הבדלים בין גרסאות בדף "אנדומטריוזיס - Endometriosis"

אנדומטריוזיס
Endometriosis

גרסה מ־21:10, 22 ביוני 2014

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אנדומטריוזיס

אנדומטריוזיס היא מחלה שכיחה, שפירה, כרונית, דלקתית ותלוית אסטרוגן הפוגעת בנשים בגיל הפוריות, גורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים ואחראית לפניות חוזרות לסעד רפואי עקב כאבים. אנדומטריוזיס מוגדרת כנוכחות רקמה הדומה לרירית הרחם - אנדומטריום, הכוללת רקמה בלוטית ומשתית (סטרומה) מחוץ לרחם. מחלה זו עלולה לגרום לסבל רב, לצורך באשפוזים חוזרים, לניתוחים חוזרים ולפגיעה משמעותית עד כדי נכות^[1]. התסמינים האופיינים הם כאבי אגן, כאב עז בזמן וסת (דיסמנוריאה), כאב עז בזמן קיום יחסים (דיספראוניה) ואי פוריות. אין קשר ישיר בין דרגת החומרה והממצאים באגן לתסמינים, ולעתים המחלה תתגלה לראשונה במהלך ניתוח. שכיחות מעורבות המעי או של הספטום הרקטוואגינלי במחלה היא חמישה אחוזים עד 12 אחוז, ולרוב החלק המעורב הוא הרקטוסיגמואיד^[2].

שכיחות וגורמי סיכון

שבעה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית סובלת מאנדומטריוזיס: יותר מ-50 אחוז בקרב נשים הסובלות מכאבי אגן כרוניים ודיסמנוריאה, 32-12 אחוז מהנשים המנותחות בשל כאב כרוני באגן, ותשעה אחוזים עד 50 אחוז מהנשים העוברות לפרוסקופיה על רקע אי פוריות^[3] , ^[4].

ידועים מספר גורמי סיכון: סיפור משפחתי של אנדומטריוזיס בקרב קרובות מדרגה ראשונה ובעיקר תאומות, גיל חידלון מאוחר, מנרך מוקדם, מחזורים קצרים, וסתות ארוכות ואנומליות במערכת המולריאנית^[3] ואף גורמים המורידים סיכוי להתפתחותה כגון לידות מרובות, הנקה ממושכת וגיל מנרך מאוחר^[4].

פתוגנזיס

קיימות מספר צורות הופעה למחלת האנדומטריוזיס ולפיכך פתוגנזה שונה ותיאוריות שונות המנסות להסביר את מנגנון התפתחות המחלה: בעת מעבר תאי אנדומטריום בזמן וסת דרך החצוצרות והשרשתם באיברים שונים באגן - עקב כישלון של מערכת החיסון לפנות תאים - ייווצרו תנאים אשר יאפשרו חדירתם דרך שכבת המזוטליום ופרוליפרציה, השרשה ושגשוג. ידוע כי קיים מעבר דרך דרכי הלימפה והדם, המאפשר השרשת תאים באיברים מרוחקים. כמו כן ידוע כי קיימת מטפלזיה צילומית, המבוססת על כך שבחלל הצפק יש תאים בעלי יכולת התמיינות לתאי אנדומטריום^[5] , ^[6]. נשים בריאות אשר עוברות ניתוח קיסרי עלולות לפתח מוקד בצלקת הניתוחית אשר יגרום לכאבים במהלך הווסת.

למערכת החיסונית חשיבות עליונה בהתפתחות המחלה מתווכת על ידי מקרופאגים. המערכת החיסונית בקרב נשים הסובלות מאנדומטריוזיס שונה בתפקודה: קיימת פגיעה ביכולת לזהות את תאי האנדומטריום על ידי מערכת החיסון התאית ובכך נכשלת היכולת להרחיקם מחלל הצפק^[7]; כמו גם ירידה בפעילות תאי NK אשר גורמת לירידת הציטוטוקסיות לאנדומטריום אוטולוגי^[8], ועלייה בריכוז לויקוציטים ומאקרופגים בחלל הצפק בנוכחות רקמת אנדומטריום אקטופית^[9]. מגוון ציטוקינים מופרשים על ידי מוקדי אנדומטריוזיס ותאי דלקת וגורמים לפרוליפרצית המוקדים, לגיוס לויקוציטים וליצירת כלי דם חדשים^[10]. על כן, למערכת החיסון תפקיד מכריע בהתפתחות אנדומטריוזיס. זאת ועוד. ידוע כי בקרב נשים עם אנדומטריוזיס קיימת שכיחות יתר למחלות אוטואימוניות, אסתמה, אלרגיה, פיברומיאלגיה, היפותאירואידיזם, תסמונת העייפות הכרונית ועוד.

פקטורים גנטיים ואפיגנטיים ככל הנראה משפיעים על הנטייה להתפתחות המחלה^[11]. לקרובה מדרגה ראשונה יש סיכוי של שבעה אחוזים להתפתחות מחלה בניגוד ל-1 אחוז ללא קרבה משפחתית^[12]. כיום אין תבחין גנטי לאבחון המחלה אך קיימים סמנים שונים המבוססים על נוגדנים אוטואימוניים לרירית הרחם בדרגת סגוליות ורגישות גבוהה.

האיברים המעורבים במחלה הם השחלות, הדוגלאס, החלק האחורי של רצועת הרחם הרחבה, הרצועות האוטרוסקרליות, הרחם, החצוצרות, המעי - סיגמואיד, שלפוחית השתן, התוספתן והרצועה העגולה. איברים נוספים המעורבים בשכיחות נמוכה יותר הם הנרתיק, צוואר הרחם, המחיצה הרקטוואגינלית, הצקום, האיליאום, צלקות בבטן, השופכנים והטבור. באופן נדיר ניתן למצוא מעורבות של ריאות ויצירת פנמוטורקס במהלך הווסת (קטמינאל פנמוטורקס) ואיברים מרוחקים אחרים. תיתכן מעורבות חוץ אגנית לראשונה ללא היסטוריה ברורה של אנדומטריוזיס.

מראה מוקדי המחלה מגוון ודורש ניסיון ומיומנות לשם אבחנה ולעתים מחייב גם הוכחה היסטולוגית. ניתן לזהות על פי הפריטונאום נגעים בצורת להבה, נגעים לבנים, צהובים-חומים, חלודה או כחולים-אדומים לא סדירים, צלקות, הידבקויות, ציסטות או מוקדים. על פי השחלה ניתן לראות מוקדים שטחיים או ציסטה - אנדומטריומה - בגדלים שונים (20-1 ס"מ) שבה נוזל דמוי שוקולד המכיל דם, נוזל והפרשות וסתיות. שחלות מעורבות בשליש מהמקרים ודופן הציסטה עבה. המראה המיקרוסקופי דומה לרירית הרחם ומכיל שני מרכיבים עיקריים, בלוטות וסטרומה של אנדומטריום, אולם בניגוד לרירית רחם תקינה, נזהה כאן רקמה פיברוטית, דם וציסטות. לעתים יש קושי לזהות מרכיב בלוטי או סטרומלי עקב החלפתם ברקמת גרעון ורקמה פיברוטית עבה ^[13] , ^[14], ^[15] , ^[16].

