האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "בחילה והקאה בהיריון - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה

 
(21 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{נייר עמדה
+
{{נייר עמדה גינקולוגיה
 
|שם נייר העמדה= בחילה והקאה בהיריון
 
|שם נייר העמדה= בחילה והקאה בהיריון
 
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]]
 
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]]
|האיגוד המפרסם=[[האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]{{ש}}[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים]]
+
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
 
|סימוכין=
 
|סימוכין=
|קישור=[http://www.obgyn.org.il/niarEmda_info.asp?info_id=59340  באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
+
|קישור=[http://mednet.co.il/wp-content/uploads/2015/04/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-19.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
 
|תאריך פרסום= 18 בנובמבר 2009
 
|תאריך פרסום= 18 בנובמבר 2009
 
|יוצר הערך= פרופ' שמואל לוריא, דר' אידה אמודאי, דר' רובי אמסטר, דר' נגה פורת, דר' משה רויבורט, דר' אדוארדו שכטר, דר' יוחנן שמעוני
 
|יוצר הערך= פרופ' שמואל לוריא, דר' אידה אמודאי, דר' רובי אמסטר, דר' נגה פורת, דר' משה רויבורט, דר' אדוארדו שכטר, דר' יוחנן שמעוני
 
}}  
 
}}  
 
{{הרחבה|ערכים=[[היריון]] , [[בחילות והקאות]]}}
 
{{הרחבה|ערכים=[[היריון]] , [[בחילות והקאות]]}}
בחילה והקאה בהיריון הינן מצב שכיח מאוד אשר קיים בכ-80% מההרות בשליש הראשון של ההיריון. לתופעה מספר דרגות חומרה כאשר הדרגה הקלה ביותר ידועה בשם "בחילות בוקר" ((Morning Sickness והדרגה הקשה ביותר מוגדרת כ"הקאות יתר בהיריון" (Hyperemesis Gravidarum). הניסיון לסווג את מצבי הבחילה וההקאה בהיריון לפי דרגות חומרה שונות בהתאם למשך או מספר אירועי הקאה ביום אינו יעיל מבחינה קלינית (רמת הוכחה II-2). הקאות יתר בהיריון מוגדרות כמצב מתמשך של הקאות בהיריון שאינו מוסבר ע"י הפרעות אחרות וגורם לאיבוד של יותר מ-5% ממשקל ההרה עם הופעה של סימני התייבשות וקטונים בשתן. לעתים, בהקאות יתר בהיריון קיימות הפרעות אלקטרוליטיות, הפרעות בתפקוד בלוטת מגן או כבד.
+
[[בחילה והקאה]] ב[[היריון]] הינן מצב שכיח מאוד אשר קיים בכ-80% מההרות בשליש הראשון של ההיריון. לתופעה מספר דרגות חומרה כאשר הדרגה הקלה ביותר ידועה בשם "בחילות בוקר" (Morning sickness) והדרגה הקשה ביותר מוגדרת כ"[[הקאות יתר בהיריון]]" (Hyperemesis gravidarum). הניסיון לסווג את מצבי הבחילה וההקאה בהיריון לפי דרגות חומרה שונות בהתאם למשך או מספר אירועי הקאה ביום אינו יעיל מבחינה קלינית (רמת הוכחה II-2). הקאות יתר בהיריון מוגדרות כמצב מתמשך של הקאות בהיריון שאינו מוסבר על ידי הפרעות אחרות וגורם לאיבוד של יותר מ-5% ממשקל ההרה עם הופעה של סימני התייבשות ו[[קטונים]] (Ketones) בשתן. לעתים, בהקאות יתר בהיריון קיימות הפרעות אלקטרוליטיות, הפרעות ב[[תפקוד בלוטת התריס|תפקוד בלוטת מגן]]  (Thyroid gland) או [[תפקודי כבד|כבד]].
 
   
 
   
==כללי==
 
 
 
טיפול מוקדם במצב של בחילה והקאה בהיריון הוא חיוני על מנת למנוע התדרדרות למצב של הקאות יתר בהיריון (רמת המלצה B).
 
טיפול מוקדם במצב של בחילה והקאה בהיריון הוא חיוני על מנת למנוע התדרדרות למצב של הקאות יתר בהיריון (רמת המלצה B).
 
