האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6836 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6836 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "טיפול בדלקת הלדן - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה
 
(30 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{נייר עמדה
+
{{נייר עמדה גינקולוגיה
 
|שם נייר העמדה=טיפול בדלקת הלדן - וגיניטיס  
 
|שם נייר העמדה=טיפול בדלקת הלדן - וגיניטיס  
 
|תחום=[[:קטגוריה: גינקולוגיה|גינקולוגיה]]
 
|תחום=[[:קטגוריה: גינקולוגיה|גינקולוגיה]]
−
|האיגוד המפרסם=[[האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]{{ש}}[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
+
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
 
|סימוכין=
 
|סימוכין=
 
|קישור=[http://www.obgyn.org.il/niarEmda_info.asp?info_id=59339 באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
 
|קישור=[http://www.obgyn.org.il/niarEmda_info.asp?info_id=59339 באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
 
|תאריך פרסום=24 בפברואר 2010
 
|תאריך פרסום=24 בפברואר 2010
−
|יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה]]
+
|יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]
 
}}
 
}}
−
[[דלקת הלדן]] שכיחה מאוד בנשים בוגרות ונדירה ביותר בילדות לפני הופעת הוסת הראשונה. קשה לאמוד את השכיחות המדויקת של התופעה, יחד עם זאת, תסמינים של דלקת הלדן הם הסיבה השכיחה ביותר לפניה לבדיקה גינקולוגית. ניתן לחלק את האטיולוגיה של דלקת הלדן לפי המפתח הבא: וגינוזיס חיידקי (bacterial vaginosis){{כ}} 14-50% , פטרייה candida vaginitis {{כ}} 20-50% , טריכומונס 3-20% ,  וגיניטיס אטרופית ( atrophic vaginitis) ווגיניטיס לא-זיהומית (noninfectious vaginitis). וגינוזיס חיידקי מייצג שינוי מורכב בפלורה של הלדן המאופיין בירידה בריכוז חיידקי הלקטובצילוס ועליה בנוכחות וריכוז של חיידקים אנארוביים. כ-85% מדלקות הנרתיק הפטרייתיות נגרמות ע"י candida albicans והיתר נגרמות ע"י candida glabrata או ע"י candida tropicalis או ע"י candida krusei. ווגיניטיס לא-זיהומית מדמה סימנים של דלקת על רקע של פטריה, אלא שלמעשה היא תגובה לגורמי גירוי (irritant ) שונים ומגוונים כמו קוטלי-זרע, פולידין, סבונים, בשמים, משחות אנטי-פטריוטיות וכד'. הסימפטומים של דלקת הלדן הם לא ספציפיים, כך שלא ניתן להבדיל בין האטיולוגיות השונות על סמך הסימפטומים בלבד. לפיכך-  אבחון של דלקת לדן יבוצע על פי אנמנזה, בדיקה פיזיקאלית ובדיקות עזר על פי הצורך (רמת המלצה C).  
+
{{הרחבה|דלקת הלדן}}
 +
'''דלקת הלדן''' שכיחה מאוד בנשים בוגרות ונדירה ביותר בילדות לפני הופעת הוסת הראשונה. קשה לאמוד את השכיחות המדויקת של התופעה, יחד עם זאת, תסמינים של דלקת הלדן הם הסיבה השכיחה ביותר לפניה לבדיקה גינקולוגית. ניתן לחלק את האטיולוגיה של דלקת הלדן לפי המפתח הבא: [[וגינוזיס חיידקי]] (Bacterial vaginosis) {{כ}}50-14 אחוזים, פטרייה Candida vaginitis{{כ}} 50-20 אחוזים, טריכומונס (Trichomonas){{כ}} 20-3 אחוזים, [[אטרופיה נרתיקית - Atrophic vaginitis|וגיניטיס אטרופית]] (Atrophic vaginitis) ווגיניטיס לא-זיהומית (Noninfectious vaginitis). וגינוזיס חיידקי מייצג שינוי מורכב בפלורה של הלדן המאופיין בירידה בריכוז חיידקי הלקטובצילוס (Lactobacillus) ועליה בנוכחות וריכוז של חיידקים אנארוביים. כ-85% מדלקות הנרתיק הפטרייתיות נגרמות על ידי Candida albicans והיתר נגרמות על ידי Candida glabrata או על ידי Candida tropicalis או על ידי Candida krusei. ווגיניטיס לא-זיהומית מדמה סימנים של דלקת על רקע של פטריה, אלא שלמעשה היא תגובה לגורמי גירוי (Irritant) שונים ומגוונים כמו קוטלי-זרע, פולידין, סבונים, בשמים, משחות אנטי-פטריוטיות וכדומה. הסימפטומים של דלקת הלדן הם לא ספציפיים, כך שלא ניתן להבדיל בין האטיולוגיות השונות על סמך הסימפטומים בלבד. לפיכך -  אבחון של דלקת לדן יבוצע על פי אנמנזה, בדיקה פיזיקאלית ובדיקות עזר על פי הצורך (רמת המלצה C).  
 