מאפיינים קליניים

כאבי אגן (דיסמנוריאה) הם הסימפטום השכיח בקרב נשים הסובלות מאנדומטריוזיס^[17]. טווח הסימפטומים כולל כאב כרוני באגן, דיסמנוריאה, דיספראוניה עמוקה, תלונות הנוגעות למערכת העיכול או למערכת השתן, אי פוריות, עייפות כרונית וכאב גב תחתון. לעתים, נשים אינן סובלות מתסמינים ולעתים קרובות אינן קושרות את מכאוביהן עם בעיה. הגורמים לתחושת הכאב הם רבים וכוללים דמם פעיל, ייצור מתווכי דלקת, שגשוג תאי עצב, כאבים ממקור ויצרלי, נוירופתי ומרכזי^[18], ^[10]. הקשר בין דרגת חומרת המחלה לנוכחות או חומרת הסימפטומים אינו ברור. ההשערה היא שהסימפטומים נובעים מדלקת פריטונאלית מקומית ולא מגודל המוקד או הציסטה. כאב באגן שכיח וחמור יותר בנשים עם מוקדי אנדומטריוזיס עמוקים. מיקום ועומק חדירת מוקד האנדומטריוזיס נמצאים בהתאמה לסוג וחומרת הסימפטומים אשר כוללים דיסמנוריאה, כאב אגן כרוני, דיספראוניה עמוקה, שלשולים, עצירות, דיסכזיה והתכווצויות של המעי^[19]. דיספראוניה עמוקה וכאב בדפקציה בזמן מחזור מיוחסים למוקד עמוק במדור האחורי. מעורבות שלפוחית שתן יכולה להיות אסימפטומטית מחד או מלווה בתכיפות, דחיפות, וכאב עז במתן שתן מאידך בזמן הווסת. תיתכן מעורבות שופכן והידרונפרוזיס עם הידרואורטר ופגיעה עד איבוד התפקוד הכלייתי^[20]. קיימות סיבות רבות לפגיעה בפוריות, כולל עיוות אנטומי והידבקויות באגן ו/או על יד ייצור מספר חומרים עוינים לתפקוד שחלתי תקין, לביוץ, להפריה ולהשרשה (ציטוקינים, פרוסטגלנדינים, פקטורי גדילה)^[21].

הבדיקה הפיזיקלית חשובה מאוד לשם אבחון יחד עם האנמנזה המפורטת. הממצא השכיח הוא רגישות בפורניקס האחורי. ממצאים נוספים כוללים רגישות בדוגלאס ועל פני הרצועות האוטרוסקרליות, מוקדים הנמושים בדוגלאס האחורי או במחיצה הרקטוואגינלית, כאב בהנעת הרחם, עיבוי הרצועות היוטרוסקרליות, ממצא טפולתי רגיש, קיבוע של הטפולה או הרחם.

האבחנה המבדלת רחבה וכללת בעיות גינקולוגיות ולא גינקולוגיות וכוללת דלקת באגן, UTI, IBS, ציסטיטיס אינרסטיציאלית, אדנומיוזיס, גידולי שחלה, הידבקויות באגן ועוד. האבחנה המבדלת הרחבה מהווה סיבה נפוצה לאיחור הרב באבחנה, הנמשך לעתים כעשר שנים. האיחור באבחנה קשור בגיל הופעת תסמינים צעיר, כאשר אין ציסטה שחלתית, כאשר אין רצון להרות ו-CA 125 תקין.

אבחנה

הדרך המיטבית לאבחון אנדומטריוזיס ודרגת חומרתה היא לפרוסקופיה ומבוססת על ראייה ישירה של מוקדי המחלה^[22] יחד עם נטילת ביופסיה. האבחון דורש מיומנות וניסיון וניתן להחמיץ מוקדים עמוקים גם במהלך לפרוסקופיה. יש הממליצים להימנע מביצוע הבדיקה בזמן שלושת חודשי הטיפול ההורמונלי ברצף. מראה נגעי המחלה האופייני הוא "אבק שריפה" על פני השחלות, הסרוזה והפריטונאום^[23].

ביופסיה ובדיקה הסטולוגית של אזורים חשודים חשובה כאשר האבחנה אינה ודאית^[24]. דרגת המחלה מבוססת על פיזור וחומרת הממצאים על פי המראה הלפרוסקופי אך דרגת חומרה זו אינה נמצאת בקשר ישער עם עוצמת התסמינים או הפגיעה בפוריות.

אולטרסאונד וגינלי יעיל באבחנת אנדומטריומה - ציסטה שחלתית, בשיעור סגוליות ורגישות מעל 95 אחוז אך אינו מזהה מוקדים שטחיים. לאולטראסאונד, כמו גם לבדיקות הדמיה נוספות, כגון MRI, חשיבות בזיהוי מוקד רקטוואגינלי, זיהוי אדנומיוזיס או במעורבות שלפוחית השתן, אך זה דורש מיומנות וניסיון. CA 125 בדרך כלל גבוה מ-35 iu/ml, וקיימת התאמה בין חומרת המחלה לבין רמתו^[25]. סמן זה אינו רגיש דיו ולכן תשובה תקינה אינה שוללת אנדומטריוזיס וההתאמה הגבוהה קיימת בנשים במחלה בדרגה 3 או 4.

אנדומטריוזיס היא מחלה פרוגרסיבית. ללא טיפול, המחלה תתקדם במרבית המקרים או שהתסמינים יוחרפו, תישאר באותה דרגה ב-40-30 אחוז ותיסוג ב-30-20 אחוז^[3], ^[3] , ^[4] , ^[5] , ^[6] , ^[7] , ^[9] , ^[11]. בהיריון, הסימפטומים בדרך כלל נעלמים על רקע הדצידואליזציה אך במצבים שבהם קיימות הידבקויות קשות, ייתכנו סיבוכי היריון. אנדומטריוזיס היא גורם סיכון עצמאי להתפתחות סרטן שחלה. הסיכון להשתנות ממאירה של אנדומטריוזיס שחלתי מוערך ב-2.5 אחוזים^[26].