   
 
   
==הבירור המעבדתי והסונוגרפי==
+
==בירור מעבדתי וסונוגרפי==
  
*רוב הנשים בהיריון עם בחילה והקאה אינן זקוקות לבירור מעבדתי.
+
*רוב הנשים בהיריון עם בחילה והקאה אינן זקוקות לבירור מעבדתי
*עם החמרת התסמינים כפי שנשפט ע"י ההרה, המעקב יעשה ע"י מדידה של קטונים בשתן.
+
*עם החמרת התסמינים כפי שנשפט על ידי ההרה, המעקב יעשה על ידי מדידה של קטונים בשתן
 
*במצב של הקאות יתר בהיריון הבירור הנדרש הוא:
 
*במצב של הקאות יתר בהיריון הבירור הנדרש הוא:
** כימיה מלאה (כולל עמילזה)
+
** כימיה מלאה [כולל [[עמילאזה]] (Amylase)]
**תיפקודי כבד (כולל בילירובין)
+
**תיפקודי כבד (כולל [[בילירובין]])
**תפקוד בלוטת מגן (T3, T4, TSH)
+
**תפקוד בלוטת מגן [{{כ}}[[T3]] ,[[T4]] ,{{כ}}(Thyroid Stimulating Hormone) {{כ}}[[TSH]]{{כ}}]
**הפניה לגסטרואנטרולוג לשלילת Helicobacter pylori (רמת הוכחה II-3)
+
**הפניה לגסטרואנטרולוג לשלילת [[Helicobacter pylori]] (רמת הוכחה II-3)
*במצב של הקאות יתר בהיריון מוצע לשלול היריון מולרי (gestational throphoblastic disease) ע"י אולטרסאונד מכוון.
+
*במצב של הקאות יתר בהיריון מוצע לשלול [[היריון מולרי]] (Gestational throphoblastic disease) על ידי [[אולטרסאונד]] מכוון
* כאשר המצב של בחילה והקאה בהיריון אינו מגיב (refractory) לטיפול תרופתי, יש לשלול סיבות פוטנציאליות לכך (רמת הוכחה והמלצה III-A) :
+
*כאשר המצב של בחילה והקאה בהיריון אינו מגיב (Refractory) לטיפול תרופתי, יש לשלול סיבות פוטנציאליות לכך (רמת הוכחה והמלצה III-A) :
**מחלות גסטרואינטסטינליות (הפטיטיס, מחלה בליארית, מחלה פפטית, וכד')
+
**מחלות גסטרואינטסטינליות ([[הפטיטיס]], מחלה בליארית, [[מחלה פפטית]], וכדומה)
**מחלות גניטאורינריות (פיאולוניפריטיס, שיזור שחלתי, אבני כליה, וכד')
+
**מחלות גניטאורינריות [{{כ}}[[Pyelonephritis|פיאולוניפריטיס]] (Pyelonephritis), שיזור שחלתי, [[אבני כליה]] וכדומה)
** מחלות מטבוליות (קטואצידוזיס, פורפיריה, מחלת אדיסון, וכד')
+
** מחלות מטבוליות ([[קטואצידוזיס]] (Ketoacidosis){{כ}}, {{כ}}Porphyria{{כ}}, [[מחלת אדיסון]] וכדומה)
**מחלות נוירולוגיות (מיגרנה, גידול מוחי, וכד')
+
**מחלות נוירולוגיות ([[מיגרנה]], [[גידול מוחי]] וכדומה)
** שונות (הרעלת תרופות, מצבים פסיכוגניים, וכד')
+
** שונות (הרעלת תרופות, מצבים פסיכוגניים וכדומה)
  
==טיפול ע"י שינוי אורח החיים==
+
==שינוי אורח החיים==
  
יש לייעץ לנשים הרות לאכול כאוות נפשן, מכיוון שאין הוכחה ששינוי דיאטטי מועיל (רמת הוכחה והמלצה III-C) .
+
יש לייעץ לנשים הרות לאכול כאוות נפשן, מכיוון שאין הוכחה ששינוי [[דיאטה|דיאטטי]] מועיל (רמת הוכחה והמלצה III-C).
  
יש לייעץ לאכול באופן תכוף ובמנות קטנות (רמת הוכחה והמלצה III-C) .
+
יש לייעץ לאכול באופן תכוף ובמנות קטנות (רמת הוכחה והמלצה III-C).
  