   
 
   
−
נהוג לחלק את המצבים של דלקת הלדן לדלקת חריפה ודלקת כרונית (או חוזרת). בנוסף, נהוג לחלק את דלקת הלדן על רקע פטרייה לדלקת פטרייתית פשוטה ודלקת פטרייתית מורכבת. דלקת פטרייתית פשוטה מאופיינית כמחלה קלה עד בינונית, כאשר מדובר בפחות מ-4 אירועים לשנה והעדר גורמים מסבכים כמו הריון, סכרת או מצבים אימנוסופרסיביים למיניהם. דלקת פטרייתית מורכבת מאופיינית כמחלה קשה, עם יותר מ-4 אירועים לשנה או נוכחות של גורמים מסבכים כמו הריון או סכרת או מצבים אימנוסופרסיביים למיניהם או זיהום ע"י זניcandida  non-albicans. כמובן שיתכן מצב בו קיימת יותר מאטיולוגיה אחת לדלקת הלדן. בכ- 5-20% מנשים הסובלות מתסמינים של דלקת הלדן יש אתיולוגיה מעורבת. בנשים אלו מומלץ טיפול משולב במספר תרופות בהתאם לסוגי המחוללים.
+
נהוג לחלק את המצבים של דלקת הלדן לדלקת חריפה ודלקת כרונית (או חוזרת). בנוסף, נהוג לחלק את דלקת הלדן על רקע פטרייה לדלקת פטרייתית פשוטה ודלקת פטרייתית מורכבת. דלקת פטרייתית פשוטה מאופיינית כמחלה קלה עד בינונית, כאשר מדובר בפחות מ-4 אירועים לשנה והעדר גורמים מסבכים כמו [[היריון]], [[סוכרת]] או מצבים אימנוסופרסיביים למיניהם. דלקת פטרייתית מורכבת מאופיינית כמחלה קשה, עם יותר מ-4 אירועים לשנה או נוכחות של גורמים מסבכים כמו היריון או סוכרת או מצבים אימנוסופרסיביים למיניהם או זיהום על ידי זני Candida non-albicans. כמובן שיתכן מצב בו קיימת יותר מאטיולוגיה אחת לדלקת הלדן. בכ-20-5 אחוזים מנשים הסובלות מתסמינים של דלקת הלדן יש אתיולוגיה מעורבת. בנשים אלו מומלץ טיפול משולב במספר תרופות בהתאם לסוגי המחוללים.
  
−
שטיפות (douching) למניעה או טיפול של דלקת לדן אינו מומלץ (רמת המלצה B).
+
שטיפות (Douching) למניעה או טיפול של דלקת לדן אינו מומלץ (רמת המלצה B).
 
   
 
   
−
==וגינוזיס חיידקי - bacterial vaginosis==
+
==וגינוזיס חיידקי - Bacterial vaginosis==
  
−
ניתן לטיפול ע"י אחת מהתרופות הבאות:
+
ניתן לטיפול על ידי אחת מהתרופות הבאות:
−
*Clindamycin 100 mg לתוך הלדן אחת ליום למשך 3 ימים.
+
*{{כ}}[[Clindamycin]]{{כ}} 100 מיליגרם (מ"ג) לתוך הלדן אחת ליום למשך 3 ימים
 
*(Clindamycin cream (2% לתוך הלדן אחת ליום למשך 7 ימים
 
*(Clindamycin cream (2% לתוך הלדן אחת ליום למשך 7 ימים
−
*Clindamycin 300 mg פומי פעמיים ביום למשך 7 ימים
+
*Clindamycin {{כ}}300 מ"ג פומי פעמיים ביום למשך 7 ימים
−
*(Metronidazole gel (0.75% לתוך הלדן אחת ליום למשך 5 ימים
+
*{{כ}}(0.75%) {{כ}}{{כ}}gel{{כ}} [[Metronidazole]]{{כ}} לתוך הלדן אחת ליום למשך 5 ימים
−
*Metronidazole 2 g כמנה פומית חד פעמית
+
*Metronidazole {{כ}}2 גרם כמנה פומית חד פעמית
−
*Metronidazole 500 mg פומי פעמיים ביום למשך 5 עד 7 ימים
+
*Metronidazole{{כ}} 500 מ"ג פומי פעמיים ביום למשך 5 עד 7 ימים
−
*Tinidazole 2gr כמנה פומית חד פעמית
+
*{{כ}}[[t:Tinidazole|Tinidazole]]{{כ}} 2 גרם כמנה פומית חד פעמית
−
*במקרים של וגינוזיס חיידקי חוזר, כדאי לשקול מתן טיפול שונה מזה שניתן קודם וניתן להאריך את משך הטיפול עד ל 10-14 יום.
+
 
