כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת של המעי הגס הקשורה לקלוסטרידיום דיפיצילה - טיפול אנטיביוטי - Clostridium difficile associated colitis - antibiotic therapy"
מתוך ויקירפואה
ערן רוזנטל (שיחה | תרומות) מ (קישור לוויקיתרופות) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book= | ||
| + | שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | ||
| + | |Chapter number=3 | ||
| + | |Sub Chapter number=5 | ||
| + | }} | ||
{{פנקס| | {{פנקס| | ||
|שם המחבר=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה | |שם המחבר=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה | ||
| שורה 6: | שורה 12: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | {{הרחבה|קלוסטרידיום דיפיצילה}} | + | {{הרחבה|ערכים=[[קלוסטרידיום דיפיצילה]], [[טיפול אנטיביוטי]]}} |
{| border="1" cellpadding="4" | {| border="1" cellpadding="4" | ||
|+הטיפול ב- C. difficile associated colitis {{הערה|שם=הערה1|האבחנה של C. difficile colitis היא ע"י בדיקת צואה לנוכחות הטוקסין המופרש ע"י החיידק. יש לשלוח צואה למעבדה המיקרוביולוגית בכל מקרה של שלשול הנרכש בביה"ח ו/או תוך כדי או לאחר טיפול אנטיביוטי, במיוחד אם יש > 6 ליום.}} | |+הטיפול ב- C. difficile associated colitis {{הערה|שם=הערה1|האבחנה של C. difficile colitis היא ע"י בדיקת צואה לנוכחות הטוקסין המופרש ע"י החיידק. יש לשלוח צואה למעבדה המיקרוביולוגית בכל מקרה של שלשול הנרכש בביה"ח ו/או תוך כדי או לאחר טיפול אנטיביוטי, במיוחד אם יש > 6 ליום.}} | ||
| שורה 17: | שורה 23: | ||
|עקרונות הטיפול: | |עקרונות הטיפול: | ||
| | | | ||
| − | #הפסקת | + | #הפסקת ה[[אנטיביוטיקה]] שגרמה ל[[שלשול]] (רצוי) |
| − | #אם יש צורך באנטיביוטיקה למחלה זיהומית אחרת: מומלץ להתייעץ עם יועץ למחלות זיהומיות | + | #אם יש צורך באנטיביוטיקה למחלה זיהומית אחרת: מומלץ להתייעץ עם יועץ למחלות זיהומיות |
| − | #מתן טיפול תומך מאד חשוב, כולל הידרציה טובה | + | #מתן טיפול תומך מאד חשוב, כולל הידרציה טובה |
| − | #יש להקפיד על בידוד הפרשות ורחיצת ידיים{{הערה|שם=הערה2|יש להקפיד על בידוד הפרשות ורחיצת ידיים. אם יש יותר מחולה אחד, מומלץ לרכז את החולים בחדר או באיזור אחד המאפשר בידוד הפרשות קפדנית!}} | + | #יש להקפיד על בידוד הפרשות ורחיצת ידיים{{הערה|שם=הערה2|יש להקפיד על בידוד הפרשות ורחיצת ידיים. אם יש יותר מחולה אחד, מומלץ לרכז את החולים בחדר או באיזור אחד המאפשר בידוד הפרשות קפדנית!}} |
|- | |- | ||
|2. | |2. | ||
| − | |הטיפול הספציפי המומלץ: PO Flagyl | + | |הטיפול הספציפי המומלץ: PO [[Flagyl]] |
| | | | ||
| − | #יינתן רק במקרים סימפטומטיים, כולל שלשול - ולא יינתן לנשאים אסימפטומטיים | + | #יינתן רק במקרים סימפטומטיים, כולל שלשול - ולא יינתן לנשאים אסימפטומטיים |
| − | #הטיפול המומלץ: PO Tab [[t:פלאג'יל - Flagyl|Flagyl]] 500 | + | #הטיפול המומלץ: PO Tab [[t:פלאג'יל - Flagyl|Flagyl]] 500 מיליגרם x{{כ}} 3 |
| − | #משך הטיפול: שבועיים עד מספר שבועות | + | #משך הטיפול: שבועיים עד מספר שבועות |
|- | |- | ||
|3. | |3. | ||
| − | |השימוש ב- PO Vancomycin | + | |השימוש ב- PO [[Vancomycin]] |
| − | |הטיפול ב- PO | + | |הטיפול ב-PO Vancomycin{{כ}}, 125 מיליגרם x{{כ}} 4 יינתן רק במקרים החריגים הבאים: |
| − | #מקרים של C. difficile colitis משני ל- Flagyl | + | #מקרים של [[C. difficile colitis]] משני ל- Flagyl |
| − | #במקרה של אי-הצלחה עם | + | #במקרה של אי-הצלחה עם Flagyl לאחר 5 - 7 ימים{{הערה|שם=הערה3|במקרים מאוד קשים : 500mgx4}} |