אנדומטריוזיס וכאב

אנדומטריוזיס היא הגורם השכיח לכאב כרוני באגן בנשים^[27]. אופי הכאב באנדומטריוזיס כולל: כאבים חוזרים ונשנים בתקופות שונות, כאב בקיום יחסים, כאבים ביציאות בזמן וסת, כאב כרוני של הבטן התחתונה מלווה ברגישות יתר וכאבי גב כרוניים^[28]. נשים רבות מתארות התקדמות התסמינים לאורך חייהן, בהם תערובת של כאבים שונים ותחושות ויסצרליות אבנורמליות, רגישות יתר ויסרו-ויסרלי עם כאב ממקור נוירופתי^[29]. ייתכן שקלט קבוע מרקמת אנדומטריוזיס במערכת העצבים המרכזית והפריפרית מביא לתגובתיות יתר של נוירונים בקרן הדורזלית המעצבבים רקמות סומטיות וויסצרליות^[30].

מחקרים קליניים ראשוניים מצביעים על כך כי במקרה של שני איברים ויסצרלים, בחולים בעלי עצבוב חופף בצורה חלקית או מלאה, העצבוב הוכיח הגברה של הכאב מכל איבר והתגברות של עוצמת הכאב המוקרן - תופעה המכונה viscerovisceral hyperalgesia‏^[31]. נשים עם אנדומטריוזיס ואבנים בדרכי השתן סבלו באופן משמעותי יותר מהתקפים של כאבים עוויתיים ומכאב בשריר הגב התחתון בהשוואה לנשים עם אבנים בדרכי השתן בלבד. בנוסף, בנשים אשר טופלו הורמונלית בדיסמנוריה ואנדומטריוזיס, נמצא כי עוצמת הכאב ממקור של אבנים בדרכי השתן דומה בדיוק לזו של נשים עם אבנים בלבד, ממצא המאשר בעקיפין את התלות ההדדית של הסימפטומים בין דרכי השתן ואיברי הרבייה הנשיים (עצבוב משותף - T10-L1)‏^[32]. בנשים עם תסמונת המעי הרגיז ודיסמנוריאה נמצא יותר כאב הנגרם מ-IBS וגם כאבי מחזור, וכן היפראלגזיה, כאב קורן לשרירי הבטן בהשוואה לנשים עם IBS בלבד או דיסמנוריאה בלבד^[33].

הטיפול במחלה המערבת את האיבר הנגוע מביא לירידה בעוצמת הכאב לא רק באיבר הוויסצרלי עצמו אלא גם בעוצמת הכאב האופייני לאיבר אחר המעורב במחלה אחרת ולכאב המוקרן משני האיברים, במקום אחר. ביטוי ההיפראלגזיה הוויסרו-ויסצרלי מווסת על ידי המידע העובר בסיבי העצב מהאיברים המעורבים. התופעה מתרחשת גם אם אחד משני האיברים המעורבים הוא אסימפטומטי כמו באנדומטריוזיס אסימפטומטית; מידע המגיע על ידי סיבים סנסורים חופפים ממספר איברים ונקלט בנוירונים בקרניים הדורזליות בעמוד השדרה ובהמשך יביא לכאב הקורן לשרירים באזור אחר בגוף^[33].

Nociceptors באיברים ויסצרלים ואנדומטריוזיס

Nociceptors מצויים ברוב סוגי הרקמות, כולל באיברים ויסצרלים^[34]. ייתכן שקיימים קולטני כאב רבים באיברים הפנימיים במצב של "שקט", אשר אינם מגיבים לגירויי לחץ מכאני או תרמי ועוברים סנסיטיזציה על ידי תהליכים דלקתיים לרקמה הקרובה המאפשרים תגובה ללחץ מכאני, חום ומתיחה. Nociceptors אלה מגיבים לגירוי רק בעת תהליך פתולוגי ברקמה^[35]. כיום אין יותר ספק כי Nociceptors, נמצאים באיברים ויסצרלים-פנימיים כולל איברי הרבייה, רחם וצוואר. עדות זו מבוססת על צביעות אימונוהיסטוכימיות של substance p ו-calcitonin gene-related peptide בסיבי עצב רחמיים ועל מחקרים אלקטרו פיזיולוגיים^[36]. קיימת עדות מצטברת לכך שאנדומטריוזיס מעורר שינויים באוכלוסיית ה-Nociceptors ברחם. לדוגמה, בנשים עם אנדומטריוזיס יש סיבי עצבים קטנים ורבים ללא מיאלין בשכבה הפונקציונלית של האנדומטריום, שלא נמצאים באוכלוסיה בריאה. סיבים אלה הם כנראה Nociceptors‏^[37]. ‏Nociceptors גדלים בצורה לא תקינה באנדומטריום ובמוקדי האנדומטריוזיס על פני הפריטונאום. צמיחה עצבית לא תקינה זו יכולה לנבוע מרמה מוגברת של NGF‏ (Nerve growth factor) שכן ביטוי NGF במוקדי אנדומטריום גבוה יותר מאשר ברירית הרחם^[38].

פקטורי דלקת ומערכת חיסון וכאב אנדומטריוטי

אנדומטריוזיס תוארה כתהליך דלקתי באגן עם השפעה על תפקוד תאי מערכת החיסון, שפעול מקרופאגים אשר בתגובה מייצרים פקטורים שונים, כמו פקטורי גדילה וציטוקינים. במוקדי האנדומטריוזיס קיים ייצור והפרשה של ציטוקינים מקדמי דלקת כמו IL-8, אשר מגייס מקרופאגים ותאי T לפריטונאום ומטווח דלקת^[39]. תאי מערכת החיסון כגון תאי mast ומקרופאגים, פקטורי גדילה כגון NGF וציטוקינים מטווחי דלקת כדוגמת TNF ו-IL-6 נמצאו כגורמים לכאב כרוני, בעיקר נוירופתי, גם במוקדים ובנוזל הפריטונאלי באנדומטריוזיס^[40]. בנוסף, נויטרופילים ומאקרופאגים תורמים לתהליך האנגיוגנזיס באנדומטריוזיס. נמצא כי רמות מוגברות של NGF מצויות בסמוך לנגעי אנדומטריוזיס על פני הפריטונאום. NGF ידוע כתורם לכאב דלקתי כרוני. ריכוז TNF גבוה יותר בנוזל הפריטונאלי בחולות עם אנדומטריוזיס בהשוואה לקבוצת ביקורת, אולם רמתו אינה בקורלציה לחומרת האנדומטריוזיס או הכאב. חשיבותו בפתוגנזיס, נוכחות המחלה וכאב כרוני מוכחת^[41].

