כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות ולקויות ראייה - Attention deficit hyperactivity disorder and vision disturbances"
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==שכיחות בעיות עיניים בקרב ילדים עם ADHD== | ==שכיחות בעיות עיניים בקרב ילדים עם ADHD== | ||
| − | שתי קבוצות שונות מארצות ברית פרסמו בשנים האחרונות עבודות שבהן הודגמה שכיחות גבוהה של ADHD בקרב ילדים עם קושי במיקוד (convergence insufficiencyו) | + | שתי קבוצות שונות מארצות ברית פרסמו בשנים האחרונות עבודות שבהן הודגמה שכיחות גבוהה של ADHD בקרב ילדים עם קושי במיקוד (convergence insufficiencyו) {כ}}{{הערה|שם=הערה5} , {{הערה|שם=הערה6}}. הקבוצות מצאו אחוזים דומים של ADHD בין האוכלוסיות הנבדקות: בקרב הילדים עם קושי במיקוד - 16% אובחנו עם ADHD לעומת 6% בקרב הקבוצה עם ראייה בינוקולרית "נורמלית". באופן משלים, אחת הקבוצות גם הדגימה שיש שכיחות גבוהה יותר של קושי במיקוד בקרב ילדים עם ADHD. עבודה אחרת מצאה קשר בין יכולת אקומודציה ויכולת ריכוז לזמן ממושך. |
| − | גרינלונד וקבוצתו | + | גרינלונד וקבוצתו {{הערה|שם=הערה3}} בדקו את העיניים של 42 ילדים עם אבחנה של ADHD והשוו לקבוצת ביקורת של 50 ילדים ללא ADHD. הם מצאו כי קיימת שכיחות גבוהה של ממצאים עיניים פתולוגיים בקבוצת המחקר שנמצאה משמעותית סטטיסטית. הממצאים כללו הטרופוריה, ראייה תלת מימדית סבנורמלית (> 60 שניות של הקשת), יכולת קונברגנציה נמוכה (> 6 ס"מ), אסטיגמטיזם ואפילו ממצאים אבנורמלים במבנה של הדיסקה והרשתית שכללו דיסקות קטנות יותר ועורקים פחות מפותלים ברשתית בקרב הילדים בקבוצת המחקר. |
| − | גם בישראל קיימת התייחסות לנושא, ושתי קבוצות ישראליות פרסמו עבודותיהן | + | גם בישראל קיימת התייחסות לנושא, ושתי קבוצות ישראליות פרסמו עבודותיהן {{הערה|שם=הערה7}}, {{הערה|שם=הערה8}}. מצר וויגננסקי-יפה בדקו 51 נבדקים עם ADHD אשר עברו בדיקת עיניים מלאה. בעבודתם דווקא לא נמצאה שכיחות גבוהה יותר של קושי במיקוד, אך נרשמו בעיות רפרקציה ב-83% מהילדים בקבוצה (מיופיה, כלומר קוצר ראייה, הגבוהה ממינוס Dו0.50, צילינדר שווה או גדול ל-1וD או היפראופיה, כלומר רוחק ראייה, גבוהה מפלוס 3.5וD). |
פביאן וקבוצתו בדקו גם הם האם בעיות רפרקציה או הפרעה בתפקוד הראייה הדו עינית שכיח יותר בנבדקים עם ADHD. הם בדקו 56 ילדים. הילדים בקבוצת המחקר אובחנו במרפאת ADHD בתל השומר והופנו לבדיקת עיניים. עבור כל משתתף במחקר נבדקה חדות הראייה הלא מתוקנת-לקרוב ולרחוק, רפרקציה ציקלופלגית, תנועות עיניים ותפקוד דו עיני. לצורך ההשוואה, נבדקו גם 66 ילדים ללא אבחנה של ADHD אשר שימשו כקבוצת הביקורת. בעבודה זו לא נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין הקבוצות באף אחד מן הפרמטרים שצוינו לעיל. החוקרים הסיקו כי ייתכן שאין תרומה משמעותית של בעיות ראייה ו/או מיקוד ל-ADHD. | פביאן וקבוצתו בדקו גם הם האם בעיות רפרקציה או הפרעה בתפקוד הראייה הדו עינית שכיח יותר בנבדקים עם ADHD. הם בדקו 56 ילדים. הילדים בקבוצת המחקר אובחנו במרפאת ADHD בתל השומר והופנו לבדיקת עיניים. עבור כל משתתף במחקר נבדקה חדות הראייה הלא מתוקנת-לקרוב ולרחוק, רפרקציה ציקלופלגית, תנועות עיניים ותפקוד דו עיני. לצורך ההשוואה, נבדקו גם 66 ילדים ללא אבחנה של ADHD אשר שימשו כקבוצת הביקורת. בעבודה זו לא נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין הקבוצות באף אחד מן הפרמטרים שצוינו לעיל. החוקרים הסיקו כי ייתכן שאין תרומה משמעותית של בעיות ראייה ו/או מיקוד ל-ADHD. | ||
