלצה B).
בירור מעבדתי וסונוגרפי
- רוב הנשים בהיריון עם בחילה והקאה אינן זקוקות לבירור מעבדתי
- עם החמרת התסמינים כפי שנשפט על ידי ההרה, המעקב יעשה על ידי מדידה של קטונים בשתן
- במצב של הקאות יתר בהיריון הבירור הנדרש הוא:
- במצב של הקאות יתר בהיריון מוצע לשלול היריון מולרי (Gestational throphoblastic disease) על ידי אולטרסאונד מכוון
- כאשר המצב של בחילה והקאה בהיריון אינו מגיב (Refractory) לטיפול תרופתי, יש לשלול סיבות פוטנציאליות לכך (רמת הוכחה והמלצה III-A) :
- מחלות גסטרואינטסטינליות (הפטיטיס, מחלה בליארית, מחלה פפטית, וכדומה)
- מחלות גניטאורינריות [פיאולוניפריטיס (Pyelonephritis), שיזור שחלתי, אבני כליה וכדומה)
- מחלות מטבוליות (קטואצידוזיס (Ketoacidosis), Porphyria, מחלת אדיסון וכדומה)
- מחלות נוירולוגיות (מיגרנה, גידול מוחי וכדומה)
- שונות (הרעלת תרופות, מצבים פסיכוגניים וכדומה)
שינוי אורח החיים
יש לייעץ לנשים הרות לאכול כאוות נפשן, מכיוון שאין הוכחה ששינוי דיאטטי מועיל (רמת הוכחה והמלצה III-C).
יש לייעץ לאכול באופן תכוף ובמנות קטנות (רמת הוכחה והמלצה III-C).
יש לייעץ להגדיל את שעות המנוחה (רמת הוכחה והמלצה III-C).
מומלץ לשקול התחלת מתן ויטמינים לפני כניסה להיריון במיוחד אצל נשים עם סיפור עבר של בחילה והקאה בהיריון (רמת הוכחה I).
טיפולים לא תרופתיים
השימוש בג'ינג'ר (Zingiber officinale) 1000 מיליגרם (מ"ג) ליום נמצא יעיל אולם הבטיחות העוברית במינון זה טרם הובהרה (רמת הוכחה והמלצה I-A) . שימוש בדיקור סיני (Acupuncture) או נקודות לחץ (Acupressure) יכול להיות יעיל (רמת הוכחה והמלצה I-A).
טיפולים תרופתיים
טיפולים תרופתיים יעילים ובעלי פוטנציאל טרטוגני נמוך. הטיפולים מפורטים להלן לפי נדבכי השימוש. לכל תרופה יש התייחסות של בטיחות השימוש לפי סיווג ה-FDA (Food and Drug Administration) לנזק פוטנציאלי לעובר לפי קטגוריות (נספח א').
- ויטמין B6 (קטגוריה A) במינון פומי של 25 מ"ג כל 8 שעות מועיל כאמצעי מסייע (Adjuvant) בפרט (אך לא רק) לבחילות בוקר ויש להשתמש בו כקו ראשון (רמת הוכחה והמלצה I-A). בישראל ויטמין B6 נמצא במספר רב של תכשירי מולטיויטמין וגם בתכשיר בודד (Anacrodyne) המכיל 30 מ"ג של ויטמין B6
- Doxylamine (H1 receptor antagonist) (קטגוריה A) במינון פומי של 12.5 מ"ג כל 8 שעות יעיל בהתקפים חריפים או התפרצויות של בחילה והקאה בהיריון כתכשיר יחיד או בצירוף עם ויטמין B6 (רמת הוכחה והמלצה I-A)
- Pramin (Metoclopramide) (קטגוריה B) במינון פומי של 10 מ"ג כל שעות או רקטלי 20 מ"ג כל 8 שעות מקובל בשימוש (רמת הוכחה II-2)
- Promethazine (קטגוריה C) במינון פומי של 12.5 עד 25 מ"ג כל 8 שעות שימושי בדרגות חמורות של בחילה והקאה בהיריון (רמת הוכחה והמלצה I-A)
- Ondansetron (Zofran) (קטגוריה B) במינון פומי של 8 מ"ג כל 12 שעות יעיל כקו שני (רמת הוכחה והמלצה I-A)
- סטרואידים (קטגוריה B) נועד להרות שיזדקקו להזנה פראנטרלית בגלל ירידה במשקל. יש להיזהר בשימוש לפני שבוע 10 בשל סיכון לשפה שסועה. אופן השימוש המקובל ביותר הוא על ידי Prednisone פומי במינון של 48 מ"ג ליום ל-3 ימים עם Tapering down במשך שבועיים (רמת הוכחה והמלצה I-B)
טיפולים תוך ורידיים