למרות נוכחות תהליך דלקתי משמעותי באנדומטריוזיס, NSAIDs אינם יעילים להקלה על כאב כרוני באנדומטריוזיס, בדומה לכאב נוירופתי. יש מספר ממצאים התומכים ברעיון כי אנדומטריוזיס היא מחלה אוטואימונית, כגון שפעול תאי B פוליקלונלים, עליית תאי T ו-B בדם ובנוזל הפריטונאלי, ריכוז גבוה בסרום של נוגדנים עצמיים מסוג IgG ו-IgM ונוגדנים המכוונים לאנדומטריום^[42]. מספר מאפיינים משותפים לאנדומטריוזיס ולמחלות אוטואימוניות, כולל עליית ברמות ציטוקינים, וכאב שהוא סימפטום משותף^[42].

כאב והורמונים באנדומטריוזיס

אנדומטריוזיס היא תלוית אסטרוגן, לפיכך הטיפול מכוון להורדת רמת האסטרוגן, אולם לדיכוי אסטרוגן יש השפעות לוואי. הורדת רמות ייצור אסטרוגן על ידי אנלוגים GNRH משפרת את סימפטום הכאב גם אם משלבים טיפול הורמונלי תחליפי במקביל43. לאסטרוגן אין השפעה ישירה על ה-Nociceptors אולם אסטרוגן מגרה ייצור פרוסטגלנדינים ו-NGF ברחם. NGF תורם לצמיחה של Nociceptors ובכך תורם לכאב כרוני^[43].

מעורבות מערכת עצבים מרכזית באנדומטריוזיס

במחקר עדכני של אנדומטריוזיס שנערך על מודל חולדה, שתלו פיסות קרן הרחם בדופן הבטן, שם יצרו ממצאים ציסטיים. הודגמה רגישות יתר נרתיקית תלויה בקיום הציסטות^[44]. ממצאים ציסטיים אלה מעוצבבים על ידי עצבוב סמפטטי וסנסורי C ו-Aδ וכך מתחברים ל-CNS על ידי עצב הוואגוס והעצב הספלנכני^[45]. חולות אנדומטריוזיס חשו עלייה בעוצמת הכאב אחרי הזרקת מי מלח סטרילים לשרירי היד, אזור המרוחק מאותם מקומות שבהם חשים בכאב באופן רגיל. דבר זה יכול להוות ביטוי להיפראקסיטביליות מרכזית ולהסביר את הכאב המפושט בחולות^[46]. גם בכאב הנוירופתי יש חשיבות רבה לסנסיטיזציה מרכזית.

התמודדות עם כאב באנדומיטריוזיס

כריתה בשיטה לפרוסקופית של מוקדי האנדומטריוזיס נחשבת לטיפול יעיל ואפקטיבי אך תלוי מיומנות וניסיון. שיעור ההצלחה תלוי ביכולת להסיר את כלל המוקדים, ההידבקויות ושחרור העצבים המעורבים. עקב מורכבות הניתוח מומלץ לבצעו במרכזים ייעודיים על מנת להקטין את שיעור הישנות הכאבים, בעיקר בנשים אשר סבלו במשך תקופה ארוכה טרם הניתוח. משך האיחור באבחנה, ניתוחים קודמים ותגובה לטיפול הורמונלי קשורים להצלחת הניתוח.

טיפול תרופתי באגוניסט ל-GnRH, נגזרות של פרוגסטרון או דנזול, נמצא יעיל יותר מטיפול בפלצבו לטיפול בכאב, אולם קשור בתופעות לוואי רבות^[47]. חזרת הכאב גבוהה לאחר הפסקת טיפול תרופתי ואף ניתוחי באם לא הוסרו כלל המוקדים.

יש לציין כי חומרת האנדומטריוזיס בלפרוסקופיה היא בעלת רמת התאמה נמוכה עם חומרת הכאב^[48]. לכן, ייתכן שבנשים רבות הליך דלקתי מביא לסנסיטיזציה של ה-Nociceptors ונוירונים מרכזיים, דבר המשפיע על תוצאות הטיפול. במקרים אלה יש לשקול טיפול בדלקת וכאב נוירופתי. אמיטריפטלין וגבפנטין נמצאים בשימוש נרחב ונמצאו כטיפול יעיל לכאב נוירופתי, ולנשים עם כאב רפרקטורי לניתוח - טראמל ואופטלגין^[49].

ניתוחים

הטיפול בכאב על רקע אנדומטריוזיס מחייב עבודת צוות, גישה מולטידציפלינרית, תמיכה נפשית ושילוב של טיפול תרופתי, כירורגי ורפואה משלימה.

ניתוח לפרוסקופי - מטרת הניתוח היא הסרה של נגעים נראים לעין, הפרדת הידבקויות המערבות את איברי האגן ומסלולי הולכה עצבית, שחזור מבנה אנטומי של האגן והסרת מוקדים רקטוואגינליים הגורמים לדיספראוניה. ניתוח בשיטה לפרוסקופית לאנדומטריוזיס נמצא יעיל יותר בהשוואה לניתוח לפרוסקופי אבחנתי לטיפול בכאב. כמו כן, הניתוח נמצא כטיפול יעיל בכאב על רקע אנדומטריוזיס^[50]. מחקר אשר פורסם על ידי Lalchand בשנת 2003 השווה ניתוח לטיפול תרופתי ב-GnRHa ומצא את הניתוח יעיל יותר.

בנוכחות אנדומטריומה מהווה ניתוח את טיפול הבחירה ומביא לשיפור ניכר בדיסמנוריאה, דיספראוניה ובכאב שאינו וסתי^[51]. אפשרות טיפול עיקרית בכאב הנובע ממעורבות קולון ורקטום, או בשל נוכחות מוקד אנדומטריוזיס עמוק החודר מעבר ל-5 מ"מ תחת הפריטונאום, היא ניתוח. במאמר סקירה ידוע שבדק 34 עבודות מחקר נמצא שיפור מצוין בכאב אחרי ניתוח^[52]. יש לציין כי בנגעים שהוצאו במהלך ניתוח נמצא ריכוז עצבים תחושתיים בכמות גבוהה, אשר שגשגו עקב הדלקת הכרונית ולפיכך, כריתת הנגעים וסביבתם מביאה להקלה ניכרת.

הטיפול המומלץ למוקדי מחלה מחוץ לאגן הוא כריתה כירורגית^[53]. מעבר לשיפור באיכות החיים נמצא כי ניתוחים אלה אף משפרים את היכולת להשגת היריון ספונטני. קיימת כיום הסכמה כי יש לבצע ניתוחים אלה במרכזים ייעודים עם גישה רב תחומית על ידי צוות מיומן.