−
*בהריון- הטיפול מומלץ לנשים סימפטומטיות בלבד; טיפול בהרות אסימפטומטיות שנוי במחלוקת ונתון לשיקול אינדיוידואלי. במידה והוחלט לטפל, הטיפול המומלץ הוא פומי ע"י Clindamycin 300 mg פעמיים ביום למשך 7 ימים או ע"י Metronidazole 500 mg פומי פעמיים ביום למשך 5 עד 7 ימים (רמת הוכחה I).
+
במקרים של וגינוזיס חיידקי חוזר, כדאי לשקול מתן טיפול שונה מזה שניתן קודם וניתן להאריך את משך הטיפול עד ל-14-10 יום.
 +
 
 +
בהיריון - הטיפול מומלץ לנשים סימפטומטיות בלבד; טיפול בהרות אסימפטומטיות שנוי במחלוקת ונתון לשיקול אינדיוידואלי. במידה והוחלט לטפל, הטיפול המומלץ הוא פומי על ידי Clindamycin{{כ}} 300 מ"ג פעמיים ביום למשך 7 ימים או על ידי Metronidazole{{כ}} 500 מ"ג פומי פעמיים ביום למשך 5 עד 7 ימים (רמת הוכחה I).
  
 
אין צורך בטיפול מקביל לבן הזוג (רמת הוכחה III).
 
אין צורך בטיפול מקביל לבן הזוג (רמת הוכחה III).
  
−
==דלקת לדן על רקע פיטריה==
+
==דלקת הלדן על רקע פיטריה==
  
−
המלצות הטיפול שונות בין דלקת פטרייתית פשוטה ודלקת פטרייתית מורכבת. כמו כן מאחר וקיימים טיפולים מקומיים (לתוך הלדן) ופומיים, חשוב להבהיר שהבחירה בין דרכי הטיפול הנ"ל היא בעיקר בהתחשב בהעדפת המטופלת. נשים עם דלקת פטרייתית מורכבת זקוקות לטיפול אגרסיבי יותר מאשר נשים עם דלקת פטרייתית פשוטה (רמת המלצה A). בהקשר לטיפול, רצוי לציין שבישראל קיימים תכשירים לטיפול הנמכרים כ-OTC (over-the-counter). עמדתנו היא שיש עדיפות לבדיקה ומתן טיפול ע"י רופא על פני שימוש עצמי בתרופות OTC (רמת המלצה B).
+
המלצות הטיפול שונות בין דלקת פטרייתית פשוטה ודלקת פטרייתית מורכבת. כמו כן מאחר וקיימים טיפולים מקומיים (לתוך הלדן) ופומיים, חשוב להבהיר שהבחירה בין דרכי הטיפול הנ"ל היא בעיקר בהתחשב בהעדפת המטופלת. נשים עם דלקת פטרייתית מורכבת זקוקות לטיפול אגרסיבי יותר מאשר נשים עם דלקת פטרייתית פשוטה (רמת המלצה A). בהקשר לטיפול, רצוי לציין שבישראל קיימים תכשירים לטיפול הנמכרים כ-OTC {{כ}}(Over-The-Counter). עמדתנו היא שיש עדיפות לבדיקה ומתן טיפול על ידי רופא על פני שימוש עצמי בתרופות OTC (רמת המלצה B).
−
#השאלה האם נשאיות אסימפטומטיות של פטריה בלדן זקוקות לטיפול נותרה פתוחה בספרות המדעית, ולכן כל עוד אין מסקנה ברורה, אין המלצה גורפת ומחייבת לטיפול במקרים אלו.
+
#השאלה האם נשאיות אסימפטומטיות של פטריה בלדן זקוקות לטיפול נותרה פתוחה בספרות המדעית, ולכן כל עוד אין מסקנה ברורה, אין המלצה גורפת ומחייבת לטיפול במקרים אלו
 
#במקרים של דלקת פטרייתית פשוטה חריפה ניתן לטפל באחת מהתרופות הבאות:
 
#במקרים של דלקת פטרייתית פשוטה חריפה ניתן לטפל באחת מהתרופות הבאות:
−
#*תכשירי azole למיניהם הניתנים מקומית בתוך הלדן:
+
#*'''תכשירי Azole למיניהם הניתנים מקומית בתוך הלדן:'''
−
#*Clotrimazole:
+
#*[[t:Clotrimazole|Clotrimazole]]:
−
#**טבלייה 1 של 200 מ"ג למשך 3 ימים
+
#**טבלייה 1 של 200 מיליגרם (מ"ג) למשך 3 ימים
 
#**טבלייה 1 של 500 מ"ג חד פעמית
 
#**טבלייה 1 של 500 מ"ג חד פעמית
−
#**אפליקציה של קרם ((creamי2% למשך 3 ימים
+
#**אפליקציה של קרם קרם (cream) {{כ}}2% למשך 3 ימים
−
#**Econazole:
+
#*[[t:Econazole|Econazole]]:
 
#**אובולה 1 של 150 מ"ג למשך 3 ימים
 
#**אובולה 1 של 150 מ"ג למשך 3 ימים
−
#**Miconazole:
+
#*[[t:Miconazole|Miconazole]]:
 