יש לייעץ להגדיל את שעות המנוחה. (רמת הוכחה והמלצה III-C).
+
יש לייעץ להגדיל את שעות המנוחה (רמת הוכחה והמלצה III-C).
  
 
מומלץ לשקול התחלת מתן ויטמינים לפני כניסה להיריון במיוחד אצל נשים עם סיפור עבר של בחילה והקאה בהיריון (רמת הוכחה I).
 
מומלץ לשקול התחלת מתן ויטמינים לפני כניסה להיריון במיוחד אצל נשים עם סיפור עבר של בחילה והקאה בהיריון (רמת הוכחה I).
 
==טיפולים לא פרמקולוגיים==
 
  
השימוש בג'ינג'ר (Zingiber officinale) 1000 מג' ליום נמצא יעיל אולם הבטיחות העוברית במינון זה טרם הובהרה (רמת הוכחה והמלצה I-A) .
+
==טיפולים לא תרופתיים==
שימוש באקופונקטורה או נקודות לחץ ( (acupressureיכול להיות יעיל (רמת הוכחה והמלצה I-A) .
+
 
+
השימוש בג'ינג'ר (Zingiber officinale) {{כ}}1000 מיליגרם (מ"ג) ליום נמצא יעיל אולם הבטיחות העוברית במינון זה טרם הובהרה (רמת הוכחה והמלצה I-A) .
 +
שימוש בדיקור סיני (Acupuncture) או נקודות לחץ (Acupressure) יכול להיות יעיל (רמת הוכחה והמלצה I-A).
 +
 
 
==טיפולים תרופתיים==
 
==טיפולים תרופתיים==
  
טיפולים תרופתיים יעילים ובעלי פוטנציאל טרטוגני נמוך. הטיפולים מפורטים להלן לפי נדבכי השימוש. לכל תרופה יש התייחסות של בטיחות השימוש לפי סיווג ה- FDA לנזק פוטנציאלי לעובר לפי קטגוריות (נספח א).
+
טיפולים תרופתיים יעילים ובעלי פוטנציאל טרטוגני נמוך. הטיפולים מפורטים להלן לפי נדבכי השימוש. לכל תרופה יש התייחסות של בטיחות השימוש לפי סיווג ה-FDA {{כ}}(Food and Drug Administration) לנזק פוטנציאלי לעובר לפי קטגוריות (נספח א').
*ויטמין B6   (קטגוריה (A במינון פומי של 25 מג' כל 8 שעות מועיל כאמצעי מסייע (adjuvant) בפרט (אך לא רק) לבחילות בוקר ויש להשתמש בו כקו ראשון (רמת הוכחה והמלצה I-A). בישראל ויטמיןB6  נמצא במספר רב של תכשירי מולטיויטמין וגם בתכשיר בודד (Anacrodyne) המכיל 30 מג' של ויטמין B6.
+
*[[ויטמין B6]] (קטגוריה A) במינון פומי של 25 מ"ג כל 8 שעות מועיל כאמצעי מסייע (Adjuvant) בפרט (אך לא רק) לבחילות בוקר ויש להשתמש בו כקו ראשון (רמת הוכחה והמלצה I-A). בישראל ויטמין B6 נמצא במספר רב של תכשירי מולטיויטמין וגם בתכשיר בודד (Anacrodyne) המכיל 30 מ"ג של ויטמין B6
*Doxylamine (H 1 receptor antagonist) (קטגוריה (A במינון פומי של 12.5 מג' כל 8 שעות יעיל בהתקפים חריפים או התפרצויות של בחילה והקאה בהיריון כתכשיר יחיד או בצירוף עם ויטמין B6 (רמת הוכחה והמלצה I-A).
+
*[[t:Doxylamine succinate|Doxylamine]] {{כ}}(H1 receptor antagonist) (קטגוריה A) במינון פומי של 12.5 מ"ג כל 8 שעות יעיל בהתקפים חריפים או התפרצויות של בחילה והקאה בהיריון כתכשיר יחיד או בצירוף עם ויטמין B6 (רמת הוכחה והמלצה I-A)
* Metoclopramide (Pramin) (קטגוריה (B במינון פומי של 10 מג' כל שעות או רקטלי 20 מג' כל 8 שעות מקובל בשימוש (רמת הוכחהII-2 ).
+
* [[Pramin]]{{כ}} (Metoclopramide) {{כ}}(קטגוריה B) במינון פומי של 10 מ"ג כל שעות או רקטלי 20 מ"ג כל 8 שעות מקובל בשימוש (רמת הוכחה II-2)
*Phenothiazine (Promethazine) (קטגוריה (C במינון פומי של 12.5 עד 25 מג' כל 8 שעות שימושי בדרגות חמורות של בחילה והקאה בהיריון (רמת הוכחה והמלצה I-A).
+
*[[Promethazine]]{{כ}} (קטגוריה C) במינון פומי של 12.5 עד 25 מ"ג כל 8 שעות שימושי בדרגות חמורות של בחילה והקאה בהיריון (רמת הוכחה והמלצה I-A)
*Ondansteron (Zofran) (קטגוריה (B  במינון פומי של 8 מג' כל 12 שעות יעיל כקו שני (רמת הוכחה והמלצה I-A).
+
*[[t:Ondansetron|Ondansetron]]{{כ}} (Zofran) (קטגוריה B) במינון פומי של 8 מ"ג כל 12 שעות יעיל כקו שני (רמת הוכחה והמלצה I-A)
*סטרואידים (קטגוריה (B נועד להרות שיזדקקו להזנה פראנטרלית בגלל ירידה במשקל. יש להיזהר בשימוש לפני שבוע 10 בשל סיכון לשפה שסועה. אופן השימוש המקובל ביותר הוא ע"י prednisone פומי במינון של 48 מג' ליום ל 3 ימים עם tapering down במשך שבועיים (רמת הוכחה והמלצה I-B).
+
*[[סטרואידים]] (קטגוריה B) נועד להרות שיזדקקו להזנה פראנטרלית בגלל ירידה במשקל. יש להיזהר בשימוש לפני שבוע 10 בשל סיכון ל[[שפה שסועה]]. אופן השימוש המקובל ביותר הוא על ידי [[Prednisone]] פומי במינון של 48 מ"ג ליום ל-3 ימים עם Tapering down במשך שבועיים (רמת הוכחה והמלצה I-B)
 +
 