טיפולים תרופתיים

גלולות משולבות למניעת היריון - גלולות משולבות למניעת היריון, המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון, מהוות קו טיפול ראשוני להקלה על כאב במהלך הווסת (דיסמנוראה). גלולות הנלקחות ברצף מביאות להקלה בתסמינים בהשוואה לפלצבו ומקלות על תסמיני המחלה בשיעור ניכר, כ-75 אחוז מקרב הנשים. בהשוואה ל-GNRH אגוניסט לא נמצא הבדל בהשפעתם על דיסמנוריה ודיספרואניה ובשימוש ממושך, של שישה חודשים, יעילותם שווה. טיפול אמפירי בגלולות, גם ללא אבחנה לפרוסקופית, מומלץ לטיפול בסימפטומים של כאב על רקע חשד קליני. לעומת זאת, כאב אגן כרוני אינו מושפע מטיפול בגלולות^[54]. יש לציין כי קיימת הישנות מהירה של תסמינים לאחר הפסקת הטיפול ההורמונלי. קיים יתרון בנטילת גלולות ברצף על מנת להקטין עד כמה שניתן את משך וכמות הדימום הווסתי.

פרוגסטרון ונוגדי פרוגסטרון - פרוגרסטרון יכול להביא לתהליך של דצידואליזאציה ואטרופיה של מוקדי המחלה ובכך לגרום להיעלמות הסימפטומים. נוגדי פרוגרסטרון יכולים להיות יעילים לאור יעילותם במניעת פוליפרציה של רירית הרחם ללא שינוי ברמות האסטרוגן. מדרוקסי פרוגסטרון אצטאט הוכח כיעיל יותר בהשוואה לפלצבו בהורדת כל הסימפטומים במשך 12 חודשים. אין עדות ליעילות פרוגרסטרון במתן פומי בהשוואה לתכשירים הורמונליים אחרים במשך שישה חודשי טיפול. GNRH אגוניסט הוכח כיעיל יותר מטיפול בפרוגרסטרון. לא נמצא הבדל בטיפול באנטיפרוגרסטרון בהשוואה לדנאזול^[55].

דיאנוגסט - פרוגסטין פומי המשלב את היתרונות של נורפרוגסטין ופרוגסטרון^[19], נקשר לרצפטור לפרוגסטרון באפיניות גבוה ויוצר השפעה פרוגסטוגנית גבוהה ביחס לריכוזו בפלזמה. לדיאנוגסט אפיניות נמוכה לקולטנים לאסטרוגן, גלוקוקורטיקואידים ומינרלוקורטיקואידים. בנוסף, הוא בעל פעילות אנטיאנדרוגנית והשפעות מינימליות על ליפידים וקרבוהידרטים. דיאנוגסט משפיע על נגעי אנדומטריוזיס במספר אופנים: עיכוב בינוני של הפרשת גונדוטרופינים, דבר המוביל לירידה בינונית בייצור אסטרוגן; סביבה ענייה באטרוגן ועשירה בפרוגסטין תביא לדצידואליזצית רקמת אנדומטריום ובהמשך לאטרופיה של הנגע; פעילות השחלה דוכאה במינון 3-2 מ"ג, חזרת ביוץ מתרחשת עם הפסקת הטיפול. בנוסף, במספר מודלים נמצא דיאנוגסט בעל פעילות אנטי-דלקתית, אנטיפרוליפרטיבית ואנטיאנגיוגנית. במינונים של 2 ו-4 מ"ג הוכחה לפרוסקופית ירידה משמעותית במחלה, כמו גם ירידה בסימפטומי דיספראוניה, דיסמנוריאה וכאב אגן מפושט. מינון 2 מ"ג מביא לרמת אסטרוגן של pg/ml 37.4, רמה מספקת למנוע ת.ל של היפואסטרוגניות כמו פגיעה בצפיפות עצם.^[56] , ^[57] , ^[58] , ^[59] , ^[60] , ^[61] , ^[62], ^[63]

דנזול - במספר תצפיות נמצא כי מצב היפראנדרוגני מביא לאטרופיה של האנדרומטריום. דנזול הוא אנדרוגן סינתטי אשר מעלה את רמת הטסטוסטרון החופשי על ידי קישור לחלבון הנשא. בנוסף, דנזול מעכב ייצור הורמונים סטרואידליים בשחלה ומפריע להפרשת FSH ו-LH מהשחלה. לדנזול השפעה מעכבת על גדילת רירית הרחם. יעילותו מבוססת על סביבה עשירה באנדרוגנים וענייה באסטרוגנים (מנופאוזה) ובכך מביא לאטרופיה של הרירית. טיפול בדנזול יעיל במניעת כאב בהשוואה לפלצבו אולם הוא כרוך בתופעות לוואי אנדרוגניות המגבילות את השימוש. יעילות הטיפול נמשכה גם שישה חודשים אחר הפסקתו^[64]. כיום נמנעים להשתמש בטיפול זה למרות יעילותו המוכחת, עקב תופעות הלוואי שבחלקן אינן הפיכות.

Anti-TNF-α - נוגדן מונוקלונלי החוסם את הקולטן ל-TNF-α ובכך מנטרל את השפעתו הביולוגית, הדלקתית. בכאב על רקע אנדומטריוזיס מעורבים תהליכי דלקת לכן טיפול אנטי- דלקתי יכול להקל סימפטומים ללא השפעה על הביוץ. למרות הצלחה ראשונית בטיפול בקופים, טיפול זה לא נמצא יעיל קלינית לדסמנוריה, דיספראוניה או כאבי אגן^[65] בקרב נשים הסובלות מאנדומטריוזיס.

Nonsterodial, anti-inflmmatorydrug - ללא ספק התרופה השכיחה לטיפול באנדומטריוזיס אך למרות השימוש הרווח בה, קיים חסר בעבודות מחקר אשר בדקו את יעילות הטיפול. טיפול זה אינו חסר תופעות הלוואי ודורש מעקב. אין עדות לכך שתרופה אחת מקבוצה זו יעילה יותר מתרופה אחרת ולמרבה הפלא, המחקר היחידי שבדק את יעילותה מבוסס על קבוצת מחקר קטנה (20 נשים בלבד) ולא הראה יעילות בהשפעה על הכאב בהשוואה לפלצבו^[66].

Gonadotrophin - releasing hormone analogues - דיכוי פרוליפרצית מוקדי אנדומטריוזיס ורירית רחם על ידי מניעת הפרשת אסטרוגן. נשים רבות נזקקו לטיפול זה עקב חוסר תגובה לטיפול תרופתי אחר או על מנת להימנע מניתוח. חסרונו של טיפול זה הוא אובדן צפיפות עצם המגיע עד אחוז אחד (1%) לחודש יחד עם תופעות לוואי הקשורות לירידה ברמת האסטרוגן. הטיפול מוגבל לחצי שנה. קיימת המלצה להוסיף טיפול משולב בפרוגסטרון ואסטרוגן כבר מתחילת הטיפול ובכך להקטין את תופעות לוואי, ללא פגיעה ביעילות הטיפול. לעתים קרובות משמש כטיפול ביניים עד לניתוח או להקלה מיידית של סימפטומי הכאב^[67].