#**קפסולה 1 של 400 מ"ג למשך 3 ימים
 
#**קפסולה 1 של 400 מ"ג למשך 3 ימים
−
#**אפליקציה של קרם (cream)י2% למשך 7 ימים
+
#**אפליקציה של קרם {{כ}}2% למשך 7 ימים
−
#*תכשירי azole פומיים:
+
#*'''תכשירי Azole פומיים:'''
−
#**traconazole :
+
#*[[t:traconazole|traconazole]]:
 
#**200 מ"ג פעמיים ביום למשך 1 יום
 
#**200 מ"ג פעמיים ביום למשך 1 יום
−
#**Fluconazole:
+
#*[[t:Fluconazole|Fluconazole]]:
 
#**150 מ"ג חד פעמי
 
#**150 מ"ג חד פעמי
−
#במקרים של דלקת פטרייתית פשוטה חוזרת ניתן לטפל ע"י אחת מהאופציות הבאות:
+
#במקרים של דלקת פטרייתית פשוטה חוזרת ניתן לטפל על ידי אחת מהאופציות הבאות:
−
#*ניתן לחזור שוב על אחד הטיפולים מהסעיף הקודם במינון זהה.
+
#*ניתן לחזור שוב על אחד הטיפולים מהסעיף הקודם במינון זהה
−
#*Clotrimazole 500 מ"ג בתוך הלדן אחת לשבוע במשך 3 שבועות
+
#*Clotrimazole{{כ}} 500 מ"ג בתוך הלדן אחת לשבוע במשך 3 שבועות
−
#*Fluconazole 150 מ"ג פומי + 150 מכ פומי נוסף כעבור 3 ימים (רמת הוכחה I).
+
#*Fluconazole{{כ}} 150 מ"ג פומי + 150 מ"ג פומי נוסף כעבור 3 ימים (רמת הוכחה I)
−
#*Ketoconazole  400 מ"ג פומי למשך 5 ימים
+
#*Ketoconazole{{כ}} 400 מ"ג פומי למשך 5 ימים
−
#במקרים של דלקת פטרייתית מורכבת ניתן לטפל ע"י אחת מהאופציות הבאות:
+
#במקרים של דלקת פטרייתית מורכבת ניתן לטפל על ידי אחת מהאופציות הבאות:
−
#*Clotrimazole 500 מ"ג לתוך הלדן אחת לשבוע עד ל- 6 חודשים.
+
#*Clotrimazole{{כ}} 500 מ"ג לתוך הלדן אחת לשבוע עד ל- 6 חודשים
−
#*Fluconazole 150 מ"ג פומי אחת לשבוע עד ל- 6 חודשים (רמת הוכחה (I.
+
#*Fluconazole{{כ}} 150 מ"ג פומי אחת לשבוע עד ל- 6 חודשים (רמת הוכחה I)
−
#*בהריון, הטיפול המומלץ הוא ע"י azole למיניהם הניתנים מקומית בתוך הלדן למשך 7 ימים. (Fluconazole הוא קטגוריה C ולכן מומלץ פחות) (רמת הוכחה III).
+
#*בהיריון, הטיפול המומלץ הוא על ידי Azole למיניהם הניתנים מקומית בתוך הלדן למשך 7 ימים. (Fluconazole הוא קטגוריה C ולכן מומלץ פחות) (רמת הוכחה III)
  
 
אין צורך בטיפול מקביל לבן הזוג.
 
אין צורך בטיפול מקביל לבן הזוג.
−
+
 
 
==דלקת הלדן על רקע טריכומונס==
 
==דלקת הלדן על רקע טריכומונס==
  
−
ניתן לטפל ע"י אחת מהתרופות הבאות:
+
ניתן לטפל על ידי אחת מהתרופות הבאות:
−
·      Metronidazole 2 g כמנה פומית חד פעמית
+
*Metronidazole {{כ}}2 גרם כמנה פומית חד פעמית
−
·      Metronidazole 500 mg פעמיים ביום למשך 5 עד 7 ימים
+
*Metronidazole{{כ}} 500 מ"ג פעמיים ביום למשך 5 עד 7 ימים
−
·      Tinidazole 2gr כמנה פומית חד פעמית
+
*Tinidazole{{כ}} 2 גרם כמנה פומית חד פעמית
−
·      בהריון יש עדיפות לטיפול פומי חד פעמי (Metronidazole הוא קטגוריה  Bו- Tinidazole קטגוריה (C.
+
*בהיריון יש עדיפות לטיפול פומי חד פעמי (Metronidazole הוא קטגוריה  B ו-Tinidazole קטגוריה C)
 +
 
 
יש צורך לטפל בבן זוג.
 
יש צורך לטפל בבן זוג.
 +
 
כאשר יש דלקת לדן על רקע טריכומונס, על מנת למנוע הדבקה נשנית, יש להימנע מיחסי מין עד סיום הטיפול באישה ובן זוגה (רמת המלצה A).
 
כאשר יש דלקת לדן על רקע טריכומונס, על מנת למנוע הדבקה נשנית, יש להימנע מיחסי מין עד סיום הטיפול באישה ובן זוגה (רמת המלצה A).
 +
 +
==דלקת הלדן על רקע ווגיניטיס אטרופי==
 +
 +
ניתן לטפל על ידי תכשירי [[אסטרוגן]] למיניהם המוחדרים ללדן בצורה של קרם, טבלייה או טבעת.
 