 +
==טיפולים תוך ורידיים==
 +
 
 +
*טיפולים תוך ורידיים (I.V, Intra-Venous) נועדו להרות עם סימני התייבשות (רמת המלצה C)
 +
*הרהידרציה ניתנת תוך שימת לב לתיקון של הפרעות אלקטרוליטיות והשלמת חסרים של ויטמינים במידה וקיימים
 +
*המינונים המומלצים של התרופות במתן תוך ורידי הם:
 +
**Pramin 10 mg X 3 I.V
 +
**Promethazine 12.5-25 mg X4 I.V
 +
**Ondansteron 8 mg X2 I.V
 +
**Continuous I.V. Ondansteron 1mg/h/24h
 +
*הזנה פראנטרלית נועדה להרות עם הקאות יתר בהיריון שממשיכות לאבד משקל למרות הטיפול נוגד הקאה (רמת הוכחה II-2). לפני כן, כדאי לשקול הזנה דרך זונדה (רמת הוכחה III)
 +
 
 +
==פסיכותרפיה==
 +
 
 +
שכיח שהפרעות מצב רוח נלוות לבחילה והקאה בהיריון. במידה וכן, אין מניעה לשימוש בתרופות אנטי-דכאוניות לפי הצורך. יש מידע מועט מדי לגבי שימוש בשיטות פסיכותראפיות מסורתיות כטיפול בהקאות יתר בהיריון. [[היפנוזה]] יכולה להיות בעלת תועלת במקרים נבחרים (רמת הוכחה III).
 
   
 
   
==טיפולים תוך ורידיים (.I.V)==
+
==אשפוז==
 +
 
 +
קיימת המלצה לאשפוז למטרת טיפול והערכה כאשר ההרה לא מסוגלת להחזיק נוזלים ללא הקאה במצב של העדר תגובה לטיפול בקהילה (רמת המלצה C). לאחר אירוע של אשפוז בו נעשה בירור של סיבות פוטנציאליות אחרות, המשך טיפול על ידי רהידרציה, תמיכה תזונתית והתאמה של טיפול תרופתי יכולים להיעשות במסגרת מרפאות הקהילה. ההחלטה על אשפוז חוזר תתבסס על שיקול דעת אינדיווידואלי.
  