רפואה משלימה

אקופנטורה - אחת השיטות המסורתיות ברפואה הסינית. בסין נעשה בה שימוש בבתי חולים ציבוריים. קיימות מספר צורות כגון דיקור של הגוף, הקרקפת, דיקור עיני ודיקור המשלב גירוי חשמלי. שימוש באקופנטורה עשוי להביא לירידה בכאב, דיסמנוריה בינונית ואף קשה. בוצעו מחקרים רבים אשר הראו יעילות הדיקור בטיפול בדיס מנוראה, אולם קיימים מעט מחקרים בנשים הסובלות מאנדומטריוזיס מוכח ויש לבצע מחקריים עתידים על מנת לבסס את היעילות^[68].

TENS - קיימות מספר עבודות אשר הראו הפחתת כאב, בעיקר בשימוש של תדירות גבוהה למניעת כאב על ידי גירוי חשמלי האמור לשנות את סף הכאב. מרבית המחקרים התמקדו בהפחתת כאב בנשים עם דיסמנוריאה וקיים חסר במחקרים אשר בדקו יעילות בקרב נשים עם אנדומטריוזיס.

צמחים סינים - שיטה סינית מסורתית. מנגנון הפעולה משלב בקרה על המערכת האנדוקרינית ומערכת החיסון, שיפור זרימת הדם ופעילות אנטי דלקתית. בהשוואה לתכשירים אנטיפרוגרסטטיביים או לדנזול, לתכשירים אלה תיתכן השפעה מיטבה על כאב ומיעוט תופעות לוואי. קיים צורך בביצוע מחקרים עתיידים על מנת לבסס את יעילות השיטה^[69].

הזרקה מכוונת לאזורי כאב

יש לזכור כי חלק מהכאב הוא מיופסיאל כחלק מכאב מוקרן לשריר וגם כאב שנובע מספזם כחלק ממנגנון הנגרם על ידי ציפייה לכאב. מאחר שהכאב באנדומטריוזיס פוגע באיברי מטרה נוספים כמו המערכת הגסטרואינטינלית והאורינרית, הכאב המופנה יכול להיחשב כחלק מסימפטומים אלה. ההנחה היא שטיפול בכאב ממקור אחד יחליש גם כאב ממקור שני, לדוגמה טיפול בדיסמנוריאה יחליש כאב ממקור אורינרי או לחלופין, טיפול בדיאטה לתסמונת המעי הרגיז יחליש כאבים ממקור גניטלי. קיימות מספר עבודות מחקר אשר בדקו יעילות הזרקה מקומית וגינלית, בעיקר בקרב נשים עם ספזם שרירי אגן, עם שילוב של אלחוש וסטרואידים יחד עם תוספות של מגנזיום וויטמין D, לשם הקלה על תסמינים.

מריחואנה רפואית

כבר ברפואה העתיקה נעשה שימוש בקנביס כדי להקל על כאב עז במהלך הווסת. כיום משולבת מריחואנה כטיפול במחלות שונות, כולל מחלות מעי דלקתיות, טרשת נפוצה, פיברומיאלגיה וכאב נוירופתי^[70]. האפקט הקליני של האנדומטריוזיס עדיין לא נלמד. במחקר על מודל עכברים נמצא כי קולטנים מסוג CB1cannabinoid receptors באים לידי ביטוי על סיבים ונוירונים של העצב הסנסור והסמפטטי המעצבב גדילת מוקד אנדומטריוזיס אבנורמלי^[71]. העובדה כי בשני סוגי התאים מעורבים קולטני CB1 מרמזת כי המערכת האנדוקנבינואידית תורמת לצימוד ולתיאום פונקציונלי ביניהם. עיכוב של מסלול Akt באמצעות אגוניסטים לקנבינואידים הביא לאנטי פרוליפרציה על תאי סטרומה באנדומטריוזיס באדם^[72].

ביבליוגרפיה

↑ Sangi-Haghpeykar H, Poindexter AN 3rd. Epidemiology of endometriosis among parous women. Obstet Gynecol 1995; 85:983.

↑ Chatman DL, Ward AB. Endometriosis in adolescents. J Reprod Med 1982; 27:156.

↑ ^3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 Missmer SA, Hankinson SE, Spiegelman D, et al. Reproductive history and endometriosis among premenopausal women. Obstet Gynecol 2004; 104:965.

↑ ^4.0 ^4.1 ^4.2 Treloar SA, Bell TA, Nagle CM, et al. Early menstrual characteristics associated with subsequent diagnosis of endometriosis. Am J Obstet Gynecol 2010; 202:534.e1.

↑ ^5.0 ^5.1 Schenken, RS. Pathogenesis. In: Endometriosis: Contemporary Concepts in Clinical Management, Schenken, RS (Ed), JB Lippincott Company, Philadelphia 1989. p.1.

↑ ^6.0 ^6.1 Bulun SE. Endometriosis. N Engl J Med 2009; 360:268.

↑ ^7.0 ^7.1 Steele RW, Dmowski WP, Marmer DJ. Immunologic aspects of human endometriosis. Am J Reprod Immunol 1984; 6:33.

↑ Oosterlynck DJ, Cornillie FJ, Waer M, et al. Women with endometriosis show a defect in natural killer activity resulting in a decreased cytotoxicity to autologous endometrium. Fertil Steril 1991; 56:45.

↑ ^9.0 ^9.1 Dmowski WP, Gebel HM, Braun DP. The role of cell-mediated immunity in pathogenesis of endometriosis. Acta Obstet Gynecol Scand Suppl 1994; 159:7.

↑ ^10.0 ^10.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה18

↑ ^11.0 ^11.1 Bischoff FZ, Simpson JL. Heritability and molecular genetic studies of endometriosis. Hum Reprod Update 2000; 6:37.

↑ Simpson JL, Elias S, Malinak LR, Buttram VC Jr. Heritable aspects of endometriosis. I. Genetic studies. Am J Obstet Gynecol 1980; 137:327.

↑ Jenkins S, Olive DL, Haney AF. Endometriosis: pathogenetic implications of the anatomic distribution. Obstet Gynecol 1986; 67:335.