   
 
   
−
דלקת לדן על רקע ווגיניטיס אטרופי
+
==דלקת הלדן על רקע לא זהומי==
−
ניתן לטפל ע"י תכשירי אסטרוגן למיניהם המוחדרים ללדן  בצורה של קרם, טבלייה או טבעת.
+
 
−
+
ניתן לטפל על ידי זיהוי והסרה של הגורם לגירוי המקומי.
−
דלקת לדן על רקע לא זהומי
 
−
ניתן לטפל ע"י זיהוי והסרה של הגורם לגירוי המקומי.
 
 
   
 
   
−
טיפולים ע" תכשירי ה-probiotics
+
==טיפולים על ידי תכשירי ה-Probiotics==
−
בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי ניתן להשתמש בתכשירים המכילים Lactobacillus rhamnosus GR-1  ו- Lactobacillus reuteri RC-14 מאחר וזנים אלו נמצאו יעילים בהחזרה של פלורה לדנית לאיתנה (רמת הוכחה (III. המידע לגבי Lactobacillus acudophilus  שנוי במחלקות .
 
−
 
−
 
−
References
 
−
1. das Neves J, Pinto E, Teixeira B, Dias G, Rocha P, Cunha T, Santos B, Amaral MH, Bahia MF. Local treatment of vulvovaginal candidosis : general and practical considerations. Drugs 2008;68:1787-802.
 
−
2. Lurie S, Woliovich I, Rotmensch S, Sadan O, Glezerman M. Value of vaginal culture in management of acute vaginitis. Arch Gyn Obstet 2001;265:187-9.
 
−
3. Nailor MD, Sobel JD. Tinidazole for bacterial vaginosis. Expert Rev Anti Infect Ther 2007;5343-8.
 
−
4. Owen MK, Clenney TL. Management of vaginitis. Am Fam Physician. 2004;70:2125-32.
 
−
5. Reid G. Probiotic Lactobacilli for urogenital health in women .J Clin Gastroenterol. 2008;42:S234-6.
 
−
6. Sexually Transmitted Diseases Treatment Guidelines 2006, Center for Disease Control and Prevention. MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2007;56:332-6.
 
−
7. Sobel JD. Vaginitis. N Engl J Med. 1997;337:1896-903
 
−
8. Sobel JD. Vulvovaginal candidosis. Lancet. 2007;369:1961-71
 
−
9. Sobel JD. What's new in bacterial vaginosis and trichomoniasis? Infect Dis Clin North Am 2005;19:387-406
 
−
10. Spence D, Melville C. Vaginal discharge. BMJ 2007;335:1147-51
 
−
 
−
 
−
צוות הכנת נייר העמדה
 
  
−
הנייר הוכן ע"י חברי ועד של החברה לרפואת נשים בקהילה
+
בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי ניתן להשתמש בתכשירים המכילים Lactobacillus rhamnosus GR-1 ו-Lactobacillus reuteri RC-14 מאחר וזנים אלו נמצאו יעילים בהחזרה של פלורה לדנית לאיתנה (רמת הוכחה III). המידע לגבי Lactobacillus acudophilus שנוי במחלוקת.
−
פרופ' שמואל לוריא- יו"ר הועדה
 
−
דר' אידה אמודאי
 
−
דר' רובי אמסטר
 
−
דר' נגה פורת (יו"ר)
 
−
דר' משה רויבורט
 
−
דר' אדוארדו שכטר
 
−
דר' יוחנן שמעוני
 
  
 +
==צוות הכנת נייר העמדה==
  
 +
הנייר הוכן ע"י חברי ועד של החברה לרפואת נשים בקהילה
 +
*פרופ' שמואל לוריא- יו"ר הועדה
 +
*דר' אידה אמודאי
 +
*דר' רובי אמסטר
 +
*דר' נגה פורת (יו"ר)
 +
*דר' משה רויבורט
 +
*דר' אדוארדו שכטר
 +
*דר' יוחנן שמעוני
 
   
 
   
−
נספח 1
+
==נספח 1 - קלסיפקציה של FDA לנזק פוטנציאלי לעובר לפי טרטוגניות==
−
קלסיפקציה של FDA לנזק פוטנציאלי לעובר לפי טרטוגניות
+
 
−
 
 
קטגוריה A – אין סיכון לעובר לפי עבודות מבוקרות.
 
קטגוריה A – אין סיכון לעובר לפי עבודות מבוקרות.
 +
 
קטגוריה B – אין הוכחה לנזק בבני אדם.
 
קטגוריה B – אין הוכחה לנזק בבני אדם.
 +
 
קטגוריה C – לא ניתן לשלול נזק לעובר. אולם תועלת פוטנציאלית מצדיקה נזק פוטנציאלי.
 