טיפולים תוך ורידיים נועדו להרות עם סימני התייבשות (רמת המלצהC ).
+
==נספח א==
הרהידרציה ניתנת תוך שימת לב לתיקון של הפרעות אלקטרוליטיות והשלמת חסרים של ויטמינים במידה וקיימים.
 
המינונים המומלצים של התרופות במתן IV. הם:
 
Metoclopramide 10 mg X 3 I.V. 
 
Promethazine 12.5-25 mg X4  I.V.
 
Ondansteron 8 mg X2 I.V.
 
continuous I.V. Ondansteron 1mg/h/24h
 
הזנה פראנטרלית נועדה להרות עם הקאות יתר בהיריון שממשיכות לאבד משקל למרות הטיפול נוגד הקאה (רמת הוכחהII-2 ). לפני כן, כדאי לשקול הזנה דרך זונדה (רמת הוכחה (III.
 
 
פסיכותרפיה
 
שכיח שהפרעות מצב רוח נלוות לבחילה והקאה בהיריון. במידה וכן, אין מניעה לשימוש בתרופות אנטי-דכאוניות לפי הצורך. יש מידע מועט מדי לגבי שימוש בשיטות פסיכותראפיות מסורתיות כטיפול בהקאות יתר בהיריון. היפנוזה יכולה להיות בעלת תועלת במקרים נבחרים (רמת הוכחה (III.
 
 
תפקיד האשפוז
 
קיימת המלצה לאשפוז למטרת טיפול והערכה כאשר ההרה לא מסוגלת להחזיק נוזלים ללא הקאה במצב של העדר תגובה לטיפול בקהילה (רמת המלצהC ). לאחר אירוע של אשפוז בו נעשה בירור של סיבות פוטנציאליות אחרות, המשך טיפול ע"י רהידרציה, תמיכה תזונתית והתאמה של טיפול תרופתי יכולים להיעשות במסגרת מרפאות הקהילה. ההחלטה על אשפוז חוזר תתבסס על שיקול דעת אינדיווידואלי.
 
 
 
References
 
ACOG Practice Bulletin No 52, April 2004. Nausea and vomiting of pregnancy.
 
Czeizel AE, Dudas I, Fritz G, Tecsoi A, Hanck A, Kunovits G. The effect of periconceptional multivitamin-mineral supplementation on vertigo, nausea and vomiting in the first trimester of pregnancy. Arch Gynecol Obstet 1992;251:181–5.
 
Gill SK, Einarson A. The safety of drugs for the treatment of nausea and vomiting of pregnancy. Expert Opin Drug Saf 2007;6:685-94.
 
Golberg D, Szilagyi A, Graves L Hyperemesis gravidarum and Helicobacter pylori infection: a systematic review.  Obstet Gynecol. 2007;110:695-703.
 
GoodwinTM. Hyperemesis gravidarum. Obstet Gynecol Clin North Am. 2008;35:401-17
 
Simon EP, Schwartz J.Medical hypnosis for hyperemesis gravidarum. Birth. 1999;26:248-54
 
SOGC Clinical practice guideline No 120, October 2002. The management of nausea and vomiting of pregnancy. J Obstet Gynaecol Can 2002;24:817-23
 
Zibell-Frisk D, Jen KL, Rick J. Use of parenteral nutrition to maintain adequate nutritional status in hyperemesis gravidarum. J Perinatol. 1990;10:390-5.
 
  
נספח א
+
קלסיפקציה של ה-FDA לנזק פוטנציאלי לעובר לפי טרטוגניות:
קלסיפקציה של FDA לנזק פוטנציאלי לעובר לפי טרטוגניות
 
 
   
 
   
קטגוריה A – אין סיכון לעובר לפי עבודות מבוקרות.
+
*קטגוריה A – אין סיכון לעובר לפי עבודות מבוקרות
קטגוריה B – אין הוכחה לנזק בבני אדם.
+
*קטגוריה B – אין הוכחה לנזק בבני אדם
קטגוריה C – לא ניתן לשלול נזק לעובר. אולם תועלת פוטנציאלית מצדיקה נזק פוטנציאלי.
+
*קטגוריה C – לא ניתן לשלול נזק לעובר. אולם תועלת פוטנציאלית מצדיקה נזק פוטנציאלי
קטגוריה D – קיימת הוכחה לנזק פוטנציאלי. אולם תועלת פוטנציאלית עולה על נזק פוטנציאלי.
+
*קטגוריה D – קיימת הוכחה לנזק פוטנציאלי. אולם תועלת פוטנציאלית עולה על נזק פוטנציאלי
קטגוריה X – קונאראינדקציה לשימוש בהיריון.
+
*קטגוריה X – קונטרה-אינדקציה לשימוש בהיריון
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
שורה 98: שורה 88:
 