| − | + | ==שכיחות ADHD בקרב ילדים עם לקות ראייה== | |
| − | |||
| − | שכיחות ADHD בקרב ילדים עם לקות ראייה | ||
את הקשר שבין ראייה ו-ADHD ניתן לבחון גם מכיוון אחר: מהי שכיחות ADHD בקרב ילדים עם לקות ראייה? לשם השוואה, מעניין לדעת כי קיימת שכיחות גבוהה יותר של ADHD בילדים עם לקות שמיעה נרכשת בהשוואה לילדים שומעים ובהשוואה לילדים עם הפרעת שמיעה מולדת. | את הקשר שבין ראייה ו-ADHD ניתן לבחון גם מכיוון אחר: מהי שכיחות ADHD בקרב ילדים עם לקות ראייה? לשם השוואה, מעניין לדעת כי קיימת שכיחות גבוהה יותר של ADHD בילדים עם לקות שמיעה נרכשת בהשוואה לילדים שומעים ובהשוואה לילדים עם הפרעת שמיעה מולדת. | ||
| − | מספר חוקרים בדקו את הנושא מהזווית הזו. קוצבך וחב' | + | מספר חוקרים בדקו את הנושא מהזווית הזו. קוצבך וחב' {{הערה|שם=הערה9}} מצאו כי 22% מקרב קבוצה של 78 נבדקים עם לבקנות (עורית ועינית וכן עינית בלבד) אובחנו עם ADHD. זוהי שכיחות גבוהה מזו הקיימת באוכלוסיה הכללית, (אשר נעה בין 5% ל-10%). החוקרים שיערו כי ייתכן שהנבדקים עם חדות הראייה הנמוכה יותר יאובחנו עם יותר ADHD, אך בעבודתם לא נמצאה קורלציה בין חדות הראייה הדו-עינית לבין שכיחות ADHD. |
| − | |||
| − | |||
| − | + | דה קרלו וקבוצתו {{הערה|שם=הערה1}} בדקו האם שכיחות ADHD בקבוצת ילדים עם לקויות ראייה מסיבות שונות שווה למדווח באוכלוסיה הכללית (הוצאו מהמחקר ילדים שבנוסף ללקויות הראייה סבלו מלקויות סנסוריות או מוטוריות נוספות). השערתם הייתה שבקרב חלק מהילדים לפחות, הפרעת הראייה פורשה כחוסר תשומת לב מספקת וגרמה לאבחנה השגויה של ADHD. הנחתם הייתה שבקרב ילדים עם לקויות ראייה שנמצאים במסגרות מיוחדות המתאימות את התנאים הסביבתיים לצרכי הראייה של הילד, תימצא שכיחות נמוכה יותר של ADHD בהשוואה לילדים לקויי ראייה שנמצאים במסגרות רגילות שאינן תומכות בבעיית הראייה. מצד שני, בבתי הספר המיוחדים, המסגרת הכיתתית היא קטנה וייתכן שבשל כך כל אחד מהילדים נמצא תחת השגחה צמודה יותר אשר ייתכן כי היא גורמת לאבחון יתר. | |
| − | + | במחקר, נבדקו 245 ילדים עם לקויות ראייה. הסיבות העיקריות לראייה הירודה היו לבקנות, רטינופטיה של הפגות והיפופלזיה של עצב הראייה. (לשם השוואה, הסיבות המובילות לעיוורון בילדים בארצות הברית נכון ל-2012 הן: עיוורון על רקע קורטיקלי (18%), היפופלזיה של עצב הראייה (15%), רטינופתיה של הפגות (14%), אטרופיה של עצב הראייה (7%) ולבקנות (4%) {{הערה|שם=הערה10}}. לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית בשכיחות ADHD בין האטיולוגיות השונות לראייה ירודה, אך נמצא כי שכיחות ADHD בקרב הקבוצה שנבדקה היה כ-22%, כלומר שכיחות גבוהה פי שניים לפחות בהשוואה לשאר התלמידים בארצות הברית (ודומה מאוד לממצאי קוצבך, לעיל). מעניין לציין כי דווקא בקרב תת קבוצה של ילדים עם לקויות ראייה שסבלו מניסטגמוס, אובחנו פחות מקרים של ADHD. החוקרים העלו השערה שייתכן שהרמז הבלתי פוסק של הניסטגמוס מזכיר לסובבים כי קיימת בעיית ראייה משמעותית באותו ילד וילדים אלה מקבלים התאמות טובות יותר למצבם ומתפקדים טוב יותר בהשוואה לילדים לקויי ראייה ללא ניסטגמוס. | |
