כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת צפק בחולה מבוגר המטופל בדיאליזה צפקית - טיפול - Peritonitis in adult patients undergoing continuous ambulatory peritoneal dialysis - treatment"
מתוך ויקירפואה
ערן רוזנטל (שיחה | תרומות) מ (קישור לוויקיתרופות) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book= | ||
| + | שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | ||
| + | |Chapter number=3 | ||
| + | |Sub Chapter number=16 | ||
| + | }} | ||
{{פנקס| | {{פנקס| | ||
| − | |שם המחבר= | + | |שם המחבר=ד"ר יוסף פלקסין |
|שם הפרק={{שם הדף}} | |שם הפרק={{שם הדף}} | ||
| − | |עורך מדעי=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, | + | |עורך מדעי=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה |
|מאת= | |מאת= | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | {{הרחבה|מחלות של הצפק}} | + | {{הרחבה|ערכים=[[מחלות של הצפק]], [[טיפול אנטיביוטי]]}} |
==גישה אבחנתית== | ==גישה אבחנתית== | ||
| − | חולה [[ | + | חולה [[CAPD]]{{כ}} (Continous Ambulatory Peritoneal Dialysis) המגיע עם [[כאבי בטן]] והנוזל הינו עכור, עם או בלי [[חום - Fever|חום]] סיסטמי, עם או בלי רגישות בבטן, חשוד כסובל מ[[פריטוניטיס]]: |
| − | *יש לשלוח נוזל פריטוניאלי במבחנה של ספירת דם לספירת תאים. אם יש מעל 100 תאים לבנים | + | *יש לשלוח נוזל פריטוניאלי במבחנה של [[ספירת דם - Complete blood count|ספירת דם]] לספירת תאים. אם יש מעל 100 תאים לבנים ([[לויקוציטים]]) בסנטימטר מעוקב, הרי מדובר בפריטוניטיס |
| − | *יש לשלוח נוזל פריטוניאלי לתרבית: 50 | + | *יש לשלוח נוזל פריטוניאלי לתרבית: 50 סנטימטר מעוקב במבחנה סטרילית + 5 סנטימטר מעוקב בבקבוק של תרבית דם |
==אשפוז/שחרור במקרה של פריטוניטיס== | ==אשפוז/שחרור במקרה של פריטוניטיס== | ||
| − | + | במידה שהמצב הכללי של החולה טוב, אפשר לתת טיפול אמבולטורי. במידה והחולה [[ספסיס|ספטי]], יש להשאירו להשגחה או לאשפזו. בכל מקרה יש ליידע את הכונן הנפרולוגי | |
| − | במידה שהמצב הכללי של החולה טוב, | ||
==הטיפול האמפירי== | ==הטיפול האמפירי== | ||
| − | + | *על פי הטבלה שלהלן | |
| − | * | + | *המשך מעקב וטיפול במסגרת יחידת ה[[דיאליזה]], ושם יותאם ה[[טיפול אנטיביוטי|טיפול האנטיביוטי]] על פי רגישות החיידק, אם יצמח מהנוזל הפריטוניאלי |
| − | *המשך מעקב וטיפול במסגרת יחידת | + | *אם הנוזל עכור מאד, יש להוסיף 2,500 יחידות [[Heparin]] לכל שקית דיאליזה |
| − | *אם הנוזל עכור מאד, יש להוסיף 2,500 | + | {{רווח קשיח}} |
| − | + | {| border="1" cellpadding="4" | |
| − | {| border="1" | ||
! | ! | ||
!המצב הקליני | !המצב הקליני | ||
| שורה 31: | שורה 35: | ||
|טיפול | |טיפול | ||
#להכניס חד-פעמי: IP [[t:Cefazolin|Cefazolin]] 1 gm + IP [[t:Gentamicin|Gentamicin]] 1.5 mg/kg | #להכניס חד-פעמי: IP [[t:Cefazolin|Cefazolin]] 1 gm + IP [[t:Gentamicin|Gentamicin]] 1.5 mg/kg | ||
| − | #המשך טיפול: IP | + | #המשך טיפול: IP Cefazolin 250 mg בכל שקית דיאליזה, או 1 גרם ליום בערב IP, ובנוסף IP Gentamicin 40 mg פעם אחת ביום בלבד |