קטגוריה C – לא ניתן לשלול נזק לעובר. אולם תועלת פוטנציאלית מצדיקה נזק פוטנציאלי.
 +
 
קטגוריה D – קיימת הוכחה לנזק פוטנציאלי. אולם תועלת פוטנציאלית עולה על נזק פוטנציאלי.
 
קטגוריה D – קיימת הוכחה לנזק פוטנציאלי. אולם תועלת פוטנציאלית עולה על נזק פוטנציאלי.
 +
 
קטגוריה X – קונאראינדקציה לשימוש בהריון.
 
קטגוריה X – קונאראינדקציה לשימוש בהריון.
  
שורה 120: שורה 115:
 
<blockquote>  
 
<blockquote>  
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
−
{{הערות שוליים}}
+
# das Neves J, Pinto E, Teixeira B, Dias G, Rocha P, Cunha T, Santos B, Amaral MH, Bahia MF. Local treatment of vulvovaginal candidosis : general and practical considerations. Drugs 2008;68:1787-802.
 +
# Lurie S, Woliovich I, Rotmensch S, Sadan O, Glezerman M. Value of vaginal culture in management of acute vaginitis. Arch Gyn Obstet 2001;265:187-9.
 +
# Nailor MD, Sobel JD. [[t:Tinidazole|Tinidazole]] for bacterial vaginosis. Expert Rev Anti Infect Ther 2007;5343-8.
 +
# Owen MK, Clenney TL. Management of vaginitis. Am Fam Physician. 2004;70:2125-32.
 +
# Reid G. Probiotic Lactobacilli for urogenital health in women .J Clin Gastroenterol. 2008;42:S234-6.
 +
# Sexually Transmitted Diseases Treatment Guidelines 2006, Center for Disease Control and Prevention. MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2007;56:332-6.
 +
# Sobel JD. Vaginitis. N Engl J Med. 1997;337:1896-903
 +
# Sobel JD. Vulvovaginal candidosis. Lancet. 2007;369:1961-71
 +
# Sobel JD. What's new in bacterial vaginosis and trichomoniasis? Infect Dis Clin North Am 2005;19:387-406
 +
# Spence D, Melville C. Vaginal discharge. BMJ 2007;335:1147-51
 
</div>
 
</div>
 
</blockquote>
 
</blockquote>
 
          
 
          
 +
 +
{{ייחוס|[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]}}
  
 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - גינקולוגיה]]
 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - גינקולוגיה]]

גרסה אחרונה מ־00:28, 29 בנובמבר 2015

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
טיפול בדלקת הלדן - וגיניטיס

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום גינקולוגיה
האיגוד המפרסם
מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום 24 בפברואר 2010
יוצר הערך צוות הכנת נייר העמדה
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דלקת הלדן

דלקת הלדן שכיחה מאוד בנשים בוגרות ונדירה ביותר בילדות לפני הופעת הוסת הראשונה. קשה לאמוד את השכיחות המדויקת של התופעה, יחד עם זאת, תסמינים של דלקת הלדן הם הסיבה השכיחה ביותר לפניה לבדיקה גינקולוגית. ניתן לחלק את האטיולוגיה של דלקת הלדן לפי המפתח הבא: וגינוזיס חיידקי (Bacterial vaginosis) ‏50-14 אחוזים, פטרייה Candida vaginitis‏ 50-20 אחוזים, טריכומונס (Trichomonas)‏ 20-3 אחוזים, וגיניטיס אטרופית (Atrophic vaginitis) ווגיניטיס לא-זיהומית (Noninfectious vaginitis). וגינוזיס חיידקי מייצג שינוי מורכב בפלורה של הלדן המאופיין בירידה בריכוז חיידקי הלקטובצילוס (Lactobacillus) ועליה בנוכחות וריכוז של חיידקים אנארוביים. כ-85% מדלקות הנרתיק הפטרייתיות נגרמות על ידי Candida albicans והיתר נגרמות על ידי Candida glabrata או על ידי Candida tropicalis או על ידי Candida krusei. ווגיניטיס לא-זיהומית מדמה סימנים של דלקת על רקע של פטריה, אלא שלמעשה היא תגובה לגורמי גירוי (Irritant) שונים ומגוונים כמו קוטלי-זרע, פולידין, סבונים, בשמים, משחות אנטי-פטריוטיות וכדומה. הסימפטומים של דלקת הלדן הם לא ספציפיים, כך שלא ניתן להבדיל בין האטיולוגיות השונות על סמך הסימפטומים בלבד. לפיכך - אבחון של דלקת לדן יבוצע על פי אנמנזה, בדיקה פיזיקאלית ובדיקות עזר על פי הצורך (רמת המלצה C).