- טיפולים תוך ורידיים (I.V, Intra-Venous) נועדו להרות עם סימני התייבשות (רמת המלצה C)
- הרהידרציה ניתנת תוך שימת לב לתיקון של הפרעות אלקטרוליטיות והשלמת חסרים של ויטמינים במידה וקיימים
- המינונים המומלצים של התרופות במתן תוך ורידי הם:
- Pramin 10 mg X 3 I.V
- Promethazine 12.5-25 mg X4 I.V
- Ondansteron 8 mg X2 I.V
- Continuous I.V. Ondansteron 1mg/h/24h
- הזנה פראנטרלית נועדה להרות עם הקאות יתר בהיריון שממשיכות לאבד משקל למרות הטיפול נוגד הקאה (רמת הוכחה II-2). לפני כן, כדאי לשקול הזנה דרך זונדה (רמת הוכחה III)
פסיכותרפיה
שכיח שהפרעות מצב רוח נלוות לבחילה והקאה בהיריון. במידה וכן, אין מניעה לשימוש בתרופות אנטי-דכאוניות לפי הצורך. יש מידע מועט מדי לגבי שימוש בשיטות פסיכותראפיות מסורתיות כטיפול בהקאות יתר בהיריון. היפנוזה יכולה להיות בעלת תועלת במקרים נבחרים (רמת הוכחה III).
אשפוז
קיימת המלצה לאשפוז למטרת טיפול והערכה כאשר ההרה לא מסוגלת להחזיק נוזלים ללא הקאה במצב של העדר תגובה לטיפול בקהילה (רמת המלצה C). לאחר אירוע של אשפוז בו נעשה בירור של סיבות פוטנציאליות אחרות, המשך טיפול על ידי רהידרציה, תמיכה תזונתית והתאמה של טיפול תרופתי יכולים להיעשות במסגרת מרפאות הקהילה. ההחלטה על אשפוז חוזר תתבסס על שיקול דעת אינדיווידואלי.
נספח א
קלסיפקציה של ה-FDA לנזק פוטנציאלי לעובר לפי טרטוגניות:
- קטגוריה A – אין סיכון לעובר לפי עבודות מבוקרות
- קטגוריה B – אין הוכחה לנזק בבני אדם
- קטגוריה C – לא ניתן לשלול נזק לעובר. אולם תועלת פוטנציאלית מצדיקה נזק פוטנציאלי
- קטגוריה D – קיימת הוכחה לנזק פוטנציאלי. אולם תועלת פוטנציאלית עולה על נזק פוטנציאלי
- קטגוריה X – קונטרה-אינדקציה לשימוש בהיריון
ביבליוגרפיה
- ACOG Practice Bulletin No 52, April 2004. Nausea and vomiting of pregnancy.
- Czeizel AE, Dudas I, Fritz G, Tecsoi A, Hanck A, Kunovits G. The effect of periconceptional multivitamin-mineral supplementation on vertigo, nausea and vomiting in the first trimester of pregnancy. Arch Gynecol Obstet 1992;251:181–5.
- Gill SK, Einarson A. The safety of drugs for the treatment of nausea and vomiting of pregnancy. Expert Opin Drug Saf 2007;6:685-94.
- Golberg D, Szilagyi A, Graves L Hyperemesis gravidarum and Helicobacter pylori infection: a systematic review. Obstet Gynecol. 2007;110:695-703.
- GoodwinTM. Hyperemesis gravidarum. Obstet Gynecol Clin North Am. 2008;35:401-17
- Simon EP, Schwartz J.Medical hypnosis for hyperemesis gravidarum. Birth. 1999;26:248-54
- SOGC Clinical practice guideline No 120, October 2002. The management of nausea and vomiting of pregnancy. J Obstet Gynaecol Can 2002;24:817-23
- Zibell-Frisk D, Jen KL, Rick J. Use of parenteral nutrition to maintain adequate nutritional status in hyperemesis gravidarum. J Perinatol. 1990;10:390-5.
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' שמואל לוריא, דר' אידה אמודאי, דר' רובי אמסטר, דר' נגה פורת, דר' משה רויבורט, דר' אדוארדו שכטר, דר' יוחנן שמעוני