| − | לקויות ראייה ואבחנות פסיכיאטריות אחרות | + | ==לקויות ראייה ואבחנות פסיכיאטריות אחרות== |
זה המקום להרחיב ולציין כי קיים גם קשר לקויות ראייה בילידים לאבחנות פסיכיאטריות אחרות. לאחרונה פורסם מאמר ישראלי (סאיסקי וחב' [11]) שסוקר סוגיות באבחון פסיכיאטרי בילדים ומתבגרים בעלי לקויות ראייה. במאמר זה מדגישים המחברים כי יש שיעור משמעותי של הפרעות רגשיות ונפשיות שונות בקרב ילדים ומתבגרים עם לקויות ראייה. שכיח יותר למצוא הפרעות חרדה, הפרעות שינה, הפרעות קשב וריכוז ועוד. המחברים מסבים את תשומת לב הקלינאים לכך שיש צורך בהתאמה של הבדיקה למצב הילד הספציפי. לא כל השאלונים והמבדקים הפסיכיאטריים הסטנדרטים מתאימים לנבדקים עם לקויות ראייה ויש לבצע התאמות אינדיבידואליות למצב הילד. | זה המקום להרחיב ולציין כי קיים גם קשר לקויות ראייה בילידים לאבחנות פסיכיאטריות אחרות. לאחרונה פורסם מאמר ישראלי (סאיסקי וחב' [11]) שסוקר סוגיות באבחון פסיכיאטרי בילדים ומתבגרים בעלי לקויות ראייה. במאמר זה מדגישים המחברים כי יש שיעור משמעותי של הפרעות רגשיות ונפשיות שונות בקרב ילדים ומתבגרים עם לקויות ראייה. שכיח יותר למצוא הפרעות חרדה, הפרעות שינה, הפרעות קשב וריכוז ועוד. המחברים מסבים את תשומת לב הקלינאים לכך שיש צורך בהתאמה של הבדיקה למצב הילד הספציפי. לא כל השאלונים והמבדקים הפסיכיאטריים הסטנדרטים מתאימים לנבדקים עם לקויות ראייה ויש לבצע התאמות אינדיבידואליות למצב הילד. | ||
גרסה מ־15:15, 7 ביוני 2014
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. בקשה זו מופנית גם לעורכים רפואיים. | ||
| העורכים מבקשים להמתין עם עריכת הערך עד להוספתו לרשימת הערכים ב"ניהול עבודה ויקי". | |||
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות ולקויות ראייה | ||
|---|---|---|
| Attention deficit hyperactivity disorder and vision disturbances | ||
| שמות נוספים | על הקשר שבין לקות ראייה והפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) בילדים | |
| יוצר הערך | ד"ר מרים ארנברג ופרופ' משה שניר | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – ADHD
אבחנה של ADHD {כ}} (Attention-Deficit/ Hyperactivity Disorder) היא מורכבת ובעלת משמעות רחבה עבור הילד, משפחתו, המסגרת הלימודית שבה הוא לומד והחברה סביבו. לכן לא מפתיע שכאשר ילד מאובחן עם ADHD ההורים מחפשים סיבה פיזיולוגית-אורגנית הניתנת לטיפול, וכחלק מהליך זה, שכיח מאוד לברר האם קיימת אצל הילד בעיית עיניים. האם בדיקת העיניים היא אכן הכרחית ומומלצת? במאמר זה מובאים סקירת הספרות וסיכום ממצאי העבודות שבדקו אם קיימים קשרי גומלין בין ADHD ולקות ראייה.