נהוג לחלק את המצבים של דלקת הלדן לדלקת חריפה ודלקת כרונית (או חוזרת). בנוסף, נהוג לחלק את דלקת הלדן על רקע פטרייה לדלקת פטרייתית פשוטה ודלקת פטרייתית מורכבת. דלקת פטרייתית פשוטה מאופיינית כמחלה קלה עד בינונית, כאשר מדובר בפחות מ-4 אירועים לשנה והעדר גורמים מסבכים כמו היריון, סוכרת או מצבים אימנוסופרסיביים למיניהם. דלקת פטרייתית מורכבת מאופיינית כמחלה קשה, עם יותר מ-4 אירועים לשנה או נוכחות של גורמים מסבכים כמו היריון או סוכרת או מצבים אימנוסופרסיביים למיניהם או זיהום על ידי זני Candida non-albicans. כמובן שיתכן מצב בו קיימת יותר מאטיולוגיה אחת לדלקת הלדן. בכ-20-5 אחוזים מנשים הסובלות מתסמינים של דלקת הלדן יש אתיולוגיה מעורבת. בנשים אלו מומלץ טיפול משולב במספר תרופות בהתאם לסוגי המחוללים.

שטיפות (Douching) למניעה או טיפול של דלקת לדן אינו מומלץ (רמת המלצה B).

וגינוזיס חיידקי - Bacterial vaginosis

ניתן לטיפול על ידי אחת מהתרופות הבאות:

  • ‏Clindamycin‏ 100 מיליגרם (מ"ג) לתוך הלדן אחת ליום למשך 3 ימים
  • (Clindamycin cream (2% לתוך הלדן אחת ליום למשך 7 ימים
  • Clindamycin ‏300 מ"ג פומי פעמיים ביום למשך 7 ימים
  • ‏(0.75%) ‏‏gel‏ Metronidazole‏ לתוך הלדן אחת ליום למשך 5 ימים
  • Metronidazole ‏2 גרם כמנה פומית חד פעמית
  • Metronidazole‏ 500 מ"ג פומי פעמיים ביום למשך 5 עד 7 ימים
  • ‏Tinidazole‏ 2 גרם כמנה פומית חד פעמית

במקרים של וגינוזיס חיידקי חוזר, כדאי לשקול מתן טיפול שונה מזה שניתן קודם וניתן להאריך את משך הטיפול עד ל-14-10 יום.

בהיריון - הטיפול מומלץ לנשים סימפטומטיות בלבד; טיפול בהרות אסימפטומטיות שנוי במחלוקת ונתון לשיקול אינדיוידואלי. במידה והוחלט לטפל, הטיפול המומלץ הוא פומי על ידי Clindamycin‏ 300 מ"ג פעמיים ביום למשך 7 ימים או על ידי Metronidazole‏ 500 מ"ג פומי פעמיים ביום למשך 5 עד 7 ימים (רמת הוכחה I).

אין צורך בטיפול מקביל לבן הזוג (רמת הוכחה III).

דלקת הלדן על רקע פיטריה

המלצות הטיפול שונות בין דלקת פטרייתית פשוטה ודלקת פטרייתית מורכבת. כמו כן מאחר וקיימים טיפולים מקומיים (לתוך הלדן) ופומיים, חשוב להבהיר שהבחירה בין דרכי הטיפול הנ"ל היא בעיקר בהתחשב בהעדפת המטופלת. נשים עם דלקת פטרייתית מורכבת זקוקות לטיפול אגרסיבי יותר מאשר נשים עם דלקת פטרייתית פשוטה (רמת המלצה A). בהקשר לטיפול, רצוי לציין שבישראל קיימים תכשירים לטיפול הנמכרים כ-OTC ‏(Over-The-Counter). עמדתנו היא שיש עדיפות לבדיקה ומתן טיפול על ידי רופא על פני שימוש עצמי בתרופות OTC (רמת המלצה B).

  1. השאלה האם נשאיות אסימפטומטיות של פטריה בלדן זקוקות לטיפול נותרה פתוחה בספרות המדעית, ולכן כל עוד אין מסקנה ברורה, אין המלצה גורפת ומחייבת לטיפול במקרים אלו
  2. במקרים של דלקת פטרייתית פשוטה חריפה ניתן לטפל באחת מהתרופות הבאות:
    • תכשירי Azole למיניהם הניתנים מקומית בתוך הלדן:
    • Clotrimazole:
      • טבלייה 1 של 200 מיליגרם (מ"ג) למשך 3 ימים
      • טבלייה 1 של 500 מ"ג חד פעמית
      • אפליקציה של קרם קרם (cream) ‏2% למשך 3 ימים
    • Econazole:
      • אובולה 1 של 150 מ"ג למשך 3 ימים
    • Miconazole:
      • קפסולה 1 של 400 מ"ג למשך 3 ימים
      • אפליקציה של קרם ‏2% למשך 7 ימים
    • תכשירי Azole פומיים:
    • traconazole:
      • 200 מ"ג פעמיים ביום למשך 1 יום
    • Fluconazole:
      • 150 מ"ג חד פעמי
  3. במקרים של דלקת פטרייתית פשוטה חוזרת ניתן לטפל על ידי אחת מהאופציות הבאות:
    • ניתן לחזור שוב על אחד הטיפולים מהסעיף הקודם במינון זהה
    • Clotrimazole‏ 500 מ"ג בתוך הלדן אחת לשבוע במשך 3 שבועות
    • Fluconazole‏ 150 מ"ג פומי + 150 מ"ג פומי נוסף כעבור 3 ימים (רמת הוכחה I)
    • Ketoconazole‏ 400 מ"ג פומי למשך 5 ימים
  4. במקרים של דלקת פטרייתית מורכבת ניתן לטפל על ידי אחת מהאופציות הבאות:
    • Clotrimazole‏ 500 מ"ג לתוך הלדן אחת לשבוע עד ל- 6 חודשים
    • Fluconazole‏ 150 מ"ג פומי אחת לשבוע עד ל- 6 חודשים (רמת הוכחה I)
    • בהיריון, הטיפול המומלץ הוא על ידי Azole למיניהם הניתנים מקומית בתוך הלדן למשך 7 ימים. (Fluconazole הוא קטגוריה C ולכן מומלץ פחות) (רמת הוכחה III)