↑ Marinis A, Vassiliou J, Kannas D, et al. Endometriosis mimicking soft tissue

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה14

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה15

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה16

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה17

↑ ^19.0 ^19.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה19

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה20

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה21

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה22

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה23

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה24

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה25

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה26

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה27

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה28

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה29

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה30

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה31

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה32

↑ ^33.0 ^33.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה33

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה34

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה35

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה36

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה37

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה38

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה39

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה40

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה41

↑ ^42.0 ^42.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה42

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה44

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה45

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה46

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה47

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה48

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה49

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה50

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה51

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה52

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה53

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה54

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה65

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה55

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה56

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה57

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה58

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה59

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה60

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה61

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה62

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה63

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה641

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה66

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה67

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה68

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה69

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה70

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה71

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה72

↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה73

קישורים חיצוניים

אנדומטריוזיס וכאב TheMEDICAL

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דוד סוריאנו, מנהל המרכז לאנדומטריוזיס, ד"ר גיא ביבי, רופא בכיר, ד"ר מתי זולטי, רופא בכיר; מחלקת נשים ויולדות, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-1] Sangi-Haghpeykar H, Poindexter AN 3rd. Epidemiology of endometriosis among parous women. Obstet Gynecol 1995; 85:983.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-2] Chatman DL, Ward AB. Endometriosis in adolescents. J Reprod Med 1982; 27:156.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.943-3] 3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 Missmer SA, Hankinson SE, Spiegelman D, et al. Reproductive history and endometriosis among premenopausal women. Obstet Gynecol 2004; 104:965.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.944-4] 4.0 ^4.1 ^4.2 Treloar SA, Bell TA, Nagle CM, et al. Early menstrual characteristics associated with subsequent diagnosis of endometriosis. Am J Obstet Gynecol 2010; 202:534.e1.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.945-5] 5.0 ^5.1 Schenken, RS. Pathogenesis. In: Endometriosis: Contemporary Concepts in Clinical Management, Schenken, RS (Ed), JB Lippincott Company, Philadelphia 1989. p.1.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.946-6] 6.0 ^6.1 Bulun SE. Endometriosis. N Engl J Med 2009; 360:268.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.947-7] 7.0 ^7.1 Steele RW, Dmowski WP, Marmer DJ. Immunologic aspects of human endometriosis. Am J Reprod Immunol 1984; 6:33.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.948-8] Oosterlynck DJ, Cornillie FJ, Waer M, et al. Women with endometriosis show a defect in natural killer activity resulting in a decreased cytotoxicity to autologous endometrium. Fertil Steril 1991; 56:45.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.949-9] 9.0 ^9.1 Dmowski WP, Gebel HM, Braun DP. The role of cell-mediated immunity in pathogenesis of endometriosis. Acta Obstet Gynecol Scand Suppl 1994; 159:7.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9418-10] 10.0 ^10.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה18

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9410-11] 11.0 ^11.1 Bischoff FZ, Simpson JL. Heritability and molecular genetic studies of endometriosis. Hum Reprod Update 2000; 6:37.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9411-12] Simpson JL, Elias S, Malinak LR, Buttram VC Jr. Heritable aspects of endometriosis. I. Genetic studies. Am J Obstet Gynecol 1980; 137:327.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9412-13] Jenkins S, Olive DL, Haney AF. Endometriosis: pathogenetic implications of the anatomic distribution. Obstet Gynecol 1986; 67:335.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9413-14] Marinis A, Vassiliou J, Kannas D, et al. Endometriosis mimicking soft tissue

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9414-15] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה14

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9415-16] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה15

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9416-17] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה16

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9417-18] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה17

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9419-19] 19.0 ^19.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה19

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9420-20] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה20

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9421-21] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה21

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9422-22] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה22

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9423-23] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה23

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9424-24] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה24

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9425-25] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה25

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9426-26] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה26

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9427-27] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה27

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9428-28] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה28

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9429-29] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה29

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9430-30] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה30

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9431-31] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה31

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9432-32] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה32

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9433-33] 33.0 ^33.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה33

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9434-34] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה34

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9435-35] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה35

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9436-36] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה36

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9437-37] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה37

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9438-38] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה38

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9439-39] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה39

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9440-40] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה40

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9441-41] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה41

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9442-42] 42.0 ^42.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה42

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9444-43] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה44

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9445-44] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה45

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9446-45] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה46

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9447-46] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה47

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9448-47] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה48

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9449-48] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה49

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9450-49] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה50

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9451-50] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה51

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9452-51] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה52

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9453-52] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה53

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9454-53] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה54

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9465-54] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה65

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9455-55] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה55

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9456-56] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה56

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9457-57] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה57

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9458-58] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה58

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9459-59] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה59

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9460-60] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה60

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9461-61] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה61

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9462-62] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה62

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9463-63] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה63

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94641-64] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה641

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9466-65] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה66

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9467-66] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה67

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9468-67] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה68

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9469-68] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה69

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9470-69] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה70

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9471-70] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה71

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9472-71] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה72

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9473-72] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה73