<blockquote>  
 
<blockquote>  
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
{{הערות שוליים}}
+
*ACOG Practice Bulletin No 52, April 2004. Nausea and vomiting of pregnancy.
 +
*Czeizel AE, Dudas I, Fritz G, Tecsoi A, Hanck A, Kunovits G. The effect of periconceptional multivitamin-mineral supplementation on vertigo, nausea and vomiting in the first trimester of pregnancy. Arch Gynecol Obstet 1992;251:181–5.
 +
*Gill SK, Einarson A. The safety of drugs for the treatment of nausea and vomiting of pregnancy. Expert Opin Drug Saf 2007;6:685-94.
 +
*Golberg D, Szilagyi A, Graves L Hyperemesis gravidarum and Helicobacter pylori infection: a systematic review.  Obstet Gynecol. 2007;110:695-703.
 +
*GoodwinTM. Hyperemesis gravidarum. Obstet Gynecol Clin North Am. 2008;35:401-17
 +
*Simon EP, Schwartz J.Medical hypnosis for hyperemesis gravidarum. Birth. 1999;26:248-54
 +
*SOGC Clinical practice guideline No 120, October 2002. The management of nausea and vomiting of pregnancy. J Obstet Gynaecol Can 2002;24:817-23
 +
*Zibell-Frisk D, Jen KL, Rick J. Use of parenteral nutrition to maintain adequate nutritional status in hyperemesis gravidarum. J Perinatol. 1990;10:390-5.
 
</div>
 
</div>
 
</blockquote>
 
</blockquote>
  
 +
{{ייחוס|פרופ' שמואל לוריא, דר' אידה אמודאי, דר' רובי אמסטר, דר' נגה פורת, דר' משה רויבורט, דר' אדוארדו שכטר, דר' יוחנן שמעוני}}
  
 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]]
 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]]

גרסה אחרונה מ־08:47, 19 בספטמבר 2016

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
בחילה והקאה בהיריון

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום מיילדות
האיגוד המפרסם
מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום 18 בנובמבר 2009
יוצר הערך פרופ' שמואל לוריא, דר' אידה אמודאי, דר' רובי אמסטר, דר' נגה פורת, דר' משה רויבורט, דר' אדוארדו שכטר, דר' יוחנן שמעוני
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – היריון , בחילות והקאות

בחילה והקאה בהיריון הינן מצב שכיח מאוד אשר קיים בכ-80% מההרות בשליש הראשון של ההיריון. לתופעה מספר דרגות חומרה כאשר הדרגה הקלה ביותר ידועה בשם "בחילות בוקר" (Morning sickness) והדרגה הקשה ביותר מוגדרת כ"הקאות יתר בהיריון" (Hyperemesis gravidarum). הניסיון לסווג את מצבי הבחילה וההקאה בהיריון לפי דרגות חומרה שונות בהתאם למשך או מספר אירועי הקאה ביום אינו יעיל מבחינה קלינית (רמת הוכחה II-2). הקאות יתר בהיריון מוגדרות כמצב מתמשך של הקאות בהיריון שאינו מוסבר על ידי הפרעות אחרות וגורם לאיבוד של יותר מ-5% ממשקל ההרה עם הופעה של סימני התייבשות וקטונים (Ketones) בשתן. לעתים, בהקאות יתר בהיריון קיימות הפרעות אלקטרוליטיות, הפרעות בתפקוד בלוטת מגן (Thyroid gland) או כבד.

טיפול מוקדם במצב של בחילה והקאה בהיריון הוא חיוני על מנת למנוע התדרדרות למצב של הקאות יתר בהיריון (רמת המלצה B).