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות נפוצה יחסית בקרב האוכלוסיה הכללית. ניתן למצוא אותה בכל שכבות האוכלוסיה ורמות האינטליגנציה. זוהי הלקות הנוירולוגית הנפוצה ביותר בקרב ילדים. כ-10%-5% מהילדים בגילאי בית הספר לוקים בהפרעה זו.
אבחון של ADHD הוא הליך בעייתי. כך לדוגמה, אחד המאמרים שעוסק בעידוד קביעת קריטריונים נוקשים וברורים יותר לצורך אבחנת ADHD מצא קשר בין תאריך הלידה של הילד לבין שכיחות האבחנה. במחקר זה נמצא כי הילדים הצעירים יותר בכיתה, שנולדו סמוך יותר לרף התחתון המאפשר כניסה לגן הילדים, אובחנו כסובלים משכיחות גבוהה יותר של ADHD באופן משמעותי סטטיסטית בהשוואה לחבריהם לכיתה שהיו מבוגרים יותר [1].
ADHD נחלק לתת קבוצות: הפרעת קשב וריכוז; היפראקטביות ואימפולסיביות. מקובל היום לאחד את כל תת הקבוצות תחת כותרת אחת. לצורך האבחנה יש צורך בעדות ברורה לפגיעה תפקודית בבית, בבית ספר או בעבודה וכן, חלק מהתסמינים הגורמים לבעיה צריכים להיות קיימים לפני גיל 17. שישה מהקריטריונים הבאים צריכים להתקיים:
- לעתים קרובות נראה שאינו שם לב לפרטים ומבצע טעויות שמעידות על חוסר תשומת לב בעבודותיו בבית הספר או בעבודה או במשימות אחרות.
- לעתים קרובות מתקשה להתרכז זמן ממושך במשימות או במשחקים.
- לעתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כשמדברים אליו.
- לעתים קרובות אינו ממלא הוראות ואינו מסיים עבודות בבית הספר, מטלות או חובות בעבודה/בית (מאבד ריכוז או שדעתו מוסחת).
- לעתים קרובות מתקשה בארגון משימות או פעילויות.
- לעתים קרובות נמנע, מתחמק או לא אוהב לבצע פעילויות שדורשות מאמץ מנטלי ממושך (כמו מטלות מבית הספר או משחקים).
- לעתים קרובות מאבד דבר מה שחיוני לביצוע המשימות או הפעילויות שנדרש לבצע, כמו ציוד בית ספר, עיפרון, ספר, ארנק, מפתחות, משקפי ראייה וכו' [2].
כפי שניתן לראות, כמה מהקריטריונים שנמנו לעיל יכולים לנבוע מבעיית ראייה. מאחר שאין כלי אבחון בודד שנותן תשובה ברורה לגבי אבחנה של הפרעת קשב, אזי בעת האבחנה מסתמכים על אנמנזה מהנבדק וסביבתו – הורים או מורים. כאשר הדמות האחראית (בין אם זה ההורה, המורה או רופא הילדים) נתקלת בילד עם קושי בעבודה מקרוב, שאינו מסיים את עבודותיו ומתקשה להתרכז בעבודתו - לעיתים עולה חשד כי קיימת בעיית עיניים. באחרונה תופס הנושא כותרות רבות, הן בספרות המקצועית והן בעיתונות לקהל הרחב [1] , [2] ,[3] ,[4] ,[5] ,[6] ,[7] ,[8] ,[9] ,[10].