| − | #במקרים קשים של C. difficile colitis {{הערה|שם=הערה3}} | + | #במקרים קשים של C. difficile colitis {{הערה|שם=הערה3}} |
| − | #במקרים של התלקחות חוזרת | + | #במקרים של התלקחות חוזרת |
|- | |- | ||
|4. | |4. | ||
|מתי לתת טיפול תוך-ורידי? | |מתי לתת טיפול תוך-ורידי? | ||
| | | | ||
| − | #הטיפול ב- C. difficile colitis הוא כעיקרון PO | + | #הטיפול ב- C. difficile colitis הוא כעיקרון PO |
| − | #במקרה שאי אפשר לתת טיפול באופן אנטראלי, יש להתחיל מתן IV Flagyl | + | #במקרה שאי אפשר לתת טיפול באופן אנטראלי, יש להתחיל מתן IV Flagyl |
|- | |- | ||
|5. | |5. | ||
|התלקחויות | |התלקחויות | ||
| | | | ||
| − | #התלקחויות הינן שכיחות | + | #התלקחויות הינן שכיחות |
| − | #הטיפול כולל חזרה על הקורס האנטיביוטי הראשון, דהיינו, PO [[t:פלאג'יל - Flagyl|Flagyl]] 500 | + | #הטיפול כולל חזרה על הקורס האנטיביוטי הראשון, דהיינו, PO [[t:פלאג'יל - Flagyl|Flagyl]] 500 מיליגרם x{{כ}} 3 (הטיפול המועדף), לתקופה ממושכת יותר |
| − | #במקרה של התלקחויות חוזרות: יש להתייעץ | + | #במקרה של התלקחויות חוזרות: יש להתייעץ |
|} | |} | ||
| + | |||
== הערות שוליים== | == הערות שוליים== | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | |||
<blockquote> | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| שורה 63: | שורה 68: | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:זיהומיות]] | [[קטגוריה:זיהומיות]] | ||
[[קטגוריה:טיפול נמרץ]] | [[קטגוריה:טיפול נמרץ]] | ||
[[קטגוריה:פנימית]] | [[קטגוריה:פנימית]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:58, 8 בדצמבר 2022
שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
מאת המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה
| שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
|---|---|
|
| |
| שם המחבר | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
| שם הפרק | דלקת של המעי הגס הקשורה לקלוסטרידיום דיפיצילה - טיפול אנטיביוטי - Clostridium difficile associated colitis - antibiotic therapy |
| מוציא לאור |  |
| מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
| מספר עמודים | 196 |
| הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – קלוסטרידיום דיפיצילה, טיפול אנטיביוטי
| מס' | סוג הטיפול | הטיפול הנבחר + הערות |
|---|---|---|
| 1. | עקרונות הטיפול: |
|
| 2. | הטיפול הספציפי המומלץ: PO Flagyl |
|
| 3. | השימוש ב- PO Vancomycin | הטיפול ב-PO Vancomycin, 125 מיליגרם x 4 יינתן רק במקרים החריגים הבאים:
|
| 4. | מתי לתת טיפול תוך-ורידי? |
|
| 5. | התלקחויות |
|
הערות שוליים
- ↑ האבחנה של C. difficile colitis היא ע"י בדיקת צואה לנוכחות הטוקסין המופרש ע"י החיידק. יש לשלוח צואה למעבדה המיקרוביולוגית בכל מקרה של שלשול הנרכש בביה"ח ו/או תוך כדי או לאחר טיפול אנטיביוטי, במיוחד אם יש > 6 ליום.
- ↑ יש להקפיד על בידוד הפרשות ורחיצת ידיים. אם יש יותר מחולה אחד, מומלץ לרכז את החולים בחדר או באיזור אחד המאפשר בידוד הפרשות קפדנית!
- ↑ 3.0 3.1 במקרים מאוד קשים : 500mgx4
ביבליוגרפיה
- Jacobs J, Rudensky B, Dresner J, Berman A, Sonnenblick M, van Dijk Y, Yinnon AM. Diagnosis of Clostridium difficile: Determination of the optimal of four laboratory tests in managing antibiotic-associated diarrhea. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 1996; 15:561-6.
- Bauer MP, et al. European Society of Clinical Microbiology and Infectious Diseases. Treatment guideline for Clostridium difficile infection. Clin Microbiol Infect 2009; 15:1067-79.