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

@@ שורה 50: / שורה 50: @@
 אולטרסאונד וגינלי יעיל באבחנת אנדומטריומה - ציסטה שחלתית, בשיעור סגוליות ורגישות מעל 95 אחוז אך אינו מזהה מוקדים שטחיים. לאולטראסאונד, כמו גם לבדיקות הדמיה נוספות, כגון MRI, חשיבות בזיהוי מוקד רקטוואגינלי, זיהוי אדנומיוזיס או במעורבות שלפוחית השתן, אך זה דורש מיומנות וניסיון. CA 125 בדרך כלל גבוה מ-35 iu/ml, וקיימת התאמה בין חומרת המחלה לבין רמתו{{הערה|שם=הערה25|}}. סמן זה אינו רגיש דיו ולכן תשובה תקינה אינה שוללת אנדומטריוזיס וההתאמה הגבוהה קיימת בנשים במחלה בדרגה 3 או 4.
-אנדומטריוזיס היא מחלה פרוגרסיבית. ללא טיפול, המחלה תתקדם במרבית המקרים או שהתסמינים יוחרפו, תישאר באותה דרגה ב-40-30 אחוז ותיסוג ב-30-20 אחוז{{הערה|שם=הערה3}}, {{הערה|שם=הערה3}} , {{הערה|שם=הערה4}} , {{הערה|שם=הערה5}} , {{הערה|שם=הערה6}} , {{הערה|שם=הערה7}} , {{הערה|שם=הערה9}} , {{הערה|שם=הערה10}}. בהריון, הסימפטומים בדרך כלל נעלמים על רקע הדצידואליזציה אך במצבים שבהם קיימות הידבקויות קשות, ייתכנו סיבוכי הריון. אנדומטריוזיס היא גורם סיכון עצמאי להתפתחות סרטן שחלה. הסיכון להשתנות ממאירה של אנדומטריוזיס שחלתי מוערך ב-2.5 אחוזים{{הערה|שם=הערה26|}}.
+אנדומטריוזיס היא מחלה פרוגרסיבית. ללא טיפול, המחלה תתקדם במרבית המקרים או שהתסמינים יוחרפו, תישאר באותה דרגה ב-40-30 אחוז ותיסוג ב-30-20 אחוז{{הערה|שם=הערה3}}, {{הערה|שם=הערה3}} , {{הערה|שם=הערה4}} , {{הערה|שם=הערה5}} , {{הערה|שם=הערה6}} , {{הערה|שם=הערה7}} , {{הערה|שם=הערה9}} , {{הערה|שם=הערה10}}. בהיריון, הסימפטומים בדרך כלל נעלמים על רקע הדצידואליזציה אך במצבים שבהם קיימות הידבקויות קשות, ייתכנו סיבוכי היריון. אנדומטריוזיס היא גורם סיכון עצמאי להתפתחות סרטן שחלה. הסיכון להשתנות ממאירה של אנדומטריוזיס שחלתי מוערך ב-2.5 אחוזים{{הערה|שם=הערה26|}}.
 ==אנדומטריוזיס וכאב ==
@@ שורה 94: / שורה 94: @@
 בנוכחות אנדומטריומה מהווה ניתוח את טיפול הבחירה ומביא לשיפור ניכר בדיסמנוריאה, דיספראוניה ובכאב שאינו וסתי{{הערה|שם=הערה52|}}. אפשרות טיפול עיקרית בכאב הנובע ממעורבות קולון ורקטום, או בשל נוכחות מוקד אנדומטריוזיס עמוק החודר מעבר ל-5 מ"מ תחת הפריטונאום, היא ניתוח. במאמר סקירה ידוע שבדק 34 עבודות מחקר נמצא שיפור מצוין בכאב אחרי ניתוח{{הערה|שם=הערה53|}}. יש לציין כי בנגעים שהוצאו במהלך ניתוח נמצא ריכוז עצבים תחושתיים בכמות גבוהה, אשר שגשגו עקב הדלקת הכרונית ולפיכך, כריתת הנגעים וסביבתם מביאה להקלה ניכרת.
-הטיפול המומלץ למוקדי מחלה מחוץ לאגן הוא כריתה כירורגית{{הערה|שם=הערה54|}}. מעבר לשיפור באיכות החיים נמצא כי ניתוחים אלה אף משפרים את היכולת להשגת הריון ספונטני. קיימת כיום הסכמה כי יש לבצע ניתוחים אלה במרכזים ייעודים עם גישה רב תחומית על ידי צוות מיומן.
+הטיפול המומלץ למוקדי מחלה מחוץ לאגן הוא כריתה כירורגית{{הערה|שם=הערה54|}}. מעבר לשיפור באיכות החיים נמצא כי ניתוחים אלה אף משפרים את היכולת להשגת היריון ספונטני. קיימת כיום הסכמה כי יש לבצע ניתוחים אלה במרכזים ייעודים עם גישה רב תחומית על ידי צוות מיומן.
 ==טיפולים תרופתיים==
-'''גלולות משולבות למניעת הריון''' - גלולות משולבות למניעת הריון, המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון, מהוות קו טיפול ראשוני להקלה על כאב במהלך הווסת (דיסמנוראה). גלולות הנלקחות ברצף מביאות להקלה בתסמינים בהשוואה לפלצבו ומקלות על תסמיני המחלה בשיעור ניכר, כ-75 אחוז מקרב הנשים. בהשוואה ל-GNRH אגוניסט לא נמצא הבדל בהשפעתם על דיסמנוריה ודיספרואניה ובשימוש ממושך, של שישה חודשים, יעילותם שווה. טיפול אמפירי בגלולות, גם ללא אבחנה לפרוסקופית, מומלץ לטיפול בסימפטומים של כאב על רקע חשד קליני. לעומת זאת, כאב אגן כרוני אינו מושפע מטיפול בגלולות{{הערה|שם=הערה65|}}. יש לציין כי קיימת הישנות מהירה של תסמינים לאחר הפסקת הטיפול ההורמונלי. קיים יתרון בנטילת גלולות ברצף על מנת להקטין עד כמה שניתן את משך וכמות הדימום הווסתי.
+'''גלולות משולבות למניעת היריון''' - גלולות משולבות למניעת היריון, המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון, מהוות קו טיפול ראשוני להקלה על כאב במהלך הווסת (דיסמנוראה). גלולות הנלקחות ברצף מביאות להקלה בתסמינים בהשוואה לפלצבו ומקלות על תסמיני המחלה בשיעור ניכר, כ-75 אחוז מקרב הנשים. בהשוואה ל-GNRH אגוניסט לא נמצא הבדל בהשפעתם על דיסמנוריה ודיספרואניה ובשימוש ממושך, של שישה חודשים, יעילותם שווה. טיפול אמפירי בגלולות, גם ללא אבחנה לפרוסקופית, מומלץ לטיפול בסימפטומים של כאב על רקע חשד קליני. לעומת זאת, כאב אגן כרוני אינו מושפע מטיפול בגלולות{{הערה|שם=הערה65|}}. יש לציין כי קיימת הישנות מהירה של תסמינים לאחר הפסקת הטיפול ההורמונלי. קיים יתרון בנטילת גלולות ברצף על מנת להקטין עד כמה שניתן את משך וכמות הדימום הווסתי.
 '''פרוגסטרון ונוגדי פרוגסטרון''' - פרוגרסטרון יכול להביא לתהליך של דצידואליזאציה ואטרופיה של מוקדי המחלה ובכך לגרום להיעלמות הסימפטומים. נוגדי פרוגרסטרון יכולים להיות יעילים לאור יעילותם במניעת פוליפרציה של רירית הרחם ללא שינוי ברמות האסטרוגן. מדרוקסי פרוגסטרון אצטאט הוכח כיעיל יותר בהשוואה לפלצבו בהורדת כל הסימפטומים במשך 12 חודשים. אין עדות ליעילות פרוגרסטרון במתן פומי בהשוואה לתכשירים הורמונליים אחרים במשך שישה חודשי טיפול. GNRH אגוניסט הוכח כיעיל יותר מטיפול בפרוגרסטרון. לא נמצא הבדל בטיפול באנטיפרוגרסטרון בהשוואה לדנאזול{{הערה|שם=הערה55|}}.

אנדומטריוזיס
Endometriosis


שמות נוספים	אנדומטריוזיס וכאב
יוצר הערך	ד"ר דוד סוריאנו, ד"ר גיא ביבי, ד"ר מתי זולטי