שכיחות בעיות עיניים בקרב ילדים עם ADHD
שתי קבוצות שונות מארצות ברית פרסמו בשנים האחרונות עבודות שבהן הודגמה שכיחות גבוהה של ADHD בקרב ילדים עם קושי במיקוד (convergence insufficiencyו) {כ}}{{הערה|שם=הערה5} , [6]. הקבוצות מצאו אחוזים דומים של ADHD בין האוכלוסיות הנבדקות: בקרב הילדים עם קושי במיקוד - 16% אובחנו עם ADHD לעומת 6% בקרב הקבוצה עם ראייה בינוקולרית "נורמלית". באופן משלים, אחת הקבוצות גם הדגימה שיש שכיחות גבוהה יותר של קושי במיקוד בקרב ילדים עם ADHD. עבודה אחרת מצאה קשר בין יכולת אקומודציה ויכולת ריכוז לזמן ממושך.
גרינלונד וקבוצתו [3] בדקו את העיניים של 42 ילדים עם אבחנה של ADHD והשוו לקבוצת ביקורת של 50 ילדים ללא ADHD. הם מצאו כי קיימת שכיחות גבוהה של ממצאים עיניים פתולוגיים בקבוצת המחקר שנמצאה משמעותית סטטיסטית. הממצאים כללו הטרופוריה, ראייה תלת מימדית סבנורמלית (> 60 שניות של הקשת), יכולת קונברגנציה נמוכה (> 6 ס"מ), אסטיגמטיזם ואפילו ממצאים אבנורמלים במבנה של הדיסקה והרשתית שכללו דיסקות קטנות יותר ועורקים פחות מפותלים ברשתית בקרב הילדים בקבוצת המחקר.
גם בישראל קיימת התייחסות לנושא, ושתי קבוצות ישראליות פרסמו עבודותיהן [7], [8]. מצר וויגננסקי-יפה בדקו 51 נבדקים עם ADHD אשר עברו בדיקת עיניים מלאה. בעבודתם דווקא לא נמצאה שכיחות גבוהה יותר של קושי במיקוד, אך נרשמו בעיות רפרקציה ב-83% מהילדים בקבוצה (מיופיה, כלומר קוצר ראייה, הגבוהה ממינוס Dו0.50, צילינדר שווה או גדול ל-1וD או היפראופיה, כלומר רוחק ראייה, גבוהה מפלוס 3.5וD).
פביאן וקבוצתו בדקו גם הם האם בעיות רפרקציה או הפרעה בתפקוד הראייה הדו עינית שכיח יותר בנבדקים עם ADHD. הם בדקו 56 ילדים. הילדים בקבוצת המחקר אובחנו במרפאת ADHD בתל השומר והופנו לבדיקת עיניים. עבור כל משתתף במחקר נבדקה חדות הראייה הלא מתוקנת-לקרוב ולרחוק, רפרקציה ציקלופלגית, תנועות עיניים ותפקוד דו עיני. לצורך ההשוואה, נבדקו גם 66 ילדים ללא אבחנה של ADHD אשר שימשו כקבוצת הביקורת. בעבודה זו לא נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין הקבוצות באף אחד מן הפרמטרים שצוינו לעיל. החוקרים הסיקו כי ייתכן שאין תרומה משמעותית של בעיות ראייה ו/או מיקוד ל-ADHD.
שכיחות ADHD בקרב ילדים עם לקות ראייה
את הקשר שבין ראייה ו-ADHD ניתן לבחון גם מכיוון אחר: מהי שכיחות ADHD בקרב ילדים עם לקות ראייה? לשם השוואה, מעניין לדעת כי קיימת שכיחות גבוהה יותר של ADHD בילדים עם לקות שמיעה נרכשת בהשוואה לילדים שומעים ובהשוואה לילדים עם הפרעת שמיעה מולדת.