בירור מעבדתי וסונוגרפי

  • רוב הנשים בהיריון עם בחילה והקאה אינן זקוקות לבירור מעבדתי
  • עם החמרת התסמינים כפי שנשפט על ידי ההרה, המעקב יעשה על ידי מדידה של קטונים בשתן
  • במצב של הקאות יתר בהיריון הבירור הנדרש הוא:
    • כימיה מלאה [כולל עמילאזה (Amylase)]
    • תיפקודי כבד (כולל בילירובין)
    • תפקוד בלוטת מגן [‏T3 ,T4 ,‏(Thyroid Stimulating Hormone) ‏TSH‏]
    • הפניה לגסטרואנטרולוג לשלילת Helicobacter pylori (רמת הוכחה II-3)
  • במצב של הקאות יתר בהיריון מוצע לשלול היריון מולרי (Gestational throphoblastic disease) על ידי אולטרסאונד מכוון
  • כאשר המצב של בחילה והקאה בהיריון אינו מגיב (Refractory) לטיפול תרופתי, יש לשלול סיבות פוטנציאליות לכך (רמת הוכחה והמלצה III-A) :

שינוי אורח החיים

יש לייעץ לנשים הרות לאכול כאוות נפשן, מכיוון שאין הוכחה ששינוי דיאטטי מועיל (רמת הוכחה והמלצה III-C).

יש לייעץ לאכול באופן תכוף ובמנות קטנות (רמת הוכחה והמלצה III-C).

יש לייעץ להגדיל את שעות המנוחה (רמת הוכחה והמלצה III-C).

מומלץ לשקול התחלת מתן ויטמינים לפני כניסה להיריון במיוחד אצל נשים עם סיפור עבר של בחילה והקאה בהיריון (רמת הוכחה I).

טיפולים לא תרופתיים

השימוש בג'ינג'ר (Zingiber officinale) ‏1000 מיליגרם (מ"ג) ליום נמצא יעיל אולם הבטיחות העוברית במינון זה טרם הובהרה (רמת הוכחה והמלצה I-A) . שימוש בדיקור סיני (Acupuncture) או נקודות לחץ (Acupressure) יכול להיות יעיל (רמת הוכחה והמלצה I-A).

טיפולים תרופתיים

טיפולים תרופתיים יעילים ובעלי פוטנציאל טרטוגני נמוך. הטיפולים מפורטים להלן לפי נדבכי השימוש. לכל תרופה יש התייחסות של בטיחות השימוש לפי סיווג ה-FDA ‏(Food and Drug Administration) לנזק פוטנציאלי לעובר לפי קטגוריות (נספח א').

  • ויטמין B6 (קטגוריה A) במינון פומי של 25 מ"ג כל 8 שעות מועיל כאמצעי מסייע (Adjuvant) בפרט (אך לא רק) לבחילות בוקר ויש להשתמש בו כקו ראשון (רמת הוכחה והמלצה I-A). בישראל ויטמין B6 נמצא במספר רב של תכשירי מולטיויטמין וגם בתכשיר בודד (Anacrodyne) המכיל 30 מ"ג של ויטמין B6
  • Doxylamine ‏(H1 receptor antagonist) (קטגוריה A) במינון פומי של 12.5 מ"ג כל 8 שעות יעיל בהתקפים חריפים או התפרצויות של בחילה והקאה בהיריון כתכשיר יחיד או בצירוף עם ויטמין B6 (רמת הוכחה והמלצה I-A)
  • Pramin‏ (Metoclopramide) ‏(קטגוריה B) במינון פומי של 10 מ"ג כל שעות או רקטלי 20 מ"ג כל 8 שעות מקובל בשימוש (רמת הוכחה II-2)
  • Promethazine‏ (קטגוריה C) במינון פומי של 12.5 עד 25 מ"ג כל 8 שעות שימושי בדרגות חמורות של בחילה והקאה בהיריון (רמת הוכחה והמלצה I-A)
  • Ondansetron‏ (Zofran) (קטגוריה B) במינון פומי של 8 מ"ג כל 12 שעות יעיל כקו שני (רמת הוכחה והמלצה I-A)
  • סטרואידים (קטגוריה B) נועד להרות שיזדקקו להזנה פראנטרלית בגלל ירידה במשקל. יש להיזהר בשימוש לפני שבוע 10 בשל סיכון לשפה שסועה. אופן השימוש המקובל ביותר הוא על ידי Prednisone פומי במינון של 48 מ"ג ליום ל-3 ימים עם Tapering down במשך שבועיים (רמת הוכחה והמלצה I-B)