אין צורך בטיפול מקביל לבן הזוג.

דלקת הלדן על רקע טריכומונס

ניתן לטפל על ידי אחת מהתרופות הבאות:

  • Metronidazole ‏2 גרם כמנה פומית חד פעמית
  • Metronidazole‏ 500 מ"ג פעמיים ביום למשך 5 עד 7 ימים
  • Tinidazole‏ 2 גרם כמנה פומית חד פעמית
  • בהיריון יש עדיפות לטיפול פומי חד פעמי (Metronidazole הוא קטגוריה B ו-Tinidazole קטגוריה C)

יש צורך לטפל בבן זוג.

כאשר יש דלקת לדן על רקע טריכומונס, על מנת למנוע הדבקה נשנית, יש להימנע מיחסי מין עד סיום הטיפול באישה ובן זוגה (רמת המלצה A).

דלקת הלדן על רקע ווגיניטיס אטרופי

ניתן לטפל על ידי תכשירי אסטרוגן למיניהם המוחדרים ללדן בצורה של קרם, טבלייה או טבעת.

דלקת הלדן על רקע לא זהומי

ניתן לטפל על ידי זיהוי והסרה של הגורם לגירוי המקומי.

טיפולים על ידי תכשירי ה-Probiotics

בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי ניתן להשתמש בתכשירים המכילים Lactobacillus rhamnosus GR-1 ו-Lactobacillus reuteri RC-14 מאחר וזנים אלו נמצאו יעילים בהחזרה של פלורה לדנית לאיתנה (רמת הוכחה III). המידע לגבי Lactobacillus acudophilus שנוי במחלוקת.

צוות הכנת נייר העמדה

הנייר הוכן ע"י חברי ועד של החברה לרפואת נשים בקהילה

  • פרופ' שמואל לוריא- יו"ר הועדה
  • דר' אידה אמודאי
  • דר' רובי אמסטר
  • דר' נגה פורת (יו"ר)
  • דר' משה רויבורט
  • דר' אדוארדו שכטר
  • דר' יוחנן שמעוני

נספח 1 - קלסיפקציה של FDA לנזק פוטנציאלי לעובר לפי טרטוגניות

קטגוריה A – אין סיכון לעובר לפי עבודות מבוקרות.

קטגוריה B – אין הוכחה לנזק בבני אדם.

קטגוריה C – לא ניתן לשלול נזק לעובר. אולם תועלת פוטנציאלית מצדיקה נזק פוטנציאלי.

קטגוריה D – קיימת הוכחה לנזק פוטנציאלי. אולם תועלת פוטנציאלית עולה על נזק פוטנציאלי.

קטגוריה X – קונאראינדקציה לשימוש בהריון.

ביבליוגרפיה

  1. das Neves J, Pinto E, Teixeira B, Dias G, Rocha P, Cunha T, Santos B, Amaral MH, Bahia MF. Local treatment of vulvovaginal candidosis : general and practical considerations. Drugs 2008;68:1787-802.
  2. Lurie S, Woliovich I, Rotmensch S, Sadan O, Glezerman M. Value of vaginal culture in management of acute vaginitis. Arch Gyn Obstet 2001;265:187-9.
  3. Nailor MD, Sobel JD. Tinidazole for bacterial vaginosis. Expert Rev Anti Infect Ther 2007;5343-8.
  4. Owen MK, Clenney TL. Management of vaginitis. Am Fam Physician. 2004;70:2125-32.
  5. Reid G. Probiotic Lactobacilli for urogenital health in women .J Clin Gastroenterol. 2008;42:S234-6.
  6. Sexually Transmitted Diseases Treatment Guidelines 2006, Center for Disease Control and Prevention. MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2007;56:332-6.
  7. Sobel JD. Vaginitis. N Engl J Med. 1997;337:1896-903
  8. Sobel JD. Vulvovaginal candidosis. Lancet. 2007;369:1961-71
  9. Sobel JD. What's new in bacterial vaginosis and trichomoniasis? Infect Dis Clin North Am 2005;19:387-406
  10. Spence D, Melville C. Vaginal discharge. BMJ 2007;335:1147-51


המידע שבדף זה נכתב על ידי צוות הכנת נייר העמדה