מספר חוקרים בדקו את הנושא מהזווית הזו. קוצבך וחב' [9] מצאו כי 22% מקרב קבוצה של 78 נבדקים עם לבקנות (עורית ועינית וכן עינית בלבד) אובחנו עם ADHD. זוהי שכיחות גבוהה מזו הקיימת באוכלוסיה הכללית, (אשר נעה בין 5% ל-10%). החוקרים שיערו כי ייתכן שהנבדקים עם חדות הראייה הנמוכה יותר יאובחנו עם יותר ADHD, אך בעבודתם לא נמצאה קורלציה בין חדות הראייה הדו-עינית לבין שכיחות ADHD.
דה קרלו וקבוצתו [1] בדקו האם שכיחות ADHD בקבוצת ילדים עם לקויות ראייה מסיבות שונות שווה למדווח באוכלוסיה הכללית (הוצאו מהמחקר ילדים שבנוסף ללקויות הראייה סבלו מלקויות סנסוריות או מוטוריות נוספות). השערתם הייתה שבקרב חלק מהילדים לפחות, הפרעת הראייה פורשה כחוסר תשומת לב מספקת וגרמה לאבחנה השגויה של ADHD. הנחתם הייתה שבקרב ילדים עם לקויות ראייה שנמצאים במסגרות מיוחדות המתאימות את התנאים הסביבתיים לצרכי הראייה של הילד, תימצא שכיחות נמוכה יותר של ADHD בהשוואה לילדים לקויי ראייה שנמצאים במסגרות רגילות שאינן תומכות בבעיית הראייה. מצד שני, בבתי הספר המיוחדים, המסגרת הכיתתית היא קטנה וייתכן שבשל כך כל אחד מהילדים נמצא תחת השגחה צמודה יותר אשר ייתכן כי היא גורמת לאבחון יתר.
במחקר, נבדקו 245 ילדים עם לקויות ראייה. הסיבות העיקריות לראייה הירודה היו לבקנות, רטינופטיה של הפגות והיפופלזיה של עצב הראייה. (לשם השוואה, הסיבות המובילות לעיוורון בילדים בארצות הברית נכון ל-2012 הן: עיוורון על רקע קורטיקלי (18%), היפופלזיה של עצב הראייה (15%), רטינופתיה של הפגות (14%), אטרופיה של עצב הראייה (7%) ולבקנות (4%) [10]. לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית בשכיחות ADHD בין האטיולוגיות השונות לראייה ירודה, אך נמצא כי שכיחות ADHD בקרב הקבוצה שנבדקה היה כ-22%, כלומר שכיחות גבוהה פי שניים לפחות בהשוואה לשאר התלמידים בארצות הברית (ודומה מאוד לממצאי קוצבך, לעיל). מעניין לציין כי דווקא בקרב תת קבוצה של ילדים עם לקויות ראייה שסבלו מניסטגמוס, אובחנו פחות מקרים של ADHD. החוקרים העלו השערה שייתכן שהרמז הבלתי פוסק של הניסטגמוס מזכיר לסובבים כי קיימת בעיית ראייה משמעותית באותו ילד וילדים אלה מקבלים התאמות טובות יותר למצבם ומתפקדים טוב יותר בהשוואה לילדים לקויי ראייה ללא ניסטגמוס.
לקויות ראייה ואבחנות פסיכיאטריות אחרות
זה המקום להרחיב ולציין כי קיים גם קשר לקויות ראייה בילידים לאבחנות פסיכיאטריות אחרות. לאחרונה פורסם מאמר ישראלי (סאיסקי וחב' [11]) שסוקר סוגיות באבחון פסיכיאטרי בילדים ומתבגרים בעלי לקויות ראייה. במאמר זה מדגישים המחברים כי יש שיעור משמעותי של הפרעות רגשיות ונפשיות שונות בקרב ילדים ומתבגרים עם לקויות ראייה. שכיח יותר למצוא הפרעות חרדה, הפרעות שינה, הפרעות קשב וריכוז ועוד. המחברים מסבים את תשומת לב הקלינאים לכך שיש צורך בהתאמה של הבדיקה למצב הילד הספציפי. לא כל השאלונים והמבדקים הפסיכיאטריים הסטנדרטים מתאימים לנבדקים עם לקויות ראייה ויש לבצע התאמות אינדיבידואליות למצב הילד.