טיפולים תוך ורידיים

  • טיפולים תוך ורידיים (I.V, Intra-Venous) נועדו להרות עם סימני התייבשות (רמת המלצה C)
  • הרהידרציה ניתנת תוך שימת לב לתיקון של הפרעות אלקטרוליטיות והשלמת חסרים של ויטמינים במידה וקיימים
  • המינונים המומלצים של התרופות במתן תוך ורידי הם:
    • Pramin 10 mg X 3 I.V
    • Promethazine 12.5-25 mg X4 I.V
    • Ondansteron 8 mg X2 I.V
    • Continuous I.V. Ondansteron 1mg/h/24h
  • הזנה פראנטרלית נועדה להרות עם הקאות יתר בהיריון שממשיכות לאבד משקל למרות הטיפול נוגד הקאה (רמת הוכחה II-2). לפני כן, כדאי לשקול הזנה דרך זונדה (רמת הוכחה III)

פסיכותרפיה

שכיח שהפרעות מצב רוח נלוות לבחילה והקאה בהיריון. במידה וכן, אין מניעה לשימוש בתרופות אנטי-דכאוניות לפי הצורך. יש מידע מועט מדי לגבי שימוש בשיטות פסיכותראפיות מסורתיות כטיפול בהקאות יתר בהיריון. היפנוזה יכולה להיות בעלת תועלת במקרים נבחרים (רמת הוכחה III).

אשפוז

קיימת המלצה לאשפוז למטרת טיפול והערכה כאשר ההרה לא מסוגלת להחזיק נוזלים ללא הקאה במצב של העדר תגובה לטיפול בקהילה (רמת המלצה C). לאחר אירוע של אשפוז בו נעשה בירור של סיבות פוטנציאליות אחרות, המשך טיפול על ידי רהידרציה, תמיכה תזונתית והתאמה של טיפול תרופתי יכולים להיעשות במסגרת מרפאות הקהילה. ההחלטה על אשפוז חוזר תתבסס על שיקול דעת אינדיווידואלי.

נספח א

קלסיפקציה של ה-FDA לנזק פוטנציאלי לעובר לפי טרטוגניות:

  • קטגוריה A – אין סיכון לעובר לפי עבודות מבוקרות
  • קטגוריה B – אין הוכחה לנזק בבני אדם
  • קטגוריה C – לא ניתן לשלול נזק לעובר. אולם תועלת פוטנציאלית מצדיקה נזק פוטנציאלי
  • קטגוריה D – קיימת הוכחה לנזק פוטנציאלי. אולם תועלת פוטנציאלית עולה על נזק פוטנציאלי
  • קטגוריה X – קונטרה-אינדקציה לשימוש בהיריון

ביבליוגרפיה

  • ACOG Practice Bulletin No 52, April 2004. Nausea and vomiting of pregnancy.
  • Czeizel AE, Dudas I, Fritz G, Tecsoi A, Hanck A, Kunovits G. The effect of periconceptional multivitamin-mineral supplementation on vertigo, nausea and vomiting in the first trimester of pregnancy. Arch Gynecol Obstet 1992;251:181–5.
  • Gill SK, Einarson A. The safety of drugs for the treatment of nausea and vomiting of pregnancy. Expert Opin Drug Saf 2007;6:685-94.
  • Golberg D, Szilagyi A, Graves L Hyperemesis gravidarum and Helicobacter pylori infection: a systematic review. Obstet Gynecol. 2007;110:695-703.
  • GoodwinTM. Hyperemesis gravidarum. Obstet Gynecol Clin North Am. 2008;35:401-17
  • Simon EP, Schwartz J.Medical hypnosis for hyperemesis gravidarum. Birth. 1999;26:248-54
  • SOGC Clinical practice guideline No 120, October 2002. The management of nausea and vomiting of pregnancy. J Obstet Gynaecol Can 2002;24:817-23
  • Zibell-Frisk D, Jen KL, Rick J. Use of parenteral nutrition to maintain adequate nutritional status in hyperemesis gravidarum. J Perinatol. 1990;10:390-5.

המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' שמואל לוריא, דר' אידה אמודאי, דר' רובי אמסטר, דר' נגה פורת, דר' משה רויבורט, דר' אדוארדו שכטר, דר' יוחנן שמעוני