|- | |- | ||
|2. | |2. | ||
| − | |חולה שנותן שתן > 250 | + | |חולה שנותן שתן > 250 סנטימטר מעוקב/יממה |
|טיפול | |טיפול | ||
| − | #יש להימנע ממתן | + | #יש להימנע ממתן [[Aminoglycosides]] |
| − | #IP [[ | + | #IP [[Ceftazidime]] 1 gm חד-פעמי |
| − | #המשך טיפול: IP | + | #המשך טיפול: IP Ceftazidime 250 mg בכל שקית דיאליזה, או 1 גרם IP בערב |
|} | |} | ||
| + | <nowiki>*</nowiki>gm{{כ}} - Gram | ||
| + | |||
| + | <nowiki>**</nowiki>mg/kg{{כ}} - Miligram/Kilogram | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | |||
<blockquote> | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| שורה 52: | שורה 57: | ||
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־15:12, 8 בדצמבר 2022
שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
מאת המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה
| שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
|---|---|
|
| |
| שם המחבר | ד"ר יוסף פלקסין |
| שם הפרק | דלקת צפק בחולה מבוגר המטופל בדיאליזה צפקית - טיפול - Peritonitis in adult patients undergoing continuous ambulatory peritoneal dialysis - treatment |
| עורך מדעי | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה |
| מוציא לאור |  |
| מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
| מספר עמודים | 196 |
| הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מחלות של הצפק, טיפול אנטיביוטי
גישה אבחנתית
חולה CAPD (Continous Ambulatory Peritoneal Dialysis) המגיע עם כאבי בטן והנוזל הינו עכור, עם או בלי חום סיסטמי, עם או בלי רגישות בבטן, חשוד כסובל מפריטוניטיס:
- יש לשלוח נוזל פריטוניאלי במבחנה של ספירת דם לספירת תאים. אם יש מעל 100 תאים לבנים (לויקוציטים) בסנטימטר מעוקב, הרי מדובר בפריטוניטיס
- יש לשלוח נוזל פריטוניאלי לתרבית: 50 סנטימטר מעוקב במבחנה סטרילית + 5 סנטימטר מעוקב בבקבוק של תרבית דם
אשפוז/שחרור במקרה של פריטוניטיס
במידה שהמצב הכללי של החולה טוב, אפשר לתת טיפול אמבולטורי. במידה והחולה ספטי, יש להשאירו להשגחה או לאשפזו. בכל מקרה יש ליידע את הכונן הנפרולוגי
הטיפול האמפירי
- על פי הטבלה שלהלן
- המשך מעקב וטיפול במסגרת יחידת הדיאליזה, ושם יותאם הטיפול האנטיביוטי על פי רגישות החיידק, אם יצמח מהנוזל הפריטוניאלי
- אם הנוזל עכור מאד, יש להוסיף 2,500 יחידות Heparin לכל שקית דיאליזה
| המצב הקליני | הטיפול המומלץ [1] | |
|---|---|---|
| 1. | חולה שאינו נותן שתן | טיפול
|
| 2. | חולה שנותן שתן > 250 סנטימטר מעוקב/יממה | טיפול
|
*gm - Gram
**mg/kg - Miligram/Kilogram
הערות שוליים
- ↑ IP - intraperitoneal. כל הטיפולים הנ"ל יינתנו בתוך שקית דיאליזה חדשה במינונים הרשומים בטבלה.
ביבליוגרפיה
- Yinnon AM, Gabbay D, Raveh D, Schlesinger Y, Slotki I, Attias D, Rudensky B. Comparison of peritoneal fluid culture results from adults and children undergoing continuous ambulatory peritoneal dialysis. Perit Dial Inter 1999; 19:51-5.