11. Saisky Y, Hasid S, Ebert T et al; Issues in psychiatric evaluation of children and adolescents with visual impairment. Harefuah. 2014 Feb;153(2):109-12, 125.
סיכום
מסקירת ספרות זו, לא ברור מהי ה"ביצה" ומהי ה"תרנגולת". האם אכן לקויות ראייה עשויות לגרום ל-ADHD? האם ADHD משפיע על תפקודים עיניים, ואולי העובדה ש-ADHD ולקויות ראייה קשורים זה בזה משני הכיוונים מעידה על מקור משותף לבעיה ולא על פעולה ותוצאה? לשאלות אלו עדיין אין תשובה ברורה.
לסיכום, מרבית החוקרים מצאו שכיחות גבוהה יותר של בעיות עיניים בקרב ילדים עם ADHD בהשוואה לילדים ללא ADHD. הבעיות העיניות הנפוצות יותר הן קושי במיקוד, קושי באקומודציה ובעיות רפרקציה. מאחר שאבחון של ADHD מצריך טיפול תרופתי ו/או התנהגותי, יש מקום להמליץ על בדיקות עיניים, בדיקות פשוטות ולא פולשניות, לפני קביעת האבחנה הסופית ותחילת טיפול ב-ADHD.
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 1.2 DeCarlo DK, Bowman E, Monroe C, Kline R et al; Prevalence of attention-deficit/hyperactivity disorder among children with vision impairment. J AAPOS. 2014 Feb;18(1):10-4.
- ↑ 2.0 2.1 Granet DB;ADHD and "eye problems". J AAPOS. 2014 Feb;18(1):2-3.
- ↑ 3.0 3.1 Grönlund MA, Aring E, Landgren M et al; Visual function and ocular features in children and adolescents with attention deficit hyperactivity disorder, with and without treatment with stimulants. Eye (Lond). 2007 Apr;21(4):494-502.
- ↑ לפני הריטלין, אולי משקפיים? מאת אורית לב, מוסף "נשים", 18.4.2014, עמודים 28-30
- ↑ Granet DB, Gomi CF, Ventura R, et al; The relationship between convergence insufficiency and ADHD. Strabismus. 2005 Dec;13(4):163-8.
- ↑ 6.0 6.1 Rouse M, Borsting E, Mitchell GL et al; Academic behaviors in children with convergence insufficiency with and without parent-reported ADHD. CITT Study Group.; Optom Vis Sci. 2009 Oct;86(10):1169-77.
- ↑ 7.0 7.1 Mezer E, Wygnanski-Jaffe T; Do children and adolescents with attention deficit hyperactivity disorder have ocular abnormalities? Eur J Ophthalmol. 2012 Apr 2:0. doi: 10.5301/ejo.5000145. [Epub ahead of print].
- ↑ 8.0 8.1 Fabian ID, Kinori M, Ancri O, et al; The possible association of attention deficit hyperactivity disorder with undiagnosed refractive errors. J AAPOS. 2013 Oct;17(5):507-11.
- ↑ 9.0 9.1 Kutzbach B, Summers CG, Holleschau AM, et al; The prevalence of attention-deficit/hyperactivity disorder among persons with albinism. J Child Neurol. 2007 Dec;22(12):1342-7.
- ↑ 10.0 10.1 Kong L, Fry M, Al-Samarraie M et al; An update on progress and the changing epidemiology of causes of childhood blindness worldwide. J AAPOS. 2012 Dec;16(6):501-7.
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מרים ארנברג ופרופ' משה שניר - היחידה למחלות עיניים, בית חולים לילדים ע"ש שניידר, פתח תקוה